הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

שליחת תגובה

רדיפה אחר הכבוד, מרחיקה את היכולת לקבלו
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי פלוני_אלמונית* » 04 דצמבר 2017, 07:21

תודה רבה פלוניתית

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי פלוניתית* » 02 דצמבר 2017, 15:04

הי,
הדברים שהוספת לגבי חלק מ ההתבטאות שלך בתוך הקשר חידדו לי דבר מה.
הרבה פעמים יש קשר והשפעה הדדית בתוך קשרים בכלל ובהם בקשר טיפולי. אלא שכאן טמון ההבדל. ישנה תבונה בסיסית ולמעלה מכך אליה נדרש העוזר. יכולות ואחריות גם הם בעסקת החבילה וחיוניים לתפקודו הראוי כמטפל. בלעדיהם כל קושי, מצוקה, עצמה רגשית שמביע המטופל עשויים לעורר התנהלות לא מקדמת ולא מקצועית מצידו.

טיפול ובוודאי אינטנסיבי וממושך מעלה כל מיני רגשות קונפליקטים. מטפל שבוחר לטפל בסוג זה של טיפול, עשוי לרגעים לנהוג באופן כושל. אם ההתנהלות הכללית היא מושכלת ומכילה ניתן אפילו ללמוד ולהעזר בכך לטובת המטופל והתהליך הטיפולי. הסייג הוא שלא מדובר בהתנהגות לא חוקית או לא אתית.

מה שאת מתארת לא מובן. מעלה תהיות לא מעטות בלשון המעטה.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי פלוני_אלמונית* » 01 דצמבר 2017, 23:23

יולי קו וכולן
הרבה הרבה תודה.
אתן באמת מחזקות אותי.
מאז אתמול עוברות בי מחשבות של אבל לא סיפרתי לכן כמה הייתי שתלטנית והתפרצתי והפחדתי אותה ועוד ועוד,
ואני יודעת שאחד לא קשור לשני, ובכל זאת....
תודה שוב לכולכן

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי פלוני_אלמונית* » 01 דצמבר 2017, 23:20

תמרוש רוש
אני מצערת לשמוע ש(גם????) את ניצולה של יחסי ניצול.
הגדרת את זה מעולה:"דפוס של נתינת יתר שמעודד יצירת תלות בה, במקביל לערעור קשרים מחזקים עם אנשים אחרים."
תודה.
תודה.
אתן מאוד מחזקות אותי.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי פלוני_אלמונית* » 01 דצמבר 2017, 23:14

שירלי, תודה על השיתוף. תודה שאת מרגישה - גם בשבילי. (כי מעייף אותי ככ הרבה להרגיש)

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי פלוני_אלמונית* » 01 דצמבר 2017, 23:13

פלוניתית, אין בעיה

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי פלוני_אלמונית* » 01 דצמבר 2017, 23:12

לכולן,
מדהים לראות שחמש שנים אחרי שכתבו בדף הזה לאחרונה, אני כותבת ומייד נענית, ואותו קול נשי רך וגם מפוכח, המיה מלווה.
תודה רבה רבה

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי תמרוש_רוש » 01 דצמבר 2017, 15:38

איזה טיפול יש בזה?
יומרה של טיפול. מסגרת שאמורה היתה להיות טיפולית.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי יולי_קו » 01 דצמבר 2017, 13:46

טיפול משעבד.
אני הייתי קוראת לזה קשר (משמעות של קשירה) משעבד. איזה טיפול יש בזה?
זה ניצול פושע.
בהחלט

(הכותבת היא מטפלת בשיאצו ורפלקסולוגיה, ומורה לצ׳י קונג).

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי תמרוש_רוש » 01 דצמבר 2017, 13:12

אם אתן מטפלות אני תוהה מה יש לכן להגיד על זה.
שזה לא טיפול. זה ניצול פושע.
בהערכה שטחית, יש פה הפרה של כללי האתיקה בערך כל סעיף שני.
משהו מרכזי שאני רואה פה זה דפוס של נתינת יתר שמעודד יצירת תלות בה, במקביל לערעור קשרים מחזקים עם אנשים אחרים.
זה א-ב של דינמיקה של ניצול.
אני לא יכולה לכתוב יותר.
אבל אני חושבת שההגדרה שלך לזה היא נפלאה: טיפול משעבד. בדיוק. בדיוק כך.
((-))

(הכותבת היא מרפאה בעיסוק, ניצולה של יחסי ניצול, מטופלת ומטופלת-לשעבר)

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי שירלי* » 01 דצמבר 2017, 12:17

הייתי מטופלת ויש לי חברות מטפלות, הטקסט הזה מעציב ומכעיס אותי. חיבוק..

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי פלוניתית* » 30 נובמבר 2017, 21:46

הי ,

כן , הייתי כאן גם בעבר.
עדיין אני לא מנסחת את התגובה שלי. הדברים שרשמת מעוררים כל מיני תחושות ומחשבות.
כאשר אראה שאני יכולה להגיב , אעשה זאת.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי פלוני_אלמונית* » 29 נובמבר 2017, 23:39

האם גם אתן מטפלות?
[וגם אם אתן לא, אשמח אם תקראו ותגיבו...]
_
האם גם אתן אמרתן למטופלת שלכן שאתן אוהבות אותה כמו החול והים, השמיים וכל בעלי החיים. שאתן אוהבות אותה עד הכוכבים וחזרה. שאתן אוהבות אותה עד אינסוף וחזרה.
האם גם אתן סיפרתן למטופלת שלכן שפחדה להיכנס להריון פרטים אינטימיים אישיים פיזיים מהלידות שלכן.
האם גם אתן נתתן לה להבין שכשתקבלו ירושה תסייעו לה כספית.
האם גם אתן הורדתן מידכן טבעת זהב מעוטרת יהלומים ונתתן לה אותה במתנה וכהבטחה שלא תעזבו אותה לעולם.
האם גם אתן הצעתן לסרוג לה ברכוניות כדי להקל עליה את כאבי הברכיים בחורף?
האם גם אתן דיברתן איתה מדי יום שישי, שבוע בשבוע, במשך למעלה מעשרים שנה?
האם גם אתן, במשך שנים ארוכות, דיברתן איתה שיחות ממושכות מדי יום ביומו בטלפון?
האם גם אתן נתתן לה בגדים ישנים שלכן, ספרים, כתבי-עט, מחזיקי מפתחות?
האם גם אתן כתבתן לה מכתבים לפני שנסעתן לחוץלארץ ובהם הבטחתן לה שאתן שומרות עליה גם ממרחק?
האם גם אתן, מייד כשנחתתן, בארץ צלצלתן אליה כדי לספר לה שהגעתן ולשכך את חרדותיה?
האם גם אתן שמעתן איך היא מספרת לכן שכתבה נוסח תפילה לאלוהים, כאשר "דמות" האלוהים מבוסס עליכן, והגבתן בהצטחקקות?
האם גם אתן הלכתן לקורס כלשהו והצעתן לה שתטפלו בה טיפול רוחני באנרגיות ממרחק בין המפגשים?
האם גם אתן, מתוך אוזלת היד שלכן, לחצתן עליה להשתמש בכדורים נגד דיכאון, ולא הרפיתן עד שהיא התמכרה לכדורים?
האם גם אתן לחצתן עליה לשחזר שוב ושוב את טראומות הילדות משום שהאמנתן שזה הדבר היחיד שיעזור לה להרגיש טוב יותר?
האם גם אתן לחצתן עליה שוב ושוב לאפשר לכן לטפל בה באמצעות טכניקות משנות תודעה כמו דמיון מודרך ואי אם די אר, למרות שכבר ניסיתן זאת בעבר וזה רק הזיק?
האם גם אתן "איפשרתן" לה ללכת לטיפול מקביל אצל פסיכולוגית נוספת במשך חמש שנים, בלי לשאול, בלי לחקור ובלי לתמוה על הצורך שלה בטיפול נוסף?
האם גם אתן, כשהיא רצתה לסיים את הטיפול אתכן, אמרתן לה "מה, עכשיו תתחילי הכול מהתחלה עם מישהו אחר?"
האם גם אתן "טיפלתן" בה ברציפות במשך עשרים ושתיים שנה?
האם גם אתן נתתן לה את מספר תעודת הזהות שלכן כשביקשה אותה כדי להכניס אתכן כמוטבות בביטוח החיים שלכן.
האם גם אתן ביקשתן ממנה את המקרר שסיפרה לכן בטיפול שהיא רוצה להיפטר ממנו כי הוא מזכיר לה אנשים שלא רצתה לזכור.
האם גם אתן שאלתן אותה לאן היא ממהרת כשניסתה להיכנס להיריון בגיל ארבעים פלוס?
האם גם אתן אכלתן בזמן הטיפול. נכון. רק פעם אחת. כי היא זאת ששמה לכן גבול.
האם גם אתן הבעתן בהתחלה נכונות לשתף פעולה עם הטיפול העצמי שעברה בקבוצה לגמילה מאלכוהול וסמים, אבל לא פרעתן את השטר והלכה למעשה יצרתן נתק בינה ובין הקבוצה.
האם גם אתן הלכתן והסלמתן את השנאה והאיבה והניתוק שבינה לבין משפחתה.
האם גם אתן ראיתן שהיא מבודדת את עצמה במשך שבועות רצופים שוב ושוב ושוב במשך כל השנים ולא אמרתן לה כלום. לא ביררתן איתה כלום.
האם גם אתן חיבקתן אותה חיבוק חם וארוך בסיום כל פגישה.
האם גם לכן הייתה ביקורת על החברות והחברים שלה. האם גם אתן קראתן לחברה שלא הזמינה אותה לחג "בת זונה"? האם גם אתן אמרתן לה שאתן לא מבינות חברה אחרת שלה ש"ברחה" מהארץ בחג ולא רצתה לבלות איתה. האם גם אתן שמתן את עצמכן בתפקיד השופטת ולמעשה קבעתן עם מי היא צריכה להיות בקשר ועם מי לא.
האם גם אתן קיבלתן לטיפול מישהי שהיא הפנתה אליכן, ואחר כך, כשהטיפול עם ההיא "לא הצליח", דיברתן איתה עליה? [יהודית]
האם גם אתן ראיתן איך מצבה הולך ומחריף במשך השנים, ועדיין לא הסכמתן להרפות ממנה ולא ניסיתן להפנות אותה למטפלים אחרים.
האם גם אתן אמרתן לה שלא כדאי שהיא תגור עם שותפים, וכך נתתן לה להבין שהיא לא מסוגלת לקשרים עם אנשים. וזאת למרות לפחות חוויה מוצלחת אחת של שותפות.
האם גם אתן, כשהיא הרימה איזה פרוייקט ולא הודתה לכן בשמכן באופן ציבורי, אמרתן לה שאתן נעלבות.
האם גם אתן, כשהיא אמרה לכן שהיא דמיינה שהיא מקבלת תשובה שהצליחה להיכנס להיריון ומצלצלת דבר ראשון לבנזוג שלה, אמרתן לה שאתן נעלבות כי חשבתן שדבר ראשון היא תתקשר אליכן.
האם גם אתן התקשרתן אליה כדי להזכיר לה לכוון את השעון כשהתחלף שעון הקיץ.
האם גם אתן נסעתן אליה לביתה והבאתן לה אוכל כשהרגישה לא טוב.
האם גם אתן באתן לבקר אותה כשעברה ניתוח בבית חולים ואמרתן לאחות, ללא רשותה, שהיא מטופלת שלכן.
האם גם אתן אמרתן לה שאין יום שבו אתן לא חושבות עליה. שהיא המטופלת שאתן הכי אוהבות.
האם גם אתן התפרצתן עליה בכעס.
האם גם אתן הצפתן אותה במתנות.
האם גם אתן קיבלתן ממנה מתנות.
האם גם אתן אמרתן לה שאתן לא אוכלות חטיף שהיא אוכלת בגלל שהוא יקר.
האם גם אתן, כשבאה אליכן לטיפול בוכה בגלל שקנתה נעליים חדשות והיא מתחרטת, מדדתן את הנעליים הוצאתן מכיסכן כסף וקניתן אותן ממנה במקום.
האם גם אתן עודדתן אותה למכור את הדירה שלה כשנתקלה בקשיים כספיים לא חמורים, ושבעתיד היא כבר תסתדר איכשהו.
האם גם אתן עודדתן אותה לא להתחשב באילוצים ובצרכים של הבנזוג שלה שממנו ניסתה להיכנס להריון. ובכך למעשה חרצתן את גורלו /סופו של הקשר.
_
כי היא, המטפלת שהייתה המטפלת שלי במשך עשרים ושתיים שנה עשתה את כל אלה.
ויותר.
ואם אתן מטפלות אני תוהה מה יש לכן להגיד על זה.
וגם אם אתן מטופלות.
תודה

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי פלוני_אלמונית* » 29 נובמבר 2017, 23:37

הי פלוניתית. האם את חדשה כאן או שהיית בעבר?....
בהשראת המשתפת הראשונה בדף [המדהים!] הזה כתבתי לראשונה, אחרי קרוב לשלוש שנים של סיום הטיפול של עשרים ושתיים שנה, איזה משהו שהוא יותר משבריר פה שבריר שם.
פעם ראשונה שהייתי מסוגלת לכתוב את המכלול.
אני תיכף אדביק את זה, במסר נפרד....
אם תרצי להגיב... או לשתף בשלך.....
תודה

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי פלוני_אלמונית* » 29 נובמבר 2017, 00:36

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

עברו יותר מחמש שנים. קראתי את כל הדף הזה ונפעמתי: מהניסיון. מהאיכפתיות. מהחוכמה....
אני גם .... נחלצת... בתהליכי היחלצות מטיפול משעבד, כך אקרא לזה.
האם חש כאן מישהי?....

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי חמוצית* » 15 אוגוסט 2012, 09:45

סתם שאלה, בן הזוג שלך יודע על ההתאהבות הזו? שיתפת אותו?
בן הזוג יודע שהטיפול מאד עוזר לי. הוא מרגיש את זה בשטח. הוא יודע שאני לא משלמת לו וחושב שזה מאד יפה מצידו כי אנו לחוצים כספית. הוא יודע שהוא דמות משמעותית עבורי ונראה לי שהבן זוג מרגיש הקלה מסויימת שהקשיים עוברים שם בקשר עם הפסיכולוג האהוב ולא הכל איתו ומולו.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי או_רורה* » 08 אוגוסט 2012, 15:27

חמוצית אני ממש מבינה אותך. פסיכולוג זה מישהו שמקשיב לנו, ונמצא שם בשבילנו, יש לזה ובזה משהו מאוד חזק. אנשים אחרים אולי יקראו לזה "העברה" ויאמרו ששם בדיוק הטיפול מתחיל... אבל הבעיה היא, באמת, שהוא חוצה וחצה את הגבולות. הפסיכולוג שלי גיי, מה שמוריד את הפנטזיות :) אבל בכל מקרה אני מצטרפת לקודמותיי פה שטוענות שזה לא בריא לך להמשיך איתו.
סתם שאלה, בן הזוג שלך יודע על ההתאהבות הזו? שיתפת אותו?

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי חמוצית* » 08 אוגוסט 2012, 00:19

עשיתי עבודה מדהימה עם עצמי אבל עכשיו הכל ירד לטימיון. היקום אירגן לי איתו פגישה מקרית כל כך מקרית בזמן הכי הזוי.זה עירבב אותי לחלוטין. כבר נרגעתי כבר לא חשבתי עליו. נפגשנו פעמיים בקליניקה מאז ההסתבכות ודיברנו על הכל. שמתי הכל על השולחן. הוא עומד בזה הוא אמר שאני מקסימה לדעתו אבל זה לא יכול להיות משהו מעבר ממש לא. דיברנו ועל הקשרים שלי עם גברים והפיתוי הוא טען חד משמעית שבנינו לא יכול להית שום דבר. ואנחנו יכולים לדבר על זה לבחון את זה ואיכשהו התחלנו לדבר על אבא ובכיתי וכל מה שהיה בנינו כאילו נרגע ויצא ממני משהו ונרגעתי ממנו.
אבל אז פגשתי את הפסיכולוג האהוב שלי שאני גם כועסת עליו וגם רוצה אותו ולא רוצה אותו עם הבת שלו ואני עם ילדיי
הרגשתי הכי חשופה בעולם, לא יכולתי לעשות כלום חוץ מלחייך חיוך דבילי. ומאז אנחנו מסתמסים. בסוף הוא עצר את הסימוסים
טוב יש לי רק משהו אחד להגיד- אני עדיין מסובכת עם הפסיכולוג שלי ואני שונאתאותו על ההסתבכות הזו וגם אוהבת אותו כי הוא מייצג המון דברים בשבילי והוא מקשיב לי ומוקסם ממני ומסתכל עליי וזה הכי נעים בעולם
פסיכולוגים זו בעייה מרגישה קשר מעוות

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי סאלי_תדמור* » 23 יולי 2012, 18:58

יותר רגועה , נינוחה, מפוקסת
נשמע טוב (())

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי חמוצית* » 23 יולי 2012, 15:51

מישהי כנראה ערכה פה. הייתה כאן תגובה ארוכה ומענינית שהספקתי רק לקרוא ברפרוף ורציתי לשוב אליה. בכל מקרה תודה

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי עתליה* » 22 יולי 2012, 19:22

יקרה, הדברים ברורים יותר כן. אם את מסכימה לחזור בכדי להמשיך את הטיפול למרות הצהרתו החד משמעית , אז אולי הגעת להסכמה שלא יהיה יותר מזה.
מאחלת לך טיפול בהיר ומחזק

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי חמוצית* » 22 יולי 2012, 00:06

מצד אחד אני יכולה להבין למה חלקכן כותבות שמשהו לא מסתדר בסיפור הזה וזה הזוי. אבל כל מה שאני כותבת כאן ומשתפת אתכן בו קורה. קורה לי. אני חיה את זה יום יום וזה אמיתי.
הבהרות: אני בטיפול אצל הפסיכולוג האהוב כבר יותר משנה וחצי. לפני זה הייתי בטיפול אצל איש מקצוע שהוא גם פסיכולוג שעובד בשיטה מאד ספציפית. מכל מיני סיבות לא המשכתי אצלו אך נשאר לי ממנו רושם טוב מאד ואיתו אני מתייעצת עכשיו. איתו יש לי קשר מאד עינייני קונקרטי וקצר. הוא שמע את כל מה שאתן קראתן ואף יותר, כי את כל הדרמות שהיו לי עם גברים לא הכנסתי לכאן ואת כל המערכות היחסים המסובכות שלי איתם והיסטוריה של ניצול והטרדה מינית ו....
ולמרות ההסתבכות, המורכבות, הקושי, הפלרטוטים הפסיכולוג האהוב שלי עדיין חושב שאפשר להמשיך ושאצא מחוזקת יותר לעולם.כפי שכתבתי כבר למעלה שוחחנו בטלפון ואמרתי לו שכדי להמשיך אני צריכה בהירות צריכה משהו מאד מאד ברור, כי אם אני מריחה סכנה אני בורחת, מין אינסטינקט הישרדותי שכזה.
"חמוצית" הוא אמר "אני אגיד לך את האמת היחידה, את מקסימה בעיניי, אבל שום דבר לא יכול לקרות בינינו, לעולם! זה לא אפשרי! אם לא הייתי עד עכשיו ברור אני מצטער, והטעויות שעשיתי עשיתי, אני יודע ומבין אותם ולומד מזה להבא. הקשר שלנו יכול להישאר רק במסגרת הקליניקה והמפגשים הטיפוליים. אני מבין שאת מרגישה מנוצלת ושיש לך רגשות אשמה ואם תרצי אפשר לבדוק יחד מאיפה זה בא ומה קורה לך כאן בטיפול ואיך זה קשור לחייך ועולמך"
אני באמת מרגישה טוב יותר. לא מבולבלת. מרגישה הקלה. כבר יודעת שזה לא יילך לשם. הפנטזיה קצת נרגעה. דברים גם משתפרים בבית עם בן הזוג כך שהצורך לרעות בשדות זרים קטן.
מבינה למה אתן אומרות שזה ייסורי גמילה, למה לשמור נפשי, להתרחק, למה זה נשמע הזוי ולא מסתדר. לפי ראות עייני כרגע יש כאן תהליך מאד דינאמי ומאד מעניין, אני חשה וחווה את התהליך הזה ונותנת לו להיות ושימו לב שבסך הכל אני גם צומחת מהבלאגן הזה.
עכשיו הדברים קצת יותר ברורים?
ואולי העיקר הוא שאני מרגישה יותר טוב?
יותר רגועה , נינוחה, מפוקסת

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי סאלי_תדמור* » 21 יולי 2012, 09:52

עוד לא החלטתי אם אפגש איתו. מרגישה שקולה

חמוצית יקרה (())

התחושה הזו שאת שקולה, עלולה להטעות, מאוד. זה כמו שמישהו שמעשן, וכבר נגמל, ועכשיו מסביר לעצמו והוא מרגיש שקול מאוד! למה הפעם הסיגריה הזו כן הגיונית. רק זו וזהו. או זה כמו שצועקים על ילדים או בני זוג ובפנים יש תחושה שזה נכון לצעוק! ואח"כ ברור שזו היתה שטות, והיו דרכים יותר טובות. התחושה שאת שקולה, ולהיות שקולה, הן לא אותו דבר.

זוכרת שדיברנו מראש על זה שזו גמילה, ויהיו תסמיני גמילה... אני חושבת שהם כאן. הכמיהה לחזור להזריק שוב לדם את ההורמונים שהיו כל כך נעימים. של הקרבה איתו, ואולי גם של הסכנה והדרמה (ואני לא אומרת את זה באופן שלילי או ביקורתי - זה מוכר לי אישית). כדאי להכיר בכך ולהמשיך לתפוס מרחק.

שאם אני נותנת לזה להתמסמס כך זה עלול להרוס את כל ההישגים שכן הגעתי אליהם בטיפול הזה עם הפסיכולוג האהוב שלי.
לא יכולה להסכים עם זה. לא חושבת כך בכלל. מה שהשגת דרך הרומן הרומנטי הזה - השגת.

ושזה נראה לו חשוב.
מי מקשיב לו?... אינטרסנט לא מודע שכמותו :-) אגב גם "איש המקצוע" מתחיל להיות חשוד מעט... הוא פסיכולוג אמרת? מפתיע.

טוב לי עם עצמי, כרגע.
שזה באמת נפלא לשמוע. אבל אני חושבת שאם כתבת לנו בדף הזה, בכל זאת ביקשת איזה מעצור בדרך להפגש איתו שוב. אחרת היית פשוט הולכת ועושה את זה, כמו לפני שפתחת את הדף הזה |L|

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי טנא_מלא_כוכבים* » 21 יולי 2012, 00:54

חמוצית שלום,
את כותבת:הבנו שאם אני רוצה לחזור אליו (ואני רוצה) אני צריכה ממנו תשובות ברורות שיחד ניקח את מה שקרה לי פה ונעבוד עם זה בטיפול
ט-ד-דם! מה שהיה בינכם על פי תיאורך אינו עונה להגדרה של טיפול. לא מכיל, לא מחזיק, לא שומר, לא מסמן גבולות, אלא מערער, פורץ גבולות, מבלבל, מסוכן!!!
הייתה לנו שיחה טובה (אם כי עדיין עם סימני פילרטוט) ועיניינית יחסית.
למרות העימות עם הדברים שאת מציבה בפניו, הוא ממשיך לא לשמור עליך, להיות ענייני רק "יחסית", ולא "אבסולוטית" כמתבקש.
בקיצור - זהירות, סכנה.
אין ספק שעשיתי עם עצמי כברת דרך בטיפול השה ובשנה הזו וכל מה שקורה לי עכשיו נראה לי מכוון צמיחה פנימית ענקית
אין ספק, ואין ספק שהשבועות האחרונים הם פריצת הדרך המשמעותית ביותר ב"טיפול"-לא-טיפול הזה.
שמרי נפשך, המשיכי לצמוח, אבל לא איתו. הקשר שהוא מטפח איתך הרסני, פוגעני, נצלני ומסוכן.
טוב לי עם עצמי, כרגע - יופי, בהצלחה.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי עוד_אחת* » 20 יולי 2012, 23:18

האם הגיע טרול לדף הזה?
למה?

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי פלוני_אלמונית* » 20 יולי 2012, 23:10

האם הגיע טרול לדף הזה?
גם אני תוהה. קצת מוזר מה שהולך פה....

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי בודקת* » 20 יולי 2012, 12:03

האם הגיע טרול לדף הזה?

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי אלונית* » 20 יולי 2012, 09:19

שלחתי לפני שהוספתי:
מאוד מבינה את הצורך שלך לפגוש בו שוב. לברר, להבין, לראות אותו.
אבל זה חלק מהאשליה שהנה, עוד פגישה אחת והכול יסתדר ויתבהר.
לא. זה לא יקרה.
זה לא קשר טיפולי מה שקרה ביניכם.
אני המשכתי בטיפול אצל מטפלת אחרת שרק בעזרתה הצלחתי להודות בפני עצמי על מה שבאמת קרה שם. לפני כן סיפרתי לעצמי סיפורים על איך שבכול זאת יצאתי נשכרת, שהוא בעצם לא פגע בי כול כך.
יש המון מנגנוני הגנה כדי לא לראות את עומק הפגיעה.
היזהרי.
אל תיפגשי איתו.
שולחת לך כוח ועיניים פקוחות.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי אלונית* » 20 יולי 2012, 09:13

_קצת קשה לי להבין איך יכול להיות שהמטפל החדש וכל מי שקראה כאן וכתבה לך, שמעו אותו סיפור.
זה הרבה יותר מתמוה בעיניי שאם הוא שמע את אותו סיפור הוא ממליץ לך לחזור לטיפול אצל אותו מטפל.
לא צריך להיות בעל ראייה או הבנה חדים במיוחד כדי לראות שהקשר בינכם אינו טיפולי אלא רומנטי ולכן הוא לא יכול לעזור לך במישור הטיפולי. פשוט לא.
משהו כאן לא מסתדר לי בכל הסיפור הזה.
לחזור לטיפול פסיכולוגי אצל מישהו אחר על מנת להמשיך להתקדם עם מה "שהשגת" עד היום...הגיוני...אבל,
אני לא יכולה לדמיין מצב שאיש מקצוע יגיד לך לחזור לטיפול אצל פסיכולוג שנרקם בינכם משהו רומנטי.
הזוי._

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי תמר* » 20 יולי 2012, 07:39

חמוצית יקרה,

גם אני מרגישה אי נוחות.

ראשית, ההשגים שהגעת אליהם בטיפול הם שלך, הם כאן כדי להשאר, ואף אחד לא יוכל לקחת אותם ממך.
לא צריך לשפוך את התינוק עם המים.
היה טיפול, היו השגים, צמחת והתפתחת. אלא שהסטינג הטיפולי השתנה לאורך הזמן, כרגע הוא עכור ונשמע מסוכן על פי מה שכתבת פה, ועל כן אותו רצוי (בעיני) להחליף.

על מה מדובר? על פגישה אחת? על חזרה לטיפול? על טיפול כפול - אצל המטפל האהוב ואצל איש המקצוע החדש?

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי אישה* » 20 יולי 2012, 07:18

קצת קשה לי להבין איך יכול להיות שהמטפל החדש וכל מי שקראה כאן וכתבה לך, שמעו אותו סיפור.
זה הרבה יותר מתמוה בעיניי שאם הוא שמע את אותו סיפור הוא ממליץ לך לחזור לטיפול אצל אותו מטפל.
לא צריך להיות בעל ראייה או הבנה חדים במיוחד כדי לראות שהקשר בינכם אינו טיפולי אלא רומנטי ולכן הוא לא יכול לעזור לך במישור הטיפולי. פשוט לא.
משהו כאן לא מסתדר לי בכל הסיפור הזה.
לחזור לטיפול פסיכולוגי אצל מישהו אחר על מנת להמשיך להתקדם עם מה "שהשגת" עד היום...הגיוני...אבל,
אני לא יכולה לדמיין מצב שאיש מקצוע יגיד לך לחזור לטיפול אצל פסיכולוג שנרקם בינכם משהו רומנטי.
הזוי.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי אהבת_עולם* » 20 יולי 2012, 00:37

לדעתי את נסחפת בחזרה למערבולת, והמטפל החדש טועה ומטעה אותך.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי יוליקו* » 20 יולי 2012, 00:04

לדעתי את נסחפת בחזרה למערבולת, והמטפל החדש טועה ומטעה אותך.
אנא השמרי לנפשך!
לדעתי מצבך הנוכחי הוא של התמכרות לתחושות שעולות בקשר עם הפסיכולוג, וכל קשר ישיר איתו מגביר את ההתמכרות הזאת.
לכן כל בירור צריך להעשות מול מטפל נייטרלי.
במיוחד מכיוון שההשלכות הן עלייך וגם על משפחתך.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי חמוצית* » 19 יולי 2012, 13:58

אחרי שיחה נוספת (שלישית במספר) עם איש המקצוע שלקחתי לתקופה זו הבנו שאם אני נותנת לזה להתמסמס כך זה עלול להרוס את כל ההישגים שכן הגעתי אליהם בטיפול הזה עם הפסיכולוג האהוב שלי.
יחד עם איש המקצוע הבנתי שלא סתם בחרתי במטפל גבר ושהבאתי עם עצמי לטיפול משהו חזק שקשור לנושא.ושזה לא אומר שאני לא בסדר
הבנו שאם אני רוצה לחזור אליו (ואני רוצה) אני צריכה ממנו תשובות ברורות שיחד ניקח את מה שקרה לי פה ונעבוד עם זה בטיפול
התקשרתי אליו.שאלתי אותו הכל. הייתה לנו שיחה טובה (אם כי עדיין עם סימני פילרטוט) ועיניינית יחסית.
שאלתי אותו אם הוא יכול ומסוגל שאני אבוא הוא אמר שכן הוא מודה שזה לא קל אבל לא שינה את דעתו ושזה נראה לו חשוב.
עכשיו אני צריכה לבדוק עם עצמי אם אני הולכת לפגוש אותו.
להבדיל מתחילת הסערה וההסתבכות עכשיו אני מרגישה הרבה יותר ממוקדת, בהירה, לא מבולבלת. זה נראה לי מקום טוב ונכון בכדי להמשיך.
אין ספק שעשיתי עם עצמי כברת דרך בטיפול השה ובשנה הזו וכל מה שקורה לי עכשיו נראה לי מכוון צמיחה פנימית ענקית
טוב לי עם עצמי,כרגע
ועוד לא החלטתי אם אפגש איתו. מרגישה שקולה

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי תמר* » 17 יולי 2012, 09:45

אני מאד מבינה.
כל עוד את מהורהרת ולא מעורערת, הכל בסדר.
חיבוק

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי חמוצית* » 16 יולי 2012, 15:36

ועדיין אני "נופלת" במחשבות עליו. הפנטזיה הלא ממומשת, הרצון להתקשר, להיפגש. מלחמה קטנה כזו בתוך תוכי ואני מדברת, רק עם עצמי. לומדת סוג של קשר לעצמי. לרגשות שלי, למערכות היחסים שלי.
אני מאד מתגעגעת
מרגישה כמו פעם, אחרי פרידה מאהוב/מאהב או באיזו סיטואציה של אהבה נכזבת. יודעת שזה יעבור, אבל יש שעות קשות.
אני מהורהרת

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי תמר* » 15 יולי 2012, 07:20

אני מרגישה ויודעת שזה נגמר בינינו. ((-))
ובו זמנית את מצליחה להרגיש את כל טווח הרגשות האפשרי. נופלת במידה, נחלצת כשצריך, פוגשת את הכוחות שלך, אוהבת את עצמך. נראה לי שהשתמשת בקשר הזה כמנוף רציני לצמיחה.
את דוגמה ומופת בשבילי.
{@

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי גינה_פורחת* » 15 יולי 2012, 04:00

כשקראתי את תיאור השיחה ביניכם (הוא דיבר ואת רק הקשבת) חשבתי שחל פה חילוף תפקידים מענין ביניכם. ויותר מזה: שאת עשית את התפקיד שלו יותר טוב ממנו :-)
קראתי את הדף. את דוגמה ומופת בשבילי.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי מישהי* » 12 יולי 2012, 23:40

אני מאחלת לך להמשיך להרגיש את העוצמה, ההקלה הגאווה והשמחה - וכן, גם את הכאב והעצב והצער - ולהשתמש בהם כדי לצמוח.
אני מקווה שלא ימשיך להטריד אותך,
ומצטרפת אל -
אני מקווה שהפנייה שלו עוזרת לך להבין עד כמה הקשר בינכם איננו מקצועי.
לילה טוב, תודה על העדכון, ותמשיכי לעדכן אם תרצי..

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי עתליה* » 12 יולי 2012, 23:12

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

כן, בוודאי יקרה. יש הקלה גדולה ויחד עם ההקלה יש אכזבה , כמו במקרה של הבטחה שלא קוימה.
חיבוק. לילה טוב

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי חמוצית* » 12 יולי 2012, 22:37

לא התעלמתי, לצערי, לשמחתי איננני יודעת. שוב מערבולת אבל קטנה מבלי להיסחף לעומק
אני - "אני לא אגיע מחר"
הוא- "אני כול להתקשר יותר מאוחר?"
אני - "אני לא מעונינת לשוחח בשלב זה"
הוא- "אני אשמח לדבר כשתרגישי שאת יכולה ורוצה"
אני (אחרי חשיבה של כמה שעות)- " אפשר לדבר ב-21:30"
הוא מתקשר. אני רק מקשיבה- אני מבין שאת לא רוצה לבוא יותר. אני מאד מצטער. על מה אני שואלת והוא עונה גם על כך שלא תבואי וגם על כל הטעויות שהיו בדרך.אני לא אזמין אותך לעוד פגישה. מבין שזה קשה לך.
הוא נשמע נורא ואיום, עייף וטרוד.
זהו
אני מרגישה ויודעת שזה נגמר בינינו.
מרגישה הקלה וכעס ואכזבה וגעגוע, כאב קטן וגאווה ועוצמה וצער ועצב ושמחה קטנה. כמה רגשות בכפיפה אחת.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי טוב_בבית* » 12 יולי 2012, 18:46

דעתי האישית בלבד...

הדרך בה את נוקטת, להתעלם - טובה מלהגיד לא.
נשמע לי שהוא עושה ניסיון למשחק כוחות.
הוא מרים את החבל, ואת לא. אז אין משחק.
כשאת אומרת כן/לא - זה הרמת החבל.
כשאת מתעלמת - אין משחק.
נראה לי קשה יותר מלהתעלם, נראה לי עבודה גדולה יותר על האגו, אבל שווה את זה.

את מעוררת השראה @}

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי תמר* » 12 יולי 2012, 18:33

מסכימה עם מישהי ועם פלונית.
תפעלי בדרך שאת מרגישה שהיא הכי פחות תובענית מבחינתך:
לענות עם תזכורת של דברייך מהפגישה האחרונה/ לענות "לא"/ להדגיש שאין לו הרשאה ליצור איתך קשר/ להתעלם.

אני מקווה שהפנייה שלו עוזרת לך להבין עד כמה הקשר בינכם איננו מקצועי.

חיבוק

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי פלוני_אלמונית* » 12 יולי 2012, 14:44

את גם יכולה לסמס: לא!

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי מישהי* » 12 יולי 2012, 14:39

עכשיו מה?

אם את מרגישה מאוד חזקה ושזה לא מזיז לך את יכולה לענות עוד פעם אחת - "אמרתי בפגישתנו האחרונה שאני לא מגיעה יותר. אני מבקשת שלא תיצור איתי קשר".

אם לא, את יכולה גם לא לענות וזהו. זה בסדר גמור.

ו - כל הכבוד לך {@
ההתנהלות שלו מאוד מאוד לא מקצועית.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי חמוצית* » 12 יולי 2012, 13:44

טוב זה היה ברור
קיבלתי הודעה כתובה
מ-ה-פ-ס-י-כ-ו-ל-ו-ג שלי.
"אני מאד מקוה שאת מגיעה". הא? אני?
לא עניתי. כן ציפיתי להודעה. עכשיו מה?
בנתיים לא מגיבה
וגם לא מתכוונת להגיע לפגישה ממש לא.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי סאלי_תדמור* » 10 יולי 2012, 11:37

חזרתי הביתה :)
תענוג לקרוא. באמת כל הכבוד לך.
וכל המשיכה שהיתה וכל הרומן - יש פה נושאים מעניינים לבדיקה. איך משתמשים בכל זה כדי לשדרג את חייך.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי חמוצית* » 10 יולי 2012, 01:00

האגו הפסיד, הנפש הרוויחה happy
זה בדיוק זה.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי גברת_בוץ* » 09 יולי 2012, 22:45

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

חמוצית, סחטיין!

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי י_פה* » 09 יולי 2012, 17:29

|Y| כל הכבוד! חיבוק ממני.
האגו הפסיד, הנפש הרוויחה :-)

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי חמוצית* » 09 יולי 2012, 15:42

רק מעדכנת
אני מרגישה הרבה יותר חזקה. הרבה יותר מאופסת, מפוקסת, ממוקדת, אחראית.
אני אפילו מרשה לעצמי להגיד שאני אוהבת את עצמי וגאה בעצמי.
יש בי תחושה שאני עוד אשמע ממנו ואני סקרנית לדעת איך אגיב אז אבל בנתיים דום שתיקה ובנתיים כל יום שעובר הרבה יותר קל
ההוריקן נרגע
ואני מצליחה להשקיע קצת יותר בבן הזוג שלי, אז גם הימים האחרונים בבית עם האיש והילדים הרבה יותר טובים
אני שמה לב שמה שקורה לאמא ממש משפיע על הבית כולו
חזרתי הביתה :)

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי ניקי_ניים* » 09 יולי 2012, 13:57

וואו.
איזה דף.
קראתי ממילה ראשונה עד אחרונה

חמוצית, כל הכבוד.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי תמר* » 09 יולי 2012, 06:53

בוקר טוב חמוצית,

נשמע שאת פועלת נכון ומתוך הקשבה פנימית עמוקה.
גם הפניה ל"חוו"ד שניה" מחזקת את הבחירה שלך.
לקחת אחריות, הנעת תהליך משמעותי כל כך - ונחלצת בשבועיים. לא יאמן.
זה התגמול של הנשים שליוו אותך בדף.
אוהבת מאד (לא האמנתי ששיח וירטואלי יכול להיות כה חזק ומשפיע) תודה
חיבוק

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי טנא_מלא_כוכבים* » 08 יולי 2012, 22:42

חמוצית,
את מדהימה, אמיצה, מסתכלת נכוחה.
גם אני, עוקבת, חשה הקלה לנוכח מילותיך: הנה היום אני מרגישה כל כך פחות מועקת ואפילו תחושת ניצחון שעשיתי את הדבר הנכון
בטח. ובעוצמה ודיוק.
מעריכה אותך על הצעד הנבון והנכון, וממשיכה ללוות את כתיבתך ודרכך בקריאה.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי חמוצית* » 08 יולי 2012, 21:23

תודה חברות אהובות וירטואליות
היום חזרה אליי העוצמה שבי ואתן מצליחות לשקף לי את זה.
היום התייעצתי עם אותו איש מקצוע. הוא מתרשם שאני יכולה לעמוד בזה שאני חזקה שאם הרגשתי סכנה עשיתי נכון שקמתי והתרחקתי. איש המקצוע הזה הוא גם פסיכולוג וגם עובד בשיטות נוספות.
אני מרגישה שאני פועלת מהקרביים, מהאינטואציה מתוך אינסטינקטים של הישרדות

עתליה נפעמת כי היא לא בטוחה כמובן שהיה עומד לה כוחה /רצונה
את יודעת מה כאן בדיוק הפער בין המעשה לתיאוריה גם אני לא חשבתי שאוכל לה לפנטזיה. אני הרבה פעמים אימפולסיבית, נסחפת לרגש ולהרפתקה. אבל הנה בפועל כרגע קורה לי משהו אחר וגם את אולי אם היית בסיטואציה דומה היו יוצאים ממך כוחות אחרים
נראה לי שזה קשור לתהליכי השינוי וההתבגרות שאני עוברת. תהליכי חשיבה, תובנות חדשות, למידה וחקירה עצמית
הנה היום אני מרגישה כל כך פחות מועקת ואפילו תחושת ניצחון שעשיתי את הדבר הנכון שלא נתתי לעצמי להידרדר במידרון הסוחף והמסקרן והמפתה שמי יודע איך הייתי מוצאת את הדרך חזרה.
השיחה עם איש המקצוע הייתה מצויינת. מאד הקלה עליי

כל ההתערבות שלכן, הקריאה, הכתיבה, התמיכה, תחושות האהבה. זה מקסים ומדהים ובאמת נתן לי המון בשבועיים הללו. אין לי שום דרך להודות. יש לי דרך אחת. לתת את מה שקיבלתי פה לחברות אחרות באתר. לוקחת על עצמי להשתתף ולתמוך יותר
אוהבת מאד (לא האמנתי ששיח וירטואלי יכול להיות כה חזק ומשפיע) תודה

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי סאלי_תדמור* » 08 יולי 2012, 20:30

החלטתי להיוועץ באיש מקצוע. במישהו חיצוני אובייקטיבי וכבר קבעתי איתו
נהדר |L|

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי עתליה* » 08 יולי 2012, 16:36

כל הכבוד לך אישה. אישה שמכבדת את עצמה יותר מאשר את הפנטזיה ! מורידה את הכובע בפנייך.
עתליה נפעמת כי היא לא בטוחה כמובן שהיה עומד לה כוחה /רצונה. חיבוק יקרה.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי אלונית* » 08 יולי 2012, 15:26

_חמוצית יקרה,
את נוגעת ללב ומרגשת. פעלת נכון.
אני שמחה בשבילך שהוא היה כנה מספיק כדי להודות במה שהתרחש.
מניחה שצפויים לך ימים קשים, ושוב ושוב מחזקת אותך ומחבקת אותך._
שמחה גם שהחלטת להיוועץ באיש מקצוע, חשוב שמישהו נייטראלי ובאמת מקצועי יהיה בתמונה, גם כדי לתת פרספקטיבה וגם לתמוך.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי חמוצית* » 08 יולי 2012, 14:27

ועוד משהו. החלטתי להיוועץ באיש מקצוע. במישהו חיצוני אובייקטיבי וכבר קבעתי איתו. זה גם די בהמלצתכן ובעקבות המצב המורכב.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי טוב_בבית* » 08 יולי 2012, 12:35

חמוצית יקרה, אני מצטרפת לקדמותי - את באמת מדהימה. הדרך שעברת מעוררת השראה.
גם לי אין ספק שעשית את המעשה הנכון.

זה מרגש אותי לראות את כל הנשים היקרות שבאתר, שתרמו את מרצם ורצונן הטוב - ובשילוב עם עצמתך ורצונך החזק - התאפשר לך התהליך הזה, הדרך הזאת שהיתה ארוכה בשבילך ובזמן יחסית קצר.

תהיי חזקה!
מניחה שגם עכשיו מצפה לך תקופה לא פשוטה, של פרידה, של אבל, של השלמה, ועוד..
אז תמשיכי לכתוב, אני מקשיבה, גם אם רוב הזמן בשקט. מאמינה שיש עוד הרבה כמוני שמלוות אותך בדאגה לשלומך, ושמחות עם הצעד האמיץ שלך.

(())

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי סאלי_תדמור* » 08 יולי 2012, 12:32

אני אוהבת אותו
מציעה לך לבחון את המשפט הזה שאת חוזרת עליו הרבה.

את אוהבת אותו?
איזו אהבה?
משיכה מינית?
עוד משהו?
רצון שיטפל בך?
רצון שיהיה לו טוב?

והאם אפשר לאהוב את מי שלא מכירים?
(())

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי פז* » 08 יולי 2012, 06:57

את מדהימה

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי תמר* » 08 יולי 2012, 06:37

חמוצית יקרה,

את נוגעת ללב ומרגשת. פעלת נכון.
אני שמחה בשבילך שהוא היה כנה מספיק כדי להודות במה שהתרחש.
מניחה שצפויים לך ימים קשים, ושוב ושוב מחזקת אותך ומחבקת אותך.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי מישהי* » 07 יולי 2012, 23:25

אני חושבת שעשית את הדבר הנכון
ומאוד מעריכה את זה, יודעת שזה לא פשוט
האמת ששמחתי לקרוא שאזרת אומץ לעמוד מולו עם הדברים האלה
מחזקת את ידייך לקראת הימים הבאים והמשך תהליך העיכול

יצא לי לקחת את זה במחשבה בפנטזיה רחוק מאד ולהבין שאולי זה לא כדאי
גם אם נניח שאנחנו מתירניים מאוד (מבחינת שיטת טיפול) ושמותר למטפל לשתף בפנטזיות שלו (שזה מאוד מתירני), "להבין ש אולי זה לא כדאי"?!?!?! אולי?!? לא כדאי??? זה פשוט - אסור. לא אפשרי. לא אופציה. זה שהוא מתייחס לזה כאל משהו אופציונלי זה דגל אדום מאוד אם לא שחור.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי חמוצית* » 07 יולי 2012, 22:55

אני קוראת את זה שוב ושוב ושוב ואני לא מאמינה. אם לא הייתי בתוך הסיפור הזה הייתי בטוחה שמישהי ממציאה. לפעמים נדמה לי שאני ממציאה. אבל אני לא. זה אמיתי לגמרי. אני קצת בהלם

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי חמוצית* » 07 יולי 2012, 22:52

ובאשר לשלומי
שלומי טוב אם כי לא פשוט. אני עדיין בתהליכי עיכול מורכבים.
אני מרגישה שהשיחה בדף הזה שפכה לי אור על הרבה דברים ואזרתי אומץ.
נפגשתי איתו. בגדול שמתי את כל הקלפים על השולחן. וזה נכון
"אני בשני כובעים כאן" "אני מאד מחבב אותך ברמה האישית" "יכול להיות שעשיתי טעות, אני מודה" (בקשר לsms)
"יוצא לי לחשוב עלייך בין הטיפולים" "אני מבין שאת כועסת" "מה את רוצה להתלונן עליי?" נהייה אדום, יצא לשירותים באמצע השיחה!!!! "יצא לי לקחת את זה במחשבה בפנטזיה רחוק מאד ולהבין שאולי זה לא כדאי" "אני מסתכל על איך את נראית, מה את לובשת, זה נכון, אני שם לב לשינויים שאת עושה" "אבל זה כן טיפול" ויש עוד...רוצות עוד או שזה מספיק?
אני אוהבת אותו והוא נהיה עצוב מאד לקראת סוף השיחה. לא התכוונתי להעציב אותך, אני אוהבת אותך אבל אני כועסת, אתה לא שומר עלי ואם קשה לך זו האחריות שלך לעצור את זה
אמרתי לו שאני חותכת שאני חייבת לשמור על עצמי ולהתרחק שאם הוא לא עושה את זה אז אני עושה את זה, אמרתי לו שחייבת להתנתק ממנו שזה מסוכן לי.
"אולי תבואי רק עוד פעם אחת?"
הזמן שלנו נגמר וכרגיל, זו אני שאומרת אני רואה שכבר נגמר הזמן אז אני צריכה לזוז. קמתי אמרתי ביי והלכתי מהר. פחדתי לפגוש שוב את עינו.
אני מתגעגעת אליו אני אוהבת אותו ואני מפנטזת עליו וככה זה נגמר, בנתיים.
הא? מה דעתכן?

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי חמוצית* » 07 יולי 2012, 22:42

למישהי אחת- שאלות מענינות את שואלת ואני מרגישה שלאור הדיונים הארוכים בדף זה על יחסי מטופל מטפל/ת זה דווקא במקום.
מהנסיון שלי שחלקו פרוס בדף הזה אני חושבת שאין תשובה אחת וכמובן שאין דרך אחת. קשר עם פסיכולוג הוא כנראה דבר מורכב לפעמים והסקרנות שלך, לדעתי, היא טיבעית.
קשר בין שני אנשים יכול להיות המון דברים וגם בין מטפל ומטופל. בפסיכולוגיה, כנראה יש "כללים" "חוקים" אבל כמובן שזה גם תלוי בדינמיקה, בקשר שנוצר בין הצדדים ובגישה של המטפל.בין השורות שאת כותבת דווקא צצה לי השאלה מה קורה לך שם מולו? עם ה"דיסטנס" הזה, עם חוסר המידע עליו. מה מסקרן אותך כל כך ולמה.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי סאלי_תדמור* » 07 יולי 2012, 17:04

_זה הגיוני?
זה תקין?
זה לא יותר מידיי?_
שלום לך @}
שאלה מעניינת את שואלת.
לא מזמן מתאמן אמר לי שאחד ההבדלים בין העבודה שלנו לבין הטיפול שהוא עושה במקביל, הוא נתן דוגמא קטנה, שאני לפעמים מספרת סיפורים קטנים מחיי שעוזרים לחדד איזו נקודה שאני חושבת שאפשר ללמוד ממנה משהו לחייו. והוא מעולם לא נתקל בזה בעולם הטיפול.
אני חושבת שמה שהכי הכי חשוב בכל סוג של טיפול או עבודה שאנחנו עושים עם אדם אחר, היא לוודא שזה מתאים לנו. יש פה בדיקה. אין מטפל שמתאים לכולם ואין טיפול שמתאים לכולם (ובכל תקופה בחיים, ובכל נושא). אין דבר כזה. כאשר פעם ניסיתי טיפול פסיכולוגי, המצב הקשוח הזה שבו המטפלת לא פוצה פה אלא אם כן אני מדברת ראשונה, גם אם ביקשתי ממנה להתחיל, זה שאין חיבוק אפילו לא חיבוק קל, זה שבו אני יודעת אפס עליה והיא מראה אפס רגשות - תשמעי, לי זה היה קשר גרוע ועבודה גרועה. זו היתה אחת התקופות המדוכדכות ביותר בחיי (חתכתי אחרי 8 פגישות). היתי בוכה בלי סוף וזה לא שיפר את תחושתי כהוא זה, רק נהיה גרוע יותר ויותר. היה משהו בודד בבכי הזה. לעומת אלפי פעמים אחרות שבכיתי, לפני ואחרי, ותמיד, תמיד, תמיד הרגשתי טוב יותר אחרי זה. אפילו אם בכיתי לבד, וזה לרוב לא היה לבד. לא קניתי את הסיפור של "ירידה לצורך עליה", זה יכול לטעמי להחזיק אולי חצי שעה, אולי שבוע גג, לא חודשיים. מצד שני, יכול מאוד להיות שיש מישהו שקשר כזה א-סימטרי בצורה קיצונית נותן לו תחושה טובה של אמון ומקצועיות.
לי נשמע מהצד שאת לא מקבלת מענה מלא למה שאת מחפשת. ויתכן מאוד שגם בעולם הפסיכולוגיה תוכלי למצוא אדם שעובד קצת אחרת. כמו שלקח לי 6 מורים ליוגה כדי למצוא את המורה שיש לי היום, שאיתו אני כבר ממשיכה יותר מ - 3 שנים. היו כמה מורים בדרך שיצאתי מהשיעור שלהם עם דמעות של תסכול, או עם כאבי גב שנמשכו שבועות.
אני עכשיו מבינה שאני לא ממש יודעת לענות לתשובה שלך. האם מותר או אסור לחשוף פרטים על המטפל. אבל אני די בטוחה שתמצאי מטפלים שלא עובדים בכזו קיצוניות, וכמובן עדיין נמצאים מרחק רב מלפתח איתך רומן :-)

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי מישהי_אחת* » 07 יולי 2012, 13:22

סתם שאלה שלי, לא קשורה כל כך או אולי כן?

אשמח לקבל תשובה.

עד כמה למטפל מותר לחשוף את עצמו בטיפול?

לי יש אישיו הפוך עם המטפל שלי: הוא לא חושף את עצמו, בכלל.

כששאלתי מה הגיל שלו הוא סירב להשיב.
לשאלתי אם הוא נשוי הוא ענה בחיוב, אבל זה הכל.

חלק מהטיפול קשור להשתייכותי לאיזו מסגרת אלטרנטיבית מסוימת, והיה לי חשוב לדעת אם הוא מכיר את כלליה מבפנים או מבחוץ - סירב לענות.

גם לגבי נטייתו המינית (לי זה חשוב!) הוא לא מוכן לתת תשובה.

(זה מאוד יעזור לי לדעת, שהוא, למשל, חד מיני. לי. רק לי. מסיבותיי שלי).

זה הגיוני?
זה תקין?
זה לא יותר מידיי?

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי תמר* » 07 יולי 2012, 07:20

מה שלומך חמוצית?

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי חננאל* » 06 יולי 2012, 18:59

הודעת סמס בערב שבת זו מהמטפל שלך זו רעידת אדמה ועוד איך., לבוא ולאמר ״לא חשבתי שזה כזה עניין״ זו היתממות. הוא יודע יפה מאד מה המסר ומה יהיה הקלט.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי סאלי_תדמור* » 06 יולי 2012, 09:34

קשה לי לקרוא לזה טיפול
נהיה כנים. טיפול פסיכולוגי מסורתי הוא בהחלט לא הדבר היחיד שאפשר לעשות עם אנשים. פסיכולוגים רבים לומדים אימון ומאמנים לקוחות. פסיכולוגים אחרים (מכירה כמה כאלה) לומדים התמקדות ואז עושים עם לקוחות התמקדות נטו, עם מעט מאוד טיפול מסביבה, או עובדים עם קלפים, שזה לא בדיוק מה שפרויד תכנן. בתור מאמנת עשיתי הרבה פעמים דברים משעשעים (למסתכל מהצד... למעשה גם אנחנו צחקנו תוך כדי) כמו לצפות בקטעים מסרט, להתבונן בתמונות, לצייר ציורים יחד, פעם סידרנו חדר עבודה ממסד עד טפחות (בד"כ פשוט יושבים ומדברים, כן :-)). וכל אלה יכולים לעבוד נפלא ולגמרי לשרת את הלקוח. ובתפיסה שלי את האתיקה המקובלת הם אכן אתיים לחלוטין. גם לי אישית לא חשוב לדעת אם מתאמן הוא בן 38 או 42, אלא אם כן זה רלוונטי לעניין.
מה שלא סביר פה הוא השקר. ניגוד האינטרסים, כמו שכתבתי עליו. להכנס לרומן ולהכחיש את זה. להציע לך לא לסיים אינטראקציה כזו למרות שהיא פוגעת בך. שלא לדבר על זה שהוא נכנס איתך לרומן מחוץ לנישואין שלך, שרק זה בפני עצמו מעשה פוגע בך ובנישואין שלך. לנצל את המקום החזק שבו הוא נמצא - שהוא חושף רק את הצדדים החזקים שלו (שזה תקין בטיפול, בשביל זה משלמים לו) ואז להשתמש בזה כדי לחזק התאהבות כלפיו. זה מה שלא תקין ובגלל זה תצטרכי להתרחק - כי הוא לא מטפל רק באינטרסים שלך.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי מישהי* » 06 יולי 2012, 00:23

הוא לא עשה לי שום "ראיון" אף פעם.

טוב אני צריכה לומר שבטיפולים שאני עברתי (שאני מחשיבה כטובים ומקצועיים), לא עברתי אף ראיון רשמי כזה, נתנו לי לספר למה באתי. אבל כן שאלו פרטים וניסו להשלים את התמונה.

הטקסט שבקישור מזכיר לי דברים מהלימודים שהם בתיאוריה, אבל לא נעשים בפועל בדרך כלל, וגם - שהם גישה אחת ולא הכרחית.

עם זאת אני עדיין חושבת שמאוד מוזר שהוא לא ידע את גילך.

קשה לי לקרוא לזה טיפול
אני מרגישה שעברת תהליך עם הדף הזה. שיהיה בהצלחה מחר

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי חמוצית* » 05 יולי 2012, 22:34

זה הולך להתרחש מחר בבוקר. הפגישה איתו.
בדף הזה למדתי המון על פסיכולוגיה ועל מהות המקצוע פסיכולוג.לפני המון המון שני ם בלימודיי האקדמיים היה לי קורס אחד בפסיכולוגיה התפתחותית. כמי שעובדת עם נשים אנשים וילדים וכאמא היו לי נגיעות בפסיכולוגיה. אבל מה שלמדתי כאן הוא המון והרבה יותר ממה שלמדתי מהמטפל היקר שלי על פסיכולוגיה.
אין לי מושג לאן זה יילך.
הוא לא עשה לי שום "ראיון" אף פעם. כן שאל שאלות "מידע כללי" מדי פעם. לא משהו אחד מסודר. בפגישה הראשונה שאל למה הגעתי. הכינותי מראש והקראתי לו את זה. משם עיקר השיחות (קשה לי לקרוא לזה טיפול) היו בנושאי המשפחה, האימהות, הזוגיות, המימוש העצמי והמקצועי שלי, הצורך שלי באהבת הסביבה, באישור של הסביבה אליי, ברעב הבלתי פוסק שלי ומשם זה גלש אלינו. כבר תקופה לא מבוטלת עיקר ה"טיפול" זה אני והוא והקשר שלנו.
אני מוטרדת.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי פלוני_אלמונית* » 05 יולי 2012, 15:16

מה משמעות המושג?
הראיון האנמנסטי
איסוף מידע על המטופל. בדרך כלל הדבר הראשון שמבוצע לפני התחלת טיפול/אבחון כלשהו.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי חמוצית* » 05 יולי 2012, 15:02

בשאלון אנמנסטי
סליחה על הבורות. מה משמעות המושג?

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי סמדר_נ* » 05 יולי 2012, 04:00

הוא אמר לי בפרוש שמזל שיש לנו את הגבולות של הטיפול. הוא טוען שזה שומר עלינו. כנראה שזה שומר עליו.
להגיד עוד פעם שלפי כל התיאורים שלך, הגבולות האלה לא קיימים כרגע בשום מקום מלבד בדמיונו הקודח, וסיכוי מצויין שגם שם לא?
מה ששומר עליו כרגע -- או לפחות נותן תחושה של "שמירה", נראה כמה שמור הוא ירגיש כשתרשי לעצמך לחוות במישרין את הכעס עליו וגם להתלונן לוועדת האתיקה -- אלה לא הגבולות הטיפוליים אלא עמדת הכוח שלו. ומה שומר עלייך? את. רק את.
מה שאני מרגישה למקרא התיאור שלך הוא זעם גדול על הניצול השפל ועל ההפרה הבוטה של החוזה הטיפולי.
ורק הערה אחת על דינמיקות של ניצול באופן כללי: ניצול לא חייב להיות בהכרח ניצול ציני, כזה שנכנסים אליו מראש ובכוונת מכוון להרע ולהשפיל. סביר, ויותר מסביר, שזו תוצאתה של חולשה אישית; שהוא נסחף לשם. אבל זה לא משנה כהוא זה את העובדה שחובתו היתה לקחת אחריות ולא לאפשר את ההיסחפות (בשביל זה יש הדרכה, למשל). אם הוא לא יכול לעשות את זה, הוא במקצוע הלא נכון. מה במקצוע -- הוא אפילו בגיל הלא נכון (מה שמחזיר אותי לתהייה איך בדיוק הוא הצליח לא לדעת את גילך אחרי שנה של טיפול. זה נתון בסיסי בשאלון אנמנסטי, ורוב המטפלים מבררים אותו בפגישה הראשונה. לא אמורים לחכות שזה "יעלה". עד כדי כך הוא לא קלאסי? או אולי הוא לא רצה לדעת כדי ש את תתברגי טוב בפנטזיה שלו?).

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי חמוצית* » 04 יולי 2012, 12:32

השאלות שאת מעלה הן חשובות מאוד. לדעתי מה שקורה בטיפול מאוד אמיתי ומאוד טבעי. לכן צריך את הגבולות הברורים. אם זה היה מאולץ לא היינו צריכים אותם
הוא אמר לי בפרוש שמזל שיש לנו את הגבולות של הטיפול. הוא טוען שזה שומר עלינו. כנראה שזה שומר עליו.

כרגע אני הרבה יותר רגועה ממה שהייתי בשבועות האחרונים, כי באמת כמעט התפוצצתי, משהו השתחרר אצלי, לא יכולתי לנקז יותר.
אני יודעת שהפגישה המתקרבת עלולה להצית שוב את עוצמת הרגשות והנה ככל שהמרחק מהפגישה האחרונה גדל אז כך יותר קל לי.
מחד רוצה להיעלם ולחתוך ויודעת שהזמן יקהה ויעזור להתנתק ולשכוח, מאידך רוצה לסגור את הפתוח. לתפור את הקצה, לפענח את הקשר, לסיים את זה כמו שצריך.
כנראה שקשר עם פסיכולוג זה דבר מורכב. מרגישה שלא הייתה לי "הכנה" לזה. (טוב נו הרבה קשרים קרובים אינטימיים הם מסובכים ולא "מכינים" אותנו לזה, זו למידה תוך כדי תנועה)

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי סאלי_תדמור* » 03 יולי 2012, 12:46

אבל זה כן אנושי כי בסך הכל שנינו בני אדם. גבר ואישה, לא?
בהחלט (())
הרבה יותר קשה לשמור כך על הגבולות
כמו שכתבתי לך, אני לא מסכימה עם זה. אולי פעם לא ידענו כלום על פסיכולוג, היום רואים תמונות של ילדיו. זה כן. כל השאר אין שום קשר לטכנולוגיה.

עוזר לי לקרוא אתכן ןלכתוב
זה בהחלט נראה ככה מהצד :-)

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי אלונית* » 02 יולי 2012, 16:32

מצד שני אני עדיין, כמעט שנה אחריי, מסתכלת על הsms שלו מיום שישי בלילה ולא מאמינה. בשבילו זה כלום. כשאמרתי לו אתה התחלת הוא ממש התפלא. מה? ה sms הזה היה כל כך משמעותי? משם את מרגישה שהכל התחיל? ברור לי שלא הייתה לו איזו כוונה רחוקת לכת עם זה ובכל זאת היא מסמנת לי שהפסיכולוג שלי חושב עליי ביום שישי בלילה.צופה בטלוויזיה, רואה תוכנית שקשורה לתחום העיסוק שלי וחושב עליי וטורח להגיד לי את זה. מייד ב22:00 בלילה בהודעה כתובה ואני לא מדמיינת אבל אולי מפרשת את זה רחוק מדי אולי לוקחת את זה למקומות שזה לא.
וב, זה כמעט בדיוק מה שקרה בסיפור שלי. לולא עניין הגיל הייתי חושבת שזה אותו מטפל.
זה חוסר הגבולות שלו, הצורך שלו לפלרטט, להרגיש רצוי וחשוב בעינייך.
פלוניתה מציבה כאן מראה מדוייקת, כדאי לך להתבונן בה.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי מהצד* » 02 יולי 2012, 16:16

את כותבת
משהו עם מישהו שלא באמת קיים במציאות. משהו טהור וסטרילי

התפקיד שלו זה לחבר אותך חזרה למציאות. אמנם בעדינות אבל לעשות זאת אחרת הוא משתף פעולה ונכנס לתוך הבועה שלך בתואנה שזה מה שנכון לך אפילו אם זה לא לגמרי מתאים לאתיקה.
הבעייה שלו עם :ועדיין אני רוצה להיות האחת והיחידה עבורו. המיוחדתץ הנערצת. הפאם פאטל, האישה ההורסת, הנזקקת. היא שהוא רוצה להיות המטפל האחד עבורך. המיוחד שלא יכול להיות אחר זולתו וזה מה שמניע אותו.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי פלוניתה* » 02 יולי 2012, 15:44

הי חמוצית,
השאלות שאת מעלה הן חשובות מאוד. לדעתי מה שקורה בטיפול מאוד אמיתי ומאוד טבעי. לכן צריך את הגבולות הברורים. אם זה היה מאולץ לא היינו צריכים אותם. הרי שחקן שמשחק דמות בסרט לא צריך מערך שלם של כללים שיישמרו עליו ועל הקהל. לדוגמא, אם השחקן מת בסרט אף אחד לא יכנס לשוק טוטאלי אם הוא יראה אותו חי למחרת. זה לא מבלבל אותנו כלכך.
זה שמה שאת מרגישה הוא טבעי ואמיתי זה לא הופך אותו למיטבי. זה לא אומר שזה הכי טוב עבורך כרגע.
מה שברור לי מאוד מהאופן בו את כותבת הוא שאת מאוד מבולבלת. את לא יודעת איפה את עומדת לרגע. אני רוצה להפנות אותך לדף באתר שקשור להתעללות בזוגיות, אמנם רוב הדברים שכתובים שם לא רלוונטים לקשר שלכם, אבל התחושה שאת מאבדת את בוחן המציאות שלך מאוד רלוונטית. את זה אני כותבת לך לא רק כמטפלת, אלא גם כאישה שחוותה התנסויות דומות, במצב תקין אין לאדם שום צורך למסך את הראיה של מי שעומד מולו.
אני מאמינה לך שיש לך קושי עם גבולות, אני מאמינה לך שיש לך צורך להרגיש מושכת, והנה לקחת על זה אחריות הבאת את זה לטיפול. אין לי ספק שניסית להקסים את המטפל, אם לא היית מנסה זה היה מוזר, שני אנשים שיושבים אחד מול השני מנסים להקסים אחד את השני, כל אחד בדרך שהוא מכיר. אבל כאן כבר זו אחריות שלו.
הוא כל הזמן מערער את הביטחון שלך באמת שלך, במה שאת רואה, וזה העירעור הכי חמור שיכול להיות. זה הקשר שלנו לעולם, שאני רואה עץ והסביבה מאשרת לי שמה שראיתי זה נכון ולא מנסה לשכנע אותי שראיתי חתול. מאוד בסיסי ומאוד חשוב. חלק ניכר מהעבודה הטיפולית שלי היא לעזור למטופלות להאמין לעיניים שלהן, לתפיסה שלהן, לאינטואיציה. להראות להן כמה מה שהן תופסות בחושים הוא נכון ומדוייק ושהן יכולות לפסוע בעולם בביטחה בהסתמך על זה.
הוא עושה בדיוק ההיפך וזה מאוד מכעיס. הוא מפלרטט איתך, הוא מאוהב בך וזקוק לך כמראה, הוא מעודד אותך להתאהב בו, זה ברור, אבל הוא לא לוקח אחריות. ועל כן הוא צריך להראות לך שאת טועה. שההודעה הזו לא הייתה כלכך קריטית למרות שהיא כן הייתה. שדבר כזה יכול להישאר במסגרת של טיפול, למרות שהוא לא יכול.
זה לא קשה כלכך למטפל להיות תפוס לגמרי, זה יכול לקרות מאוד מהר, ולהיות מטפל טוב ונכון זה לא בהכרח להיות מבוקש. וזה אחד הדברים הראשונים שלמדתי, מאוד קל להנעים למטופלים, להחמיא, להקסים, למשוך אותם לתוך הטיפול, אבל השאלה היא את מי זה משרת? את המטפל או את המטופל? יש לי הרגשה מאוד חזקה שמדובר באדם שזקוק להרבה יותר חיזוקים ממה שהוא מוכן להודות בפני עצמו ושהופך את המקצוע שלו לזירה המרגשת והמלהיבה בה (סליחה על הפסיכולוגיסטיות) הנרקיסיזם שלו בא על סיפוקו. הרבה מאיתנו הופכים את הקריירה שלנו למקור כוח, למקור סיפוק וגאווה, השאלה היא, על איזה צרכים הסיפוק הזה עונה ואיזה כוח אנחנו רוצים? כוח על אחרים? כוח להשפיע על אדם בקלות? כוח לבלבל אדם אחר בהודעת SMS?

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי חמוצית_החדשה* » 02 יולי 2012, 14:20

פתאום אני מבינה משהו.
כפי שכבר כתבתי- הייתה לי התנגדות לטיפול פסיכולוגי. שנים של התנגדות. ניסתי המון פעמים ואף פעם לא התמדתי, לא התמסרתי, לא נתתי לעצמי להיכנס לטיפול (ואני מדברת על קרוב ל-20 שנים של ניסיונות כמובן לא באופן רציף ומתוך קשיים שצפו ועלו במשך החיים בתקופות שונות ודברים שהיה לי ברור שאני צריכה לטפל בהם) וכאן, לראשונה בחיים קרה לי משהו אחר.
מה שאני מבינה "מוכיח" את התנגדותי רבת השנים לפסיכולוגיה- חוסר הטיבעיות של הקשר,האילוץ, האידילאיה שנוצרת בו, הסטריליות שלו שאני מבינה שהם כלים טיפוליים אבל זה לא אמיתי, לא מציאותי, אולי אפילו מפוברק, הזוי. צריך להכיר את זה, אולי ללמוד את זה מהמטפל, ללמוד את מהות הקשר ומה הוא עלול להיות ואני, עד שנכנסתי לשם לא הבנתי את זה.ועכשיו שאני מעט מבינה זה אולי מאוחר מדי.
עם הפסיכולוג שלי בקשר איתו קורה משהו אחר, משהו שלא קרה לי עם אף מטפל/ת שניסיתי - גם תמיד חתכתי מוקדם, אף פעם לא הגעתי עם מטפל/ת לעומק כזה של קשר. לכן לדעתי גם האפקטיביות של הטיפול ולכן גם התסבוכת.

השיתוף שלכן נותן לי הרבה נקודות מחשבה מדייק לי דברים ומניף אותי לתובנות חדשות. אני חושבת שאני יכולה לדבר איתו על זה ואני גם חושבת שאני צריכה. משהו כאן צריך להיפתר. יש כאן קשר שצריך לפרום.
ועדיין אני רוצה להיות האחת והיחידה עבורו. המיוחדתץ הנערצת. הפאם פאטל, האישה ההורסת, הנזקקת.
אני עדיין שואלת את עצמי המון שאלות. איפה האחריות שלי? מי אני? אולי אני לא בסדר? אולי משדרת משהו לא ראוי? אולי אינני עושה בדיקות נכונות? אולי לקחתי את זה למקומות הזויים? אולי אני מדמיינת?
מצד שני אני עדיין, כמעט שנה אחריי, מסתכלת על הsms שלו מיום שישי בלילה ולא מאמינה. בשבילו זה כלום. כשאמרתי לו אתה התחלת הוא ממש התפלא. מה? ה sms הזה היה כל כך משמעותי? משם את מרגישה שהכל התחיל? ברור לי שלא הייתה לו איזו כוונה רחוקת לכת עם זה ובכל זאת היא מסמנת לי שהפסיכולוג שלי חושב עליי ביום שישי בלילה.צופה בטלוויזיה, רואה תוכנית שקשורה לתחום העיסוק שלי וחושב עליי וטורח להגיד לי את זה. מייד ב22:00 בלילה בהודעה כתובה ואני לא מדמיינת אבל אולי מפרשת את זה רחוק מדי אולי לוקחת את זה למקומות שזה לא.

עוזר לי לקרוא אתכן ןלכתוב. הכתיבה משחררת אותי ועוזרת לי להבין והתגובות שלכן מלאות חכמת חיים וניסיון. נשות השבט החכמות מייעצות לי אשריי השבט הוירטואלי

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי פלוני_אלמונית* » 02 יולי 2012, 12:29

אם את רוצה שנכתוב לך שזה בסדר להתמסר אליו כמאהבת, זו שאלה אחרת לגמרי.
לפי הקוד האתי של הפסיכולוגים, זה ממש לא בסדר. גם אם הטיפול הסתיים.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי חמוצית_החדשה* » 02 יולי 2012, 12:14

פלוניתה- כל הדברים שלך מנוסחים באופן כל כך בהיר ומדוייק. תודה

אני מרימה עכשיו את הידיים ומסתכלת למעלה . איך, איך אני מסבירה לך שזה לא קליל ואנושי
את לא צריכה להסביר כי אני יודעת יודעת שזה לא קליל. יודעת שזה מורכב ומסובך עד מאד יודעת שזה כואב יודעת שזה רגיש והכל חשוף. יודעת שקורה לי שם משהו שלא קרה לי אף פעם וגם לא יקרה. משהו עם מישהו שלא באמת קיים במציאות. משהו טהור וסטרילי. זו מעבדה. אלו לא החיים. קשה לי עם הקשר הלא טיבעי הזה (והיו לי איתו ויכוחים רבים על המושג טיבעי בהקשר של גידול ילדים, הורות, נושא השבט הנשכח וכו' וכו').הייתה לי התנגדות גדולה לטיפול פסיכולוגי. הקשר הזה מאולץ ולכן כל מה שנוצר שם הוא פנטזיה. אני מודעת לזה שאני בהתגוננות עליו ועל מה שקורה לי. אני יודעת שזה לא קליל.
אבל זה כן אנושי כי בסך הכל שנינו בני אדם. גבר ואישה, לא?
הרבה פעמים הוא מסביר לי שהוא עובד בשיטה דינאמית שהוא לא פסיכולוג קלאסי שמה שהיה נכון פעם לא נכון להיום שבגלל הטכנולוגיה אנחנו פרוסים אחד לשני. הכל זמין. הקיר בפייסבוק, הsms, הרבה יותר קשה לשמור כך על הגבולות, בדיוק כמו שהרבה יותר קשה לגדל היום ילדים עם כל שפע הגירויים והפתיחות. אני נכנסת לפייסבוק ורואה את משפחתו, תמונותיו, הגיגיו. אמרתי לו שיש הגדרות פרטיות שזה חשוף. הוא אומר הגדרתי, כנראה שלא הגדיר עד הסוף. הוא הודה שקשה לו עם גבולות וגם שכעסתי עליו על הsms מיום שישי בלילה הוא אמר שנכון, שאם היה חושב קצת יותר לעומק אולי לא היה שולח, אמר שאם היה לו מדריך או היה בסט'אז בטח היו עושים לו נו נו נו. אבל נראה שהוא יודע את זה ולא אכפת לו. הוא מאמין בעצמו ובדרך שלו. הו מפוצץ מטופלים. אין אצלו מקום. והוא אוהב אותי באמת והוא צוחק מהשנינות והציניות שלי ואנחנו מדברים על אמנות ועל רוח ועל רגשות.
אני מרגישה כל כך מעורבבת

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי סאלי_תדמור* » 02 יולי 2012, 10:59

אולי זה מקרה קליל ואנושי כפי שאת מתארת
כאשר כתבתי על זה עברו בראשי מקרים של מחשבות מיניות שנמשכות אולי 15 שניות, מעבירות חיוך פנימי קליל על פני, וזהו. שם זה נגמר. יש לי חיבה אדירה לכל מי שעובד איתי (גם כולם נראים לי מאוד מאוד יפים, כבר שמתי לב לזה), אבל זהו.
לא רומן משום סוג.
זה לא קליל, אם כי, אנושי זה ללא ספק כן.
חשבתי הרבה על מה שכתבת. אין לי מילים לתאר כמה זה לא סביר מצידו להתנהג ככה בטיפול. אני לא טיפוס שמרני בכלל, לא פוריטנית משום כוון שמסתכלים על זה, ואני מאפשרת למחשבות שלי להסתובב בכל מיני כיוונים, וגם המעשים שלי אולי לא תמיד הכי רגילים. אני בוחרת את הדרכים שלי. אבל לעולם, לעולם, לעולם לא עם מתאמנים. כל מי שפה, נדמה לי, מרגישה בדיוק ככה. זה קו כל כך שחור ועבה, זה לא קו דק, זה לא קשה להבדיל אם זה נכון או לא, כל כך קל להבין שלא. שלא עושים דברים כאלה. שלא מתאהבים במטופלים. שלא מסמסים להם בשישי בערב. שלא מחמיאים להם על הגוף שלהם. שלא מסתכלים על הגוף שלהם יותר מאשר בצורה אגבית. לא עושים את זה. לא מטלטלים ככה בן אדם. לא משתמשים בכוח האדיר שנוצר (שאני גם לא אוהבת אותו ומנסה כל הזמן להקטין אותו, לשאול מתאמנים מה הם רוצים לעשות, מה הם חושבים, זה לא משנה מה אני חושבת). למעשה אפילו חברות רגילה זה לא פשוט לבנות אחרי אימון. היו מקרים שחברות עבדו איתי ואח"כ ממש במודע ובמאמץ מסוים היתי צריכה לנתק את קשר הסמכות שהיה בינינו באימון, לחזור למקום רגיל של חברות סימטריות. זו ממש מלאכת מחשבת, וכאן אין שום רומנטיקה, רק חברות.
אני מרימה עכשיו את הידיים ומסתכלת למעלה (מזל שאני מקלידה עיור :-) ). איך, איך אני מסבירה לך שזה לא קליל ואנושי (())

ואני אפילו קצת בחרדות לקראתה
עדיין נשמע קליל?...
אני לא יודעת, אבל אני מאוד מקוה שאנשים לא בחרדות לפני שהם נפגשים איתי. ואני לא מתכוונת לדבר על עצמי. סתם על מקרה רגיל שעובדים עם מטפל או מאמן. האם נמצאים בחרדה לפני הפגישה? לפני שאני הולכת לקורסים שבהם אני יודעת שאעבוד מאוד לעומק, אני מתרגשת, אני שמחה, אני לפעמים טיפה מתעצלת להסתכל פנימה, אבל אני בטח לא בחרדה.

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי פלוני_אלמונית* » 02 יולי 2012, 08:06

חמוצית, פסיכולוג הוא אדם שמוכר לך זמן, שבו - ורק בו- את היא המרכז בחדר והוא מתרכז בטובתך. זו מחוייבותו אלייך וגם אל כל מטופליו האחרים, שאותם הוא פוגש במקביל אלייך.
תארי לעצמך את הפסיכולוג שלך מנסה להעביר את אותו הטיפול שהוא מעביר לך עכשיו גם למטופלים האחרים שלו. האם עכשיו זה נראה לך תקין? האם את יכולה למשיך להעריך אותו על יכולת הנתינה והאהבה שלו למטופליו? או שזה מתחיל להיראות לך קצת סוטה?

יכול להיות שהפסיכולוג שלך באמת מוכר את עצמו - את עולמו הרגשי ואולי גם את גופו הפיזי, כביכול למען התקדמות מטופליו. יכול להיות שהוא לא מספיק מקצועי להעביר טיפול בלי להתבלבל בעצמו. ויכול להיות שזו האידאולוגיה הטיפולית שלו.

את צריכה לבדוק - האם אלה הדברים שבאת לקנות ממנו? האם את מעוניינת לקיים איתו יחסי אהבה שנקנים בכסף? (גם אם מוכן לתת לך את זה באשראי, אלה עדיין יחסים שהוא נותן להם ערך כספי).

הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

על ידי פז* » 02 יולי 2012, 06:49

פלוניתה, כתבת נהדר

חזרה למעלה