הסתבכתי עם הפסיכולוגית שלי פרק ב

אני אוהבת אותו
מציעה לך לבחון את המשפט הזה שאת חוזרת עליו הרבה.

את אוהבת אותו?
איזו אהבה?
משיכה מינית?
עוד משהו?
רצון שיטפל בך?
רצון שיהיה לו טוב?

והאם אפשר לאהוב את מי שלא מכירים?

חמוצית יקרה, אני מצטרפת לקדמותי - את באמת מדהימה. הדרך שעברת מעוררת השראה.
גם לי אין ספק שעשית את המעשה הנכון.

זה מרגש אותי לראות את כל הנשים היקרות שבאתר, שתרמו את מרצם ורצונן הטוב - ובשילוב עם עצמתך ורצונך החזק - התאפשר לך התהליך הזה, הדרך הזאת שהיתה ארוכה בשבילך ובזמן יחסית קצר.

תהיי חזקה!
מניחה שגם עכשיו מצפה לך תקופה לא פשוטה, של פרידה, של אבל, של השלמה, ועוד..
אז תמשיכי לכתוב, אני מקשיבה, גם אם רוב הזמן בשקט. מאמינה שיש עוד הרבה כמוני שמלוות אותך בדאגה לשלומך, ושמחות עם הצעד האמיץ שלך.

ועוד משהו. החלטתי להיוועץ באיש מקצוע. במישהו חיצוני אובייקטיבי וכבר קבעתי איתו. זה גם די בהמלצתכן ובעקבות המצב המורכב.

_חמוצית יקרה,
את נוגעת ללב ומרגשת. פעלת נכון.
אני שמחה בשבילך שהוא היה כנה מספיק כדי להודות במה שהתרחש.
מניחה שצפויים לך ימים קשים, ושוב ושוב מחזקת אותך ומחבקת אותך._
שמחה גם שהחלטת להיוועץ באיש מקצוע, חשוב שמישהו נייטראלי ובאמת מקצועי יהיה בתמונה, גם כדי לתת פרספקטיבה וגם לתמוך.

כל הכבוד לך אישה. אישה שמכבדת את עצמה יותר מאשר את הפנטזיה ! מורידה את הכובע בפנייך.
עתליה נפעמת כי היא לא בטוחה כמובן שהיה עומד לה כוחה /רצונה. חיבוק יקרה.

החלטתי להיוועץ באיש מקצוע. במישהו חיצוני אובייקטיבי וכבר קבעתי איתו
נהדר

תודה חברות אהובות וירטואליות
היום חזרה אליי העוצמה שבי ואתן מצליחות לשקף לי את זה.
היום התייעצתי עם אותו איש מקצוע. הוא מתרשם שאני יכולה לעמוד בזה שאני חזקה שאם הרגשתי סכנה עשיתי נכון שקמתי והתרחקתי. איש המקצוע הזה הוא גם פסיכולוג וגם עובד בשיטות נוספות.
אני מרגישה שאני פועלת מהקרביים, מהאינטואציה מתוך אינסטינקטים של הישרדות

עתליה נפעמת כי היא לא בטוחה כמובן שהיה עומד לה כוחה /רצונה
את יודעת מה כאן בדיוק הפער בין המעשה לתיאוריה גם אני לא חשבתי שאוכל לה לפנטזיה. אני הרבה פעמים אימפולסיבית, נסחפת לרגש ולהרפתקה. אבל הנה בפועל כרגע קורה לי משהו אחר וגם את אולי אם היית בסיטואציה דומה היו יוצאים ממך כוחות אחרים
נראה לי שזה קשור לתהליכי השינוי וההתבגרות שאני עוברת. תהליכי חשיבה, תובנות חדשות, למידה וחקירה עצמית
הנה היום אני מרגישה כל כך פחות מועקת ואפילו תחושת ניצחון שעשיתי את הדבר הנכון שלא נתתי לעצמי להידרדר במידרון הסוחף והמסקרן והמפתה שמי יודע איך הייתי מוצאת את הדרך חזרה.
השיחה עם איש המקצוע הייתה מצויינת. מאד הקלה עליי

כל ההתערבות שלכן, הקריאה, הכתיבה, התמיכה, תחושות האהבה. זה מקסים ומדהים ובאמת נתן לי המון בשבועיים הללו. אין לי שום דרך להודות. יש לי דרך אחת. לתת את מה שקיבלתי פה לחברות אחרות באתר. לוקחת על עצמי להשתתף ולתמוך יותר
אוהבת מאד (לא האמנתי ששיח וירטואלי יכול להיות כה חזק ומשפיע) תודה

חמוצית,
את מדהימה, אמיצה, מסתכלת נכוחה.
גם אני, עוקבת, חשה הקלה לנוכח מילותיך: הנה היום אני מרגישה כל כך פחות מועקת ואפילו תחושת ניצחון שעשיתי את הדבר הנכון
בטח. ובעוצמה ודיוק.
מעריכה אותך על הצעד הנבון והנכון, וממשיכה ללוות את כתיבתך ודרכך בקריאה.

שליחה על ידי תמר* » 09 יולי 2012, 06:53

בוקר טוב חמוצית,

נשמע שאת פועלת נכון ומתוך הקשבה פנימית עמוקה.
גם הפניה ל"חוו"ד שניה" מחזקת את הבחירה שלך.
לקחת אחריות, הנעת תהליך משמעותי כל כך - ונחלצת בשבועיים. לא יאמן.
זה התגמול של הנשים שליוו אותך בדף.
אוהבת מאד (לא האמנתי ששיח וירטואלי יכול להיות כה חזק ומשפיע) תודה
חיבוק

וואו.
איזה דף.
קראתי ממילה ראשונה עד אחרונה

חמוצית, כל הכבוד.

רק מעדכנת
אני מרגישה הרבה יותר חזקה. הרבה יותר מאופסת, מפוקסת, ממוקדת, אחראית.
אני אפילו מרשה לעצמי להגיד שאני אוהבת את עצמי וגאה בעצמי.
יש בי תחושה שאני עוד אשמע ממנו ואני סקרנית לדעת איך אגיב אז אבל בנתיים דום שתיקה ובנתיים כל יום שעובר הרבה יותר קל
ההוריקן נרגע
ואני מצליחה להשקיע קצת יותר בבן הזוג שלי, אז גם הימים האחרונים בבית עם האיש והילדים הרבה יותר טובים
אני שמה לב שמה שקורה לאמא ממש משפיע על הבית כולו
חזרתי הביתה

שליחה על ידי י_פה* » 09 יולי 2012, 17:29

כל הכבוד! חיבוק ממני.
האגו הפסיד, הנפש הרוויחה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חמוצית, סחטיין!

האגו הפסיד, הנפש הרוויחה happy
זה בדיוק זה.

שליחה על ידי תמר* » 10 יולי 2012, 07:17

חזרתי הביתה

תענוג לקרוא. באמת כל הכבוד לך.
וכל המשיכה שהיתה וכל הרומן - יש פה נושאים מעניינים לבדיקה. איך משתמשים בכל זה כדי לשדרג את חייך.

טוב זה היה ברור
קיבלתי הודעה כתובה
מ-ה-פ-ס-י-כ-ו-ל-ו-ג שלי.
"אני מאד מקוה שאת מגיעה". הא? אני?
לא עניתי. כן ציפיתי להודעה. עכשיו מה?
בנתיים לא מגיבה
וגם לא מתכוונת להגיע לפגישה ממש לא.

עכשיו מה?

אם את מרגישה מאוד חזקה ושזה לא מזיז לך את יכולה לענות עוד פעם אחת - "אמרתי בפגישתנו האחרונה שאני לא מגיעה יותר. אני מבקשת שלא תיצור איתי קשר".

אם לא, את יכולה גם לא לענות וזהו. זה בסדר גמור.

ו - כל הכבוד לך

ההתנהלות שלו מאוד מאוד לא מקצועית.

את גם יכולה לסמס: לא!

שליחה על ידי תמר* » 12 יולי 2012, 18:33

מסכימה עם מישהי ועם פלונית.
תפעלי בדרך שאת מרגישה שהיא הכי פחות תובענית מבחינתך:
לענות עם תזכורת של דברייך מהפגישה האחרונה/ לענות "לא"/ להדגיש שאין לו הרשאה ליצור איתך קשר/ להתעלם.

אני מקווה שהפנייה שלו עוזרת לך להבין עד כמה הקשר בינכם איננו מקצועי.

חיבוק

דעתי האישית בלבד...

הדרך בה את נוקטת, להתעלם - טובה מלהגיד לא.
נשמע לי שהוא עושה ניסיון למשחק כוחות.
הוא מרים את החבל, ואת לא. אז אין משחק.
כשאת אומרת כן/לא - זה הרמת החבל.
כשאת מתעלמת - אין משחק.
נראה לי קשה יותר מלהתעלם, נראה לי עבודה גדולה יותר על האגו, אבל שווה את זה.

את מעוררת השראה @}

לא התעלמתי, לצערי, לשמחתי איננני יודעת. שוב מערבולת אבל קטנה מבלי להיסחף לעומק
אני - "אני לא אגיע מחר"
הוא- "אני כול להתקשר יותר מאוחר?"
אני - "אני לא מעונינת לשוחח בשלב זה"
הוא- "אני אשמח לדבר כשתרגישי שאת יכולה ורוצה"
אני (אחרי חשיבה של כמה שעות)- " אפשר לדבר ב-21:30"
הוא מתקשר. אני רק מקשיבה- אני מבין שאת לא רוצה לבוא יותר. אני מאד מצטער. על מה אני שואלת והוא עונה גם על כך שלא תבואי וגם על כל הטעויות שהיו בדרך.אני לא אזמין אותך לעוד פגישה. מבין שזה קשה לך.
הוא נשמע נורא ואיום, עייף וטרוד.
זהו
אני מרגישה ויודעת שזה נגמר בינינו.
מרגישה הקלה וכעס ואכזבה וגעגוע, כאב קטן וגאווה ועוצמה וצער ועצב ושמחה קטנה. כמה רגשות בכפיפה אחת.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כן, בוודאי יקרה. יש הקלה גדולה ויחד עם ההקלה יש אכזבה , כמו במקרה של הבטחה שלא קוימה.
חיבוק. לילה טוב

אני מאחלת לך להמשיך להרגיש את העוצמה, ההקלה הגאווה והשמחה - וכן, גם את הכאב והעצב והצער - ולהשתמש בהם כדי לצמוח.
אני מקווה שלא ימשיך להטריד אותך,
ומצטרפת אל -
אני מקווה שהפנייה שלו עוזרת לך להבין עד כמה הקשר בינכם איננו מקצועי.
לילה טוב, תודה על העדכון, ותמשיכי לעדכן אם תרצי..

כשקראתי את תיאור השיחה ביניכם (הוא דיבר ואת רק הקשבת) חשבתי שחל פה חילוף תפקידים מענין ביניכם. ויותר מזה: שאת עשית את התפקיד שלו יותר טוב ממנו

קראתי את הדף. את דוגמה ומופת בשבילי.

שליחה על ידי תמר* » 15 יולי 2012, 07:20

אני מרגישה ויודעת שזה נגמר בינינו.

ובו זמנית את מצליחה להרגיש את כל טווח הרגשות האפשרי. נופלת במידה, נחלצת כשצריך, פוגשת את הכוחות שלך, אוהבת את עצמך. נראה לי שהשתמשת בקשר הזה כמנוף רציני לצמיחה.
את דוגמה ומופת בשבילי.

ועדיין אני "נופלת" במחשבות עליו. הפנטזיה הלא ממומשת, הרצון להתקשר, להיפגש. מלחמה קטנה כזו בתוך תוכי ואני מדברת, רק עם עצמי. לומדת סוג של קשר לעצמי. לרגשות שלי, למערכות היחסים שלי.
אני מאד מתגעגעת
מרגישה כמו פעם, אחרי פרידה מאהוב/מאהב או באיזו סיטואציה של אהבה נכזבת. יודעת שזה יעבור, אבל יש שעות קשות.
אני מהורהרת

שליחה על ידי תמר* » 17 יולי 2012, 09:45

אני מאד מבינה.
כל עוד את מהורהרת ולא מעורערת, הכל בסדר.
חיבוק

אחרי שיחה נוספת (שלישית במספר) עם איש המקצוע שלקחתי לתקופה זו הבנו שאם אני נותנת לזה להתמסמס כך זה עלול להרוס את כל ההישגים שכן הגעתי אליהם בטיפול הזה עם הפסיכולוג האהוב שלי.
יחד עם איש המקצוע הבנתי שלא סתם בחרתי במטפל גבר ושהבאתי עם עצמי לטיפול משהו חזק שקשור לנושא.ושזה לא אומר שאני לא בסדר
הבנו שאם אני רוצה לחזור אליו (ואני רוצה) אני צריכה ממנו תשובות ברורות שיחד ניקח את מה שקרה לי פה ונעבוד עם זה בטיפול
התקשרתי אליו.שאלתי אותו הכל. הייתה לנו שיחה טובה (אם כי עדיין עם סימני פילרטוט) ועיניינית יחסית.
שאלתי אותו אם הוא יכול ומסוגל שאני אבוא הוא אמר שכן הוא מודה שזה לא קל אבל לא שינה את דעתו ושזה נראה לו חשוב.
עכשיו אני צריכה לבדוק עם עצמי אם אני הולכת לפגוש אותו.
להבדיל מתחילת הסערה וההסתבכות עכשיו אני מרגישה הרבה יותר ממוקדת, בהירה, לא מבולבלת. זה נראה לי מקום טוב ונכון בכדי להמשיך.
אין ספק שעשיתי עם עצמי כברת דרך בטיפול השה ובשנה הזו וכל מה שקורה לי עכשיו נראה לי מכוון צמיחה פנימית ענקית
טוב לי עם עצמי,כרגע
ועוד לא החלטתי אם אפגש איתו. מרגישה שקולה

לדעתי את נסחפת בחזרה למערבולת, והמטפל החדש טועה ומטעה אותך.
אנא השמרי לנפשך!
לדעתי מצבך הנוכחי הוא של התמכרות לתחושות שעולות בקשר עם הפסיכולוג, וכל קשר ישיר איתו מגביר את ההתמכרות הזאת.
לכן כל בירור צריך להעשות מול מטפל נייטרלי.
במיוחד מכיוון שההשלכות הן עלייך וגם על משפחתך.

לדעתי את נסחפת בחזרה למערבולת, והמטפל החדש טועה ומטעה אותך.

שליחה על ידי אישה* » 20 יולי 2012, 07:18

קצת קשה לי להבין איך יכול להיות שהמטפל החדש וכל מי שקראה כאן וכתבה לך, שמעו אותו סיפור.
זה הרבה יותר מתמוה בעיניי שאם הוא שמע את אותו סיפור הוא ממליץ לך לחזור לטיפול אצל אותו מטפל.
לא צריך להיות בעל ראייה או הבנה חדים במיוחד כדי לראות שהקשר בינכם אינו טיפולי אלא רומנטי ולכן הוא לא יכול לעזור לך במישור הטיפולי. פשוט לא.
משהו כאן לא מסתדר לי בכל הסיפור הזה.
לחזור לטיפול פסיכולוגי אצל מישהו אחר על מנת להמשיך להתקדם עם מה "שהשגת" עד היום...הגיוני...אבל,
אני לא יכולה לדמיין מצב שאיש מקצוע יגיד לך לחזור לטיפול אצל פסיכולוג שנרקם בינכם משהו רומנטי.
הזוי.

שליחה על ידי תמר* » 20 יולי 2012, 07:39

חמוצית יקרה,

גם אני מרגישה אי נוחות.

ראשית, ההשגים שהגעת אליהם בטיפול הם שלך, הם כאן כדי להשאר, ואף אחד לא יוכל לקחת אותם ממך.
לא צריך לשפוך את התינוק עם המים.
היה טיפול, היו השגים, צמחת והתפתחת. אלא שהסטינג הטיפולי השתנה לאורך הזמן, כרגע הוא עכור ונשמע מסוכן על פי מה שכתבת פה, ועל כן אותו רצוי (בעיני) להחליף.

על מה מדובר? על פגישה אחת? על חזרה לטיפול? על טיפול כפול - אצל המטפל האהוב ואצל איש המקצוע החדש?

_קצת קשה לי להבין איך יכול להיות שהמטפל החדש וכל מי שקראה כאן וכתבה לך, שמעו אותו סיפור.
זה הרבה יותר מתמוה בעיניי שאם הוא שמע את אותו סיפור הוא ממליץ לך לחזור לטיפול אצל אותו מטפל.
לא צריך להיות בעל ראייה או הבנה חדים במיוחד כדי לראות שהקשר בינכם אינו טיפולי אלא רומנטי ולכן הוא לא יכול לעזור לך במישור הטיפולי. פשוט לא.
משהו כאן לא מסתדר לי בכל הסיפור הזה.
לחזור לטיפול פסיכולוגי אצל מישהו אחר על מנת להמשיך להתקדם עם מה "שהשגת" עד היום...הגיוני...אבל,
אני לא יכולה לדמיין מצב שאיש מקצוע יגיד לך לחזור לטיפול אצל פסיכולוג שנרקם בינכם משהו רומנטי.
הזוי._

שלחתי לפני שהוספתי:
מאוד מבינה את הצורך שלך לפגוש בו שוב. לברר, להבין, לראות אותו.
אבל זה חלק מהאשליה שהנה, עוד פגישה אחת והכול יסתדר ויתבהר.
לא. זה לא יקרה.
זה לא קשר טיפולי מה שקרה ביניכם.
אני המשכתי בטיפול אצל מטפלת אחרת שרק בעזרתה הצלחתי להודות בפני עצמי על מה שבאמת קרה שם. לפני כן סיפרתי לעצמי סיפורים על איך שבכול זאת יצאתי נשכרת, שהוא בעצם לא פגע בי כול כך.
יש המון מנגנוני הגנה כדי לא לראות את עומק הפגיעה.
היזהרי.
אל תיפגשי איתו.
שולחת לך כוח ועיניים פקוחות.

^{האם הגיע טרול לדף הזה?}

האם הגיע טרול לדף הזה?
גם אני תוהה. קצת מוזר מה שהולך פה....

האם הגיע טרול לדף הזה?
למה?

חמוצית שלום,
את כותבת:הבנו שאם אני רוצה לחזור אליו (ואני רוצה) אני צריכה ממנו תשובות ברורות שיחד ניקח את מה שקרה לי פה ונעבוד עם זה בטיפול
ט-ד-דם! מה שהיה בינכם על פי תיאורך אינו עונה להגדרה של טיפול. לא מכיל, לא מחזיק, לא שומר, לא מסמן גבולות, אלא מערער, פורץ גבולות, מבלבל, מסוכן!!!
הייתה לנו שיחה טובה (אם כי עדיין עם סימני פילרטוט) ועיניינית יחסית.
למרות העימות עם הדברים שאת מציבה בפניו, הוא ממשיך לא לשמור עליך, להיות ענייני רק "יחסית", ולא "אבסולוטית" כמתבקש.
בקיצור - זהירות, סכנה.
אין ספק שעשיתי עם עצמי כברת דרך בטיפול השה ובשנה הזו וכל מה שקורה לי עכשיו נראה לי מכוון צמיחה פנימית ענקית
אין ספק, ואין ספק שהשבועות האחרונים הם פריצת הדרך המשמעותית ביותר ב"טיפול"-לא-טיפול הזה.
שמרי נפשך, המשיכי לצמוח, אבל לא איתו. הקשר שהוא מטפח איתך הרסני, פוגעני, נצלני ומסוכן.
טוב לי עם עצמי, כרגע - יופי, בהצלחה.

עוד לא החלטתי אם אפגש איתו. מרגישה שקולה

חמוצית יקרה

התחושה הזו שאת שקולה, עלולה להטעות, מאוד. זה כמו שמישהו שמעשן, וכבר נגמל, ועכשיו מסביר לעצמו והוא מרגיש שקול מאוד! למה הפעם הסיגריה הזו כן הגיונית. רק זו וזהו. או זה כמו שצועקים על ילדים או בני זוג ובפנים יש תחושה שזה נכון לצעוק! ואח"כ ברור שזו היתה שטות, והיו דרכים יותר טובות. התחושה שאת שקולה, ולהיות שקולה, הן לא אותו דבר.

זוכרת שדיברנו מראש על זה שזו גמילה, ויהיו תסמיני גמילה... אני חושבת שהם כאן. הכמיהה לחזור להזריק שוב לדם את ההורמונים שהיו כל כך נעימים. של הקרבה איתו, ואולי גם של הסכנה והדרמה (ואני לא אומרת את זה באופן שלילי או ביקורתי - זה מוכר לי אישית). כדאי להכיר בכך ולהמשיך לתפוס מרחק.

שאם אני נותנת לזה להתמסמס כך זה עלול להרוס את כל ההישגים שכן הגעתי אליהם בטיפול הזה עם הפסיכולוג האהוב שלי.
לא יכולה להסכים עם זה. לא חושבת כך בכלל. מה שהשגת דרך הרומן הרומנטי הזה - השגת.

ושזה נראה לו חשוב.
מי מקשיב לו?... אינטרסנט לא מודע שכמותו

אגב גם "איש המקצוע" מתחיל להיות חשוד מעט... הוא פסיכולוג אמרת? מפתיע.

טוב לי עם עצמי, כרגע.
שזה באמת נפלא לשמוע. אבל אני חושבת שאם כתבת לנו בדף הזה, בכל זאת ביקשת איזה מעצור בדרך להפגש איתו שוב. אחרת היית פשוט הולכת ועושה את זה, כמו לפני שפתחת את הדף הזה

מצד אחד אני יכולה להבין למה חלקכן כותבות שמשהו לא מסתדר בסיפור הזה וזה הזוי. אבל כל מה שאני כותבת כאן ומשתפת אתכן בו קורה. קורה לי. אני חיה את זה יום יום וזה אמיתי.
הבהרות: אני בטיפול אצל הפסיכולוג האהוב כבר יותר משנה וחצי. לפני זה הייתי בטיפול אצל איש מקצוע שהוא גם פסיכולוג שעובד בשיטה מאד ספציפית. מכל מיני סיבות לא המשכתי אצלו אך נשאר לי ממנו רושם טוב מאד ואיתו אני מתייעצת עכשיו. איתו יש לי קשר מאד עינייני קונקרטי וקצר. הוא שמע את כל מה שאתן קראתן ואף יותר, כי את כל הדרמות שהיו לי עם גברים לא הכנסתי לכאן ואת כל המערכות היחסים המסובכות שלי איתם והיסטוריה של ניצול והטרדה מינית ו....
ולמרות ההסתבכות, המורכבות, הקושי, הפלרטוטים הפסיכולוג האהוב שלי עדיין חושב שאפשר להמשיך ושאצא מחוזקת יותר לעולם.כפי שכתבתי כבר למעלה שוחחנו בטלפון ואמרתי לו שכדי להמשיך אני צריכה בהירות צריכה משהו מאד מאד ברור, כי אם אני מריחה סכנה אני בורחת, מין אינסטינקט הישרדותי שכזה.
"חמוצית" הוא אמר "אני אגיד לך את האמת היחידה, את מקסימה בעיניי, אבל שום דבר לא יכול לקרות בינינו, לעולם! זה לא אפשרי! אם לא הייתי עד עכשיו ברור אני מצטער, והטעויות שעשיתי עשיתי, אני יודע ומבין אותם ולומד מזה להבא. הקשר שלנו יכול להישאר רק במסגרת הקליניקה והמפגשים הטיפוליים. אני מבין שאת מרגישה מנוצלת ושיש לך רגשות אשמה ואם תרצי אפשר לבדוק יחד מאיפה זה בא ומה קורה לך כאן בטיפול ואיך זה קשור לחייך ועולמך"
אני באמת מרגישה טוב יותר. לא מבולבלת. מרגישה הקלה. כבר יודעת שזה לא יילך לשם. הפנטזיה קצת נרגעה. דברים גם משתפרים בבית עם בן הזוג כך שהצורך לרעות בשדות זרים קטן.
מבינה למה אתן אומרות שזה ייסורי גמילה, למה לשמור נפשי, להתרחק, למה זה נשמע הזוי ולא מסתדר. לפי ראות עייני כרגע יש כאן תהליך מאד דינאמי ומאד מעניין, אני חשה וחווה את התהליך הזה ונותנת לו להיות ושימו לב שבסך הכל אני גם צומחת מהבלאגן הזה.
עכשיו הדברים קצת יותר ברורים?
ואולי העיקר הוא שאני מרגישה יותר טוב?
יותר רגועה , נינוחה, מפוקסת

יקרה, הדברים ברורים יותר כן. אם את מסכימה לחזור בכדי להמשיך את הטיפול למרות הצהרתו החד משמעית , אז אולי הגעת להסכמה שלא יהיה יותר מזה.
מאחלת לך טיפול בהיר ומחזק

מישהי כנראה ערכה פה. הייתה כאן תגובה ארוכה ומענינית שהספקתי רק לקרוא ברפרוף ורציתי לשוב אליה. בכל מקרה תודה

יותר רגועה , נינוחה, מפוקסת
נשמע טוב

עשיתי עבודה מדהימה עם עצמי אבל עכשיו הכל ירד לטימיון. היקום אירגן לי איתו פגישה מקרית כל כך מקרית בזמן הכי הזוי.זה עירבב אותי לחלוטין. כבר נרגעתי כבר לא חשבתי עליו. נפגשנו פעמיים בקליניקה מאז ההסתבכות ודיברנו על הכל. שמתי הכל על השולחן. הוא עומד בזה הוא אמר שאני מקסימה לדעתו אבל זה לא יכול להיות משהו מעבר ממש לא. דיברנו ועל הקשרים שלי עם גברים והפיתוי הוא טען חד משמעית שבנינו לא יכול להית שום דבר. ואנחנו יכולים לדבר על זה לבחון את זה ואיכשהו התחלנו לדבר על אבא ובכיתי וכל מה שהיה בנינו כאילו נרגע ויצא ממני משהו ונרגעתי ממנו.
אבל אז פגשתי את הפסיכולוג האהוב שלי שאני גם כועסת עליו וגם רוצה אותו ולא רוצה אותו עם הבת שלו ואני עם ילדיי
הרגשתי הכי חשופה בעולם, לא יכולתי לעשות כלום חוץ מלחייך חיוך דבילי. ומאז אנחנו מסתמסים. בסוף הוא עצר את הסימוסים
טוב יש לי רק משהו אחד להגיד- אני עדיין מסובכת עם הפסיכולוג שלי ואני שונאתאותו על ההסתבכות הזו וגם אוהבת אותו כי הוא מייצג המון דברים בשבילי והוא מקשיב לי ומוקסם ממני ומסתכל עליי וזה הכי נעים בעולם
פסיכולוגים זו בעייה מרגישה קשר מעוות

חמוצית אני ממש מבינה אותך. פסיכולוג זה מישהו שמקשיב לנו, ונמצא שם בשבילנו, יש לזה ובזה משהו מאוד חזק. אנשים אחרים אולי יקראו לזה "העברה" ויאמרו ששם בדיוק הטיפול מתחיל... אבל הבעיה היא, באמת, שהוא חוצה וחצה את הגבולות. הפסיכולוג שלי גיי, מה שמוריד את הפנטזיות

אבל בכל מקרה אני מצטרפת לקודמותיי פה שטוענות שזה לא בריא לך להמשיך איתו.
סתם שאלה, בן הזוג שלך יודע על ההתאהבות הזו? שיתפת אותו?

סתם שאלה, בן הזוג שלך יודע על ההתאהבות הזו? שיתפת אותו?
בן הזוג יודע שהטיפול מאד עוזר לי. הוא מרגיש את זה בשטח. הוא יודע שאני לא משלמת לו וחושב שזה מאד יפה מצידו כי אנו לחוצים כספית. הוא יודע שהוא דמות משמעותית עבורי ונראה לי שהבן זוג מרגיש הקלה מסויימת שהקשיים עוברים שם בקשר עם הפסיכולוג האהוב ולא הכל איתו ומולו.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עברו יותר מחמש שנים. קראתי את כל הדף הזה ונפעמתי: מהניסיון. מהאיכפתיות. מהחוכמה....
אני גם .... נחלצת... בתהליכי היחלצות מטיפול משעבד, כך אקרא לזה.
האם חש כאן מישהי?....

כן !

הי פלוניתית. האם את חדשה כאן או שהיית בעבר?....
בהשראת המשתפת הראשונה בדף [המדהים!] הזה כתבתי לראשונה, אחרי קרוב לשלוש שנים של סיום הטיפול של עשרים ושתיים שנה, איזה משהו שהוא יותר משבריר פה שבריר שם.
פעם ראשונה שהייתי מסוגלת לכתוב את המכלול.
אני תיכף אדביק את זה, במסר נפרד....
אם תרצי להגיב... או לשתף בשלך.....
תודה

האם גם אתן מטפלות?
[וגם אם אתן לא, אשמח אם תקראו ותגיבו...]
_
האם גם אתן אמרתן למטופלת שלכן שאתן אוהבות אותה כמו החול והים, השמיים וכל בעלי החיים. שאתן אוהבות אותה עד הכוכבים וחזרה. שאתן אוהבות אותה עד אינסוף וחזרה.
האם גם אתן סיפרתן למטופלת שלכן שפחדה להיכנס להריון פרטים אינטימיים אישיים פיזיים מהלידות שלכן.
האם גם אתן נתתן לה להבין שכשתקבלו ירושה תסייעו לה כספית.
האם גם אתן הורדתן מידכן טבעת זהב מעוטרת יהלומים ונתתן לה אותה במתנה וכהבטחה שלא תעזבו אותה לעולם.
האם גם אתן הצעתן לסרוג לה ברכוניות כדי להקל עליה את כאבי הברכיים בחורף?
האם גם אתן דיברתן איתה מדי יום שישי, שבוע בשבוע, במשך למעלה מעשרים שנה?
האם גם אתן, במשך שנים ארוכות, דיברתן איתה שיחות ממושכות מדי יום ביומו בטלפון?
האם גם אתן נתתן לה בגדים ישנים שלכן, ספרים, כתבי-עט, מחזיקי מפתחות?
האם גם אתן כתבתן לה מכתבים לפני שנסעתן לחוץלארץ ובהם הבטחתן לה שאתן שומרות עליה גם ממרחק?
האם גם אתן, מייד כשנחתתן, בארץ צלצלתן אליה כדי לספר לה שהגעתן ולשכך את חרדותיה?
האם גם אתן שמעתן איך היא מספרת לכן שכתבה נוסח תפילה לאלוהים, כאשר "דמות" האלוהים מבוסס עליכן, והגבתן בהצטחקקות?
האם גם אתן הלכתן לקורס כלשהו והצעתן לה שתטפלו בה טיפול רוחני באנרגיות ממרחק בין המפגשים?
האם גם אתן, מתוך אוזלת היד שלכן, לחצתן עליה להשתמש בכדורים נגד דיכאון, ולא הרפיתן עד שהיא התמכרה לכדורים?
האם גם אתן לחצתן עליה לשחזר שוב ושוב את טראומות הילדות משום שהאמנתן שזה הדבר היחיד שיעזור לה להרגיש טוב יותר?
האם גם אתן לחצתן עליה שוב ושוב לאפשר לכן לטפל בה באמצעות טכניקות משנות תודעה כמו דמיון מודרך ואי אם די אר, למרות שכבר ניסיתן זאת בעבר וזה רק הזיק?
האם גם אתן "איפשרתן" לה ללכת לטיפול מקביל אצל פסיכולוגית נוספת במשך חמש שנים, בלי לשאול, בלי לחקור ובלי לתמוה על הצורך שלה בטיפול נוסף?
האם גם אתן, כשהיא רצתה לסיים את הטיפול אתכן, אמרתן לה "מה, עכשיו תתחילי הכול מהתחלה עם מישהו אחר?"
האם גם אתן "טיפלתן" בה ברציפות במשך עשרים ושתיים שנה?
האם גם אתן נתתן לה את מספר תעודת הזהות שלכן כשביקשה אותה כדי להכניס אתכן כמוטבות בביטוח החיים שלכן.
האם גם אתן ביקשתן ממנה את המקרר שסיפרה לכן בטיפול שהיא רוצה להיפטר ממנו כי הוא מזכיר לה אנשים שלא רצתה לזכור.
האם גם אתן שאלתן אותה לאן היא ממהרת כשניסתה להיכנס להיריון בגיל ארבעים פלוס?
האם גם אתן אכלתן בזמן הטיפול. נכון. רק פעם אחת. כי היא זאת ששמה לכן גבול.
האם גם אתן הבעתן בהתחלה נכונות לשתף פעולה עם הטיפול העצמי שעברה בקבוצה לגמילה מאלכוהול וסמים, אבל לא פרעתן את השטר והלכה למעשה יצרתן נתק בינה ובין הקבוצה.
האם גם אתן הלכתן והסלמתן את השנאה והאיבה והניתוק שבינה לבין משפחתה.
האם גם אתן ראיתן שהיא מבודדת את עצמה במשך שבועות רצופים שוב ושוב ושוב במשך כל השנים ולא אמרתן לה כלום. לא ביררתן איתה כלום.
האם גם אתן חיבקתן אותה חיבוק חם וארוך בסיום כל פגישה.
האם גם לכן הייתה ביקורת על החברות והחברים שלה. האם גם אתן קראתן לחברה שלא הזמינה אותה לחג "בת זונה"? האם גם אתן אמרתן לה שאתן לא מבינות חברה אחרת שלה ש"ברחה" מהארץ בחג ולא רצתה לבלות איתה. האם גם אתן שמתן את עצמכן בתפקיד השופטת ולמעשה קבעתן עם מי היא צריכה להיות בקשר ועם מי לא.
האם גם אתן קיבלתן לטיפול מישהי שהיא הפנתה אליכן, ואחר כך, כשהטיפול עם ההיא "לא הצליח", דיברתן איתה עליה? [יהודית]
האם גם אתן ראיתן איך מצבה הולך ומחריף במשך השנים, ועדיין לא הסכמתן להרפות ממנה ולא ניסיתן להפנות אותה למטפלים אחרים.
האם גם אתן אמרתן לה שלא כדאי שהיא תגור עם שותפים, וכך נתתן לה להבין שהיא לא מסוגלת לקשרים עם אנשים. וזאת למרות לפחות חוויה מוצלחת אחת של שותפות.
האם גם אתן, כשהיא הרימה איזה פרוייקט ולא הודתה לכן בשמכן באופן ציבורי, אמרתן לה שאתן נעלבות.
האם גם אתן, כשהיא אמרה לכן שהיא דמיינה שהיא מקבלת תשובה שהצליחה להיכנס להיריון ומצלצלת דבר ראשון לבנזוג שלה, אמרתן לה שאתן נעלבות כי חשבתן שדבר ראשון היא תתקשר אליכן.
האם גם אתן התקשרתן אליה כדי להזכיר לה לכוון את השעון כשהתחלף שעון הקיץ.
האם גם אתן נסעתן אליה לביתה והבאתן לה אוכל כשהרגישה לא טוב.
האם גם אתן באתן לבקר אותה כשעברה ניתוח בבית חולים ואמרתן לאחות, ללא רשותה, שהיא מטופלת שלכן.
האם גם אתן אמרתן לה שאין יום שבו אתן לא חושבות עליה. שהיא המטופלת שאתן הכי אוהבות.
האם גם אתן התפרצתן עליה בכעס.
האם גם אתן הצפתן אותה במתנות.
האם גם אתן קיבלתן ממנה מתנות.
האם גם אתן אמרתן לה שאתן לא אוכלות חטיף שהיא אוכלת בגלל שהוא יקר.
האם גם אתן, כשבאה אליכן לטיפול בוכה בגלל שקנתה נעליים חדשות והיא מתחרטת, מדדתן את הנעליים הוצאתן מכיסכן כסף וקניתן אותן ממנה במקום.
האם גם אתן עודדתן אותה למכור את הדירה שלה כשנתקלה בקשיים כספיים לא חמורים, ושבעתיד היא כבר תסתדר איכשהו.
האם גם אתן עודדתן אותה לא להתחשב באילוצים ובצרכים של הבנזוג שלה שממנו ניסתה להיכנס להריון. ובכך למעשה חרצתן את גורלו /סופו של הקשר.
_
כי היא, המטפלת שהייתה המטפלת שלי במשך עשרים ושתיים שנה עשתה את כל אלה.
ויותר.
ואם אתן מטפלות אני תוהה מה יש לכן להגיד על זה.
וגם אם אתן מטופלות.
תודה

הי ,

כן , הייתי כאן גם בעבר.
עדיין אני לא מנסחת את התגובה שלי. הדברים שרשמת מעוררים כל מיני תחושות ומחשבות.
כאשר אראה שאני יכולה להגיב , אעשה זאת.

הייתי מטופלת ויש לי חברות מטפלות, הטקסט הזה מעציב ומכעיס אותי. חיבוק..

אם אתן מטפלות אני תוהה מה יש לכן להגיד על זה.
שזה לא טיפול. זה ניצול פושע.
בהערכה שטחית, יש פה הפרה של כללי האתיקה בערך כל סעיף שני.
משהו מרכזי שאני רואה פה זה דפוס של נתינת יתר שמעודד יצירת תלות בה, במקביל לערעור קשרים מחזקים עם אנשים אחרים.
זה א-ב של דינמיקה של ניצול.
אני לא יכולה לכתוב יותר.
אבל אני חושבת שההגדרה שלך לזה היא נפלאה: טיפול משעבד. בדיוק. בדיוק כך.

(הכותבת היא מרפאה בעיסוק, ניצולה של יחסי ניצול, מטופלת ומטופלת-לשעבר)

טיפול משעבד.
אני הייתי קוראת לזה קשר (משמעות של קשירה) משעבד. איזה טיפול יש בזה?
זה ניצול פושע.
בהחלט

(הכותבת היא מטפלת בשיאצו ורפלקסולוגיה, ומורה לצ׳י קונג).

איזה טיפול יש בזה?
יומרה של טיפול. מסגרת שאמורה היתה להיות טיפולית.

לכולן,
מדהים לראות שחמש שנים אחרי שכתבו בדף הזה לאחרונה, אני כותבת ומייד נענית, ואותו קול נשי רך וגם מפוכח, המיה מלווה.
תודה רבה רבה

פלוניתית, אין בעיה

שירלי, תודה על השיתוף. תודה שאת מרגישה - גם בשבילי. (כי מעייף אותי ככ הרבה להרגיש)

תמרוש רוש
אני מצערת לשמוע ש(גם????) את ניצולה של יחסי ניצול.
הגדרת את זה מעולה:"דפוס של נתינת יתר שמעודד יצירת תלות בה, במקביל לערעור קשרים מחזקים עם אנשים אחרים."
תודה.
תודה.
אתן מאוד מחזקות אותי.

יולי קו וכולן
הרבה הרבה תודה.
אתן באמת מחזקות אותי.
מאז אתמול עוברות בי מחשבות של אבל לא סיפרתי לכן כמה הייתי שתלטנית והתפרצתי והפחדתי אותה ועוד ועוד,
ואני יודעת שאחד לא קשור לשני, ובכל זאת....
תודה שוב לכולכן

הי,
הדברים שהוספת לגבי חלק מ ההתבטאות שלך בתוך הקשר חידדו לי דבר מה.
הרבה פעמים יש קשר והשפעה הדדית בתוך קשרים בכלל ובהם בקשר טיפולי. אלא שכאן טמון ההבדל. ישנה תבונה בסיסית ולמעלה מכך אליה נדרש העוזר. יכולות ואחריות גם הם בעסקת החבילה וחיוניים לתפקודו הראוי כמטפל. בלעדיהם כל קושי, מצוקה, עצמה רגשית שמביע המטופל עשויים לעורר התנהלות לא מקדמת ולא מקצועית מצידו.

טיפול ובוודאי אינטנסיבי וממושך מעלה כל מיני רגשות קונפליקטים. מטפל שבוחר לטפל בסוג זה של טיפול, עשוי לרגעים לנהוג באופן כושל. אם ההתנהלות הכללית היא מושכלת ומכילה ניתן אפילו ללמוד ולהעזר בכך לטובת המטופל והתהליך הטיפולי. הסייג הוא שלא מדובר בהתנהגות לא חוקית או לא אתית.

מה שאת מתארת לא מובן. מעלה תהיות לא מעטות בלשון המעטה.

תודה רבה פלוניתית