על ידי רוצה_להתחזק* » 24 אפריל 2017, 19:10
שלום קהילה חכמה, רציתי לספר על הפרעת האכילה שלי, שהיא די יוצאת דופן, ולקבל משוב.
אני מוצאת עצמי מתמכרת לאתר המדהים הזה על החוכמה( הנשית בעיקר) הנפלאה שבו. אז ככה.
לפני כמה שנים, בתקופת סטרס מובהקת בחיי, לקיתי במעי רגיז. לא אובחנתי ולא נבדקתי אצל רופא גסטרו, אבל למדתי המון מהרשת והצטרפתי לקהילות של אנשים עם בעיה דומה,
אצלי זה התבטא בהתקפי כאבי בטן ושלשולים בלתי צפויים שערערו אותי לגמרי. אני גם ככה רזה ואחרי כל התקף כזה הייתי בקושי מעזה לאכול כמה ימים. וברור שזה רע.
הלכתי לנטורופטית טובה, שאבחנה אותי והתאימה לי תפריט ספרטני למדי: בלי מוצרי חלב שגם ככה נגמלתי מהם בגלל אסטמה, בלי בשר בקר, בלי קטניות, בלי רוב הפירות והירקות בדגש על סולניים ומצליבים, בלי אוכל מעובד, בלי חיטה (כן כוסמין) בלי שיבולת שועל, בלי סוכר למעט קצת סילאן..
מה כן? לחם כוסמין, אורז על כל צורותיו, ביצים, עוף ודגים, ירקות מבושלים, תמרים, שקדים ואגוזים, טחינה,ירקות ופירות מעט שבמעט. וזהוווווו.
טוב...
התנפלתי על התפריט ויישמתי באדיקות רבה, ואף החמרתי על עצמי מעבר אליו, די נמנעתי מחלבונים מהחי פרט לביצים. ירדתי בערך ארבעה קילו שממש הייתי צריכה אותם, אבל השליטה חזרה לחיי.
עדיין, במחילה, הבטן רגיזה מעט. המון רעשים, יציאות רכות, התיאבון פחת ואני לא מצליחה בשום אופן לעלות במשקל.
בדיקות הדם לא רעות. אני לוקחת פרוביוטיקה, ברזל, חומצה פולית.
התפריט המטורף הזה גרם לי לא להיות יכולה לאכול פירור מחוץ לבית, וזו כבר הגזמה שלי כנראה, כי אנשים מבשלים עם שמן מזוכך ואבקת מרק ואלוהים יודע מה עוד, הגוף שלי כבר כ"כ ממורק שמגיב לכל מאכל או רכיב לא מזוהה בהעפה החוצה. מניסיון, אז הפסקתי לנסות.
לא אוכלת אפילו במסעדות בריאות. לא יכולה לצאת עם בעלי לשום מקום ולשתות מעבר לתה צמחים. הוא מתבאס לאללה.
הולכת לחתונה /להתארח/למסיבה? כריך בתיק מלחם מחמצת שהכנתי בעצמי וזהו.
סגפנות זה כאן.
הקונטרול פריקיות שבי הגיעה לשיאה עם נושא האוכל.
לא מזייפת לעולם. לא עוגיה, לא שוקולד, לא סלט, כלום. (רגישה לסיבים ואוכלת בערך רק מלפפון מקולף ולימון) אוכלת תפריט משעמםםםםם למות, לא איכפת לי כי התרגלתי, אבל זה גם נורא מגביל חברתית ומשפחתית, ואני גם שוקלת כמו ילדה בכיתה ה'.
יכול להיות שאני אמורה להתרגל בהדרגה לצרוך אוכל בריא כמו קטניות וירקות חיים, אבל אני לא מעזה כלום.
תמיד יש לי תירוצים: אם משהו יתפשל איך אפסיד עבודה ופרנסה? אז תקועה עמוק בתוך זה.
בהתחלה כ"כ נלחצתי שהייתי חולמת בלילה שאני בטעות אוכלת איזה לחם רגיל או ממתק ונחרדת מזה.
היום כבר אין חשקים לכלום, ובכל זאת מצטערת כי אם אהיה כנה, יש לי הפרעת אכילה.
שלום קהילה חכמה, רציתי לספר על הפרעת האכילה שלי, שהיא די יוצאת דופן, ולקבל משוב.
אני מוצאת עצמי מתמכרת לאתר המדהים הזה על החוכמה( הנשית בעיקר) הנפלאה שבו. אז ככה.
לפני כמה שנים, בתקופת סטרס מובהקת בחיי, לקיתי במעי רגיז. לא אובחנתי ולא נבדקתי אצל רופא גסטרו, אבל למדתי המון מהרשת והצטרפתי לקהילות של אנשים עם בעיה דומה,
אצלי זה התבטא בהתקפי כאבי בטן ושלשולים בלתי צפויים שערערו אותי לגמרי. אני גם ככה רזה ואחרי כל התקף כזה הייתי בקושי מעזה לאכול כמה ימים. וברור שזה רע.
הלכתי לנטורופטית טובה, שאבחנה אותי והתאימה לי תפריט ספרטני למדי: בלי מוצרי חלב שגם ככה נגמלתי מהם בגלל אסטמה, בלי בשר בקר, בלי קטניות, בלי רוב הפירות והירקות בדגש על סולניים ומצליבים, בלי אוכל מעובד, בלי חיטה (כן כוסמין) בלי שיבולת שועל, בלי סוכר למעט קצת סילאן..
מה כן? לחם כוסמין, אורז על כל צורותיו, ביצים, עוף ודגים, ירקות מבושלים, תמרים, שקדים ואגוזים, טחינה,ירקות ופירות מעט שבמעט. וזהוווווו.
טוב...
התנפלתי על התפריט ויישמתי באדיקות רבה, ואף החמרתי על עצמי מעבר אליו, די נמנעתי מחלבונים מהחי פרט לביצים. ירדתי בערך ארבעה קילו שממש הייתי צריכה אותם, אבל השליטה חזרה לחיי.
עדיין, במחילה, הבטן רגיזה מעט. המון רעשים, יציאות רכות, התיאבון פחת ואני לא מצליחה בשום אופן לעלות במשקל.
בדיקות הדם לא רעות. אני לוקחת פרוביוטיקה, ברזל, חומצה פולית.
התפריט המטורף הזה גרם לי לא להיות יכולה לאכול פירור מחוץ לבית, וזו כבר הגזמה שלי כנראה, כי אנשים מבשלים עם שמן מזוכך ואבקת מרק ואלוהים יודע מה עוד, הגוף שלי כבר כ"כ ממורק שמגיב לכל מאכל או רכיב לא מזוהה בהעפה החוצה. מניסיון, אז הפסקתי לנסות.
לא אוכלת אפילו במסעדות בריאות. לא יכולה לצאת עם בעלי לשום מקום ולשתות מעבר לתה צמחים. הוא מתבאס לאללה.
הולכת לחתונה /להתארח/למסיבה? כריך בתיק מלחם מחמצת שהכנתי בעצמי וזהו.
סגפנות זה כאן.
הקונטרול פריקיות שבי הגיעה לשיאה עם נושא האוכל.
לא מזייפת לעולם. לא עוגיה, לא שוקולד, לא סלט, כלום. (רגישה לסיבים ואוכלת בערך רק מלפפון מקולף ולימון) אוכלת תפריט משעמםםםםם למות, לא איכפת לי כי התרגלתי, אבל זה גם נורא מגביל חברתית ומשפחתית, ואני גם שוקלת כמו ילדה בכיתה ה'.
יכול להיות שאני אמורה להתרגל בהדרגה לצרוך אוכל בריא כמו קטניות וירקות חיים, אבל אני לא מעזה כלום.
תמיד יש לי תירוצים: אם משהו יתפשל איך אפסיד עבודה ופרנסה? אז תקועה עמוק בתוך זה.
בהתחלה כ"כ נלחצתי שהייתי חולמת בלילה שאני בטעות אוכלת איזה לחם רגיל או ממתק ונחרדת מזה.
היום כבר אין חשקים לכלום, ובכל זאת מצטערת כי אם אהיה כנה, יש לי הפרעת אכילה.