[u]רק שהוא דואג להזכיר לי איך הילדים יסבלו כל החיים ויהיו מסכנים ולא מוצלחים כי ההורים שלהם גרושים. וגם איך אני אהיה מסכנה בגלל זה.[/u]
איףףףף.... המניפולציה....

[u]בכל מקרה השבת היה צריך לקחת אותם לפי מה שסיכמנו, מעט לפני כניסת השבת התקשר והודיע שיכול לקחת רק את הילד הגדול ולא את שני הקטנים[/u]
זה עשוי להעיד על כושר האבהות שלו.הוא לא אחראי, ואין לו בעיה לאכזב את הקטנים ברגע האחרון. שווה להקליט את השיחות איתו.
[u]הבעתי את מורת רוחי על כך שמודיע ברגע האחרון והוא אמר מה זה כבר משנה לך את ממילא בבית בשבת.[/u]הוא שתלטן ולא מכבד אותך
אני מדגישה את הדברים האלה לא מתוך קטנוניות, אלא כדי לשקף שבכל התנהלות שלו, אפילו לא קיצונית מתעללת משתקפת הבעיתיות. חשוב לראות את זה כי זה האיש וזה מאוד יומיומי.
אני מסכימה שטובת הילדים היא החשובה ביותר. טובת הילדים לדעתי היא להרגיש אהובים ורצויים. כמובן חשוב להתייעץ ולשתף את העו"ד

אני שכתב לך בבוקר
הבנו כבר עם מי יש לך עסק ולכן אל תתפלאי. הרי בדיוק בגלל זה, בין היתר, את נפרדת ממנו. הפינה הזאת כבר סגורה והפרשנות למציאת הגורמים אולי מיותרת.
שאלי את עצמך במקרה שכזה מה היא טובת הילדים. רק זאת. מה לדעתך טוב יותר להם?

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

תודה לכם על התגובות המושקעות! זה כל כך לא מובן מאיליו.
אכן עניתי לא על רוב השאלות. כך שלא נראה שהפרחים יכולים לשנות משו. מה גם שכמו שכתבת8 היה חייב לקרות משו מאוד קיצוני כדי שזה יקרה.
בפעם הקודמת שהוא לקח את הילדים גם הקטנה הצטרפה אליהם לבקשתו. חשבתי שעדיף כך. היא מאוד משתעממת בלעדיהם ועוד סוד קטן - התחלתי להנות מהחופשים הקטנים האלה.... בשנים האחרונות האימהות שאבה את כל כולי ושכחתי כבר מי אני מה טוב לי ומה אני אוהבת. או שזה היה סוג של בריחה..
בכל מקרה השבת היה צריך לקחת אותם לפי מה שסיכמנו, מעט לפני כניסת השבת התקשר והודיע שיכול לקחת רק את הילד הגדול ולא את שני הקטנים. הבעתי את מורת רוחי על כך שמודיע ברגע האחרון והוא אמר מה זה כבר משנה לך את ממילא בבית בשבת.
כניראה הוא החליט שלא מתאים לו לטפל בקטנים בשבת והוא מעדיף רק את הגדול שסך הכל כבר ילד די עצמאי. האם זה היה נכון ש"ויתרתי" לו ככה? הרי זה הילדים שלי? או שאולי אהיתי צריכה לומר שאם לא מתאים לו לקחת את הקטנים אז גם את הגדול הוא לא יקבל זה לא פיקניק? אני חושבת להתיעץ עם העורכת דין אבל מה לדעתכן היה נכון לעשות? כי ההרגשה היא שהוא מתנהל כמו שהוא רוצה ומתאים לו. מה כדאי לי לעשות פעם הבאה במקרים כאלה?

ועוד שאלות:
האם הוא מראה סימנים שיסעד אותך בחולייך?
האם מרגיש לך שהוא יכול לפרגן לך ולשמוח בשמחתך?
האם נראה סביר שהוא יוכל לתת לך כתף חמה בשעת משבר?

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

מציע נקודת מבט נוספת. כללית יותר שקשורה לתהליכי קבלת החלטות באשר הן.
כאשר מקבלים החלטה, כמו ללמוד, להתחתן, להחליף מקום עבודה, ומה לא, ויש בדרך כלל לבטים לכאן ולכאן. הלבטים נובעים מכך שיש רווח מסוים במהלך הנדון או טיעונים בעדו, אבל יש גם הפסד וטיעונים נגד. הרי אם הכל רווח, והכל היה בעד, אז לא היו לבטים. דוגמה טובה לכך היא כאשר אנחנו מחליטים לצאת מאזור הנוחות שלנו. זה אומר שעלינו לוותר על הנוחות שאותו אזור הציע לנו וזה לפעמים קשה מאד, הרי היה שם מאד נוח... לכן, לפעמים נצא מאזור הנוחות ולפעמים נישאר בו.
העתיד לא ידוע. לכן, אי אפשר לקבל החלטות על העתיד לפי משאלות לב. אפשר לקבל החלטות על סמך ההווה, וכמובן שאינני מכיר אותך או את בעלך. אבל ההתרשמות שלי היא שלו היית הבת שלי, הייתי מציע לך, על סמך המידע שאת מספקת לגבי מה שקורה בהווה, בלב כבד, להיפרד ממנו.
אינני מצפה ממנו להיות מושלם. גם את בוודאי אינך מושלמת. לו היינו שואלים את פיו, היה מוציא רשימה ארוכה של דברים שאת לא בסדר בהם ומן הסתם בחלק מהמקרים הוא גם צודק. אבל, זו רשימה שיש לכל זוג אנשים שחולקים עבר משותף. זו לא הנקודה. הנקודה היא שברגע שעוברים גבול מסוים, ברגע שמתחילים לתפוס את בן הזוג כמישהו שאי אפשר לסמוך עליו, קשה מאד לחזור לאחור. ברגע שעוברים גבול מסוים, זו רק שאלה של זמן ש"בגללך" הוא יעבור את הגבול הזה שוב.
פרידה זו אינה קלה. יש ילדים, יש חיים משותפים, יש רכוש, יש עבר שהיו בו רגעים טובים רבים. יש בהחלט טיעונים נגד פרידה ונגד גירושים למכביר. יכול להיות גם שמצבך הכלכלי והרגשי יורע בעקבות המהלך. לא ניתן לדעת עכשיו מה ילד יום ולכן תסריטים דימיוניים אינם חלק מתהליך קבלת ההחלטה.

מה שכן ודאי הוא שזה בן זוגך, שאלו דרכיו, ולכן אני מציע שתשאלי את עצמך..
האם תרצי לבלות איתו את שארית חייך?
האם תרצי לחלוק איתו את מיטתך?
האם תרצי שיהיה מודל הורי של הילדים שלכם?
האם תרגישי טוב כאשר תידרשי לסעוד אותו בחוליו?
האם תוכלי לשמוח בשמחותיו?
האם תוכלי לתת לו כתף חמה בעת משבר?
להבנתי, התשובה לחלק ניכר מהשאלות הללו היא לא.

_בשבוע האחרון התחיל להרעיף עלי מילים יפות של אהבה ופרחים, מדבר יפה כשמתקשר אלי. מבקש שאחשוב אם אני באמת רוצה ככה לעשות את הטעות הזו להפרד ממנן ובכך לפגוע [po]בילדים המשפט[/po] הזה הוא כל התורה על רגל אחת . בחלק הראשון של המשפט הכל כביכול נפלא. בחלק השני כבר ברור שזה על תנאי , שיש איום ונחשפת המניפולציה:הטעות שאת עומדת לעשות בלהיפרד ממנו (הוא לפני הילדים) ולפגוע בילדים. הוא מציג עצמו כאילו בא להציל אותך, הקטנה והטיפשה שלא מבינה כלום מהטעות הנוראה . בסוף עוד תצטרכי לומר לו תודה על הפרחים ועל כך שמדבר אליך יפה ! אל תשלי את עצמך, לרגע הוא לא רואה אותך ומדוע בחרת להיפרד. מה שהוא מציע לך פה זה הכי טוב שיש לו , ביום הכי טוב שלך תקבלי מילים יפות וריקות ופרחים(שימי לב איזו סיטואציית קיצון צריך כדי שהמעט הזה בכלל יקרה) ובשאר הזמן תקבלי את כל מה שבגללו הלכת.
עשית צעד כל כך אמיץ כדי להיטיב איתך ועם הילדים, יש לך בעל מתעלל שמעז להרים עליך יד. לא חוזרים למקום כזה. לא שוקלים לגדל ילדים בבית כזה.

היי נשמע קשה. העצות שלי:
[list=1]
[*] סיוע משפטי ודחוף. עניין של מזל מה שמקבלים ותמיד אפשר במקביל להתייעץ שיחה אחת עם עורך דין פרטי שתוכלי לכוון את הטיפול בסיוע המשפטי. בכל מקרה הם עושים מה שהם יכולים ובענייני מזונות כיום הפסיקה מאוד ברורה וטווחי הסכומים מאוד ברורים.
[*] קשה לומר - אבל נסי לא להתרגש מהאיומים שלו.
[*] לא לנהל איתו שום שיחה. כלום. הכי מינימלי. ייתכן והוא מקליט אותך ומספר סיפורים ואת אפילו לא מבינה כרגע ששיחה מסויימת מסוכנת עבורך.
[*] תתמקדי במה שחשוב לך.
[*] שימי לב מה הוא מסתיר - שם הכי צריך לחפש.
[*] תבואי חיובית לפגישות המהות תראי שאת רוצה להגיע להסכם שזה יהיה לטובת הילדים. אם ייצא ואם לא - זה יהיה לטובתך שאת ניסית. אגב דברים טובים יוצאים מפגישות מהות.
[*] לגבי לחזור יחד לא חושבת שמישהו חיצוני יכול להגיד לך מה לעשות כל זוג הוא עולם ומלואו - אבל אם כן נסו לנהל את זה תחת טיפול כלשהו מסובסד. מה שכן לפעמים זו מלכודת נסיון לחזור כדי להרדים אותך שלא תתבעי ובינתיים למשוך זמן אז תמשיך רגיל בהליכים ובמקביל כל השאר.
[/list]

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

למען האמת יוליקו אכן דבריך היו די נחרצים. אבל משהו בי כניראה השתנה ואני משתדלת להוציא את הרגש והתסביכים מכל עניין ולדבר בצורה ענינית.
ותודה לך שאת כאן. כי כל ניעור כזה מוביל אותי קדימה.

שמחה שענית, קיוויתי לא לפגוע בך בנחרצות יתר.
[u]רק שהוא דואג להזכיר לי איך הילדים יסבלו כל החיים ויהיו מסכנים ולא מוצלחים כי ההורים שלהם גרושים. וגם איך אני אהיה מסכנה בגלל זה.[/u]
איך הוא יכול להזכיר לך משהו שלא קרה, בהתחשב בזה שכרגע במציאות קורה דבר הפוך? עובדה שאת מרגישה יותר טוב כשאת בלעדיו.
הרבה ילדים של הורים גרושים נהנים מזה שהאווירה בבית של כל הורה יותר רגועה ונעימה מאשר בבית המריבה המקורי. לו הוא היה טורח לעשות תהליך צמיחה אישית היה אולי על מה לחשוב, אבל כרגע הוא מפזר בנדיבות צ׳קים בלי כיסוי. אל תתני לקנות את חייך,את חיי ילדייך ואת אושרכם ככה בזול.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

לא יולי קו , הוא לא הלך לטיפולים או משו. כשניסיתי להסביר על דברים בעיתיים שעשה הכחיש. ורוצה טיפןל זוגי.
אני כניראה מבינה מה נכון עבורי. ולא מבקשת רשות לחזור. כי ככ טוב לי בלעדיו לידי. פשוט הביטחון שלי הולך ונחלש מול הנחמדות שלו. וכאן אתן מצליחות תמיד לנער אותי ולהזכיר שהכל אותו הדבר עדיין ואני חוזרת אל אותם החיים שהיו לי איתו.
וכן, אני זקוקה לחיזוקים בדרכי, לפרוק את הלב. ולא רוצה לחזור אליו. רק שהוא דואג להזכיר לי איך הילדים יסבלו כל החיים ויהיו מסכנים ולא מוצלחים כי ההורים שלהם גרושים. וגם איך אני אהיה מסכנה בגלל זה.

הוא עשה משהו בשביל לצאת מהמתכונת המתעתעת?
הוא הולך לטיפולים?
הוא מסכים לכבד אותך ואת הבחירות שלך, כולל זו של להיפרד כי רע לך איתו?
לא נראה לי, כי הוא לא הביא שום הוכחה לזה. הוא הוציא כסף על פרחים ודיבורים ריקים מתוכן, כי את יודעת שזו תבנית כזו אצלו, ושזה לא מחזיק.
את תעשי מה שאת רוצה, כמובן, אבל את נכנסת בדיוק לתבנית שתמרוש הזהירה ממנה. אפשר לקרוא לזה תבנית היו-יו. כל פעם שאת מתרחקת מהבור האפל הוא מושך אותך בחזרה במתנות ופרחים. זאת הבחירה שלך אם את מעדיפה לחיות בדרמות כאלה של שיא האושר יום אחד ושיא האומללות בימים שאחר-כך, וחוזר חלילה (חלילה וחס:-/).
את יכולה לחזור ולקרוא מה שכתבת בתחילת הדף בשביל להזכר ממה רצית לברוח.

כתבתי ברצף, ופתאום אני נזכרת לשאול אותך:

מה את מבקשת מאיתנו פה? חיזוקים בדרך שהתחלת בה? לפרוק את הלב? רשות לחזור אליו? משהו אחר?

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

כן.... ידעתי שהנפילה בסוף גם תגיע.....
בשבוע האחרון התחיל להרעיף עלי מילים יפות של אהבה ופרחים, מדבר יפה כשמתקשר אלי. מבקש שאחשוב אם אני באמת רוצה ככה לעשות את הטעות הזו להפרד ממנן ובכך לפגוע בילדים. אחרי שכבר השלמתי עם הפרידה והתחלתי פיזית להרגיש יותר טוב בלחיות את חיי בלעדיו שולח לי ממתקים ומתנות, העיקר שאחזור אליו. הוא כל כך רומנטי עכשיו.
וזה כל כך מערער אותי! ומשבש את הביטחון שלי בדרך הזאת. אומר שרוצה שנלך לטיפול זוגי. שממש ממש אין לי כוח לזה.

[u]ולא יודעת למה רוצה פיתאום לשיר ולרקוד.[/u]
תעשי מה שהגוף שלך אומר לך. זה יחזק אותך
(())

_בטח שזה הגיוני!
הסרעפת שלך משתחררת כי את בסביבה בטוחה, ולא צריכה להיות במצב של 'הך או ברח' (או של קפיאה על המקום). לכן את נושמת טוב יותר, את מטפלת בעצמך טוב כשאת עושה דברים שאת אוהבת. את מתחזקת. את מקיפה את עצמך באהבה עצמית וגם בסביבה אוהבת חיצונית. את מחזקת את עצמך על ידי איסוף ידע לקראת העימותים שיבואו (ידע זה כח!). את משלימה עם מה שיש ושאי אפשר לשנות כרגע, ומפיקה מזה טוב, וגם לא מבזבזת כוחות בלדפוק את הראש בקיר._
|Y|

[u]מה פתאום אני ככ שמחה ובהיי עכשיו. אני הגיונית?[/u]
בטח שזה הגיוני!
הסרעפת שלך משתחררת כי את בסביבה בטוחה, ולא צריכה להיות במצב של 'הך או ברח' (או של קפיאה על המקום). לכן את נושמת טוב יותר, את מטפלת בעצמך טוב כשאת עושה דברים שאת אוהבת. את מתחזקת. את מקיפה את עצמך באהבה עצמית וגם בסביבה אוהבת חיצונית. את מחזקת את עצמך על ידי איסוף ידע לקראת העימותים שיבואו (ידע זה כח!). את משלימה עם מה שיש ושאי אפשר לשנות כרגע, ומפיקה מזה טוב, וגם לא מבזבזת כוחות בלדפוק את הראש בקיר.
ברור שיהיו גם זמנים קשים, כי לא פשוט להפרד בקלות מאדם כזה. אבל איך שאני רואה את זה מפה- את תעשי כל מה שצריך בשביל להוציא את הילדים ואת עצמך מהבוץ, וזה יסתדר. ובלי הכתישה שלו את מרגישה בעצמך שזה כבר הרבה יותר טוב מאשר לפני כמה שבועות.
מה שאת חייבת לעצמך זה להמשיך לאפשר לעצמך נשימה, תנועה, חברות, ואהבה לעצמך ולילדים, קשר עם חברות, ולתכנן טוב טוב את הצעדים המשפטיים שישחררו אותך ממנו ומההתעללות שלו. ובעיקר- להשמר ולא ליפול לבור התעתוע. לא להאמין להבטחות ללא בסיס וללא קבלות. אז להיות מלווה במקצוענים בשביל לאפשר לכם חיים טובים אחרי הפרידה החוקית.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

עדיין לא קרה כלום בעצם.... עוד לא היה פגישת מהות, עוד לא הגענו לשום הסכמים. פשוט אני כבר קצת פחות בדיכאון. ולא יודעת למה רוצה פיתאום לשיר ולרקוד. ולא יודעת מה פתאום אני ככ שמחה ובהיי עכשיו. אני הגיונית? התגובות שלי הגיוניות? דרך ארוכה וקשה עוד לפני... אני מפחדת שעוד מעט יגיע שוב הריסוק והיאוש..

עדכון משמח. כל הכבוד!!!
בהצלחה

חדשות טובות! כולן!
אני גם שמחה על הניק החדש שלך, רק שנראה לי שאת כבר לא כל כך יושבת ;-), אלא זזה קדימה!

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

יולי קו, יותר טוב.
עוד פחות מחודש יש פגישת מהות ראשונה.
העורכת דין מבסיוע המשפטי שקבלתי הכינה אותי אליה.
אני עצמי לאט לאט מתחילה לנשום איוור. לעשות מה שאני אוהבת, ללבוש מה שאני רוצה. חידשתי כמה חברויות ישנות שהוזנחו בזמן הזוגיות. פניתי לרווחה בבקשה לקבל סיוע נפשי במרכז לנפגעות אלימות במשפחה. מרשה לעצמי להנות כשהילדים איתו במקום לבכות על מר גורלי שמפרידים אותם ממני וכו... לא שזה קורה הרבה, הוא אמנם מדבר על משמורת משותפת בפועל הם רוב רובו של הזמן נמצאים איתי.

שלום יושבת יקרה,
מה שלומך?

תמרוש, תודה שכתבת באופן מדויק יותר את מה שרציתי. עדיף, כמובן לפנות ל-3 אנשים.

[po]גם מקשיבה[/po] - נכון מאוד!!!
הפעולה הראשונה והיסודית ביותר של נצלנים, שתלטנים ושאר מרעילים היא - הפרד ומשול.

[u]מניסיון שלי, אם תפני לחברה שהקשר איתה רופף ותשתפי אותה בצרה שלך - היא תעזור![/u]
זה מסר אופטימי שהייתי קצת מהססת לכתוב באינטרנט למישהי שאני לא מכירה.
אבל, מהניסיון שלי, אם תעזי ותפני לשלושה אנשים שונים - 99% סיכויים שתקבלי תמיכה, לפחות מאחד מהם.
גם אם הקשר ביניכם רופף, או התחלתי, או שהיה פעם קשר טוב שגווע.

בשעת מצוקה או צורך גדול - תעשי שלושה טלפונים (())(())(())

זה שהקשר עם חברות רופף, זו אחת התוצאות של המניפולציות של בעלך בנישואין, להרחיק אותך ממי שיכול לתמוך בך. ואז מה אם למשפחה שלך אין כסף - הם יעזרו לך.
המחשבות שאין לך למי לפנות, הן מחשבות שווא שהוא שתל אצלך לאורך שנים, כאילו הוא ורק הוא המושיע שלך. הוא ממש לא.

מניסיון שלי, אם תפני לחברה שהקשר איתה רופף ותשתפי אותה בצרה שלך - היא תעזור!

תשמעי,
את זקוקה ליותר עזרה ממה שאפשר להציע לך פה.
את במצב מאוד מוחלש בעקבות הנישואין האלה.
את לא מאמינה בכוחך - וזה מובן. תוצאה של האופן שבו הוא "גידל" וחנך אותך.
את התייחסת אל עצמך במילים "אני בחובות", אבל עכשיו מתברר שהוא זה ששלט בכסף והסתבך בחובות - ומנסה להפיל את זה עלייך.
את מבינה? האוטומט שלך זה לקחת את האחריות, האשמה וכל הברוך על עצמך.
עצור!!!
במצב כזה, הייתי רוצה לשמוע שאת פונה לתמיכה, יוצרת קשר עם ארגונים ואנשים טובים, מבקשת עזרה ממי שאפשר לסמוך עליו.
מה מקורות הכוח שלך? ואיך את יכולה ליצור עוד?
איך את יכולה לחזק ולהתחיל לרפא את עצמך מהנזק שהנישואין האלה גרמו לך, תוך כדי התמודדות עם המצב הנוכחי?
את לא יכולה לעשות את זה לבד.
אבל את כן תוכלי לעשות את זה ביחד |יש|

[b]ברבנות יפגעו בך. לפנות עכשיו, לפני שהוא פותח תיק ברבנות. עכשיו!!!!!![/b]

[b]בית דין לענייני משפחה!!! לפנות עכשיו!!!!!!! לפני שיהיה מאוחר מדי!!!!!!! עכשיו!!![/b]

מבחינה פיזיולוגית, אני כמעט בטוחה שזה אפשרי.
בגיל כזה, בלוטות החלב נשארות פעילות בפוטנציה והיכולת להפיק חלב חלב נשארת לכמה שבועות טובים אחרי גמילה.
אבל זה בהחלט יכול להיות טיעון למה הפרדה ממך לפרק זמן כזה ארוך הוא לא אפשרי ולא רצוי.
ושוב: להתייעץ עם מומחה משפטי.

את בקשר עם שירותי סיוע?
מה קורה עם המרכז לאלימות במשפחה שהפנו אותך אליו?

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

תודה תמרוש, אכן אם רק לילה אחד פעם בשבועיים עוד אפשר להתתדר אבל אצי מחופשת קיץ זה הרי כמעט שבועיים!

[u]מקומם ברמות על שמישהו יחליט לקטוע את זה.[/u]
לא נראה לי שמישהו בכלל יהיה מסוגל לקטוע את זה. ברמה המעשית? איך? הוא לא חי אתך, את מיניקה בבית ואיפה שמתחשק לך, וזהו זה.

רק צריך לוודא שהוא לא ישתמש בהנקה לטווח ארוך כטיעון מניפולטיבי מרושע נגדך.
בחברה שאין לה מושג על הנקה לטווח ארוך, אני חוששת שזה אפשרי :-(
(ולכן, שוב, צריך עורך דין טוב)

יקרה,
על ההנקה כסעיף משפטי, אני מצטרפת להמלצה להתייעץ עם מי שיודע.
את המחשבות שלי על לתת לתינוקת בת שנתיים להיות בלי אמא שלה ועם אבא אגרסיבי לפרקי זמן כל כך ארוכים, אני אשמור לעצמי.

אבל על ההנקה כשלעצמה אני יכולה להגיד לך: אין שום סיבה ושום צורך לחשוב במונחים של גמילה!
תמשיכי להניק כמה שמתאים לכם, מתי שמתאים, באיזו תדירות שמתאימה לך, ואל תדאגי.
גם אם, במקרה הכי גרוע, הוא יקבל אותה ללילה או סופשבוע מדי פעם, עדיין תוכלי להניק בלי בעיה.
היא לא תשכח לינוק, והחלב שלך לא ייגמר, וגם השדיים יוכלו בקלות להתאים את עצמן להפסקה כזאת, בלי גודש.

פעם יצאתי עם עוד כמה מדריכות הנקה לכנס הנקה שנתי של יומיים וחצי.
הרבה מתנדבות באו עם התינוקות, אבל אנחנו בחרנו לקחת חופש ;-) ארבע אמהות לפעוטות יונקים בגילאים 1.5 - 3 יצאו לחופשה של סופשבוע.
בדרך חזרה, פתאום חשבתי על היונק שלי ואמרתי להן: תגידו, איך הציצים שלכן?
כולן הסתכלו, בדקו, מיששו, ואמרו "אה, בסדר גמור".
אין גודש ואין בעיות.
וכמובן, כשכל אחת מאתנו הגיעה הביתה - ישר טיפס עליה היונק המאושר. כרגיל. כאילו לא היתה הפסקה בהנקה בכלל.

גם את תוכלי לעשות את זה.
אז אל תתני לו יותר כוח ממה שבאמת יש לו (())

[u] מכעיס אותי מאוד המחשבה שמישהו יכול להחליט בשבילי ובשביל התינוקת עד מתי להניק![/u]
מזדהה. זה מאוד של שתיכן, ומקומם ברמות על שמישהו יחליט לקטוע את זה.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

תודה רבה יוליקו, בוודאי אדאג להתיעץ עם עורך דין.
פשוט מכעיס אותי מאוד המחשבה שמישהו יכול להחליט בשבילי ובשביל התינוקת עד מתי להניק! מה שאמור ליהיות קשר ככ אינטימי בין האם והילד שלה.

נדמה לי שבגמרא או במשנה או בתלמוד (אני מערבבת קצת...) מקובל שתינוק יונק עד גיל שנתיים באופן רגיל, ואם הוא חלש או חולני או קטן מומלץ להמשיך להניק עד גיל ארבע. אין לי מושג לגבי בתי משפט מודרניים.
למיטב זכרוני מדפים דומים לאישה עדיף לפתוח תיק גירושין בבית משפט אזרחי, שגישתו יותר הוגנת לנשים. לבעלך כדאי להקדים אותך ולבקש פתיחת תיק גירושין דוקא בבית דין רבני/ דתי, כי שם מעדיפים לשפוט לטובת הגבר. בית הדין בו נפתח התיק- בו מתנהל הדיון בשלמותו, ואי אפשר להעבירו לבית דין אחר. לכן ממש כדאי לך להיות הראשונה.
לכן חשוב שתתיעצי עם מי שמבין בחוקים הללו, ולא רק ב'נזכרתי במקרה' כמוני כי ההשלכות יהיו מאוד משמעותיות בשבילך ובשביל הילדים.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

תודה לכן שאתן מזכירות לי שוב ושוב למה החלטתי להפרד.....
מישהיא יודעת עד איזה גיל של הילד מתייחסים בבית הדין לעניין ההנקה? הקטנה בת שנה וחצי ויונקת אבל אני נוהגת להניק זמן ארןך, הגדולים ינקו עד שנתיים וחצי ושלוש וקצת. בכל מיני מקומות באינטרנט כתוב שמגיל שנתיים האבא יכול לקבל את הילד ללינה. אולי באמת ללילה אחד זה עוד איכשהו יהיה בסדר אבל חצי חגים וחופשים יכול ליהיות כמה ימים רצופים! האם בעצם מאלצים אותי לגמול אותה בגיל מסויים? יש לציין שהאבא היה בעד ההנקה אבל לא רואה שום סיבה הגיונית למה להניק ילד בן שנתיים או שלוש...

יושבת יקרה,
האיש שאת נפרדת ממנו הוא מניפולטיבי ואנוכי, משחק בך ומענה אותך, וכל זה על חשבון ילדיו. הוא לא עשה שום תהליך עומק להשתנות ולכן אין סיכוי שבתהליך הגירושים הוא יתנהל אחרת. לא דמיינת ולא התפנקת, ואת מתגרשת בגלל שחיים כאלה פוגעים בך ובילדיך.
זוהי בדיוק הסיבה שבגללה את זקוקה לליווי מקצועי. הוא ינסה בכל דרך לגזול ולעשוק אותך ואת ילדיו לטווח ארוך על ידי ההסכם הזה, לשלם כמה שפחות מזונות, ולהפיל עליך חובות והלוואות שלו, ולהיות כמה שיותר מסוגל להחליט החלטות שיפגעו לאורך שנים בחופש שלך ושלהם, על ידי הסטת ההסכם לטובתו ולנוחיותו.
לכן ממש אין ברירה. אין לך אפשרות לסמוך עליו ואת חייבת להשיג לעצמך ליווי מקצועי, שיעזור לך לשמור עליך ועל ילדיך, ויפה שעה אחת קודם.
חשוב לראות את המצב לאשורו, זה יחזק אותך ויאפשר לך לפעול לטובת ילדיך ולטובתך.

תקליטי את האיומים בסתר. שיהיה לך.
במיוחד את השימוש בטיעון המשמרת המשותפת כאיום אם לא תעני לדרישות כספיות.
תקליטי שיחות איתו כדי שתוכלי להוכיח קיומן.
שימי סיסמא לטלפון אם אין לך.

פוס משחק.
הוא אלים ומניפולטיבי בטירוף, גם עכשיו (!!)

אין "להסכים" או "לא להסכים" איתו
את לא דנה איתו על זה בכלל עכשיו.
את לוקחת פסק זמן, מוצאת עו"ד [b]דחוף[/b] דרך נעמ"ת או דרך ויצ"ו, או דרך כל עמותה אחרת שמתעסקת בזה.

כל פעם שהוא פותח את הפה לדבר על ההסכם את לא מוכנה לדבר על זה.
לא כן ולא לא.
את עוד לא יודעת, מעבירה נושא לילדים ולסידורים טכנים [b]עכשווים[/b] לא עתידיים.

אני לא יודעת מה המצב כרגע - חיים ביחד באותו הבית?
איפה זה עומד מול הגישור?
מתי הוא מאיים עליך ככה - [u]טוען שאם לא אסכים איתו- ידרוש משמרת משותפת ויתבע אותי על כל מיני סכומים ונזקים שגרמתי לא.[/u] ?
מה מצב התקשורת בינכם בלי קשר לזה?

המצב שלך ממש רגיש :-(

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

טוען שאם לא אסכים איתו- ידרוש משמרת משותפת ויתבע אותי על כל מיני סכומים ונזקים שגרמתי לא... שאין לי מושג מה
ההלואה הפרטית היא לא לבנק אלא לחבר וניתנה לדבריו במזומן ואמורה ליהיות מוחזרת במזומן.
יכול ליהיות שלקח הלוואןת מהחשבון הפרטי.. אין לי איך לדעת..

יש לך גישה לבנק ולהלוואה משם?

החשבון המשותף הוא היחיד שמעניין אותך.
אם הוא לקח הלוואות בחשבון הפרטי שלו, ללא ידיעתך, זה לא עלייך.

לפחות למיטב זכרוני, אבל שוב, זאת שאלה לעו"ד

וואי וואי.

את חייבת עו"ד.
וכאמור - להפסיק כל דיחה איתו על הסכם עד שיש לך עו"ד.

משהו כאן מסריח בטירווווווווווף

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

מפחדת שאיתו לא אגיע לידי הסכם.
חושב לשלם כ1500-1800 מזונות עבור שלושת הילדים עם המדור, כמו כן דורש שאחזיר איתו חוב של 30 אלף שח שלווה מחבר לצורך רכב שרכשנו. שכמו שאני זוכרת למטרה הזאת לקחנו הלוואה מהבנק והלוואה מההורים שלו. ממש מוזר לי העניין עם החבר שבן זוגי טוען שלא מעוניין להזדהות בבית הדין.
במשך שנות הנישואין הוא היה שולט בכסף וחוץ מהחשבון המשותף החזיק גם חשבון פרטי שאין לי מושג מה הולך שם. יתכן מאוד שיש לו חסכונות מהצד שלא ידעתי. לי נאמר כל הזמן שאין לנו כסף.

יושבת, אכן מצב לא פשוט.
אבל חשוב לדעת שבצומת הזה, להחלטות מסוימות שאת מקבלת עשויות להיות השלכות כלכיות לשנים רבות.
חוזה גירושין תקף לעשורים, לא?
אין איזה גמ"ח שנותן הלוואות בריבית נמוכה לנשים במצוקה?

[u]כבר כמה שנים ממש קשה לי להתבטא בכתב באינטרנט, ובפרט בנושא הזה. אני מתאמנת, אבל זה עוד לא בתחום הנראה.[/u]
יעלי, מבינה לגמרי (())
בלי לחץ. זו היתה פניה קיבוצית.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

תודה לכן....
ההורים שלי בעצמם במצב כלכלי לא פשוט, גם האחים הן הגדולים והן הקטנים ... ממש לא רוצה ליהיות מעמסה על מישו וגם אני בלי אפשרות להחזיר חובות בזמן הקרוב. יש מספיק חובות משנות הנישואין.... הקשרים עם חברות נשארו רופפים מאוד...

שהדגשתן וחידדתן.

בקיצור נמרץ (גם אני עסוקה)- תודה חברות יקרות שהדגשתי וחידדתן- אין ספק שמידע הוא הבסיס לפעולה, ואין להכנס לתהליכים בלי מידע כמה שיותר נרחב וליווי בסיסי לפחות. התוצאות ישפיעו עליך ועל ילדייך לשנים ארוכות.
ואני מסכמת את השבועות האחרונים:
אנא הזכירי לעצמך שוב ושוב שהעובדות כאן. את לא מדמיינת ולא מחרחרת מדנים. הדף הזה יכול לשמש כלי לתזכורת במקרה הצורך. רשימת השאלות יכולה להזכיר לך. כל ניסיון שלו להתקרב בלי טיפול עומק שלו עם עצמו (שדורש המון זמן מאמץ ורצון שלו להשתנות, וגם תוצאות!) נידון להחזיר אותך למצב הנדנדה המתעתע שבו חיית. הוא לא מפגין סימני הבנה ורצון לשינוי, אלא מניפולציות להחזיר אותך למקומך הרגיל (מעוכה).
בשביל להציל את ילדיך ואותך בחרת באומץ להיפרד. עכשיו צריך לנהל את התהליך בתבונה, ולזה את זקוקה למידע ולליווי.

האם תוכלי לקבל עזרה כספית/הלוואה מהורים/ אחים / משפחה/ חברים בשביל עזרה משפטית?

בהצלחה!

_היה לנו מספיק מזה בתקופת בשמת, כשהיא היתה נכנסת לדף וחצי מהאנשים היו משתתקות וזזות הצידה (בכבוד, בנימוס) כדי לתת לה ספייס, ובסוף כותבות פחות בעצמן.
ממש לא בא לי על שידור חוזר של אותה דינמיקה tilted
זה לא טוב. לא לנתמכות, לא לתומכות, ובטח שזה לא טוב לי._
אני ממש מסכימה אתך.

[u]יעלי, שלא תעזי!! אני זקוקה לך.[/u]
מסיבות כאלה ואחרות, כבר כמה שנים ממש קשה לי להתבטא בכתב באינטרנט, ובפרט בנושא הזה. אני מתאמנת, אבל זה עוד לא בתחום הנראה.

[u]...רציתי לכתוב בעצמי. ודי סמכתי שתעשי את זה[/u]
יעלי, שלא תעזי!! אני זקוקה לך.

היה לנו מספיק מזה בתקופת בשמת, כשהיא היתה נכנסת לדף וחצי מהאנשים היו משתתקות וזזות הצידה (בכבוד, בנימוס) כדי לתת לה ספייס, ובסוף כותבות פחות בעצמן.
ממש לא בא לי על שידור חוזר של אותה דינמיקה :-\
זה לא טוב. לא לנתמכות, לא לתומכות, ובטח שזה לא טוב לי.

כל כותבת כאן חשובה. כל כותבת מאירה צד קצת אחר, במילים אחרות, משלימה את דברי חברתה, מחזקת, מחדדת נקודה, לפעמים מעלה מחלוקת שחשוב להעלות. וכל זה נחוץ וחיוני.

הייתי כותבת את זה בכל מקרה, אבל בדיוק עכשיו אני עסוקה כאן עם כמה קטסטרופות ומחויבויות אחרות, ולא אוכל להיכנס לדף הזה בקרוב.
תמשיכו להחזיק את הספינה על המים (())(())(())

[po]ליבי בר[/po], געש - כל מילה |Y||Y|

שווה לשמוע את דעתו/דעתה, בהחלט.
ולהפסיק להגיע למגשר.

לפגישה עם העו"ד - תגיעי מוכנה, מתומצתת.
זה לא פסיכולוג, לכן כל הרחבה מלאת פרטיםתיקח ממך את הזמן המאוד יקר של הפגישות הללו.

איזה איש הוא?
האם אפשר לסמוך עליו לבד עם הגורות/גורים?
אנחנו כבר יודעות שהוא מסית (קורא לך בכינויי גנאי מול הילדים) - איך אפשר להעלות את זה בבית משפט, איך אפשר למנוע מזה לקרות? ואם הוא ימשיך?
אנחנו יודעות שהוא אלים (הוא אלים. גם אם זאת אלימות כלפי חפצים, זאת עדיין אלימות) - איך אפשר את זה לעלות מול בית משפט?
(באופן אישי את האלימות הייתי מעלה במרכז לילד ולמשפחה של הרווחה, מבקשת טיפול רגשי לך ולילדים על הרקע הזה, זה ייעשה להם טוב בוודאות, ולא מדווח לבית משפט. טיפול זה חשוב, מאוד, וטיפול דרך הרווחה על הרקע הזה גם מסובסד)

תשאלי:
מה זה זמני שהות? מה זה אומר משמורת יחידה? מה זה אומר משמורת משותפת?
מה זה חציונות? האם הפרטנר שלך לגירושים הוא גבר שאפשר לסמוך עליו שישלם על חוג/נעליים? אם לא - איך אפשר להתנהל מול זה?
ממה מורכבים המזונות?
על מה אפשר/כדאי לוותר, על מה כדאי להתעקש?

שבי עם עצמך אחרי הפגישה, או אפילו במהלך הפגישה, דמייני לעצמך את האידיאל שלך (לא האידיאל המומצא שהיית רוצה לחיות בו. ברור שהיית רוצה לחיות בהורות משותפת עם פרטנר הורי נפלא, אבל הוא לא פרטנר הורי נפלא. הוא גבר שאומר לילדים שלו שאמא שלהם היא נחש)
נניח:
משמורת שלך
זמני שהות של שני חצאי ימים (אחרי המסגרות), ללא לינה, הגדולים סופ"ש פעם בחודש/פעם בשבועיים, הקטנה תצטרף אליהם בעתיד, לפי בשלותה הרגשית או כל ניסוח כזה.
מזונות קבועים ללא חציונות

ועם זה תגיעי לבית משפט/לגישור.

לדעתי זה בהחלט עדיף על כלום, ותנסי להיות אקטיבית ולדלות מידע בנחישות.

לא שווה לפחות לנסות לשמוע את דעתו? אין לי גרוש על הנשמה ואני שקועה בחובות.. ממש לא אפשרי כרגע הלוואה נוספת..

מנסיון עגום עם הסיוע המשפטי:
הן לא שם בשבילך.
הן שם בשביל לסגור כמה שיותר מהר את התיק, בכמה שפחות מאמץ, לא באמת שם כדי להכווין אותך, לא באמת

אומרת את זה כאחת שלקחה סיוע משפטי כמה פעמים בחייה בהקשר של הגירושים, ונכוותה. רק שנים אחר כך הבנתי את גודל העוול שעשיתי לעצמי ולגורה מתוך חוסר מודעות ומתוך שסמכתי על מה שהעו"ד אמרה לי.

תודה לכן.
פניתי היום לסיוע משפטי, צריכים לחזור אלי כדי לתאם פגישה עם עורך דין מטעמם. מסתבר שאני זכאית לכך.
תודה שניערתם אותי אני לא ממשיכה בגישור עכשיו מבלי להתיעץ עם עורך דין. מקווה שלא הרסתי..

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

תמרוש, כשאני קוראת הודעות שלך, אני מרגישה כאילו בשמת כתבה אותן! מעניין אם זה מחמיא לך, אבל זו ההרגשה שלי.

יושבת, אני כותבת לך בתור עורכת דין (שלא יכולה לייעץ קונקרטית, זה לא התחום שלי. אבל מכירה איך עובדים גישורים ואיך עובדת המערכת וכו').
כשיש לכם טיוטה של הסכם, קשה מאוד מאוד להתחיל פתאום מאפס.
אם יש שם משהו אחד או שניים שהם קטסטרופה קיצונית מאוד, אולי תוכלי להימנע מהם אחרי ייעוץ משפטי, אבל עדיין ההסכם בכללותו יכול להיות ממש לא טוב עבורך והרבה פחות ממה שאת יכולה לקבל.
הזמן להתייעץ הוא עכשיו. גישור לא קורה בתוך ואקום, הוא קורה על רקע של מציאות משפטית מסוימת של מה מקובל ומה פחות מקובל אבל אפשרי ומה מאוד לא סביר. מי שלא מכיר את המציאות הזו, יהיה לו קשה מאוד להתנהל בצורה סבירה בתוך גישור.
תלכי לעו"ד עכשיו. הגרוש-לעתיד לא חייב לדעת מזה אם לא תרצי ואתם יכולים להמשיך את הגישור. אבל את תוכלי להימנע מטעויות שאחר כך באמת קשה לתקן.

בטח שיש מה לעשות, גם אם הוא נראה נורמטיבי!!
לא מספיק "לא לחתום בלי להתייעץ עם עו"ד"
ההתייעצות מגיעה מאוחר מדי.
אם תרצי להתחרט, כי, בואי, ילדה יונקת בת שנה וחצי במשך 38 שעות בלי אמא זה טו מאצ' - למה היית מוכנה לדון בזה בכלל ולא שמת גבול בגישור?

את לא נכנסת לגישור בכלל עם אדם כזה, מה פתאום??

אם את נכנסת לגישור, זה רק אחרי שנפגשת עם עו"ד [b]שלך[/b] (לא סתם אמרתי שווה בשביל זה לקחת הלוואה), דיברת איתה על מה היית רוצה שיהיה, היא נתנה לך את האפשרויות המשפטיות (מה מקובל ומה לא. ולא, לא מקובל בכלל לקחת ילדה בת שנה וחצי לסופ"שים שלמים) משמורת משותפת או במשמורת שלך - לכל דבר כזה יש השלכות משפטיות וכלכליות ארוכות טווח, ואת לחלוטין קלולס בזה.

צריכה ללכת רגע, אחזור בלי

מעולה.

תמרוש, תודה שכתבת את כל זה. כל מילה ומילה שלך רציתי לכתוב בעצמי. ודי סמכתי שתעשי את זה |L|

יושבת - באמת, אבל באמת, כל מילה ומילה של תמרוש... |L| (())

[u]האתר הזה פתוח לכולם, כלומר יש אפשרות תיאורטית שהוא ייכנס לפה באיזשהו שלב.[/u]
מדגישה:
אני חושבת שחשוב שתמשיכי לגלוש ולקרוא ולכתוב פה.
פשוט תעשי את זה תוך נקיטת אמצעי זהירות בסיסיים, כדי להגן על עצמך.

(אם אני הייתי עכשיו רוצה להתגרש, לא הייתי מעזה לעשות את הצעד הראשון בלי להתייעץ עם כמה אנשים שמבינים וללקט אצל הרשויות מידע מפורט. וזה עם בעל שהיה - בכאב לב - מסכים לגירושין האלה וחותר להגיע להסכמה הדדית טובה! אז על אחת כמה וכמה עם בעל מניפולטיבי ואגרסיבי!!)

_נפגשנו עם המגשר.
הוא רוצה כל שבת שניה אצלו ושני ביקורים בשבוע אחד עם לינה, חצי מהחגים והחופשים.
כואב לי מאוד לחשוב שכל כך הרבה זמן הם לא יהיו איתי... ליבי נשבר מהמחשבה... מרגישה ריקה. חיי לא שווים כלום לבד.
המגשר הסביר לי שככה אוכל לטוס לחול וצאת עם חברות..... אבל מה אני צריכה את זה?_

אז כאן יש כמה דינמיקות שאני מסיקה ומשערת. תקראי טוב ותגידי לי אם צדקתי בפרשנות שלי, כי אני לא באמת יודעת מה הלך שם:
[list]
[*] הלכתם לגישור (זו עובדה מוצקה, לא פרשנות ;-)
[*] הוא אמר בדיוק מה הוא רוצה ונשמע סביר ומשכנע (אני מסיקה את זה מזה שהמגשר הגיב בלשכנע אותך שזה בסדר, ולא לשכנע אותו שזה לא בסדר)
[*] לך לא היתה על זה תשובה טובה ומשכנעת שיכולת לשלוף על המקום ("רגע, אבל מה בקשר ל....? זו בעיה שצריך להתחשב בה!")
[*] במקום זה, נאפפת בצער שלך, וגם התמלאת בתחושת חוסר אונים ואבדן.
[*] ועכשיו, הרגשות הקשים האלה מקשים עליך להמשיך בראש צלול ולהתנהל היטב במשא ומתן.
[/list]

יקירתי, אני ממש לא רוצה להישמע מתנשאת או משהו, אבל כרגע, בהקשר של גישור, נראה לי שאת לא 100% יודעת מה את רוצה.
כלומר, את כן יודעת, ברמת העיקרון: את יודעת שאת רוצה להתגרש, ורוצה להשיג בגירושין סידור שיאפשר חיים פרקטיים ובטוחים-רגשית .
וזו ידיעה חשובה מאוד :-)
אבל לא נראה לי שאת יודעת איך תכלס להשיג את הדבר הזה.
וזה מובן, לגיטימי, הכי לגיטימי שבעולם: גירושין זה הליך מורכב. צריך ידע והבנה ואסטרטגיה - וגם חוסן רגשי שמאפשר משא ומתן והתעקשות על הדברים החשובים.
ולכן אני דוחפת את הנקודה של הצורך בייעוץ ובתמיכה מתמשכת.

לשיפוטך @} (())

מהקל אל הכבד:
[po]דף מוצנע[/po] זה דף שלא עולה בתוצאות חיפוש בגוגל ומנועי חיפוש אחרים.
כלומר, את צריכה לדעת שהוא שם כדי לחפש ולמצוא אותו.

[u]יש סיכוי שהוא גם גולש פה ויזיק לי? למחוק הודעות שכתבתי?[/u]
האתר הזה פתוח לכולם, כלומר יש אפשרות תיאורטית שהוא ייכנס לפה באיזשהו שלב.
כיוון שהוא כבר אסר עלייך לגלוש כאן, אני ממליצה לך בחום:
א. לא לגלוש פה דרך גוגל אלא דרך מנועי חיפוש ששומרים יותר על הפרטיות שלך, למשל duckduckgo https://duckduckgo.com/
ב. לוודא שהדפדפן על הטלפון ו/או המחשב שלך לא שומר את היסטוריית הגלישה. כך שהוא לא יוכל להיכנס להיסטוריה ולראות איפה היית.
ג. כמובן לא להשאיר את החלון של "באופן" פתוח. תמיד לסגור אחרי שאת גומרת.
אשמח אם נשים אחרות יוכלו גם כן לתרום בנקודה הזאת.

[u]כל עוד יש לנו איזה הסכמות אני מעדיפה ללכת על הגישור מה שלא מונע ממני לא להסכים לחתום על כלום לפני שעו"ד מהצד שלי יעבור איתי על ההסכם.[/u]
אני לא מבינה הרבה בהליכים האלה, אבל ממה שכתבת עולה לי תחושה חזקה של "רגע, רגע אחד...". לי נראה שאת נכנסת לגישור מוקדם מדי, ובלי שיהיה לך ידע מספיק על ההליך, על כמה אפשר להתווכח ולהתמקח, על מה החוק אומר ומה משפיע על מקבלי ההחלטות. למשל: הסדרי ראייה שהוא מציע נראים לי קבילים לילד בגיל בי"ס. אבל האם הם נחשבים קבילים גם לילד בגיל הגן? מה הטיעונים בעד ונגד? האם יש הבדל אם הוא הכה אותך? אם את יודעת שהוא עלול להיות אגרסיבי לילדים?



_לא לחתום על שום הסכם לפני התיעצות עם עורך דין או יועץ מהצד שלך.
אל תתני לו להלחיץ אותך לחתום בלי להתייעץ._
מה שיולי כתבה פה נכון כשלעצמו, אבל אני מרגישה שזה לא מספיק.
אני, בתחושת הבטן שלי, הייתי מעדיפה להגיד לך "לא להיכנס לתהליך של גישור לפני התייעצות יסודית, גם של עורך דין וגם של יועץ רגשי-משפחתי מהצד שלך. אל תתני לו להלחיץ אותך ולגרור אותך למשא ומתן לפני שאת מוכנה לזה". כי כרגע את נשמעת לי:
א. מוחלשת רגשית ("האם יש לי מה לעשות לגבי זה? איזה סיבה יש לממסד למנוע מאבא כזה...?".
ב. לא יודעת את כל הזכויות שלך והדברים שיעבדו לטובתך ולטובת הילדים.
וזו נראית לי נקודה בעייתי להתחיל ממנה.

[u]דיברתי עם עובדת סוציאלית מבת מלך... הפנתה אותי למרכז לטיפול באלימות במשפחה- עבורי.[/u]
זה האדם לדבר אתו על ולפני ותוך כדי התהליך של גישור - מישהו מהמרכז לטיפול באלימות במשפחה. כי להם אמור להיות הרבה ניסיון עם בעלים כאלה, נשים במצבך ובמצבים דומים לשלך, ותהליכי הגירושין במצב הזה.

שורה תחתונה: אל תלכי לגישור לבד! לכי בליווי אנשים שיעזרו לך, יסבירו לך, יתווכו לך ויתמכו בך. אנשים שהם באמת באמת בעדך ומבינים את מצבך. בייחוד את הדברים שעוד לא אמרת לאף אחד עדיין (באיזה מובנים המצב קצת יותר גרוע ממה שסיפרת לנו פה עד עתה) ויכולים לקרוא בין השורות (())
ב"ליווי" אני מתכוונת לליווי מאחורי הקלעים: מישהו שאפשר לדבר אתו לפני ואחרי כל פגישה.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

זו כמובן אני היושבת.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

[po]ליבי בר[/po], האם באמת יש לי מה לעשות לגבי זה? גבר מרשים ןנורמטיבי , עובד, אוהב מאוד את הילדים.. וכן, אני בטוחה שישמור עליהם או שאמא שלו, איזו מין סיבה יכולה לגרום לממסד למנוע מאבא מקסים שכזה מפגשים ולינות עם ילדיו?
כל עוד יש לנו איזה הסכמות אני מעדיפה ללכת על הגישור מה שלא מונע ממני לא להסכים לחתום על כלום לפני שעו"ד מהצד שלי יעבור איתי על ההסכם.
ומה זה דף מוצנע? יש סיכוי שהוא גם גולש פה ויזיק לי? למחוק הודעות שכתבתי?

נראה לי שהדף הזה ראוי להיות [po]דף תמיכה[/po]
ו-{{}}[po]דף מוצנע[/po]
לייתר ביטחון |L|

את באמת רוצה לדמיין איך החיים שלהם ייראו במקרה והוא לא יוכל לעמוד בזה?
וכחלק מזה, יש את העניין שלא תוכלי לעבור דירה למעבר 40 ק"מ ממקום המגורים שלך, אחרת הוא יוכל לפנות לבית משפט ולהגיד שאת פוגעת בקשר שלו ושל הילדים שלך.

לכל צעד שתעשי עכשיו יהיו השלכות מרחיקות לכת, שלא בטוח שאת מודעת אליהם, ולא בטוח שאת תהיי מוכנה להכיל אותם בעתיד.

עזבי גישור, באמת
קחי הלוואה, לכי לעו"ד לענייני משפחה, דברי איתה. משיהי שהיא בעדך לגמרי, ולא מהסיוע המשפטי.

אומרת את זה כאחת שנכנסת מבתי משפט כבר שבע שנים בגלל גרוש שמאוד רוצה להיות אבא (לפחותת במילים) אבל לא באמת מסוגל (לא במעשים, וזה מוכח לאורך העשור האחרון)- לא משנה כמה נחמד את רוצה שזה יהיה, אם הפרטנר לא בקטע של לראות מעבר לתחת של עצמו, הוא לא יראה את הילדים שלך ולא ישים אותם במקום הראשון, ולא ישמור עליהם.
אם את לא תשמרי עליהם, אף אחד לא יישמור עליהם.

יש כאן שני עניינים נפרדים:
הפרידה בניכם - את, הוא והריקוד החולני של החיים עם גבר אלים
ההורות שלכם - גבר שאומר לילדים שלו שאמא שלהם נחש, עוד לפני שהכל התחיל בכלל...איזה מין אבא הוא יהיה להם?
אבא שמטפטף להם כמה אמא שלהם נוראית ואיומה?
איזה מין אבא בכלל שם משא כזה על כתפיים קטנות כלכך?

את באמת חושבת שהוא יישמור עליהם?
ישמור עליהם מעצמו, מהשריטות שלו?

לאחר שנרכיב את ההסכם לפני שאחתום אתיעץ עם עוד מהצד שלי.
כמו שטני מכירה את בעלי הוא עכשיו מדבר הרבה כדי לעשות רושם של אב השנה, אבל האם באמת הוא יןכל לקחת אותם פעמיים בשבוע ועוד ללינה? ואם הוא או אני נגור בעיר אחרת? לטלטל את הילדים שסובלים ומקיאים בנסיעות קצרות אפילו?

הילדים צעירים אז יש יותר סיכוי לפחות הפרדה מהאמא.

קצרה בזמן אז כותבת ממש בקיצור.
לפי מה שהבנתי מדפים שעסקו במצבים דומים, את חייבת לעצמך ולילדים שלך התנהלות כזאת:
לא לחתום על שום הסכם לפני התיעצות עם עורך דין או יועץ מהצד שלך (יש גם כאלו שעוזרים בחינם דרך עמותות לעזרה לנשים במצבך).
אל תתני לו להלחיץ אותך לחתום בלי להתייעץ.
זה מאוד מאוד חשוב.

נפגשנו עם המגשר.
הוא רוצה כל שבת שניה אצלו ושני ביקורים בשבוע אחד עם לינה, חצי מהחגים והחופשים...
כואב לי. כואב לי מאוד לחשוב שכל כך הרבה זמן הם לא יהיו איתי... ליבי נשבר מהמחשבה... מרגישה ריקה. חיי לא שווים כלום לבד. המגשר הסביר לי שככה אוכל לטוס לחול וצאת עם חברות..... אבל מה אני צריכה את זה? מרגיש לי ככ רחוק מהחיים שלי.......

יקירה ממש לא!
הדברים שתיארת לא דמיוניים בכלל, זה לא דברים שאפשר להתווכח עליהם או לפרש אותם אחרת.
מכל מה שהעלת כאן אני אתייחס לקיצוניות ביותר - הוא מכה אותך ואין שום דרך לפרש את זה אחרת או להטיל בזה ספק.
חפץ הושלך.
יד התרוממה ונתנה מכה.
זה לא דמיון.
((-))
כתבו שוב ושוב על התעתוע שמשחק בך והנה עכשיו הוא מנסה לגרום לך שאולי הכל דמיון או הקצנה של מציאות סבירה.
((-))
קראי בבקשה שוב ושוב את הדף ובפרט את ההודעות של [po]תמרוש רוש[/po]

יושבת,
שאלת, אז אני מזמינה אותך להשתמש בכלי שלמעלה- עברי על רשימת השאלות וככה תוכלי לענות בעצמך.

רמז- יש לפחות כמה מאות מליוני אם לא מיליארדי אנשים שעברו את הסגר הזה. כמה מהם קראו לבת זוגם נחש לפני הילדים, האשימו אותה בכל מה שרע ולא מסתדר להם?

ואולי זה הכל בדמיון וזה רק הקורונה והחודשיים בבית איתו הוציאו אותי מהכלים....?

יולי, לכי על זה.
אני קצת באטרף משפחתי, אז אשמח שתקחי על עצמך עריכה ראשונית וההעתקה לדף הנ״ל.
לשפץ ולשייף אפשר אחר כך.
@}

תמרוש,
ההודעה האחרונה שלך מהבוקר מ 7:20 כל כך חשובה, שהייתי רוצה שתסכמי אותה ושנכניס אותה ערוכה מיד אחרי רשימת השאלות בדף של [po]סימני התעללות בזוגיות[/po] .

אני גם קוראת את הדפים ששמתם קישורים פה. לא רק לי זה קרה.

יולי קו- תודה על הרשימה... נקודה שלא חשבתי עליה- המוצא שלנו יחסית דומה, אלא שהוא גילה שסבתא של סבתא שלי היתה ממוצא מסויים שנראה לו נחות.וכל השנים דאג להזכיר לי את זה כמה המוצא שלי נחות משלו... ושהילדים לא יקבלו את הגנים האלה.... וכשנעלבתי או בכיתי אומר נו באמת זה בצחוק אני בכלל לא גזען.

תודה לכן על החיזוק!
מקבלת על עצמי לצמצם קשר איתו ל מינימום האפשרי הקשור רק לגירושין ולילדים.

[u]אין לך מושג כמה כיף זה יהיה. עוד יותר טוב מלשיר בקול רם[/u]
תיקון:
אחרי שיחת טלפון כזאת שבה את היית על הסוס - את תרגישי כל כך טוב שכבר תמצאי בקלי קלות ומיד איפה אפשר לשיר בקול רם!
:-D

(שירה זה מעולה, מעולה, מעולה. זה מחבר אותך לכוחות שלך. זה מרגיע ומווסת את הפחדים שלך. אם את אוהבת את זה, אם שמת את זה בראש הרשימה - זה חובה. תרופה חיונית במרשם רופא. אסור, פשוט אסור לוותר)

עכשיו, אם את תמשיכי לדבר אתו על בסיס כל כך תכוף, ולהתייחס ברצינות למה שאמר, ולחשוב על זה, ולדבר על זה, זה יתיש אותך.
והאמת - זה קצת יתיש גם אותי ((-))

אני ממש רוצה להמשיך לתמוך בך פה, ואני יודעת שכל הנשים הטובות שכאן רוצות גם |יש|
אבל אני חושבת לעצמי: כמה שיחות כאלה עוד יהיו לנו? חמש? עשר? מאה עשרים ושלוש?
כמה זמן נצטרך להפריך כל מילה ומשפט שהוא אומר, עד שתהיי סגורה על כל המניפולציות האלה, ותהיי פחות מושפעת מהן?
ואני שואלת את עצמי: האם זו הדרך היחידה?
אולי יש דרך טובה יותר?

ואני חושבת, טנטטיבית ולאט ובזהירות, שאולי יש דרך טובה יותר.
והיא: לצמצם למינימום את התקשורת שלך אתו. למשך תקופה שאת קובעת.
כי כל שיחה שלך אתו מערערת את הקול הפנימי שלך, מפילה אותך על הקרשים, ומחייבת אותך לקום במאמץ אדיר ולאסוף את עצמך מחדש.
ואת גיבורה. את ממש אמיצה וחזקה ומעוררת התפעלות כשאת אשכרה קמה מהרצפה אחרי דבר כזה ואומרת לעצמך: לא. אני יודעת שהוא לא טוב לי.
אבל.... איזהו גיבור? הכובש את יצרו.
ואולי - אולי! זו הצעה! (()) - יתאים לך באמת לכבוש את היצר לדבר אתו.
ולהגדיר לעצמך פורמט מחייב ומאוד מדוקדק של על מה את כן חייבת לדבר אתו, מה הכרחי שייכלל בתקשורת שלכם, ואיזה תכיפות של שיחות היא הכרחית.
ולא לסטות מהפורמט הזה מילימטר ימינה ושמאלה, בארבעת השבועות הקרובים.
למשל:
להיפגש אתו לצורך שיחה עליכם - לא.
להיפגש אתו כדי להעביר לו את הילדים - כן, אבל בתנאי ש-
(איפה נפגשים? באילו שעות? כמה זמן זה ייקח? לאיזה נושאים את מוכנה להתייחס באירוע כזה ולאיזה לא?)

הלאה. שיחות טלפון:
לתאם שעות העברת ילדים - כן.
לתאם שעות למפגש עם מגשר - כן.
להיכנס לשיחת נפש על הנישואין ועל מה שהיה - לא.
לענות לו על שאלות אישיות מא' ועד ת' - לא.
לשמוע אותו מדבר על האופציה של ייעוץ - לא.
וכן הלאה.

לדעתי, שרטוט גבולות כזה זה משהו שמאוד מאוד רצוי לערוך בכתב.
כי זה נותן לך זמן לחשוב ולהקשיב ללב שלך ולקול הפנימי.

ואז -
איך שהוא מתקשר - את רצה למקרר או לארנק שלך ושולפת את הרשימה.
ופועלת לפיה בדקדקנות.
ושומרת עליו בשבע עיניים.
ואיך שהוא מתחיל לדבר על נושא שלא רצוי לך, שאת יודעת שיזיק לך, שיערער אותך, שלא עומד לדיון - את אומרת "סליחה, אני חייבת לסיים. אז באיזה יום נוח לך להיפגש עם המגשר?"
ולא נותנת לו שום מרווח תמרון.
את כאן אך ורק כדי לסכם אתו את הפרטים ההכרחיים.
ואם הוא ממשיך לדחוף לכיוון שלא מקובל עלייך - את מנתקת.
"סליחה, אני חייבת לסיים. תחשוב על יום מתאים ותגיד לי בהקדם".
שלום. בלי תודה, בלי סליחה, בלי בבקשה. פשוט שלום.

עכשיו, למה אני מציעה את זה? מה לדעתי זה עשוי להשיג?
א. חיבור לקול הפנימי הצודק שלך וגיבויו
ב. תרגול גבולות - הכרחי ביותר עם אנשים כאלה, ובתור מיומנות לחיים בכלל. את יודעת מה טוב לך, ואת לא מסכימה שאף אחד ידרוך לך על היבלות.
ג. חסכון אדיר בזמן! |יש|
ד. חיסכון ניכר בכאב לב והתלבטויות חסרות תועלת שמוזנות על ידי המניפולציות שלו.
ה. אחרי שתי שיחות כאלה: תחושת עוצמה נפלאה ונהדרת. יש! אני לא חייבת להקשיב לשטויות! אני יכולה להיות ממוקדת, לדעת מה טוב לי ולנווט את השיחה למקום הנכון!
אין לך מושג כמה כיף זה יהיה. עוד יותר טוב מלשיר בקול רם ;-)

זוהי דעתי.
@}

[hr]
פעם אחרת ארחיב על הנושא של הפעילויות שעושות לך טוב.
כרגע, על קצה המזלג: את צודקת. הן פעילויות מעולות ומועילות, ואת זקוקה להן כדי לשמור על איזון רגשי ובריאות פיזית.
אז בתור מרפאה בעיסוק אני רושמת לך: כל יום, שתיים כאלה. מה שמתאים, מתי שמתאים. אבל כל יום שתיים. פק"ל.

_דיבר איתי שוב...
עכשיו אני שוב עם ספקות .... אולי עם ייעוץ ועבודה יכול להיות לי טוב איתו?_
תשמעי, הפוסט הזה שלך זו דוגמה ומופת לדפוסים ולטכניקות של אדם נצלן, אלים ומתעלל, ולאופן שבו הדפוסים האלה פוגשים אותך:

[u]אמר שדיבר עם יועץ[/u]
איזה יופי.
הוא מגייס למען עצמו איש מקצוע שהוא בחר, שלא ראה אותך ולא דיבר אתך בכלל, ששמע רק את הצד שלו, והוא משתמש באיש המקצוע הזה כדי להפעיל עלייך לחץ.

[u]מסתבר שהיועץ אמר ששנינו עשינו טעיות מתחילת הנישואים ושעם עבודה נוכל להתחיל מהתחלה...[/u]
והנה נקודה חשובה: מה בעלך אמר ליועץ עליכם ועל הבעיות שלכם? ובעיקר - מה הוא לא אמר לו?
למשל, האם בעלך אמר ליועץ שהוא משפיל אותך על בסיס קבוע? האם בעלך סיפר ליועץ שהוא אסר עלייך לגלוש בפורום אינטרנטי של נשים ואמהות ולקבל כאן תמיכה? האם בעלך אמר ליועץ שהוא מכה אותך לפעמים? האם הוא אמר ליועץ שהוא קורא לך "נחש" ומאשים אותך בהתנהגות של הילדים?
ניחוש שלי - הוא לא אמר.
אז מה את בכלל מקשיבה למה שהוא אמר-לך-שהיועץ-אמר? (וכאן שווה לזכור שאת לא שמעת במו אזנייך מה שיועץ אמר, נכון? אז איך את יודעת שבעלך מסר את הדברים באופן מדויק?)
ברור שאין כאן ולו פירור אחד קטן של אמינות!
הכל שקרים וזריית חול בעיניים. מניפולציה של מידע שנועדה לאפשר לו לקחת עלייך בטיעונים.

[u]והוא מוכן... [לעבוד][/u]
יפה מאוד. שיוכיח את זה במעשים.
"אני מוכן לעבוד ביחד על הנישואין האלה" אלה מילים שמאוד זול וקל לתת.
אילו מעשים, פעולות, תכלס, הוא צריך לעשות כדי להוכיח לך את הכוונות הרציניות שלו?
לפנות ליועץ מאחורי גבך ולקבל ממנו חוות דעת חד-צדדית - זו לא פעולה רצינית.

[u]ולא רק אני סבלתי, גם הוא סבל...[/u]
אוי, באמת.
האם אי פעם מנעת ממנו בכוח חופש תנועה וחופש דיבור עם חברים?
האם היכית אותו?
האם הוא מרגיש מאוים פיזית בקרבתך? האם הוא נרתע בבהלה כאשר את מתקרבת? האם לפעמים העיניים שלו מתרחבות בפחד כשאת מתחילה לדבר?
האם אי פעם לחצת עליו לעזוב עבודה טובה שהוא אוהב רק כי לא מצא חן בעינייך שהוא מדבר שם עם אנשים אחרים?

מה שהוא עושה כאן זה לנסות ליצור מראית עין של שיוויוניות ("שנינו אשמים, שנינו סבלנו") בתור שלב ראשון, כדי לגרור אותך להסכים עם זה שגם את אחראית, ואז הוא יסובב את זה לכיוון שאת אחראית גם לזה... וגם להוא... ואיך שכחנו את אחריותך ליום שישי שעבר... ולמה שקרה בעבודה לפני חודשיים... ואצל המשפחה שלו בראש השנה האחרון... והופ - מרוב "שיוויוניות" ומניפולציות והאשמות דקות והאשמות עבות את כבר לא תצליחי למצוא דוגמה אחת שבה יצאת בסדר. ואז את תרגישי יותר ויותר אשמה ואחראית, ופחות ופחות ראויה לחסד, ראויה לכבוד, ראויה לכך שישמעו אותך ויאמינו לך,
והוא יוכל להמשיך בהתנהגותו הנפשעת.
החוצה. פשוט החוצה מזה.

__חייב אותי לענות לו במקום אם אני מוכנה להתאמץ למען [po]המשפחה [/po]
ברור.
עוד טקטיקה שמשמשת במכירות הונאה אגרסיביות: מציעים לך הצעה שנראית די טובה - ואומרים לך: זה שלך - אם תחליטי עכשיו. תוך שעה. אחרת - אין. הלך על ההזדמנות שלך.
והלחץ להחליט עכשיו ומיד מעלה את האדרנלין שלך, מערפל את שיקול דעתך, ופוגע בתחושת ה"נכון" הפנימית שלך וביכולת שלך לקבל החלטות טובות.
נשמתי, את ממש לא לבד בזה. בדיוק לפני חצי שנה חברה שלי נפלה בפח דומה, עם אשת מקצוע (מהתחום הטיפולי, אלוהים ישמור!!) שלחצה עליה להירשם לקורס שהיא מעבירה, שהיה אמנם בעל פוטנציאל בשבילה אבל יקר מאוד, והפושעת ההיא אמרה לה שהיא יכולה להירשם רק אם היא תחליט על זה תוך שעתיים ותעביר לה את פרטי כרטיס האשראי.
להחליט תוך שעתיים על קורס של 30 שעות ואלפי שקלים, שבשבילו צריך לארגן מחדש את שעות הגן והבייביסיטר של הילדה! איזה איש מקצוע הוגן ושפוי מציב תנאי כזה בלתי הוגן?
ובכן, היא לא היתה הוגנת ושפויה. היא היתה פושעת חסרת כל אתיקה מקצועית.

אותו דבר בעלך.
הוא מציע לך הצעה מאוד מאוד כבדת משקל - להתחיל טיפול זוגי עם יועץ - ובמקום להגיד לך "טוב, תשבי על זה יומיים ותחשבי, ואם את רוצה נדבר על זה עוד פעם אחר כך" - הוא לוחץ עלייך להתחייב ישר.
ולמה? לטובת מי זה עובד?
האם זה באמת לטובתך ולטובת הנישואין שתחליטי על דבר כזה על המקום?
האם אפשר בכלל להחליט החלטה טובה בתנאים כאלה?
:-P :-P :-P

[u]כי במשפחה זה לא כל אחד לחןד אלא ביחד, וכו'.._[/u]
כמובן.
כאן הסאבטקסט הוא: "אני מאשים אותך שאת אנוכית. כשאת עוזבת את חושבת רק על טובתך, ואילו אני חושב על המשפחה, על הביחד. תראי איזה צדיק אני".
בלה בלה בלה בלה.
מי שחושב באמת על הביחד לא עושה מניפולציות כאלה על אשתו.
(שלא לדבר על מכה אותה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!)

[u]ואם לא הוא מתקשר למגשר במקום לקבוע פגישה (זה מה שסיכמנו....)[/u]
בדיוק.
שידול, הבטחה ריקה, ומיד אחריה איומים וסחיטה:
אם את לא מסכימה תיכף ומיד למה שהציע - וזה אומר מבחינתך בלי לחשוב קודם להפעיל שיקול דעת אלמנטרי, בסיסי - אז הוא יעשה לך סנקציה, עונש, נקמה, ויטלפן למגשר על דעת עצמו ויעשה דברים שלא לרצונך ושיפגעו בך.
אשכרה "משפחה זה ביחד". פשששששששש.

[hr]
זה מה שהוא.
ככה נראה היומיום שלך אתו.
שורה ארוכה של משיכות ודחיפות, הבטחות ריקות ואיומים גלויים, התנהגות מתוקה ונהדרת שבאה אך ורק במינון הנכון, המדויק, לתעתע בך, להכניע את לבבך, לסתום את טענותייך, להשתיק את הביקורת שלך ואת רצונך החופשי, ומיד אחריה - התנהגות אלימה, גסה, שתלטנית וכוחנית.

זה הגבר שאתו את חיה. זה האיש שממנו את רוצה להתגרש.
((-))

כלומר- כשאת כבר לא בטוחה מה המציאות ומה כדאי לעשות- את יכולה להשתמש ברשימת השאלות הזאת בשביל להזכיר לעצמך.

העתקתי לך מהדף [po]סימני התעללות בזוגיות[/po] (תודה, בשמת יקרה):

סימנים להתעללות מילולית ורגשית:

האם את שואלת את עצמך אם יכול להיות שאת בקשר מתעלל? תשאלי את עצמך את השאלות הבאות. אם ענית "כן" על יותר ממספר שאלות, אולי תרצי להמשיך לחקור בעניין.

(אני כותבת הכל כאילו מדובר בבן-זוג, אבל באנגלית זה כמובן דו-מיני. בשמת):
האם בן-הזוג שלך:

מתעלם מהרגשות שלך?
מתנהג בחוסר כבוד כלפייך? (לא מכבד אותך)
לועג לך או מעליב אותך ואז אומר לך ש"זה רק בצחוק", או שאין לך חוש הומור?
עושה צחוק מהאמונות שלך, מהדת שלך, מהגזע/העדה, המורשת או המעמד שלך?
מונע ממך אישור, הערכה או חיבה?
"ברוגז" באמצעות שתיקה?
הולך ממך בלי לענות לך?
מבקר אותך, קורא לך בשמות גנאי (או באופן מפורש: מקלל אותך), צועק עלייך?
משפיל אותך בבית או בציבור?
מגלגל עיניים כשאת מדברת?
מערים קשיים על היחסים שלך עם חברייך ו/או משפחתך?
מכריח אותך לבוא לאירועים חברתיים (או להחזיק פאסון) גם אם את לא מרגישה טוב?
נראה כאילו הוא מקפיד לוודא שמה שאַת באמת רוצה, זה בדיוק מה ש לא תקבלי?
אומר לך שאת יותר מדי רגישה?
פוגע בך במיוחד כשאת חלשה?
נראה כאילו המריבות מכניסות בו מרץ, בעוד שאותך הן מעייפות?
יש לו שינויים בלתי צפויים במצב הרוח, ממצב רוח טוב לרע בלי שום סיבה נראית לעין?
נראה נהדר כלפי העולם ואנשים "מבחוץ" מחבבים אותו מאוד?
"מסובב" את המלים שלך, איכשהו משתמש במלים שאמרת, נגדך?
מנסה לשלוט בהחלטות, בכסף, אפילו בבגדים שאת לובשת או בתספורת שלך?
מתלונן על היחס הרע שלך אליו?
מאיים לעזוב, או מאיים לזרוק אותך מהבית?
אומר דברים שגורמים לך להרגשה טובה, אבל עושה דברים שגורמים לך להרגשה רעה?
אי פעם נטש אותך איפה שהוא? (השאיר אותך באיזה חור והסתלק, לא בא לאסוף אותך אף שקבעתם)
אי פעם איים לפגוע בך או במשפחתך?
אי פעם הכה או דחף אותך, אפילו "לא בכוונה"?
נדמה שהוא מתחיל לחרחר ריב דווקא כשנראה שאתם מתקרבים זה לזה?
מתעלל במשהו שאת אוהבת: בבעל חיים, בילד, בחפץ?
מחמיא לך מספיק בשביל שתהיי מאושרת, אבל מבקר אותך מספיק בשביל שתהיי חסרת בטחון?
מבטיח שלעולם לא יפגע בך שוב?
כל הזמן חושד בך שאת בוגדת בו?
מתפעל אותך בעזרת שקרים וסתירות בדבריו?
הורס רהיטים, תוקע אגרופים בקירות, שובר כלי בית?
נוהג כמו מטורף?
מתנהג בצורה ילדותית ואנוכית, ומאשים אותך שאת מתנהגת בצורה ילדותית ואנוכית?
מטיל ספק ומפקפק בכל פעולה ומניע שלך, איכשהו תמיד מטיל ספק ביכולת שלך או בכישורים שלך?
משסע אותך בדברך; שומע אבל לא באמת מקשיב?
(זה מה שקוראים בעברית: לדבר אל הקיר? או בגירסא אחרת: לדבר אל הלמפה?)
גורם לך להרגיש שאת לא יכולה אף פעם לצאת בסדר? לא משנה מה תעשי, הוא יבקר אותך? (בעברית זה כמו במשל על האבא, הבן והחמור: לא משנה מה הם עשו, ביקרו אותם ואמרו שצריך לעשות משהו אחר ממה שהם עשו)
משתמש בסמים? צורך אלכוהול? המצב יותר גרוע כשהוא משתמש?
מעורר אותך לחמת זעם, וזו "ההוכחה" שאת האשמה?
מנסה לשכנע אותך שהוא (היא) "צודק" בזמן שאת "טועה"?
לעתים קרובות אומר דברים, שאחר כך הוא מכחיש, או מאשים אותך שלא הבנת אותו?
מתייחס אלייך כמו לאובייקט מיני, או כאילו שאת אמורה לספק לו סקס לא משנה איך את מרגישה?
המצב שלך קריטי* אם הדברים הבאים רלבנטיים לך:
את מבטאת את דיעותייך פחות ופחות בחופשיות.
את מוצאת את עצמך הולכת על ביצים, נזהרת וחושבת פעמיים מתי ואיך להגיד לו דברים?
את מצפה ומייחלת להופעתו של צד יותר רך ויותר פגיע בבן זוגך.
את מוצאת את עצמך ממציאה תירוצים להתנהגות של בן זוגך?
את מרגישה *לא בטוחה רגשית?
את מרגישה שזה איכשהו לא בסדר לדבר עם אחרים על היחסים שלכם.
את מקווה שהדברים ישתנו... במיוחד בעזרת אהבתך והבנתך.
(באדום:)
את מוצאת את עצמך מטילה ספק בזכרונך או בתפיסת המציאות שלך.
את מטילה ספק בשיקול הדעת שלך.
את מטילה ספק בכישורים שלך/ביכולת שלך.
את מרגישה פגיעה וחסרת ביטחון.
את נעשית יותר ויותר מדוכאת.
את מרגישה יותר ויותר לכודה וחסרת אונים.
את מפחדת מבן הזוג שלך, עכשיו או כבר זמן מה.
בן הזוג שלך פגע בך פיזית, אפילו פעם אחת.
אם את מרגישה שמערכת היחסים שלך אולי מרעילה מילולית או רגשית, דברי עם אנשים שאת בוטחת בהם. דברי עם אנשי דת, פני למעון לנשים מוכות הקרוב אלייך. תקראי בנושא. דברי עם אנשי מקצוע. אל תאפשרי להתעללות מילולית ורגשית להדרדר לאלימות פיזית!

יושבת ובוכה יקרה @}
קודם כל מחזקת את כל מה שאמרו לך כאן לפני.
דבר שני אני רוצה לשים את הדברים על השולחן ומקווה שזה בסדר.
האיש שלך הוא בעל מכה. הוא בן אדם אלים.
ומקסים ככל שהוא יהיה- הוא בעל מכה, הוא בן אדם אלים.
ומראה נכונות לעתיד טוב ככל שהוא יהיה- הוא בעל מכה, הוא בן אדם אלים.
לא משנה מה הוא יהיה בנוסף לעובדה שהוא בעל מכה ובן אדם אלים כי זה דבר שאי אפשר לחיות איתו ואי אפשר לסלוח לו.
זה לא בן אדם מבולגן שאת אומרת לא נורא נסדר אחריו או בעל לא רומנטי במיוחד או משהו בסגנון.
זה אלימות ואלימות זה קו אדום זועק בוהק וחד משמעי!
כמה שחשוב שלום בית וכן לנסות להסתדר ולא לפרק בית בעם ישראל, אלימות זה מוציא את השלום בית לגמרה מהמשוואה.
בתור אישה דתייה מאוד מאוד אני אומרת לך אוי ואבוי לרב או לכל דמות אחרת שאומרת לך לנסות להשאר עם בעל מכה.
אחותי היקרה [b]קומי אורי כי בא אורך[/b]
תפרדי, תפרחי, תגדלי, תעשי לעצמך טוב ובעזרת ה' גם תמצאי בהמשך את שאהבה נפשך והוא יאהב אותך באמת, במעשים ולא רק בדיבורים.

ואני יכולה גם להבין אותך, את הכמיהה לטוב, למשפחתיות החמה. כל כך חיכית לקבלה ולאישור שלו והנה הוא מציע לך... כל פרור שלו נתפס כמו זהב. זה התעתוע והוא מסוכן

שימי לב לדינימיקה הקבועה בינכם. הוא מתעלל. את מתרחקת. הוא נבהל ומפצה. את מתרצה. לרגע יש אשליה. הוא מתעתע. את אשמה. הוא מתעלל וכו... זה מה שהוא מציע לך גם עכשיו. זה מה שהוא יודע. מתאים לך?

לא יכול להיות לך טוב איתו. את צריכה להחליט האם אפשרי עבורך שיהיה לך טוב? האם מגיע לך טוב? במידה ואת רוצה להגדיל את הטוב עבורך זה לא יכול להיות עם מתעלל, מתעתע, מרעיל וכו.. מותר לך לגמרי לבחור להישאר איתו. זה החיים שלך. טוב זה לא יהיה.

[u]עכשיו אני שוב עם ספקות .... אולי עם יעןץ ועבודה יכול ליהיות לי טוב איתו?[/u]

אם הוא באמת רוצה להשתנות יש לזה סיכוי קטן. אבל, וזה אבל ענק! הוא לא מראה סימנים לכך. כל התהליכים שהוא מסכים להם כוללים אותך, כי הוא לא באמת רוצה להשתנות. הוא רוצה ליצור רושם ותו לא.

דיבר איתי שוב... אמר שדיבר עם יועץ ומסתבר שהיועץ אמר ששינו עשינו טעיות מתחילת הנישואין (חח ברור) וכו... ושעם עבודה נוכל להתחיל מהתחלה... והוא מוכן... ולא רק אני סבלתי גם הוא סבל... חייב אותי לענות לו במקום אם אני מוכנהלהתאמץ למען המשפחה כי במשפחה זה לא כל אחד לחןד אלא ביחד.. וכו.. ואם לא הוא מתקשר למגשר במקום לקבוע פגישה(זה מה שסיכמנו....)
עכשיו אני שוב עם ספקות .... אולי עם יעןץ ועבודה יכול ליהיות לי טוב איתו?

[u]נזכרת איך לפני כמה שנים גילה שפתחתי דף כאן והכריח אותי לסגור אותו[/u]
זו בפירוש אלימות! זה קיצוץ של הכנפיים שלך.

כל פעם שאת

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

נזכרת איך לפני כמה שנים גילה שפתחתי דף כאן והכריח אותי לסגור אותו