כמאמר המשורר: "קודם כל תרגעי". (-:
חשוב לזכור שאת ב-ה-ר-י-ו-ן שזה אומר - רגישה, רגשית, משתנה - ומאד טבעי שגם - חוששת, עומדת מול הלא נודע, מתמודדת עם מצב חדש.
זה חלק מהעניין.
ולכן - טבעי לדאוג נוכח הבדיקות, וזה בסדר גמור.
מאד נכון שהרוגע שלך והשקט הפנימי משפיעים גם על העובר/ית שגדל בתוכך. כדאי לכוון לכך ולחפש את הדרכים למצוא שקט בתוכך. (זה גם אימון טוב לקראת הלידה).
תחושתי היא שאנו מדברות כאן בעצם לא רק על התמודדות עם המערכת הרפואית ונציגיה,
אלא על ההתמודדות עם החששות, הדאגות, הגישות המוטבעות בנו (עוד תראי כשתתחילי להתכונן ללידה עצמה) והפחדים.
נציגי המערכת הרפואית רק מייצגים את אלה, או מעוררים אותם - ולפעמים זה טוב לפחד - כאשר המציאות מחייבת תגובה וטיפול.
הפחד הוא מנגנון טבעי - רק שלפעמים הוא יוצא משליטה ומנהל אותנו - במקום לשרת אותנו כפעמון אזעקה.
כ"פחדנית" אמיתית, ובעקבות הריון לא מזמן, אני יכולה לאמר לך שמה שעבד עבורי היה ליצור מעגל תמיכה שפוי, מאוזן, קשוב ועדין - וגם מיודע ומקצועי.
בן זוגי שיחיה עזר מאד בתמיכה שקטה ומכילה, ובהבנה שעם ההריון מגיעות דמעות - ושאחרי שהן חולפות אפשר להמשיך ולשוחח בהגיון. (-:
יצרתי קשר עם אנשים שנתנו לי מידע והדרכה, שאת דעתם ומקצועיותם אני מעריכה.
כאשר קשר מסויים עם מישהו מה"צוות שלי" לא עבד - שיניתי:
לדוגמא, במהלך ההריון החלפתי את הרופאה שסייעה לי במעקב אחר ההריון מטעם קופת חולים (לאחר שבמשך שלושה ביקורים אפילו לא הרימה את העיניים מהמחשב לשאול מה שלומי, ולהערכתי גם לא טיפלה באופן מקצועי מספיק), מצאתי רופא אחר שהיה לי נעים וגם שירת אותי באופן מקצועי יותר (כך הרגשתי).
כדי להיות מיודעת יותר, ולמצוא את הסיבות לערוך בדיקות שונות חפרתי בין דפי האתר כאן, וגם בספרים ובמאמרים, וקראתי הרבה על הבדיקות (בעד, נגד, למה, כמה וכולי).
ובסופו של דבר -
אם בעקבות מידע או אינטואיציה -
מהמקום הכי שלם שיכולתי להגיע אליו (ולא תמיד הצלחתי להגיע לשלם ממש) -
קיבלתי את ההחלטות שקיבלתי.
בן אדם קטן מהעתיד, שעוד לא חי בעולם, גדל בתוכך.
את באמת עומדת מול העתיד, הלא נודע, מכל כך הרבה בחינות - וזה הרבה פעמים מצע מספיק כדי לעורר פחד.
אבל חישבי - כמה מופלא התהליך שמתהווה בתוכך. זהו פלא אמיתי.
אפשר לשאוב מכך כוח רב.
דבר שעודד אותי הוא הגאוניות של הפלא הזה - ההריון, הגוף שלנו, הבריאה הזו - שמאפשרת לחיים לצמוח בתוך חיים.
זה עזר לי לסמוך ולהאמין שהכל כשורה.
אני חושבת שההריון גרם לי להתאהב בגוף שלי.
ואולי זו הזדמנות - לשלוח לגוף אהבה, הערכה, תמיכה ועידוד - ברמה הפיסית וגם ברמה המחשבתית.
חזקי ואמצי. דבר מופלא קורה בתוכך, וזוהי רק ההתחלה!
מאחלת המשך ימים של בריאות, שקט פנימי והכלה.
זוהי התנסות אנושית מדהימה (וכמה פעמים בחיים זה כבר יקרה??), אז ממש חשוב:
תהני מזה!
כמאמר המשורר: "קודם כל תרגעי". (-:
חשוב לזכור שאת ב-ה-ר-י-ו-ן שזה אומר - רגישה, רגשית, משתנה - ומאד טבעי שגם - חוששת, עומדת מול הלא נודע, מתמודדת עם מצב חדש.
זה חלק מהעניין.
ולכן - טבעי לדאוג נוכח הבדיקות, וזה בסדר גמור.
מאד נכון שהרוגע שלך והשקט הפנימי משפיעים גם על העובר/ית שגדל בתוכך. כדאי לכוון לכך ולחפש את הדרכים למצוא שקט בתוכך. (זה גם אימון טוב לקראת הלידה).
תחושתי היא שאנו מדברות כאן בעצם לא רק על התמודדות עם המערכת הרפואית ונציגיה,
אלא על ההתמודדות עם החששות, הדאגות, הגישות המוטבעות בנו (עוד תראי כשתתחילי להתכונן ללידה עצמה) והפחדים.
נציגי המערכת הרפואית רק מייצגים את אלה, או מעוררים אותם - ולפעמים זה טוב לפחד - כאשר המציאות מחייבת תגובה וטיפול.
הפחד הוא מנגנון טבעי - רק שלפעמים הוא יוצא משליטה ומנהל אותנו - במקום לשרת אותנו כפעמון אזעקה.
כ"פחדנית" אמיתית, ובעקבות הריון לא מזמן, אני יכולה לאמר לך שמה שעבד עבורי היה ליצור מעגל תמיכה שפוי, מאוזן, קשוב ועדין - וגם מיודע ומקצועי.
בן זוגי שיחיה עזר מאד בתמיכה שקטה ומכילה, ובהבנה שעם ההריון מגיעות דמעות - ושאחרי שהן חולפות אפשר להמשיך ולשוחח בהגיון. (-:
יצרתי קשר עם אנשים שנתנו לי מידע והדרכה, שאת דעתם ומקצועיותם אני מעריכה.
כאשר קשר מסויים עם מישהו מה"צוות שלי" לא עבד - שיניתי:
לדוגמא, במהלך ההריון החלפתי את הרופאה שסייעה לי במעקב אחר ההריון מטעם קופת חולים (לאחר שבמשך שלושה ביקורים אפילו לא הרימה את העיניים מהמחשב לשאול מה שלומי, ולהערכתי גם לא טיפלה באופן מקצועי מספיק), מצאתי רופא אחר שהיה לי נעים וגם שירת אותי באופן מקצועי יותר (כך הרגשתי).
כדי להיות מיודעת יותר, ולמצוא את הסיבות לערוך בדיקות שונות חפרתי בין דפי האתר כאן, וגם בספרים ובמאמרים, וקראתי הרבה על הבדיקות (בעד, נגד, למה, כמה וכולי).
ובסופו של דבר -
אם בעקבות מידע או אינטואיציה -
מהמקום הכי שלם שיכולתי להגיע אליו (ולא תמיד הצלחתי להגיע לשלם ממש) -
קיבלתי את ההחלטות שקיבלתי.
בן אדם קטן מהעתיד, שעוד לא חי בעולם, גדל בתוכך.
את באמת עומדת מול העתיד, הלא נודע, מכל כך הרבה בחינות - וזה הרבה פעמים מצע מספיק כדי לעורר פחד.
אבל חישבי - כמה מופלא התהליך שמתהווה בתוכך. זהו פלא אמיתי.
אפשר לשאוב מכך כוח רב.
דבר שעודד אותי הוא הגאוניות של הפלא הזה - ההריון, הגוף שלנו, הבריאה הזו - שמאפשרת לחיים לצמוח בתוך חיים.
זה עזר לי לסמוך ולהאמין שהכל כשורה.
אני חושבת שההריון גרם לי להתאהב בגוף שלי.
ואולי זו הזדמנות - לשלוח לגוף אהבה, הערכה, תמיכה ועידוד - ברמה הפיסית וגם ברמה המחשבתית.
חזקי ואמצי. דבר מופלא קורה בתוכך, וזוהי רק ההתחלה!
(())
מאחלת המשך ימים של בריאות, שקט פנימי והכלה.
זוהי התנסות אנושית מדהימה (וכמה פעמים בחיים זה כבר יקרה??), אז ממש חשוב:
[b]תהני מזה![/b]