על ידי ורד_לב* » 08 מאי 2008, 09:51
אולי אפשר לדבר אתו יותר על מה קורה בבטן, לשחק משחקי דמיון על מה שקורה שם.
נשמע שיש לו צורך לדעת מה קורה שם, שהוא מדמיין הרבה, שזה מעניין אותו.
יש כל מיני ספרים, או סרטים על הנושא, אפשר לחפש.
דבר נוסף, עבורך- פרופורציות!
אנחנו כ"F רגילים להסתכל רק על מה שכרגע, על הקושי הרגעי, שהוא מן הסתם, בר חלוף.
אז יהיה קשה כמה חודשים ואולי יהיו קשיי הסתגלות אחרי הלידה, אולם בטווח הרחוק זו מתנה אדירה שאתם נותנים לו- אח/ות חדש/ה!
תחשבי על זה בטווח של 5-10-20-35 שנים. אין לזה תחליף בכלל, זו מערכת יחסים שאינה תלויה בכם, ההורים, כהוא זה. זה יהיה ביניהם, יעשיר את חייהם ויתן להם עוד נפח, עומק, משמעות.
נסי להרים את ראשך מעל הקושי, לעתים (לא תמיד זה אפשרי) ולהתבונן גם מהזווית הזו.
חוצמזה, אני מאמינה שילדים מגיבים לקשיים שלנו ומרגישים בנוח יותר עם שינויים, כשלנו נוח בהם.
אולי אפשר לדבר אתו יותר על מה קורה בבטן, לשחק משחקי דמיון על מה שקורה שם.
נשמע שיש לו צורך לדעת מה קורה שם, שהוא מדמיין הרבה, שזה מעניין אותו.
יש כל מיני ספרים, או סרטים על הנושא, אפשר לחפש.
דבר נוסף, עבורך- פרופורציות!
אנחנו כ"F רגילים להסתכל רק על מה שכרגע, על הקושי הרגעי, שהוא מן הסתם, בר חלוף.
אז יהיה קשה כמה חודשים ואולי יהיו קשיי הסתגלות אחרי הלידה, אולם בטווח הרחוק זו מתנה אדירה שאתם נותנים לו- אח/ות חדש/ה!
תחשבי על זה בטווח של 5-10-20-35 שנים. אין לזה תחליף בכלל, זו מערכת יחסים שאינה תלויה בכם, ההורים, כהוא זה. זה יהיה ביניהם, יעשיר את חייהם ויתן להם עוד נפח, עומק, משמעות.
נסי להרים את ראשך מעל הקושי, לעתים (לא תמיד זה אפשרי) ולהתבונן גם מהזווית הזו.
חוצמזה, אני מאמינה שילדים מגיבים לקשיים שלנו ומרגישים בנוח יותר עם שינויים, כשלנו נוח בהם.