על ידי נקניק_אדום* » 01 ינואר 2006, 00:07
מה שאתה אומר בעצם - קם הגולם על יוצרו. באה לשסות ויצאה משוסה...
- טוב. שמעתי על ר' חיים ברלין. או נכון יותר - ר' נפתלי צבי יהודה ברלין. וכמו שאתה יודע, אני מהחלק המזרחי בקשת העדות הלאומית, ומצדד בדיעותיהם של פוסקים שונים. אבל ניחא.
- היית שם (בהתנתקות), וחווית את האלימות הפיזית\מילולית ולכן אתעלם מהשימוש במונח פיאודלים (וכמובן, בהגדרת המילון-פיאודל (ז') בעל אחוזה, אדון, משעבד, מעביד, שליט, נסיך, אציל, פריץ) שאין לו שומקשר לאנשים שבעשרים אצבעותיהם בנו מאפס והפריחו את השממה. אני יוצא מתוך נק' הנחה שאתה מאוד כועס ולכן השתמשת במונח הזה, ולכן מ.ש.ל גם על סעיף זה, וגם על סעיף נוהל קבוע.
- שיכנעת אותי.
- ידידי היקר - בבואי להתייחס לאמריקה לקחתי את המכלול. הן את כוחה גבורתה ואונה, והן את השפעתה הכלכלית לרווחת המדינות בעולם. וביחד עם זאת - אני מוצא הרבה יותר מטעם לפגם בהתנהלותה כמעצמת-על. זה שיש לך כוח וכסף לא מקנה לך את הזכות לעשות היכן שאתה רוצה מה שאתה רוצה ומתי שאתה רוצה. ועוד, במלחה"ע 1+2, ובמיוחד בתחילת מלחה"ע ה - 2 ארה"ב נקטה במדיניות הבדלנות. עד שהיפנים לא כיסחו אותם בפרל הארבור כלום לא זז. אז אני מבין שאתה עובד עם האמריקאים ומטבע הדברים רוחש להם לא מעט כבוד. אני לא עובד איתם, ודעתי עליהם שונה משלך בגלל הסיבות שמניתי בסעיף זה ולעיל.
- נדמה לי שבזכות אי-פועלו של מנחם בגין נמנעה מלחמת אחים ולא בזכות הברזל הקדוש. המח"ט נתן 10 רגעים למ.ב כדי לתת לו תשובה. אם זה לא חרחור מלחמה אז מה זה כן? מצ"ב השתלשלות האירועים מיד לאחר מכן. שים לב לניציות של ממשלת ישראל הזמנית בראשות דב"ג, והשנאה היוקדת לכל מה שלא ייצג דב"ג
:
_בגין סירב להיענות לאולטימטום של מפקד החטיבה, וניסיונות התיווך שנעשו -
עלו בתוהו. אי-ההיענות של בגין פגעה ביוקרתו של דן אבן, וההתנגשות נעשתה
בלתי-נמנעת. עד מהרה התלהטו הרוחות והחלו חילופי יריות. ההתנגשויות
הלכו והתפשטו, ומספר הנפגעים הלך ורב. כדי למנוע שפיכות דמים, נפתח
ביוזמת חברי כפר ויתקין משא ומתן בין יעקב מרידור (שהיה סגנו של בגין) לבין
דן אבן. בסיומו של המשא ומתן, הוסכם על הפסקת אש כללית והעברת כל
הנשק שהיה על החוף לידי מפקד כחות צה"ל במקום. בינתיים, עלה בגין על
סיפון האוניה, אשר הפליגה לכיוון תל-אביב. בגין קיווה כי בתל-אביב אפשר
יהיה לקיים, באמצעות מנהיגי המפלגות האזרחיות, הידברות עם הממשלה
הזמנית ולפרוק את יתרת הנשק בשלום. אלא שלא כך קרה. בן גוריון הורה
ליגאל ידין (קצין המבצעים של צה"ל) לרכז כוחות גדולים על חוף הים בתל-
אביב ולהכניע את האוניה בכוח הזרוע. גם תותחים הועברו לאיזור ובארבע
אחר-הצהריים הורה בן גוריון להפגיז את 'אלטלנה'. אחד הפגזים פגע באנייה,
אשר החלה לעלות באש. היה חשש שהאש תתפשט עד למחסנים שהכילו חומר-
נפץ, ועל-כן הורה רב-החובל לכל האנשים לנטוש את האנייה. האנשים קפצו
אל המים, וחבריהם, שהיו על החוף, יצאו לקראתם עם סירות "חסקה". למרות
שרב-החובל הניף דגל לבן לאות כניעה, לא פסקה האש האוטומטית שנורתה
לעבר הניצולים שהיו בלתי-חמושים. בגין, שהיה על הסיפון, הסכים לרדת רק
לאחר שהורד אחרון הפצועים._
מתוך אתר האצ"ל (קישור לעיל).
ושלא יספרו לך כמה גיבורים היו הגיבורים שהיו.
כי הם לא.
מה שאתה אומר בעצם - קם הגולם על יוצרו. באה לשסות ויצאה משוסה...
[hr]
[list=1]
[*] טוב. שמעתי על ר' חיים ברלין. או נכון יותר - ר' נפתלי צבי יהודה ברלין. וכמו שאתה יודע, אני מהחלק המזרחי בקשת העדות הלאומית, ומצדד בדיעותיהם של פוסקים שונים. אבל ניחא.
[*] היית שם (בהתנתקות), וחווית את האלימות הפיזית\מילולית ולכן אתעלם מהשימוש במונח פיאודלים (וכמובן, בהגדרת המילון-[u]פיאודל (ז') בעל אחוזה, אדון, משעבד, מעביד, שליט, נסיך, אציל, פריץ[/u]) שאין לו שומקשר לאנשים שבעשרים אצבעותיהם בנו מאפס והפריחו את השממה. אני יוצא מתוך נק' הנחה שאתה מאוד כועס ולכן השתמשת במונח הזה, ולכן מ.ש.ל גם על סעיף זה, וגם על סעיף נוהל קבוע.
[*] שיכנעת אותי.
[*] ידידי היקר - בבואי להתייחס לאמריקה לקחתי את המכלול. הן את כוחה גבורתה ואונה, והן את השפעתה הכלכלית לרווחת המדינות בעולם. וביחד עם זאת - אני מוצא הרבה יותר מטעם לפגם בהתנהלותה כמעצמת-על. זה שיש לך כוח וכסף לא מקנה לך את הזכות לעשות היכן שאתה רוצה מה שאתה רוצה ומתי שאתה רוצה. ועוד, במלחה"ע 1+2, ובמיוחד בתחילת מלחה"ע ה - 2 ארה"ב נקטה במדיניות הבדלנות. עד שהיפנים לא כיסחו אותם בפרל הארבור כלום לא זז. אז אני מבין שאתה עובד עם האמריקאים ומטבע הדברים רוחש להם לא מעט כבוד. אני לא עובד איתם, ודעתי עליהם שונה משלך בגלל הסיבות שמניתי בסעיף זה ולעיל.
[*] נדמה לי שבזכות אי-פועלו של מנחם בגין נמנעה מלחמת אחים ולא בזכות הברזל הקדוש. המח"ט נתן 10 רגעים למ.ב כדי לתת לו תשובה. אם זה לא חרחור מלחמה אז מה זה כן? מצ"ב השתלשלות האירועים מיד לאחר מכן. שים לב לניציות של ממשלת ישראל הזמנית בראשות דב"ג, והשנאה היוקדת לכל מה שלא ייצג דב"ג
[/list]
:
_בגין סירב להיענות לאולטימטום של מפקד החטיבה, וניסיונות התיווך שנעשו -
עלו בתוהו. אי-ההיענות של בגין פגעה ביוקרתו של דן אבן, וההתנגשות נעשתה
בלתי-נמנעת. עד מהרה התלהטו הרוחות והחלו חילופי יריות. ההתנגשויות
הלכו והתפשטו, ומספר הנפגעים הלך ורב. כדי למנוע שפיכות דמים, נפתח
ביוזמת חברי כפר ויתקין משא ומתן בין יעקב מרידור (שהיה סגנו של בגין) לבין
דן אבן. בסיומו של המשא ומתן, הוסכם על הפסקת אש כללית והעברת כל
הנשק שהיה על החוף לידי מפקד כחות צה"ל במקום. בינתיים, עלה בגין על
סיפון האוניה, אשר הפליגה לכיוון תל-אביב. בגין קיווה כי בתל-אביב אפשר
יהיה לקיים, באמצעות מנהיגי המפלגות האזרחיות, הידברות עם הממשלה
הזמנית ולפרוק את יתרת הנשק בשלום. אלא שלא כך קרה. בן גוריון הורה
ליגאל ידין (קצין המבצעים של צה"ל) לרכז כוחות גדולים על חוף הים בתל-
אביב ולהכניע את האוניה בכוח הזרוע. גם תותחים הועברו לאיזור ובארבע
אחר-הצהריים הורה בן גוריון להפגיז את 'אלטלנה'. אחד הפגזים פגע באנייה,
אשר החלה לעלות באש. היה חשש שהאש תתפשט עד למחסנים שהכילו חומר-
נפץ, ועל-כן הורה רב-החובל לכל האנשים לנטוש את האנייה. האנשים קפצו
אל המים, וחבריהם, שהיו על החוף, יצאו לקראתם עם סירות "חסקה". למרות
שרב-החובל הניף דגל לבן לאות כניעה, לא פסקה האש האוטומטית שנורתה
לעבר הניצולים שהיו בלתי-חמושים. בגין, שהיה על הסיפון, הסכים לרדת רק
לאחר שהורד אחרון הפצועים._
מתוך אתר האצ"ל (קישור לעיל).
ושלא יספרו לך כמה גיבורים היו הגיבורים שהיו.
כי הם לא.