הערב קיבלתי
1/2 טבילת נסיון.
אומני לא הייתה כל היום בבית, אצל הסבים. חזרה בערב עם אבא דיי מוכנה לשינה. אבא היה צריך ללכת דיי איך שהגיע.
נשארתי עם שניהם ל...השכבה שלה.
ניסיתי לדבר איתה על שינוי התנוחה וכו', היא לא כ"כהייתה במצב.
הלכנו למיטה, כולנו.
ניסיתי להניח את הקטן בצד, אבל כמובן שהוא לא רצה ורצה גם ציצי.
הצלחתי לקמבן אותם כשהיא שוכבת על היד שלי, כפי שהיא רגילה , אני על הגב והוא במעין קומבינה דומה. הוא מוגבה יותר (כי אין מה לעשות, קטן, לא מגיע לגובה שלה
).
וככה הצלחתי להקריא לה סיפור ולהניק את שניהם.
היה מעולה!
אממה, היא לא נרדמה. לא הייתה עייפה בסוף, כי ישנה צהריים אצל הסבים (ארוע נדיר!). אם היא הייתה עייפה, הייתה נרדמת ככה בכייף.
בינתיים אני סיימתי את הסיפור ונשמתי לי ככה בעיניים עצומות. פתאום הרגשתי איך היא מלטפת אותי בפנים. איזה כייף! ואז החלה מלטפת גם את תינוקי. מגניב! בעצם עוד לא היו בתנוחה הזו ביחד אפעם. איזה כייף.
אח"כ עשינו דברים על המחשב- זו לא בעיה עם שניהם. ובסוף היא הייתה מחוקה והוא רצה לינוק, אז לא הייתה ברירה, לא הצלחתי לקמבן שוב את אותה הפוזיציה והיא יבבה קלות "אני מקנאה באח שלי"
אז הצעתי לה שאני אניק אותו בשכיבה והיא תצמד לגב שלי (אנחנו עושות ככה לפעמים באמצע הלילה, כשכבר עברה שעת ההנקה שלה. יש לה רק אחת ביום...). זה עבד!
אפילו סיפור היא לא הצליחה לגמור מרוב עייפות. נרדמה.
זה ייתכן, זה אפשרי!
רק מצריך הרבה סבלנות...ואורך רוח...ולא לצפות שזה יצליח!
זה נראה לי מה שעשה את זה הערב. זה היה כ"כ לא בתכנון, לא לפי הזמנים שחשבתי (מוקדם מהמצופה, חשבתי שיש לי עוד כמה שבועות להתחרבש עם הנושא
), והייתי אחרי "יום חופש" בבית עם תינוקי לבד, כך שדיי נחתי ועשיתי דברים כייפיים (זה מדהים עד כמה כשיש פתאום "רק" תינוק הכל פתוח ואפשרי ולא מעיק וקשה כמו כשיש רק ילד אחד. אבל זה כבר לסיפור אחר).
בקיצור, נרדמו ב-23 בערך, שזה הזמן ה"רגיל" של תינוקי, אבל ממש מאוחר בשבילה.
מסקנות שלי: זה אפשרי ולא בשמיים.
לא יודעת אם תמיד יילך לי ככה...
הערב קיבלתי |מתנה| 1/2 טבילת נסיון.
אומני לא הייתה כל היום בבית, אצל הסבים. חזרה בערב עם אבא דיי מוכנה לשינה. אבא היה צריך ללכת דיי איך שהגיע.
נשארתי עם שניהם ל...השכבה שלה.
ניסיתי לדבר איתה על שינוי התנוחה וכו', היא לא כ"כהייתה במצב.
הלכנו למיטה, כולנו.
ניסיתי להניח את הקטן בצד, אבל כמובן שהוא לא רצה ורצה גם ציצי.
הצלחתי לקמבן אותם כשהיא שוכבת על היד שלי, כפי שהיא רגילה , אני על הגב והוא במעין קומבינה דומה. הוא מוגבה יותר (כי אין מה לעשות, קטן, לא מגיע לגובה שלה :-) ).
וככה הצלחתי להקריא לה סיפור ולהניק את שניהם.
היה מעולה!
אממה, היא לא נרדמה. לא הייתה עייפה בסוף, כי ישנה צהריים אצל הסבים (ארוע נדיר!). אם היא הייתה עייפה, הייתה נרדמת ככה בכייף.
בינתיים אני סיימתי את הסיפור ונשמתי לי ככה בעיניים עצומות. פתאום הרגשתי איך היא מלטפת אותי בפנים. איזה כייף! ואז החלה מלטפת גם את תינוקי. מגניב! בעצם עוד לא היו בתנוחה הזו ביחד אפעם. איזה כייף.
אח"כ עשינו דברים על המחשב- זו לא בעיה עם שניהם. ובסוף היא הייתה מחוקה והוא רצה לינוק, אז לא הייתה ברירה, לא הצלחתי לקמבן שוב את אותה הפוזיציה והיא יבבה קלות "אני מקנאה באח שלי" :-( אז הצעתי לה שאני אניק אותו בשכיבה והיא תצמד לגב שלי (אנחנו עושות ככה לפעמים באמצע הלילה, כשכבר עברה שעת ההנקה שלה. יש לה רק אחת ביום...). זה עבד!
אפילו סיפור היא לא הצליחה לגמור מרוב עייפות. נרדמה.
זה ייתכן, זה אפשרי!
רק מצריך הרבה סבלנות...ואורך רוח...ולא לצפות שזה יצליח!
זה נראה לי מה שעשה את זה הערב. זה היה כ"כ לא בתכנון, לא לפי הזמנים שחשבתי (מוקדם מהמצופה, חשבתי שיש לי עוד כמה שבועות להתחרבש עם הנושא :-) ), והייתי אחרי "יום חופש" בבית עם תינוקי לבד, כך שדיי נחתי ועשיתי דברים כייפיים (זה מדהים עד כמה כשיש פתאום "רק" תינוק הכל פתוח ואפשרי ולא מעיק וקשה כמו כשיש רק ילד אחד. אבל זה כבר לסיפור אחר).
בקיצור, נרדמו ב-23 בערך, שזה הזמן ה"רגיל" של תינוקי, אבל ממש מאוחר בשבילה.
מסקנות שלי: זה אפשרי ולא בשמיים.
לא יודעת אם תמיד יילך לי ככה... :-S