אז ככה:
מאז שכתבתי כאן לאחרונה לא מצאתי את מקומי.
היו כמה התפתחויות:
רופא
ניסיתי לפנות לרופא הפרטי שאצלו עשיתי את הסקירות- הוא הזדעזע קשות מעצם הרעיון (ועוד אמרתי לו שתהיה מיילדת...)- ואמר שהוא לא עושה ביקורי בית. שאלתי אותו אם זה בגלל שהוא נגד לידות בית, והוא ענה שלא, פשוט לא עושה ביקורים. בכל מקרה עם הגישה שלו לא הייתי נעזרת בו.
ואז, במקרה, הגעתי לקופ"ח בשביל הפניה להערכת משקל, כדי שיהיה מסמך שמתעד את ההריון בשבועות האחרונים שלו.
זה הזמן לספר, שחברת ילדות שלי ילדה לפני חודשיים- שלושה, וציינה בפני רופא מסויים, שהיה "המלאך שלה", שהתנהג אליה יפה ברכות, ואפילו ביקר אותה במחלקה לאחר הלידה (הייתה לה לידה קשה מאוד, עם וואקום- והוא בא
להתנצל שלא הייתה לו ברירה... וגם "הגן" עליה מלעבור בדיקות ווגינליות נוספות מיד אחרי הלידה).
בקיצור כיוון שאין לי רופא קבוע הגעתי לרופא התורן כדי לבקש את הטופס- ופתאום השם נראה לי מוכר...
רציתי להיכנס לחדר, והוא אמר שבדיוק סיים את המשמרת שלו והרופא התורן הוא מישהו אחר. אמרתי שחבל, כי דווקא שמעתי עליו דברים טובים... הוא הזמין אותי לחדרו בחיוך (היה סקרן לשמוע מה שמעתי...), ומפה לשם דיברנו על נושא לידת הבית, ושאלתי אותו לגבי ביקורי בית.
הוא היה מאוד פתוח לשמוע, ואמר שלמרות שלא עשה דבר כזה אף פעם, הוא יוכל להגיע, אם לא יהיה בדיוק במשמרת. (ואם כן- אוכל להגיע אליו לבי"ח... ואז נפתרנו מעיניין ה"רולטה רוסית"- אני רק צריכה לדאוג ללדת ביומיים בשבוע שהוא שם
)
מיילדת
בכל מקרה, עדיין לא מצאתי מיילדת שתדריך אותי לקראת הלידה (רק השבוע אני נכנסת לחודש תשיעי, וברור היה לי שאם אלד מוקדם אז עם כל הצער אלך לבי"ח...). התקשרתי למיילדת של הלידה הקודמת, אחרי שבדף על
לידה ללא מיילדת כתבו כמה נשים שהן קיבלו הדרכה דומה מהמיילדות שלהן.
הצטערתי על כך מאוד.
שאלתי אותה אם ניתן לקבל תדריך ממנה לקראת הלידה.
המשפט הראשון ששמעתי היה "אני לא מעוניינת לעודד את התופעה".
המשפט השני: "את יודעת כמה נשים הצלתי
ממוות? וכמה החייאות ביצעתי בתינוקות?" (ציטוט, המילים נחקקו בליבי)
ואחר כך המשיכה עוד קצת... עצרתי אותה, ואמרתי שאני לא מעוניינת לשמוע כאלו דברים.
מה שהכי טלטל אותי היה השינוי החד בקולה, מקול רך ונעים שזכרתי לטובה כל כך, לטונים קשוחים וקרים
לא סיפרתי את זה קודם, אבל אחת הסיבות לרצון שלי ללדת לבד הייתה שיחה שקיימתי איתה בתחילת ההריון, בה אמרתי שהייתי רוצה להוציא את התינוק בעצמי בלי שתיגע בי, שאני רוצה אותה בתור ביטחון "למקרה הצורך" ולא ש"תיילד" אותי.
היא אמרה משהו על כך שהיא חייבת (!) לתמוך בראש כשהוא יוצא, שלא אקרע (וזאת לידה שלישית שלי, בלידות הראשונות תינוקות במשקלים מכובדים- הראשון מעל 4 קילו- בלי אף תפר). ועוד כל מיני דברים שהיא חייבת לעשות. היה לי מוזר שמיילדת
בית תנקוט בגישה כזו.
הרגשתי ממנה שלדעתה אשה זקוקה
שיילדו אותה. אבל חשבתי שאני מגזימה.
ועכשיו מסתבר שזה לא היה רק אצלי בראש...
לסיכום- עדיין מחפשת מיילדת שתדריך- כל דבר באזור שבין באר שבע, ירושליים ותל אביב יהיה טוב...
אם לא תהיה ברירה אצפין למיילדת שאני בטוחה שעושה את התדריך הנ"ל...
יש לי עוד כל כך הרבה בראש, אבל אני מאוד עייפה.
אנסה להמשיך מחר. לילה טוב @}