על ידי בשמת_א* » 09 מאי 2004, 00:32
ראשית, קטונתי.
באמת.
יש פה הרבה דברים שאני לא יודעת, ולא אני המומחה לענות עליהם.
גם אני האמנתי בחלב מפוסטר עד לפני כמה שבועות, סתם בגלל שזה היה עוד אחד מאותם דברים שלא הרהרתי אחריהם.
מאז הגעתי לחומר שגרם לי להתחיל להרהר, ואז גם נפלו כמה אסימונים.
עכשיו לתשובות שאני כן יכולה לתת:
א. גילה צודקת.
למשל, פולין ומדינות מזרח אירופיות נוספות בכלל לא מפסטרות, ואם הן יצטרפו לשוק האירופי הן יצטרכו להתחיל לפסטר. מעניין איפה יש נתונים על התחלואה שם מחלב לא מפוסטר.
במערב אירופה - בדנמרק, באנגליה, בצרפת ועוד יש לא מפוסטר לצד מפוסטר. לא שמעתי בשום מקום שיש שם תחלואה מזה, ותאמינו לי שזה משהו שהיה תופס כותרות.
ב. מה הקטע עם הפחדות המחלות? הייתי רוצה לדעת באמת יותר על זה. האם זה כמו ההפחדות על החיסונים? עד כמה גידול עדרים לא אורגניים - בתנאי צפיפות לא טבעיים, בלי מרעה טבעי, כלואות בבוץ ובהפרשות שלהן כל היום, שלא לדבר על גדלות בלי אם ובלי חלב אם כי את ה-כ-ל לוקחים בני האדם, ונוסף על הכל (למדתי רק עכשיו פה באתר) נחלבות בכמויות מטורפות - הוא הגורם למחלות האלה?
אז אולי חלב לא אורגני עלול להיות מסוכן לא מפוסטר, אבל אורגני לא?
ג. נעשו לאחרונה מחקרים על חלב אם מפוסטר (חלב של תורמות לפגים עובר פיסטור) וידוע לנו מה הולך לאיבוד בחלב. תינוקות יונקים חלב טרי לא מפוסטר. נכון שבאופן עקרוני, הם עלולים להידבק במחלות קטלניות מאמם, אבל אנחנו לא מקבלים כל הזמן הפחדות נגד הנקה בגלל זה! התינוקות אמורים לינוק את חלב אמם טרי ולא מפוסטר, ישר מהמקור - מה יקרה לתינוק שיקבל רק חלב אם מפוסטר? חוסרים קשים, נכון?
ד. באפריקה, אסיה, אירופה ואמריקה (לפחות) ישנם עמים רבים שצורכים חלב ומוצרי חלב כבר אלפי שנים. כל אותם אלפי שנים הם צרכו חלב טרי לא מפוסטר. גופם של אותם עמים התפתח לצרוך חלב לא מפוסטר. הוא מעולם לא גרם להם אוסטיאופורוזיס או עודף ליחה או אלרגיות או כל מחלה אחרת - ופתאום במאה השנים האחרונות הוא כן גורם. מה זה? מה השתנה פתאום?
לעומתם יש עמים שגופם אינו בנוי לצרוך מוצרי חלב והם לא מתעכלים אצלם טוב (אנזימים, אנזימים).
אותם חוקרים שיוצאים נגד הפיסטור טוענים שכל החוליים שנקשרים במאה האחרונה במוצרי החלב נובעים לא מהחלב עצמו אלא מהשינויים שחלים בו בעקבות הפיסטור והופכים אותו לרעיל. יתר על כן, בעיה שניה לטענתם היא שאחרי הפיסטור מעבדים את החלב לא בשיטות המסורתיות אלא בטכנולוגיות שגורמות שלב שני של נזק, וגם הן ממלאות תפקיד בהפיכת החלב ומוצריו לרעילים לגוף האדם. לא יודעת אם המלה "רעילים" מתאימה פה, את זה קראתי אצלם, והאמת שאני לא ממש מתמצאת בכל הדקויות עד הסוף, אבל אולי הכוונה לרעילות כמו של הקמח הלבן -
החיטה כשלעצמה טובה לאדם, אבל קמח לבן הוא חיטה שהופשטה מכל חומר מזין, והחומר שנשאר הועבר תהליכים כימיים של הלבנה וכדומה, כך שהמוצר גם חסר ערך תזונתי וגם מלא כימיקלים רעילים, וכשהוא נכנס לגופנו הוא לא רק תופס בבטן מקום של אוכל מזין שכן היה מביא לנו תועלת, ולא רק מכניס לנו כימיקלים רעילים מיותרים, אלא גם גורם ליציאת ויטמינים ומינרלים החוצה מגופנו - זאת אומרת, לא רק לא מועיל אלא מזיק בפועל ממש, בצורה אקטיבית. אולי ככה הם מתכוונים שמוצרי החלב המפוסטרים המודרניים פועלים בגופנו?
ה. חיידקים: לפי טענת אותם חוקרים, הדרך המסורתית לעיבוד החלב התחילה בהעמדתו בכדים אחרי החליבה במשך יממה לפחות (מדובר באותו חלב שלא נלקח מייד לשתיה טריה). בהעמדה זו החלב כמובן התחיל להחמיץ - התחילו לפעול בו חיידקים. לטענתם, חיידקים אלה בעצם פעולתם מנעו את התפתחותן של המחלות האמורות. לטענתם, חלב שבו מתרבה תרבית חיידקית מהסוג הזה מפריע לחיידקי המחלות המסוכנות לאדם להתפתח ולהזיק לאדם. בצורה כזאת, חיידקי ההחמצה הם שהגנו על האדם ממחלות הצאן והבקר לפני עידן הפיסטור.
ו. בתהליכי העיבוד של החלב יש כאמור הבדל. למשל, איך הכינו חמאה: החלב שעמד הפריש את השומן למעלה, כמו שיודעת כל מיניקה ששאבה אי פעם. את השומן הזה נהגו לקפות מהחלב (אחרי שעמד כך וכך שעות, אני לא זוכרת אם יממה או יותר), ואחרי שצברו כמות של שומן שצף למעלה - חבצו אותו ובתהליך החביצה הפכו אותו לחמאה.
לעומת זאת היום החלב נחלב מהפרה, אבל במקום לעמוד ולתת לחיידקים לעבוד - דווקא הורגים אותם בפיסטור, יחד עם חיידקי המחלות המסוכנות, ויחד עם הרבה מאוד רכיבי תזונה חיוניים בחלב, כאשר רכיבי תזונה אחרים עוברים שינוי כימי מסוכן בפיסטור (כמו שמנים שמחממים אותם? צריך לחשוב על זה, אני סתם זורקת פה שאלה לאוויר).
ואז שמים את כל החלב במכונה, שמפרידה (בצנטריפוגה או משהו?) בין הרכיבים, זה לחמאה, זה לגבינה, זה לחלב ניגר (שהוא בעצם "מי גבינה", כלומר הנוזל שנשאר אחרי שהוציאו את כל ה"תוכן" למוצרי החלב) וכן הלאה. לטענת אותם חוקרים, הדרך המכאנית להפרדת החלב למוצרים השונים פוגעת בחלב והופכת את המוצרים לחסרי ערך תזונתי (ואפילו גורעי-ערך-תזונתי), בעוד שהדרך המסורתית היא הדרך לטפל בחלב ולצרוך אותו כך שהוא כן יהיה מזון מועיל ומשובח לגופנו.
זהו, נדמה לי שזכרתי את כל החלקים של הסוגיה.
כמו שאתם רואים, יש פה הרבה מאוד חומר למחשבה.
בחלקים של הטיעונים פה אני לא מתמצאת מספיק מעבר למה שכתבתי. אשמח לשמוע מעוד אנשים שמתמצאים ויכולים לשפוך אור על הדברים הנדונים.
אני בעיקר השתכנעתי מהטיעונים של מתנגדי הפיסטור בגלל הידע שלי לגבי חלב האם, ההנקה וכל מה שמסביב לזה. דרך אגב, אולי שכחתי לציין, אבל את הקישור להנקה אני עשיתי.
הם לא עשו את הקישור הזה כי הוא לא היה אצלם במודעות. מבחינתי, זו עדות מסייעת שאני מצאתי בעצמי ואף אחד אחר לא ניסה "למכור" לי אותה בתור טיעון משכנע.
עכשיו, אני לא אומרת שזה דבר פשוט, או ממליצה פתאום לאנשים ללכת ולצרוך חלב לא מפוסטר. אני בהחלט מאמינה שבארץ זה עלול להיות מסוכן במקומות מסוימים, במיוחד לא אורגניים!
ראשית, קטונתי.
באמת.
יש פה הרבה דברים שאני לא יודעת, ולא אני המומחה לענות עליהם.
גם אני האמנתי בחלב מפוסטר עד לפני כמה שבועות, סתם בגלל שזה היה עוד אחד מאותם דברים שלא הרהרתי אחריהם.
מאז הגעתי לחומר שגרם לי להתחיל להרהר, ואז גם נפלו כמה אסימונים.
עכשיו לתשובות שאני כן יכולה לתת:
א. גילה צודקת.
למשל, פולין ומדינות מזרח אירופיות נוספות בכלל לא מפסטרות, ואם הן יצטרפו לשוק האירופי הן יצטרכו להתחיל לפסטר. מעניין איפה יש נתונים על התחלואה שם מחלב לא מפוסטר.
במערב אירופה - בדנמרק, באנגליה, בצרפת ועוד יש לא מפוסטר לצד מפוסטר. לא שמעתי בשום מקום שיש שם תחלואה מזה, ותאמינו לי שזה משהו שהיה תופס כותרות.
ב. מה הקטע עם הפחדות המחלות? הייתי רוצה לדעת באמת יותר על זה. האם זה כמו ההפחדות על החיסונים? עד כמה גידול עדרים לא אורגניים - בתנאי צפיפות לא טבעיים, בלי מרעה טבעי, כלואות בבוץ ובהפרשות שלהן כל היום, שלא לדבר על גדלות בלי אם ובלי חלב אם כי את ה-כ-ל לוקחים בני האדם, ונוסף על הכל (למדתי רק עכשיו פה באתר) נחלבות בכמויות מטורפות - הוא הגורם למחלות האלה?
אז אולי חלב לא אורגני עלול להיות מסוכן לא מפוסטר, אבל אורגני לא?
ג. נעשו לאחרונה מחקרים על חלב אם מפוסטר (חלב של תורמות לפגים עובר פיסטור) וידוע לנו מה הולך לאיבוד בחלב. תינוקות יונקים חלב טרי לא מפוסטר. נכון שבאופן עקרוני, הם עלולים להידבק במחלות קטלניות מאמם, אבל אנחנו לא מקבלים כל הזמן הפחדות נגד הנקה בגלל זה! התינוקות אמורים לינוק את חלב אמם טרי ולא מפוסטר, ישר מהמקור - מה יקרה לתינוק שיקבל רק חלב אם מפוסטר? חוסרים קשים, נכון?
ד. באפריקה, אסיה, אירופה ואמריקה (לפחות) ישנם עמים רבים שצורכים חלב ומוצרי חלב כבר אלפי שנים. כל אותם אלפי שנים הם צרכו חלב טרי לא מפוסטר. גופם של אותם עמים התפתח לצרוך חלב לא מפוסטר. הוא מעולם לא גרם להם אוסטיאופורוזיס או עודף ליחה או אלרגיות או כל מחלה אחרת - ופתאום במאה השנים האחרונות הוא כן גורם. מה זה? מה השתנה פתאום?
לעומתם יש עמים שגופם אינו בנוי לצרוך מוצרי חלב והם לא מתעכלים אצלם טוב (אנזימים, אנזימים).
אותם חוקרים שיוצאים נגד הפיסטור טוענים שכל החוליים שנקשרים במאה האחרונה במוצרי החלב נובעים לא מהחלב עצמו אלא מהשינויים שחלים בו בעקבות הפיסטור והופכים אותו לרעיל. יתר על כן, בעיה שניה לטענתם היא שאחרי הפיסטור מעבדים את החלב לא בשיטות המסורתיות אלא בטכנולוגיות שגורמות שלב שני של נזק, וגם הן ממלאות תפקיד בהפיכת החלב ומוצריו לרעילים לגוף האדם. לא יודעת אם המלה "רעילים" מתאימה פה, את זה קראתי אצלם, והאמת שאני לא ממש מתמצאת בכל הדקויות עד הסוף, אבל אולי הכוונה לרעילות כמו של הקמח הלבן -
החיטה כשלעצמה טובה לאדם, אבל קמח לבן הוא חיטה שהופשטה מכל חומר מזין, והחומר שנשאר הועבר תהליכים כימיים של הלבנה וכדומה, כך שהמוצר גם חסר ערך תזונתי וגם מלא כימיקלים רעילים, וכשהוא נכנס לגופנו הוא לא רק תופס בבטן מקום של אוכל מזין שכן היה מביא לנו תועלת, ולא רק מכניס לנו כימיקלים רעילים מיותרים, אלא גם גורם ליציאת ויטמינים ומינרלים החוצה מגופנו - זאת אומרת, לא רק לא מועיל אלא מזיק בפועל ממש, בצורה אקטיבית. אולי ככה הם מתכוונים שמוצרי החלב המפוסטרים המודרניים פועלים בגופנו?
ה. חיידקים: לפי טענת אותם חוקרים, הדרך המסורתית לעיבוד החלב התחילה בהעמדתו בכדים אחרי החליבה במשך יממה לפחות (מדובר באותו חלב שלא נלקח מייד לשתיה טריה). בהעמדה זו החלב כמובן התחיל להחמיץ - התחילו לפעול בו חיידקים. לטענתם, חיידקים אלה בעצם פעולתם מנעו את התפתחותן של המחלות האמורות. לטענתם, חלב שבו מתרבה תרבית חיידקית מהסוג הזה מפריע לחיידקי המחלות המסוכנות לאדם להתפתח ולהזיק לאדם. בצורה כזאת, חיידקי ההחמצה הם שהגנו על האדם ממחלות הצאן והבקר לפני עידן הפיסטור.
ו. בתהליכי העיבוד של החלב יש כאמור הבדל. למשל, איך הכינו חמאה: החלב שעמד הפריש את השומן למעלה, כמו שיודעת כל מיניקה ששאבה אי פעם. את השומן הזה נהגו לקפות מהחלב (אחרי שעמד כך וכך שעות, אני לא זוכרת אם יממה או יותר), ואחרי שצברו כמות של שומן שצף למעלה - חבצו אותו ובתהליך החביצה הפכו אותו לחמאה.
לעומת זאת היום החלב נחלב מהפרה, אבל במקום לעמוד ולתת לחיידקים לעבוד - דווקא הורגים אותם בפיסטור, יחד עם חיידקי המחלות המסוכנות, ויחד עם הרבה מאוד רכיבי תזונה חיוניים בחלב, כאשר רכיבי תזונה אחרים עוברים שינוי כימי מסוכן בפיסטור (כמו שמנים שמחממים אותם? צריך לחשוב על זה, אני סתם זורקת פה שאלה לאוויר).
ואז שמים את כל החלב במכונה, שמפרידה (בצנטריפוגה או משהו?) בין הרכיבים, זה לחמאה, זה לגבינה, זה לחלב ניגר (שהוא בעצם "מי גבינה", כלומר הנוזל שנשאר אחרי שהוציאו את כל ה"תוכן" למוצרי החלב) וכן הלאה. לטענת אותם חוקרים, הדרך המכאנית להפרדת החלב למוצרים השונים פוגעת בחלב והופכת את המוצרים לחסרי ערך תזונתי (ואפילו גורעי-ערך-תזונתי), בעוד שהדרך המסורתית היא הדרך לטפל בחלב ולצרוך אותו כך שהוא כן יהיה מזון מועיל ומשובח לגופנו.
זהו, נדמה לי שזכרתי את כל החלקים של הסוגיה.
כמו שאתם רואים, יש פה הרבה מאוד חומר למחשבה.
בחלקים של הטיעונים פה אני לא מתמצאת מספיק מעבר למה שכתבתי. אשמח לשמוע מעוד אנשים שמתמצאים ויכולים לשפוך אור על הדברים הנדונים.
אני בעיקר השתכנעתי מהטיעונים של מתנגדי הפיסטור בגלל הידע שלי לגבי חלב האם, ההנקה וכל מה שמסביב לזה. דרך אגב, אולי שכחתי לציין, אבל את הקישור להנקה אני עשיתי.
הם לא עשו את הקישור הזה כי הוא לא היה אצלם במודעות. מבחינתי, זו עדות מסייעת שאני מצאתי בעצמי ואף אחד אחר לא ניסה "למכור" לי אותה בתור טיעון משכנע.
עכשיו, אני לא אומרת שזה דבר פשוט, או ממליצה פתאום לאנשים ללכת ולצרוך חלב לא מפוסטר. אני בהחלט מאמינה שבארץ זה עלול להיות מסוכן במקומות מסוימים, במיוחד לא אורגניים!