על ידי צפריר_שפרון* » 12 דצמבר 2006, 18:17
בעוד 'שלם' נמצא מניע את האצבעות של הכותב על המקלדת, ועולות המילים האלה העולות מאליהן, ומתוך שתי השיחות האחרונות (92-93)
צפריר]בדף שפרון[/po], עלה הרקע הזה, ככותרת, הטלפתיה במימד הוירטואלי.
כאן, המימד הוירטואלי, נמצא חי וקיים ושוקק חיים.
ובמובן הזה של שוקק חיים, ניתן לומר שאלה מתקיימים בעיקר בסמוי.
שכן הוירטואלי כולל בתוכו את דמיונות דמויות רבות, ועדיין נמצאת כל נפש פרטית, מגיבה ומטיחה, מקבלת ומסכימה.
ומכאן, נמצא המימד הוירואלי נושק לסמוי ולנסתר.
כך היא הטלפתיה - סמויה ונסתרת.
ובמובן הזה, נמצאת זו איננה תלויה בדבר, מתקיימת מאליה ופתוחה לכל האדם, להיות מקושר אל הים הזה הטלפתי, גם בערותו.
כפי שמקושר בחלומותיו, בשנתו, ובהבהובי ההווה המתבטאים בתפישת הנפש כ- רגע.
מימד זה, הוירטואלי, אם כך, מנכיח טלפתיה במיטבה, כנסתר, בזמן ערות, נמצא כפי החסד, בשאיפה לאיזון, יציאה מאיזון, כרוניקה של חוסר איזון, הקצנת חוסר האיזון למצב אקוטי, חזרה לאיזון מחודש, וחוזר חלילה.
כך, כפי האנושות, כפי האדם.
ומכאן, יכול המימד הזה, ובמובנים רבים כך ממילא מתקיים, להיות ככלי של הבראה, בריאה, בריאות.
עם זאת, עבודה זו של ערוץ רוחי, מנשבת את משובתה, ומתוך שעשוע, ומתוך כך שאפשר, ומתוך סקרנות תמימה, אותו כוח ילדי של צמיחה והתחדשות, מניחה הזמנה זו, בפני כל המעוניין, ליצירת קבוצת עבודה וירטואלית, אשר החקר והתגלית הם עיקרה.
במובן הזה, של יעדים או תועלות לנפש הפרטית, אלה אינם ידועים מראש, שכן התנועה הספונטנית עקרונית.
שכאשר יוצאים למסע על כנפי הדמיון, טוב להניח לו לדמיון את המושכות, ולשחרר את הזיקה למה שנתפש כמציאות.
עיקר ההזמנה הזו, היא לאירועים ממוקדי זמן ומרחב, במובן הזה של זמן, זמן ידוע ומוגדר, במובן של מרחב, מרחב מקודש להתכמסות הזו.
בזמן המסוים ובמרחב המקודש האלה, תתכנס כל דמות להרפייתה, להרגעתה העצמית, ותצטרף לקבוצה של דמויות, המסכימות לקבל ולהודות.
כאן, מקבלות מהנפש האנושית הכללית, זו שמקיפה את כל בני האנוש באשר הם, מניחות לדמיון להדריך את המהלך כולו, ומעלות להתעלותן את הודיית הלב.
זו ראשית ההתנסות.
<שלם>
[מילים יוצרות מציאות]
בעוד 'שלם' נמצא מניע את האצבעות של הכותב על המקלדת, ועולות המילים האלה העולות מאליהן, ומתוך שתי השיחות האחרונות (92-93) [url=http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?[po]צפריר]בדף[/url] שפרון[/po], עלה הרקע הזה, ככותרת, הטלפתיה במימד הוירטואלי.
כאן, המימד הוירטואלי, נמצא חי וקיים ושוקק חיים.
ובמובן הזה של שוקק חיים, ניתן לומר שאלה מתקיימים בעיקר בסמוי.
שכן הוירטואלי כולל בתוכו את דמיונות דמויות רבות, ועדיין נמצאת כל נפש פרטית, מגיבה ומטיחה, מקבלת ומסכימה.
ומכאן, נמצא המימד הוירואלי נושק לסמוי ולנסתר.
כך היא הטלפתיה - סמויה ונסתרת.
ובמובן הזה, נמצאת זו איננה תלויה בדבר, מתקיימת מאליה ופתוחה לכל האדם, להיות מקושר אל הים הזה הטלפתי, גם בערותו.
כפי שמקושר בחלומותיו, בשנתו, ובהבהובי ההווה המתבטאים בתפישת הנפש כ- רגע.
מימד זה, הוירטואלי, אם כך, מנכיח טלפתיה במיטבה, כנסתר, בזמן ערות, נמצא כפי החסד, בשאיפה לאיזון, יציאה מאיזון, כרוניקה של חוסר איזון, הקצנת חוסר האיזון למצב אקוטי, חזרה לאיזון מחודש, וחוזר חלילה.
כך, כפי האנושות, כפי האדם.
ומכאן, יכול המימד הזה, ובמובנים רבים כך ממילא מתקיים, להיות ככלי של הבראה, בריאה, בריאות.
עם זאת, עבודה זו של ערוץ רוחי, מנשבת את משובתה, ומתוך שעשוע, ומתוך כך שאפשר, ומתוך סקרנות תמימה, אותו כוח ילדי של צמיחה והתחדשות, מניחה הזמנה זו, בפני כל המעוניין, ליצירת קבוצת עבודה וירטואלית, אשר החקר והתגלית הם עיקרה.
במובן הזה, של יעדים או תועלות לנפש הפרטית, אלה אינם ידועים מראש, שכן התנועה הספונטנית עקרונית.
שכאשר יוצאים למסע על כנפי הדמיון, טוב להניח לו לדמיון את המושכות, ולשחרר את הזיקה למה שנתפש כמציאות.
עיקר ההזמנה הזו, היא לאירועים ממוקדי זמן ומרחב, במובן הזה של זמן, זמן ידוע ומוגדר, במובן של מרחב, מרחב מקודש להתכמסות הזו.
בזמן המסוים ובמרחב המקודש האלה, תתכנס כל דמות להרפייתה, להרגעתה העצמית, ותצטרף לקבוצה של דמויות, המסכימות לקבל ולהודות.
כאן, מקבלות מהנפש האנושית הכללית, זו שמקיפה את כל בני האנוש באשר הם, מניחות לדמיון להדריך את המהלך כולו, ומעלות להתעלותן את הודיית הלב.
זו ראשית ההתנסות.
<שלם>
[מילים יוצרות מציאות]