על ידי תמרולה* » 20 יולי 2004, 14:22
אני לקוית שמיעה, וכאן אני יכולה להיות שותפה לשיחה, לדיון ולכל מה שקורה בקלות עצומה, להיות אדם שווה בין שווים. לא אשכח לעולם את המפגש הראשון שלי, הלא-וירטואלי, עם איזה פורום וירטואלי באינטרנט. הבחורה שהיתה הכי פראית, שובבה, משולחת רסן, עליזה ומגלגלת את כולנו מצחוק פרוע, התגלתה כאשה גדולה, שמנה, מגמגמת מאד. וכאן, במרחב הוירטואלי, התאפשר לה לבטא מה שלא יכלה לבטא, ולהתגבר על מחסומי תקשורת שבשטח חסמו אותה. ומה שמדהים, לדעתי, הוא שהיא אמרה, בתשובה לשאלה שלי, שהיא לאט לאט מרגישה שהדמות הוירטואלית מתחילה להיות נוכחת בחיי היום יום שלה. זה מופלא בעיני. כך צדדים שונים שלנו, שלא תמיד באים לידי ביטוי, פתאום מופיעים להם בצורות תמוהות לפעמים, וקונים להם מושב בחיינו המבוטאים כלפי חוץ, גם ברשת, גם בתוך הנפש, ולאט לאט אנחנו רוכשים יותר חופש להיות נוכחים במלואנו במקום בו אנו נמצאים, על ריבוי פנינו.
אני לקוית שמיעה, וכאן אני יכולה להיות שותפה לשיחה, לדיון ולכל מה שקורה בקלות עצומה, להיות אדם שווה בין שווים. לא אשכח לעולם את המפגש הראשון שלי, הלא-וירטואלי, עם איזה פורום וירטואלי באינטרנט. הבחורה שהיתה הכי פראית, שובבה, משולחת רסן, עליזה ומגלגלת את כולנו מצחוק פרוע, התגלתה כאשה גדולה, שמנה, מגמגמת מאד. וכאן, במרחב הוירטואלי, התאפשר לה לבטא מה שלא יכלה לבטא, ולהתגבר על מחסומי תקשורת שבשטח חסמו אותה. ומה שמדהים, לדעתי, הוא שהיא אמרה, בתשובה לשאלה שלי, שהיא לאט לאט מרגישה שהדמות הוירטואלית מתחילה להיות נוכחת בחיי היום יום שלה. זה מופלא בעיני. כך צדדים שונים שלנו, שלא תמיד באים לידי ביטוי, פתאום מופיעים להם בצורות תמוהות לפעמים, וקונים להם מושב בחיינו המבוטאים כלפי חוץ, גם ברשת, גם בתוך הנפש, ולאט לאט אנחנו רוכשים יותר חופש להיות נוכחים במלואנו במקום בו אנו נמצאים, על ריבוי פנינו.