[u]הבכורה שלי דילגה על הניקוד בשלב לימוד הקריאה ואני מוצאת שזה פוגע בה כיום[/u]
אני, למיטב זכרוני, למדתי את סימני הניקוד. אולם לא השתמשתי בהם, שכן ספרים שענינו אותי נכתבו בלי ניקוד. וכך שכחתי אותו ומתישהו בכיתה ו' למדתי שוב את הניקוד, אחרי שהפתעתי מישהו באמירה שאני לא יודעת מה זה חולם.

[u]מה משעניין אותו אלה חומרים ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שהוא מסוגל, טכנית, לקרוא בעברית.[/u]
קרה לי משהו דומה כשהתחלתי לקרוא ברוסית, עם רמת קריאה של כיתה א', וזה היה בחופש הגדול שלפני כיתה ז'. הפתרון שלי היה לבחור ספר שלא חבל לי לא להבין חלקים ממנו, ופשוט לשבת ולקרוא אותו. אחרי שצלחתי את הספר הזה היה הרבה יותר קל.
לא יודעת אם זה יעבוד בגיל שבע וחצי (וברוסית אין ניקוד) אבל זה מה שעבד לי.
מבחינת המלצה על ספר, אני זוכרת את :הקוסם מארץ ים" של לה גוין שבהוצאה הישנה מנוקד (בהוצאה החדשה הורידו את הניקוד. זה הפך את הספר לנוח יותר וקליל יותר בעיניי). הרמה יכולה להיות קצת גבוהה מידי לגיל שלו, אבל אני מאז ומעולם קראתי ספרים שנחשבו ברמה גבוהה מידי לגילי...

עוד משהו שעבד לי (בגיל חמש) - הייתי מקראיה לאמא שלי פסקה מספר ברוסית (בלי להצליח לקרוא ולהבין מה אני קוראת בו זמנית) ואז אמא הייתה מקריאה לי את כל הפרק בספר, כולל הפסקה שאני קראתי.

תמרוש, מה שעבד אצלנו זה לתגבר קריאה בספרים קצרים יעודיים כמו [url=https://www.booknet.co.il/subc.asp?serin=3&c=3947&ser=%D7%96%D7%96%D7%94]זזה[/url] לדוג' שהיא אהבה וקראה לבד. יש את אותיות במיץ שטויות שהיה אהוב אצלנו מאוד
ולמצוא ספר שמדבר אל ליבן. הבכורה לדוג' התחילה לקרוא לבד כשהתאהבה בספר סיפורים ומדיטציות לפני השנה. ואז משם זה התגלגל.
גם הצעירה מצאה כמה ספרים שהתלהבה מהם, דמבו וטרזן, אם אני לא טועה ומשם זה התקדם.

כיום שתיהן קוראות המון, גם בת השמונה וגם בת התשע וחצי, ספרים עבי כרס וספרונים קצרים.

תנסי לחשוב איזה ספר/סיפור אהוב יתניע עבורו את התהליך..

יש לדוג' המון ספרים מדעיים לילדים, ספרי טבע, ספרי "עובדות" וכו'

[u]הקטע המתסכל הוא שהוא בן שבע וחצי, ומה משעניין אותו אלה חומרים ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שהוא מסוגל, טכנית, לקרוא בעברית.[/u]
כן, זה שלב מתסכל בקריאה. גם הבכורה שלי עברה אותו (ויהא דוברת וקוראת רק עברית בינתיים).
בשלב הזה עודדתי אותה לקרוא לאחותה ספרי קטנטנים, כי התכנים שעניינו אותה היו גדולים עליה בבירור מבחינת יכולת הקריאה.
היא לא הצטיינה בזה (הן מעדיפות לריב, אם אפשר), אבל היום בגיל תשע צולחת תכנים שיותר קרובים ללבה...
[u]הוא עדיין צריך ניקוד מלא. לדעתי גלילאו צעיר לא-מנוקד או חצי-מנוקד, נכון?[/u]
אכן חצי מנוקד.
ואגב כך - הבכורה שלי דילגה על הניקוד בשלב לימוד הקריאה ואני מוצאת שזה פוגע בה כיום,
היא לא מכירה את סימני הניקוד! בעיניי זה חיסרון אדיר, קשה לה עם טקסטים מנוקדים, קשה לה אם היא רוצה ללמוד תנ"ך
ואין לי ספק שיוםאחד היא תצטרך להשלים את הפער. באה לומר: ניקוד זה חשוב מאוד בעיניי וממש כדאי למצות עד תום את השלב הזה בקריאה

http://www.tevahadvarim.co.il/ילדי-טבע-הדברים/

[u]עיניים הוא מצוין, גם גלילאו צעיר, אם הוא בעניין של מדע.[/u]
הוא עדיין צריך ניקוד מלא. לדעתי גלילאו צעיר לא-מנוקד או חצי-מנוקד, נכון?
עיניים אני יודעת שלא מנוקד.

איימי - תודה רבה!!!

דניאלה, דווקא יש לנו :-)
אצבעוני, והוא מצוין כרגע.
אבל איכשהו הוא לא קורא אותו לבד, חוץ מהבדיחות. אפילו ידיעות של חצי עמוד במדור החדשות קצת כבד עליו. אז אני מנסה לייצר חומרי קריאה שמתאימים לו בדיוק בדיוק.
אני חושבת שגודל הפונט הוא גורם מכריע כרגע. אם זה פחות מ- 18 או 20, עם רווחים סבירים בין השורות, אין אם מי לדבר.

והקטע המתסכל הוא שהוא בן שבע וחצי, ומה משעניין אותו אלה חומרים ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שהוא מסוגל, טכנית, לקרוא בעברית.
חוץ מהבדיחות - איזה מזל שיש בדיחות בעולם :-)

תמרוש, מה עם מנוי למגזין ילדים?
אמנם לא מחשב, אבל גם עם היתרונות (והחסרונות) של לא-מחשב.
עיניים הוא מצוין, גם גלילאו צעיר, אם הוא בעניין של מדע.
יכול להיות שהוא קצת צעיר לזה (לא זוכרת בן כמה הוא), ואני יודעת שאתם בחו"ל אבל בטוחה שיש לזה פתרון טכני

http://www.galim.org.il/
http://ebag.cet.ac.il/

אין מה לעשות, המאגרים הטובים הם בתשלום.
איימי

גלים?
(לא זוכרת בן כמה הוא)

תודה, תפילה.
אשמח לשמוע מעוד אנשים. אני בטוחה שהיו בעבר המלצות פה באתר על אתרים טובים לילדים, נדמה לי שהטובים שבהם דרשו הרשמה, אבל אני לא מוצאת אותם...

תמרוש,

באתר [url=http://ofek.cet.ac.il/units/he/lashon/knafaim/Showknafaim.aspx?InnerFrameUrlForPermaLink=http://knafaim.cet.ac.il/pages/main.asp]כנפיים[/url] תוכלי למצוא פרקים ראשונים מתוך ספרים שונים.
לא בדיוק מה שביקשת... אבל אולי בכל זאת ימצא חן בעיניכם. לא מצאתי שם בינתיים טקסט מנוקד, אבל אולי חיפוש מעמיק יותר יעלה תוצאות.

מישהו יכול לעזור לי? אני מחפשת אתרי תוכן טובים בעברית לילדים. המטרה שלי היא להעתיק מהם קטעים נבחרים בנושאים שמעניינים את הבן שלי (טיפוס אינטלקטואל, סקרן, מדעי-טכנולוגי כזה), ולהשתמש בהם לתרגול קריאה. אם יש כאלה שבאים עם טקסטים מנוקדים זה בכלל יהיה נפלא...
תודה.

תודה רבה לכולם.
כעת יש רגיעה בעניין המחשב. נראה מה יקרה בעתיד...

אני מאוד מזדהה עם החיוביות של משחק שח נגד המחשב. הבן שלי (בן חמש) ננעל על שח לזמן מסוים, והבעיה היתה שהוא לא היה מספיק בוגר בשביל ליהנות ממשחק-סכום-אפס כמו שח (שבו אם אחד מנצח, בהכרח השני מפסיד), ובלי להילחץ מההפסד. כשמשחקים שח במחשב, לעומת זאת, הוא היה יכול לשחק [b]בצוות[/b] עם אבא שלו, נגד המחשב, כך שגם ניצחונות וגם הפסדים מהנים יותר, והלמידה של החוקים והאסטרטגיות יותר נינוחה.

[u]אנחנו באמת מתלבטים אם להגביל אותה בזמן[/u]
לדעתי, לחלוטין כן.
מחשב הוא בהווייתו ביטול זמן לא נורמלי (תראו מי שמדבר - מה אני עושה פה בכלל כשהייתי אמורה לסגור את המחשב ולהתחיל לתלות כביסה??), הוא שואב גם מבוגרים, לא כל שכן ילדים, וזה לא הוגן לתת לילדה קטנה לשחק אתו בלי הגבלה ו"לחוות את מה שהיא מזמנת לעצמה".
בעיני זה כמו לא לקרוא לילד לארוחת ערב, כי הוא שקוע במשחק, ואז לתת לו לגלות בעצמו שהוא מת מרעב, וזה בשלב שבו הוא כבר כל כך עצבני מרעב ועייפות שלא יכול לכלכל בעצמו את התגובה המתאימה למצב, ונהיה אנטי לכל מה שמציעים לו. בפשטות, זה נשמע כמו "בפני עיוור לא תתן מכשול" - האתגר גדול מהיכולת של ילד להתמודד אתו.

אני, לא פעם ולא פעמיים שמה לעצמי שעון מעורר כדי להגביל את זמן המחשב שלי, בייחוד בערבים, כדי לצאת ממנו ולהיכנס למיטה בשעה סבירה שטובה לי. וכשאני לא עושה את זה - אני הרבה פעמים מצטערת :-(. אז אם [b]אני[/b] זקוקה לזה, למה לא לתת את זה גם לילד שלי?
חוצמזה שיש פה גם הדגמה רבת-ערך על שימוש חיובי בעזרים תוחמי-פעילות.

האמת שאני גם מלמד אותה שח עם לוח וכלים אמיתיים.
וגם היא "משחקת" שח איתנו שלא במסגרת המחשב או לוח וכלים. משחק דמיון.
מלבד זאת היא התחפשה בפורים למלכת שח.

אנחנו באמת מתלבטים אם להגביל אותה בזמן כמו שהציע [po]פלוני אלמונית[/po]. או לחלופין לתת לה לעבור את זה ולחוות את מה שהיא מזמנת לעצמה.

[u]עניין בלתי ניתן לרסון[/u]
אם אתם מודאגים מנזקים משימוש יתר, וכבר בגיל ארבע היא עושה שימוש יתר, אולי כדאי להתחיל לקבוע מסגרת לשימוש במחשב (כי זה רק יילך ויחמיר עם הגיל מבחינת שימוש יתר). זה לא "להרוס" אלא לתת לה תבנית כלשהי. להחליט על מסגרת זמן מסוימת, אם זה בבוקר או בצהריים וכולי, ולשים לידה שעון שיצלצל או תזכורת אחרת.
וגם לתת לה כלים לספק את העניין שנוצר בדבר הזה גם מחוץ למחשב - לוח שחמט, ספרים על שחמט לילדים, ליצור כלים בעצמה, אולי היא בכלל נמשכת לקצב האיטי של המשחק, אי אפשר לדעת.

יש, אבל הנפלא במחשב הוא שזה בקצב שלה, בלי תלות אם מישהו מעוניין לשחק איתה או לא. היא יכולה לשחק נגד המחשב, שזו אפשרות שלוח השח לא נותן לה

האם יש לכם בבית לוח שחמט ממשי? מישהו לשחק איתו?

ילדתנו בת הארבע מגלה מזה חודש עניין בלתי ניתן לרסון במשחק שח במחשב.
מחד, מודאגים מנזקים הנובעים מהצמדות ממושכת למחשב בגיל צעיר.
מאידך, בתור מאמינים בחינוך חופשי (הילדים בחינוך ביתי), אולי היא נמצאת בתהליך ספציפי שניסיון להתערב בו יהרוס למידה בדרכה המיוחדת והלגיטימית (?)

נשמח לסיעור מוחות בעניין

הרצאה מעניינת מטד: [url=http://www.ted.com/talks/[po]daphne]השפעת משחקי מחשב על המוח[/url] bavelier your brain on video games[/po].html

הייתי רוצה לשמוע מהורים לילדים בני5 + שמתנגדים למשחק יומיומי במחשב, ולמשחקים אלימים על ההתמודדות עם הנושא.
אצלנו זה סיוט... מותר לו פעם בשבוע סרט או משחק לשעה בערך, יש תקופות שהוא אפילו לא מבקש פעם בשבוע לעומת תקופות שזה אובססיה יומיומית, שמעניין אותו רק משחקי מלחמה, ואם הוא משחק זה דופק לו את המוח לכמה שעות אחכ, ותמיד כשעוצרים אותו- נגמר בבכי..

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3413627,00.html

"דיגיטמבלים? מה באמת עושה הטכנולוגיה למוח האנושי

זו לא כתבה שנועדה להפחיד מפני השפעות האינטרנט. היא רק רוצה לומר שהניסוי הדיגיטלי העצום שאנו משתתפים בו משנה ממש ברגעים אלו את המוח שלנו "

מאז שהדיון סביב מחשב נפתח עברו כמה שנים והרבה השתנה ובימים אלו אני נמצאת בדילמה עם עצמי.
שני בנים 6 ו 3 כל יום בצהריים כשחוזרים מהגן רצים למחשב ,רואים פו הדב או משחקים במשהו נחמד,אוכלים ורצים למחשב לעוד שעה.
נהיה לחץ, אני לא מרשה מיד אחרי האוכל להמשיך את הסרט כי אני מוצאת שהם ממהרים לאכול, הם בוכים ורבים איתי אם אני לא מסכימה בכלל. הגדול אף פעם לא הצליח להעסיק את עצמו בלי הכוונה, זה אופי כזה, הקטן שד משחת ותמיד עסוק.
הם כל נהנים, כבר שבוע שהם רואים כל יום את פו הדב שהוא חמוד ולא מזיק אבל [b]אני כבר מלאה רגשות אשם[/b] על שאנחנו לא עסוקים במשחקים.
מצד שני לרב בין 3-4 אלו שעות קשות, אני עייפה נורא ואין לי יותר כח להפעיל ולעשות פזלים (הקטן עדיין בבית כל היום) ומאוד נח לי הפוגה.
זה יוצר הרבה מתחים, אני כבר לא יודעת אם שעתיים מחשב זה מזיק, ראיתי הרבה תגובות ישנות גם בדפים על טלויזיה, של מתנגדים קיצוניים, יש טלויזיה והיא לא פועלת אחה"צ רק בבוקר כשהם קמים והמחשב הוא כלי עבודה והוא בסלון.
אז מה עושים? זה נח לכולם אבל אני שטופת מח מכל הסכנה להתפתחות.

בלי לטעון שמשחקי מחשב אלימים משפיעים כך או אחרת על האישיות או על התנהגות: זו פשוט דרך לא הגיונית לפרוק אנרגיות ויצרים. בישיבה? הייתי מעדיפה שיקוצו בחוץ וישחקו במלחמה ויירו אחד על השני באקדחי מקלות. משחקי המחשב האלימים פשוט עושים לי רע, לא נעים לי להימצא בקרבתם (ומה שאני בכלל מכירה זה קשקוש לעומת מה שאני קוראת פה שקיים).

לא יודע, כי זה לא מסתדר לי במיוחד מהחוויה האישית שלי,
יריתי הרבצתי דרסתי הרגתי במשך עשר שנים מאות אלפי יצורים וירטואלים (כמו רבים אחרים בני גילי)
ואני וגם רבים אחרים שאני מכיר שעשו דברים דומים ואפילו יותר ממני, מאוד מאוד לא אלימים במציאות, דווקא נינוחים ורגועים :-)

מי אמר שכל יצר צריך להתפרק? אולי דווקא צריך לשלוט ביצרים,לעדן אותם.

"איזה הוא גיבור - השולט ביצרו"

יש יצרים שצריך לדכא ולא לתת להם פורקן,במיוחד יצרים של אלימות.
לעומת זאת אנרגיה אפשר לנווט,למשל אנרגיה חזקה אפשר לפרוק במשחק כדור,בשירה,בריקוד או בצחוק מתגלגל.

מה לגבי פורקן יצרים מול משחקי מחשב ?
אתם חושבים שאפשר לפרוק יצרים אלימים שקיימים (מה לעשות) מול המחשב במקום לבטא אותם במציאות ? אני חושב שיש בזה משהו.

|Y|

המשחק נמחק סופית! ישבתי עם הקטנצ'יק והסברתי לו מה אני מרגישה בקשר למשחק הזה, הייתי החלטית לגמרי, הוא הסכים ולא הביע שום התנגדות.
תודה לכל המגיבים.

[u]למה בעצם את לא מונעת ממנו לשחק במשחק הזה? אני לא מבינה.[/u]

גם אני. קשה גם להבין מה המשא ומתן שאת מנהלת איתו, כשהוא בוכה ומתחנן שתתני לו לשחק, ואת נענית בתנאי שכך וכך. אם את חושבת (כמוני) שהמשחק הזה מזיק לילד בן 4 וחצי, מה המשחק הזה עושה אצלך בבית?


[u]התגובה שלך עודדה אותי עוד יותר לאסור את המשחק הזה אבל החלטתי לעשות את זה בהדרגה.[/u]

[u]הוא רגיל לשחק במשחק הזה גם כל ערב לפני השינה, בפעם הזו אני מתכוונת לתת לו לשחק "רק" חצי שעה[/u]

למה? למה את לא מודה בפני עצמך שמה שאת עושה בפועל זה: 1. שמה גבול 2. מונעת ממנו משהו שנראה לך מזיק. בשביל מה ההדרגה? זה [b]לא[/b] הופך את 1 ו 2 שאת עושה, למשהו אחר...

אם תפיסת העולם שלך אחרת, ואת חושבת שילד בגיל הזה יכול לנהל לבד את תוכן עולמו ואת סומכת עליו, אז לכי על זה - תני לו לשחק בזה בסבבה. אבל את אומרת בפירוש שאת רואה בזה נזק, אז מה את משדרת לעצמך ולו כשאת לא מונעת ממנו את זה ועושה את זה ב"הדרגה". ?

הזהרה: לילדה שאני מכירה יש חשבון באתר טיפו. אתמול מישהו פרץ לחשבון שלה, שינה את השם שלה למשהו נורא ושלח מיילים מזעזעים לרשימת הכתובות שלה.
זה כל כך נורא. אני בטוחה שיש כל כך מעט אנשים עם מוח מעוות כזה, אבל אחד כזה מסוגל לעשות דברים כאלה, שאני נשארת עם הרגשה שזה עולם מגעיל ואנשים הם מטורפים. זהירות: אם לילדים יש חשבונות באיזשהו אתר, שלא יכנסו אליהם ממחשב אחר מלבד זה שבבית, שלא ישאירו אותם פתוחים, שלא יתנו את הסיסמה לאף אחד.

[u]כל עוד לא מתעוררת אלימות מופרעות התמכרות ממש, לדעתי זה אחלה להיות פושטק ווירטואלי[/u]

מתוך מחקר שהתפרסם במעריב, על קשר בין אלימות בטלויזיה (לא רואה סיבה שזה לא יהיה תקף גם עבור מחשב) לאלימות של ילדים:
[u]ילד שנחשף לשעה אחת ביום של טלוויזיה מסוג זה מועד פי ארבעה יותר להתנהגות אלימה מילד שלא נחשף לה[/u]

http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/658/315.html

בערוץ 8 היתה לא מזמן תוכנית שהראו בה התנהגות של ילדים שצפו בטלויזיה. חלק מהילדים צפו בקלטת בה מבוגר "מרביץ" לבובה גדולה ואילו אחרים ראו קלטת בה מבוגר מחבק את הבובה.
אח"כ הכניסו את הילדים לחדר בו הייתה הבובה. אלו שנחשפו לקלטת האלימה תקפו את הבובה בפראות ואלימות.

למה בעצם את לא מונעת ממנו לשחק במשחק הזה? אני לא מבינה.

[u]אבא תתנגש בו! נו אבא תתנגש בו כבר![/u] :-) זה מאוד משחרר בנים לדבר כמו "עבריינים", ולהיות עבריינים במחשב זה בכלל.. :-)
כל עוד לא מתעוררת אלימות מופרעות התמכרות ממש, לדעתי זה אחלה להיות פושטק ווירטואלי.

וואו אלון, השבוע נסעתי באוטו, הקטנצ'יק מאחור, האטתי כדי לתת למישהו לחצות את מעבר החציה בשלום, הקטנצ'יק בתגובה "אמא תדרסי אותו, אמא תדרסי אותו!"
כשהגענו הביתה ישבתי והסברתי לו שהחיים זה לא GTA הסברתי לו מה עלול לקרות אם עושים את זה באמת, הוא הבין עד רמה מסויימת.

היום נסענו כולם באוטו, הבן זוג נעצר לפני רכב (רמזור אדום) והקטנצ'יק: "אבא תתנגש בו! נו אבא תתנגש בו כבר!", הפעם לא הסברתי לו כלום, פשוט שאלתי אותו אם הוא יודע מה יקרה אם אבא יתנגש ברכב, הוא חשב לרגע ופתאום ראיתי שהוא ממש מבין את העניין, ז"א מבין את ההבדל בין המציאות למשחק, הוא הסביר לי מה יכול לקרות.

אין לי פחד שהוא ייצא ילד אלים/מופרע או משהו דומה, אני לא יכולה לשים את האצבע בדיוק במקום שמפריע לי.

GTA5 זה תלת מימדי,
הייתי משחק בזה שעות על גבי שעות תקופה אז ממש התחבר לי,
לדוגמא הייתי יוצא לרחוב ומרגיש שאני יכול לבוא לרכב, לתפוס את הנהג לזרוק אותו החוצה ולצאת לסיבוב.
או הייתי הולך ברחוב ומרגיש כאילו יש לי פעולות שאני יכול לבצע במשחק במציאות כמו למשל לתת אגרוף סתם למישהו ברחוב ולהמשיך ללכת כשהוא מתעלם
זה היה במובן הזוי ושרוט, לא במובן שבאמת הייתי עושה את זה, אלא האופציות האלו נראו לי מולי מה שלא קרה לפני, אלא רק בהשפעה.
כלומר לא היה בא לי ממש לעשות את זה אבל הפעולות שבמשחק ממש עלו בדעתי,
אני חושב שהמרחק קטן יותר בין "מה שעולה למחשבה" לפעולה, לבין "מה שלא עולה למחשבה" לפעולה.
אגב אני כן בעד משחקים אגרסיביים לילדים, כולל משחקי מכות, (אני מניח בניגוד לרבים אחרים כאן)
אלא שיהיו פחות תלת-מימדיים ומציאותיים, שההבדל בין המשחק/סדרה למציאות יהיה ברור יותר.

היי אלון
הוא משחק ב GTA מספר 5.

[u]אני זוכר שזה ממש השפיע והתחבר לי עם פעולות שעשיתי במציאות.[/u]
אתה יכול לפרט?

הייתי אלוף ב-GTA.
לא הייתי ממליץ לילד בן 4
( אלא אם כן זה GTA1 או GTA2 הישנים (שם זה לא תלת מימדי אלא מבט מלמעלה) )
GTA החדשים התלת-מימדיים מדמים מציאות ממש, אחרי לילות לבנים בגירסא תלת מימדית (לא זוכר איזה מספר GTA),
אני זוכר שזה ממש השפיע והתחבר לי עם פעולות שעשיתי במציאות.
אם לא ממש לאסור לשחק בזה, אז כן להגביל אולי ולראות שזו לא התמכרות.

"הגורל" - נכנסים לאתר שלו, מבצעים הרשמה, ואחרי זה כל פעם שרוצים להשתמש רושמים את שם המשתמש והסיסמא.
(אני חושבת שיש לי בעייה במייל, אנסה להתקשר מחר. היום הייתי כזאת עמוסה, לא היה לי זמן לכלום חוץ מעבודה)

מ.

יקירתי, הטלפון יגיע מחר. :-)
את מייפל סטורי הילדים שלי כבר מכירים.
את המשחק "הגורל" אפשר להוריד מהרשת? או שצריך לקנות אותו?

הבן שלי ממליץ על המשחק "הגורל" - משחק ישראלי. אתה מגלם דמות, אתה לא רואה את הדמות, רק רקע. רואים דמויות לא אמיתיות, אין להן שם משתמש. לדבריו לא רואים את אלימות ממש, יש רק תיאורים של מה שעושים. במשחק מדברים רק בעברית.

כמובן ממליץ על דרגוןפייבל.

יש משחק בשם פלייף, ויש את מייפל סטורי.

[u]GTA[/u] - הבן שלי אומר שזה משחק אלים מאד, שרואים את הדם של האנשים וזה מגעיל, וגם את הגופות שלהם.

חברה אמרה לי שכדאי כל הזמן לעקוב אחרי מה שהילדים משחקים. מייפל סטורי הוא משחק רשת, וצריך להזהר שלא ירמו אותך (במציאות!!!). את הילדים שלה רימו ילדים אחרים שאנחנו מכירים (מאותו ישוב). מזל שהם לא שיחקו על כסף אמיתי.

(אורית, תתקשרי אלי ואסביר לך בע"פ - מ.)

[u]ולגבי מחשב לפני שינה...בכלל אני מגבילה את השמוש במחשב במיוחד לפני שינה.....איך אפשר להירדם בכלל אחרי זה.[/u]
כנראה שזה תלוי באופי הילד, אצלו כנראה זו הדרך "לפרק" את כל האנרגיה שיש בו.

[u]יש לנו כאן תפקיד לקבוע גבולות כהורים[/u]
טוב, איתו תמיד הייתה לי בעיה של גבולות, קשה לי, אבל אני לא מרימה ידיים.

[u]ובכלל יש משחקים ממש מקסימים בוואלה למשל.[/u]
הוא משחק במשחקים האלו, אבל המשיכה שלו למשחק הזה מאוד חזקה.

אתמול דיברתי איתו ואמרתי לו שאני רוצה למחוק את המשחק, הוא ממש השתולל, בכה, צרח וביקש שאני לא אעשה את זה, תפסתי על זה "טרמפ" ואמרתי לו שאני לא אמחק כל עוד הוא נשמע לכללים וקם כאשר הטיימר מצפצף. הוא הסכים, נראה מה יהיה היום.......

מסכימה עם [u]אמא[/u]

אצלנו גם יש אחים גדולים(16 ו-18) ויש להם משחקים משלהם...כן גם קצת על גבול האלים אבל...הגבלנו את המשחקים לקטן יותר, ואני מדברת על בן 11. לא מבינה איך את יכולה לתת לילד בן 4 לשחק במשחק הזה אפילו 20 דקות, אפילו דקה !! וסליחה על הביקורת שלי.
חסרים משחקים במחשב?? ובכלל יש משחקים ממש מקסימים בוואלה למשל.
המשחק הזה מזעזע גם לגדולים, לדעתי.
ולגבי מחשב לפני שינה...בכלל אני מגבילה את השמוש במחשב במיוחד לפני שינה.....איך אפשר להירדם בכלל אחרי זה.
מה קרה עם סיפור לפני שינה?? באוירה רגועה.
אני רואה קשר גם לדף על סמכות הורית....יש לנו כאן תפקיד לקבוע גבולות כהורים.
ועוד,אני תמהה על הקשר הישיר בין משחקי המחשב האלימים לבין האלימות בקרב ילדים ובני נוער...
טוב יצא קצת תוקפני, סליחה.
אבל הנושא גם מאד קרוב לליבי ומדאיג אותי גם.

[u]באופן כללי אני לא חושבת שזה טוב לתת לילד לשחק במשחקי אלימות בכל רמה .[/u]
גם אני חושבת כך אבל זו בעיה כאשר יש לילד אחים גדולים P-:

היום נתתי לו לשחק בערב רק 20 דקות, לא יודעת מה קרה לו אבל במקום להירדם בשבע וחצי, הילד פשוט לא הפסיק להשתולל, לריב, להרביץ לאחיו הגדול ונרדם רק בתשע ורבע.

בני בן חמש וחצי נהנה מאוד לשחק בפאזלים באתר הזה (יש כל מיני רמות קושי) ועוד דברים מענינים.
אני גם מנצלת את ההזדמנות ללמד אותו מילים בסיסיות באנגלית, ממש אתר נחמד לילדים.
http://www.thekidzpage.com

באופן כללי אני לא חושבת שזה טוב לתת לילד לשחק במשחקי אלימות בכל רמה .

אמא, התגובה שלך עודדה אותי עוד יותר לאסור את המשחק הזה אבל החלטתי לעשות את זה בהדרגה.
היום אחרי הגן הוא רץ למחשב ושיחק במשחק במשך שעה שלמה, אחרי שעה כבר לא יכולתי לסבול את זה, הוצאתי אותו מהמחשב בבכי וצרחות (ההסברים שלי לא עזרו) ומאז ועד עכשיו הוא לא הפסיק לצרוח "במה אני אשחק עכשיו?" עכשיו סוף סוף יש רגיעה קלה.

הוא רגיל לשחק במשחק הזה גם כל ערב לפני השינה, בפעם הזו אני מתכוונת לתת לו לשחק "רק" חצי שעה, נקווה שזה יעבור בשלום.
הולכת עכשיו לחפש משחק חלופי.

מכירה את המשחק מקרוב, אני אסרתי על המשחק חד משמעית !!! רמת האלימות היא מזעזעת !!!
אני חושבת שחובתנו כהורים להציב גבולות גם במשחקי מחשב, כמו שלא היית נותנת לו לראות סרט אלים בטלויזיה. ד"א כשקונים משחקי מחשב בחנות (ולא מהורדות) יש מאחור דירוגים וסימנים על רמת האלימות, ולאיזה גיל זה מיועד.
באתר של אמזון, יש דירוגים שונים למשחקים ולאיזה גילאים הם מתאימים, יש גם חוות דעת של הורים על המשחקים, לפני שהלכתי לקנות משחק חדש, עשיתי קצת מחקר, מה מתאים לו.
יש סדרה של משחקים של הארי פוטר, מאד מוצלח.

תודה על התשובות והרעיונות, אנסה לדבר איתו היום בערב ובמקביל נחפש משחק חלופי שיהיה מקובל על שנינו.
אעדכן יותר מאוחר.

אורית תחפשי בשבילוו תחליפים קצת פחות גראפיים מבחינת האלימות בתור התחלה
לדוגמא dragonfable - זה משחק רשת שמורכב מגיבור שמרביץ למפלצות עם חרבות מסוגים שונים ועובר קווסטים וע"י כך זוכה בעוד כלי נשק.
היתרון שזה נראה כמו סרט מצויר והאלימות מוגבלת יחסית ודי לא יצירתית, כך שמצד אחד יש פורקן לדחף האלים ומצד שני זה לא מוגזם.

לא הייתי מוחקת את המשחק האלים בלי ידיעתו אלא מנהלת שיחה והסבר שסוג כזה של משחקים לא מקובל עלייך ואחרי מציאת תחליף שמקובל עלייך אפשר יהיה למחוק יחד את המשחק האלים.

התלבטות קשה... אני הייתי מדברת איתו, מסבירה לו שזה מפריע [b]לי[/b] וש{{}}[b]אני[/b] לא יכולה עם זה (מה שיהיה נכון במקרה כזה), מודיעה לו שלא משחקים בזה יותר, ומאפשרת לו לבטא את הצער והאכזבה. אולי מציעה אלטרנטיבות. ואחר-כך, כמה ימים אחרי השיחה, לא באותו רגע שאולי יהיה קשה - מוחקת.

ילד בן 4.5 משחק במשחק מחשב מאוד מאוד אלים (GTA למי שמבין) המשחק כל הזמן מזעזע אותי מחדש, זה משחק שהדמויות בו נראות כמעט אמיתיות, דם נשפך שם כמו מים. הוא "הגיבור" ויכול להרביץ/לירות/לגנוב, בקיצור כל מה שהוא רוצה.
מצד אחד להגביל אותו זה צעד שאני לא כל כך מתלהבת ממנו , מצד שני האלימות שם מ ז ע ז ע ת!
אני יכולה בקלות למחוק את המשחק מהמחשב אבל אני מרגישה לא נוח עם צעד כזה.

אשמח לרעיונות/דעות/עצות.

ציירת - בהצלחה. שמחה שעזרתי. :-))

אנא לשלושה- אני חושבת שהעובדה שבנך יושב כל היום (לדבריך) מול הטלוויזיה או המחשב יכולה לעורר שאלות נוספות, לא רק לגבי הפעילות הגופנית. נניח שישאשרו לך שחצי שעה פעילות גופנית ביום זה בסדר. איך את מרגישה עם הישיבה הממושכת שלו מול המחשב? את מרגישה שזה נכון לו? מפתח אותו? לא בא על חשבון דברים אחרים?

אלו הן בדיוק השאלות שהעלתי כאן לפני מספר ימים. מצד אחד יש לי רצון לכבד את הבחירה של הבן שלי, ואני מבינה את המשיכה של המחשב. מצד שני- התחושה שלי שזה לא נכון ולא מתאים לגילו.

הדברים שתמרוש כתבה- מאוד עזרו לי. כרגע אני מנסה שלא להגביל את זמן המחשב-טלוויזה אלא לפעול בכיוון של יצירת פעילויות אטרקטיביות אחרות.

למשל מתחילה להכין עוגיות וקוראת לו מהמטבח אם הוא מעונין לעזור.
או נשארת איתו אחרי הגן למטה, ככה שהפעילויות הן במילא שונות.

|Y|
להצטרף אליו נשמע לי מעולה.
רק תזכרי שזה צריך להיות משהו שגורם לו הנאה (וגם לך, מן הסתם).
יותר מדי אנשים שונאים פעילות גופנית כי יש להם זכרונות רעים מבית הספר (פעם המדיניות הרשמית היתה לעודד תחרותיות... איזה עונש. ברור שדווקא הילדים שהיו זקוקים לפעילות שנאו אותה - כי "עודדו תחרותיות" והם תמיד הפסידו.)
בלי הנאה קשה מאוד להתמיד.
אני עכשיו "גיליתי" את האופניים (בגיל 29 ה"מופלג"), ואני נורא נהנית לטייל עליהם עם בעלי, טיולים ארוכים של שבת.

תודה. הוא רוכב כל יום על אופניים במשך חצי שעה, עכשיו אני אנסה לשכנע אותו לשחק בכדורסל {אפילו אני אצטרף אליו} מקווה שזה מספיק.

לא הבנתי האם הוא רוכב חצי שעה ביום או חצי שעה בשבוע.
כעיקרון, כדי לשמור על הבריאות צריך לעשות פעילות גופנית חצי שעה ביום כל יום. זו יכולה להיות כל פעילות שהיא, שלא מאמצת את הגוף יותר מדי (נניח, ריצה עם נעליים לא מתאימות ועם משקל ענק על הגב ופחות מדי מנוחות - זה יותר מדי). זו ההמלצה הרשמית של כל העוסקים בבריאות.

אבל האמת היא שפעילות גופנית, באידיאל, צריכה להיות פזורה במידה כזאת או אחרת על פני כל שעות היום, ובעיקר בעיקר אצל ילדים. ישיבה ללא הרבה תזוזות צריכה להיות לפרקי זמן קצרים, ובטח לא רוב שעות הערות. אני אתן לך דוגמה: העבודה שלי בשנתיים האחרונות (כמרפאה בעיסוק עם ילדים) חייבה אותי להיות בחדר אחד לפרקי זמן של 3/4 שעה, בחדר הזה לעתים ישבתי על כסא, לעתים על הרצפה, הרבה פעמים קמתי ועברתי לצד השני של החדר או של השולחן, לעיתים עמדתי, ולפעמים הלכתי או רצתי או שיחקתי אתם בכדור. בין הטיפולים הלכתי המון במסדרון ובין החדרים האחרים (כדי לחפש אדם מסוים, ללכת לשירותים, לקחת ציוד מהארון וכו'). מבחינה פיזית זו היתה העבודה המושלמת, כי כל הזמן זזתי בה, כמעט ולא הייתי מול מחשב, ולעיתים נדירות הייתי צריכה לשאת משאות שדרשו ממני מאמץ רב.

לגבי מבוגרים, לא הוגן לדרוש מין סדר יום כזה, כי רוב העבודות לא מאפשרות כזאת גמישות תנועתית (אוי, חבל!) ואנחנו בכל זאת צריכים להתפרנס. אז מצמצמים את הפעילות לחצי שעה מרוכזת ביום, פעם ביומיים, וגם זה טוב. אבל אצל ילדים, שעוד לא [b]חייבים[/b] לשבת לפרנסתם, הייתי מעדיפה בהרבה לראות דפוס תנועה דומה יותר לזה שתיארתי: ישיבה, הליכה, ריצה, ישיבה, עמידה, משחקים מסוגים שונים, טיפוס על גדרות, טיפוס על עצים.

לי אין ילדים, ולכן לא נראה לי הוגן שאנסה לייעץ לך איך להביא את הילד למצב כזה. אבל יש פה הרבה ניסיון של הורים שפעם היתה להם הרבה טלויזיה ועכשיו בכלל לא או כמעט בכלל לא. תוכלי לחפש באתר למשל ב- [po]ילדים וטלויזיה[/po], או [po]מדור הורות ומשפחה[/po].
תזכרי גם, שפעילות גופנית היא התרופה האולטימטיבית לרוב התחלואים הקיימים בעולם. זה לא להאמין עד כמה.
בהצלחה!

אני כותבת על בעיה שבטח כבר כתבו לפניי, אבל מודה אין לי כוח לקרוא הכל לכן : בני בן השמונה כל היום מול המחשב או הטלוויזיה {זה מסביר את השעות המטורפות שאני משתמשת במחשב} אני מאוד משתדלת שיעשה קצת פעילות גופנית לכן כשאני ממש מתעקשת אז הוא רוכב על אופניים בערך חצי שעה.
שאלתי היא האם זו פעילות גופנית מספיקה לגילו? ואם לא אז איזה פעילות גופנית הוא צריך לעשות?

ציירת וכולם,
זה נושא שהוא נורא חשוב בעיני.
לפני כמה שנים קראתי ספר בשם "הצילו, הילד התמחשב". באנגלית זה היה failor to connect, אם אני לא טועה.
(מצ"ב [url=http://www.bookme.co.il/bookdetail.asp?[po]book]קישור לפרטים מלאים[/url] id[/po]=9013 , כי לא ראיתי אותו מאז הרבה בחנויות).

כתבה אותו מורה שהיתה גם מנהלת בי"ס. היא הסתובבה איזה שנתיים בארצות הברית, ובדקה ה מ ו ן בתי ספר וגני ילדים לראות איך המחשבים השתלבו שם. אתם יודעים איך זה אצל האמריקאים - מגזימים בכל דבר. ישר הם רצו להכניס את המחשבים לכל חור אפשרי, וכמה שיותר מוקדם, כדי לקדם טכנולוגית את הילדים.

זה ספר שמן, מפורט מאוד, קצת מדכא, האמת. אבל נראה שקול למדי. (הוא מדכא כי הוא מביא המון סיפורים על הדרך הלא נכונה להכניס מחשבים למוסדות חינוך, ואיזה ברוך יוצא מזה).
אני אנסה לתמצת כמה מהמסקנות שלה, כפי שיש לי אותן בזיכרון:

א. אין שום בעיה בלחשוף ילדים למחשבים פעם ראשונה בגיל 11-12. הם ילמדו וישתלטו על הטכניקות והשפה בדיוק כמו ילדים שנחשפו מוקדם יותר.

ב. מתחת לגיל 5 - רצוי מאוד שלא לחשוף ילדים למחשבים, ולהגביל את תנאי הצפייה (יש הרבה הסברים למה, היא סוקרת כמה אספקטים התפתחותיים, כמו העייניים, כישורים חברתיים, קוגניציה)

ג. בניגוד למה שהורים נוטים לחשוב - [b]מחשב לא יותר טוב מטלויזיה!![/b] תלוי מאוד, כמובן, מה התכנים ותנאי השימוש, אבל בנסיבות מסוימות מחשבים יכולים בהחלט להיות יותר גרועים. היא גם מפרטת במפורש למה, עם דוגמאות.

ד. אפשר לעשות דברים נהדרים עם החיבור של ילדים ומחשבים, וילדים יכולים להיתרם מזה מאוד - אבל רק כשעושים את זה בשכל. בעיקר עולה הצורך באדם מבוגר שייתווך וינחה את הפעילות, וכמובן תמיכה טכנית מתאימה. בדרך כלל הכלל הוא: אם את שמה ילדים מול מחשב בלי אדם מבוגר באמצע - הרבה טוב לא צומח מזה.

היא כתבה בעיקר על מחשבים במוסדות חינוך, אבל לדעתי זה ספר יישומי מאוד גם להורים, ויש בו הרבה אינפורמציה שטוב לדעת.
וזהו. לדעתי האישית - יש משהו מאוד לא בריא בישיבה ליד מחשב. אבל קשה לי לשים אצבע על שורש הבעיה. היו לי עכשיו כמה ימים שנכנסתי יותר מדי לאינטרנט (משהו כמו 2-4 שעות כל יום במשך פחות משבוע) וזה עשה לי כל כך רע, פיזית ונפשית, שקשה לתאר. והייתי רק באתרים חיוביים ונחמדים, ובאימיילים. אפילו בלי משחקים קופצניים שמגרים את מערכת העצבים.

אני מנסה להפיח חיים בדף הזה ומאוד אשמח אם יהיו תגובות.

ראיתי שהדף נפתח בשנת 2001 ובכל אופן- עברו מאז כארבע שנים. המון זמן מבחינת חדירת המחשבים לבתים הפרטיים.

בשמת למשל מספר איפשהו באמצע הדף הזה שהיא מתחברת באמצעות קו הטלפון ולכן המחשב אינו נגיש לילדה...

מקווה בשבילך בשמת שמאז כבר התחברתם לאינטרנט המהיר. :-)

גם אצלנו עד לפני שנה בערך המחשב היה משהו עתיק בפינת הבית שמידי פעם אחת האמהות יושבת עליו ומתעצבנת כשהוא נתקע כל שניה.

מאז קנינו מחשב חדש, התחברנו לאינטרנט המהיר, הורדתי-צרבתי-העתקתי מספר משחקים לבן שלי

ו-

יצרתי במו ידי מכור צעיר למחשבים.

הבן שלי.

בן ארבע ושבעה חודשים.

קם בבוקר- למחשב.

חוזר מהגן- למחשב.

ובערב לפני השינה- מחשב.

נכון שבין לבין הוא עושה עוד דברים,

אבל הוא [b]מאוד[/b] אוהב את המחשב.

מה הוא עושה על המחשב?

משחק במשחקים וצופה בסרטים (כלומר: המחשב עבורו הוא גם טלוויזיה).

ואני מרגישה ממש רע עם זה.

מצד אחד מנסה לכבד את הבחירה שלו, וגם מתלהבת יחד איתו- המשחקים היום הם באמת מדהימים (כמי שגדלה על ספקטרום 48 ומשחק הפינג-פונג) הגרפיקה השכלולים, האפשרויות.
מתלהבת גם מהשליטה שלו איך הוא נכנס לאתרי משחקים באנגלית בוחר מה שהוא רוצה, שולט במחשב.

ומצד שני- כל כך הייתי רוצה שהוא יעשה דברים חושיים יותר.
יקטוף פרחים, או יאפה איתי עוגיות :-)

מרגישה שהמחשב "בולע" את הילד. אבל קשה לי לשים את האצבע על מה לא בסדר. מה מפריע לי במחשב. וגם איך פרקטית לעשות שינוי. להגביל שעות על המחשב? נראה לי המוצא האחרון.

אני אשמח מאוד לשמוע איזה מקום המחשב תופס בחיי הילדים שלכם.

במיוחד בחיים הילדים שבחינוך ביתי- לי נראה שאם הוא היה בבית- היו מתווספות עוד כ- 8 שעות מחשב ביממה (הזמן שבו כעת הוא בגן).

המלצה:
כבר זמן מה שאני נותן לפעוט (שנתיים וחצי) לצייר בתוכנת הצייר שמגיעה עם WINDOWS אבל זה לא זה: התפריטים לא נוחים ולא מעניינים.
בכל אופן, הייום התקנתי tuxpaint שזו תוכנת ציור לילדים, אשר הגיעה מקהילת הקוד הפתוח(כמו צ'יק צ'ק). ממשק נהדר, תכונות חמודות ואפילו תמיכה בעברית (!)
יש אפשרות גם לכוונן אותה בכדי שתיהייה יותר "בטוחה" אל מול קטנטנים חוליגנים במיוחד - ולכן נראה לי כי היא אופציה נחמדה לשימוש בגנים או מוסדות אחרים (מרפאות וכו)
http://www.newbreedsoftware.com/tuxpaint

אני בגיל שנתיים כבר שיחקתי על המחשב בגלל שאחותי גדולה ממני בשנה ושולה חודשים ואז כל דבר שהיא עשתה גם אני עשיתי (רציתי לעשות את זה) :-) :-):-)

בגיל שהם יודעים לכתוב את הכתובת ואת מספר הטלפון הם בדרך כלל מסוגלים כבר להבין שעדיף לא לעשות את זה.

שלום לכולם,
בתור קוראת מושבעת של האתר, קורה הרבה שבני (ארבע וחצי) עומד מאחורי כתפי ומבקש "גם לכתוב"
אז פתחתי לו דף, וכרגע הוא מתאמן על קשקושים ו [po]הבעות בצ'יק צ'ק[/po]
הבעיה היא שהוא מאד נהנה לכתוב שם את שמו המלא, ובטח מתישהו גם יפרט את כתובתו ומס' הטלפון שלו.
איך מסבירים לו שלא עושים כזה דבר באינטרנט בלי להפחיד אותו יותר מדי?

יש לי ילד בן עשר וחצי (ועוד שניים מתחתיו) מומחה במחשבים. במקום לבקר את התעסקותו הרבה במחשב, הבנתי שהילד הזה מתחבר לטכנולוגיה הוא מבין במחשבים הרבה יותר מבני גילו וכל הזמן פונים אליו בשאלות . אחרי הרבה בקורת על השימוש במחשב, הבנתי שבשבילו, זה תחום עניין ואין לי מה לעשות נגד זה, הוא אוהב יותר אוכל מעובד ואוהב בכלל את העולם המודרני על כל חידושיו ונזקיו למרות שהייתי רוצה שיחתבר יותר לטבע, לטבעי ליצירתי לרגשות וכל מה שמתלווה אל זה. אבל קיבלתי , סוף סוף שהדרך שלו היא זו. וכשקיבלתי אותו והתחלתי להשתמש במילה מומחה למחשבים במקום מכור למחשבים כשאני מכבדת את רצונו לאכול המבורגר וכל מיני דברים מוכנים הוא מחייך, מרגיש מחוזק, פתוח יותר היחסים שלנו השתנו ומבחינתי זו הדרך שלי איתו.

[u]לא, זה באמת לא. אבל זה יכול לשכון לצד הפעילויות האלה. עניין של מידה.[/u]
או! זה באמת עניין של מידה. זו הסיבה שבסוף בסוף, למרות משאלת ליבי להוציא את הטלויזיה מהבית, לא נוציא אותה. כי בן זוגי לומד ממנה הרבה (ולא, הוא לא רואה ערוץ 2, אלא בעיקר תוכניות טבע והיסטוריה) ואני מניחה שזו דרך ללמוד ממנה, אבל בינתיים, הם רואים יותר הופ וכו' מאשר דיסקברי.
בינתיים יש הגבלה. בעדינות, מדי פעם משחררים את הטלויזיה למנוחה ואותם לעשיה.
אם הייתי הורה לבדי את הילדים שלי, אולי לא הייתי יודעת שאפשר (גם) ללמוד ממנה. אבל כרגע אני לאלבד, ולמרות, שוב, משאלת ליבי, כנראה תהיה טלויזיה בבית.
אני שמחה שיש כאן בבית תובנות אחרות לגבי מחשבים, ובעקבות זה גם לגבי הטלויזיה.

ולי נראה שלמרות הכל, מחשב הוא פחות פאסיבי ומטמטם מוח מטלויזיה. בכל זאת, האופי שלו הרבה יותר אינטראקטיבי ודיאלוגי.
[u]זה לא כמו לבנות בלגו או לצייר, או לרוץ, לקפוץ, לבנות בית לחתולה וכו'.[/u]
לא, זה באמת לא. אבל זה יכול לשכון לצד הפעילויות האלה. עניין של מידה.
>לסמדר יש מחשב ואין טלויזיה<

[u]אני מרגישה שבמחשב (וגם בטלויזיה) הם לא [b]עושים[/b] משהו. נכון שהם בונים גן חיות ב"זו-טייקון" אבל זה לא כמו לבנות בלגו או לצייר, או לרוץ, לקפוץ, לבנות בית לחתולה וכו'.[/u]
אומנם גם אני בעד חשיפה מאוחרת ככל האפשר של ילדים למחשב, אבל אני לא מסכימה שהם לא עושים שם כלום... נכון שעדיף לבנות בלגו, אבל לפעמים גם משחקים כמו זו טייקון משפרים את "היכולת האסטרטגית"
זו רק דעתי כמובן

יונת - ההגבלה היא לא ספארטנית, אלא עדינה ומזמינה לעשות דברים אחרים.
אני מרגישה שבמחשב (וגם בטלויזיה) הם לא [b]עושים[/b] משהו. נכון שהם בונים גן חיות ב"זו-טייקון" אבל זה לא כמו לבנות בלגו או לצייר, או לרוץ, לקפוץ, לבנות בית לחתולה וכו'.
זה פאסיבי, כמו הטלויזיה ודורש מהם להוציא אנרגיות אחר כך.
אוווף.
אני רואה שהמצב אצל הבן של השכנים (וגם אצל הילדים שלי אחרי שהם הלכו אליו וצפו/שיחקו איתו) קשה עוד יותר כשההתנהגויות אחרי משחק במשחקים כגון: דראגון-בול-זי, פוקימונים, ביי-בלייד מכניסות אותם לאטרף של השתוללות וחיקויים.
אני לא רוצה להגיד שמחשב זה לא טוב, אבל אולי זה לא מתאים לכולם, אולי זה טוב לילדים מסויימים, אבל לילדים שלי זה עושה רע מאוד...

לנו יש גם משחקי מחשב "אינטיליגנטיים", גם קופצניים ורצחניים, וגם כאלה שמשלבים את שני הדברים. לא הבחנתי בקשר בין סוג המשחק לבין מצב הרוח אחריו.
לגבי טלביזיה -- ברור שאחרי רביצה פסיבית לחלוטין יש צורך באיזושהי פעילות. אני משתדלת ליזום בעצמי פעילויות כאלה, ואם אני לא עושה את זה אז הילדים מחפשים את זה בעצמם. לא תמיד זה השתוללות פרופר -- לפעמים הם סתם מציירים או בונים משהו.

לשם החזרת חוסר האיזון עלי לציין שאצל בתי הבחנתי בתופעות דומות בחשיפה לטלביזיה.
אבל במחשב היא לא משחקת במשחקים, אלא פותרת חידות באתר הופ, מציירת, וכאלה דברים רגועים, ולכן אצלה אין תופעות כאלה מהמחשב.
גם אין תופעות כאלה מוידאו כמו "מרי פופינס" או קלטת שבדית שיש לנו על קלוד מונה - יש תופעות כאלה מקלטות ישראליות קופצניות ותזזיתיות.

לשם האיזון עלי לציין שאצל ילדי לא הבחנתי בתופעה הזאת. יכול להיות שהוא מילל בגלל שהגבלתם אותו לרק 3/4 שעה?

בימים האחרונים, כשהגדול מסיים לשחק במחשב, למעשה רק פעם בכמה ימים בלבד, וגם זה מוגבל ל3/4 שעה גג, אנחנו מגלים שהוא נעשה בלתי נסבל. למרות שהמשחקים הם משחקי סימולציה (סים-סיטי, זו-טייקון וכו') ומעט באינטרנט, וללא משחקי אלימות בכלל, הוא נעשה מציקן אמיתי. מדבר ביללות, דורש תשומת לב גדולה.
סוף סוף בן זוגי מבין שזו טעות לחשוף למחשב, ואני כבר יכולה להגיד - [b]אמרתי לך[/b] (למרות שלא אומרת), אבל אנחנו מבינים שגם החשיפה לטלויזיה עושה את אותו הנזק ואנחנו מקצצים מאוד...
אולי תוך כמה שנים נהיה ללא טלויזיה (אינשאללה).

או!
הלילה חשבתי על הדף הזה- לא ידעתי שהוא קיים(אולי רק שכחתי?...)חלק מילדי מוכנים לבלות את כל אחה"צ ליד המחשב(זה אלה שמעדיפים להיות בבית מלהיות עם חברים)אני מרגישה שזה לא טוב ולא יודעת איך לאתגר ואתם לצאת מזה החוצה.
התופעה מחמירה עם ילדים גדולים יותר.
ומה משחקים- כל מיני משחקים שאני קוראת להם "פאק מן" כי הם על אותו רעיון....
מה עושים?

שלום הורים טובים,
אני מזמינה אתכם ואת ילדיכם לבקר באתר שיצרתי למענכם.
הילדים הקוראים יוכלו לבלות בו בעצמם ואלה שאינם קוראים ירויחו זמן איכות משותף עם ההורים. הכנסו נא בחיוך ובלו בנעימים.
כתובת האתר www.datia.co.il ואפשר להגיע אליו בהקלדת שמי בעברית בכל מנוע חיפוש.
אשמח לקבל תגובות מהורים וילדים בדואל [email protected]
שלכם
דתיה בן דור

[u]מי שישב ויקרא בספר 8-10 שעות ביום בלי הפסקות יסבול מכל מיני בעיות[/u]
אפילו פחות.
נזק לעיניים, שנועדו להביט לטווחים לא סגורים ולא קצרים.
חשוב להיות בחוץ ולהביט סביב.

[u]שמה שאתה מתאר הוא לא סטנדרטי. למשל במוזילה[/u]
מוזילה זה לא סטנדרטי (-:
98% IE....

בשמת, קראתי את המאמר בהארץ וזה מאמר לא רציני ביותר. למעט המשפט שמדבר על המחקר היפאני כל השאר זה גבב של שטויות האופייניות לכתבים שאין להם מושג על מה הם כותבים. כשחומרה נפגעת אז התוכנה נפגעת? המחשב הוא מכונה אלקטרוגמגנטית וגם אנחנו?

לא קראתי את המחקר היפאני, אבל לא אתפלא אם מי שיושב שעות רבות כל יום מול מסך מחשב ללא הפסקות סובל מכל מיני בעיות. אני מניח שגם מי שישב ויקרא בספר 8-10 שעות ביום בלי הפסקות יסבול מכל מיני בעיות. גם לא ברור באיזה מסכים מדובר - מסכי שפוררת או מסכים שטוחים? האחרונים לא פולטים שום קרינה כמדומני, חדים יותר וניגודיים יותר ופחות מעיייפים את העניים ממסך שפוררת מטושטש ומרצד.

ושוב, אין להסיק ממחקר כזה על ההשפעה של מסך מחשב על ילד שישב ליד המחשב חצי שעה ביום בממוצע.

הבעייה היא שמה שאתה מתאר הוא לא סטנדרטי. למשל במוזילה זה קיצור לשמירת הקישור, אבל התפריט ההקשרי דומה מאד בכל הפלטפורמות, ומסביר את עצמו.

[u]את מצביעה על הקישור, לוחצת על הכפתור הימני ובוחרת Open in New Window.[/u]
אפשר גם ללחוץ על shift וכפתור שמאלי.

בשמת, בכל אתר אפשר לפתוח קישור בחלון חדש ולא בחלון הנוכחי. למשל באקספלורר, את מצביעה על הקישור, לוחצת על הכפתור הימני ובוחרת Open in New Window.

כפי שכבר נאמר כאן, לא צריך תוכנות של ילדים, כמו שלא צריך נייר של ילדים ועט של ילדים בשביל לצייר. נעמי "כותבת" במחשב (אפשר לראות ב-[po]הדף של נעמי[/po]) ומציירת כבר מזמן, אולי שנה וחצי. זה לא מחליף דברים אחרים, זה פשוט עוד מדיה.

הייתי ממליץ על תוכנת הציור Painter שמדמה מדיה מסורתית. אמנם היא מסובכת יחסית, אבל אין צורך להסתבך בשביל להשתמש בה בצורה בסיסית. והתוצאות נראות אחרות לגמרי מאשר תוכנה פרימטיבית לילדים. למשל, הצבעים מתערבבים אחד עם השני כשאת צובעת צבע אחד על צבע שני - כמו בצבעי מים. הגרסה שאני משתמש היא גרסה ישנה בת כשלוש ארבע שנים שחולקה חינם עם מגזין אומנות דיגיטלית - לא עלתה לי אגורה.

ולגבי נזק מקרינה וכדומה, אל תשכחי שתקנים קובעים לפי כמות שעות שאנשים חשופים למסך. יתכן וחשיפה של 8 שעות כל יום במשך 20 שנה מסוכנת, אבל חשיפה של חצי שעה ביום לא. הכל עניין של מידה.

ראו כתבה [url=http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=278489&contrassID=2&subContrassID=11&sbSubContrassID=0]בהארץ[/url]

צריך למנוע עד גיל שנתיים לפחות, ורצוי יותר, כדי למנוע נזקים בהתפתחות העין והמוח.
זה לא סתם "כלי". זה כלי אלקטרוני.

אני חושבת שמחשב , כמו טלויזיה הוא רק כלי ויכולים להיות בו שימושים טובים וטובים פחות...
אני לא חושבת שניתן וצריך למנוע אותם מילדים. רק אולי לפקח על התכנים.

יונתן, 2.3, ישב עלי אתמול אולי רבע שעה והדפיס אותיות ומספרים במסמך וורד ואז "הוריד" אותם (מחק). מי צריך תוכנות כשיש word ו-paint.

אופק הדהים אותי היום... בגילו המופלג (עוד שבוע וחצי בן 3) הוא התיישב לייד המחשב נכנס לשם שלי (WINDOWS XP) אח"כ הקליק על אייקון של משחק והתחיל לשחק... בלי שום הדרכה. רק מזה שראה אותי עושה את זה.

מיץ פטל, פשוט מאוד (לא אפשרי בכל אתר, אבל צ'יק צ'ק גאוני גם בקטע הזה):
את נכנסת למה חדש, פותחת דף.
נפתח לך הדף בחלון חדש.
את חוזרת למה חדש בחלון הראשון, פותחת את הדף הבא.
וחוזר חלילה.
כך אני פותחת איזה עשרים דפים בבת אחת, ואז, אחרי שכולם עלו, מתנתקת.
אז אני קוראת אותם, לפעמים מגיבה. אלה שהגבתי נשארים על הצג. את השאר אני סוגרת. אז אני מתחברת, ולוחצת על "הוסף לדף" אחד אחרי השני.

בשמת, גלי לי איך עושים זאת...זה הרבה יותר חסכוני בזמן גלישה.
ובנושא המחשב והילדים אין לי אלא להגיד שהיות ובתי מבלה פה עלי עוד מימיה הראשונים והיא מגלה עניין רב במקלדת ובמסכים המתחלפים ובסמן שחולף במסך, שקשה לי להאמין שאוכל למנוע ממנה התערבות פעילה ומעורבת עם הזמן.....

בעקבות דברי המסעדה: גם אני נכנסתי איתה בגיל ארבע וחצי, לאתר של דתיה בן דור. כי זה גיל שכבר נראה לי שטיפה מחשב לא יזיק.
בכל אופן, האינטרנט מאוד מקוצץ כאן, כי זה יושב על קו הטלפון. כזכור, אני נכנסת, מורידה ערימה של דפים, ומתנתקת. אני קוראת וכותבת באתר כשאני לא מחוברת.
וגם אצלנו יש שמות משפחה שונים לאבא ולאמא... (אם כי בן זוגי קיבל לא פעם דואר בתור "מר א"...).