ילדים ומחשבים

[אנונימי]

ראו גם: טלוויזיה מחשב ומיקרוגל.

[זיו*]

אני אבא לאריאל בן 3 וחצי. בשלב מסוים קניתי לו קומפי כי נראה לי היה שזה משהו שיכול לחבר אותו למחשב, ולעשות את ההיכרות איתו. אבל מהר מאוד גיליתי שלמרות ההבטחות ליכולת של המשתמש להשפיע על העלילה, מה שהיה נראה לי שמאוד יעניין את אריאל מצאתי תוכנה לא מעניינת, לא מתוחכמת ושבלונית שאריאל מיצה אותה תוך שלוש ארבע פעמים. חוץ מזה יש שם קטע אחד שממש הרגיז אותי: הדמויות כל הזמן אומרות למשתמש להתקשר אליהן מתי שהוא רוצה. אריאל עשה את זה אבל כל דמות שהוא התקשר אליה מיד אמרה לו שהיא עסוקה ושיתקשר אחר כך. בקיצור למי ששוקל לקנות: מאוד לא מומלץ.}

[ענת_גביש*]

אנחנו עדיין לא חשפנו את בתנו בת השלוש למחשב. מסתבר שרוב העולם חושב שזה נורא, שהיא עדיין ב"פיגור" שכזה. מה אתם חושבים?}

[יופי_אמת*]

מה זאת אומרת לא חשפתם אותה למחשב, אין לכם מחשב בבית?}

[יונת_שרון*]

כשהקומפי היה עוד חידוש, החלטנו באופן מודע לא לקנות ולא לעודד את הבן הגדול להתעסק במחשב. אפילו דאגנו שהמחשב יהיה רחוק מאזור הפעילות הרגיל בבית. היה לנו ברור שממילא הוא יגיע לזה מתישהו, לכן עדיף לתת לו כמה שיותר זמן לעשות דברים אחרים לפני שהוא מתחיל עם המחשב.

בדיעבד, זה היה גם נכון וגם לא נכון. נכון שבגיל הזה אפשר ללמוד בלי מחשב כמעט כל מה שלומדים מהמחשב (והרבה יותר). מצד שני, החשיפה למחשב לא מונעת מהילדים להתעסק בדברים אחרים. ככה שנראה לי שאין סיבה לדאוג בענין, לכאן או לכאן.}

[ענת_גביש*]

בדיוק קיבלנו במתנה דיסקט של מייסי העכברה והוא נראה מתוק כל כך, שהתחילו לעלות בי מחשבות כפירה בקשר לפעוטות ומחשב. (הרבה שנים לפני היותי לאמא ראיתי ילדה בת שנתיים או פחות "צובעת" ציור עם "מכחול" במחשב. די היה במראה הזה לגבש דיעה...)
חוץ מזה-כשיש עוד קליינטים לא חייבים מיד עוד מחשב בבית? אני חושבת שזה האי היחיד בבית שהוא רק של הגדולים, ללא עוררין ויכוחים שכנועים ותחינות... איך זה אצלכם?}

[כרמית*]

לגבי המחשב - הם רואים אותנו (בעיקר את אבא, אני משתדלת להיות איתם כשהם ערים ולכן לא יושבת על המחשב) אבל להם אין מה לעשות במחשב והם גם יודעים שזה בעקרון איזור של אבאמא (הגבלנו כניסה כי זה איזור של מלא כבלים ושאר דברים מסוכנים ובכלל האיזור ה"לא מותאם לילדים" בבית) - חוץ מלהסתכל על שומר המסך שמכיל תמונות שלהם - הם לא רואים את המכשירים האלו כצעצועים מעניינים.

עדיין אין לי מושג מה נעשה כשהם יבקשו (אם הם יבקשו הרבה, זת'ומרת), אבל בינתיים הם מרוויחים, לדעתי, משנים ראשונות עם מעט מאד מהמכשירים האלו, שבגיל הזה מיותרים לחלוטין (או כמעט), אבל ללא איסור... לדעתי, בניגוד לכל הפרסומים המעודדים (קומפי, קלטות בייבי-גאון וכדומה), החיים התלת מימדיים מועילים יותר, וחשיפה "מאוחרת" (אם אפשר לקרוא לזה ככה) לטכנולוגיה הנ"ל לא תגרום ל"פיגור טכנולוגי" או "טכנופוביה" (דרך אגב, שנינו עוסקים במחשבים ולחלוטין לא טכנופובים).}

[יונת_שרון*]

לגבי ריבוי מחשבים בבית: אני לא חושבת שזה הכרחי. בינתיים אני והבן הגדול מתחלקים באותו מחשב, ומסתדרים עם זה לא רע. ממילא עדיף לא להיות מול המסך כל היום, וכל פעם שהוא במחשב זו הזדמנות בשבילי לעשות דברים אחרים. אני מעדיפה לרכז את זמן המחשב שלי בשעות שהילדים ישנים (אם כי בתקופה האחרונה עבדתי לא מעט גם בשעות העירות שלהם ).

[יופי_אמת*]

בעיני המחשב נראה מכשיר יותר חיובי מאשר טלויזיה, לפחות הילדה צריכה להיות יותר אקטיבית, הריי הצפיה בטלויזיה הופכת את הצופה מולה לפסיבי לחלוטין ואילו המחשב מעצם הוויתו דורש יותר מהמשתמש בו. מה גם שבטלויזיה אין שליטה על התוכן ואילו במחשב ישנה שליטה, מה שתשימו בו זה מה שיהיה בו.

[אור_שליט*]

ראשית אני רוצה לחזק את ההמלצה של זיו לא לקנות קומפי. זה פשוט סרט מצויר שרץ על המחשב ללא עלילה.
לגבי השאלה של ענת מלפני יומיים:
מי שחושב שבתך בפיגור כיון שאיננה נחשפת למחשב כנראה איננו מבין הרבה במחשבים (או שאינו מבין הרבה בילדים). (לא שאני מבין)
המחשב נהיה לסמל של קדמה, מעין כרטיס כניסה לחברה המערבית.
צריך לזכור שהמחשב הוא בדרך כלל רק כלי עזר להשגת מטרות אחרות. ככזה הוא לעתים נוח מאוד,
וככל שהמחשב הלך נהיה מרכזי יותר בחיי האדם, כך הוא גם הלך ונהיה יותר פשוט להפעלה.(ולהיפך)
גם ילדים של אנשים שדואגים שבנם/בתם "ייחשפו" למחשב בדר"כ אינם מתכנתים, (אני מדבר על הגיל הרך) ,
ואינם עושים עסקים באינטרנט או פורצים לפנטגון. רוב הילדים פשוט משחקים או מציירים, או לכל היותר לומדים משהו, למשל לקרוא,
באמצעות המחשב.
עצם העובדה שהם למדו את האלף-בית מהמחשב אינה הופכת את הידע הזה לידע במחשבים.
וזה ממש בסדר, כי רוב האנשים אינם צריכים ידע במחשבים שהוא מעבר להפעלת התוכניות שמקלות על חייו.
ואת הידע הנחוץ, ממש קל לרכוש, בכל גיל, בכל זמן.
כמה זמן לקח לך ללמוד לגלוש באינטרנט? להדפיס בוורד? זה מה זה פשוט.}

[אביב_חדש*]

אצלנו הקומפי מובטל רוב הזמן, אחת המתנות הסבתאיות המבוזבזות כמעט לגמרי. למרות זאת אני מעדיפה שאם כבר ישתמשו במחשב פשוט יעשו דברים פשוטים ושימוש בתוכנות קיימות כמו מעבד תמלילים, ציור וכולי. יש לנו גם ספריה מלאה במשחקי ילדים, אבל לא בשימוש לרוב, פרט לכך שהמחשב אצלנו הוא לעבודה ואנחנו עובדים עליו רוב היום.

[חאן_יא*]

המחשבים שלנו הם אחלה של צעצוע. בסופו של דבר הם עוד משחק בו אפשר לפתח כל מיני מיומנויות.
מאז ומתמיד אפשרנו לרשי לעבוד עם מכשירי האלקטרוניקה בבית.
היא שמה קלטת לבד, מעבירה את הסרט אחורה וקדימה שוב ושוב לאותה הנקודה. היא שמה דיסקים של מוזיקה שהיא בוחרת לבד, משחקת עם העכבר ומחליפה צבעים ומציירת צורות (מס' דקות ארוכות עם אביה)
מעבר לתקופה בה ניסינו להסביר לה שזה לא בריא למחשב אם מכבים אותו ללא ההליך הידוע, והדבקת הכפתור בסיילוטיפ, המכשירים ואנחנו חיים בהרמוניה.

[בשמת_*]

מחשב אני מונעת לחלוטין משתי סיבות:
א. נזק גדול לעיניים ולהתפתחות המוח בגילה (כמעט 4)
ב. התוכנות לילדים בגילאים האלה שראיתי מטומטמות, תסלחו לי. בתור מומחית לפענוח מסרי-העומק, אני גם לא רוצה שבתי תיחשף לעולם ולערכים שמתגלים בהן.

[רועי_שרון*]

מה זה מסרי-עומק?

[עודד_לבנה*]

סבא היקר שלי, זכרו לברכה, נסע בגיל שמונים וארבע לתאילנד וחזר עם דלקת ריאות קשה.
אחרי שהחלים ממנה הוא היה צריך להישאר בבית, אז דאגנו לו למחשב.
הוא הכיר עד אז מחשב טקסטואלי בלבד, בלי עכבר וחלונות.
לימדנו אותו איך לעבוד עם עכבר, איך לגלוש ברשת.
הוא סימן לעצמו את האתרים האהובים עליו, כמו מוזיאון הלובר בפריז,
והסתדר טוב מאד עם המחשב. לא הרגשנו אצלו שום טכנופוביה.
אפשר יופי ללמוד לעבוד על מחשב בגיל שמונים וארבע.

לא צריך לדחוף את הילדים למחשב, הם יגדלו עם מחשב כמו שאנחנו גדלנו עם
מפתחות ומנעולים : אנחנו יודעים להשתמש בזה,
אנחנו יודעים שמסובבים וזה נועל, הרבה לפני שאנחנו מבינים איך זה עובד.

דודעודד

[רונה_בראון*]

בשמת-
נורא מסקרן אותי איך את מונעת מחשב מבתך? האם היא אינה רואה אותך עובדת על המחשב? האם אינה מבקשת גם? אני מסכימה איתך לגבי התוכנות "לילדים", אבל למנוע בכלל משהו שעבורי הוא כלי עבודה? איל (בן חמש וחצי) משתמש בתוכנות ה:office למינהן, בתכנת שרטוט אדריכלי שלי, באינטרנט (הוא נורא אוהב מפות של מדינות, דגלים וכו') ובמבנה של ה:windows (שלי אגב אין מושג ירוק בו). להגיד לך שאני מאושרת לראות אותו על המחשב? לא. כשנראה לי שזה יוצא מפורפורציה אני מנסה ליזום פעילויות בחוץ או משהו אטרקטיבי אחר ובמקרה הצורך גם (רחמנא ליצלן) מגבילה אבל למנוע לחלוטין? הכיצד? דניאל בן השנתיים כבר מבקש בשפה עילגת "גם אני עובד אינטרנט"...

[רועי_שרון*]

למה למנוע מהילד מחשב? זו לא שאלה מתממת, אני באמת לא מבין.

[גילה*]

עברה שנה מאז! הבת של בשמת כבר בת 5.
(מתענגת על הזמן שעובר מהר, לוידעת למה)

[גיא_מ*]

ואני לתומי הורדתי אמולטור של אטארי הישן והטוב (הדמייה של משחק טלוויזה ישן - שנות ה-80 המוקדמות), רק לשימוש עצמי-נוסטלגי, עם כל מיני משחקים כמו קומבט, space invaders, ו-pacman.
הילד (3+) נדלק, ושיחק תקופה עד כדי מיצוי יכולתו - אפילו גמר כמה מסכים בפקמן ורדף בהתלהבות אחרי הרוחות.
ליריות של הפולשים מהחלל הוא קורא טיפות. בקומבט שיחקנו אחד נגד השני (במכוניות שעושות פייויים) וזה דווקא היה מאוד נחמד ומשעשע, אינטראקציה נעימה לשנינו.
חוצמזה שזה נראה לי לא לעניין למנוע ממנו שימוש בכלי שמשמש אותנו.

[בשמת_א*]

רועי, על שאלתך האחרונה עניתי קודם.
על שאלתך השניה, סליחה, ראיתי רק עכשיו: "מסרי עומק" הם המסרים שנמצאים ב"עומק" הטקסט. כלומר, זה לא מה שכביכול נראה על פני השטח של הטקסט, אלא הרמה החתרנית שמתחת.

רונה, הילדה שלי רואה אותי עובדת, אבל האמת, לא ביקשה "גם". אני לא בטוחה שכתיבה בדפים בלי ציורים ובדיקת עבודות וכדומה נראים לה מושכים במיוחד...

אני לא קונה שום תוכנות ילדים ומשחקים למיניהם.

עם זאת, מרגע שפתחו כאן דף עם אתרים מומלצים לילדים, דווקא ישר נכנסתי איתה לאתר של דתיה בן דור (ידעתי שהיא בדיוק קוראת בשמחה ספרים שלה בגן, וליום הולדתה גם קיבלה מתנה ספר שלה בגן), והיא שמחה מאוד לשמוע את השטוזים, לראות את הסרטים, וגם להדפיס את הציורים לצביעה.
גם נכנסתי איתה לאתר אחר שבו היו ציורים לצבוע באינטרנט, וזה מאוד מצא חן בעיניה.
וגם בחודשים האחרונים אבא שלי כל הזמן עורך סרטונים מסרטי הוידאו שהוא מצלם את הנכדים, ומביא לנו תקליטורים. אז ברור שהיא אוהבת לצפות שוב ושוב ושוב בסרטים שלה ושל בן הדודה שלה, ויודעת יפה מאוד ללחוץ על play.

אבל זה מעט מאוד זמן מול המחשב.

[עדי_יותם*]

יש כאן דף עם אתרים לילדים? מה שמו?
הרבה פעמים הבכורה מבקשת "לכתוב במחשב" את השם שלה ושמות אחרים, או שהיא מציעה שהיא "תתרגם" - זה מה שאני עושה כעבודה. לפעמים היא משחקת בקיד פיקס.
נראה לי שגיל חמש זה סביר למחשב, לפני כן ניסיתי למנוע, וסליחה רועי אם לא אפרט למה, מקוצר זמן. בפעם אחרת. כעיקרון - אני מעדיפה תקשורת אנושית ותגובות יותר מציאותיות מאשר אלה שהמחשב מעניק (ציור מקסים ורב גוני בשניות, למשל).
לגבי אינטרנט - החיבור הזול שלנו הוא משעה שש בערב, שבד"כ מוקדשת לאמבטיות, אוכל, סידור וכו'. אולי צריך לעשות את זה כבילוי שבת.

[שרון_ברקת*]

הנה, כאן: אתרי ילדים

[גילה*]

מסעדה,
כדי לכתוב את שמה, לפתוח לה פה דף משלה יכול להיות מוצלח, לא?

[עדי_יותם*]

ויקראו לו בכורה ניידת, מה? (-: (רק שאצלנו יש שמות משפחה שונים לאבא ולאמא)
אני צריכה לדבר איתה על זה. היא יודעת שיש משהו שנקרא אינטרנט, אבל עוד לא הגענו לפורומים וצ'טים... מה שכן, היום התחלנו עם דמי כיס (פירוט ב חינוך ילדים לשימוש בכסף .

[בשמת_א*]

בעקבות דברי המסעדה: גם אני נכנסתי איתה בגיל ארבע וחצי, לאתר של דתיה בן דור. כי זה גיל שכבר נראה לי שטיפה מחשב לא יזיק.
בכל אופן, האינטרנט מאוד מקוצץ כאן, כי זה יושב על קו הטלפון. כזכור, אני נכנסת, מורידה ערימה של דפים, ומתנתקת. אני קוראת וכותבת באתר כשאני לא מחוברת.
וגם אצלנו יש שמות משפחה שונים לאבא ולאמא... (אם כי בן זוגי קיבל לא פעם דואר בתור "מר א"...).

[מיץ_פטל*]

בשמת, גלי לי איך עושים זאת...זה הרבה יותר חסכוני בזמן גלישה.
ובנושא המחשב והילדים אין לי אלא להגיד שהיות ובתי מבלה פה עלי עוד מימיה הראשונים והיא מגלה עניין רב במקלדת ובמסכים המתחלפים ובסמן שחולף במסך, שקשה לי להאמין שאוכל למנוע ממנה התערבות פעילה ומעורבת עם הזמן.....

[בשמת_א*]

מיץ פטל, פשוט מאוד (לא אפשרי בכל אתר, אבל צ'יק צ'ק גאוני גם בקטע הזה):
את נכנסת למה חדש, פותחת דף.
נפתח לך הדף בחלון חדש.
את חוזרת למה חדש בחלון הראשון, פותחת את הדף הבא.
וחוזר חלילה.
כך אני פותחת איזה עשרים דפים בבת אחת, ואז, אחרי שכולם עלו, מתנתקת.
אז אני קוראת אותם, לפעמים מגיבה. אלה שהגבתי נשארים על הצג. את השאר אני סוגרת. אז אני מתחברת, ולוחצת על "הוסף לדף" אחד אחרי השני.

[אמא_של_אופק*]

אופק הדהים אותי היום... בגילו המופלג (עוד שבוע וחצי בן 3) הוא התיישב לייד המחשב נכנס לשם שלי (WINDOWS XP) אח"כ הקליק על אייקון של משחק והתחיל לשחק... בלי שום הדרכה. רק מזה שראה אותי עושה את זה.

[עירית_ל*]

יונתן, 2.3, ישב עלי אתמול אולי רבע שעה והדפיס אותיות ומספרים במסמך וורד ואז "הוריד" אותם (מחק). מי צריך תוכנות כשיש word ו-paint.

[אמא_של_אופק*]

אני חושבת שמחשב , כמו טלויזיה הוא רק כלי ויכולים להיות בו שימושים טובים וטובים פחות...
אני לא חושבת שניתן וצריך למנוע אותם מילדים. רק אולי לפקח על התכנים.

[בשמת_א*]

צריך למנוע עד גיל שנתיים לפחות, ורצוי יותר, כדי למנוע נזקים בהתפתחות העין והמוח.
זה לא סתם "כלי". זה כלי אלקטרוני.

[בשמת_א*]

ראו כתבה בהארץ

[ניר_סופר*]

בשמת, בכל אתר אפשר לפתוח קישור בחלון חדש ולא בחלון הנוכחי. למשל באקספלורר, את מצביעה על הקישור, לוחצת על הכפתור הימני ובוחרת Open in New Window.

כפי שכבר נאמר כאן, לא צריך תוכנות של ילדים, כמו שלא צריך נייר של ילדים ועט של ילדים בשביל לצייר. נעמי "כותבת" במחשב (אפשר לראות ב-הדף של נעמי) ומציירת כבר מזמן, אולי שנה וחצי. זה לא מחליף דברים אחרים, זה פשוט עוד מדיה.

הייתי ממליץ על תוכנת הציור Painter שמדמה מדיה מסורתית. אמנם היא מסובכת יחסית, אבל אין צורך להסתבך בשביל להשתמש בה בצורה בסיסית. והתוצאות נראות אחרות לגמרי מאשר תוכנה פרימטיבית לילדים. למשל, הצבעים מתערבבים אחד עם השני כשאת צובעת צבע אחד על צבע שני - כמו בצבעי מים. הגרסה שאני משתמש היא גרסה ישנה בת כשלוש ארבע שנים שחולקה חינם עם מגזין אומנות דיגיטלית - לא עלתה לי אגורה.

ולגבי נזק מקרינה וכדומה, אל תשכחי שתקנים קובעים לפי כמות שעות שאנשים חשופים למסך. יתכן וחשיפה של 8 שעות כל יום במשך 20 שנה מסוכנת, אבל חשיפה של חצי שעה ביום לא. הכל עניין של מידה.

[בועז_חן*]

את מצביעה על הקישור, לוחצת על הכפתור הימני ובוחרת Open in New Window.
אפשר גם ללחוץ על shift וכפתור שמאלי.

[ניר_סופר*]

הבעייה היא שמה שאתה מתאר הוא לא סטנדרטי. למשל במוזילה זה קיצור לשמירת הקישור, אבל התפריט ההקשרי דומה מאד בכל הפלטפורמות, ומסביר את עצמו.

[ניר_סופר*]

בשמת, קראתי את המאמר בהארץ וזה מאמר לא רציני ביותר. למעט המשפט שמדבר על המחקר היפאני כל השאר זה גבב של שטויות האופייניות לכתבים שאין להם מושג על מה הם כותבים. כשחומרה נפגעת אז התוכנה נפגעת? המחשב הוא מכונה אלקטרוגמגנטית וגם אנחנו?

לא קראתי את המחקר היפאני, אבל לא אתפלא אם מי שיושב שעות רבות כל יום מול מסך מחשב ללא הפסקות סובל מכל מיני בעיות. אני מניח שגם מי שישב ויקרא בספר 8-10 שעות ביום בלי הפסקות יסבול מכל מיני בעיות. גם לא ברור באיזה מסכים מדובר - מסכי שפוררת או מסכים שטוחים? האחרונים לא פולטים שום קרינה כמדומני, חדים יותר וניגודיים יותר ופחות מעיייפים את העניים ממסך שפוררת מטושטש ומרצד.

ושוב, אין להסיק ממחקר כזה על ההשפעה של מסך מחשב על ילד שישב ליד המחשב חצי שעה ביום בממוצע.

[בועז_חן*]

שמה שאתה מתאר הוא לא סטנדרטי. למשל במוזילה
מוזילה זה לא סטנדרטי (-:
98% IE....

[בשמת_א*]

מי שישב ויקרא בספר 8-10 שעות ביום בלי הפסקות יסבול מכל מיני בעיות
אפילו פחות.
נזק לעיניים, שנועדו להביט לטווחים לא סגורים ולא קצרים.
חשוב להיות בחוץ ולהביט סביב.

[דתיה_בן_דור*]

שלום הורים טובים,
אני מזמינה אתכם ואת ילדיכם לבקר באתר שיצרתי למענכם.
הילדים הקוראים יוכלו לבלות בו בעצמם ואלה שאינם קוראים ירויחו זמן איכות משותף עם ההורים. הכנסו נא בחיוך ובלו בנעימים.
כתובת האתר www.datia.co.il ואפשר להגיע אליו בהקלדת שמי בעברית בכל מנוע חיפוש.
אשמח לקבל תגובות מהורים וילדים בדואל [email protected]
שלכם
דתיה בן דור

[עדינה_מאוד*]

או!
הלילה חשבתי על הדף הזה- לא ידעתי שהוא קיים(אולי רק שכחתי?...)חלק מילדי מוכנים לבלות את כל אחה"צ ליד המחשב(זה אלה שמעדיפים להיות בבית מלהיות עם חברים)אני מרגישה שזה לא טוב ולא יודעת איך לאתגר ואתם לצאת מזה החוצה.
התופעה מחמירה עם ילדים גדולים יותר.
ומה משחקים- כל מיני משחקים שאני קוראת להם "פאק מן" כי הם על אותו רעיון....
מה עושים?

[אביב_חדש*]

בימים האחרונים, כשהגדול מסיים לשחק במחשב, למעשה רק פעם בכמה ימים בלבד, וגם זה מוגבל ל3/4 שעה גג, אנחנו מגלים שהוא נעשה בלתי נסבל. למרות שהמשחקים הם משחקי סימולציה (סים-סיטי, זו-טייקון וכו') ומעט באינטרנט, וללא משחקי אלימות בכלל, הוא נעשה מציקן אמיתי. מדבר ביללות, דורש תשומת לב גדולה.
סוף סוף בן זוגי מבין שזו טעות לחשוף למחשב, ואני כבר יכולה להגיד - אמרתי לך (למרות שלא אומרת), אבל אנחנו מבינים שגם החשיפה לטלויזיה עושה את אותו הנזק ואנחנו מקצצים מאוד...
אולי תוך כמה שנים נהיה ללא טלויזיה (אינשאללה).

[יונת_שרון*]

לשם האיזון עלי לציין שאצל ילדי לא הבחנתי בתופעה הזאת. יכול להיות שהוא מילל בגלל שהגבלתם אותו לרק 3/4 שעה?

[בשמת_א*]

לשם החזרת חוסר האיזון עלי לציין שאצל בתי הבחנתי בתופעות דומות בחשיפה לטלביזיה.
אבל במחשב היא לא משחקת במשחקים, אלא פותרת חידות באתר הופ, מציירת, וכאלה דברים רגועים, ולכן אצלה אין תופעות כאלה מהמחשב.
גם אין תופעות כאלה מוידאו כמו "מרי פופינס" או קלטת שבדית שיש לנו על קלוד מונה - יש תופעות כאלה מקלטות ישראליות קופצניות ותזזיתיות.

[יונת_שרון*]

לנו יש גם משחקי מחשב "אינטיליגנטיים", גם קופצניים ורצחניים, וגם כאלה שמשלבים את שני הדברים. לא הבחנתי בקשר בין סוג המשחק לבין מצב הרוח אחריו.
לגבי טלביזיה -- ברור שאחרי רביצה פסיבית לחלוטין יש צורך באיזושהי פעילות. אני משתדלת ליזום בעצמי פעילויות כאלה, ואם אני לא עושה את זה אז הילדים מחפשים את זה בעצמם. לא תמיד זה השתוללות פרופר -- לפעמים הם סתם מציירים או בונים משהו.

[אביב_חדש*]

יונת - ההגבלה היא לא ספארטנית, אלא עדינה ומזמינה לעשות דברים אחרים.
אני מרגישה שבמחשב (וגם בטלויזיה) הם לא עושים משהו. נכון שהם בונים גן חיות ב"זו-טייקון" אבל זה לא כמו לבנות בלגו או לצייר, או לרוץ, לקפוץ, לבנות בית לחתולה וכו'.
זה פאסיבי, כמו הטלויזיה ודורש מהם להוציא אנרגיות אחר כך.
אוווף.
אני רואה שהמצב אצל הבן של השכנים (וגם אצל הילדים שלי אחרי שהם הלכו אליו וצפו/שיחקו איתו) קשה עוד יותר כשההתנהגויות אחרי משחק במשחקים כגון: דראגון-בול-זי, פוקימונים, ביי-בלייד מכניסות אותם לאטרף של השתוללות וחיקויים.
אני לא רוצה להגיד שמחשב זה לא טוב, אבל אולי זה לא מתאים לכולם, אולי זה טוב לילדים מסויימים, אבל לילדים שלי זה עושה רע מאוד...

[פלוני_אלמונית*]

אני מרגישה שבמחשב (וגם בטלויזיה) הם לא עושים משהו. נכון שהם בונים גן חיות ב"זו-טייקון" אבל זה לא כמו לבנות בלגו או לצייר, או לרוץ, לקפוץ, לבנות בית לחתולה וכו'.
אומנם גם אני בעד חשיפה מאוחרת ככל האפשר של ילדים למחשב, אבל אני לא מסכימה שהם לא עושים שם כלום... נכון שעדיף לבנות בלגו, אבל לפעמים גם משחקים כמו זו טייקון משפרים את "היכולת האסטרטגית"
זו רק דעתי כמובן

[סמדר_נ*]

ולי נראה שלמרות הכל, מחשב הוא פחות פאסיבי ומטמטם מוח מטלויזיה. בכל זאת, האופי שלו הרבה יותר אינטראקטיבי ודיאלוגי.
זה לא כמו לבנות בלגו או לצייר, או לרוץ, לקפוץ, לבנות בית לחתולה וכו'.
לא, זה באמת לא. אבל זה יכול לשכון לצד הפעילויות האלה. עניין של מידה.
>לסמדר יש מחשב ואין טלויזיה<

[אביב_חדש*]

לא, זה באמת לא. אבל זה יכול לשכון לצד הפעילויות האלה. עניין של מידה.
או! זה באמת עניין של מידה. זו הסיבה שבסוף בסוף, למרות משאלת ליבי להוציא את הטלויזיה מהבית, לא נוציא אותה. כי בן זוגי לומד ממנה הרבה (ולא, הוא לא רואה ערוץ 2, אלא בעיקר תוכניות טבע והיסטוריה) ואני מניחה שזו דרך ללמוד ממנה, אבל בינתיים, הם רואים יותר הופ וכו' מאשר דיסקברי.
בינתיים יש הגבלה. בעדינות, מדי פעם משחררים את הטלויזיה למנוחה ואותם לעשיה.
אם הייתי הורה לבדי את הילדים שלי, אולי לא הייתי יודעת שאפשר (גם) ללמוד ממנה. אבל כרגע אני לאלבד, ולמרות, שוב, משאלת ליבי, כנראה תהיה טלויזיה בבית.
אני שמחה שיש כאן בבית תובנות אחרות לגבי מחשבים, ובעקבות זה גם לגבי הטלויזיה.

[אירית*]

יש לי ילד בן עשר וחצי (ועוד שניים מתחתיו) מומחה במחשבים. במקום לבקר את התעסקותו הרבה במחשב, הבנתי שהילד הזה מתחבר לטכנולוגיה הוא מבין במחשבים הרבה יותר מבני גילו וכל הזמן פונים אליו בשאלות . אחרי הרבה בקורת על השימוש במחשב, הבנתי שבשבילו, זה תחום עניין ואין לי מה לעשות נגד זה, הוא אוהב יותר אוכל מעובד ואוהב בכלל את העולם המודרני על כל חידושיו ונזקיו למרות שהייתי רוצה שיחתבר יותר לטבע, לטבעי ליצירתי לרגשות וכל מה שמתלווה אל זה. אבל קיבלתי , סוף סוף שהדרך שלו היא זו. וכשקיבלתי אותו והתחלתי להשתמש במילה מומחה למחשבים במקום מכור למחשבים כשאני מכבדת את רצונו לאכול המבורגר וכל מיני דברים מוכנים הוא מחייך, מרגיש מחוזק, פתוח יותר היחסים שלנו השתנו ומבחינתי זו הדרך שלי איתו.

[אמא_של_יובל*]

שלום לכולם,
בתור קוראת מושבעת של האתר, קורה הרבה שבני (ארבע וחצי) עומד מאחורי כתפי ומבקש "גם לכתוב"
אז פתחתי לו דף, וכרגע הוא מתאמן על קשקושים ו הבעות בצ'יק צ'ק
הבעיה היא שהוא מאד נהנה לכתוב שם את שמו המלא, ובטח מתישהו גם יפרט את כתובתו ומס' הטלפון שלו.
איך מסבירים לו שלא עושים כזה דבר באינטרנט בלי להפחיד אותו יותר מדי?

[יונת_שרון*]

בגיל שהם יודעים לכתוב את הכתובת ואת מספר הטלפון הם בדרך כלל מסוגלים כבר להבין שעדיף לא לעשות את זה.

[יהל_ברמן*]

אני בגיל שנתיים כבר שיחקתי על המחשב בגלל שאחותי גדולה ממני בשנה ושולה חודשים ואז כל דבר שהיא עשתה גם אני עשיתי (רציתי לעשות את זה) :-)

[לורד_בריטיש*]

המלצה:
כבר זמן מה שאני נותן לפעוט (שנתיים וחצי) לצייר בתוכנת הצייר שמגיעה עם WINDOWS אבל זה לא זה: התפריטים לא נוחים ולא מעניינים.
בכל אופן, הייום התקנתי tuxpaint שזו תוכנת ציור לילדים, אשר הגיעה מקהילת הקוד הפתוח(כמו צ'יק צ'ק). ממשק נהדר, תכונות חמודות ואפילו תמיכה בעברית (!)
יש אפשרות גם לכוונן אותה בכדי שתיהייה יותר "בטוחה" אל מול קטנטנים חוליגנים במיוחד - ולכן נראה לי כי היא אופציה נחמדה לשימוש בגנים או מוסדות אחרים (מרפאות וכו)
http://www.newbreedsoftware.com/tuxpaint

[ציירת_הקומיקס*]

אני מנסה להפיח חיים בדף הזה ומאוד אשמח אם יהיו תגובות.

ראיתי שהדף נפתח בשנת 2001 ובכל אופן- עברו מאז כארבע שנים. המון זמן מבחינת חדירת המחשבים לבתים הפרטיים.

בשמת למשל מספר איפשהו באמצע הדף הזה שהיא מתחברת באמצעות קו הטלפון ולכן המחשב אינו נגיש לילדה...

מקווה בשבילך בשמת שמאז כבר התחברתם לאינטרנט המהיר.

גם אצלנו עד לפני שנה בערך המחשב היה משהו עתיק בפינת הבית שמידי פעם אחת האמהות יושבת עליו ומתעצבנת כשהוא נתקע כל שניה.

מאז קנינו מחשב חדש, התחברנו לאינטרנט המהיר, הורדתי-צרבתי-העתקתי מספר משחקים לבן שלי

ו-

יצרתי במו ידי מכור צעיר למחשבים.

הבן שלי.

בן ארבע ושבעה חודשים.

קם בבוקר- למחשב.

חוזר מהגן- למחשב.

ובערב לפני השינה- מחשב.

נכון שבין לבין הוא עושה עוד דברים,

אבל הוא מאוד אוהב את המחשב.

מה הוא עושה על המחשב?

משחק במשחקים וצופה בסרטים (כלומר: המחשב עבורו הוא גם טלוויזיה).

ואני מרגישה ממש רע עם זה.

מצד אחד מנסה לכבד את הבחירה שלו, וגם מתלהבת יחד איתו- המשחקים היום הם באמת מדהימים (כמי שגדלה על ספקטרום 48 ומשחק הפינג-פונג) הגרפיקה השכלולים, האפשרויות.
מתלהבת גם מהשליטה שלו איך הוא נכנס לאתרי משחקים באנגלית בוחר מה שהוא רוצה, שולט במחשב.

ומצד שני- כל כך הייתי רוצה שהוא יעשה דברים חושיים יותר.
יקטוף פרחים, או יאפה איתי עוגיות

מרגישה שהמחשב "בולע" את הילד. אבל קשה לי לשים את האצבע על מה לא בסדר. מה מפריע לי במחשב. וגם איך פרקטית לעשות שינוי. להגביל שעות על המחשב? נראה לי המוצא האחרון.

אני אשמח מאוד לשמוע איזה מקום המחשב תופס בחיי הילדים שלכם.

במיוחד בחיים הילדים שבחינוך ביתי- לי נראה שאם הוא היה בבית- היו מתווספות עוד כ- 8 שעות מחשב ביממה (הזמן שבו כעת הוא בגן).

[תמרוש*]

ציירת וכולם,
זה נושא שהוא נורא חשוב בעיני.
לפני כמה שנים קראתי ספר בשם "הצילו, הילד התמחשב". באנגלית זה היה failor to connect, אם אני לא טועה.
(מצ"ב book]קישור לפרטים מלאים id[/po]=9013 , כי לא ראיתי אותו מאז הרבה בחנויות).

כתבה אותו מורה שהיתה גם מנהלת בי"ס. היא הסתובבה איזה שנתיים בארצות הברית, ובדקה ה מ ו ן בתי ספר וגני ילדים לראות איך המחשבים השתלבו שם. אתם יודעים איך זה אצל האמריקאים - מגזימים בכל דבר. ישר הם רצו להכניס את המחשבים לכל חור אפשרי, וכמה שיותר מוקדם, כדי לקדם טכנולוגית את הילדים.

זה ספר שמן, מפורט מאוד, קצת מדכא, האמת. אבל נראה שקול למדי. (הוא מדכא כי הוא מביא המון סיפורים על הדרך הלא נכונה להכניס מחשבים למוסדות חינוך, ואיזה ברוך יוצא מזה).
אני אנסה לתמצת כמה מהמסקנות שלה, כפי שיש לי אותן בזיכרון:

א. אין שום בעיה בלחשוף ילדים למחשבים פעם ראשונה בגיל 11-12. הם ילמדו וישתלטו על הטכניקות והשפה בדיוק כמו ילדים שנחשפו מוקדם יותר.

ב. מתחת לגיל 5 - רצוי מאוד שלא לחשוף ילדים למחשבים, ולהגביל את תנאי הצפייה (יש הרבה הסברים למה, היא סוקרת כמה אספקטים התפתחותיים, כמו העייניים, כישורים חברתיים, קוגניציה)

ג. בניגוד למה שהורים נוטים לחשוב - מחשב לא יותר טוב מטלויזיה!! תלוי מאוד, כמובן, מה התכנים ותנאי השימוש, אבל בנסיבות מסוימות מחשבים יכולים בהחלט להיות יותר גרועים. היא גם מפרטת במפורש למה, עם דוגמאות.

ד. אפשר לעשות דברים נהדרים עם החיבור של ילדים ומחשבים, וילדים יכולים להיתרם מזה מאוד - אבל רק כשעושים את זה בשכל. בעיקר עולה הצורך באדם מבוגר שייתווך וינחה את הפעילות, וכמובן תמיכה טכנית מתאימה. בדרך כלל הכלל הוא: אם את שמה ילדים מול מחשב בלי אדם מבוגר באמצע - הרבה טוב לא צומח מזה.

היא כתבה בעיקר על מחשבים במוסדות חינוך, אבל לדעתי זה ספר יישומי מאוד גם להורים, ויש בו הרבה אינפורמציה שטוב לדעת.
וזהו. לדעתי האישית - יש משהו מאוד לא בריא בישיבה ליד מחשב. אבל קשה לי לשים אצבע על שורש הבעיה. היו לי עכשיו כמה ימים שנכנסתי יותר מדי לאינטרנט (משהו כמו 2-4 שעות כל יום במשך פחות משבוע) וזה עשה לי כל כך רע, פיזית ונפשית, שקשה לתאר. והייתי רק באתרים חיוביים ונחמדים, ובאימיילים. אפילו בלי משחקים קופצניים שמגרים את מערכת העצבים.

[אמא_לשלושה*]

אני כותבת על בעיה שבטח כבר כתבו לפניי, אבל מודה אין לי כוח לקרוא הכל לכן : בני בן השמונה כל היום מול המחשב או הטלוויזיה {זה מסביר את השעות המטורפות שאני משתמשת במחשב} אני מאוד משתדלת שיעשה קצת פעילות גופנית לכן כשאני ממש מתעקשת אז הוא רוכב על אופניים בערך חצי שעה.
שאלתי היא האם זו פעילות גופנית מספיקה לגילו? ואם לא אז איזה פעילות גופנית הוא צריך לעשות?

[תמרוש*]

לא הבנתי האם הוא רוכב חצי שעה ביום או חצי שעה בשבוע.
כעיקרון, כדי לשמור על הבריאות צריך לעשות פעילות גופנית חצי שעה ביום כל יום. זו יכולה להיות כל פעילות שהיא, שלא מאמצת את הגוף יותר מדי (נניח, ריצה עם נעליים לא מתאימות ועם משקל ענק על הגב ופחות מדי מנוחות - זה יותר מדי). זו ההמלצה הרשמית של כל העוסקים בבריאות.

אבל האמת היא שפעילות גופנית, באידיאל, צריכה להיות פזורה במידה כזאת או אחרת על פני כל שעות היום, ובעיקר בעיקר אצל ילדים. ישיבה ללא הרבה תזוזות צריכה להיות לפרקי זמן קצרים, ובטח לא רוב שעות הערות. אני אתן לך דוגמה: העבודה שלי בשנתיים האחרונות (כמרפאה בעיסוק עם ילדים) חייבה אותי להיות בחדר אחד לפרקי זמן של 3/4 שעה, בחדר הזה לעתים ישבתי על כסא, לעתים על הרצפה, הרבה פעמים קמתי ועברתי לצד השני של החדר או של השולחן, לעיתים עמדתי, ולפעמים הלכתי או רצתי או שיחקתי אתם בכדור. בין הטיפולים הלכתי המון במסדרון ובין החדרים האחרים (כדי לחפש אדם מסוים, ללכת לשירותים, לקחת ציוד מהארון וכו'). מבחינה פיזית זו היתה העבודה המושלמת, כי כל הזמן זזתי בה, כמעט ולא הייתי מול מחשב, ולעיתים נדירות הייתי צריכה לשאת משאות שדרשו ממני מאמץ רב.

לגבי מבוגרים, לא הוגן לדרוש מין סדר יום כזה, כי רוב העבודות לא מאפשרות כזאת גמישות תנועתית (אוי, חבל!) ואנחנו בכל זאת צריכים להתפרנס. אז מצמצמים את הפעילות לחצי שעה מרוכזת ביום, פעם ביומיים, וגם זה טוב. אבל אצל ילדים, שעוד לא חייבים לשבת לפרנסתם, הייתי מעדיפה בהרבה לראות דפוס תנועה דומה יותר לזה שתיארתי: ישיבה, הליכה, ריצה, ישיבה, עמידה, משחקים מסוגים שונים, טיפוס על גדרות, טיפוס על עצים.

לי אין ילדים, ולכן לא נראה לי הוגן שאנסה לייעץ לך איך להביא את הילד למצב כזה. אבל יש פה הרבה ניסיון של הורים שפעם היתה להם הרבה טלויזיה ועכשיו בכלל לא או כמעט בכלל לא. תוכלי לחפש באתר למשל ב- ילדים וטלויזיה, או מדור הורות ומשפחה.
תזכרי גם, שפעילות גופנית היא התרופה האולטימטיבית לרוב התחלואים הקיימים בעולם. זה לא להאמין עד כמה.
בהצלחה!

[אמא_לשלושה*]

תודה. הוא רוכב כל יום על אופניים במשך חצי שעה, עכשיו אני אנסה לשכנע אותו לשחק בכדורסל {אפילו אני אצטרף אליו} מקווה שזה מספיק.

[תמרוש*]

להצטרף אליו נשמע לי מעולה.
רק תזכרי שזה צריך להיות משהו שגורם לו הנאה (וגם לך, מן הסתם).
יותר מדי אנשים שונאים פעילות גופנית כי יש להם זכרונות רעים מבית הספר (פעם המדיניות הרשמית היתה לעודד תחרותיות... איזה עונש. ברור שדווקא הילדים שהיו זקוקים לפעילות שנאו אותה - כי "עודדו תחרותיות" והם תמיד הפסידו.)
בלי הנאה קשה מאוד להתמיד.
אני עכשיו "גיליתי" את האופניים (בגיל 29 ה"מופלג"), ואני נורא נהנית לטייל עליהם עם בעלי, טיולים ארוכים של שבת.

[ציירת_הקומיקס*]

אנא לשלושה- אני חושבת שהעובדה שבנך יושב כל היום (לדבריך) מול הטלוויזיה או המחשב יכולה לעורר שאלות נוספות, לא רק לגבי הפעילות הגופנית. נניח שישאשרו לך שחצי שעה פעילות גופנית ביום זה בסדר. איך את מרגישה עם הישיבה הממושכת שלו מול המחשב? את מרגישה שזה נכון לו? מפתח אותו? לא בא על חשבון דברים אחרים?

אלו הן בדיוק השאלות שהעלתי כאן לפני מספר ימים. מצד אחד יש לי רצון לכבד את הבחירה של הבן שלי, ואני מבינה את המשיכה של המחשב. מצד שני- התחושה שלי שזה לא נכון ולא מתאים לגילו.

הדברים שתמרוש כתבה- מאוד עזרו לי. כרגע אני מנסה שלא להגביל את זמן המחשב-טלוויזה אלא לפעול בכיוון של יצירת פעילויות אטרקטיביות אחרות.

למשל מתחילה להכין עוגיות וקוראת לו מהמטבח אם הוא מעונין לעזור.
או נשארת איתו אחרי הגן למטה, ככה שהפעילויות הן במילא שונות.

[תמרוש*]

ציירת - בהצלחה. שמחה שעזרתי. )

[אורית*]

ילד בן 4.5 משחק במשחק מחשב מאוד מאוד אלים (GTA למי שמבין) המשחק כל הזמן מזעזע אותי מחדש, זה משחק שהדמויות בו נראות כמעט אמיתיות, דם נשפך שם כמו מים. הוא "הגיבור" ויכול להרביץ/לירות/לגנוב, בקיצור כל מה שהוא רוצה.
מצד אחד להגביל אותו זה צעד שאני לא כל כך מתלהבת ממנו , מצד שני האלימות שם מ ז ע ז ע ת!
אני יכולה בקלות למחוק את המשחק מהמחשב אבל אני מרגישה לא נוח עם צעד כזה.

אשמח לרעיונות/דעות/עצות.

[דרך_עפר_שם_זמני*]

התלבטות קשה... אני הייתי מדברת איתו, מסבירה לו שזה מפריע לי וש{{}}אני לא יכולה עם זה (מה שיהיה נכון במקרה כזה), מודיעה לו שלא משחקים בזה יותר, ומאפשרת לו לבטא את הצער והאכזבה. אולי מציעה אלטרנטיבות. ואחר-כך, כמה ימים אחרי השיחה, לא באותו רגע שאולי יהיה קשה - מוחקת.

[פלוני_אלמונית*]

אורית תחפשי בשבילוו תחליפים קצת פחות גראפיים מבחינת האלימות בתור התחלה
לדוגמא dragonfable - זה משחק רשת שמורכב מגיבור שמרביץ למפלצות עם חרבות מסוגים שונים ועובר קווסטים וע"י כך זוכה בעוד כלי נשק.
היתרון שזה נראה כמו סרט מצויר והאלימות מוגבלת יחסית ודי לא יצירתית, כך שמצד אחד יש פורקן לדחף האלים ומצד שני זה לא מוגזם.

לא הייתי מוחקת את המשחק האלים בלי ידיעתו אלא מנהלת שיחה והסבר שסוג כזה של משחקים לא מקובל עלייך ואחרי מציאת תחליף שמקובל עלייך אפשר יהיה למחוק יחד את המשחק האלים.

[אורית*]

תודה על התשובות והרעיונות, אנסה לדבר איתו היום בערב ובמקביל נחפש משחק חלופי שיהיה מקובל על שנינו.
אעדכן יותר מאוחר.

[אמא*]

מכירה את המשחק מקרוב, אני אסרתי על המשחק חד משמעית !!! רמת האלימות היא מזעזעת !!!
אני חושבת שחובתנו כהורים להציב גבולות גם במשחקי מחשב, כמו שלא היית נותנת לו לראות סרט אלים בטלויזיה. ד"א כשקונים משחקי מחשב בחנות (ולא מהורדות) יש מאחור דירוגים וסימנים על רמת האלימות, ולאיזה גיל זה מיועד.
באתר של אמזון, יש דירוגים שונים למשחקים ולאיזה גילאים הם מתאימים, יש גם חוות דעת של הורים על המשחקים, לפני שהלכתי לקנות משחק חדש, עשיתי קצת מחקר, מה מתאים לו.
יש סדרה של משחקים של הארי פוטר, מאד מוצלח.

[אורית*]

אמא, התגובה שלך עודדה אותי עוד יותר לאסור את המשחק הזה אבל החלטתי לעשות את זה בהדרגה.
היום אחרי הגן הוא רץ למחשב ושיחק במשחק במשך שעה שלמה, אחרי שעה כבר לא יכולתי לסבול את זה, הוצאתי אותו מהמחשב בבכי וצרחות (ההסברים שלי לא עזרו) ומאז ועד עכשיו הוא לא הפסיק לצרוח "במה אני אשחק עכשיו?" עכשיו סוף סוף יש רגיעה קלה.

הוא רגיל לשחק במשחק הזה גם כל ערב לפני השינה, בפעם הזו אני מתכוונת לתת לו לשחק "רק" חצי שעה, נקווה שזה יעבור בשלום.
הולכת עכשיו לחפש משחק חלופי.

[רחל*]

בני בן חמש וחצי נהנה מאוד לשחק בפאזלים באתר הזה (יש כל מיני רמות קושי) ועוד דברים מענינים.
אני גם מנצלת את ההזדמנות ללמד אותו מילים בסיסיות באנגלית, ממש אתר נחמד לילדים.
http://www.thekidzpage.com

באופן כללי אני לא חושבת שזה טוב לתת לילד לשחק במשחקי אלימות בכל רמה .

[אורית*]

באופן כללי אני לא חושבת שזה טוב לתת לילד לשחק במשחקי אלימות בכל רמה .
גם אני חושבת כך אבל זו בעיה כאשר יש לילד אחים גדולים P-:

היום נתתי לו לשחק בערב רק 20 דקות, לא יודעת מה קרה לו אבל במקום להירדם בשבע וחצי, הילד פשוט לא הפסיק להשתולל, לריב, להרביץ לאחיו הגדול ונרדם רק בתשע ורבע.

[אמא*]

אצלנו גם יש אחים גדולים(16 ו-18) ויש להם משחקים משלהם...כן גם קצת על גבול האלים אבל...הגבלנו את המשחקים לקטן יותר, ואני מדברת על בן 11. לא מבינה איך את יכולה לתת לילד בן 4 לשחק במשחק הזה אפילו 20 דקות, אפילו דקה !! וסליחה על הביקורת שלי.
חסרים משחקים במחשב?? ובכלל יש משחקים ממש מקסימים בוואלה למשל.
המשחק הזה מזעזע גם לגדולים, לדעתי.
ולגבי מחשב לפני שינה...בכלל אני מגבילה את השמוש במחשב במיוחד לפני שינה.....איך אפשר להירדם בכלל אחרי זה.
מה קרה עם סיפור לפני שינה?? באוירה רגועה.
אני רואה קשר גם לדף על סמכות הורית....יש לנו כאן תפקיד לקבוע גבולות כהורים.
ועוד,אני תמהה על הקשר הישיר בין משחקי המחשב האלימים לבין האלימות בקרב ילדים ובני נוער...
טוב יצא קצת תוקפני, סליחה.
אבל הנושא גם מאד קרוב לליבי ומדאיג אותי גם.

[פה_ושם*]

מסכימה עם אמא

[אורית*]

ולגבי מחשב לפני שינה...בכלל אני מגבילה את השמוש במחשב במיוחד לפני שינה.....איך אפשר להירדם בכלל אחרי זה.
כנראה שזה תלוי באופי הילד, אצלו כנראה זו הדרך "לפרק" את כל האנרגיה שיש בו.

יש לנו כאן תפקיד לקבוע גבולות כהורים
טוב, איתו תמיד הייתה לי בעיה של גבולות, קשה לי, אבל אני לא מרימה ידיים.

ובכלל יש משחקים ממש מקסימים בוואלה למשל.
הוא משחק במשחקים האלו, אבל המשיכה שלו למשחק הזה מאוד חזקה.

אתמול דיברתי איתו ואמרתי לו שאני רוצה למחוק את המשחק, הוא ממש השתולל, בכה, צרח וביקש שאני לא אעשה את זה, תפסתי על זה "טרמפ" ואמרתי לו שאני לא אמחק כל עוד הוא נשמע לכללים וקם כאשר הטיימר מצפצף. הוא הסכים, נראה מה יהיה היום.......

[פלוני_אלמונית*]

הבן שלי ממליץ על המשחק "הגורל" - משחק ישראלי. אתה מגלם דמות, אתה לא רואה את הדמות, רק רקע. רואים דמויות לא אמיתיות, אין להן שם משתמש. לדבריו לא רואים את אלימות ממש, יש רק תיאורים של מה שעושים. במשחק מדברים רק בעברית.

כמובן ממליץ על דרגוןפייבל.

יש משחק בשם פלייף, ויש את מייפל סטורי.

GTA - הבן שלי אומר שזה משחק אלים מאד, שרואים את הדם של האנשים וזה מגעיל, וגם את הגופות שלהם.

חברה אמרה לי שכדאי כל הזמן לעקוב אחרי מה שהילדים משחקים. מייפל סטורי הוא משחק רשת, וצריך להזהר שלא ירמו אותך (במציאות!!!). את הילדים שלה רימו ילדים אחרים שאנחנו מכירים (מאותו ישוב). מזל שהם לא שיחקו על כסף אמיתי.

(אורית, תתקשרי אלי ואסביר לך בע"פ - מ.)

[אורית*]

יקירתי, הטלפון יגיע מחר.
את מייפל סטורי הילדים שלי כבר מכירים.
את המשחק "הגורל" אפשר להוריד מהרשת? או שצריך לקנות אותו?

[פלוני_אלמונית*]

"הגורל" - נכנסים לאתר שלו, מבצעים הרשמה, ואחרי זה כל פעם שרוצים להשתמש רושמים את שם המשתמש והסיסמא.
(אני חושבת שיש לי בעייה במייל, אנסה להתקשר מחר. היום הייתי כזאת עמוסה, לא היה לי זמן לכלום חוץ מעבודה)

מ.

[פשוט_אלון*]

הייתי אלוף ב-GTA.
לא הייתי ממליץ לילד בן 4
( אלא אם כן זה GTA1 או GTA2 הישנים (שם זה לא תלת מימדי אלא מבט מלמעלה) )
GTA החדשים התלת-מימדיים מדמים מציאות ממש, אחרי לילות לבנים בגירסא תלת מימדית (לא זוכר איזה מספר GTA),
אני זוכר שזה ממש השפיע והתחבר לי עם פעולות שעשיתי במציאות.
אם לא ממש לאסור לשחק בזה, אז כן להגביל אולי ולראות שזו לא התמכרות.

[אורית*]

היי אלון
הוא משחק ב GTA מספר 5.

אני זוכר שזה ממש השפיע והתחבר לי עם פעולות שעשיתי במציאות.
אתה יכול לפרט?

[פשוט_אלון*]

GTA5 זה תלת מימדי,
הייתי משחק בזה שעות על גבי שעות תקופה אז ממש התחבר לי,
לדוגמא הייתי יוצא לרחוב ומרגיש שאני יכול לבוא לרכב, לתפוס את הנהג לזרוק אותו החוצה ולצאת לסיבוב.
או הייתי הולך ברחוב ומרגיש כאילו יש לי פעולות שאני יכול לבצע במשחק במציאות כמו למשל לתת אגרוף סתם למישהו ברחוב ולהמשיך ללכת כשהוא מתעלם
זה היה במובן הזוי ושרוט, לא במובן שבאמת הייתי עושה את זה, אלא האופציות האלו נראו לי מולי מה שלא קרה לפני, אלא רק בהשפעה.
כלומר לא היה בא לי ממש לעשות את זה אבל הפעולות שבמשחק ממש עלו בדעתי,
אני חושב שהמרחק קטן יותר בין "מה שעולה למחשבה" לפעולה, לבין "מה שלא עולה למחשבה" לפעולה.
אגב אני כן בעד משחקים אגרסיביים לילדים, כולל משחקי מכות, (אני מניח בניגוד לרבים אחרים כאן)
אלא שיהיו פחות תלת-מימדיים ומציאותיים, שההבדל בין המשחק/סדרה למציאות יהיה ברור יותר.

[אורית*]

וואו אלון, השבוע נסעתי באוטו, הקטנצ'יק מאחור, האטתי כדי לתת למישהו לחצות את מעבר החציה בשלום, הקטנצ'יק בתגובה "אמא תדרסי אותו, אמא תדרסי אותו!"
כשהגענו הביתה ישבתי והסברתי לו שהחיים זה לא GTA הסברתי לו מה עלול לקרות אם עושים את זה באמת, הוא הבין עד רמה מסויימת.

היום נסענו כולם באוטו, הבן זוג נעצר לפני רכב (רמזור אדום) והקטנצ'יק: "אבא תתנגש בו! נו אבא תתנגש בו כבר!", הפעם לא הסברתי לו כלום, פשוט שאלתי אותו אם הוא יודע מה יקרה אם אבא יתנגש ברכב, הוא חשב לרגע ופתאום ראיתי שהוא ממש מבין את העניין, ז"א מבין את ההבדל בין המציאות למשחק, הוא הסביר לי מה יכול לקרות.

אין לי פחד שהוא ייצא ילד אלים/מופרע או משהו דומה, אני לא יכולה לשים את האצבע בדיוק במקום שמפריע לי.

[פשוט_אלון*]

אבא תתנגש בו! נו אבא תתנגש בו כבר! זה מאוד משחרר בנים לדבר כמו "עבריינים", ולהיות עבריינים במחשב זה בכלל..
כל עוד לא מתעוררת אלימות מופרעות התמכרות ממש, לדעתי זה אחלה להיות פושטק ווירטואלי.

[טרה_רוסה*]

למה בעצם את לא מונעת ממנו לשחק במשחק הזה? אני לא מבינה.

[ח_אלפשה*]

כל עוד לא מתעוררת אלימות מופרעות התמכרות ממש, לדעתי זה אחלה להיות פושטק ווירטואלי

מתוך מחקר שהתפרסם במעריב, על קשר בין אלימות בטלויזיה (לא רואה סיבה שזה לא יהיה תקף גם עבור מחשב) לאלימות של ילדים:
ילד שנחשף לשעה אחת ביום של טלוויזיה מסוג זה מועד פי ארבעה יותר להתנהגות אלימה מילד שלא נחשף לה

http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/658/315.html

בערוץ 8 היתה לא מזמן תוכנית שהראו בה התנהגות של ילדים שצפו בטלויזיה. חלק מהילדים צפו בקלטת בה מבוגר "מרביץ" לבובה גדולה ואילו אחרים ראו קלטת בה מבוגר מחבק את הבובה.
אח"כ הכניסו את הילדים לחדר בו הייתה הבובה. אלו שנחשפו לקלטת האלימה תקפו את הבובה בפראות ואלימות.

[דרך_עפר_שם_זמני*]

הזהרה: לילדה שאני מכירה יש חשבון באתר טיפו. אתמול מישהו פרץ לחשבון שלה, שינה את השם שלה למשהו נורא ושלח מיילים מזעזעים לרשימת הכתובות שלה.
זה כל כך נורא. אני בטוחה שיש כל כך מעט אנשים עם מוח מעוות כזה, אבל אחד כזה מסוגל לעשות דברים כאלה, שאני נשארת עם הרגשה שזה עולם מגעיל ואנשים הם מטורפים. זהירות: אם לילדים יש חשבונות באיזשהו אתר, שלא יכנסו אליהם ממחשב אחר מלבד זה שבבית, שלא ישאירו אותם פתוחים, שלא יתנו את הסיסמה לאף אחד.

[במבי_ק*]

למה בעצם את לא מונעת ממנו לשחק במשחק הזה? אני לא מבינה.

גם אני. קשה גם להבין מה המשא ומתן שאת מנהלת איתו, כשהוא בוכה ומתחנן שתתני לו לשחק, ואת נענית בתנאי שכך וכך. אם את חושבת (כמוני) שהמשחק הזה מזיק לילד בן 4 וחצי, מה המשחק הזה עושה אצלך בבית?


התגובה שלך עודדה אותי עוד יותר לאסור את המשחק הזה אבל החלטתי לעשות את זה בהדרגה.

הוא רגיל לשחק במשחק הזה גם כל ערב לפני השינה, בפעם הזו אני מתכוונת לתת לו לשחק "רק" חצי שעה

למה? למה את לא מודה בפני עצמך שמה שאת עושה בפועל זה: 1. שמה גבול 2. מונעת ממנו משהו שנראה לך מזיק. בשביל מה ההדרגה? זה לא הופך את 1 ו 2 שאת עושה, למשהו אחר...

אם תפיסת העולם שלך אחרת, ואת חושבת שילד בגיל הזה יכול לנהל לבד את תוכן עולמו ואת סומכת עליו, אז לכי על זה - תני לו לשחק בזה בסבבה. אבל את אומרת בפירוש שאת רואה בזה נזק, אז מה את משדרת לעצמך ולו כשאת לא מונעת ממנו את זה ועושה את זה ב"הדרגה". ?

[אורית*]

המשחק נמחק סופית! ישבתי עם הקטנצ'יק והסברתי לו מה אני מרגישה בקשר למשחק הזה, הייתי החלטית לגמרי, הוא הסכים ולא הביע שום התנגדות.
תודה לכל המגיבים.

[דרך_עפר_שם_זמני*]

[פשוט_אלון*]

מה לגבי פורקן יצרים מול משחקי מחשב ?
אתם חושבים שאפשר לפרוק יצרים אלימים שקיימים (מה לעשות) מול המחשב במקום לבטא אותם במציאות ? אני חושב שיש בזה משהו.

[ציפ_ציף*]

מי אמר שכל יצר צריך להתפרק? אולי דווקא צריך לשלוט ביצרים,לעדן אותם.

"איזה הוא גיבור - השולט ביצרו"

יש יצרים שצריך לדכא ולא לתת להם פורקן,במיוחד יצרים של אלימות.
לעומת זאת אנרגיה אפשר לנווט,למשל אנרגיה חזקה אפשר לפרוק במשחק כדור,בשירה,בריקוד או בצחוק מתגלגל.

[פשוט_אלון*]

לא יודע, כי זה לא מסתדר לי במיוחד מהחוויה האישית שלי,
יריתי הרבצתי דרסתי הרגתי במשך עשר שנים מאות אלפי יצורים וירטואלים (כמו רבים אחרים בני גילי)
ואני וגם רבים אחרים שאני מכיר שעשו דברים דומים ואפילו יותר ממני, מאוד מאוד לא אלימים במציאות, דווקא נינוחים ורגועים

[דרך_עפר_שם_זמני*]

בלי לטעון שמשחקי מחשב אלימים משפיעים כך או אחרת על האישיות או על התנהגות: זו פשוט דרך לא הגיונית לפרוק אנרגיות ויצרים. בישיבה? הייתי מעדיפה שיקוצו בחוץ וישחקו במלחמה ויירו אחד על השני באקדחי מקלות. משחקי המחשב האלימים פשוט עושים לי רע, לא נעים לי להימצא בקרבתם (ומה שאני בכלל מכירה זה קשקוש לעומת מה שאני קוראת פה שקיים).