איך אני יכולה לגרום או לשכנע אותו להפסיק
יש גבול דק, לדעתי, שהורים מפספסים אותו, בין
חינוך ללא כפייה לבין "חוסר גבולות". הראשון הוא יחס של כבוד לילד ולצרכיו. השני הוא רתיעה מכל עימות עם הילד ומכל הכנסה של משהו שלא מוצא חן בעיני הילד.
אני מבקשת לחדד את ההבחנה הזאת, בעניין הנדון.
כאשר אנחנו מונעים מילד לרוץ לכביש ישר לתוך מכונית נוסעת, איננו נרתעים משום עימות. זו סכנת חיים. אנחנו נציל אותו מייד, בכל מחיר. נכון שאם הילד רק
רוצה לרוץ לכביש אז נצליח להציל אותו בצורה מכבדת, ואם הילד כבר טס בכל המהירות ואנחנו נאלצות לדלוק אחריו ולהרים אותו באוויר שנייה לפני שרגליו נוגעות באספלט - זה יהיה קצת פחות מכבד, אבל אין לנו שום "התלבטות" איך "לגרום לו" לא לרוץ לכביש או "לשכנע אותו להפסיק".
המטרה היא לא לשכנע אותו.
לפעמים הילד צריך לקבל שאמא קובעת (או אבא, לצורך העניין), בלי להשתכנע!
כי אמא יודעת שזה מסוכן לך, וגמרנו.
אמא
מודיעה ועוזרת להתגבר על הצער והתיסכול, אבל אין בכלל ויכוח. זה לא דיון אקדמי.
כך לגבי ריצה לכביש, לגבי הכנסת מזלג לשקע החשמל, לגבי ניסיונות בפיזיקה עם אגרטל הקריסטל של סבתא, או לגבי חגורת בטיחות. אנחנו לא אמורות לנסות "לשכנע" את הילד שכל אלה לא מתאימים - רק
להודיע, ולעזור לו עם התיסכול, כאשר דווקא מתחשק לו לרוץ לכביש (אין לו מושג מה עלול לקרות), דווקא נראה לו מלהיב לתקוע מזלג בשקע, דווקא האגרטל מושך אותו, אולי הוא מתגעגע לשמוע את קולות הנפץ של זכוכית נשברת, ודווקא חגורת הבטיחות מציקה לו והוא לא מבין למה הוא צריך להיות קשור בזה.
באותה מידה, דווקא מתחשק לו מתוק, והוא לא מבין למה צריך למנוע ממנו את התענוג.
האמת היא שבני אדם נולדים עם העדפה למתוק.
זה ביולוגי.
יש להם העדפה לחלב האם, שהוא מתוק (יותר מתוק מחלב פרה, למשל).
ויש להם העדפה לפירות, כי המין האנושי התפתח קודם כל על פירות, כמו כל הקופים: פירות, אגוזים, וגם כל מיני עלים אכילים הם הבסיס. לפי הטעם המתוק, הפרימאטים מזהים את הפרי הטוב למאכל. פירות הבוסר אינם מתוקים...
הבעיה נולדה כאשר התעשייה המודרנית זיקקה סוכר לבן מתוך צמחים, והתעצמה כאשר אותה תעשייה המציאה money makers בדמות כל מיני מוצרים שמבוססים על כמויות של אותו
מוצר מזוקק חסר כל ערך תזונתי (ולא סתם חסר, אלא ממש מזיק).
יש אנשים שניזוקים יותר מהסם הזה, ויש שפחות. יש אנשים שאוכלים תזונה בריאה ומגוונת ויש להם בסיס בריאותי טוב, כך שכמויות קטנות של מזון תעשייתי עתיר סוכר לא מותירות רישום ניכר על הרקע הזה. אלה, לא חייבים בהכרח לסלק כל רמז לסוכר מתפריטם.
יש ילדים שרגישים יותר לסם הזה, והם אוכלים כמויות לא פרופורציונאליות ממנו, וגם ההשפעה ברורה. וגם מבוגרים כאלה. אגב, לנו (לי ולבני) אסור כל מתוק. גם סוכר קנים אורגני, גם דבש.
מותר לנו בטטה בתנור (מתוק מאוד אבל טבעי), פירות כפי שהם (לא מסוכרים, לא מבושלים), וכדומה.