על ידי יול* » 04 ינואר 2009, 21:20
תודה על הדף הזה, הדף ההוא באמת תפס כיוון פוליטי לא נעים. ואני באמת חשה צורך עז לדבר על הדברים.
ובעיקר לשאול. אני מוצפת בשאלות, תהיות, מחשבות, המון בלבול.
במרכז הארץ הכל נראה רחוק כל כך, אפשר בקלות לא לשים לב.
ואני מסתובבת בחוסר שקט ומרגישה שמשתגעת.
דלעת, אני מאד מזדהה עם חוסר היכולת להתרכז בשום דבר אחר.
בלי להכנס לשאלות פוליטיות ומי צודק ומי לא אני פשוט לא יכולה להשתחרר מתחושת הכאב.
על הכל, על המציאות שבה אנו חיים, המציאות שאותה אנו יוצרים, המציאות שאליה אנחנו נשאבים.
כמה אנחנו מובילים וכמה מובלים, כמה שולטים וכמה נשלטים...
והתהיה לגבי האחריות, שלנו, שלהם ובכלל על ענין הלתפוס צד,
מיהו האויב, מה זה אויב, כולנו בני אדם, לכולנו פחדים, חששות, כמיהות ורצונות.
היכולת לחמלה ורחמים, היכולת לשיקול דעת, הנקודה בה נגמרת הסבלנות, איך יודעים מי צודק?
איפה האמת? יש אמת? כל אחד והסיפור שלו.. כל אחד והאמת שלו, כל אחד והצדק שלו..
אי פעם יימצא פתרון?
אני מקווה שזה בסדר לשפוך את כל זה פה, זה כל כך מעסיק אותי כל הזמן ואין לי ממש עם מי לחלוק.
אני לא מצליחה לשמוע מאנשי שמאל שמתנגדים למלחמה, מה הם חושבים שכן צריך לעשות. איך הם חושבים שיופסק הירי על ישובי הדרום. מה יפסיק אותו. אם יש למישהו תשובה, אשמח לשמוע.
אני מאנשי השמאל שמתנגדים למלחמה, ויש לי כל מיני רעיונות יצירתיים יותר ופחות והמון מחשבות מה אפשר היה לעשות ומה כדאי. אבל אני מרגישה שזה לא נכון לדבר על זה כאן, יש לי תחושה שזה ישר יעורר שוב את הדיון הפוליטי ושוב יהיו אנרגיות קשות.
ופה, כמו שאמרת שאת רוצה, אולי אפשר להשאיר איזה חלקת שפיות קטנה בין כל ההתלהמויות שמסביב ופשוט לדבר בשקט על תחושות ורגשות. @}
תודה על הדף הזה, הדף ההוא באמת תפס כיוון פוליטי לא נעים. ואני באמת חשה צורך עז לדבר על הדברים.
ובעיקר לשאול. אני מוצפת בשאלות, תהיות, מחשבות, המון בלבול.
במרכז הארץ הכל נראה רחוק כל כך, אפשר בקלות לא לשים לב.
ואני מסתובבת בחוסר שקט ומרגישה שמשתגעת.
דלעת, אני מאד מזדהה עם חוסר היכולת להתרכז בשום דבר אחר.
בלי להכנס לשאלות פוליטיות ומי צודק ומי לא אני פשוט לא יכולה להשתחרר מתחושת הכאב.
על הכל, על המציאות שבה אנו חיים, המציאות שאותה אנו יוצרים, המציאות שאליה אנחנו נשאבים.
כמה אנחנו מובילים וכמה מובלים, כמה שולטים וכמה נשלטים...
והתהיה לגבי האחריות, שלנו, שלהם ובכלל על ענין הלתפוס צד,
מיהו האויב, מה זה אויב, כולנו בני אדם, לכולנו פחדים, חששות, כמיהות ורצונות.
היכולת לחמלה ורחמים, היכולת לשיקול דעת, הנקודה בה נגמרת הסבלנות, איך יודעים מי צודק?
איפה האמת? יש אמת? כל אחד והסיפור שלו.. כל אחד והאמת שלו, כל אחד והצדק שלו..
אי פעם יימצא פתרון?
אני מקווה שזה בסדר לשפוך את כל זה פה, זה כל כך מעסיק אותי כל הזמן ואין לי ממש עם מי לחלוק.
[u]אני לא מצליחה לשמוע מאנשי שמאל שמתנגדים למלחמה, מה הם חושבים שכן צריך לעשות. איך הם חושבים שיופסק הירי על ישובי הדרום. מה יפסיק אותו. אם יש למישהו תשובה, אשמח לשמוע.[/u]
אני מאנשי השמאל שמתנגדים למלחמה, ויש לי כל מיני רעיונות יצירתיים יותר ופחות והמון מחשבות מה אפשר היה לעשות ומה כדאי. אבל אני מרגישה שזה לא נכון לדבר על זה כאן, יש לי תחושה שזה ישר יעורר שוב את הדיון הפוליטי ושוב יהיו אנרגיות קשות.
ופה, כמו שאמרת שאת רוצה, אולי אפשר להשאיר איזה חלקת שפיות קטנה בין כל ההתלהמויות שמסביב ופשוט לדבר בשקט על תחושות ורגשות. @}