על ידי צפריר_שפרון* » 12 ספטמבר 2002, 00:02
כמו,
נראה על פניו שאת מתרעמת על שינוי שחל אצלך בבית. מהמעט שאת כותבת ואת מקפידה (כמו כולנו רק באופן מוקצן יותר) להתעלם משאלות עניניות שמופנות אלייך, עולה שמה שקרה בחייך האישיים קשה לך. כאילו בעלך "חזר בתשובה" ואת מאשימה את העולם החרדי באותה חזרה בתשובה.
אין זו אשמת אף אחד מהקהילה שאצל בעלך התחולל שינוי בתפישת עולמו. בדרך כלל זה הפוך (ולא אתפלא אם את זה אתה שכותב בהפוך), לפחות על פי הנסיון המצטבר.
לכן, במקום לשצוף ולקצוף כאן על כולם, אולי תתחילי לברר עם בעלך את העניינים שביניכם.
להעביר את הכאב או הזעם כלפי חוץ במקום להתעסק עם הבעיה בפועל זה אכן נורמה רווחת ובכך את מייצגת את הכינוי שבחרת לך.
כאן, אין לי ספק, שבמדה ואת מבקשת תמיכה או עצה בעניין המאבק שמתקיים בינך ובין בעלך יהיו מי שיוכלו להוות מקור תמיכה ונחמה בעבורך.
ובעניין החשדנות לגבי הטיזריות או היותך "לא אמיתית". גם לי עלו מחשבות כאלה, אבל הגעתי למסקנה הזו:
בהתבוננות רחבת טווח רוב הדיונים כאן למעשה הם תוצאה של טיזרים, מישהו מעלה עניין, עניין זה הוא מניע לתגובות. כפי שכתבתי בהתחלה, כולנו חוטאים מידי פעם בהתעלמות משאלות שעשויות להפיל את הטיעון המרכזי שלנו. מתעקשים על עמדותנו ומסרבים לפתח דיון פתוח.
לכן אין כל חשיבות למי שעומד/ת מאחורי המילים. טיזר, אשה, איש, אורח או מישהו מהקהילה.
לעניין המאבק בינך ובין בן זוגך.
נסי להתגמש בלי להתפשר. לכי לקראתו, במקום להגרר אחריו תהפכי להיות יוזמת. אינך צריכה לשנות את עמדותייך או את דרכך, אבל, מרגע שהסכמת לבוא למפגש, נסי להתחבר עם אנשים נוספים, להקשיב ולהשתתף בשיחות שעולות באופן טבעי בין האנשים, לא לתקוף אלא להיות שם מתוך סקרנות, לשאול מה נותנת ההנקה למי שמיניקה (ובמפגש היו לא מעט), לברר איך זה שזה לא מגעיל את האחרות, לבדוק למה אנשים מחליטים ללכת בדרך מיוחדת להם.
הפחד משינוי, החרדה ממיוחדות כפי שעולים מדברייך, מצביעים על משיכה לאינדיבידואליזם.
אולי תמצאי דרך להביא את "כולם" להיות "כמו כולם" - כל אחד יחיד ומיוחד בלא שיפוט וערך. מבלי לחוש מותקפת או מתקיפה.
בדרך זו תוכלי להמשיך להיות כפי שאת - הולכת בתלם, ולקבל את מי שאינו הולך בתלם.
אמרו לי שבטלוויזיה אמרו עליכם שאתם רק תופעה שולית. זה הרגיע אותי.
השוליים שומרים על הדרך. שוליים חלשים מאיימים על הדרך המרכזית. לכן, על מנת שאת תוכלי להיות "כמו כולם", ראוי לחזק את השוליים. ועל מנת לחזק את השוליים יש להכיר בדרך המרכזית. קיום פלורליזם מחזק את כל הדעות והעמדות.
וכפי שרועי כתב באחד הדפים, את לא יכולה לשנות את בעלך, בעלך לא יכול לשנות אותך, הוא גם לא מושפע כל כך מהדרך שמוצגת כאן, הוא מה שהוא, עובר את השינויים שהוא עובר, כמו כולם, אלא שכאן הוא מוצא אוזן קשבת והזדהות.
כמו,
נראה על פניו שאת מתרעמת על שינוי שחל אצלך בבית. מהמעט שאת כותבת ואת מקפידה (כמו כולנו רק באופן מוקצן יותר) להתעלם משאלות [b]עניניות[/b] שמופנות אלייך, עולה שמה שקרה בחייך האישיים קשה לך. כאילו בעלך "חזר בתשובה" ואת מאשימה את העולם החרדי באותה חזרה בתשובה.
אין זו אשמת אף אחד מהקהילה שאצל בעלך התחולל שינוי בתפישת עולמו. בדרך כלל זה הפוך (ולא אתפלא אם את זה אתה שכותב בהפוך), לפחות על פי הנסיון המצטבר.
לכן, במקום לשצוף ולקצוף כאן על כולם, אולי תתחילי לברר עם בעלך את העניינים שביניכם.
להעביר את הכאב או הזעם כלפי חוץ במקום להתעסק עם הבעיה בפועל זה אכן נורמה רווחת ובכך את מייצגת את הכינוי שבחרת לך.
כאן, אין לי ספק, שבמדה ואת מבקשת תמיכה או עצה בעניין המאבק שמתקיים בינך ובין בעלך יהיו מי שיוכלו להוות מקור תמיכה ונחמה בעבורך.
ובעניין החשדנות לגבי הטיזריות או היותך "לא אמיתית". גם לי עלו מחשבות כאלה, אבל הגעתי למסקנה הזו:
בהתבוננות רחבת טווח רוב הדיונים כאן למעשה הם תוצאה של טיזרים, מישהו מעלה עניין, עניין זה הוא מניע לתגובות. כפי שכתבתי בהתחלה, כולנו חוטאים מידי פעם בהתעלמות משאלות שעשויות להפיל את הטיעון המרכזי שלנו. מתעקשים על עמדותנו ומסרבים לפתח דיון פתוח.
לכן אין כל חשיבות למי שעומד/ת מאחורי המילים. טיזר, אשה, איש, אורח או מישהו מהקהילה.
לעניין המאבק בינך ובין בן זוגך.
נסי להתגמש בלי להתפשר. לכי לקראתו, במקום להגרר אחריו תהפכי להיות יוזמת. אינך צריכה לשנות את עמדותייך או את דרכך, אבל, מרגע שהסכמת לבוא למפגש, נסי להתחבר עם אנשים נוספים, להקשיב ולהשתתף בשיחות שעולות באופן טבעי בין האנשים, לא לתקוף אלא להיות שם מתוך סקרנות, לשאול מה נותנת ההנקה למי שמיניקה (ובמפגש היו לא מעט), לברר איך זה שזה לא מגעיל את האחרות, לבדוק למה אנשים מחליטים ללכת בדרך מיוחדת להם.
הפחד משינוי, החרדה ממיוחדות כפי שעולים מדברייך, מצביעים על משיכה לאינדיבידואליזם.
אולי תמצאי דרך להביא את "כולם" להיות "כמו כולם" - כל אחד יחיד ומיוחד בלא שיפוט וערך. מבלי לחוש מותקפת או מתקיפה.
בדרך זו תוכלי להמשיך להיות כפי שאת - הולכת בתלם, ולקבל את מי שאינו הולך בתלם.
[u]אמרו לי שבטלוויזיה אמרו עליכם שאתם רק תופעה שולית. זה הרגיע אותי.[/u]
השוליים שומרים על הדרך. שוליים חלשים מאיימים על הדרך המרכזית. לכן, על מנת שאת תוכלי להיות "כמו כולם", ראוי לחזק את השוליים. ועל מנת לחזק את השוליים יש להכיר בדרך המרכזית. קיום פלורליזם מחזק את כל הדעות והעמדות.
וכפי שרועי כתב באחד הדפים, את לא יכולה לשנות את בעלך, בעלך לא יכול לשנות אותך, הוא גם לא מושפע כל כך מהדרך שמוצגת כאן, הוא מה שהוא, עובר את השינויים שהוא עובר, כמו כולם, אלא שכאן הוא מוצא אוזן קשבת והזדהות.