[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

לא מאמין בחיים שקיים דבר שכזה. תפסקו לחלום חלומות שוא ולשגע את הקוראים המשועממים...זו פנטזיה שלקוחה מעולמות אחרים..

האם יש אתר של הקהילה?
מאוד מתעניינים ולא יודעים איפה להתחיל...

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

הנושא מאוד מעניין, האם יש חברים נוספים שחווים אותו? אשמח שהדיון יתחדש... אני עצמי מתלבטת בהרבה שאלות שקשורות לעניין, ולתחושתי לגישת הפוליאמוריה יכולות להיות התשובות. השאלה מה קורה בפועל? האם הישירות והפתיחות באמת עוזרות להתגבר על הקנאה לבן הזוג? האם כדאי לשאוף לקשר בין כל הצלעות המשתתפות, או אולי להשאיר דווקא את הריחוק?

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

אני חושב שתמיד הייתי פוליאמורי, אבל לא מצאתי פרטנרים לתחושות האלה. לרוב היו פגיעות בסופו של דבר. יש בארץ קהילות כאלה? עוד אנשים שאצלם זה פשוט הדבר הטבעי?

מה עם ילדים? מישהו פה חי ככה ויש להם ילדים?

נראה לי מפחיד, לא יציב. לא נותן תחושת בטחון.

כתבה מלאישה בנושא פוליאמוריה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3611538,00.html

הי אופק קראתי את הדפים שכתבת על אהבה מרובה. התעוררה בי סקרנות ורציתי להבין איך זה עובד בפועל?איך יוזמים הצעה כזו?איך נראה היומיום?איך הטיפול בילדים?
אני מבינה שהשאלות האלו כלליות וקשה לענות עליהן.

רציתי להגיד משהו על קנאה... באופן כללי, אני תמיד זוכר שהתרבות מתבטאת בכל תחום, גם אם לא מקובל לחשוב עליו כתחום 'תרבותי'. לרוב קשה לנו מאוד להבחין בין מה שטבוע בנו כאינסטינקט, לבין מה שנחקק בתוכנו מינקות(והרבה ממנו נשען על רעיונות תרבותיים)- אותו אנו טועים להחשיב כאינסטינקט. אין לי דרך מסודרת ללמד איך לזהות את הגבול החמקמק בין שני אלה, אבל עצם העובדה שכל בנאדם יכול לזהות בנאדם אחר כבן אנוש(עדיין), מעידה על מכנה משותף על-תרבותי. הקנאה לדעתי, אינה אלא עוד ביטוי עמוק ובסיסי של הרעיון הקפטילסטי/צרכני, אשר נותם לבעלות ולקניין מעמד עליון ותפיסת ארגון המציאות. אם נדמה אותו לגזע עץ התרבות שלנו, הרי שממנו משתלחים ענפים ותתי ענפים שגורלם תלוי לחלוטין בהתקיימותו. לכן, אני חושב שלא ניתן פשוט ל'נסר' את הגזע הזה, שהופך גם מושגים כמו אהבה ובני אדם לסוג של מצרכים, מבלי להינזק. בתרבות שבה בבסיסו של כל פרט יש מין רעיון שנקרא 'אגו' ושרבים וטובים מאיתנו חייבים לעבור דרך הסיפור שרשום בו על מנת לזכות לתחושת החיים (שזמינה לנו גם ככה כל הזמו), אין פלא שמתוך 'אהבה' אנחנו לא מפסיקים לכבול את מושא אהבתנו... בבחינה לוגית פשוטה ביותר, אני תמיד שואל מה משמעות הביטוי "אני אוהב אותך"? ומשיב: את/ה מה שאת/ה בעצמך. אני מה שאני בעצמי. אני אוהב אותך, משמע- אני אוהב אותך חי את עצמך. וכשכך המצב, איך אוכל לשלול או להיפגע או בכלל לצפות, שהתוכן שלך יותאם למה שאני רוצה?!
זאת לא אהבה. זאת מניפולציה לכל דבר ועניין! מעטים האנשים(גברים ונשים) שאני מכיר, ועוד מעטות הבחורות(מה לעשות- אני נמשך רק אליהן) שהיו איתי(אם בכלל היו כאלה), אשר אהבו אותי על כל אהבותי לעצמי ולענייני. נפוצה יותר ההנחה, כי בן/ת זוגי צריך/ה לעשות רק את מה שאני אוהב ומקבל.
ממליץ לכולם להתחיל לתרגל אהבה ללא תנאים... שם אין קנאה, כי כמה שאתה אוהב יותר- כך אתה מתמלא ביותר אהבה! וזו לא סתם אמירה פלצנית, אלא התנסות שבתחילתה מאוד מפחידה(מתוך פחד הפרידה מהמוכר והצר), אך המשכה בהפתחות לכוחות הרבה יותר רחבים מהסיפוק הרגעי והבלתי מספק של איזה 'מוצר' על מדף החיים....

[u]איזה מבצע? איזה צורך?[/u]
בשמת, אופק התכוון למבצע התווית הדפים במשפט "לא לכולם זה מתאים".. ואז שאל למה את מרגישה צורך להוסיף את זה...
תודה על התשובה [b]שלך[/b]
[po]כבר לא פה[/po] פירטת קצת את התשובה שלי פרט לקטע הבורגנות. [b]אני[/b] הבורגנות :-) (או לפחות דוגמא מעולה שלה..)
אני מרגישה שאין לי מקום, לא נפשית ולא טכנית, להוסיף מערכות יחסים שונות לחיי כרגע. שזה יפריע לי להתמקד במה שיש. את הנטיה להצטמצם-במערכות-יחסים-עם-א/נשים אני מכירה משנולדתי, ולא נראה לי שזה ישתנה, אבל מי יודע? אולי...

אה.. [po]אנה בי[/po].

"מלכודת הבורגנות" דורשת ממני לשבת יותר זמן על המחשב :-) ונראה לי גם דורשת דף משל עצמה.
[u]סה"כ גם לי קשה להאמין שיש אנשים שיאכלו קוביית שוקולד ולא ירצו לחסל עוד חצי חבילה, אבל בחיי, יש..._ hilarious [/u] איפה?

[u]סה"כ גם לי קשה להאמין שיש אנשים שיאכלו קוביית שוקולד ולא ירצו לחסל עוד חצי חבילה, אבל בחיי, יש..[/u]

נכון. זאת אני ואף אחד לא מאמין לי שקוביה אחת מספיקה לי! תודה בשמת@}

מסכימה לחלוטין עם בשמת.

רק רוצה להוסיף משהו. יש שיר כזה ברוסית, מצחיק. אני זוכרת רק בית ראשון, אתרגם לך אותו:

לו הייתי סולטן הייתי מתחתן עם שלוש נשים
והייתי מוקף ביופי פי שלוש :-)
אבל מצד שני, איך שלא תסתכל...
היו לי גם שלוש חמיות :-(...

בתרגום חופשי יחסית

[u]אפשר להוסיף "לא לכולם זה מתאים" כמעט לכל עמוד באתר[/u]
(אוף, הציטוט לא עובד בדף הזה. יונת?)
נכון, בטח, אתה צודק לחלוטין.

פשוט, בעדינות שאלה: "איך יש מקום נפשית לכמה מערכות יחסים?"
ובתור זוית אחרת לתשובה שלך, רציתי להגיד ממקום אחר, שלא בהכרח לכולם יש מקום נפשית לכמה מערכות יחסים!
כלומר, בתור תשובה לבעדינות, הערתי שזה לא משהו ש"צריך", אלא משהו שמתאים רק למי שזה מתאים לו. דוגמא דומה: לידת בית.

בעיני, מה שאתה מציע (שהוא מעניין בהחלט, לדעתי, ואני מקבלת לחלוטין שיש לו מקום בחיים של אנשים שונים ממני) [b]איננו[/b] סתם אהבה של כמה ילדים שלי, או אהבה לחברים - אלא אהבות מקבילות לבני זוג.
אחרת אני לא מבינה את מה שאתה מציע.
כמעט לכולנו יש כמה בני משפחה שאהובים עלינו מאוד, וכמעט לכולנו כמה חברים שאהובים עלינו מאוד (אחרת לא היו חברים שלנו) (אני מסתייגת ב"כמעט" כי אולי יש מישהו שאינו אוהב אף אחד מבני משפחתו ואולי אין לו גם בת זוג וילדים, ואולי יש פה מישהו בלי אף חבר או חברה), ויש לנו איתם מערכות יחסים לא-מיניות - ולא נראה לי שעל זה אתה מדבר.

[u]בהצלחה במבצע אבל אני לא מבין את הצורך ואני סקרן מה מאחורי הצורך[/u]
לא הבנתי? אני אשמח אם תנסח מחדש ככה שאני אצליח להבין. איזה מבצע? איזה צורך?

[u]בזמן שמערכת היחסים הנוכחית תובעת את מלוא תשומת ליבי כדי לא ליפול למלכודת הבורגנות[/u]
הו! זה משפט מרתק. [po]כבר לא פה[/po], בא לך להסביר מה זה "מלכודת הבורגנות"?

[po]with passion[/po], קראתי עוד פעם (נוסף על הפעמיים הקודמות) את דבריך, וגם את הציטוט.
יש לי תחושה עמומה שיש פה כריכה בכפיפה אחת של סוגים שונים של אהבה, ולא ברור לי על איזה מהם אתה באמת רוצה לדבר. "אהבה חופשית" היא ביטוי שמדבר על קיום יחסי מין באופן "חופשי" בלי קשר ל"כבלי מוסד הנישואין" (לא אהבה לילדים, לא אהבה לחבר) -
המושג קיבל פריחה גדולה בשנות השישים (אם כי נדמה לי שנוצר עוד במאה ה-19 וחווה אופנתיות ראשונה בשנות העשרים, אבל אני לא בקיאה בנושא) -
והוא לא עומד ברשות עצמו.
כלומר, זה חלק בלתי נפרד מהמאבקים בתוך תרבות פוריטנית, בעלת תפיסות נוקשות בקשר למין, מוסר ונישואין, ובלי ההקשר הזה, הוא לא ממש רלבנטי.
גם בציטוט שהבאת, יש התקוממות נגד משהו שלא ברור לי.
אני די גדלתי אחרי שנות השישים.
בעולם שלי לא היה קשר הכרחי בין מין לנישואין, ומעולם לא הייתי צריכה להתמרד בשביל זה. אם רציתי, יכולתי לעבור מאחד לשני או להיות עם כמה במקביל ויכולתי גם לא להתחתן. הכל היה חופשי לי, וגם היום, כאשה נשואה, אני לא מרגישה כבולה בשום צורה, או זקוקה לחופש מיני בשום צורה, כי אני לא מרגישה שאין לי חופש כזה, או שחסר לי.
במובן זה, כיוון שאין לי שום חסך, אני לא מרגישה שום צורך.
אני היום מעוניינת אך ורק בגבר אחד כמאהב, כבן זוג, כשותף. הגבר שבחרתי בו.
אני לא מעוניינת בעוד אחד, או באחר.
אני מבינה לחלוטין שאנשים ששונים ממני עשויים להיות כן מעוניינים במה שאני לא מעוניינת - הי, מה מפתיע פה? יש גם אנשים שאוהבים לאכול שרימפס, עד כמה שזה נראה לי לא-ממש-מעורר-תיאבון... P-:
איכשהו יש לי תחושה עמומה, שאתה לא מאמין שיש כאלה שפשוט מעוניינים רק באחד ודי.
אבל אולי קראתי אותך לא נכון?
(סה"כ גם לי קשה להאמין שיש אנשים שיאכלו קוביית שוקולד ולא ירצו לחסל עוד חצי חבילה, אבל בחיי, יש... D-: )

[u]לבגוד זה לרמות, להונות.[/u]
לא. to cheat זה גם לרמות וגם לנאוף. לבגוד זה משהו אחר: זה לפעול בניגוד לערכים, עקרונות, או מחוייבות.

[u]העניין הוא שעוד לא הכרתי בחיי אדם אחר שאינו מקנא לבן/בת הזוג. יש באמת עוד כאלה?[/u]
אמא שלי מעידה על עצמה, וכמו שאני מכירה אותה זה די ודאִי.

[u]יש אנשים שלא מקנאים; זה כאילו לא התקינו את זה אצלם בפס הייצור.[/u]

משפט שאני תוהה לגביו. בן זוגי (מזה שנים רבות) אינו מקנא לי. זאת עובדה שעמדה במבחנים רבים ואמיתיים.
העניין הוא שעוד לא הכרתי בחיי אדם אחר שאינו מקנא לבן/בת הזוג. יש באמת עוד כאלה?

[u]אני, למשל,לא מעוניינת לפזר את עצמי בתחום הזה. עניין של נטייה ורצון.[/u]

מתחברת לדבריה של בשמת, המין החופשי באמת יצר התפזרות אצלנו. במקום להתמקד במטרות האמיתיות שלנו: חיזוק הזוגיות והמשפחה, השקענו זמן ואנרגיה במימוש האהבה החופשית. היום אני יודעת להגיד שהשתמשנו בזה על מנת לברוח מההתמודדות האמיתית של קידום הזוגיות. רק כשכמעט התפרקנו הצבתי גבולות והפסקתי את זה.

המסקנה שלי היא שנפלא שיש אהבה חופשית בזוגיות, אבל צריך להיות חכמים ולנתב את האנרגיות פנימה ולא החוצה.

והמרגיעון שמופיע לי : חירות איננה מצב אלא הרגשה.

הזיהוי בין "חופשי" ו"טבעי" מטעה.

בשמת שלום, אפשר להוסיף "לא לכולם זה מתאים" כמעט לכל עמוד באתר.. בהצלחה במבצע אבל אני לא מבין את הצורך ואני סקרן מה מאחורי הצורך. יש לי הרושם שאת אומרת יותר מ"עניין של נטייה של רצון". למשל השימוש בפועל "לפזר". הוא יוצא מתוך נקודת הנחה שלאהוב יותר זה מין דילול של אהבה.. ואני לא מסכים איתך בלי שום קשר לנטייה. אמא עם 4 ילדים אוהבת את כל ילדיה לא פחות מאמא של ילדה אחת. גם בנוגע לחברים טובים.. לפעמים יש יותר מאחד ואת כולם אני אוהב - יכול להיות שיש חבר טוב אחד - יכול להיות 3.. זה לא אומר שהאהבה מפוזרת.

אני מצטט מדבריו של שלומי סנדק ([url=http://www.ima-adama.co.il/religions/Meditation/[po]meditation]מקור[/url] world[/po].htm):
אף-על-פי שהאהבה היא האנרגיה המבריאה ביותר, התכנות החברתי שלנו גורם לנו להדחיק אותה, לא לתת לה ביטוי, לחלק אותה בקמצנות ועם תנאים. אהבה היא טבעו המהותי של האדם אשר נוצר בצלם. האדם המואר רוצה לתת אהבה לא כדי לקבל תמורה, אלא פשוט משום שהוא נהנה להעניק, וככל שהוא נותן יותר אהבה כך הוא מקבל ממנה יותר-למרות שאין זה המניע שלו. האדם המואר עטוף בעננים של אנרגיה ורודה, אנרגית האהבה.

לאדם שעדיין לא הגיע יש תפישה שונה לחלוטין על אהבה: ראשית, לרוב הוא אוהב בתנאי - התנאי שיאהבו אותו חזרה. דבר שני, פעמים רבות האדם אינו מבדיל בין אגואיסטיות ורכושנות לבין אהבה, או בין הרצון להרגיש בטוח לבין אהבה, או בין ויתור והקרבה לבין אהבה... כל אלה הם מושגים מוטעים שהאדם דבק בהם כיון שכך לימדו אותו, כך הוא חונך. ה"חינוך" הזה נמשך אלפי שנים, מאז שהאדם שם לראשונה עלים על איברי מינו. אבל עדיין אין זה עושה אותו צודק !

התפישה המעוותת שלנו לנושא האהבה והמין אחראית לחוליים רבים הקיימים אצל רוב בני האדם. כשאני (כותב הספר) אומר שאני בעד אהבה חופשית, אנשים מסמיקים או נרתעים. איך אפשר שלא להיות בעד אהבה חופשית? איך אפשר להיות בעד אהבה לא חופשית, אהבה ,עם גבולות, עם חומות? כל אדם הטוען שהוא בעד החופש חייב להיות בעד אהבה חופשית, אחרת הוא לא בעד חופש. אולי הוא בעד כלא רחב יותר, מרווח יותר, אבל הוא לא בעד שבירת החומות.

מדוע, למען השם, אנו נגד אהבה חופשית ? מה יכול להיות יותר טבעי, יותר אמיתי, יותר בריא ויותר נכון מאשר אהבה חופשית ? אהבה חופשית הורסת לחלוטין את הבושה, את הגאווה ואת הקנאה. מדוע להתעקש לשמור על תכונות מזיקות אלה ? אם אתם כבר מבינים עד כמה כעס מזיק לכם, השתדלו להיות פחות כועסים. מנקודת מבט אגואיסטית לחלוטין, כל אחד יכול להבין מדוע כדאי לו לפרוק את הכעסים הקיימים ולהפסיק לצבור כעסים חדשים. מאותה סיבה, כדאי לעשות היכרות מחודשת עם האהבה האמיתית. זו שמעניקים ללא שום תנאים מוקדמים, זו שמעניקים אך ורק על-מנת להעניק.

[u]איך יש מקום (נפשית) לכמה מערכות יחסים?[/u]
יש לי תשובה אחרת: שלא לכולם זה מתאים.
אני, למשל, לא מעוניינת לפזר את עצמי בתחום הזה. עניין של נטייה ורצון.

שלום בעדינות -
אני שמח לשמוע שמעניין וברצינות. אנסה לענות. את יכולה למשל לקרוא את העמוד הבא: [po]בעיה בזוגיות בענין מינ ון[/po]
יש כאן סיפור על זוג עם שני ילדים שמסתדר טוב, רק שלא מספיק אהבה לאחת כי לשני יש תחביב אינטלקטואלי משלו. לדעתי בסיפור כזה יש מקום לשקול לפחות מערכת יחסים משנית.

לדעתי אהבה היא משהו שופע חסר גבולות ומעצורים.. ככל שאוהבים יותר כך יש יותר. אין לכל אדם מכסה מסוימת שצריך לשמור עליה רק בשביל בודדים.. כלומר - יכול להיות גם שאם תאהבי יותר - יהיה לך יותר מ"בקושי" לבעלך ושני ילדייך..

שלום אופק,
מה שכתבת מעניין (מאד)
שאלה (ברצינות)
איך יש מקום (נפשית) לכמה מערכות יחסים?
בקושי יש לי מקום לבעלי ושני הילדים...

נתחיל עם קצת מ-[url=http://www.faqs.org/faqs/polyamory/faq/]alt.polyamory[/url] ונשאיר את הבמה פתוחה לשאלות ותשובות של המאזינים...

[h=4]מה זאת אומרת לאהוב יותר??[/h]
לאהוב יותר זה אומר לאהוב יותר מאדם אחד. אהבה זו יכולה להיות מינית, רגשית, רוחנית, או כל שילוב של אלו, לפי הרצונות וההסכמים של המשתתפים, ואין צורך לנסות להכליל אהבה לפאי תפוחים או בית"ר ירושלים.

[h=4]אבל קוראים לזה "לבגוד" לא?[/h]
לא.
לבגוד זה לרמות, להונות. לבגוד זה לתת למישהו רושם מסוים על ידי פעולות מכוונות כאשר למעשה המתרחש במציאות הוא שונה לגמרי. אנשים שאוהבים יותר לא מספרים לשותפיהם, מאהביהם, או מאהבים פוטנציאליים שהם מונוגמים כאשר במציאות הם לא. מילים כמו 'כנות', 'תקשורת', ו'פתיחות' שגורות בשיחות בנושא 'לאהוב יותר' ואיך זה בדיוק עובד.

הבסיס הוא [b]פתיחות[/b], ז"א, קיום כמה מערכות יחסים תוך שהשותפים יודעים ומסכימים לכך ולא באמצעות שקר... עוד עניין הוא שהמערכות יחסים לא חייבות לכלול בתוכם מין (למרות שלרוב הן כן).

[h=4]ראשי\ת, משני\ת, Vים ומשולשים: שפה וגיאומטריה[/h]
מכיוון שיש דרכים רבות לארגן (או לא לארגן, בברכת אלת הכאוס, או אנארכיה צוהלת..) מערכות יחסים, ישנם דרכים שונות לתאר את הסידורים השונים.

ראשי\ת - מתאר את האדם או המערכת יחסים בה הקשר הוא הכי חזק. לעיתים קשר זה מלווה בנישואין באופן חוקי. לפעמים מתייחסים למאהב\ת עם הכי הרבה ותק.

משני\ת - מתאר אדם או מערכת יחסים בה מעורבים ללא הכובד הרגשי, חוקי, או כלכלי וללא המחויבות הקיימת במערכת יחסים ראשית.

כן, יש כאלה שמשתמשים ב'תת-משני' וכיו"ב. יש אנשים שלא אוהבים להשתמש במושגים 'ראשי' ו'משני' או בקונצפטים שמאחוריהם, ומעדיפים "מעגל של שווים", או "אהבה רבה א-הירארכית" כשם לסידור שכזה.

משולשים - שלושה אנשים מעורבים בצורה כל שהיא. בד"כ מתכוונים למחיובות גבוהה.

V או וי - שלושה אנשים, כאשר המבנה שם את אחד\ת מיהם בתחתית או בציר של ה-V. ב-V, אנשי הזרועות, לא קרובים אחד לשני כמו שהם קרובים לזה בציר.

Line Marriage - term from the works of Robert A. Heinlein, science fiction writer, meaning a marriage that from time to time adds younger members, eventually establishing an equilibrium population (spouses dying off at the same rate as new ones are added). This is a different form of familial immortality than the traditional one of successive generations of children. (Definition courtesy of M. Schafer, and yes, there are people who are in situations like this who use the term to describe their family.)

Polyfidelity: Relationship involving more than two people who have made a commitment to keep the sexual activity within the group and not have outside partners. (Rumor has it that this term was coined by the group Kerista.)

Quads, pentacles, sextets and more: There are polyfolk who exist in multiple arrangements with more than three members. Geometry can get complicated, and creative nomenclature abounds. As in every other aspect of polyamory, the precise bonds of intimacy vary from group to group and from member to member within groups.

[h=4]מה לגבי קנאה?[/h]
יש אנשים שלא מקנאים; זה כאילו לא התקינו את זה אצלם בפס הייצור. אחרים, כולל אוהבים-יותר עם ותק, מרגישים קנאה, והם מתיחסים אליה כסימן שמשהו צריך תשומת לב וטיפול, בדומה לאיך שיתיחסו לרגשות אחרים כמו דכאון או כאב. קנאה היא לא הוכחה לאהבה (וכאן ההבדל לעומת מונוגמיה רכושנית או חסרת-בטחון) והיא לא כשלון מוסרי (וכאן ההבדל לעומת מניפולציות של שותף\ה למערכת יחסים אליה הם אינם מוכנים).

[sub]ראו גם: [po]מדור אהבה חופשית פוליאמוריה[/po] / [po]נישואים פתוחים[/po] / [po]מערכות יחסים פתוחות[/po][/sub]

עמוד לשאלות ותשובות בנושא של ריבוי מערכות יחסים \ פוליאמוריה \ אהבה רבה \ אהבה חופשית.

למידע נוסף על [po]with passion[/po] (אופק), ראו [url=https://www.mako.co.il/tv-live-at-night/articles/Article-c235b720080e661006.htm?[po]utm]כתבה בנושא[/url] source[/po]=Facebook&[po]utm medium[/po]=Share&Partner=[po]Facebook Share[/po]&fbclid=IwAR3tmomxpWLmOmgb7KTPev3m-DxDNX-3E4Lls76qkzszzDQXElzCTu9G234

[u]איך עוברים את זה בלי לפגוע ובלי להיפגע?[/u]
אי אפשר תמיד למנוע את זה - אבל אפשר להקטין את הנזק בהרבה:
[list]
[*] תקשורת: הכל פתוח בלי סודות - לפני המעשים.
[*] [po]Nvc תקשורת מקרבת[/po]: ללמוד להבחין (לא לאבחן), לשתף רגשות (רגשות אמיתיות שלי ולא מחשבות, צרכים, ובקשות (ולא דרישות).
[*] הסכמים ברורים ומפורטים - שלא יהיו הפתעות.. (לדוגמא - ערב אחד בשבוע ללא משגל)
[*] הסכם אחד שעוזר (בהתחלה) - אתה ישן אצלה רק כשלי יש עם מישהו לישון - או שני בני הזוג תמיד נוכחים ביחד עם הרבה CHECK-IN.
[*] להתחיל מערכת יחסים חדשה רק כשהקיימת במצב מעולה ושופע.
[/list]

יש תוכנית דוקומנטרית שרצה ב-YES בשם "אני אוהב אותך, ואותך, ואותך" - היא מתמקדת דווקא במשפחות מורכבות (שפחות שכיחות לעומת רשתות של אהובים\בות). יש שם משפחה אחת בה יש גבר דומיננטי אחד ושלוש נשים - שואלים את זו שהצטרפה אחרונה.. למה היא משלימה עם מציאות בה היא צריכה להתחלק באהובה עם 2 אחרות והילדים מהן - והיא אומרת שמכל החברים שלה אף אחד לא התייחס אליה בצורה כל-כך נחמדה ואוהבת ומכבדת כמוהו. אז הנה תשובה אחת - גברים מתקשרים שאינם קיר של רגשות הם דבר נדיר... ויש נשים שיעדיפו לחלוק אחד כזה מאשר לבלות את שארית חייהן עם רובוטים בסגנון דן חלוץ ושאר ירקות (מבושלים).

[u]איך עוברים את זה בלי לפגוע ובלי להיפגע?[/u]

לא נראה לי שיש מתכון כזה... זה תלוי באנשים המעורבים

[u]ואני כל הזמן מרגיש שזה לא מספיק ... יחסי המין אני מתכוון[/u]

יש להבדיל את תופעת הפוליאמוריה מתופעת הסווינגינג (חילופי זוגות), כיוון שסווינגינג מתרכז בהיבט המיני ואילו הפוליאמוריה משמעה קיום של מערכת יחסים רומנטית [b]בעלת מעורבות רגשית גבוהה[/b].

אני בן 42 נשוי די באושר אבא ל-3 בנים עם בת בדרך ואני כל הזמן מרגיש שזה לא מספיק [יחסי המין אני מתכוון] ולא בגלל ההריון או סיבה ברורה אלא העניין הזה של תמיד עוד ועוד איך עוברים את זה בלי לפגוע ובלי להיפגע?איך מסבירים את זה?אני בכלל בדף הנכון.תודה.