על ידי מיכל_שץ* » 13 ספטמבר 2004, 15:22
המון זמן לא הייתי פה , כמעט חודש.
הבלוג הזה כל הזמן נכתב במחשבתי ולדאבוני הגדול אני לא מספיקה להגיע לכתוב, ועד שאני מגיעה, אני כבר שוכחת.
רציתי לדבר על זה שאחרי 9 חודשים של המתנה , התסכול מתחיל לתת את אותותיו בשני בני הזוג וזה לא קל, זה גם משפיע על המערכת כולה.
אבל אין לי כוח.
היו לי המון תובנות על השעור הזה בחיים, שכל מי שחושב שהוא יכול לשלוט בהכל מקבל אותו, פה חייבים לוותר על השליטה, חייבים לשחרר ולא תמיד זה הולך, לפעמים מוצאים במשהו אחר להאחז, דיברתי עם אמשלי על אחשלי (שכנראה עובר חוויה דומה לאורך יותר זמן) ועל כך שה"קונטרול-פריקס" הכי גדולים צריכים לעבוד את השעור הזה הכי קשה, היא שאלה "כמה זמן?" עניתי לה "עד שהם קולטים את המסר, לומדים את השעור" והבנתי שוב בעצמי כמה זה חשוב לשחרר.
אבל שכחתי את כולן (כמעט).
היום אצל המטפל בדיקור, אחרי שסיפרתי לו שאני באיחור והוא הודיע לי שהיום הטיפול טיפה שונה ויותר מתייחס לעובדה שאולי אני בהריון. ואחרי שהוא דקר אותי בכמה מקומות הוא השאיר אותי לבדי, שרועה על גבי בלי יכולת לזוז יותר מדי. הראש עובד בפול גז, ופתאום חשבתי שאני נורא טובה ב"להכנס להריון" כולי מתרכזת במיומנות הזאת, ואני עושה אותה מצויין, רק מה שכחתי ללמוד איך להיות בהריון, פשוט להיות, לחיות את הרגע, לא לחשוב על מה שהיה וגם לא על מה שיהיה, רק על כאן ועכשיו.
הנה אני מתאמנת, רואים?
ו... בפרץ ספונטיות , כזה של "לחיות את הרגע" נכנסתי למרפאת נשים, זאת שסמוכה לרפואה משלימה, וביקשתי לעשות בדיקת דם, השעה היתה קרוב ל-12:30, שעה שבה , בדר"כ , כבר אי אפשר לעשות בדיקות (ת'אמת רק רציתי לבדוק אם צריך הפניה בשביל זה, או לא), אז האחות שואלת אותי בכמה ימים איחור מדובר, ואם זה דבר יוצא דופן, הסברתי לה שאנחנו מנסים כבר הרבה זמן, ולא הייתי באה סתם, היא אמרה שאין לה בעיה לקחת לי דם ושלמזלי הנהג שלוקח את הבדיקות עוד לא היגיע "תשבי מהר, לפני שהוא בא". איך שאני מתיישבת והיא כבר עם המחט מוכנה (כמעט) הוא נכנס...
אז היא ביקשה שיחכה רגע, והוא הסכים... בדרך כלל לוקח הרבה זמן למצוא אצלי וריד, אבל היא עשתה את זה ממש מהר וכמעט ולא הרגשתי את כאב הדקירה.
וואלה עשיתי את זה, למרות שחשבתי שאוכל לחכות עד אחרי החג, אני כנראה לא לומדת...
ב-16:00 צריכה להיות תשובה.
אני מקווה שאני אצליח לקבל בשלוות נפש כל תשובה שלא תהיה, בכל מקרה גם היא שלילית זה סימן טוב שהמחזור שלי מתארך, זה אומר שאני משתפרת (ושהדיקור באמת עוזר)
(אם אתן פה, תחזיקו לי אצבעות שהפעם הזאת תהיה שונה, ושאני אצליח להיות אופטימית במקרה של תשובה חיובית)
המון זמן לא הייתי פה , כמעט חודש.
הבלוג הזה כל הזמן נכתב במחשבתי ולדאבוני הגדול אני לא מספיקה להגיע לכתוב, ועד שאני מגיעה, אני כבר שוכחת.
רציתי לדבר על זה שאחרי 9 חודשים של המתנה , התסכול מתחיל לתת את אותותיו בשני בני הזוג וזה לא קל, זה גם משפיע על המערכת כולה.
אבל אין לי כוח.
היו לי המון תובנות על השעור הזה בחיים, שכל מי שחושב שהוא יכול לשלוט בהכל מקבל אותו, פה חייבים לוותר על השליטה, חייבים לשחרר ולא תמיד זה הולך, לפעמים מוצאים במשהו אחר להאחז, דיברתי עם אמשלי על אחשלי (שכנראה עובר חוויה דומה לאורך יותר זמן) ועל כך שה"קונטרול-פריקס" הכי גדולים צריכים לעבוד את השעור הזה הכי קשה, היא שאלה "כמה זמן?" עניתי לה "עד שהם קולטים את המסר, לומדים את השעור" והבנתי שוב בעצמי כמה זה חשוב לשחרר.
אבל שכחתי את כולן (כמעט).
היום אצל המטפל בדיקור, אחרי שסיפרתי לו שאני באיחור והוא הודיע לי שהיום הטיפול טיפה שונה ויותר מתייחס לעובדה שאולי אני בהריון. ואחרי שהוא דקר אותי בכמה מקומות הוא השאיר אותי לבדי, שרועה על גבי בלי יכולת לזוז יותר מדי. הראש עובד בפול גז, ופתאום חשבתי שאני נורא טובה ב"להכנס להריון" כולי מתרכזת במיומנות הזאת, ואני עושה אותה מצויין, רק מה שכחתי ללמוד איך [b]להיות[/b] בהריון, פשוט להיות, לחיות את הרגע, לא לחשוב על מה שהיה וגם לא על מה שיהיה, רק על כאן ועכשיו.
הנה אני מתאמנת, רואים?
[hr]
[hr]
ו... בפרץ ספונטיות , כזה של "לחיות את הרגע" נכנסתי למרפאת נשים, זאת שסמוכה לרפואה משלימה, וביקשתי לעשות בדיקת דם, השעה היתה קרוב ל-12:30, שעה שבה , בדר"כ , כבר אי אפשר לעשות בדיקות (ת'אמת רק רציתי לבדוק אם צריך הפניה בשביל זה, או לא), אז האחות שואלת אותי בכמה ימים איחור מדובר, ואם זה דבר יוצא דופן, הסברתי לה שאנחנו מנסים כבר הרבה זמן, ולא הייתי באה סתם, היא אמרה שאין לה בעיה לקחת לי דם ושלמזלי הנהג שלוקח את הבדיקות עוד לא היגיע "תשבי מהר, לפני שהוא בא". איך שאני מתיישבת והיא כבר עם המחט מוכנה (כמעט) הוא נכנס...
אז היא ביקשה שיחכה רגע, והוא הסכים... בדרך כלל לוקח הרבה זמן למצוא אצלי וריד, אבל היא עשתה את זה ממש מהר וכמעט ולא הרגשתי את כאב הדקירה.
וואלה עשיתי את זה, למרות שחשבתי שאוכל לחכות עד אחרי החג, אני כנראה לא לומדת...
ב-16:00 צריכה להיות תשובה.
אני מקווה שאני אצליח לקבל בשלוות נפש כל תשובה שלא תהיה, בכל מקרה גם היא שלילית זה סימן טוב שהמחזור שלי מתארך, זה אומר שאני משתפרת (ושהדיקור באמת עוזר)
(אם אתן פה, תחזיקו לי אצבעות שהפעם הזאת תהיה שונה, ושאני אצליח להיות אופטימית במקרה של תשובה חיובית)