לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

שליחת תגובה

קחו זמן להפנמה
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 01 מרץ 2019, 20:17

שני הפיצים.. האחד עם שיער קצרצר פלומת אפרוח בקושי עובר את אורך האוזן, ועשיתי לו טיפול כינים. מה אומר, יצאו יותר כינים משערות. שבטים שבטים של כינים וביצים וניני ביצים, אלוהים. אלוהים.
אחיו המתוק, שיערו מלא ושופע, דויד המלך המתולתל שלנו, נופל על כתפיו החסונות (הילד יצא חסון עוד מהרחם :-D) ואולי 30 סירוקים ויצאה לה כינה אחת בודדה בלי ביצים, בלי קהילה תומכת, לדעתי מצאנו את הכינה נחמה.
מה שאומר שלפעמים לא יעזור כלום, הכל בדם - והאחד קיבל מאמא שלו את הנטייה לארח מיני חרקים בראשו והאחר קיבל מאמא שלו את שפע השיער.
לפחות לא יתלוננו על חלוקה לא הוגנת של גנים.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי פלונית_אחרת* » 01 מרץ 2019, 14:17

כן, הצלחת להעביר רגש |l| תודה!

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 01 מרץ 2019, 09:47

יא בינתי

שאלוהים יסלח לה לבינתי איך שהיא הכינה ריבה מקליפות של אבטיח. עמדה ושטפה טוב טוב וקילפה בחוץ הירוק להוציא את המר, וחתכה קטן קטן הלבן ושמה עליו הסוכר, ושעה וחצי אולה בטח שתי שעות עמד הגז על האש ועליו הסיר ועם היד שלה תופסת את הכף של העץ, ומערבבת. עם כל הכח של הגוף שלה מערבבת.

איך שהסיר רותח ומתחילים לצאת מהחתיכות של האבטיח שלה המים שלו, באה ולוקחת עם הכף שלה את המים שלו - וזורקת בתוך הכיור.

ואני, כמו שנכנסתי, וראיתי איך שהיא זורקת את הריבה שלה - בחיי, בעיניים שלי - כמעט והלכתי לזרוק את עצמי.

אמרתי לה "למה רק את החתיכות את משאירה? למה, המים את חושבת זה לא ריבה?"

אמרה לי "חושבת".



ככה אמרה הבת שלי לאמא שלה.



אמרתי לה, "נעביבאשק ריבה זה כמו אהבה, בהתחלה הגבר שלך על האש, חם חם, חם אבל הכל מים, לא תופס. אבל אם יהיה לך יא בינתי שוויש רחא* לחכות לו בצד, הרבה בצד, אה? ואת לא מפריעה עם הידיים שלך בתוך הסיר שלו. לא הסיר שלו. איפה הראש שלי, החיים שלו שהם כמו סיר. אם את לא מכניסה את הידיים שלך בתוך החיים שלו, רק בשקט מחכה, בסוף יהיה כמו מסטיק ויבוא אלייך וידבק לפה שלך ולטעם שלך ויעשה לך מתוק בחיים שלך כמו, כמו, איך אומרים המילה... כמו ריבה".







  • קצת שלווה

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 01 מרץ 2019, 09:46

OMG

פלונית אחרת, בעקבות חיבתך לכתיבה שלי וכל מה שכתבת שם למעלה נזכרתי שפעם באמת היתי כותבת ולא בלוגים.
ומצאתי דברים שפירסמתי לפני 11 שנה... איזה מהמם לפגוש את זה שוב.

באותה תקופה בערך כשנה - התערבנו סופר אחד ותסריטאי בחסד שלא אגיד את שמו, שככל שהסיפור קצר יותר כך קשה יותר להעביר רגשות כי צריך לדייק והתערבנו מי יצליח להעביר רגש במינימום מילים. אז היתה תקופה שהייתי אובססיבית לסיפורים קצרצרים וגם הוא מנגד. לדעתי הוא לא עמד באתגר כהווייתו, הוא לא כתב כל כך קצר כמוני (אה אה התחרותיות), אבל הוא כתב עדיין קצר ומופלא ברמות קשות כהרגלו (והאהבה אליו).כמה שהצלחתי למצוא, יש עוד המון בכל מיני מקומות איזה כיף להיזרק אחורה בזמן.
יום חולין

משהו טוב קרה היום. הצליחה להשתין בשירותים ולא בחיתול. ולא נפלה בדרך מההליכון. ולא נתקלה באח הגבוה שקושר אותה למיטה, שלא תסתובב לו במסדרון. משהו טוב קרה היום. הצליחה להשתין בשירותים. אולי לא שירותים. אולי זה היה התיק של ברטה. או מגירת התרופות הפתוחה. לא חשוב. היא לא זוכרת את הפרטים. רק את הפחדים. מהגבוה, האח. משהו טוב קרה היום. מחר היא כבר תשכח.


שיגרע

בא לה למות דרך קבע. בא לה למות בבוקר ובא לה למות בלילה. גם בצהריים. אבל הכי בא לה למות בשעת בין ערביים. נראית לה שעה נוחה למיתה. בינתיים, בא לה גבינה צהובה בפיתה. או חביתה.

פרנויה

היא חיה בבועה של שדים ופחדים ושקרים.

האהובה שלי.

מדמיינת שרודפים אחריה יצורים אנושיים. שמתנכלים לה, שלא אוהבים אותה. כבר כמה שבועות שהיא אומרת שרוצים להרוג אותה.

עכשיו כבר אין לה פה לדבר איתו, אז היא כותבת. רואים את הדמעות שלה על הנייר וגם כמה כתמי דם.

אני מעביר לה את הקפה, היא מעבירה לי פתק, כותבת שמישהו בא אליה מאחור בלילה, איים שיהרוג אותה, צעק שאחרי שישבור את הפה המלוכלך שלה לא ישאיר לה מקום לנשום.

אני מרגיע אותה, מתוקה, אף אחד לא רוצה להרוג אותך, תחשבי בהגיון, אפשר לנשום גם מהאף.

אני מסתכל עליה, השיניים שלה שבורות, בטח נשכה את הדפוק שלה יותר מדי חזק. השלמתי כבר מזמן עם הבגידות שלה, אבל לא עם הטרוף הזה.

אני אוסף אותה אליי, מלטף את הפנים, מדגדג את הנחיריים, כאלה עדינים.

לוחץ חזק חזק.

קצת שקט.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי פלונית_אחרת* » 28 פברואר 2019, 17:20

את קבלת מיד שיעור למתקדמים, עם כל הטוב וכל הקושי .

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 27 פברואר 2019, 23:43

אם לעשות את הקישור מימיי כרווקה משועממת לאמא עמוסה.

אז כשהפכתי לאמא לא הבנתי.

אם לסכם, לא הבנתי.

את הכל. את הקונספט, את ההווייה.
שרצתי פה באתר באופן עשור לפחות לפני שהפכתי לאמא וידעתי תאורטית המון.
טיפלתי מגיל 10 בילדים של אחרים, גם כי אהבתי (הממ היתה תקופה כזו שהאושר בא בזעם. ואז זה עבר), וגם כדי לקבל כסף ככה שהיה לי המון ידע מעשי.
והפכתי לאמא אחרי שהייתי דודה שני עשורים לפחות על כל המשתמע.

אז איך זה שהפכתי לאמא ולא הבנתי.
לא הבנתי למשל שתינוקות לא יודעים להזיז ידיים. הם נולדים בלי היכולת להזיז יד או רגל כשהם רוצים או צריכים כי אמא נגיד יושבת על אחת מהכפות רגליים או שוכחת את היד של אחד מהם כשהיא מרימה.
זו היתה תגלית מרשימה.
ומטלטלת.
כי נאלצתי להחזיק בקבוקים בלי סוף, ולהחזיק את עצמי במקביל זה לא היה פשוט.
לא הבנתי גם מה זה "גזים".
לא הערכתי בכלל את המשמעות של הכאבים והתסכול של הקטנציק.
היה לי בראש תסריט חביב על אמא שמרימה תינוק ומחבקת ומסניפה והתינוק מאושר מעצם היותה אמו. והיא מאושרת מעצם האושר ולה לה לי לה לה לה.
ידעתי שפה ושם יש ענייני חוסר שינה ובכי וזה.
ידעתי.

אבל לא הבנתי.

בפועל תינוקות משתינים עלייך בקשת.
חשוב שתהיי שם איתם, אבל זה רק תנאי בסיסי, יש עוד רצף של תנאים כמו טמפרטורה וחיתול נקי, ושובע ומניעת כאב, ושחרור גרעפס ושחרור פלוץ, ושיהיה נעים ושיהיה מחבק ושיהיה לא לזוז מדי ולא לגמרי לא לזוז ולהבין אותם ולהשתדל מהר, ולדעת מה מציק ומה הציק ומה הפתרון ואולי לא אבל להשתדל.

ואז יש שלב שהם מתחילים לזוז ולהתהפך ולזחול וזה כמה זה מרגש ככה זה מבהיל.
ויש סכנות.

ויש את הסביבה. צריך ללמוד מחדש לחיות תחת הטייטל האימהי שהופך אותך מיידית להיות מותרת לכל אדם וביקורת ודיעה וחטטנות.

והם גדלים, ומדברים והופכים עצמאיים ונהיים ריבים סביב הדעתנות הזו והשתאות ואהבה לא רק להורות ולילד אלא לאופי הספציפי ולאהבה שמחזירים לך בשפע, ולסלחנות שלהם כלפייך כשאת חרא, לא חרא אמא פשוט חרא, כבן אדם. ולהערצה שלהם כשאת צוחקת ומצחיקה. ויש חרדות, ויש אובססיות, שלא יעשו לו ככה ולא ככה ולא יקחו לא ירימו ושיתנו גם לאחיו ושיקחו גם את אחיו ושלא ידברו אליו ככה ושלא יגידו לו לא לדבר ככה.

ואת אמא לבד.
לבד לבד לבד.
שחשבת לפני, שאין דבר כזה לבד כשיש לך משפחה וחברים.
ובתכלס את לבד. יש בגידות, ויש נטישות ויש אנשים שמתרחקים ויש שמתקרבים ויש שמתקרבים מדי והכל עולה לך בדמעות יזע ועצבים ושמחה והוקרה והערכה ופכחון ואת לומדת שיעורים רבים מדי בזמן קצר מדי. כל אמא, לומדת הרבה פתאום בזמן קצרצר אבל כשאת לבד את לומדת את כל הספרייה כולה בזמן שאחרות עוד מאתרות את הספר הראשון.


ואני חושבת, שעדיין, לא הבנתי.

ואם ג'ינג'ית שלפני הילדים היתה מדברת איתי היום הייתי אומרת לה, חכי חכי מחמל נפשי, עוד תלכי לבדך בשדה... כי תמיד הלכת לבד.... בהומור ובעצב, אבל עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד ותלכי בשדה ותלכי בו כהלך התם.

ועדיין לא תביני.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 27 פברואר 2019, 23:26

לירון עינב כתבה את זה בפייסבוק, לתשומת לב כולנו:

אתמול בערב עשיתי אודישנים לחתונה ממבט ראשון. ישבתי עם גברים ובעיקר נשים ושאלתי למה הם חושבים שהם לא בזוגיות. הגברים ענו בלי לחשוב יותר מדי שככה יצא. והנשים? וואוו. ״אני קשה״ ״לא פשוט איתי״ ״קשה להכיל אותי״ ועוד מלא משפטים מקטינים ועצובים שהן מספרות לעצמן כל בוקר ולפני השינה. ישבו מולי נשים יפיפיות מוצלחות מצחיקות ועליהן ישב דימוי עצמי כל כך קטן ושיפוטי.
אחרי שליהקתי 2 עונות של נינג׳ה ישראל אני כבר יודעת להגיד שזאת מגיפה. גבר שעשה לפני שבוע מתח בגורדון בפעם הראשונה מרגיש שהוא ראוי ומסוגל להגיע למסלול של נינג'ה ישראל אבל אישה שכל חייה התאמנה לתחרויות והקדישה את עצמה לדבר מפחדת להגיע לאודישנים כי ״אני לא חושבת שאני אצליח״ וזה מטורף בעיניי הפער הזה. גם לשעשועונים אגב מגיעות הרבה פחות נשים מגברים. גבר פותר סודוקו ומרגיש שקטן עליו ואישה שכותבת תשבצים מפחדת לבוא שחלילה לא תטעה מול כל העולם.

כאילו נשים חונכו לפקפק בעצמן להקטין ולהתנצל. זאת הנורמה. וגברים? הם גברים. הם מסוגלים ויכולים הכל. גם נינגה גם זוגיות. הכל.
אני לא מבינה את זה. מי חינך אותנו להיות כל כך קטנות? כל כך קשות עם עצמנו? להגיד על עצמך שקשה להכיל אותך, שאת לא מסוגלת? את שומעת את עצמך?? את עולם ומלואו יפה גדול חכם ונפלא וכל מי שיקח בו חלק יזכה. את מסוגלת לאתגר הנינג'ה את ראויה לזוגיות טובה, לא יקרה שום דבר אם תטעי בתשובה.
ובלי קשר לאף תכנית טלוויזיה את הדבר הכי טוב בעולם. והכי מסוגל. ככה כמו שאת. תשנני.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי פלונית_אחרת* » 27 פברואר 2019, 16:09

היה לי פעם ויכוח פה בבאופן על כסף והמשמעות שלו בחיים וכתבו המון על זה שהכסף לא כזה משמעותי כשבמילא מסתפקים במועט ואני התפלצתי.
כסף לא משמעותי כשיש לך כל מה שנחוץ, פלוס כל מה שתצטרכי, מי שיש לה גב כלכלי לא ממש יכולה להבין את מי שכל מה שיש לה זה מה שהיא מכניסה.

מתי בפעם האחרונה קיבלתן פרחים כחלק מחיזור? כנראה רגע לפני שבפעם אחרונה נאמתי על הנזק האקולוגי בגידול פרחים לזרים :-)

אבא שלי, האיש היקר שלי. מזדהה ומשתתפת בצערך :-(

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 27 פברואר 2019, 10:21

:-D
לא, שאתן הורסות. תודה רבה על הפרגון. ימים לא פשוטים במחוזותינו וכל כך כיף לקרוא.


רק אל תחשפו את התגלית, יש סיבה לאפקט האלאדין הנוכחי. הו הו.


ולבזבז אותו מי יודע אי אלו שנים על המעריצות התפרניות שלך פה בשמות מתחלפים.
תפרניות? גם את? אינעל.

היה לי פעם ויכוח פה בבאופן על כסף והמשמעות שלו בחיים וכתבו המון על זה שהכסף לא כזה משמעותי כשבמילא מסתפקים במועט ואני התפלצתי.
מבחינתי בערך מגיל 30 כשהבנתי את ההבדל בין אין כסף בכלל, אין כסף אף פעם, ואין כסף באופק - אני סבורה שכסף יכול להשפיע מאוד גם עם אהבה, ומשמעות, ובריאות ומטרות וילוד הומה לא. על הכל. אז הבו לי כסף עכשיו! ואעשה דברים שמעולם לא חשבתי עליהם עבורו (ובכן חוץ מכמה ולא בטוח שאנחנו חושבות על אותם הדברים ;-))
אבל כתבת מעריצות ונזכרתי שהמקסימום שאני מכירה זה מעריצים. תפרנים. בעצם, פחות מעריצים ויותר תפרנים.

קולטת ששנים לא קיבלתי מתנת חיזור. מתי בפעם האחרונה קיבלתן פרחים כחלק מחיזור?
אני זוכרת שבין גילאי 10-30 שקיבלתי אי אלו זרים ופרחים בודדים.


מאז או שהמעריצים מתחשבים (מדי) בכדור הארץ ומניחים לפרחים לנפשם או שנפלתי על קמצנים/חסרי מעוף באופן קיצוני, או שמגיל מסויים לא משקיעים ברומנטיקה בגרוש.
בכל מקרה הייתי שמחה לקבל גם כפכפי בית כתשורה רומנטית, במקום זה אני מקבלת בדר"כ כאבי ראש.


מרפרפת על הבלוג והלב... 9 שנים אחורה.
אבא שלי עוד היה בין החיים.
ואהבתי אותו.

היתה לי חתולה ששם בדירה ההיא אספתי לבית והייתי לה בית ובהריון העברתי אותה לחברה, לא טוב לה שם ואין סיכוי להחזיר אותה לפה. לא ערוכה להתמודד עם לכלוך עכשיו של בעל חיים והפרדה בין הילדים (היא חששנית) וטיפול בעוד יצור עם זווית ראייה מאוד מצומצמת ועיניים תמימות.

אבא שלי, האיש היקר שלי.
זכרונו לברכה.

הייתי מעצבנת אותו ואוהבת אותו. הוא אף פעם לא עצבן אותי. בשונה מאת אמא שלי ששם היו מלחמות עולם עד לפרידה.
בינינו, ביני לבין אבא שלי היה שקט וקבלה, בעיקר שלו אותי בכל מה שאעשה ואדבר.
כל כך חסר לי.
ולאחרים הקבלה הזו.
שאגב אין אותה באמהות גם אם מאוד תרצה. אמא שלי שתיבדל לחיים ארוכים שהיא האישה הכי חכמה שאני מכירה. ובאחריות. חכמה ברמת ההבנה המהירה מה לעושת ואיך לעשות בסיטואציות שאת רוב האנשים מבלבלות/משתקות/מטעות, אמא שלי יודעת לכוון ולהלקות ולטפח ולבקר ולכעוס ולבקר וללטף ולהרים למעלה. אצל אמא שלי זה קרנבל על רכבת הרים.

ואבא שלי, מי מעיין מפכפכים וחמימים. לא בדיוק, זה יותר מזה, הייתי נכנסת אליו לבית ומרגישה כמו ברחם. מוגנת, מבודדת, עטופה ומטופלת. ככה תמיד.
הייתי קורסת אצלו על הספה ומיד מלא אוכל טעים שהכין לי כבר יומיים, והשקט שלו, והחיוך, והתגובות המינימליות הממתנות לכל הסיפורים הסוערים שלי.
והקופסאות אוכל ששלח איתי הביתה וכמה התווכחתי כמה לקחת והאם לקחת נודניקית. כמה נהנה לעשות לי ואני בויכוחים.
והוא חסר לי. כל כך.
זכרונו לברכה.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי גוונים* » 27 פברואר 2019, 09:55

הא!
איזו תגלית מגניבה :-) והכל מתחבר לו...

תכתבי, תכתבי, תכתבי!!!
מצטרפת!

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי פלונית_אחרת* » 27 פברואר 2019, 09:34

והדף הזה הוא עוד עדות מהממת לכשרון הכתיבה שלך!
וגם לבעייה האדירה שלך באבחנה בין עיקר לטפל, קודם כל היא (הבעייה) נותנת לך את נקודת המבט הכ"כ מקורית ומעניינת, ואח"כ היא (שוב הבעייה) לא מאפשרת לך להוציא את המוץ מן התבן ולעשות לך פרנסה מצויינת מהכשרון האדיר שלך, ולבזבז אותו מי יודע אי אלו שנים על המעריצות התפרניות שלך פה בשמות מתחלפים.
תכתבי, תכתבי, תכתבי!!!
ואת הקטע על המקרר פשוט תעתיקי. ומקווה ששמרת גם תכנים אחרים על החיים .

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי פלונית_אחרת* » 27 פברואר 2019, 07:54

וכמו שהזכרת פה למעלה,
אנחנו רק תקועים עדיין עם ביבי,
בתפילה שיתגלגל לו {@

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי פלונית_אחרת* » 27 פברואר 2019, 07:51

ההיסטוריונית בגולה? לא זוכרת, לא חושבת, אבל יכול להיות...
בשעתו היו המון שיחות במקביל, וזו לא הייתה רלוונטית כ"כ עבורי :-) , גם היום ממש לא רלוונטי אך בנסיון להתחקות.
בכל מקרה עם או בלי מקרר, ממש נהדר שהחיים מתגלגלים ויש לנו הזדמנות לחוות כל מיני דברים וללמוד ולהתפתח :-)

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 26 פברואר 2019, 23:16

ורק עכשיו אני עושה את הקישור.

וואלה? ;-)


איזה קטע איך החיים מתגלגלים ואיך כולנו התבגרנו עם האתר... שלא לאמר...
משווה ומוסיפה שאני אוהבת את איך שהחיים מתגלגלים בייחוד כשזה על גלגלי מכוניות הצעצוע של הבנים שאם רק הייתי יודעת שזה מה שיחכה לי לא הייתי מבזבזת חצי דקה על לגור בלי מקרר גז ושאר הרפתקאות חביבות אך לא מספקות, הייתי עושה את הקטנטנים הרבה קודם.

ויותר חשוף מזה לא היה פה ולא יהיה פה ;-)

ואני חושבת שאני מזהה אותך כבר המון זמן... יכול להיות שאהבנו פעם את הכתיבה של ההיסטוריונית שחיה בגולה?

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי פלונית_אחרת* » 26 פברואר 2019, 18:31

פתאום נזכרתי בדף הזה ! כי מישהו כתב לג׳ינג׳ית :-)
ורק עכשיו אני עושה את הקישור :-o
איזה קטע איך החיים מתגלגלים ואיך כולנו התבגרנו עם האתר... שלא לאמר...

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי גברת* » 22 יוני 2013, 12:20

בשמת, מבינה מה שאת אומרת. התכוונתי שאם מה שכתבתי קלקל למישהו את האווירה בדף אז אין לי בעיה שיימחק.
כתבתי בהתחלה ברוח קלילה לגמרי אבל איכשהו התקשורת עם (בכלל לא) מצחיק ביאסה אותי לגמרי אז אולי נכנסה פה רוח רעה לדף שהוא במהות שלו קליל ומגניב.
נותנת רשות מלאה למחיקה של כל מה שלא מוצא חן בעיניי מישהו בדברים שלי, בעיקר אם זה ישמור טוב יותר על רוח הדף.
בסופו של דבר הכל רק מילים מילים.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי בשמת_א* » 22 יוני 2013, 10:44

זה לא מין דף בלוג כזה.
זה דף דיונים בבאופן.
באופן עקרוני אין כאן באתר דפים ש"שייכים באופן פרטי" למישהו. זה אתר קהילתי ואין בעלות על דפים פה.

לגבי הג'ינג'ית, היא לא כותבת באתר בניק הזה כבר זמן רב, בלי קשר לדף הספציפי הזה. איך משהו בדף הזה יחזיר אותה או לא יחזיר אותה לכתוב אם היא לא בבאופן בכלל?

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי גברת* » 21 יוני 2013, 21:06

לי ממש לא אכפת שימחקו כל מה שכתבתי כאן. לא הבנתי שזה מין דף בלוג כזה. בכיף למחוק, אם זה מה שיחזיר את אדומת השיער, וגם בלי קשר אם זה מחרב את רוחו של הדף.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי עץ_לי_מון* » 21 יוני 2013, 19:14

עד התוספות החדשות הדף היה כל כך קליל ונעים... בנות, בחיאת, יש כאן כותבת משובחת (חזרי לאלתר בבקשה!), התוכן הוא לא באמת העניין. יש כאן שמונתלפים דיונים על טבעונות, אקולוגיה, תגובות ומשמעויותיהן האפשריות והדרכים לפרש את האינטונציה של המפרשות, אבל רק ג׳ינג׳ית אחת... והיא כותבת נהדר!!!
שבת שלום ותודה לך על הצחוק הבריא

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי גברת* » 20 יוני 2013, 23:02

פעם היה פה דף שפירט איך לבנות תנור שמש על הגג ואיך לבשל ארוחה שלמה בשעות הבוקר כשיש שמש. זה יכול להיות אחלה פתרון למי שלא רוצה תנור. ראיתי את זה גם בסרט ונאמר שם שתנור אטום כמו שצריך יכול להגיע למאה מעלות ובבישול של שעות ארוכות יוצאים יופי של דברים. אז הנה עוד דרך להיפטר מהתנור.
בדף אחר ראיתי פעם מתכונים לעוגות במיקרוגל. לא שיש לי משהו בעד עוגות או בעד מיקרוגל אבל אם מישהו מתעקש אז זו עוד דוגמה לאפשרות להיפטר מהתנור.

ומקרר מים יוטה זו בכלל המצאה גאונית שצריך בשבילה רק חתיכת אדמה קטנה. עשינו את זה בפעילויות עם ילדים. השארנו ככה אבטיחים למשך שעות ארוכות וקיבלנו אותם קרירים בדיוק במידה בסוף המסלול. בונים אוהל טיפי קטן מכוסה ביוטה מתחת לעץ או עמוד כלשהו. לעץ או לעמוד קושרים שקית גדולה שממלאים במים ועושים כמה חורים קטנים ממש בקצוות שלה. המים מטפטפים לאט לאט על היוטה וכאשר הם מתאדים מהבד הם מושכים איתם החוצה את החום שבפנים. הבפנים מתקרר היטב. אפשר כמובן לשכלל את זה מאוד ולא חייבים להיתקע עם תנאי השדה האלה אבל העיקרון נשמר. אפשר לשמור על דברים קרירים במשך המון שעות וכל מה שצריך זה למלא מים פעם בכמה שעות. אפילו לא חובה מייד כשהם נגמרים. אם נשארים בבית אפשר מדי פעם להשפריץ קצת מים והילדים נהנים מהתחזוקה של זה באופן מיוחד.

נחמד שבינתיים אין חולק על הקלות שבה אפשר לחיות בלי טלוויזיה...
הדף הזה עושה לי חשק גדול לנסות לחיות בלי מקרר סתם בשביל לבדוק כמה זה באמת קשה.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי מצחיק* » 20 יוני 2013, 22:41

גברת את המה שהיה לי לכתוב לך כתבתי. זה נקרא דיון, לא ריב. את ממשיכה בקו המיליטנטי והיהיר שאני לא מעוניינת להיות חלק ממנו. במקומך הייתי מנסה לקחת משהו מכאן לגבי דרך ההתבטאות והחשיבה שלך ופחות להתגונן. מה שבטוח, מכאן הדברים שלך נראים רחוקים מדברי חכמה בלשון המעטה.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי גברת* » 20 יוני 2013, 17:03

חשבתי על זה שוב. אין לי כוח לריב איתך בכל מקרה.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי גברת* » 20 יוני 2013, 16:57

אני מוצאת יוהרה גדולה וזלזול בסגנון ההתבטאות שלך בלי קשר לעמדה שלך.
מה שאת מוצאת קשור מאוד לעמדה שלי, שככל הנראה מאיימת מאוד על דרך החיים שלך ( אם להתרשם מרשימת המזונות שציינת). וזה שאת מוצאת משהו עוד לא אומר שזה מה שהתכוונתי. זה רק מה שאת מוצאת. ואם בתפישתך הפרשנות האישית שלך מספקת בשביל לענות בתוקפנות אז תפאדלי ושיהיה לך לבריאות.
אני כתבתי על אורח החיים שלי ושל משפחתי. לרגע לא טענתי שכולם צריכים לחיות כך. אני גם לא חושבת שזה נורא דחוף באמת לחיות בלי מקרר או כיריים וכו'. אני כן חושבת שמי שזה חשוב לו יכול לעשות את זה תחת תנאים מסוימים.
למשל, לדעתי יותר חשוב להפחית שימוש באנרגיה שצורכים המכשירים האלה מאשר לא לקנות בכלל את המכשירים האלה אבל מה לעשות שזו לא השאלה של הדף. השאלה היא איך אפשר לחיות בלי אלה ועל זה עניתי. וגם כתבתי שאצלי דווקא יש את כולם חוץ מטלוויזיה.

בקיצור, מה את רוצה מחיי? בא לך לריב?
אז יאללה, בואי נריב וניתן לך המחשה קטנה מה עושות תגובות תוקפניות. מתוך הרשימה שלך של דברים שדורשים קירור אין שום דבר שהמשפחה שלי אוכלת. אפילו לא אחד. כמעט כולם זה מזון תעשייתי נחות. כשלא אוכלים אותם גם תרופות לא צריך. את מציגה את זה כאילו אלו אבני יסוד של תזונה שאי אפשר בלעדיהן. אני לא מסכימה ולא חושבת שאני צריכה לגלות רגישות מיוחדת כלפי אורח חיים כזה רק בגלל שהחלטת לאכול המון זבל וקשה לך להיגמל ממנו או שטרם הבנת בכלל שזה זבל.

ואיך עוד יודעים שהבעיה שלך היא בכלל עם התוכן? כי כתבת שאני מציגה עמדה טבעונית. עובדתית זה לא מה שכתבתי. כתבתי שאוכלים בשר רק כשהוא ממש טרי. אבל לך יש עניין עם טבעונות אז מי שאפילו רומז על זה מייד חוטף כאפה.

בקיצור, אני אשמח לריב אבל רק אחרי שתקחי קצת אחריות על הפרשנות שלך ותגלי איזה קילו של מודעות עצמית. אחרת אין לי ממש כוח לזה.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי מצחיק* » 20 יוני 2013, 16:07

גברת מצטערת שאני לא מנומסת אבל גם הערות שלך נכתבו באפס נימוס. אני מוצאת יוהרה גדולה וזלזול בסגנון ההתבטאות שלך בלי קשר לעמדה שלך.
בשמת העירה לך לא כי היא לא מסכימה איתך, חוסר הסכמה יש בכל דף פה. אלא כי כשמזלזלים במשהו ראוי לכל הפחות להבין אותו קודם.

תקראי שוב מה שכתבת ותגידי אם זה נשמע הגיוני.

מיונז, ביצים טריות, חלב, גבינה, גלידות, קרטיבים, סויה, דגים, נבשר, מעדנים, קניקים, שתיה צוננת, לחם, פיתות, ממרחים, רטבים, חומוס.... תרופות...
את לא יכולה לרכוש את כל אלה ואחרים בלי מקרר או שאת קונה את כולם כל יום באריזה קטנה (ויקרה). אם מדובר במשפחה זה אפילו יותר זול מאדם יחיד - כי האריזות גדולות ומי שלא אוכל משהו אחד האחר יכרסם אחריו. בכל מקרה זה לא פעם ביומיים משלוח ירקות (יקר) אלא פעמיים ביום לפי חישוב זהיר.

וכל התזונה הטבעונית הזו, שאת כותבת שהיא קלי קלות - מורידה מהתפריט כל ירק שנדרש לבישול, וגם בשר, דגים חלב - זה שטויות?
98% מהאנשים שעושים דיאטת הרזיה מעלים במשקל תוך זמן קצר כי קשה להם לשנות הרגלים. דיאטת הרזיה משמעותה להפחית כמויות. לא להוריד לחלוטין מוצרים מהתפריט. מה שאת מציעה הוא קיצוני בהרבה, ואת כותבת זאת בקלילות כדי להוכיח נקודה - כאילו שזה כלום לוותר על מוצרי חלב, בשרים, תבשילים ומזון זמין.

ואם אין תנור ואין גז ואין מקרר אז - מתי בדיוק תעבדי שעות נוספות על מנת לממן אוכל מוכן או משלוחים כל מספר שעות או אפילו יומיים לבית? אחרי שתעמדי כל היום וכל הלילה במטבח להכין סלטים וממחים לאכילה מיידית - או לפני? :-/

ולמה זה משנה אם מישהו אחד נדרש פתאום באמצע החיים לשנות את כל התזונה שלו ואורח החיים שלו או חמישה אנשים? ביותר ממובן אחד למשפחה קל יותר (אפשר להתחלק בעריכת הקניות, בהכנת המזון, תמיד יהיה מי שיאכל שאריות לפני שזורקים, יש בדר"כ רכב משפחתי מה שמקל על השינוע, רכישת אריזות גדולות לשימוש מיידי זולה יותר מקטנות ועוד) כמו שבמובנים אחרים לרווק קל יותר.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי רוזמרין* » 19 יוני 2013, 20:55

רק שרוזמרין לא תכנס לצעוק עלי על כך שאני לא מקפידה כמוה לקרא הכל ולחשוב לעומק לפני שאני פותחת את הפוסט
הרגת אותי, חמודה :)
אבל אני מתחזקת שותפה, כמו שאת רואה. פעם אני, פעם בשמת.
ולגמרי מסכימה עם גברת _למה שלא תקראי אותו כמו שצריך, ורק אחרי זה תגיבי בנחת ובמתינות, לעניין?
א) כי אז היא לא תהיה אבישג. היא תהיה בשמת_

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי גברת* » 19 יוני 2013, 16:15

הנה, אני אוסיף גם משהו משלי, משפחה עם מספר נאה של ילדים.
טלוויזיה - אני עם אבישג. לא מבינה איך אפשר לחיות עם. סימנו וי ראשון.
תנור - ממש בקלות. מי צריך לאפות? המלאכה הכי משמימה שנתקלתי בה. התנור שיש לי מלא בעיקר ב... אבק. סימנו וי שני.
כיריים - קצת יותר מסובך כי לפעמים צריך איזה משהו במים רותחים. מצד שני, בלי כיריים אוכלים הרבה יותר טרי ולדעתי זה נהדר. אז אומנם יש לי כיריים ואני משתמשת אבל אני יכולה לדמיין את עצמי בלי, בעיקר אם לא מארחים. אוכלים מלא מהצומח ופעם ב... מזמינים משהו מבושל וטוב מבחוץ. ומי שמחזיקה מיקרוגל בכלל לא צריכה כיריים כי זה לגמרי עושה את העבודה. בכל אופן, אחד מהם בהחלט מספק. יאללה, עוד וי.
מה נשאר? הו... המקרר ירום הודו. עם הקיץ הישראלי מקרר זה חתיכת מאסט. אני מנס לדמיין איך זה לחיות בלי מקרר. קודם כל - כל מוצרי החלב מתחפפים מהתפריט. כבר נשמע טוב. בשר אוכלים רק טרי טרי ישר אחרי שקונים וגם בזה מורידים כמויות. גם נשמע לי טוב. מה נשאר? ירקות ופירות. ועלים מסכנים שמתים תוך שנייה.
אז אולי הפתרון זה מלא משלוחים. כל יומיים שלושה עושים משלוח של ירקות ופירות. זה עולה יותר אבל חוסכים על החשמל של המקרר. ברמת איכות הסביבה עם כל הנסיעות זה אולי לא משהו אבל אני כן יכולה לדמיין את עצמי חיה ככה. זה גם אומר שמי שמבשלת מכינה מראש כמויות מתאימות ואוכלים הכל בלי לשמור למחר. אבל רגע, אין תנור. אז לא מבשלים.
הנה, יופי, הכל מסתדר.

נראה לי שמשפחה שאוכלת רק חי יכולה לחיות ככה יופי וגם משפחה שרוצה לגוון בקצת מבושל יכולה לחיות בלי מקרר. מי שיש לו גינה יכול לאלתר מקררים מזן היוטה-מים. מכירות את זה?

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי אבישג_א* » 19 יוני 2013, 16:05

אהה תודה גברת, אכן אכן, נאה כתבת

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי אבישג_א* » 19 יוני 2013, 16:04

_לאחר שירדתי עשרה קילו נאים, - תם עידן הלאכול מים, ירקות, מים, טונה, מים, מעדן דיאט, מים, מים, מים.

התחיל עידן חדש: עידן הפאלאפל-שווארמה-פיצה-סיני._

שתי דוגמאות
וגם בהמשך היא מפרטת - חודש חיה מכלום בערך וחודש שני מאוכל ג'אנק מסעדות (חודשיים ראשונים מתוך מחצית השנה המדוברת)
זה יכול להתאים לרווקה, לא כשצריך להחזיק משפחה, אני לא חושבת שזה אתגר גדול להסתדר כרווקה בלי מקרר, בפרט שהמזגן (לדבריה) עובד נון סטופ.
ואמנם לא קראתי את כל הדף, אבל חלק מכובד ממנו בהחלט קראתי

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי גברת* » 19 יוני 2013, 15:58

למה שלא תקראי אותו כמו שצריך, ורק אחרי זה תגיבי בנחת ובמתינות, לעניין?
א) כי אז היא לא תהיה אבישג. היא תהיה בשמת :-)
ב) כי עד שזה יקרה היא תהיה עייפה מאוד ולא יהיה לה כוח להגיב והדף הזה, שבמהות שלו יש אתגר חשוב, שוב יישאר לו קבור בין כל שאר הדפים.
ככה הוא מתעורר ואולי יתווספו לפה דברי טעם.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי בשמת_א* » 19 יוני 2013, 15:47

_אוכלים בחוץ או מקופסאות שימורים או ג'אנק כמו שאכלתי כשהייתי רווקה (עכשיו אני כמובן אוכלת רק אוכל מזין ובריא)
בעצם אפשר גם בלי מכונת כביסה - מכבסים בניקוי יבש (יש דבר כזה בעיר הגדולה נכון ? ככה קוראים לזה לא? )_
זה ממש לא מה שמתואר כאן.

זה לא דף חדש.
אין בהילות לכתוב בו.
למה שלא תקראי אותו כמו שצריך, ורק אחרי זה תגיבי בנחת ובמתינות, לעניין?

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי אבישג_א* » 18 יוני 2013, 14:13

בהתחלה תהיתי איך באמת אפשר בלי מקרר ותנור גז (ואיך אפשר עם טלוויזיה ? אבל זה לדף אחר)
ואז הבנתי שמדובר בתלאביבית רווקה
נו אז מה העניין ?
אוכלים בחוץ או מקופסאות שימורים או ג'אנק כמו שאכלתי כשהייתי רווקה (עכשיו אני כמובן אוכלת רק אוכל מזין ובריא)
בעצם אפשר גם בלי מכונת כביסה - מכבסים בניקוי יבש (יש דבר כזה בעיר הגדולה נכון ? ככה קוראים לזה לא? )

בקיצור דף חביב אבל לא ממש מאתגר - חוץ מהעניין של לגור בתל אביב

<כמובן שקראתי רק את חלקו אבל כבר היה חשוב לי להביע דעתי ברמה, רק שרוזמרין לא תכנס לצעוק עלי על כך שאני לא מקפידה כמוה לקרא הכל ולחשוב לעומק לפני שאני פותחת את הפוסט>

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ניצת_השקד* » 12 אוגוסט 2012, 10:52

מה, מה חדש??
ספרי אני מתה לשמוע
(-;

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 09 אוגוסט 2012, 13:12

חה! קראתי קצת אחורה.
מלא דברים השתנו מאז.

רק ביבי עוד פה לעצבן.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ההולכת_באתרים* » 25 דצמבר 2010, 14:44

את כותבת ספר? אני אשמח לקרוא

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 25 דצמבר 2010, 04:11

תודה לכן :-)
לגבי המשך, יש הרבה עדכונים ועניינים אבל צריך מצב רוח וזמן.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי פלוני_אלמונית* » 02 נובמבר 2010, 21:58

צחקתי הרבה במיוחד שגם אנחנו בתל אביב וגם בגלל דחינות כרונית אין לנו מקרר קומה רביעית מדרגות צרות.... מי ילך לקנות .... ובעיקר כבד....

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי יעל* » 02 נובמבר 2010, 15:01

את כותבת מדהים, מזמן לא צחקתי ככה.
איך הצלחת להפוך את היום יום למשהו מרתק וקורע, אני מחכה לספר, בטח שאני קונה.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ניצת_השקד* » 02 נובמבר 2010, 12:56

אחותי איזה מהממת את!
גמני גיליתי את הדף רק כעת
חייבת לומר לך שאת מקור השראה
@}

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי עולם_חדש_מופלא* » 02 נובמבר 2010, 10:41

גיליתי את הדף רק היום.
גם אני רוצה המשך!

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי שום_כתוש* » 01 נובמבר 2010, 23:30

נו, עוד קצת...
בבקשה...

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי סמויה_אחרת_מעתיקה* » 27 יולי 2010, 08:26

מחייכת לאורך כל הדף, יש המשך?

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי סמויה* » 27 יולי 2010, 07:13

מחייכת לאורך כל הדף, יש המשך?

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ע_ע_ע* » 25 יולי 2010, 08:30

ראיתי במה חדש שמישהו עשה עריכה בדף הזה תחת הניק ע ע ע, וזו לא אני

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 31 מאי 2010, 01:49

מיכל תודה :-)

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 30 מאי 2010, 18:01

אנדלוסיה ההערות שלך תמיד גורמות לי לחייך :-)
מה קצר מה? הכיריים האלו קיבלו יותר זמן מסך ממה שמגיע להם, בהתחשב בתאריך התפוגה שלהם..

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי אנד_לוסיה* » 29 מאי 2010, 22:19

קצר, קצר מדי...

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי מיכל_ע* » 29 מאי 2010, 17:49

קראתי עכשיו את מעשה המקרר... גדול!!

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 29 מאי 2010, 12:40

רגע.. דופקים בדלת.
שכחתי להמשיך וזה נראה כרגע כבר לא רלוונטי.
הגז כבר הספיק לשבוק חיים. למרות שעבד יופי יומיים וחצי. המיקרו התחיל לקרטע ולהקפיץ את החשמל, הקומקום החשמלי משפריץ מים מהידית והמחשב - מחרה מחזיק אחרי כולם גם יחד.
כאילו שיש כאן דיל, מיום שנכנס המקרר - או מקרר או כל השאר.
נהיה מציק העיסוק במכשור. אולי נחדש צניעותנו כקדם?

אגב, מילותיה האחרונות של אנה פרנק היו " רגע , מישהו דופק בדלת" או משהו כזה<

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 17 אפריל 2010, 14:18

אוקי..
נכון שלאכול שבוע שלם ספגטי עם רוטב אדום פושטי מרסק עגבניות ובצל שאני מכורה אליו מגיל 12 ולא אכלתי כבר 8 חודשים (!) רק בגלל שלא היה לי גז - זה לגמרי מתבקש?

ממש היה חסר לי זה.
אבל מצחיק שזה מסתבר כחסר רק אחרי שהוא מופיע כבר מוכן מול העיניים..
קצת כמו גבר (:-))

קיצר..
יש כיריים, רק כיריים. לא רציתי תנור וזה כי.. לא. אבלהן הגיעו אחרי שאחותי ההיא שרוצה להעיף כל הזמן חצי בית העיפה אותן למחסן של החבר שלה והוא העיף אותן בחזרה לחברה שלה בביקור אצלו... שהיא מצידה תקעה אותם בבגאז' ומאחד הטרמפים שקיבלתי ממנה חזרתי עם כיריים לדירה.

אז יש לי כיריים שראו חצי מדינה לפני שנחתו אצלי.
כבוד.

יומיים הן שכבו על המכונת כביסה.
להסתגלות.

אחרי יומיים קיבלתי צינור גז מאבא שלי, ששוב הוכיח שלא כמו אמא שלי כשהוא שומר משהו, לרוב יש בו צורך..

אחרי שגם הצינור גז שכב מעל הכיריים שמעל המכונת כביסה, עוד יום, הלכתי לחפש גז.



רגע.. דופקים בדלת.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 01 אפריל 2010, 06:10

לא חזרתי מהליל סדר עם כיריים, סיפור ארוך...
אבל חזרתי עם סלסלה ענקית מקש שמצאתי אצל אבא שלי למטה, חדשה ונעימה לחתולה ובקבוק שמן זית וקופסאות אוכל ובטן ענקית וכאבי רגליים.
אז מי צריך כיריים.
דוגרי.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 28 מרץ 2010, 01:29

גם 16 שעות זה הרבה.
הנהון הסכמה מתקבל כאן מכל רמ"ח איבריי... (החורקים).

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי אנד_לוסיה* » 27 מרץ 2010, 20:49

אוי, משום מה היה נדמה לי שניקית יומיים, 16 וחצי שעות ביום. נו שוין. גם 16 שעות זה הרבה.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי עשב_השדה* » 27 מרץ 2010, 18:55

אכן עשב השדה, מה השלב הבא? טלויזיה? וילונות? שטיח דקורטיבי?
אויאויאוייי

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 27 מרץ 2010, 18:43

יערה, ת-ו-ד-ה ;-)


פלונית -
_מה זה רם?
ולמה לשפשף בלטה בברזלית, זה לא מקלקל את הברק ששומר מהלכלוך?_

רם - אבקת ניקוי יותר עתיקה ממני שעושה את העבודה טוב יותר מכל הכימיקלים המתקדמים.

ולגבי הבלטות - אלו לא בלטות רגילות ולכן לא כבד עליהן ברזלית.


אח, בריאות
תודה קרוטונית :-)


מדחי אל דחי
אכן עשב השדה, מה השלב הבא? טלויזיה? וילונות? שטיח דקורטיבי? :-0


למה ניקית 33 שעות את הבית של אביך?!?!?!
אנדולוסיה, אמא של יונת ענתה במקומי:

_איך הפכו 16 שעות ל-33 שעות?
מה זה פה, אינפלציה?_

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי אמא_של_יונת* » 26 מרץ 2010, 23:09

איך הפכו 16 שעות ל-33 שעות?
מה זה פה, אינפלציה?

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי אנד_לוסיה* » 26 מרץ 2010, 22:01

למה ניקית 33 שעות את הבית של אביך?!?!?!

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי עשב_השדה* » 26 מרץ 2010, 13:34

D-:
וסה"כ נכנסתי לומר שמהליל סדר אני כנראה חוזרת הביתה עם כיריים.
מדחי אל דחי

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 26 מרץ 2010, 11:14

אחרי חמש דקות של צעקות וחריקות הם עלו ובאו והופיעו בפתח הדלת. המוביל הענק, המפלצת, הניח את המקרר מול דלת הכניסה שלי, הסתובב לעבר הכניסה ובהינף אצבע אחת פירק את דלת הכניסה, את דלת המטבח ואת דלת החדרון ליד המטבח - והציב שלוש דלתות המומות ובעלת בית אחת בשוק באמצע הסלון, הו אז התפנה לדחוף את המקרר שהתגלה מבעד לשתי ידיים משפשפות עיניים - כמקרר הכי גדול שראיתי בחיי.
אח, בריאות :-)

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי פלוני_אלמונית* » 26 מרץ 2010, 10:28

מה זה רם?
ולמה לשפשף בלטה בברזלית, זה לא מקלקל את הברק ששומר מהלכלוך?

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי יער_ה* » 26 מרץ 2010, 05:53

מצטרפת למחמאות, את כותבת נ-ה-ד-ר!!
חג שמח @}

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 26 מרץ 2010, 05:34

חזרתי אתמול מסשן פיניש של נקיונות אצל אבי לקראת הליל סדר.
ניקיתי 16 שעות ביום וחצי.
לא סדר - נ י ק י ו ן.
אקונומיקה, אבקות כביסה, רם, חומר נגד חלודה, חומר נגד אבנית (עובד עובד!), נוזל להברקת חלונות, שש מטליות, חמישה ספוגים לקרצוף, ארבע מגבות כותנה, שלושה סמרטוטי ריצפה, שני מגבים.....
אחד אלוהנ..


נקרעתי.
היה רגע שמרוב שקירצפתי את אחת הבלטות (בברזלית, כן?) חשבתי שהנה אני יורדת דרכה ישר לחנייה.
התריסים רצו להתאבד.
אבא שלי ברח מהבית.
זה אחרי שהוא התעצבן שבע פעמים בשעה.
אה.

אבל אני הייתי מרוצה.

התחושה הזכירה לי, בין כל הבלבול ועייפות החומר מסביבי, ימים טובים מפעם, של צלילות, כזו שמגיעה מעבודה פיזית קשה שעושה נקי גם בשכל.

וסה"כ נכנסתי לומר שמהליל סדר אני כנראה חוזרת הביתה עם כיריים.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 17 מרץ 2010, 15:24

אנדלוסיה תודה :-)

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 17 מרץ 2010, 15:11

שחף, רק עכשיו ראיתי שששאלת משהו למעלה, לפני חודשיים:
_לא הבנתי.. אם הבעיה עם תנור גז היא טכנאי, אז גזיה פותרת את זה די בקלות. אם הרצון להימנע ממקרר הוא אידיאולוגי, מיקרוגל לא מסתדר לי עם זה.
מה הייתה הכוונה בהערה שלך?_

לא רציתי להתעסק בכלל עם רכישות ושינוע של מוצרים כלשהם, ללכת לבדוק, לעשות סקר, להביא הביתה, לגלות שזה לא מה שרציתי... להצטרך לקנות עוד בורג, משטח, צינור, עמאיית... להתעצבן, להתאכזב, כך גם הרצון להתנער מכמה שיותר מוצרים, וכך להפחית גם תחזוקה..


אין קשר לאקולוגיה, לא ישיר לפחות.

מתישהו , אולי, אכתוב גם על היתרונות הרבים בלי גז בבית וכמה זה מפשט את היומיום במובנים מסוימים... >

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי אנד_לוסיה* » 17 מרץ 2010, 10:14

שירה נשגבת.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 17 מרץ 2010, 00:19

וואי תודה!
כיף לקרוא :-)

יש מקרר, יש שתייה קרה, יש מזון קר, יש ויש.
החתולה בכלל באקסטזות קפיצות לגג המקרר, ממנו לארונות המטבח ולא מפספסת פינאלה בנחיתה על הגב שלי בזמן שאני עושה כלים |אוף|
מתרגלים מחדש לפלא. ויש הרבה מוזרויות בהתרגלות מחדש ובכלל.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי בשמת_א* » 16 מרץ 2010, 20:28

יכולת תיאור כבירה!
{@

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי נינה* » 16 מרץ 2010, 20:11

D-:
במתמוגגות

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי דלעת* » 16 מרץ 2010, 19:48

גם אני במתמוגגות משטף המילים שלך.
מחכה ליום שייפול לך ליד תנור גז (או לא גז...)

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי אישה* » 16 מרץ 2010, 19:41

אויי הכתיבה שלך מ ד ה י מ ה !! כמה צחקתי.
יכולת תיאור כבירה!

ולא נרגע ולא פסק עד שעלה ובא ונחשף לפנינו תו התקן לעבודה מושלמת - חריץ טוסיק לבנבנן בוטה וחרוץ עמוקות כראוי למעמד.
גדולה :-)

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי פלוני_אלמונית* » 16 מרץ 2010, 18:29

רק בשביל פיסת הכתיבה המשובחת הזאת היה שווה שהשגת מקרר, והאקולוגיה תעמוד דום הפעם.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 16 מרץ 2010, 16:02

מקרר, פיל גדול, לבן, בעל ותק של 12 שנים נחת אצלי בדירה לפני בדיוק חמישה ימים..

ההחלטה לקבל אותו אלינו נבעה מכמה סיבות כמו, עייפות החומר, ההבנה שקיץ שני ללא מקרר בפתח ולא השתכנעתי בעוד סיבוב כזה, מצוקת בני משפחה שבטוחים שהשתגעתי או שאין לי כסף לקנות ולכן אלוהים-יודע-מה, ובעיקר כמו תמיד, נסיבות - חברת משפחה קיבלה מקרר חדיש יחסית של בנה שמצידו עובר לדור עם מטרוניתה חביבה המחזיקה בפיסת קרור בעצמה ואני, שנאמר לי שיש מקרר טוב, מס' רחובות לידי, שאינו מצריך התעסקות מקדימה, ושרק מחכה לי - קיבלתי אותו אליי בחצי שמחה.

חצי, כי בכל זאת תם עידן והרגשתי את הכובד שלו בבית עוד לפני שהמובילים צעקו לי בטל' גיברת אנחנו למטה תגידי יש לך שתי כניסות לבניין אבל הכניסה לבית שלך זה מהטלפון הציבורי או איפה שהמספרה ואני אמרתי אתה בטוח שאתם בכתובת הנכונה ברחוב XXXX מס' X והוא אמר גיברת נו מה אני ילד, רק תגידי לבוא מהכניסה של הטלפון או של המספרה? הוא היה כל כך משוכנע שגם אני השתכנעתי ומיד אמרתי טלפון למרות שלא זכרתי מתי בפעם האחרונה ראיתי למטה טלפון אבל זה הגיוני יותר ממספרה ומיד הלכתי לפתוח את הדלת וכמו רוחל'ה נרגשת עמדתי בחדר המדרגות של הקומה השלישית, עומדת ומחכה למשיח.

אחר כך התחילו צעקות מלמטה שגרמו לשכנה ממול לפתוח את הדלת ולשאול מה קרה ככה צועקים ואמרתי לה שום דבר מריה הכל בסדר מביאים לי מקרר, אה מקרר? היא שאלה והשעינה את כל הגוף שלה על הזרוע שלה שהניחה על המשקוף שלה והעבירה יד על השיער שלה ושאלה למה, מה, התקלקל לך שלך? וידעתי שזה לא ייגמר ב- למה מה, התקלקל לך שלך ואמרתי אוי אני חייבת להיכנס הביתה שהחתולה לא תברח, למרות שהמייללת סגורה באמבטיה מרגע שהמוביל הכניס אותי לדילמת הטלפון - מספרה.
לאחר שוידאתי שמריה סוגרת את הדלת והפה יצאתי שוב למדרגות. רציתי לרדת למטה ולהציץ במקרר, בהתחלה לא היה לי נעים ככה להתלהב בפרהסיה, אבל הסקרנות לקחה אותי ואת הלא נעים כל הדרך מהקומה העליונה לתחתונה בליווי צעקות של אני רואה שהסתדרתם ואיזה יופי באתם מהר מלווים בחיוך ענק שהדהד במדרגות את החנפנות השמורה לנותני שרות עצבניים ומיוזעים.
כשהגעתי לקומה הראשונה, ראיתי אותו, היה קשה לפספס, מפלצת ענקית רועשת ולבנה - לנגד עיניי עמד גוליית, המוביל הכי ענק שראיתי מימיי.

התרוממתי קצת על קצות האצבעות ומהרווח שבין הזרוע לכרס שלו יכולתי לראות את המקרר.
לבן. גדול.
חת'כת מקרר.

שנייה אחרי, הבנתי שמקרר לפניי, מעקה מאחוריי, ושני מובילים רוסים עצבנים מצדדיי.
גיברת אל תפריעי מותק. גם ככה עשית לנו עבודה שבאנו מצד של טלפון לא ממספרה חבל הלכנו לצד השני. ב'מת'. מהר ובצייתנות השמורה לחנפנות שלא צלחה זחלתי מתחת להררי הזרועות מע ראשיי וטיפסתי מעלה מעלה, משאירה את הרעש המקרר גוליית והעצבים שלו, מאחור.

והם עלו ובאו והופיעו בפתח הדלת, לאחר דקות ארוכות של צעקות וחריקות, המוביל הענק, המפלצת, הניח את המקרר מול דלת הכניסה שלי, הסתובב לעבר הכניסה ובהינף אצבע אחת פירק את דלת הכניסה, את דלת המטבח ואת דלת החדרון ליד המטבח - והציב שלוש דלתות המומות ובעלת בית אחת בשוק באמצע הסלון, הו אז התפנה לדחוף את המקרר שהתגלה מבעד לשתי ידיים משפשפות עיניים - כמקרר הכי גדול שראיתי בחיי.
באותו הרגע דווקא הצטערתי שמריה, החתולה וכל מי שמידרתי, לא נמצא שם לחלוק בפלא.

לאחר ש פירק כל מה שעמד בדרכו חזר המפלצת למקרר ובפתח דלת הכניסה לבית התחילו הדחיפות..
זה דוחף וזה צועק וזה צועק וזה דוחף.
והמקרר לא זז.
והם צעקו
והמקרר צעק להם בחזרה.
והם החליפו מקומות.
והם ניגבו זיעה.
והם כיווצו גבות,
והם נשמו עמוקות

והמקרר לא זז.
רק עומד ביניהם, זה מימינו וזה משמאלו.
להרגיז.

שתיקה.

בסוף התחילו להתווכח.
שוליית המפלצת טען שלא כדאי לפרק את הצלחת (?) ואילו המפלצת אמר שכן צריך לפרק את הצלחת.
הויכוח היה עקר מין היסוד כי תוך שניות הצלחת פורקה לקול מחאותיו של השולייה שלדעתי לא הפנים עדיין איך הדברים עובדים מול אדם שפיזית גדול ממך פי 2.5.

המפלצת הסתבר כמולטי טאסקינג והתחיל בסבב פירוק שני בו פירק את הצלחת, את אחותה התאומה ואת המזוזה בשניות ונתן הגדרה אמפירית למושג מהירות האור.. תוך שהוא צועק לשולייה שצריך למהר כי יום שישי היום ויש יציקה על הראש ושיפסיק לבלבל בביצים והתכופף ושלף משהו מתוך המקרר ומצדדיו ומעליו והתרומם והתכופף על ארבע ופשפש למקרר והעלה עוד שני ברגים ושוב התכופף, הפעם עם הגב למטה והכרס למעלה והכניס והוציא וירד ועלה וחפר ושלף ודחף ושחרר וסובב והרים ודחף לא נרגע ולא פסק עד שעלה ובא ונחשף לפנינו תו התקן לעבודה מושלמת - חריץ טוסיק לבנבנן בוטה וחרוץ עמוקות, כראוי למעמד.
הו אז הוא הזדקף, התמתח והניח בידיי כעשרים ברגים וחצי מתכולת המקרר ואמר תחזיקי טוב טוב.
מותק.

לדעתי, המשקוף נחרד מהמחשבה שעבודה דומה על המקרר תעבור גם עליו כי לפתע המקרר החליק לתוך הבית אין אומר ודברים..

כמובן שהמרווח הצר שקבוע למקרר סטנדרטי במטבח לא צלח לו למקרר הכי גדול ביקום, והם הציעו להניח אותו במרפסת שרות ואני עם הדמיון המרוקאי שלי כבר ראיתי איך החתולה קופצת ממנו לרחוב בלי עצירה אצל השכנה מריה הקדושה אז ביקשתי שיניחו אותו באמצע המטבח, ובזמן שהמפלצת התחיל להזיז, שוליית המפלצת התחיל לעשות את הבלתי ייאמן - להתווכח גם איתי.

אני אמרתי לו שלהניח את המקרר באמצע המטבח יהיה מצויין.
והוא אמר
לא.
ואז אמר
גיברת. את לא מבינה .
ואז הסביר למה אני לא מבינה.
והוסיף כמה אני לא מבינה .
וקינח באיך אני לא מבינה .
אני הקשבתי.
ואני אמרתי ,

עכשיו אני באמת מבינה.

ובכל זאת, אני אצטרך את המקרר פה. באמצע המטבח .

ואז הוא אמר דברים.
ואני אמרתי דברים .
והוא השיב יותר דברים... הרבה דברים..
ואני כבר לא עקבתי.. .
רק שמעתי בסוף -

את מבינה, מותק?!

ואני, עלתה לי הזרזה לראש ,

ואני הסתכלתי לו בעיניים

ואני כיווצתי גבות ,

והקול שלי הפך גבוה ודקיק

והוא הסתכל לי בעיניים

והוא כיווץ אגרופים

והקול שלו הפך עבה ונמוך .

ונהיה חם
הרבה חם. .
אפילו המפלצת,
הוריד חולצה ,
שילב ידיים
נשען על המקרר

ושתק .

בסוף, הדבקתי שתי ידיים למקרר ואמרתי לו שאני מבינה שהוא חושב שהדברים שאני אומרת לא לעניין ושהמטבח בנוי מוזר ושהמקרר בנוי לא חכם ואם זה כך זה רק הגיוני שהמקרר יעמוד במקום טפשי, ככה ירגיש מיד בבית.

כנראה שזה נשמע לו לעניין
או שהחליט שזותי קוליקו זותי ,
אחד מהשניים.
כי עשר שניות עברו בין הדרמה הקטנה להעתקתו של המקרר בדיוק למקום שהקוליקו רצתה.

ונראה היה שטוב לו למקרר .
ונראה שטוב גם לי.

ואני חשבתי לעצמי שהמוביל הזה, שוליית המפלצת, מה זה בזבוז לפוליטיקה זה.
היה מתיש לנו את הערבים במשא ומתן עד שהיו בורחים וקופצים לים.
מרצונם.

וחבל שלא נותנים טיפ בהתחלה, כי באלה העיניים ראיתי איך שנייה אחרי, כל מסת השיער העצבים השרירים והגודל הופכת למרי פופינס ריחנית...
והמטריה שהיתה תקועה לווכחן בתחת ריחפה מעליו במין פייסנות חיננית השמורה לשוליות בריונים...
והם התחילו לדבר אליי ולא מעליי...
והם חייכו אליי...
והם יעצו לי ברוגע...
גיברת אל תחברי את החשמל לפחות חצי שעה למה הגז צריך לרדת שלא יהיו לך בעיות והדלת שלכם תבדקי שהיא יושבת טוב על הציר צריך לחזק אותה, ויפה כאן, באמת יפה, שבת שלום.

מותק.

שבת שלום ותודה רבה, השבתי, בחיוך מוקיר תודה וגאווה השמור למי שצלחה את מבצע אנבה, או לכל הפחות הובלה.

וסגרתי את הדלת האחת ופתחתי את הדלת האחרת, ממנה יצאה המייללת, ויחד טופפנו למטבח, לפגוש סוף סוף, את החתן.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 20 פברואר 2010, 04:24

זה לא שאין המשך, פשוט התייבש לי הרצון לכתוב.
נזכרתי בדף אחרי שקלטתי בשיחה עם מישהי שאנשים קוראים לתנורגז תנור אפייה, איפה הייצוג של הגז איפה.
תיכף אשוב.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי יער_ה* » 12 פברואר 2010, 16:16

לא טלויזיה ולא נעליים :-)
התחלת לספר על תבשילים במיקרו... אישית אני מעדיפה גז על פני מיקרו ולכן יש לי את הראשון ולא את השני

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 11 פברואר 2010, 03:35

היום קיבלתי טלפון מאחותי.
הודיעה לי שהטלויזיה שנתתי לה לפני 4 שנים למרות שהיא תקינה ודי חדשה, מיותרת אצלה והיא רוצה להחזיר אותה.

נבהלתי.
משתי סיבות -
האחת, מה אני אעשה עכשיו עם טלויזיה? {אייקון מבוהל}. בכל זאת אני נקייה כבר 4 שנים... המדרון הזה עם טלויזיה חלק אצלי ותלול...
הסיבה השנייה קשורה לאחותי - כשהיא מודיעה שנמאס לה ממשהו, סביר שהוא נמצא כבר במורד הרחוב. אנחנו קצת דומות בעניין הזה.
רק שהיא יותר יעילה. יעידו האקסים שלה על מטלטליהם...

מיד וידאתי שהטלויזיה לא ירדה כבר אל העם.. אושר לי שהטלויזיה כבר בשלב הבונדינג עם חדר המדרגות, ואז עניתי -

"לאאאאאאאאא".
מה לא?' שואלת אוח'תי.
'לא!'
בסדר, אני לא אזרוק
לא לזרוק אבל גם אל תביאי לי אותה
אין לי מקום בבית!
אין לי מקום בנשמה!
נו, אז נזרוק אותה
לא אל תזרקי מה קרה לך?!
אז תבואי לקחת! אני לא יכולה, תקועה פה כמו לא יודעת מה!
בסדר, כשאת תבואי לקחת ת'שק נעליים שאני שומרת לך כבר חצי שנה אני אקח אותה
וואלה, יופי שהזכרת לי. בסדר, אז בהזדמנות נקבע יום ונתארגן.
אחלה
תגידי, דיברת עם אמא.. ?
כן, בבוקר
נו מה קורה בחג... איפה נעשה?
למה, מתי זה יוצא? ........

וכן הלאה, השיחה נמשכת, השיירה עוברת ותהליך קבלת ההחלטות, מופת ליעילות - מסתיים, כמו תמיד, היכן שהתחיל - לא טלויזיה ולא נעליים.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי קוראת* » 10 פברואר 2010, 16:46

קוראת - צודקת, זה ממש לא מגניב. למה מגניב. זה החיים שלי. שום דבר לא מגניב בהם. זה בכלל מושג מהאייטיז ואני חיה בתקופת הצנע.

ג'ינג'ית, שאלתי מה יש בזה שכל כך שווה ומגניב_ לא אותך (לא חושדת בך שאת חיה כך מטעמי מגניבות) אלא את מי שאמר שזה שווה ומגניב (__דף שווה!_ , _נשמע מגניב ביותר). כי אני פשוט לא מבינה.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ש_חף* » 10 פברואר 2010, 16:39

הגזיה נשמעת רעיון מצוין. לא פחות מלרכוש תנור גז או מקרר.
לא הבנתי... אם הבעיה עם תנור גז היא טכנאי, אז גזיה פותרת את זה די בקלות. אם הרצון להימנע ממקרר הוא אידיאולוגי, מיקרוגל לא מסתדר לי עם זה.
מה הייתה הכוונה בהערה שלך?

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי מצ'רה* » 10 פברואר 2010, 10:58

הגזיה נשמעת רעיון מצוין. לא פחות מלרכוש תנור גז או מקרר.
D-:

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי סאלוש* » 10 פברואר 2010, 09:00

_אז איך משיגים פחות עצבים?
פחות מכשירים, פחות סידורים, פחות התעסקות.

סוליקו + מרק עוף ודיאט קולה._

היה איזה רומן מטומטם שקראתי (בתקופה שקראתי רומנים מטומטמים) שבו הגיבורה דיברה על המילה cumbersome (מסובך, עם הרבה עול). היא לא רצתה שהחיים שלה יהיו cumbersome ולכן לא רצתה ילדים. קצת מזכיר לי.

שיהיה בהנאה ובתיאבון @}

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 10 פברואר 2010, 01:07

_חשבתי יהיה פה משהו בסגנון
נכנסים לגור יחדיו בקומונה טבעונית עליה שקדתי בזמן האחרון.
ובסוף מצאתי דיאט קולה ו"מרק עוף" (מישהו עדיין קורא לאבקה "מרק"? אפילו על הקופסה ראיתי שכתוב "מרק לתיבול"...)_

צצצצ לא-לא-לא-לא.
פה אין קומונות אחוקים ועקרונות וזה.
רק אחת שהווריד במצח התנפח לה פעם אחת יותר מדי.
אז איך משיגים פחות עצבים?
פחות מכשירים, פחות סידורים, פחות התעסקות.

סוליקו + מרק עוף ודיאט קולה.

ותודה על המחמאה {@
בריג'י נומושי -
את לא יכולה בלי ארון.
אני לא יכולה בלי שוקולד לוריד.
על פניו - יותר שווה להיות את.
תאמיני לי (אני יודעת מה זה להיות אני)
שחף ירוק - הגזיה נשמעת רעיון מצוין. לא פחות מלרכוש תנור גז או מקרר.
:-)

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי סאלוש* » 10 פברואר 2010, 00:18

חשבתי יהיה פה משהו בסגנון
נכנסים לגור יחדיו בקומונה טבעונית עליה שקדתי בזמן האחרון.

ובסוף מצאתי דיאט קולה ו"מרק עוף" (מישהו עדיין קורא לאבקה "מרק"? אפילו על הקופסה ראיתי שכתוב "מרק לתיבול"...)

יקירתי, את מבזבזת עלינו את כשרון הכתיבה שלך,
בתור מאמנת היתי שולחת אותך לכתוב איזה טור בעיתון או משהו.... :-)

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ש_חף* » 10 פברואר 2010, 00:01

אגב, לא צריך תנור גז גדול. אפשר לקנות גזיה ניידת מרובעת כזו שנראית בדיוק כמו כיריים, ואת מסודרת. להשיג בחנות הטיולים / בנה ביתך הקרוב למקום מגוריך.

<ש חף מסתדרת מעולה עם טוסטר אובן וגז, בלי מיקרוגל, כבר כמעט שנה>

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ד.ק.* » 09 פברואר 2010, 20:51

וואו, בגיל כזה גרת לבדך נשמעת פנטזיית נעורים אולטימטיבית.

אכן היה מלהיב ומרגש. נטל הקיום לא נראה כנטל בתקופה זו של החיים ולפיכך ההנאה צרופה.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי אנד_לוסיה* » 09 פברואר 2010, 10:37

נו כבר, אני מחכה להמשך, פירוט ומה לא.
@}

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 09 פברואר 2010, 02:43

וואו, בגיל כזה גרת לבדך :-0 נשמעת פנטזיית נעורים אולטימטיבית.

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ד.ק.* » 06 פברואר 2010, 23:21

ד.ק. אני איתך! אגב, בת כמה היית אז? נראה לי שלנקודה בחיים גם יש השפעה. בגיל 25 גם אני הייתי מכנה זאת כשמחה.. היום העובדה שזו לא צרה כבר עושה טוב.
  1. 5
גיל הרפתקני ..

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי בריג'י_נומושי* » 05 פברואר 2010, 20:12

קשה לי בלי מכונת כביסה, טלוויזיה וארון קטן והמקרר פיצי מדי
כן ! אני מפונקת ו'בא לי' להתבכיין

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 05 פברואר 2010, 11:20

יערה תודה :-)

לחיות בלי מקרר תנורגז וטלויזיה

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 03 פברואר 2010, 15:37

חידה:
מה מבין המאפים הבאים ישמור על צלמו ודמותו הכי הרבה זמן ללא מקרר?
  • לחם
חלה
לחמניות (הרגילות שבאות טוב עם שוקו)
פיתות*

התשובה:



חלה.

חלה שעטופה בשקית (לא אטומה) בארון יכולה לשרוד 4 ימים שלמים ולהישאר כשרה לאכילה..
ביום החמישי היא כבר עושה סימני חמיצות ומהיום השישי ועד השביעי היא כשרה למאכל יונים, חתולים ושאר חברים.
מהיום השמיני מומלץ, במעמד פח האשפה השכונתי, להיפרד ממנה לשלום.
עם הזמן גם למדתי שאפשר לוותר על התענוג להציץ, בשלב הזה, במה שקורה שם מעבר למסך השקית..

הפיתות לעומת זאת מככבות בקצה השני של הסקאלה.
באותם התנאים בדיוק, עם אותה השקית ובאותו ארון (עם אותו מעילון ואותו ציץ הורד... ) הן תשרודנה גג יומיים.
ביום השלישי תפתחנה ריח חמיצות.
ברביעי - אם להשתמש במילים יפות.. התהליכים הבוטניים שמתרחשים בפיתה נראים כמו רפרודוקציה על פארק היורה.

יכול להיות שבתנאים אחרים בבית אחר התוצאות שונות.
אלו התוצאות מההתנסות שלי ולפיכך פיתות כמעט והוצאו מחוץ לתחום.
החלה לעומת זאת, שהיתה מאז ומתמיד אהבה ישנה שלי ודווקא בשנים האחרונות נזנחה.. חזרה לככב בבית לצד מטעמים שהולמים אותה...

אבל אם להמשיך את הרצף, הרי שבערך במחציתו של החודש השלישי בדירה המדוברת הבנתי שאי אפשר יותר. לא עם ארוחות השחיתות שאפיינו את החודש הקודם לו ולא עם התפריט הנזירי-דיאטטי-מבכיא שאפיין את החודש הראשון.

לכן, נפל דבר בבית.
התחלתי לבשל.
אם זה לא היה ברור הרי שהבית היה נטול תבלינים עד לאותו הרגע , שהרי אם לא מתעורר הצורך אין סיבה לספק אותו (מלבד מלח פלפל ושמן).. לכן טרחתי ורכשתי תבלינים (כורכום, כמון וזה), קטשופ - שהתגלה לראשונה בחיי כשחקן מפתח מצוין להעשרת תבשילי מיקרו, רסק עגבניות, מרק עוף, שום (שנשכח ממני עד לאותו הרגע), רוטב סויה ובצל. הרבה בצל.

לאור ההבנה שאין מקרר, הרי שכל תבשיל ייצטרך להכנה מיידית. הידיעה שלא תמיד יעמוד לי הכח/הרצון לבשל - גרמה לי להצטייד במקביל בתריסר מנות חמות מכל הסוגים.

די מהר, בדיוק כמו בכל בית.. גובשו להם מספר מתכוני הבית הקבועים..

אבל לפני הכל לאמי היקרה יש תפקיד מפתח בסיפור.

אמי אהובתי, מרוקאית לעילא ולעילא, היא, מה שנקרא: בשלנית "מפעם". כלומר קוסקוס הוא קוסקוס עם הפיילה וכל התשומת לב שכל גרגר מקבל על כל השמונה תהליכים שעוברים עליו בדרך ללוע. מטבוחה היא מטבוחה כך שכל עגבניה נבררת אחת אחת לפני טבילה כאילו שזה מקווה.. ירקות לסלטים עוברים צריבה שריפה קלייה ריסוק שימון תיבול חיתוך כתישה ריתוך ושיבוט ככה שידעו טוב טוב מאיפה הם באו ואנה יילכו! בשרים טריים, מבושלים על זרי עלי דפנה.. בצלצלים.. עם ירק בלי ירק בתוך ירק על הירק העיקר שיהיה B 12 בכל ביס... הדג דג חי עם כל הריח הקשקשים והאקססוריז שהוא מביא איתו כל הדרך מהים... ארטישוקים ממולאים, פולי, שעועית ושאר ירקות נקלפים ביד טריים טריים בלי שום תקיעת יתד של סנפרוסט, רחמנא ליצלן, מוטמעים מעל הגז ממושכות עד לאיבוד עצמם לדעת.. ועוד...
קיצר, וואנס טעמת משהו מפרי ידיה, החיך מאבד עשתונות.

והיא, אמי שתחיה, לפני כמה שנים איך שהיא שמה את היד שלה על מיקרו, מיד הפכה אותו לפוייקה.
המטעמים שהיא עושה שם... יוצאים עסיסים, מתובלים היטב ובעיקר... בעלי התחושה הזו שזה משהו מושקע, כזה שישב הרבה זמן על האש למרות שרק לפני 7 דקות חי ובעט בשקית...

אז ממנה למדתי כמה דברים.

חזרה למעלה