שלחתי לך מייל. מקווה שקלטתי נכון את הכתובת. בבקשה ידעי אותי אם לא הגיע.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כיף לראות אותך פה. בשל העומס-עומס-עומס גם אני משתתפת פחות.

מעניין אותי ללמוד איך הגעת לכך ש{{}}בשנים שחלפו העסק גדל מאוד

שיהיה בשעה טובה! @

<תפילה>

חזרתי לקרוא את הדף הזה
מתבאסת שבאופן כבר לא פעיל כמו פעם מצד שני גם אני לא ביקרתי כבר שנים.
עוד כמה חודשים ב"ה לידה
אחרי שוב אבא יהיה בחופשת לידה.
בשנים שחלפו העסק גדל מאוד וגם הילדים גדלו ויהיה הרבה יותר מאתגר
אבל מסתבר שהחששות שלי אותם חששות

_אבא בחופשה מתנהג כמו אבא בחופשה
משחק במחשב או בפלאפון נח צהרים ו...
והאמת אני מפרגנת לו
דוקא זה לא מפריע לי
מפריע לי כל מיני קטנות ביחס לילדים
ופתאום אני מוצאת את עצמי מלא ביקורת
התחלתי להתאמן בלשתוק
וזה קשה
מאוד_

יש לי עוד כמה חודשים לחשוב איך אני מעבירה את התקופה הפעם בכיף ובלי ביקורת

אבל אני צריכה אותו איתי ולא מסוגלת בלעדיו.
_יש לנו הרבה ביקורת אחד כלפי ההתנהלות של השני (בעיקר בנושא הילדים וניהול זמן)
אבל אהבה והקשבה פותרת את הרוב._

מעומקו של צו 8 בעצמינו שנמתח ולא נגמר, מזדהה כל כך עם המילים שלך.

שמחה שסיכמת
ואם יהיה לך זמן (אולי בספטמבר?) אשמח לקרוא עוד

אורי

אבל אהבה והקשבה פותרת את הרוב.

באה שבת - באה מנוחה.

חלפו חודשים מאז הפעם האחרונה שכתבתי כאן (וגם הפעם האחרונה שנכנסתי לאתר לצערי/שמחתי)
ואני זוכרת שאני חייבת עדכון וסיכום חופשת הלידה שכבר שכחתי שהיתה...

מה שהיה זה ככה

החצי היה 7 שבועות איתנו בבית בחופשת הלידה
חזר לשלושה שבועות לעבודה
ואז יצא לצו 8 ל31 יום
היה בבית שבוע למנוחה וחזר לעבודה

בקיצור בתקופה די קצרה היה לנו תקופה אינטנסיבית יחד ואחרי זה תקופה אינטנסיבית מאוד בלעדיו לגמרי

והמסקנה המרכזית זה שאני מסתדרת מציין לבד אבל אני צריכה אותו איתי ולא מסוגלת בלעדיו.
שתי התקופות האלו גרמו לנו להבין שיש לנו הרבה ביקורת אחד כלפי ההתנהלות של השני (בעיקר בנושא הילדים וניהול זמן)
אבל אהבה והקשבה פותרת את הרוב.

יש עוד כל מיני תובנות בקטנה אולי בפעם הבאה שתהיה לי שניה וחצי להציץ במחשב

_דרך אגב תפילה לאם הכנתי את השיעורים אני מתלבטת רק אם לכתוב אותם.
אפילו עשינו שיחת סיכום מעניינת עם הילדים.
מתלבטת כדרכי..._
יהיה מעניין לקרוא ואת יכולה גם לסנן ולצנזר חלק מהתשובות, אבל כמובן העיקר שחשבת על זה בשבילך, בשבילכם ואף הגדלת לעשות ושוחחתם עם הילדים. @}

בקניון עצמו רק כדי לגלות שאת השקית עם כל דברי "שילב" שכחתי בבית
ההה! ואני נסעתי עם תינוקת בת שבועיים וחצי וחמשת אחיה הגדולים בחופשת פסח לשלל סידורים: להחליף "אוניברסיטה" ב"שילב" הייתה תחנה אחת שמייצגת הרבה ממה שהתרחש באותו היום - המוכרת סרבה להחליף מוצר שנקנה בחנות העודפים... P-:

בן כמה הבריון
שלושה וחצי חודשים
(כן, רק הנקה )

בן כמה הבריון עם המשקל המרשים הזה ? איזה כיף זה שהם מתמלאים להם ככה, נכון ?? גושי מתיקות !!

_החלטתי לנסוע לקניות לסופר רחוק כי הוא יותר חביב ויותר זול
הגעתי וגילתי ששכחתי את הארנק בבית._

קרה לי גם ...

ובסיבוב הזה עם תינוקי, כשהוא היה בן חודש קמתי אחרי יומיים של מחלה והחלטתי שהיום אני יוצאת איתו ועם שלושת הקטנים שלפניו לקניון בעיר הסמוכה להחזיר את כל מה שקיבלנו משילב ולקחת זיכוי. התמלאתי כוחות, ארזתי לנו פירות וכריכים לילדים, הכנתי כל מה שצריך, נסענו, שרדנו צרחות שלו באוטו, בדם יזע ודמעות הצלחנו למצוא חניה ולחנות בה, הנקתי, החלפתי חיתול כשהם נעלמים לי בין המתקנים בקניון עצמו רק כדי לגלות שאת השקית עם כל דברי "שילב" שכחתי בבית

דרך אגב תפילה לאם הכנתי את השיעורים אני מתלבטת רק אם לכתוב אותם.
אפילו עשינו שיחת סיכום מעניינת עם הילדים.
מתלבטת כדרכי...

הרגע הסידור התבטל.
ב"ה יהיה חדש

החלטתי לנסוע לקניות לסופר רחוק כי הוא יותר חביב ויותר זול
הגעתי וגילתי ששכחתי את הארנק בבית.
שיחה עם מנהל הסניף מורידה אפשרות של אשראי טלפוני
התחלתי לבכות
נפילת מתח של המצב במדינה והלחץ מהלא נודע
עכשו מניקה וחוזרת הביתה בידים ריקות

היום תמה החופשה
בהצלחה לכולכם


אני בבית עם בריון (7.700)
באמת בריון.איזה משקל כבוד
ואיך את מתכננת לעבוד איתו? יש לך סידור לימי חמישי?

היום תמה החופשה
הילדים ממוסגרים
אבא בעבודה

אני בבית עם בריון (7.700)
צוחק, מתגלגל, מרייר ויונק בהנאה

האם עכשו התחיל המבחן האמתי?

_שעורי בית מרתקים.
מתחילה לחשוב ומעבערה את השאלות גם לחצי_
יופי. בסוף אחלק מדבקות למצטיינים.

שעורי בית מרתקים
גם אותי מעניין לקרוא

שעורי בית מרתקים.
מתחילה לחשוב ומעבערה את השאלות גם לחצי

מבאס.
וגם מוכר. אבל לא בדיוק אותו הדבר.
אני חושבת שאת המשימות שבעלי מגדיר לעצמו - הוא עושה בזמן - ולמען האמת גם לא מעט מאלה שאני מבקשת.
ועדיין יכולים להיות דברים שחשובים לי ואבקש ואבקש (כמו לבדוק כבר בצורה רצינית את חוקיות ההתקנה של חגורה שמינית באוטו), והוא לא יגיע לעשות אותם. (הילדה כבר בת חודשיים וחצי, והרי זה לא ששמענו שהיא עומדת להגיע רק באותו היום. )

וחוץ מזה, אם זאת לא חוצפה - אני רוצה לתת לך שיעורי בית (מתוך סקרנות):
סכמי את התקופה הזאת. מה הרווחתם? מה למדתם? מה תוכלו להפיק הלאה? ובמה בכל זאת עדיפה השגרה של אבא עובד?

והבוקר דיון סביב אותו נושא
אני בקשתי שיעבור על מכתב שכתבתי
הוא אומא בסדר עם פרצוף חמוץ ואומר "גם לי יש דברים לעשות"
זה מבאס כי חודש וחצי הוא שחק בפלאפון וראה סרטים ופרגנתי ושתקתי
אבל עכשו אני מתאפקת לא להגיד "אמרתי לך" כי לא באמת אמרתי...

איזה שבוע רגוע
המון עומס עומס ועומס
לא מצליחה לנוח לרגע (בטח שלא לקפוץ לבקר כאן...)
יש לי המון עבודה וגם החצי הבין שהחופשה שלו לקראת סיום והוא לא עשה כלום ממה שתכנן אז גם הוא עסוק
ככה הרבה ממטלות הבית חזרו לאחריותי או שאף אחד לא עושה אותם (נגיד הר הכביסה שגלש כבר לרצפה ומחכה שיפעילו את המכונה ויתלו ויקפו ויחזירו לארון כדי שילבשו וזה יחזור להר)
החופשה הזאת העמידה אותנו בהרבה מצבים שלא מתמודדים איתם ביומיום שכל אחד עסוק בענייניו.
לדוגמא - שנים בעלי נוזף בי שאני לא עומד בזמנים ושנים אני יודעת שההתנהלות שלו בדיוק כמוני רק בענינים אחרים
הוא אף פעם לא יאחר לעבודה, אני כן
אבל הוא יאחר לעשות משימות כאלו ואחרות ואילו אני יעשה אותם בזמן
אז בקשתי ממנו השבוע שהוא יחזור לעבודה שיתחיל לטפל בדחיינות שלו כי כל המשפחה סובלת מזה
הלוואי הלוואי הלוואי

אוי, איזו מתיקות
צודקת לגמרי! תודה

חגיגות עשור להורות, יומולדת 10 לגדולה
ווירוס בטן שלי
ואבא עם גב תפוס
שילוב שיוצר נפלאות
מקווה להתחיל שבוע רגוע יותר

אוי, איזו מתיקות. אני מדמיינת את זה ונמסה.
היום קיבל הקטן שלי תפקיד מאחות טיפת חלב - לרשרש ברעשן לאחותו הקטנה כשהיא בוכה מהחיסון. מילא את תפקידו נאמנה.

הלילה ישנו אבא זערור בריון אמא
בבוקר התעוררנו שהזערור מחבק את הבריון
אם כאלו חמודים כשהם ישנים

מקסימים.

בסוף היום כל אחד מהמשפחה התבקש לספר איזה חיה הכי אהב ולמי הוא אומר תודה.
הייתי בטוחה שהתודות יהיו לאבא ואמא שהביאונו עד הלום אבל לא.
הגדולה הודתה לבריון שלא בכה הרבה ולא הפריע למהלך העניינים
הקטן הודה לזערור שהלך בסוף היום מהר למדות העיפות וככה הספיקו לראות שוב את האריה.
הזערור הודה לדובים שעשו לנו הופעה

עוד יום טיול בחסות אבא בחופשה בא לסיומו
הינו בגן החיות התנכי והיה ממש כיף
הינו כל היום עד ממש הסגירה
הדובים עשו לנו הופעה
גם הפינגואינים נתנו מופע שחינות מרהיב
ראינו פיל אוכל ופיל מתקלח
היפופוטם שישנו במים על הגב
ועוד כל מיני חיות יפות מעניינות ומבויתות

בשבת הינו אצל הורי החצי והבנתי עד כמה אין לי כוח לארוז ולנסוע
זה לא רק לארוז פיזית
גם צריך להגיע ארוז נפשית

שני מקרים עצובים ממש בשבוע החולף
חברה שעברה לידה שקטה עם שלישיה, דילול עם תאומים
ברוך ה' זכתה לחבוק 3 ילדים בריאים
ועכשו שוב לידה שקטה

חברה אחרת צעירה ממני בכמה וכמה שנים יושבת שבעה בפעם החמישית בחיה
לא יאומן איך שה' מנהל את העולם
ואין מילים לנחם

תוך כדי נהיגה? את אמורה לתפקד גם כצוות הווי ובידור, כמלצרית וכד'.
שדרגתי את הרעיון של צילצול ומצאתי שנסיעה זה זמן לתרגול הקשבה בין הילדים.
כל אחד מספר מה היה טוב ומה פחות טוב וזה פותח את הלב ומגלה דברים מרתקים על הילדים.
בגדול אני אוהבת שמדברים איתי שאני נוסעת אז זה טוב.
וחוצמזה אני לא מלצרית בנסיעות כי באוטו שלנו אוכלים רק פירות ושותים מים
אבל אני צריכה להגיש טישו ולאסוף טישויים מלוכלכים לפח וזה דורש קורדינציה שעושה כאבי גב בזמן נסיעה.

למה צריך רצפה פנויה בחדר שינה?
כדי ללכת לשרותים?!
אני מפחדת למצוא את עצמי דורכת על עצמים חיים באמצע הלילה
אז איך הסתדרתם בתקופה שהמזרן היה אצלכם?
לא היה את כל הציוד של הבריון בחדר אז היו 2-3 בלטות פנויות

בינתים אנחנו מצליחים להצטופף בהסדר החדש - הזערור במיטה עם אבא ובא לציון גואל

לא תשאר רצפה פנויה חדר.
אז איך הסתדרתם בתקופה שהמזרן היה אצלכם?
איזה מזרן זה? כי אם מדובר במזרן רגיל, אפשר להקציב לו מזרן תינוק או אפילו שמיכת פוך מקופלת, ואז יישאר יותר מקום.
אה, אני רואה שאורי כתבה דברים דומים.

אצלנו זה הפוך, קיר, תינוקת, אמא, ילד, אבא.

_אמא ב100% משרה
מניקה ב100% משרה
עובדת ב100%:משרה_

האחריות על ניהול הבית נשארה אצלי

מבאס ומוכר
מניסיון צריך לצאת לגמרי מהנעליים של האחראית. זה קרה לי לאט לאט עם החיים והילדים והעבודה והקושי לעשות הכל. אבל במיוחד זה קרה לי בהריון האחרון שממש ממש לא תפקדתי. אז חזרתי הביתה ולא עשיתי כלום כלום וגם לא ביקשתי כלום ממנו לעשות בגלל אותה הסיבה. לאט לאט הוא נכנס למקום של האחריות בזמן ההוא, כי לא היה מי שיעשה וזה כן הפריע לו אז הוא עשה (ומה שלא הפריע לו הוא לא עשה וגם לזה צריך לצפות). את מנסה לעצום עיניים כשהדברים לא לפי רצונך ותכנונייך?

אם אני יחזיר את המזרון לא תשאר רצפה פנויה חדר.
למה צריך רצפה פנויה בחדר שינה?
(גם אצלי אין רצפה פנויה בחדר השינה שלנו,יש מיטה ומזרון על הרצפה בדיוק בגלל אותה הבעיה)
יש גם מזרונים קטנים יותר-מזרונים של מיטת מעבר,ויש את הספות האלה הנפתחות של הילדים-אולי אחד מהם יהיה פתרון בשבילכם? זה כמובן אם הוא יסכים לישון על מזרון ולא אצלכם במיטה (לא בטוח ), במצב כזה באמת אנחנו ישנים הגדול יותר ליד הקיר ואז אבא ואז הקטנה ואז אני (ולאבא באמת קצת קשה לפעמים)

סיכום כמעט חצי חופשה
אני
אמא ב100% משרה
מניקה ב100% משרה
עובדת ב100%:משרה
ומוותרת על המון שעות שינה למען זה

בעלי עושה כמעט הכל - מבשל, מכבס, מקלח, מאכיל, מלביש, מפזר בבוקר ואוסף בצהרים .......
הוא למד להכיר הרבה מהנקודות הרגישות של הילדים והכיר עוד כמה צדדים שלהם בזכות השהות בבית גם בצהרים
הוא אבא ב100% משרה
אבא
האחריות על ניהול הבית נשארה אצלי
יש לי עוד חצי חופשה לנסות לשחרר אחריות

דנד י לרוב הילדים שלי ממש עצמאים.
הם מסוגלים ועושים המון דברים לבד
אבל שטיפת כלים זאת הנאה שלי (סריטה מבורכת)
הבנתי שאני צריכה להתחיל לחלוק איתם את הכיף הזה בשביל שלא יגדלו עם סלידה למשימה כמו אבא שלהם.

תפילה - אם אני יחזיר את המזרון לא תשאר רצפה פנויה חדר.
ובעלי לא מאפשר לילדים לישון איתו כי הוא לא ישן טוב ככה.
נשארתי בפלונטר.
בלילה הזערור הביא את הכרית שלו והניח בין שתי הכריות שלנו ובקש לישון כמו פעם.
באופן חד פעמי אין לי בעיה
גם לא מפריע לי שיגיע לפנות בוקר
אולי נישן זערור אבא בריון אמא.
האופציה תבדק ותשמעו דיווח בהמשך
אבל חצי לילה שממילא אני לא ישנה הרבה זו בעיה.

מה עושים? הצילו?!?
נשמע לי שכלום, זה דווקא מעולה שלפעמים את עסוקה והיא צריכה לנקות בעצמה את הצלחת.
אם היינו פנויות אליהן כל הזמן, מתי הם היו מפתחים עצמאות?
דווקא הקטע הזה של אמא מניקה, וזה אומר לא יכולה לזוז אבל כן פנויה לעזרה מילולית ממש עוזר לילדים להתחיל לעשות דברים לבד.
חלק מהילדים שלי למדו ככה לנקות לעצמם אחרי השירותים, חלק לחתוך לבד את העוף.

מתלבטת איך להמשיך מפה הלאה
המזרן זוגי? למה שהזערור לא יישן מצד אחד שלך והבריון מצד שני? או אולי אחד מהם עם אבא ואחד איתך?
אצלנו מאז הלידה כולם עברו לאבא, זה יוצא שהקטן התורן תמיד בצד שלי של המיטה והגדולים בצד של אבא - על הפנים שלו, על הרגליים שלו, על הגב שלו וכאלה... אבל הוא באמת ישן כמו פגר.
הם יודעים שאני אסתובב אליהם להיות קצת איתם רק כשהנסיכה תחליט שהיא משחררת את הציץ .

אולי להחזיר את המזרן הנוסף?

עד לפני חצי שנה הזערור ישן איתנו במיטה
היא נרדם במיטה שלו והגיע מתישהו באמצע הלילה השתחל פנימה והמשיך לישון
קצת לפני הלידה עשינו פרידה הדרגתית מהעניין
בהתחלה היה מזרון ליד המיטה שלנו שהוא יכל לבוא אליו
אחרי זה בלילות שנשאר במיטה קבל מדבקה
ובסוף שהוכחה שהוא ישן במיטה שלו המזרון נעלם והוא קבל פרס.

עכשו הבריון ישן איתנו
ובשבוע האחרון הזערור התחיל לבוא גם
זה צפוף וגם מפחיד אותי שהוא ליד הבריון בזמן שינה
והבוקר קמתי כבר עם כאבי גב בגלל מלחמה על מקום בכרית :-\
מתלבטת איך להמשיך מפה הלאה

פתאום אבא בבית ושמיםמלב בברור להשפעה שלו - לטוב ולמוטב.

יש לי ולו הסכם טרום נישואים
אני לא מגהצת
הוא לא שוטף כלים - כלל הוא לא נוגע בסקוץ.
נגמרו הכוסות בארון הוא יעדיף חד פעמי...
אני סבבה עם זה לגמרי כי אני אוהבת את זרימת המים
וזמן שטיפת הכלים הוא מבחינתי זמן של ניקוי ראש ומחשבות
כאילו אני במעין
אבל...
אתמול בארוחת ערב אני הנקתי והגדולה רצתה צלחת שהיתה בכיור
אמרתי לא שתשטוף ותקח אותה
היא סרבה בכל דרך אפשרית לשטוף
רק אחרי חצי שעה שהיא הבינה שהיא לא תקבל את השרות הזה מאף אחד היא שטפה
מה עושים? הצילו?!?

_ז מצאתי את עצמי מאכילה לראשונה בחיי ילד שלי מבקבוק
הבריון הסתכל עלי במבט של "אמא התבלבלת"
אבל מכיון שלא רציתי לבכות על החלב עשיתי זאת_
ושאבת במקביל שמה שיש עלייך ( זתומרת החלב שבשד) ישאר לפעם אחרת?
כמה זה מוכר לי. אישית אני זו שמתחילה להרגיל את הילדים לבקבוק,למרות כל הזהרות שכדאי שמישהו אחר יתן והם לא ירצו מאמא,הם מסכימים דוקא.
אז יפה שהוא הסכים למרות ש'התבלבלת'

גם בטן-גב זה מוקדם להתהפך בגילו.יפה:-)

הצלחתי להניק את הבריון בשכיבה
באמת עולם אחר, הנה מגיעה השינה והמנוחה

ונסענו בשתי מכוניות אז הייתי צריכה לנהוג הרבה
בטח שזה מתיש. בייחוד משום שנהיגה כזאת בדרך כלל אינה התפקיד היחידי. תוך כדי נהיגה את אמורה לתפקד גם כצוות הווי ובידור, כמלצרית וכד'.
אבל היה כל כך כיף שאני מוכנה לעשות את זה עוד פעם
מעולה! @} אז תסעו. נהדר שאפשר לנסוע בתקופה שמזג האוויר נעים אבל לא חם מדי, ושהמקומות לא עמוסים מדי בנופשים. תיהנו.

זה היה בקבוק שכבר אכלו ממנו אז אי אפשר להקפיא
אה, הבנתי. אז אולי כדאי לפצל לשני בקבוקים. גם אני תמיד הצטערתי על כל טיפת חלב שהייתה צריכה להיזרק, גם בגלל המאמץ וגם בגלל החשש שכשנצטרך לא יהיה מספיק.

וחזרתם באותו היום? בטח שזה מתיש.
כן
ונסענו בשתי מכוניות אז הייתי צריכה לנהוג הרבה
אבל היה כל כך כיף שאני מוכנה לעשות את זה עוד פעם

ולא רצית להקפיא
זה היה בקבוק שכבר אכלו ממנו אז אי אפשר להקפיא

מאחלת הרבה מנוחה והנאה!
תודה רבה
עכשו הולכת לישון

וואו! איזה כיף שנסעתם לכנרת.
וחזרתם באותו היום? בטח שזה מתיש.

אבל מכיון שלא רציתי לבכות על החלב עשיתי זאת
ולא רצית להקפיא, כי הבקבוק הסתובב כבר כמה שעות מחוץ לבית?
אולי כדאי לך לקנות שמרחום לבקבוקים,כדי שאם יישנה מקרה כזה תוכלי להקפיא לפעם אחרת.

_סוף סוף בגיל חודשים וקצת הצלחתי להניק את הבריון בשכיבה
עכשו הרבה יותר נעים לישון יחד_
אה, עולם אחר! מאחלת הרבה מנוחה והנאה!

היו לנו המון דברים ראשונים בימים האחרונים

אתמול היינו בכנרת - טיול ראשון לצפון לבריון
היה כיף כיף כיף
מזג האויר היה מעולה
היה תענוג להכנס למים
התחושה שהמים מקיפים את כל הגוף היא משחררת
הייתי צריכה את זה קצת
אבל חזרתי מותשת +++

---

היה בעלי נסע לבנק עם הבריון לבד, ממש אבא בחופשה
הם יצאו עם בקבוק חלב שאוב ואני נשארתי לעבוד
הבריון לא הסכים לאכול ואני כבר שאבתי
אז מצאתי את עצמי מאכילה לראשונה בחיי ילד שלי מבקבוק
הבריון הסתכל עלי במבט של "אמא התבלבלת"
אבל מכיון שלא רציתי לבכות על החלב עשיתי זאת

---

סוף סוף בגיל חודשים וקצת הצלחתי להניק את הבריון בשכיבה
עכשו הרבה יותר נעים לישון יחד

כל פעם מנסה לדמיין/לנחש איך זה יהיה אצלנו
כשזה מגיע זה שונה מכל הדמיונות

שמחת ציון, מקסים לקרוא אותך ועליכם. אני קוראת אצלך ואצל אחרות על הדינמיקות הזוגיות סביב הילדים וכל פעם מנסה לדמיין/לנחש איך זה יהיה אצלנו.

צודקת צודקת
בטן גב.
גב בטן זה יותר קשה והוא מתרגל התמתחויות.
הוא כבר לא נח בזמן ערות אלא עושה כושר

היפוך גב בטן
וואו! זה ממש מוקדם!

אבא שזוכה לראות את ההיפוך גב בטן הראשון רק בילד הרביעי
מתלהב זה מילה עדינה לתיאור המצב

בעיקר אם הוא בצבע כהה.

חזרתי במצב סביר...
מזל שמזג האויר התקרר ושמתי סוודר
זה מחפה על הכל

_כנראה שבלי מילים שנינו חשבנו על אותו דבר
הבוקר אחרי שהוא פיזר את הילדים הכנו ביחד ארוחת בוקר כפית._
איזה כיף!


ושכחתי לשים רפידות
כשהקטנטנה הייתה בת שבוע וחצי יצאנו ביום שישי בבוקר לקנות מתנות יום הולדת לתאומים של גיסתי ואחר כך לשבת בבית קפה. לפני שהתיישבנו לאכול עוד הינקתי אותה ב"צומת ספרים", ורק אז קלטתי שיצאתי מהבית בלי רפידות... דחפתי לצד הנגדי איזה טישו משומש שמצאתי בכיס...
איך עבר לך? חזרת רטובה?

תפילה - איזה נחמד שזכרת...
אני אכן עובדת עכשו ושכחתי לשים רפידות ובקרוב אני ימצא את עצמי בתוך שלולית חלב.

כנראה שבלי מילים שנינו חשבנו על אותו דבר
הבוקר אחרי שהוא פיזר את הילדים הכנו ביחד ארוחת בוקר כפית.
דברנו על זמן שרץ מהר מידי
כבר חלפה כמעט חצי מהחופשה...

אני רואה איך הזמן בבית עושה טוב לו ולילדים וסך הכל זה משמח אותי
אפילו הזערור אמר היום שאוכל של אבא יותר טעים משל אמא שזה ממש מעליב
גם הגננת בגן שלו נסתה לברר בעדינות אם אבא מובטל או שפשוט הוא עוזר הרבה מאוד כי כל בוקר הוא מגיע לגן

דברתי עם שתי חברות עצמאיות השבוע והן אמרו שאין מצב שהבעל שלהן עוזב את העבודה או מטפל בילד

אז סך הכל אני צריכה לשמוח בחלקי הטוב

זאת אורי

_ני שותקת כדי להפנים שיש סוגי הורות שונים וזה בסדר
מותר לי לנהוג כך ולאבא לנהוג אחרת אם הילדים
כל עוד אנחנו לא סותרים אחד את השני_
אם ככה אז את באמת עושה את זה:
צריך לדעת לשחרר על אמת ולאפשר לו את הדרך,לא רק לראות לשתוק ולהבליג

מעניין ומחכים לקרוא אותך.

שאחר הצהריים יעבור בקלות!

היתה לי ציפיה שחופשת הלידה תהיה גם הרבה הרבה זמן איכות זוגי
פתאום שמתי לב שכשבעלי היה בעבודה היה לנו הרבה יותר זמן ביחד
כל ערב היה שלנו
עכשו כשהוא בחופשה
_אבא בחופשה מתנהג כמו אבא בחופשה
משחק במחשב או בפלאפון נח צהרים ו...
והאמת אני מפרגנת לו_
אבל חסר לי הזמן המשותף
הדיבור פתאום טכני - לארגן את הילדים, את הבית, קניות וכו'

איזה מוזר?
נראה שאני אישה אחרי לידה באמת שמשקיעה בתינוק
והוא גבר שצריך מנוחה מעמל יומו
ושנינו שקענו בתפקיד הזה

חשבתי על זה בלילה והולכת "להציף" את העניין היום

וגם צריך להגיד דברים שישמעו
אם המילים נשארות בחלל האויר ואף אחד לא אוסף אותם אז עדיף לשתוק

אבל את יודעת מה הבעיה בלהתאמן בלשתוק? שזה לא מספיק
ואז מתפלקת הערה,
את צודקת לגמרי
אני תמיד טוענת שאבא שלי נפטר כי הוא היה מלא בכעס ושתיקות
אין מצב שאני יגיע למקום שלו אם אני כועסת אני יוצא את זה עוד באותו היום

אבל במקרה הזה זאת ביקורת סתמית
אני שותקת כדי להפנים שיש סוגי הורות שונים וזה בסדר
מותר לי לנהוג כך ולאבא לנהוג אחרת אם הילדים
כל עוד אנחנו לא סותרים אחד את השני

למה אני לא יכולה להיות בחופשה אף פעם ולשכוח ולהתעלם מכל העולם כולו
פעם היו לי הרבה מחשבות שרק אחרי שאני ימות יעריכו את פועלי
מאז שהתחלתי להעריך את פועלי בעצמי אני לא צריכה חיזוקים מהסביבה.
כלומר אם משהו יגיד מילה טובה זה ישמח אותי אבל אם לא אומרים אני לא ממורמרת.
אני שמחה במה שאני ובמה שאני עושה ולכן אני מורשה לעצמי לשכוח מהעולם לפעמים.
נכון זה לא חופשה של חודשים אלא של כמה שעות
אבל זה אפשרי וזה מטיב איתי ועם בני ביתי

עם השנים גם לימדתי את עצמי ללכת לישון שהכביסה לא מקופלת
ולנסוע לשבת ולהשאיר כלים בכיור
ואם רק לי אכפת מהדברים האלו אז אני יתמודד אם זה מחר ואם זה מפריע לעוד משהו שיתמודד עם זה בעצמו.
סוג של שחרור מעבדות

_וזה קשה
מאוד
אוי כמה שאני מזדהה..._

אבל את יודעת מה הבעיה בלהתאמן בלשתוק? שזה לא מספיק
כי את צוברת, ומרגישה שכל כך את מתאפקת וכל הכבוד לך, ואז מתפלקת הערה,
ואת, הרי כל הכבוד לך את שותקת רוב הזמן, מבליגה כל כך הרבה
אבל הוא,אין לו מושג כמה את שותקת, ונעלב וכועס

צריך לדעת לשחרר על אמת ולאפשר לו את הדרך,לא רק לראות לשתוק ולהבליג

או שזה רק מהרהורי לבי? יכול להיות

מזדהה גם
מאוד
עם כל מילה שלך
(אבא בחופשה מתנהג כמו אבא בחופשה האמת שאותי זה יכול להוציא מדעתי.למה אני לא יכולה להיות בחופשה אף פעם ולשכוח ולהתעלם מכל העולם כולו)

להתאמן בלשתוק
האמנות הגדולה של החיים לא?
גם עם הילדים
ושלי עוד קטנים..

_התחלתי להתאמן בלשתוק
וזה קשה
מאוד_

אוי כמה שאני מזדהה....

אבא בחופשה מתנהג כמו אבא בחופשה
משחק במחשב או בפלאפון נח צהרים ו...
והאמת אני מפרגנת לו

דוקא זה לא מפריע לי
מפריע לי כל מיני קטנות ביחס לילדים
ופתאום אני מוצאת את עצמי מלא ביקורת
התחלתי להתאמן בלשתוק
וזה קשה
מאוד

כמו שבוע שעבר
אכל ישן נרדם
ואני בגעגוע
אבל כל כך מותשת
קורסת לישון עכשו

עוד יום חמישי הגיע
בריון בבית עם אבא
אני במכירות

כדי להתגבר על התשישות ישנתי כל הצהרים זה היה תענוג
לפני שיצאתי רציתי להניק אבל הבריון לא שיתף פעולה (הוא קשוב לגופו, וצריך להזהר לא להרוס לו את זה).
כרגיל לא השארתי מספיק חלב.
אבל השארתי אבא ושלושה אחים שיחבקו אותו
אני סומכת עליהם ורגועה שהוא בידים אוהבות
<מחשבה יוצרת מציאות>

באופן חלקי בלבד, לא?!
שנתיים זה ממש לא חלקי, יקירתי. את רצינית.

כשיגיע הרגע נתמודד
זה פשוט ככה.

שנתיים זאת רק ההתחלה
סכמנו איפשהו שאנחנו באופן חלקי בלבד, לא?!

אולי בעלך יכול להקדים
אי אפשר, כל הגדוד יוצא ביחד לתקופה מלאה

אני מקווה שככל שהם גדלים יותר קל יותר (טכנית, רק טכנית)
ושיהיה בסדר
אני בין הדחקה להכחשה להתעלמות
כשיגיע הרגע נתמודד

נסיים להניק עוד שנתים ואז נראה...
שנתיים זאת רק ההתחלה פה באתר, לא?

אולי בעלך יכול להקדים את המילואים, ואז להגיד: "אופס! אני בחופשת לידה."???

_קבלנו הערב צופר במעטפה צהלית
מיד בתום החופשת לידה - מילואים_

איזה תזמון לא קל
אולי שיאריך את החופשת לידה? יש אפשרות כזו לגברים גם?
אני מקווה שאלו לפחות מילואים קצרים והוא לא מאלה שעושים חודש מלא אלא איכשהו מקוצר,מחולק
(לי היתה פעם כזו שמיד אחרי חופשת לידה היו מילואים,קצרים,ועדיין ממש לא קל)

קבלנו הערב צופר במעטפה צהלית
מיד בתום החופשת לידה - מילואים

חבל שזה לא בזמן החופשה של הבעל כי אז היה לו פטור

מה אכלתם?
עזבי עדיף לשתוק
בריאות לא היתה שם

את עדיין בתת-משקל?
נשאר מעט משקל עודף מההריון. אני מניחה שהוא מוביל אותי למשקל תקין אבל הבטן שנשארה ממש מפריעה לי.
לא הולכת לעשות כלום עם זה כרגע.
נסיים להניק עוד שנתים ואז נראה...

אה, ברור.
את זה עשינו כבר כשהייתה בת שבוע וחצי...
הערב בילינו יחד בסופר...

מה אכלתם?
את עדיין בתת-משקל?

חופשת לידה נוסח 2014
לשבת אבא אמא ותינוק בבית קפה

העברת בי צמרמורת לא מוסברת.
גם אני רציתי לומר פרק תהילים ולא מצאתי ממה להתחיל.

עומדת בצפירה מחבקת את הבריון
רוצה ללחוש פרק תהילים
ובמקום הפה מתחיל למלמל תפילת הדרך

יהי רצון מלפניך
שתולכינו לשלום
ותצעדינו לשלום
ותגיענו למחוז חפצנו
חיים לשמחה ולשלום
ותצילינו מכף כל אויב ואורב ולסטים ווחיות רעות בדרך
ומכל מיני פורענויות המתרגשות ובאות לעולם
ותשלח ברכה בכל מעשה ידינו
ותתננו לחן ולחסד ולרחמים
בעיניך ובעיני כל רואינו
ותשמע כל תחנוננינו
כי אל שומע תפילה ותחנונים אתה
ברוך שומע תפילה

המילים קבלו עוד רובד של משמעות
מדמיינת את סבא הולך בין הפרטיזנים ולוחש תפילה

חושבת על הארץ שלנו ומקווה שהגענו למחוז חפצנו

שבעה אכלנים משונים, הילדים שלך בטח יהנו ממנו.
שנהיה בספריה השבוע נחפש אותו

שבעה אכלנים משונים
אני אהבתי אותו מאוד.

דנד י גם אצלנו שזה היה פעם בשבוע אכלו אצלו לחם עם ריבה
אבל עכשו לאט לאט הוא לומד.

אני שמה לב שהוא הפנים שצריך להקשיב לצורכי הציבור
ואני משתדללת לא להפריע לו בתהליך הלמידה ולא להעיר יותר מדי מה מוממלץ ומה כדי.

בשבת ישנתי הייטב בצהרים
ואז כצפוי בלילה נרדמתי מאוחר
לפני השינה הודעתי לבעלי שהוא מארגן את הילדים בבוקר
ואני ממשיכה לישון.
במידה ואני יהיה ערה בגלל ההנקה אז הוא ימשיך לישון.
כמובן במסגרת ההודעה הוא קבל פטור מכל עשיה אחרת במהלך הבוקר

קמתי עכשו לבית שקט
<אני חושבת שמשאית המדליות יוצאת לדרך באמת>
אייקון מלא גאווה

אתם מקסימים.
גם אני מכינה לכל אחד בדיוק מה שהוא אוהב כמו שהוא אוהב.
גם אצלי אבא אומר שאני מפנקת אותם ושהוא לא יעשה את זה.
אז אצלו הם בוכים ולא אוכלים, או פשוט לא אוכלים וזהו.
זה קורה ממש פעם ב שהוא אחראי על האוכל, אז הוא עוד לא למד לקח.
או שלפעמים הוא עושה לעצמו את החיים הכי קלים - לחמניות רוגלך ומלקי מהמכולת - ואז כולם מרוצים.

זה גם הזכיר לי את הספר המקסים - שבעה אכלנים משונים, הילדים שלך בטח יהנו ממנו.

זמן איכות של אב ובנו במקלחת
הנאה ורוגע לשני הצדדים

ממה שאני רואה סביבי ברגע שלגבר יש את זה,יש לו גם הרבה יותר מזה.
אז כנראה הוא משהו מיוחד
ברווור
לפעמים עם מרוץ החיים צריך לעצור ולהזכר בזה

בלילה הבריון השלים את כל זמן האמא שהחסיר
התחבקנו מלא מלא

סליחה על כל שגיאות ההקלדה - באופן וקידמה (סמרטפון) לא הולכים ביחד

רשימת התכונות שחפשתי בבן זוג היתה מאוד קצרה "איש משפחה".
ממה שאני רואה סביבי ברגע שלגבר יש את זה,יש לו גם הרבה יותר מזה. כי אם גבר מגיע לרצון כזה (עוד לפני שהילד מתממש ובא לעולם! עוד לפני החתונה) אז כנראה הוא משהו מיוחד, ויש לו מודעות פנימית לעצמו
גם אני
ממש ממש לא העלתי בדעתי לחשוב על משהו כזה
לא לפרטי הפרטים של באיזה שעה הוא יחזור לפחות.

אבל כל אחד בוחר לפי מה לא מצא חן בעינו בביתו כנראה. אני רציתי בן זוג שיהיה שותף איתי בכל עבודות הבית ולא יצפה ממני לעשות הכל. ואכן קיבלתי. על הילדים לא חשבתי בהקשר הזה. כנראה הייתי בטוחה שזה ממש קל וברווור שאסתדר בעצמי וזה בכלל לא מאמץ (|אוף|)

וגם זה
הבריון עוד ישן אני רוצה שיתעורר רק בשביל לחבק אותו

שמחה לקרוא שעבר בשלום!
בעז"ה בפעמים הבאות יילך וייעשה קל יותר.

להניק מצד אחד ולשאוב מצד שני?
בעיניי זה טוב ביותר - גם חוסך זמן וגם מסייע בהוצאת החלב הנשאב.

הבריון עוד ישן אני רוצה שיתעורר רק בשביל לחבק אותו

כל-כך מובן !! אני לפעמים, כשהוא ישן סופסוף ומונח ממש לידי במיטה, רוצה רק עוד ועוד ממנו ואני יודעת שיבוא הגיל שיהיה עוד יותר כיף לחבק ולנשק... אתמול דגדגתי אותו בפולקסונים שהולכים ומתמלאים והוא ממש חייך אליי בחזרה !!!!