על ידי רציונל_רגשי* » 16 אפריל 2010, 14:18
גלמונית, חן חן על התשובה המפורטת והטרחה שבהתייחסות לתגובתי. החיים האלו אכן, אפעס, תובעניים ומצאתי לי מספר דקות להשיב על הטענות כבדות המשקל שפרסת בתגובתך.
הערה מקדימה: מקריאת תחילת תשובתך, חשתי בנימה קלה של כעס (אנטגוניזם ?) ומהסתייגות מה, כלפי מספור או סיעוף תגובתי וכן במה שראית כניסיון שלי "לקבוע את כללי הדיון" בינינו. אנא קבלי את התנצלותי אם דבריי גרמו לתחושה אחרונה זו, וודאי זו לא הייתה כוונתי. אשר לסיעוף - זה מקל עלי להתמקד בשיחה בינינו. הפניית שאלה אלייך, אינה מהווה ניסיון "להשתלט על הדיון" אלא ניסיון כן להבין את מלוא השקפת עולמך. דווקא שאלות קשות מחדדות...
עד כן הערותיי למסגרת הדיונית של שיחתנו. אני מקווה שלא הכעסתי אותך ונוכל להתקדם בהחלפת הדעות ביננו.
- אני חוזר על שאלתי הטורדנית – בהנחה שהניסיונות להרג ישראלים מצד העם הפלסטינאי ממשיכים, מה את, כקובעת מדיניות, היית ממליצה לעשות, כדי להביא להפחתת רציחת ישראלים. האין זו שאלה לגיטימית מצד אזרח ישראלי שמבקש שלא להירצח ? כמובן, איני מנסה "להשתלט על הדיון" ואקבל בהבנה התעלמות חוזרת מהשאלה וממתן תשובה. אגב, אני מקבל בהבנה את הטיעון כי "גם לילדיי אני מסבירה שיש שאלות שאינן נכונות..." (כך התייחסת לשאלה בתשובתך האחרונה), אך אני מקווה שתקבלי בהבנה את תחושתי הסובייקטיבית ואולי של גולשים אחרים, שזו התחמקות מלקחת אחריות. אני איני "ילדייך", וכגולש שמעוניין להבין לעומק את השקפת עולמך, הביקורתית משהו על קובעי המדיניות הישראלית לדורותיהם, הייתי מבקש לשאול (ואני סבור שמדובר ב"שאלה נכונה")- את השאלה לעיל.
- "אתה אומר שהעם הפלסטיני הוא זה שבחר בחמאס ואני אזכיר לך שהעם היהודי בישראל הוא זה שבחר בליברמן" – איני "אומר שהעם הפלסטיני בחר בחמס". אני מציין עובדה שאני מניח שגם את "אומרת" אותה. אשר לתזכורת כי העם היהודי בחר בליברמן, אבקש, ברשותך, לעמוד על מספר הבדלים בין החמאס לליברמן, ומעניינת אותי השקפתך, האם יש בהבדלים אלו כדי להציב אותם במישורים אחרים לגמרי:
- החמס קורא לרצח יהודים המוני מהטעם שהם יהודים הגרים בישראל. למיטב זכרוני, ליברמן אינו קורה לרצח פלסטינאים, כמדיניות ממשלתית.
- החמס קורא להוצאה להורג של החשודים בשיתוף פעולה עם "הציונים", ואתמול (יום חמישי) הוציא להורג שניים כאלו, אחד הינו מוחמד אסמאעיל בן 37, אב לשישה שהכחיש את המיוחס לו. 17 נוספים יועמדו אל מול כיתת היורים הפלסטינאית בחודשים הקרובים. לו, חלילה, ההנהגה שלנו הייתה מאמצת כללים אלו, ענת קם הייתה מוצאת להורג. אני מניח שאת ואני מסתייגים מכך. למיטב הבנתי ליברמן אינו מבקש התנהלות דומה מצידנו.
- החמאס קורה לרצח ערבים שמכרו קרקעות לישראלים. קורא, ומוציא לפועל. ככול הנראה, מצעו של ליברמן, אינו כולל נוהל דומה.
- ליברמן אינו ראש ממשלת ישראל.
רשימת ההבדלים ארוכה, אך נראה שנתן להסתפק באלו.
- "בינתיים הפלסטינים הם אלה שמשלמים את המחיר הגבוה" – אני שותף להערכתך זו אם כי אנו משלמים מחירים קשים גם מצידנו (כ- 1500 נרצחים מאז הסכם אוסלו, ערים שלמות שילדיהם עם טראומות בגין הפגזות מכוונות על אזרחים וכיוב'). כפי שהזכרתי בתשובתי הקודמת הוצע להם (ע"י ממשלת שמאל מתונה) הצעה העונה על רוב מאווייהם, ממשלת שמאל אחרת זרקה אלפים מתושביה כדי להצביע על כנות כוונותיה לשלום – והפלסטינאים הגיבו ברצח יהודים. בנסיבות כאלו, האין זה ראוי שדווקא הם ישלמו "את המחיר הגבוה".
- "הניסיון להציג את הפלסטינים כאילו תודעתם ותפיסתם לא השתנתה, לא משתנה ולא תשתנה לעולם – מופרך...". אני שותף להערכתך. העניין הוא שכאשר ישראלים מתפוצצים באוטובוסים / בתי קפה/ כבישים וכיוב' מהטעם שהם יהודים – אני קצת קצר בזמן וקשה לי להמתין לתהליכים הסיטוריים / סוציולוגים וכיוב' להגיע לידי מיצוי. בשלב זה עולה השאלה בס' 1 לעיל, במלוא עוזה – מה יש לעשות כדי להפחית את מספר הרציחות - על אף שכזכור, רשמתי בפני כי "השאלה אינה נכונה".
- לגבי ארה"ב – וודאי שזאת הייתה ספקולציה. יתר על כן, תרחיש כזה אינו אפשרי – שם. אצלנו, זה בדיוק מה שקרה. ממשלה הוציאה בכוח אלפי משפחות יהודיות מביתם והעניקה את השטח לרשות הפלסטינאית, כל זאת, כדי להעיד על רצינות הכוונות לשלום. בתמורה – התגברו רציחות היהודים..
- אשר לעוצמתה של ישראל – אם הבנתי נכון, את מציעה למאזן הכח "הציוני" להוסיף את ארה"ב וזאת כמשקל נגד להוספת אירן, עירק, סוריה וכו' לעוצמת הפלסטינאים. נראה לי שההקבלה אינו במקומה (תקני אותי עם אני טועה) – ארה"ב (אותה את מציבה לצד ה"כח הציוני"), אינה דוגלת בהשמדת אירן, סוריה, עיקר וכיוב'. נכון, היא דורשת בתקיפות ממדינות אלו, להפסיק לרצוח אזרחים, אך אין לה (לארה"ב) חלום שיבוא יום והעם הסורי לדוג' יעלם מהמפה. מנגד, אירן לדוג', כמו החמאס, קוראת קבל עם ועדה, להרג המוני של האוכלוסיה היהודית. לפיכך, כאשר מדברים על חשש קיומי – אין להקביל בין ארה"ב לרבות ממדינות ערב. הראשונה אינה שואפת להביא לסיום את קיומן של האמריקאים. לצערי, לא ניתן להניח את האמור, לגבי אלו האחרונות בכל הקשור להמשך קיומו של העם היהודי בציון.
- "הערתך לגבי הנאכבה - ישנם אנשים ברחבי העולם שישמחו להסביר לך למה קרתה השואה". איני רואה עין בעין איתך את ההשוואה וזאת מהטעמים הבאים:
- בשואה נרצחו כ- 6 מיליון יהודים, במשרפות, בתאי גזים, הצבת משפחות מול כיתות יורים וכיוב'. הנאכבה אינה טוענת לכך – נכון ?
- בשואה, היהודים נרצחו מהטעם שהיו יהודים. היהודים לא פתחו במלחמה על הגרמנים. ובחרה למחוזותינו – הוצעה הצעת פשרה לחלוקת הקרקע. העם היהודי קיבל אותה. העם הערבי – דחה אותה והחל במסע רצח שהתפתח למלחמה כוללת (יום העצמאות). העם הערבי הפסיד במלחמה שפתח (למזלנו – לא ? אחרת, כנראה, אף אחד מאיתנו לא היה פה כדי להחליף דעות).
- על פי אותו הגיון, אפשר להקביל בין הבריטים לבין הנאצים היות שפתחו במלחמת פולקלדנד. נראה כי ההשוואה אינה במקומה.
- "האם תוכל להתכחש לזה שאנשים (בשל טיפשותם ורוע ליבם, לגישת הימין) נושלו מבתיהם ללא אפשרות לחזור?" - נניח שנקבל את הנרטיב שלך, וכך אומנם היה בתל אביב, חיפה, יפו, נתניה, אשדוד וכיוב'. נניח גם, שצו מצפונך מקובל על קובעי המדיניות בשיראל – היינו: במקום שקבוצה אתנית אחת פותחת במלחמה כנגד קבוצה אתנית אחרת כדי להשמידה, והמותקף מנצח, מין הראוי שהמותקף יבקש להחזיר את כל השטחים לאלו שקמו עליו להשמידו. נניח שכל זה מקובל. אופרטיבית – מה הצעתך. האם לעשות לתושבי יפו / תל אביב היהודים את אשר עשינו לתושבי חבל עזה היהודים ? אם לא – מדוע לא ? (אני מקווה שזו "שאלה נכונה")
- "היו לא מעט פלסטינים שהאמינו שהשלום אפשרי ואף קרוב" – אני מניח שהתמזל מזלך והכרת את אותם מעט פלסטינים. הבעיה שהם כן "מעט", "מעט מאוד". הם גם תחת חשש מתמיד שיירצחו ע"י השלטון הפלסטינאי אם יביעו בקול רם מידי את רצונם בפשרה טריטוריאלית (ראה הערה 2 לעיל). הלוואי והיו הרוב. אומנם, יתכן שהצבא נאלץ להפריע לניסיונם של פלסטינאים רבים לרצוח יהודים, ובכך "זימבר" כלשונך, את שאיפתם לשלום של אותם מטי מעט, אך אם כל הכבוד, חייהם של אזרחיים ישראלים אינם דבר של מה בכך.
- "ולגבי 1945 - אני מפנה אותך ליומניו של ויקטור קלמפרר, אינטלקטואל ממוצא יהודי החי בגרמניה בימי מלחמת העולם השניה. הוא מלא חמלה והזדהות כלפי תושבי דרזדן המופגזים בסיום המלחמה. הוא משווה את הוגי הציונות לנאצים (בזמן אמת! 1940!) שבדומה להיטלר מחליטים מיהו יהודי על סמך מוצאו של האדם בלי קשר לבחירתו. הוא בז לרעיון הציוני מתוך הגטו בו הוא חי עם אישתו הארית." קראתי פעמיים כדי להפנים.
לו היית מפנה אותי ליומניו של יגאל עמיר (אם יש כאלו), סביר שהייתי מוותר בנימוס. נראה, שליחס דומה יזכה הודה הדעות ויקטור, על אף היותו אינטלקטואל. אם איני טועה, גבלס היה אינטלקטואל אף הוא. אין לי אלא להביע אנחת רווחה שאותו ויקטור לא היה בין קובעי המדיניות של בעלות הברית בינואר 1945, שאם לא כן, אותה "חמלה והזדהות" הייתה עלולה, חלילה, להיות מתורגמת לויתור על הניסיון הנחרץ להביא להפלת המשטר הנאצי וכפועל יוצא, המשך השמדת העם היהודי. חבל רק שבמקום להפגיז את ברלין בינואר 1945, בעלות הברית לא הקדימו בחצי שנה (יוני 1944), ובכך היה ניתן למנוע, לפחות, את השמדתם של רוב יהודי הונגריה באושוויץ (800,000 מתוך 1.1 מיליון) – הלא כן?
אני כמעט יכול לשמוע את תשובתך מהדהדת בחלל האינטרנטי – אינך מדברת על הצורך להכריע במלחמה נגד הנאצים אלה על הצורך בהבנה אנושית לסבל של בן אנוש אחר, במקרה זה, של תושבי דרזדן / ברלין. איני מקבל גישה זו – בעליהם של אותן תושבות ברלין, עסקו מבוקר ועד ערב בהשמדת יהודים. לא כמי שכפאו שד, אלא בהנאה מרוב. לפי מחקרים וספרות בעניין (ראי לדוגמא הספר "תליינים מרצון בשירות היטלר"), הנאצים זכו לשיתוף פעולה ואהדה מצד הרוב המוחלט של תושבי גרמניה. עת לחמלה ועת לקפיצת החמלה, עת לבנות ועת להרוס.
ובטרם נעילה, שיהיה לך המשך שבוע נעים. כולי תקווה שאותו צבא, אשר כפי שהעדת על עצמך - אינך נמנית על קהל מעריציו, ימשיך לעשות הכל כדי לספק לך, לילדייך ולי הגנה, כדי שנוכל להמשיך בחיינו התובעניים, ומי יודע, אולי, מעת לעת, לפרוס את משנתינו, כדי שנוכל להבין לעומק יותר, זה את השקפת עולמו של זו.
רציונל-ריגשי
גלמונית, חן חן על התשובה המפורטת והטרחה שבהתייחסות לתגובתי. החיים האלו אכן, אפעס, תובעניים ומצאתי לי מספר דקות להשיב על הטענות כבדות המשקל שפרסת בתגובתך.
הערה מקדימה: מקריאת תחילת תשובתך, חשתי בנימה קלה של כעס (אנטגוניזם ?) ומהסתייגות מה, כלפי מספור או סיעוף תגובתי וכן במה שראית כניסיון שלי "לקבוע את כללי הדיון" בינינו. אנא קבלי את התנצלותי אם דבריי גרמו לתחושה אחרונה זו, וודאי זו לא הייתה כוונתי. אשר לסיעוף - זה מקל עלי להתמקד בשיחה בינינו. הפניית שאלה אלייך, אינה מהווה ניסיון "להשתלט על הדיון" אלא ניסיון כן להבין את מלוא השקפת עולמך. דווקא שאלות קשות מחדדות...
עד כן הערותיי למסגרת הדיונית של שיחתנו. אני מקווה שלא הכעסתי אותך ונוכל להתקדם בהחלפת הדעות ביננו.
[list=1]
[*] אני חוזר על שאלתי הטורדנית – בהנחה שהניסיונות להרג ישראלים מצד העם הפלסטינאי ממשיכים, מה את, כקובעת מדיניות, היית ממליצה לעשות, כדי להביא להפחתת רציחת ישראלים. האין זו שאלה לגיטימית מצד אזרח ישראלי שמבקש שלא להירצח ? כמובן, איני מנסה "להשתלט על הדיון" ואקבל בהבנה התעלמות חוזרת מהשאלה וממתן תשובה. אגב, אני מקבל בהבנה את הטיעון כי "גם לילדיי אני מסבירה שיש שאלות שאינן נכונות..." (כך התייחסת לשאלה בתשובתך האחרונה), אך אני מקווה שתקבלי בהבנה את תחושתי הסובייקטיבית ואולי של גולשים אחרים, שזו התחמקות מלקחת אחריות. אני איני "ילדייך", וכגולש שמעוניין להבין לעומק את השקפת עולמך, הביקורתית משהו על קובעי המדיניות הישראלית לדורותיהם, הייתי מבקש לשאול (ואני סבור שמדובר ב"שאלה נכונה")- את השאלה לעיל.
[/list]
[list=1]
[*] "אתה אומר שהעם הפלסטיני הוא זה שבחר בחמאס ואני אזכיר לך שהעם היהודי בישראל הוא זה שבחר בליברמן" – איני "אומר שהעם הפלסטיני בחר בחמס". אני מציין עובדה שאני מניח שגם את "אומרת" אותה. אשר לתזכורת כי העם היהודי בחר בליברמן, אבקש, ברשותך, לעמוד על מספר הבדלים בין החמאס לליברמן, ומעניינת אותי השקפתך, האם יש בהבדלים אלו כדי להציב אותם במישורים אחרים לגמרי:
[/list]
[list]
[*] החמס קורא לרצח יהודים המוני מהטעם שהם יהודים הגרים בישראל. למיטב זכרוני, ליברמן אינו קורה לרצח פלסטינאים, כמדיניות ממשלתית.
[*] החמס קורא להוצאה להורג של החשודים בשיתוף פעולה עם "הציונים", ואתמול (יום חמישי) הוציא להורג שניים כאלו, אחד הינו מוחמד אסמאעיל בן 37, אב לשישה שהכחיש את המיוחס לו. 17 נוספים יועמדו אל מול כיתת היורים הפלסטינאית בחודשים הקרובים. לו, חלילה, ההנהגה שלנו הייתה מאמצת כללים אלו, ענת קם הייתה מוצאת להורג. אני מניח שאת ואני מסתייגים מכך. למיטב הבנתי ליברמן אינו מבקש התנהלות דומה מצידנו.
[*] החמאס קורה לרצח ערבים שמכרו קרקעות לישראלים. קורא, ומוציא לפועל. ככול הנראה, מצעו של ליברמן, אינו כולל נוהל דומה.
[*] ליברמן אינו ראש ממשלת ישראל.
[/list]
רשימת ההבדלים ארוכה, אך נראה שנתן להסתפק באלו.
[list=1]
[*] "בינתיים הפלסטינים הם אלה שמשלמים את המחיר הגבוה" – אני שותף להערכתך זו אם כי אנו משלמים מחירים קשים גם מצידנו (כ- 1500 נרצחים מאז הסכם אוסלו, ערים שלמות שילדיהם עם טראומות בגין הפגזות מכוונות על אזרחים וכיוב'). כפי שהזכרתי בתשובתי הקודמת הוצע להם (ע"י ממשלת שמאל מתונה) הצעה העונה על רוב מאווייהם, ממשלת שמאל אחרת זרקה אלפים מתושביה כדי להצביע על כנות כוונותיה לשלום – והפלסטינאים הגיבו ברצח יהודים. בנסיבות כאלו, האין זה ראוי שדווקא הם ישלמו "את המחיר הגבוה".
[/list]
[list=1]
[*] "הניסיון להציג את הפלסטינים כאילו תודעתם ותפיסתם לא השתנתה, לא משתנה ולא תשתנה לעולם – מופרך...". אני שותף להערכתך. העניין הוא שכאשר ישראלים מתפוצצים באוטובוסים / בתי קפה/ כבישים וכיוב' מהטעם שהם יהודים – אני קצת קצר בזמן וקשה לי להמתין לתהליכים הסיטוריים / סוציולוגים וכיוב' להגיע לידי מיצוי. בשלב זה עולה השאלה בס' 1 לעיל, במלוא עוזה – מה יש לעשות כדי להפחית את מספר הרציחות - על אף שכזכור, רשמתי בפני כי "השאלה אינה נכונה".
[/list]
[list=1]
[*] לגבי ארה"ב – וודאי שזאת הייתה ספקולציה. יתר על כן, תרחיש כזה אינו אפשרי – שם. אצלנו, זה בדיוק מה שקרה. ממשלה הוציאה בכוח אלפי משפחות יהודיות מביתם והעניקה את השטח לרשות הפלסטינאית, כל זאת, כדי להעיד על רצינות הכוונות לשלום. בתמורה – התגברו רציחות היהודים..
[/list]
[list=1]
[*] אשר לעוצמתה של ישראל – אם הבנתי נכון, את מציעה למאזן הכח "הציוני" להוסיף את ארה"ב וזאת כמשקל נגד להוספת אירן, עירק, סוריה וכו' לעוצמת הפלסטינאים. נראה לי שההקבלה אינו במקומה (תקני אותי עם אני טועה) – ארה"ב (אותה את מציבה לצד ה"כח הציוני"), אינה דוגלת בהשמדת אירן, סוריה, עיקר וכיוב'. נכון, היא דורשת בתקיפות ממדינות אלו, להפסיק לרצוח אזרחים, אך אין לה (לארה"ב) חלום שיבוא יום והעם הסורי לדוג' יעלם מהמפה. מנגד, אירן לדוג', כמו החמאס, קוראת קבל עם ועדה, להרג המוני של האוכלוסיה היהודית. לפיכך, כאשר מדברים על חשש קיומי – אין להקביל בין ארה"ב לרבות ממדינות ערב. הראשונה אינה שואפת להביא לסיום את קיומן של האמריקאים. לצערי, לא ניתן להניח את האמור, לגבי אלו האחרונות בכל הקשור להמשך קיומו של העם היהודי בציון.
[/list]
[list=1]
[*] "הערתך לגבי הנאכבה - ישנם אנשים ברחבי העולם שישמחו להסביר לך למה קרתה השואה". איני רואה עין בעין איתך את ההשוואה וזאת מהטעמים הבאים:
[/list]
[list]
[*] בשואה נרצחו כ- 6 מיליון יהודים, במשרפות, בתאי גזים, הצבת משפחות מול כיתות יורים וכיוב'. הנאכבה אינה טוענת לכך – נכון ?
[*] בשואה, היהודים נרצחו מהטעם שהיו יהודים. היהודים לא פתחו במלחמה על הגרמנים. ובחרה למחוזותינו – הוצעה הצעת פשרה לחלוקת הקרקע. העם היהודי קיבל אותה. העם הערבי – דחה אותה והחל במסע רצח שהתפתח למלחמה כוללת (יום העצמאות). העם הערבי הפסיד במלחמה שפתח (למזלנו – לא ? אחרת, כנראה, אף אחד מאיתנו לא היה פה כדי להחליף דעות).
[*] על פי אותו הגיון, אפשר להקביל בין הבריטים לבין הנאצים היות שפתחו במלחמת פולקלדנד. נראה כי ההשוואה אינה במקומה.
[/list]
[list=1]
[*] "האם תוכל להתכחש לזה שאנשים (בשל טיפשותם ורוע ליבם, לגישת הימין) נושלו מבתיהם ללא אפשרות לחזור?" - נניח שנקבל את הנרטיב שלך, וכך אומנם היה בתל אביב, חיפה, יפו, נתניה, אשדוד וכיוב'. נניח גם, שצו מצפונך מקובל על קובעי המדיניות בשיראל – היינו: במקום שקבוצה אתנית אחת פותחת במלחמה כנגד קבוצה אתנית אחרת כדי להשמידה, והמותקף מנצח, מין הראוי שהמותקף יבקש להחזיר את כל השטחים לאלו שקמו עליו להשמידו. נניח שכל זה מקובל. אופרטיבית – מה הצעתך. האם לעשות לתושבי יפו / תל אביב היהודים את אשר עשינו לתושבי חבל עזה היהודים ? אם לא – מדוע לא ? (אני מקווה שזו "שאלה נכונה")
[/list]
[list=1]
[*] "היו לא מעט פלסטינים שהאמינו שהשלום אפשרי ואף קרוב" – אני מניח שהתמזל מזלך והכרת את אותם מעט פלסטינים. הבעיה שהם כן "מעט", "מעט מאוד". הם גם תחת חשש מתמיד שיירצחו ע"י השלטון הפלסטינאי אם יביעו בקול רם מידי את רצונם בפשרה טריטוריאלית (ראה הערה 2 לעיל). הלוואי והיו הרוב. אומנם, יתכן שהצבא נאלץ להפריע לניסיונם של פלסטינאים רבים לרצוח יהודים, ובכך "זימבר" כלשונך, את שאיפתם לשלום של אותם מטי מעט, אך אם כל הכבוד, חייהם של אזרחיים ישראלים אינם דבר של מה בכך.
[/list]
[list=1]
[*] "ולגבי 1945 - אני מפנה אותך ליומניו של ויקטור קלמפרר, אינטלקטואל ממוצא יהודי החי בגרמניה בימי מלחמת העולם השניה. הוא מלא חמלה והזדהות כלפי תושבי דרזדן המופגזים בסיום המלחמה. הוא משווה את הוגי הציונות לנאצים (בזמן אמת! 1940!) שבדומה להיטלר מחליטים מיהו יהודי על סמך מוצאו של האדם בלי קשר לבחירתו. הוא בז לרעיון הציוני מתוך הגטו בו הוא חי עם אישתו הארית." קראתי פעמיים כדי להפנים.
[/list]
לו היית מפנה אותי ליומניו של יגאל עמיר (אם יש כאלו), סביר שהייתי מוותר בנימוס. נראה, שליחס דומה יזכה הודה הדעות ויקטור, על אף היותו אינטלקטואל. אם איני טועה, גבלס היה אינטלקטואל אף הוא. אין לי אלא להביע אנחת רווחה שאותו ויקטור לא היה בין קובעי המדיניות של בעלות הברית בינואר 1945, שאם לא כן, אותה "חמלה והזדהות" הייתה עלולה, חלילה, להיות מתורגמת לויתור על הניסיון הנחרץ להביא להפלת המשטר הנאצי וכפועל יוצא, המשך השמדת העם היהודי. חבל רק שבמקום להפגיז את ברלין בינואר 1945, בעלות הברית לא הקדימו בחצי שנה (יוני 1944), ובכך היה ניתן למנוע, לפחות, את השמדתם של רוב יהודי הונגריה באושוויץ (800,000 מתוך 1.1 מיליון) – הלא כן?
אני כמעט יכול לשמוע את תשובתך מהדהדת בחלל האינטרנטי – אינך מדברת על הצורך להכריע במלחמה נגד הנאצים אלה על הצורך בהבנה אנושית לסבל של בן אנוש אחר, במקרה זה, של תושבי דרזדן / ברלין. איני מקבל גישה זו – בעליהם של אותן תושבות ברלין, עסקו מבוקר ועד ערב בהשמדת יהודים. לא כמי שכפאו שד, אלא בהנאה מרוב. לפי מחקרים וספרות בעניין (ראי לדוגמא הספר "תליינים מרצון בשירות היטלר"), הנאצים זכו לשיתוף פעולה ואהדה מצד הרוב המוחלט של תושבי גרמניה. עת לחמלה ועת לקפיצת החמלה, עת לבנות ועת להרוס.
ובטרם נעילה, שיהיה לך המשך שבוע נעים. כולי תקווה שאותו צבא, אשר כפי שהעדת על עצמך - אינך נמנית על קהל מעריציו, ימשיך לעשות הכל כדי לספק לך, לילדייך ולי הגנה, כדי שנוכל להמשיך בחיינו התובעניים, ומי יודע, אולי, מעת לעת, לפרוס את משנתינו, כדי שנוכל להבין לעומק יותר, זה את השקפת עולמו של זו.
רציונל-ריגשי