על ידי לאורה* » 16 אוגוסט 2023, 13:42
הדף הזה ודפים מסוגו שצפים מהארכיון כל כמה זמן באתר תמיד מעלים בי הרבה מחשבות. אמנם זה לא קשור באופן ישיר לנושא הדף או למישהו ספציפי אבל מרגיש לי נכון להעלות את זה כאן.
להיות אישה זה לחיות בתוך פיצול. מיניות נשית היא מקום של פיצול. הטווח נע בין המצב של נשים עד לפני מאה שנה, כרכוש של הגבר, כמשועבדת לו, כפופה לו, מנוצלת על ידו, חסרת זהות וחסרת זכויות. לבין האישה כשווה, כעומדת בזכות עצמה, כראויה, כבעלת זכות על גופה ועל מיניותה. אז חשוב מאד להבין שקודם כל, אנחנו נולדות מתוך הטראומה, מתוך מקום כלשהו על הרצף הזה, שהאמהות והסבתות שלנו היו יותר אחורה מאיתנו ברצף הזה. וכל אחת מנסה למצוא את המקום הנוח בתוכו, וגם לפרוץ קדימה, להרחיב את הרצף. ובאמת כל דור בונה את זה שאחריו. הגברים במובן הזה מגיבים לתנועה של הנשים. הנשים מתקדמות - ואז הגברים מגיבים להתקדמות הזו. חלק בשינוי, חלק בהתבצרות והליכה אחורה, אבל כתגובה. הצורך הבוער לברוא את המקום בעולם הוא של הנשים.
לנשים יש באמת חיבור עמוק וגדול לכוח המיני. וכאן אנחנו מקבלות מסר כפול לגמרי. מצד אחד זה כוח מדהים, נערץ, נחשק כאין כמותו. מצד שני זה כוח מסוכן, בזוי, משפיל, מלוכלך. כל השיח על מיניות (עכשיו זה כבר קצת שונה כי יש אינטרנט ויותר מודעות) הוא גברי. את לומדת שמיניות זה חדירה והריון, אבל לא איך זה מרגיש כאישה, איך להתענג על המיניות ולהגיע לאורגזמה כאישה, איך להבין ולשים גבולות נכונים, שהגבולות שלך יתקבלו בהבנה, ויותר מהכל שאישה מינית היא דבר טבעי וחיובי.
אפשר להמשיל את זה לבחור דתי או חרדי שכל היום אומרים לו כמה אישה זה רע, שאסור להסתכל עליה, שאפילו מרפק או ברך של אישה זה מלוכלך. שאסור לגעת בה, שלאונן זה חטא, שלהרגיש תשוקה זה חטא, וכל מה שקשור ביצר הוא רע ומלוכלך. ואז הוא מתחתן, ופתאום מחוייב לשכב עם אישה שהרגע הכיר ועוד לספק אותה מינית. פתאום זו מצווה!
אמנם זו הקצנה, אבל זה הפיצול שאנחנו גדלות לתוכו במיניות. מהצורך להיזהר, לשמור, לא לדעת, לא לגעת, להיות תמימות, לא לשדר מסרים לא רצויים, לא להיות טיזרית - לציפייה להיות סקסיות, ליזום סקס, להיות תמיד זמינות, רוצות, מרוצות.
כל המבט הזה הוא גברי. משני הצדדים שלו.
ומה האישה רוצה? מה היא צריכה? מי היא בכלל? האם יש מקום למיניות הנשית האמיתית בעולם, לא לאיך גברים חושבים שהיא צריכה להיראות, להתנהג? האם אישה יכולה להרשות לעצמה להיות מינית כפי שהיא? האם החברה תרשה לה?
אז אנחנו במסע לשם.
אצל אישה, מיניות תמיד קשורה בסכנה. להרגיש מינית, לבטא מיניות זה מסוכן. וזה צרוב בתאים שלנו. בגוף שלנו. זה ביולוגי.
כשגבר מחובר ומשדר תדר מיני חיובי - הוא מרגיש מדהים. הוא מחובר לעצמו, הוא מרגיש יפה, חזק, מוצלח, וזה מה שהוא מקבל מהסביבה. מבטים מעריצים, נשים שמפלרטטות, חיזוקים לאגו שרק גורמים לו להרגיש יותר חזק ומוצלח.
כשאישה מחוברת למיניות שלה ומשדרת את זה - היא מקבלת המון דברים שהיא צריכה לסנן. מבטים חודרים. הצעות מגונות. נגיעות פולשניות. אישה היא פתח - כשהאישה פתוחה, גברים מפרשים את זה כאילו היא פתוחה לכל אחד. כל אחד יכול להיכנס בלי לשאול, בלי לבדוק, בלי לגשש. האישה פתוחה - זכותו.
ונערה בת 13 או 14 שרק מתחילה לגלות את המיניות, משדרת את התדר המיני בלי לדעת את זה אפילו. ואז מתחילה לקבל את השדר הזה מבחוץ, בלי להתחשב בגילה, בלי להתחשב בזה שהיא בתולה ואפילו לא התנשקה ואין לה שום ידע על מין. השדר הזה מגיע גם מגברים בני 50 ו60 בלי שום הלימה או ראייה שלה, של הגיל שלה. האישה פתוחה - אפשר להיכנס. וזה מה שכל אישה חווה מאז שהיא מתחילה לחוות התעוררות מינית.
התחושה היא של פלישה מאד גדולה. והפחד הכי גדול של אישה הוא פלישה. כאונס כמובן, אבל גם מבט או מילה יכולים להיחוות כפלישה מלוכלכת ומגעילה. כניכוס שלך ע"י מישהו אחר.
אז לפעמים זה קל יותר פשוט לא להתחבר לתדר הזה, כי זה גורר כל כך הרבה אנרגיה לא רצויה.
אני חושבת שכמעט לכל אישה יש טראומה שקשורה במיניות - כי הנשיות עצמה היא טראומה שקשורה במיניות. אין לנו מדריכות, אין לנו מגינות, אין לנו ידע וכלים. וכמובן שאנחנו סוללות דרך ומפתחות לנו כאלה.
בעיני הפער בדף הזה ובשאר הדפים בהסתכלות הגברית והנשית על מין הוא מטורף. נראה אצל גברים יש שם רק צורך - פיזי, רגשי, טהור, נקי. משהו מאד ליניארי. יש סקס שלוש פעמים בשבוע או לא.
אצל נשים יש שם הכל - עוצמה וטראומה, בושה, אשמה, פחד, עונג, ביטול עצמי, מציאת עצמי, כאב, רוחניות, חיבור, בעצם כל המהות שלנו בעולם הזה, כל הפצע שלנו בעולם הזה. ולתוך הדבר הזה אי אפשר להכניס איזו הסתכלות לינארית נקייה ופשוטה - אם יש סקס או אין. פשוט אי אפשר.
הדף הזה ודפים מסוגו שצפים מהארכיון כל כמה זמן באתר תמיד מעלים בי הרבה מחשבות. אמנם זה לא קשור באופן ישיר לנושא הדף או למישהו ספציפי אבל מרגיש לי נכון להעלות את זה כאן.
להיות אישה זה לחיות בתוך פיצול. מיניות נשית היא מקום של פיצול. הטווח נע בין המצב של נשים עד לפני מאה שנה, כרכוש של הגבר, כמשועבדת לו, כפופה לו, מנוצלת על ידו, חסרת זהות וחסרת זכויות. לבין האישה כשווה, כעומדת בזכות עצמה, כראויה, כבעלת זכות על גופה ועל מיניותה. אז חשוב מאד להבין שקודם כל, אנחנו נולדות מתוך הטראומה, מתוך מקום כלשהו על הרצף הזה, שהאמהות והסבתות שלנו היו יותר אחורה מאיתנו ברצף הזה. וכל אחת מנסה למצוא את המקום הנוח בתוכו, וגם לפרוץ קדימה, להרחיב את הרצף. ובאמת כל דור בונה את זה שאחריו. הגברים במובן הזה מגיבים לתנועה של הנשים. הנשים מתקדמות - ואז הגברים מגיבים להתקדמות הזו. חלק בשינוי, חלק בהתבצרות והליכה אחורה, אבל כתגובה. הצורך הבוער לברוא את המקום בעולם הוא של הנשים.
לנשים יש באמת חיבור עמוק וגדול לכוח המיני. וכאן אנחנו מקבלות מסר כפול לגמרי. מצד אחד זה כוח מדהים, נערץ, נחשק כאין כמותו. מצד שני זה כוח מסוכן, בזוי, משפיל, מלוכלך. כל השיח על מיניות (עכשיו זה כבר קצת שונה כי יש אינטרנט ויותר מודעות) הוא גברי. את לומדת שמיניות זה חדירה והריון, אבל לא איך זה מרגיש כאישה, איך להתענג על המיניות ולהגיע לאורגזמה כאישה, איך להבין ולשים גבולות נכונים, שהגבולות שלך יתקבלו בהבנה, ויותר מהכל שאישה מינית היא דבר טבעי וחיובי.
אפשר להמשיל את זה לבחור דתי או חרדי שכל היום אומרים לו כמה אישה זה רע, שאסור להסתכל עליה, שאפילו מרפק או ברך של אישה זה מלוכלך. שאסור לגעת בה, שלאונן זה חטא, שלהרגיש תשוקה זה חטא, וכל מה שקשור ביצר הוא רע ומלוכלך. ואז הוא מתחתן, ופתאום מחוייב לשכב עם אישה שהרגע הכיר ועוד לספק אותה מינית. פתאום זו מצווה!
אמנם זו הקצנה, אבל זה הפיצול שאנחנו גדלות לתוכו במיניות. מהצורך להיזהר, לשמור, לא לדעת, לא לגעת, להיות תמימות, לא לשדר מסרים לא רצויים, לא להיות טיזרית - לציפייה להיות סקסיות, ליזום סקס, להיות תמיד זמינות, רוצות, מרוצות.
כל המבט הזה הוא גברי. משני הצדדים שלו.
ומה האישה רוצה? מה היא צריכה? מי היא בכלל? האם יש מקום למיניות הנשית האמיתית בעולם, לא לאיך גברים חושבים שהיא צריכה להיראות, להתנהג? האם אישה יכולה להרשות לעצמה להיות מינית כפי שהיא? האם החברה תרשה לה?
אז אנחנו במסע לשם.
אצל אישה, מיניות תמיד קשורה בסכנה. להרגיש מינית, לבטא מיניות זה מסוכן. וזה צרוב בתאים שלנו. בגוף שלנו. זה ביולוגי.
כשגבר מחובר ומשדר תדר מיני חיובי - הוא מרגיש מדהים. הוא מחובר לעצמו, הוא מרגיש יפה, חזק, מוצלח, וזה מה שהוא מקבל מהסביבה. מבטים מעריצים, נשים שמפלרטטות, חיזוקים לאגו שרק גורמים לו להרגיש יותר חזק ומוצלח.
כשאישה מחוברת למיניות שלה ומשדרת את זה - היא מקבלת המון דברים שהיא צריכה לסנן. מבטים חודרים. הצעות מגונות. נגיעות פולשניות. אישה היא פתח - כשהאישה פתוחה, גברים מפרשים את זה כאילו היא פתוחה לכל אחד. כל אחד יכול להיכנס בלי לשאול, בלי לבדוק, בלי לגשש. האישה פתוחה - זכותו.
ונערה בת 13 או 14 שרק מתחילה לגלות את המיניות, משדרת את התדר המיני בלי לדעת את זה אפילו. ואז מתחילה לקבל את השדר הזה מבחוץ, בלי להתחשב בגילה, בלי להתחשב בזה שהיא בתולה ואפילו לא התנשקה ואין לה שום ידע על מין. השדר הזה מגיע גם מגברים בני 50 ו60 בלי שום הלימה או ראייה שלה, של הגיל שלה. האישה פתוחה - אפשר להיכנס. וזה מה שכל אישה חווה מאז שהיא מתחילה לחוות התעוררות מינית.
התחושה היא של פלישה מאד גדולה. והפחד הכי גדול של אישה הוא פלישה. כאונס כמובן, אבל גם מבט או מילה יכולים להיחוות כפלישה מלוכלכת ומגעילה. כניכוס שלך ע"י מישהו אחר.
אז לפעמים זה קל יותר פשוט לא להתחבר לתדר הזה, כי זה גורר כל כך הרבה אנרגיה לא רצויה.
אני חושבת שכמעט לכל אישה יש טראומה שקשורה במיניות - כי הנשיות עצמה היא טראומה שקשורה במיניות. אין לנו מדריכות, אין לנו מגינות, אין לנו ידע וכלים. וכמובן שאנחנו סוללות דרך ומפתחות לנו כאלה.
בעיני הפער בדף הזה ובשאר הדפים בהסתכלות הגברית והנשית על מין הוא מטורף. נראה אצל גברים יש שם רק צורך - פיזי, רגשי, טהור, נקי. משהו מאד ליניארי. יש סקס שלוש פעמים בשבוע או לא.
אצל נשים יש שם הכל - עוצמה וטראומה, בושה, אשמה, פחד, עונג, ביטול עצמי, מציאת עצמי, כאב, רוחניות, חיבור, בעצם כל המהות שלנו בעולם הזה, כל הפצע שלנו בעולם הזה. ולתוך הדבר הזה אי אפשר להכניס איזו הסתכלות לינארית נקייה ופשוטה - אם יש סקס או אין. פשוט אי אפשר.