על ידי אלמונית_על_מונית* » 31 ינואר 2008, 17:05
השתמשתי הרבה בגלילי נייר טוואלט כבסיס לפסלים מעיסת נייר: קורעים עיתון לפיסות קטנות, מערבבים עם חומר מדביק (אפשר: קמח ומיים, דבק נגרים באבקה, ואפילו דבק פלסטי נוזלי פשוט), את העיסה שמתקבלת מהדקים סביב השלד העשוי מגלילי נייר טוואלט ושאר חומרים דומים, ומפסלים כיד הדמיון הטובה. מחכים יום-יומיים שיתייבש, צובעים בצבעי גואש או אקריליק. מחכים שעתיים-שלוש לייבוש הצבע ועוברים מעל בשכבת דבק פלסטי כדי ליצור זיגוג.
אפשרות נוספת היא כמובן לאחסן עטים ושאר דברים ארוכים בתוך הגליל הריק, כשהוא עומד בצורה אנכית על שולחן או שידה.
גליל היא צורה חזקה מאוד ולכן אפשר לבנות מדפים מקרטון וגלילי נייר טוואלט שיחזיקו אפילו ספרים (לא אנציקלופדיה, אבל ספרי- כיס ועיתונים) כך: מדביקים מלבן עשוי קרטון לשני גלילים (או לארבעה, תלוי ברוחב המלבן) ואחר כך בונים קומות נוספות באופן זהה. את ההדבקה אפשר לעשות עם מסקינטייפ, אבל זה לא יהיה כל כך חזק, עדיף ליצור מעגל דבק על הקרטון, ולהניח את הגליל על המעגל עד לייבוש (כך שהמדף "הפוך" עם הרגליים למעלה בזמן הייבוש) כמות הדבק צריכה להיות מספיקה, לא רק מריחה, אלא ממש שורת דבק עבה, תלת מימדית. כמובן שנחמד לצבוע או להדביק על המדפים המוכנים טפט יפה אחר כך. באופן דומה אפשר להרכיב שרפרפים שעליהם אפשר להניח משאות קלים באופן יחסי, כמו כלי פלסטיק, מכשיר טלפון לא נייד, או חוברות.
לא ניסיתי אבל נשמע לי הגיוני להשתמש גם: ככלי לאחסון של מברשות שיניים בחדר הרחצה, כלי לאחסון של סכו"ם במטבח, כאימום לשמירת צורה של נעליים שנחות במגירת הנעליים, כמרזב למים של הספונג'ה שיוצאים מהמרפסת (להדביק את הגלילים אחד לשני עם מסקינטייפ כדי ליצור צינור ארוך על פי הצורך, ואחר כך לעטוף את כל הצינור מבחוץ במסקינטייפ כדי ליצור שכבה מבודדת), לחתוך בעזרת סכין יפני לרוחב לטבעות ולהשתמש כתחתיות לכוסות או קנקנים, לשמור זוגות גרביים בלי שיתערבבו בארון (שוב, לחתוך בעזרת סכין יפני לרוחב לשני גלילים קצרים יותר ולתחוב את זוג הגרביים פנימה. אפשר גם להשחיל את שפת הגרב על הגליל כדי שלא תיפול ותתערבב. גרביים ארוכות במיוחד אפשר לשמור בתוך גליל שלם ולא חצוי).
השתמשתי הרבה בגלילי נייר טוואלט כבסיס לפסלים מעיסת נייר: קורעים עיתון לפיסות קטנות, מערבבים עם חומר מדביק (אפשר: קמח ומיים, דבק נגרים באבקה, ואפילו דבק פלסטי נוזלי פשוט), את העיסה שמתקבלת מהדקים סביב השלד העשוי מגלילי נייר טוואלט ושאר חומרים דומים, ומפסלים כיד הדמיון הטובה. מחכים יום-יומיים שיתייבש, צובעים בצבעי גואש או אקריליק. מחכים שעתיים-שלוש לייבוש הצבע ועוברים מעל בשכבת דבק פלסטי כדי ליצור זיגוג.
אפשרות נוספת היא כמובן לאחסן עטים ושאר דברים ארוכים בתוך הגליל הריק, כשהוא עומד בצורה אנכית על שולחן או שידה.
גליל היא צורה חזקה מאוד ולכן אפשר לבנות מדפים מקרטון וגלילי נייר טוואלט שיחזיקו אפילו ספרים (לא אנציקלופדיה, אבל ספרי- כיס ועיתונים) כך: מדביקים מלבן עשוי קרטון לשני גלילים (או לארבעה, תלוי ברוחב המלבן) ואחר כך בונים קומות נוספות באופן זהה. את ההדבקה אפשר לעשות עם מסקינטייפ, אבל זה לא יהיה כל כך חזק, עדיף ליצור מעגל דבק על הקרטון, ולהניח את הגליל על המעגל עד לייבוש (כך שהמדף "הפוך" עם הרגליים למעלה בזמן הייבוש) כמות הדבק צריכה להיות מספיקה, לא רק מריחה, אלא ממש שורת דבק עבה, תלת מימדית. כמובן שנחמד לצבוע או להדביק על המדפים המוכנים טפט יפה אחר כך. באופן דומה אפשר להרכיב שרפרפים שעליהם אפשר להניח משאות קלים באופן יחסי, כמו כלי פלסטיק, מכשיר טלפון לא נייד, או חוברות.
לא ניסיתי אבל נשמע לי הגיוני להשתמש גם: ככלי לאחסון של מברשות שיניים בחדר הרחצה, כלי לאחסון של סכו"ם במטבח, כאימום לשמירת צורה של נעליים שנחות במגירת הנעליים, כמרזב למים של הספונג'ה שיוצאים מהמרפסת (להדביק את הגלילים אחד לשני עם מסקינטייפ כדי ליצור צינור ארוך על פי הצורך, ואחר כך לעטוף את כל הצינור מבחוץ במסקינטייפ כדי ליצור שכבה מבודדת), לחתוך בעזרת סכין יפני לרוחב לטבעות ולהשתמש כתחתיות לכוסות או קנקנים, לשמור זוגות גרביים בלי שיתערבבו בארון (שוב, לחתוך בעזרת סכין יפני לרוחב לשני גלילים קצרים יותר ולתחוב את זוג הגרביים פנימה. אפשר גם להשחיל את שפת הגרב על הגליל כדי שלא תיפול ותתערבב. גרביים ארוכות במיוחד אפשר לשמור בתוך גליל שלם ולא חצוי).