על ידי דנה_ה* » 11 מרץ 2008, 21:29
קורס הכנה ללידה לבנות 12. את הרעיון הזה בדקתי היום על 11 בנות שלומדות בביה"ס אצלנו, במסגרת שבועיים של שיעורים נפרדים לבנים ולבנות סביב כל התחום של התבגרות, מיניות, חברויות בין בנים לבנות וכו' וכו'. ביקשו ממני להעביר שיעור ובחרתי, כמובן, בנושא קרוב לליבי - לידה.
התחלתי בתרגיל מעניין - ביקשתי מכל אחת לצייר לידה. זה גרר שפע מחאות - "אבל מה לצייר בדיוק?", "מאיפה לי לדעת איך נראית לידה?" וכו'. אבל אחרי 2 דקות כבר ישבו כולן שקועות בציורן, ואחרי רבע שעה היה קשה להפסיק.
במעגל על השטיח שאלתי אותן מה זאת לידה בעצם, וביקשתי שיסבירו באמצעות הציורים שציירו. זה היה מעניין מאוד, מרתק בשבילי. הציורים הראו לי שכתה ז' זה כבר מאוחר מידי. היו שם ציורים של נשים בבי"ח, כולן שוכבות על מיטה. בציור אחד היתה אישה בתנוחת ליטוטומי (רגליים פשוקות ומורמות), בציור אחר הבעל חיכה בחוץ. מישהי ציירה רק את הפנים של היולדת שהיו מבועתים לחלוטין, אחרת ציירה קומיקס שבו היולדת צועקת : "אאהאהאהאהאהאהאהאהאהאהאהאהאהאהאה". היא מחזיקה את הבעל בידו והוא חושב "למה זה מגיע לי".
ניסיתי לברר עם כל אחת שהציגה את ציורה, מה עומד מאחוריו ומה עוד היא יודעת, למשל - את זאת שציירה את האשה בליטוטומי, שאלתי כמה זמן לדעתה האשה שוכבת כך. את זאת שציירה את הבעל בחוץ, שאלתי למה הוא בחוץ והאם מותר לו להיכנס, וכו' וכו'.
הבנות היו נלהבות, פתוחות, משולהבות משהו. זה גיל כל כך מבלבל ומבולבל. אפשר ממש לראות על הפנים שלהן את סערת הרגשות / הורמונים / מחשבות שמסתערת להן שם בפנים. יוהו - כמה קשה. לא הייתי חוזרת לגיל הזה בעד שום הון שבעולם.
אח"כ שאלתי אותן מה לדעתן עושה האשה בלידה, וגם זה היה דיון מעניין. היו לי עוד שאלות אבל לא הספקתי לשאול, וגם הן הפציצו אותי בשאלות מרובות - מה זה המים האלו שיורדים, לאן מחוברת השליה, למה עושים ניתוח קיסרי, ועוד ועוד ועוד. והן גם רצו לספר, על הלידות של אח שלהן או על תוכניות שראו בטלויזיה...
ולסיום ראינו את הסרט birthday של נאולי (מי שלא מכירה - מהר מהר לתקן את המעוות) וזה היה נהדר וממש הרגשתי שזה זורע בהן זרעים טובים של משהו אחר - לידה טבעית, בבית, במים, בנוכחות הבעל והמשפחה, ללא מיילדת.....
זהו. עכשיו בא לי פתאום להכין שיעור כזה לילדי הגן. אבל שכנתי הגננת ריפתה קצתאת ידי ואמרה שמשרד החינוך לא מאשר לדבר בגנים על מין, מוות ואלוהים ("מהההה?" נזדעקתי, כששמעתי את זה). מקווה שלידה לא נכנסת בקטגוריית ה"מין".
קורס הכנה ללידה לבנות 12. את הרעיון הזה בדקתי היום על 11 בנות שלומדות בביה"ס אצלנו, במסגרת שבועיים של שיעורים נפרדים לבנים ולבנות סביב כל התחום של התבגרות, מיניות, חברויות בין בנים לבנות וכו' וכו'. ביקשו ממני להעביר שיעור ובחרתי, כמובן, בנושא קרוב לליבי - לידה.
התחלתי בתרגיל מעניין - ביקשתי מכל אחת לצייר לידה. זה גרר שפע מחאות - "אבל מה לצייר בדיוק?", "מאיפה לי לדעת איך נראית לידה?" וכו'. אבל אחרי 2 דקות כבר ישבו כולן שקועות בציורן, ואחרי רבע שעה היה קשה להפסיק.
במעגל על השטיח שאלתי אותן מה זאת לידה בעצם, וביקשתי שיסבירו באמצעות הציורים שציירו. זה היה מעניין מאוד, מרתק בשבילי. הציורים הראו לי שכתה ז' זה כבר מאוחר מידי. היו שם ציורים של נשים בבי"ח, כולן שוכבות על מיטה. בציור אחד היתה אישה בתנוחת ליטוטומי (רגליים פשוקות ומורמות), בציור אחר הבעל חיכה בחוץ. מישהי ציירה רק את הפנים של היולדת שהיו מבועתים לחלוטין, אחרת ציירה קומיקס שבו היולדת צועקת : "אאהאהאהאהאהאהאהאהאהאהאהאהאהאהאה". היא מחזיקה את הבעל בידו והוא חושב "למה זה מגיע לי".
ניסיתי לברר עם כל אחת שהציגה את ציורה, מה עומד מאחוריו ומה עוד היא יודעת, למשל - את זאת שציירה את האשה בליטוטומי, שאלתי כמה זמן לדעתה האשה שוכבת כך. את זאת שציירה את הבעל בחוץ, שאלתי למה הוא בחוץ והאם מותר לו להיכנס, וכו' וכו'.
הבנות היו נלהבות, פתוחות, משולהבות משהו. זה גיל כל כך מבלבל ומבולבל. אפשר ממש לראות על הפנים שלהן את סערת הרגשות / הורמונים / מחשבות שמסתערת להן שם בפנים. יוהו - כמה קשה. לא הייתי חוזרת לגיל הזה בעד שום הון שבעולם.
אח"כ שאלתי אותן מה לדעתן עושה האשה בלידה, וגם זה היה דיון מעניין. היו לי עוד שאלות אבל לא הספקתי לשאול, וגם הן הפציצו אותי בשאלות מרובות - מה זה המים האלו שיורדים, לאן מחוברת השליה, למה עושים ניתוח קיסרי, ועוד ועוד ועוד. והן גם רצו לספר, על הלידות של אח שלהן או על תוכניות שראו בטלויזיה...
ולסיום ראינו את הסרט birthday של נאולי (מי שלא מכירה - מהר מהר לתקן את המעוות) וזה היה נהדר וממש הרגשתי שזה זורע בהן זרעים טובים של משהו אחר - לידה טבעית, בבית, במים, בנוכחות הבעל והמשפחה, ללא מיילדת.....
זהו. עכשיו בא לי פתאום להכין שיעור כזה לילדי הגן. אבל שכנתי הגננת ריפתה קצתאת ידי ואמרה שמשרד החינוך לא מאשר לדבר בגנים על מין, מוות ואלוהים ("מהההה?" נזדעקתי, כששמעתי את זה). מקווה שלידה לא נכנסת בקטגוריית ה"מין".