באופן טבעי

על ידי תהילה* » 16 מאי 2016, 09:30

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי לכולם:)
רציתי לשאול איך עשיתן בן ? מאוד בא לי בן אחרי הנסיכה שיש לי...

על ידי רוצה_בת* » 09 אוקטובר 2015, 13:47

היי
עשיתי בדיקה אצל טכנאית ושאלתי אותה את מין העובר אז היא אחרי כמה דקות שהיא מחפשת . אמרה שנראה לה שזה בן אבל היא לא בטוחה . מה אתן אומרות יש מצב שטעתה?? יש לי סקירה רק ביום ראשון

על ידי קור_את* » 09 אוקטובר 2015, 10:00

לכותבות, הוחלט שהדפים לא יהוו דפי תמיכה עוקבי-הריון אונליין.
בתודה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שאלה מפגרת....

למה בסקירות אם אישה לא רוצה לדעת את מין העובר הרופא מתייחס בלשון עובר בלבד...כאילו זה זכר ואם זה בת?

על ידי פלוניתית* » 04 אפריל 2015, 12:38

את יודעת , יש לי חברה שמאוד רצתה בת אחרי שני בנים. בסקירה של ההריון השלישי הייתה סקרנות. בן ? בת ? התוצאה : שני בנים ! אז היא הייתה בהלם והתקשתה להתמודד עם זה שלא תלד בת. זה היה לפני שנים. התאומים האלה כיום בסוף התיכון כל אחד מהם פשוט קסם.

לגיטימי לצפות לבת או לבן למה שהלב חפץ. לגיטימי גם לחוש רגש זה או אחר. קורה שיש מגוון רגשות גם כשמקבלים את מה שמצפים.

בנוסף מקווה שיש משהו משמעותי עבורך שמלווה אותך במסגרת עבודתך ושאת לא נשארת עם המורכבות שאת מתארת לבד.

המשך אני במקצועי עובדת עם ילדים ( גננת )כבר כמה שנים יש לי מחזורים מאוד קשים של בנים. אולי בגלל זה אני חושבת ומתנהגת כך ??

היי יש לי שני ילדים בת (בת 6 ) ובן בן 4 , כרגע אני בהריון שלישי כל כך רציתי בת , אני יודעת שיש לי משני המינים , והעיקר הבריאות , כאשר אמרו לי בסקירה בן נהיה לי קר רעדתי, הפסקתי לדבר , לא ישנתי בלילות ,,,,, אני עדיין. לא השלמתי עם העניין ,,,,, אולי כאשר אני אראה אותו הכל ישתנה ,,,,,הלוואי, אמא שלי אומרת לי אוליבהריון רביעי תהיה בת , לא חשבתי על הרריון רביעי אבל מצד שני מי מבטיח לי שזו תהיה בת.

אני אם לשלוש בנות ובן אחד וכעת אני בהריון בשבוע 27 ואמרו לי הרופאים כמה פעמים בשקיפות ובסקירה מוקדמת וגם מאוחרת שיש לי בת אני שיהיה הקל טוב ומושלם
מתחילת ההריון אני מרגישה שיש לי בן ואני מקווה שיהיה אח לבן שלי אמן אמן

שבוע 13 עשיתי שקיפות בשבוע 12 פלוס והרופ שהוא מאוד ידוע ומוכר אמר לי שהוא מעריך שיותר מ 70 אחוז בת!! נורא התאכזבתי אני לא רוצה שרשרת של ילדים מספיק לי שנים ורציתי מאוד בן ):
אני אישית מעדיפה רק בנים...אני בת למשפחה עם חמש בנות לאחותי גם רק בנות ולאחרונה בן אחד! רציתי לשמח קצת את אבי שהיה סנדק אבל כנראה שזה לא יצא לפועל...בקיצור מאוד מאוכזבת והעניין מאוד מטריד אותי... עד כמה נכון מין העובר בשקיפות?

על ידי בננה* » 19 נובמבר 2013, 16:32

אני מאוד סקרנית מה יש לי בבטן.מיצד אחד הבטן שלי גדולה .מצד שני אני מרגישה די מוקדם תנועת עובר בערך שבוע 7.בהריון של הבת יחסית היה לי יותר קל מהבנים.ואכן כן נולדה לי בת.ועכשיו שזה בא אחרי 3לידות עים שמירה ובא לי הריון בנס של חנוכה .אז הלוואי שאזכה לישמוע בסריקה בפורים שזה אכן בן בריא ושלם .מי יתן ויתגשמו כל מישאלותיי לטובה .אמן.

על ידי נובה* » 01 נובמבר 2012, 05:45

תנסו את השיטה שהמלצתי עליה ב-"לימודיי המיילדות שלי."

על ידי סבין* » 01 נובמבר 2012, 00:02

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אמרו לי בשקיפות עורפית שזה אולי בן ובסקירה מוקדמת.הרופא אמר לי שזו בת

על ידי מיצי* » 22 ספטמבר 2012, 21:11

שלום, יש לנו בת בכורה בת 4 ואני בשבוע 16 הריון שני. החלום שלי היה שתי בנות שיהיו חברות. בשקיפות אמרו לי שככל הנראה בת, שמחתי בטירוף ונרגעתי שתחושות הבטן שלי נכונות, אבל בסקירה שנערכה שלשום נאמר לנו שזה בן ומאז אני בסוג של הלם ואכזבה מטורפת ולא מפסיקה לבכות ולא מצליחה להרגיע את עצמי. אך אחד לא מבין אותי וכולם מתלהבים שיהיה לנו ילד מכל מין. אבל אני רק מרגישה את הכובד בחזה של האכזבה ועם דמעות כל הזמן בעיניים. לא יודעת מה לעשות ואיך להצליח לשמוח ולהשלים עם המציאות..

יש סיכוי שבסקירה מאוחרת ישנו את הדיאגנוזה לבת??

על ידי א_ל_א_ן* » 27 אוגוסט 2012, 04:55

מצד שני- אולי יש תאומים?

הסקירה יותר אמינה משום שהיא מאוחרת יותר

על ידי טברינית* » 26 אוגוסט 2012, 09:47

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום
רציתי לדעת בשבוע 15 נאמר לי באולטראסטנד כי יש לי בן, ואח"כ בסקירה בשבוע 25 נאמר לי כי יש לי בת?
למה להאמין? מי לדעתכם טועה?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום, יש לי שתי בנות מדהימות (שנתיים וחצי ו-8 חודשים) ו'לא בכוונה' אני שוב בהריון. מסתבר שזו עוד בת.
כמובן שרציתי מאוד בן , ואין לי אפילו מקום להכיל ולעבד את הרגשות שלי בעניין מכיוון שבעלי איננו מצליח לקבל זאת. הוא תמיד רצה בנים, ולמרות אהבתו העצומה לבנותינו מסרב נפשית לקבל את הצפויה להצטרף למשפחה. הוא חושב על זה בלי הפסקה ומתבייש בעצמו על שהוא חש כך. ההריון הזה מכביד עליו בלשון המעטה ואפילו שרצינו מעל לשלושה ילדים, החשש מבת רביעית גורם לו לרצות להסתפק בשלוש וזהו. הוא מתכחש להריון ומנסה להתחמק מכל דיבור בנושא, סרב לבוא אתי לסקירה הראשונה (מחשש שההשערה בכיוון בת בשקיפות תתאמת)ולא מספר לקרובים שאני בהריון. כואב לי מאוד כי הוא אבא מדהים ואני מבינה את הכאב העמוק בו הוא נמצא אך חסרת אונים -אינני יודעת כיצד לגרום לו לקבל את ההריון ועצוב לי על הדחייה שהעוברית שלנו חווה. עם כל הרצון הגדול שהיה לי לבן, אני מקבלת אותה באהבה גדולה ואמתית. אני סבלנית אבל הפחד הכנה שלי הוא שלעולם לא אזכה להיות אמא לבנים...

על ידי רחלי* » 19 יולי 2012, 15:41

הבן רק בן שנה וחצי אבל זה די ברור שלאבא שלו הוא כבר לא יהיה דומה- בעצם אולי באופי שלו יש עוד סיכוי. בעלי כהה יחסית והבן שלי בלונדני בהיר עם עיניים כחולות כמו המשפחה שלי. בעלי אומר שזה שטויות למי הילדים דומים אבל הבת השניה דומה לו בדיוק ויש לו קשר מאוד מיוחד איתה.
עכשיו אני מתלבטת אם באולטראסאונד הבא לשאול עוד פעם את מין העובר או להשאיר את זה ככה במין חצי ידיעה כזאת.
אני כבר מרגישה פחות מאוכזבת עצם זה שכתבתי את זה כאן שחרר את האכזבה במידה מסויימת. גם העובדה שהבן שלי מפרק לי את כל הבית והופך כל דבר עוזרת לי לשמוח בעוד בת שלא לדבר על כל השמלות היפיפיות שנמצאות באיחסון...

על ידי סמדר_נ* » 18 יולי 2012, 23:34

וגם בגלל שהבן מאוד דומה לי וקיוויתי לבן שיהיה דומה לבעלי כי בעלי קצת התאכזב שהבן שלו לא דומה לו בכלל.
בני כמה הילדים שלך? זה כל כך משתנה בשנים הראשונות, שחבל להתבאס אם זו הסיבה.
יש לי שלושה בנים. כשהם נולדים הם נראים כמו דגמים מוקטנים של אבא שלהם. זה עובר להם אח"כ.
אבל כן, אעפ"י שלא הייתי מחליפה אותם בשום ילדה בעולם, נורא מתחשק לי שתהיה לי בת... מבינה את האכזבה.
>אעפ"י שגם אני לא שמעתי על אבחון מין עובר לפי השפתיים בפה<

על ידי רחלי* » 18 יולי 2012, 13:48

טוב אני לא עד כדי כך מטומטמת.. היא לא התכוונה לשפתיים של הפות כי היא אמרה שחבל הטבור כרוך מסביב לאגן ולכן היא לא יכולה לראות את איבר המין. היא לגמרי התכוונה לשפתיים.

על ידי פלונית* » 18 יולי 2012, 10:50

רחלי, הטכנאית התכוונה לשפתיים שבפות, באבר המין של העוברית החמודה שלך, לא לשפתיים שבפה. לפי מה שהיא תיארה זה אכן די ברור שזה בת... תקבלי אותה כבר עכשיו באהבה. היא שלך והיא מתוקה ויש לה נשמה טהורה משל עצמה.
את האכזבות שמקורן בדמיונות תעזבו בצד, לדעתי. מה זה בכלל משנה למי הילדים דומים ומאיזה מין הם? העיקר שהם בריאים, שמחים, והעיקר שלכם הוא לגדל אותם בשמחה שיהיו אנשים טובים.

על ידי רחלי* » 17 יולי 2012, 16:54

אני בהריון הרביעי שלי יש לי שתי בנות ובן וממש קיוויתי שהפעם זה עוד בן מכמה סיבות גם כי רציתי שלבן שלי יהיה אח קטן וגם בגלל שהבן מאוד דומה לי וקיוויתי לבן שיהיה דומה לבעלי כי בעלי קצת התאכזב שהבן שלו לא דומה לו בכלל. באולטרא סאונד שעשיתי בשבוע שמונה עשרה הטכנאית אמרה שהיא לא מצליחה לראות את מין העובר כי חבל הטבור כרוך שם ומפריע לה אבל לפי השפתיים זאת בת. האם מישהי שמעה פעם על זיהוי מין העובר לפי השפתיים? היא נשמעה די משוכנעת. שהיא אמרה לי את זה הרגשתי כמו מכה חזקה בבטן ממש מאוכזבת אפילו שאני מאוהבת בבנות שלי לגמרי ממש רציתי עוד בן. אוף. חבל ששאלתי ככה הייתי מקבלת אותה בלידה באהבה ומתאהבת במקום, לפעמים עדיף לא לדעת.

על ידי סיהרא* » 16 יולי 2012, 23:09

אמא לבת יקרה
אני עם שתי בנות ושלישית בדרך.
להורים היקרים שלי יש 5 בנות ובן.
חרב עלייך עולמך? למה? כל ילד הוא מתנה בפני עצמו. ובנות זה אוצר יקר!!! איזה כיף ששתי הגדולות הן בנות. הן יהיו כזה צמד-חמד שפשוט תתענגי עליהן. את עוד תראי...

על ידי הילה* » 16 יולי 2012, 20:32

היי אמא לבת! אני אמא לבנים..
יש לי שלושה בנים, כרגע אני בשבוע 21 ויש לי עוד בן בבטן..
כמובן שרציתי בת אבל אני שמחה ומאושרת שזכיתי לעוד ילד נשמה יקרה...

על ידי אמא_לבת* » 16 יולי 2012, 18:12

יש לי בת בכורה, נסיכה אמיתית,
אני בשבוע 13, עשיתי שקיפות עורפית, הייתי בטוחה שיש לי בן, אך בשקיפות אמרו שהנטייה היא לבת יותר, באותו רגע הרגשתי שחרב עליי עולמי, הריי הייתי בטוחה שיש לי בן בבטן,
אני מצפה לסקירה, אך יודעת שהסיכוי לשינוי הוא לא גדול בכלל.
איך מתמודדים?

על ידי קרמבולה* » 29 ספטמבר 2011, 07:56

תודה לך עוד אמא (ושנה טובה) לקרוא את דברייך היה נעים מאד... גם קצת נרגעתי מהדמיון במקרים מבחינת השינוי במין העובר בין הסקירה הראשונה לשניה. זה נכון שבדמיוני מייד עולים זוג בנים (הבן הנוכחי שהוא אכן אנרגטי בהתאם לסטיגמה, ואני מותשת !! והעובר שבבטן) שכל היום מסתכנים והולכים מכות...גם אגב ענין הברית מאד מעיב על כל הסיפור, כלומר אם אוסיף על מה שציינת שבישראל בנים הולכים לצבא, בעצם הקרב הראשון מתחיל עוד קודם (לפחות מבחינתי). אולי זה שייך לדף אחר, אבל עם הבן הראשון לא עשינו ברית אבל עדין לא מרגישים רגועים ושלמים עם ההחלטה. שנינו (בעיקר בעלי וכתוצאה מכך גם אני) קיווינו שהפעם כל ההתלבטות וההחלטה ובעיקר ההתמודדות עם ההחלטה בשנים שיבואו, ייחסכו מאיתנו.

על ידי עוד_אמא* » 24 ספטמבר 2011, 20:16

וחשבתי על עוד משהו - בישראל מעדיפים פחות בנים בגלל הצבא

על ידי עוד_אמא* » 24 ספטמבר 2011, 16:38

אה, שכחתי להגיד שלדעתי יש העדפה לבנות כי הן מצטיירות כעדינות, עוזרות, ורדרדות וכו'...
ואילו ה"אימג'" של בנים זה מופרעים, אנרגטיים והולכים מכות כל היום. אה, ובסוף הם מתחתנים עם בנות מרשעות...

אצלי בבית זה בדיוק הפוך..

על ידי עוד_אמא* » 24 ספטמבר 2011, 16:35

פעם..פעם..לפני המון שנים - לפני שנולדו לי הילדים, היה לי ברור שאהיה אמא ל-4 בנות.
הריון ראשון הוליד בת ראשונה (בדיוק לפי הפנטזיה

)
הריון שני, סקירה מוקדמת אצל רופא "בכיר ומקצועי" הוא מודיע לי שאנחנו מצפים לעוד בת. ברור, לא?...
אז זהו, שלא. בסקירה השנייה הוא אמר שיש לנו בן.
נפלו עליי השמים! בכי, בילבול, אכזבה - כל החבילה כולה. ממש ככה.
ומה עם הפנטזיה שלי? איך זה מסתדר ומה אני עושה עם כל ההורמונים והרגשות שמציפים...
ואז הוא נולד, הנסיך, ולקח לי זמן להתרגל אליו ולפין שהפריץ עליי פיפי כל החלפת חיתול..
אחריו הגיעה עוד בת שהיא בכלל סוג של בן

ואת יודעת מה הכי מצחיק היום? שאני אומרת שבמידה והיו נולדים לי 4 בנים כמו הנסיך הייתי מאושרת!
<קרבות הבנות מתישות אותי...>

על ידי קרמבולה* » 24 ספטמבר 2011, 13:07

תודה לכן ה עוגיה והריון ראשון כל תמיכה משמעותית לי אני באמת עוברת סוג של אבל, אני יודעת שזו נראית מילה קשה לסיטואציה הספציפית הזו אבל בכ׳ז נראה לי שזו המילה הכי מתאימה. ואולי שאלה פלספנית קצת אבל שמסקרנת אותי; אני מתרשמת שלהמון נשים יש העדפה לבנות (בעיקר בהריון ראשון, או אחרי שכבר יש בן אחד). למה בעצם? אם יש איזו אמא שחשה אחרת, אשמח לשמוע ממנה ודרכה אולי להזדהות ולהתחבר להתלהבות שבגידול בנים...

על ידי ה_עוגיה* » 23 ספטמבר 2011, 19:24

לוקח זמן להתרגל לרעיון. תני לזה (ולעצמך) קצת זמן.

קרמבולה - יו, זה הפחד שלי גם.
שבסקירה ביום שני יגידו לי שהוא טעה וזה בן ולא בת.
אבל בתכלס, באמת שהכי הכי חשוב זה שיהיה בריא ושלם או בריאה ושלמה.
צר לי בשבילך, זה טבעי שאת מבולבלת וכועסת, תני לעצמך לגיטימציה להרגיש כל מה שאת מרגישה, אני בטוחה שעם הזמן תחושותייך ישתנו.
תתנחמי בכך ששני הבנים יהיו בטח חברים טובים ותוכלו לעשות הרבה פעילויות משותפות.
חיבוק גדול

על ידי קרמבולה* » 22 ספטמבר 2011, 01:22

היום עברתי סקירה מאוחרת בה נהפכה לי העוברית שבה מאד רציתי לעובר זכר.. (בסקירה המוקדמת נאמר לי שזו בת, אגב אצל רופא בכיר ומאד ידוע בתחום האטלטראסאונד). אני יודעת שאני אמורה לשמוח כי הסקירה היתה תקינה, אבל קשה לי. אני מרגישה עצב ובלבול ודאגה, גם ככה ההריון לא פשוט לי כי הוא בא לי קצת מהר מידי (ושוב אני יודעת שאני אמורה לשמוח, וההריון אפילו רצוי ומתוכנן...), אחרי שילדתי רק לפני שנה וחודשיים בן חמוד. אני מודאגת מעצם הטעות (למרות שהרופא מאד הדגיש שהזיהוי השגוי לא מעיד על שום בעיה במקרה שלי), ובעיקר פתאום מרגישה ניכור כזה, כעס ואכזבה. מסובך לי....

הי מזועזעת מעצמי יקרה,

מרגישה את הכאב שלך ומאוד מקווה שאת במקום יותר שלם וטוב עם עצמך ושמצאת עם מי לדבר ולהתנחם.

אני מאוד רוצה בת, מאוד מפחדת להאכזב מלגלות שזה יהיה בן, למרות שבעלי מאוד רוצה בן וככה אני אומרת לעצמי שבכל מקרה אשמח בשבילו.

אני מאמינה שכל ילד מביא את הברכה שלו למשפחה ובע"ה שיגיע בריא ושלם, זה הכי חשוב.
ואם הגורל/תיקון שלך לגדל בנים, כנראה שזו ברכה גדולה, למרות שכרגע את לא רואה זאת כך.

מאחלת לך שלווה פנימית ובטוחה שעם הלידה תמצאי את האהבה והחיבור שלך לבן המקסים שיוולד לך.

חיבוק גדול

היי,
אני אם ל 2 בנים מקסימים, כבר בהריון הראשון רציתי בת ונולד בן מקסים , חכם ורגיש, בהריון השני שהודיעו לי שזה שוב בן בכיתי המון , אבל לאחר שבועיים התעשתתי ומצאתי המון יתרונות בעניין והיום בני הבכור בן 8 והקטן בן 4 וחצי והם ממש חברים טובים , כרגע אני בהריון שלישי שתוכנן בקפידה כחצי שנה , עם דיאטה וכל הדרכים להולדת בת כולל הליכה למיכל נעים ( למי שמכיר), שאמרה לי בדיוק מתי לקיים יחסים על מנת שבדיוק של 95% תיהייה לי בת , נכנסתי מהר להריון ושוב ..בן וכל כך קשה לי, אני כבר בחודש שמיני ועדיין הרגשת האכזבה ואפילו דכאון בינוני לא מפסיקה ללוות אותי ובודאי לא עוזרת לי הסביבה שכל הזמן מנחמת אותי שאולי ברביעי תיהייה לי בת ( לעולם לא חשבתי על ילד רביעי ואני בת 37 ), אני ממש מרגישה שאני לא מחוברת להריון , אני שמה לב שאני מתרחקת מחברות שיש להן הריון עם בנות ביחוד כאלה שיש להן בת אחרי שני בנים ואני ממש חוששת ממה שיהייה לאחר הלידה, נראה לי שלא הייתי מוכנה להריון נוסף אלא רק להריון עם בת וזה ממש כואב לי , כמובן שמלבד עם בעלי אין לי עם מי לחלוק את תחושותי ואני לא מודה בפני אף אחד, נהפוך הוא אני משדרת הכל מצויין ואין כמו בנים - עובדה שרק מקשה עלי. אני מוצאת את עצמי בוכה כל יום , מלאת כעסים על עצמי ( ואני כל כך אוהבת ילדים ) ועוד מחשבות קשות שקשה לי לעלות על הכתב, האם מישהי מזדהה איתי , נראה לי שזה נושא שלא מדברים עליו ואני בטוחה שיש עוד כמותי .אודה לתגובותיכן.

על ידי טל_טולית* » 25 ינואר 2007, 15:06

אני בהריון שני
והפעם החלטתי לא לדעת את מין העובר
זה גם לא ממש משנה לי הפעם, למרות שאני אולי מעדיפה שוב בן
בן זוגי לא הסכים לא לדעת, אין מצב, הוא מת לבת הפעם
אז החלטנו שהוא יהיה היחידי שיידע , ולא יגלה לי ולאפאחד אחר כלום
ואני סומכת עליו שאני לא אוציא את זה ממנו בחיים, גם לא בעינויי

הי זו אני יהל
אני רוצה לספר לך שאני לימדתי את השכנה שלי את השיטה של ההפרשות הפוריות וגם לימדתי אותה את השיטה של חברה שלי [זו שתכננה חמישה בנים ]
והיא באמת עשתה ופעלה לפי זה היא עשתה ביום של ההפרשה וכל ההריון היא לא ידעה מה יש לה אבל אני תמיד אמרתי לה שיש לה בן אם את עשית ביום של ההפרשה זו שדומה לחלבון של ביצה ואתמול היא ילדה בן זכר .מאוד שמחתי בשבילה.
מזל טוב שיהיה לה .
וכיף לה אני גם מאוד רוצה בן
תודה על ההקשבה .

על ידי חוט_השני* » 16 נובמבר 2006, 01:21

יהל, ההפרשה שאת מדברת עליה והתזמון עם הביוץ = חלק מאותה שיטה עליה מוסבר ב איך עושים בנות. תחזרי לדף ההוא ותקראי את ההסברים. לבנים צריך לעשות הכול הפוך:-)
התזמון הוא חלק חשוב אך יש עוד כמה חלקים .
בעצם, מה שכתבתי לך כאן מאוד שיטחי.
תשאלי בדף ההוא נראה לי שתקבלי תשובות יותר מקיפות ממי שמתעסקות בנושא ומתענינות בו לעומק.
בהצלחה.

תודה,כבר נכנסתי לדף הזה .
האם את מכירה את השיטה שציינתי כדי לתכנן עובר ממין זכר?

על ידי חוט_השני* » 14 נובמבר 2006, 18:07

נדמה לי שבדף איך עושים בנות יש הסברים (גם על איך עושים בנים:-))

על ידי יהל* » 12 נובמבר 2006, 11:20

שלום
יש לי שלוש בנות מקסימות ועכשיו אני מאוד רוצה שיהיה לי בן אני עדיין לא בהריון אבל אני מאוד רוצה .
אני יודעת שיש שיטה לעשות בן ,יש לי חברה שיש לה בת ראשונה ואחריה יש לה 5 בנים רצופים היא אמרה לי שהיא תיכננה את ההריונות שלה והיא קיימה יחסים ביום של ההפרשה השקופה בהריון הראשון שהיא הלכה לעשות סקירה היא לא ידעה מה מין העובר עד שאמרו לה שזה בן אבל בשאר ההריונות היא פשוט ידעה עוד לפני שאמרו לה בסקירה ובאמת כל סקירה שהיא עשתה אמרו לה שיש לה עובר ממין זכר . אגב היא לימדה עוד הרבה נשים שרצו בנים וגם להם
יש בנים בעיקבות השיטה .
אני מתכננת לעשות בן לפי השיטה שלה .
יש לי שאלה האם שמעתן על השיטה הזאת ?
אני יודעת שברגע שרואים את ההפרשה השקופה [זה דומה לחלבון של ביצה ] הצלולה והנימתחת אז זה סימן שהביוץ ממש קרוב ובשביל לעשות בן צריך לקיים יחסים כמה שיותר קרוב לביוץ או ביום הביוץ עצמו.
האם ההפרשה השקופה זה הביוץ או ממש לפני הביוץ?
אשמח לקבל תשובה .
תודה יהל

על ידי ניצן_אמ* » 18 ינואר 2006, 14:05

יש לי תחושה מאד חזקה שיש לי בן. לאישי זה חשוב. אני מעדיפה בת, אבל אשמח בכל מקרה. אני מתייחסת אליו בזכר בגלל התחושה. ומרגישה שאוהב אותו ללא תנאי בלי קשר למין. אם זו תהיה בת בסוף אני בעיקר אשמח על ההפתעה הנעימה.
אני לא מעוניינת לדעת את מין העובר, והאיש כן. אני חושבת שזה כמו שלי מאד "ברור" (:-)) איך לגדל ילד אחד וברגע שיש אחים זה נראה לי מסובך אקספוננציאלית, אז באופן דומה מכיוון שהוא גדל במשפחה שיש בה רק בנים הוא לא ממש סגור על איך להיות אבא לילדה, בעוד שאבהות לילד קלה לו לעיכול.
ויש כמובן את הנושא שדובר בו לעיל, ברית המילה ואיך להכין את המשפחה (שלי) לכך שאנחנו לא מתכוונים לערוך אותה. מצד אחד אני רוצה לתת להם מספיק זמן לעכל. מצד שני, קצת חבל לעשות להם את זה אם תהיה בת.
אז אני אדבר איתם. ואסביר להם שזו ההחלטה ואנחנו לא מתכוונים לשנות אותה או לנסות להשתכנע אחרת. אם תהיה בסוף בת, אז להם תהיה הקלה גדולה מצד אחד, ומצד שני מספיק זמן לעכל את זה בילד הבא.
כשהיינו בשקיפות הרופא ידע שאני לא רוצה לדעת את המין ובכל זאת גרם לנו להבין (בלי להגיד כלום!) שיש לנו בן. הוא הראה "מבלי משים" משהו בין הרגליים. אין ספק. זו היתה יכולה להיות יד, או חבל הטבור, ומי שאיננו בקיא יכול ליפול בפח. וכבר התחלנו לספר שאנחנו חושבים שזה בן למרות שלא בדקנו מפורשות.
ואז חברה סיפרה לנו שלרופאים יש נטיה להקניט את ההורים שלא מעוניינים לדעת. שבסקירת מערכות מאוחרת הרופא מצד אחד לא נתן להם לראות את הבדיקות בין הרגליים, אבל מצד שני כאילו התפלק לו "תראו איזו חמודה איך שהיא מוצצת אצבע!" זה כמובן סחרר אותם לגמרי, אבל בסוף נולד בן.

אז זה נושא מורכב.

מצד אחד האיש רוצה לדעת ולא לספר לי, למרות שהוא רוצה לספר לאנשים אחרים. אני לא רואה איך זה יכול לעבוד.
מצד שני, שנינו מרגישים שזה בן. ולמרות שאני לא אתאכזב כך או כך, אני בהחלט חוששת שלא יהיה לו זמן לעכל אם זו תהיה בת והוא לא ידע.
מצד שלישי, לאכזב את המשפחה ולגרום להוריי, אנשים מבוגרים שאף פעם לא יגידו לי איך לחיות, ותמיד יפרגנו לבחירות שלי, צער מיותר במידה שזו בת.
וכל זה למול התחושה שלי, שאני לא אמורה לדעת. שאני רוצה להיות מופתעת. שיהיה/תהיה מה שהוא/היא רוצה.

על ידי אלי* » 10 דצמבר 2005, 19:25

חברה'.... העיקר הבריאות.
בן זוגי לא רוצה לדעת .... כי הוא מפחד להקשר..... חשבתי שזה טוב להקשר.... (אני כבר שבוע 24)....אבל לא נורא לא לדעת, זה דווקא נחמד.

על ידי גלי* » 18 אוגוסט 2005, 19:25

וחוץ מזה חברה טובה שלי שגם בהריון עם בן אמרה לי:" יהייו לנו בנים חתיכים וטובי לב שייתיחסו אלינו כמו שתמיד רצינו"

על ידי גלי* » 18 אוגוסט 2005, 19:22

טוב..
אז אני הרגשתי שיש לי בן אבל קיוויתי שיש לי בת.
הרגשתי כי היו לי חלומות בלילה (עוד טרם ידעתי שאני בהריון) שיש לי תינוק.
אבל בגלל שיש לי אחיינית כל כך מתוקה רציתי בת.
אני חושבת שבן הזוג שלי העדיף בן למרות שלא העיז לאמר את זה.
בשקיפות עורפית ראו ללא ספק שזה בן ...אמרתי לבן זוג שלי שהוא קיבל בן אז לפחות שייתן לי לבחור את השם.

מתקשה להתאפק... בשני ההריונות שלי נאבקתי על האפור המהורהר הזה, של לא לדעת. כל כך ציפיתי להפתעה, ניסיתי לגלות בעצמי את הכוחות לסבלנות, להקשבה אל עוברי. בשני ההריונות הידיעה היתה אי שם בתת המודע, וכשקיבלתי את החבילה לידיי, כבר ידעתי מי מצפה לי בפנים. וזה היה המי המדהים ביותר שאי פעם ראיתי...והיום... יש לי בת ובן

לא מסוגלת להישאר במתח דקה...וכשאישרו לי שזאת בת..
כבר פעמיים באולטרסאונד ביקשתי שיבדקו לי באופן סופי..שלא יהיו לי הפתעות אחר כך..

אני בשבוע 9 ורציתי לדעת אם זה בן או בת

על ידי איילת* » 26 יוני 2005, 10:53

אני בשבוע ה13 להריון רביעי יש לי שתי בנות ובן אני כל כך לחוצה לדעת את מין העובר. האים יש איזו שיטה כדי לדעת לפני סקירת מערכות מוקדמת ? אנא עיזרו לי

על ידי אילה* » 21 מאי 2005, 22:46

איזו ברכה שיש את באופן ,שנפתח פה הדיון הזה !
אני בהריון שני , כבר יודעת שיש לי בפנים בת . הגדול הוא בן .
ניסיתי לדבר עם האיש שלי על הבת , לראות מה קורה אצלו מהבחינה הזו כי בהריון הקודם אמר: לא חשוב מה העיקר שתהיה ברית .
הוא די אוהב לחזור על השטיות ,למרות שהוא חכם .
הוא דחה את העינין ואמר אין לו שום בעיה עם זה , בנות יכולות לעשות הכל בימינו.
הוא קונה ומשחק בטרקטורים די צרכו עם הילד וזה ברור שגם אם חיו יהיו תלויים בכך הוא לא יקנה ברבי.

אחר כך חשבתי ,לא בו העינין -בי .אני משליכה עליו את הבילבול שלי , את חוסר האמונה שלי ביכולתי לאהוב בת ,להתמסר אליה ולצפות ממנה שתהיה כל מה שהיא רוצה ,כולל להיות אלופת העולם במשהו שאני ממש לא חושבת עליו .
אז אולי טוב שיש אולטרהסאונד , כי עכשיו אני יכולה לברר את זה ,וזאת עבודה שלי עם עצמי.
עוד משהו ,ההריון הקודם היה בסימן אגרסיות . חשבתי שאני לומדת להיות לביאה שמגנה על הגור . הייתי מתנפלת באכזריות , בעטתי . היתי ילד שלקחו לו ממתק.
עכשיו , הכל בסימן רכות והפתחות , אני בכיוון חדש בחיים - הפסקתי לעבוד בב"יח , אני יודעת שאני בחינוך ביתי ,מקבלת הומאופטיה , עושה פלדנקרייז ויוגה .
וגם אם זה בגלל הנסיבות שיצרתי וגם אם לא - אולי הבת הזו מתכוונת ללמד אותי על נשיות ועוד כמה שיעורים שאני צריכה .

אני ממש בהתחלה ויש לי בת ראשונה - בעלי מאוד רוצה בן ,,,,,לי זה לא משנה הכי חשוב שיהיה קל כמה שיותר ,,,אבל בכל זאת הייתי רוצה לדעת לפי התורה הסינית האם זו בת או בן ?
אז שמישהו יכתוב על זה ,,,תודה !

אני אם לשתי יפיפיות חכמות ומתוקות, אנחנו מנסים להביא לעולם בן זכר (לאישי היקר נמאס לקנות עוד ברביות......) מקווה הפעם להצליח, כי גם אני רוצה להתנסות קצת במין השני....(אני בת רביעית במשפחת בנות ואם רק של בנות.....) בכל אופן נעים לדעת שיש עוד נשים עם אותם "השגעונות" מה שבטוח שאני ארצה לדעת ברגע האפשרי הראשון, כדי להתרגל לעובדה (או לעובד....)

על ידי הריונית* » 14 פברואר 2005, 17:25

אני בהריון שלישי הפעם ביקשתי מראש שלא יאמרו לי את מין העובר. זה כיף. כל אחד מבני המשפחה מנחש מה יש לי בבטן ואפשר לשנות דיעה לפחות פעמיים בחודש (-: אני ממש לא יודית מה יש לי שם. נראה לי שזה(עוד) בן.

לכל המתחבטות - אני גרה באנגליה ופה לא מגלים את המין של העובר מכיוון שיש קבוצות באוכלוסיה שיסימו את ההריון אם המין לא מתאים – נורא , בכל מקרה פה למצוא מוהל זה סיפור מה,,,,ת
אז אני צריכה לדעת ולא יכולה

על ידי חיפושית* » 10 ינואר 2005, 11:44

יש לי בולבול בגוף

את זה אמר אישי או יותר נכון יש לך בולבול בבטן

לגבי בן או בת, לי היתה ידיעה ברורה מאוד מגיל צעיר מאוד שהילד הראשון שלי יהיה בן!! לא ידועת למה, פשוט ככה, וכך גם אמרתי לסביבה שלי שזה לא מה אני רוצה אני יודעת מה היהיי ואפילו גרמתי לאישי להאמין בזה לחלוטין, והנה הריון ולי ברור שזה בן... א-ב-ל אני מגיעה למטפלת שלי באייפק- והיא אומרת לי ממש מההתחלה שזו בת- באיזו שהיא ודאות כזו שאמרתי לעצמי מה ייתכן שאני כ"כ טועה?
ואז נכנסתי לסחרור שאנשים שאלו אותי מה יש כבר יודעים ואני אומרת לא, אבל אני יודעת שזה בן אבל אמרו לי שזו בת...
וכך במשך חודשיים...
שבוע שעבר, בסקירת המערכות - (היה ברור שאנחנו רוצים לדעת בגלל אי הודאות כי בהתחלה בכלל לא רציתי לדעת), וכשהונח המטמר על ביטני , והאופר אומר יודעים מה יש - אנחנו אני יותר נכון אומרת אמרו שיש בת, ואז הוא בודק ואורמ אני רואה בן!!!!!!!!!
ואני פשוט לא מאמינה לו!!!!!
ואני אומרת לו לא יכול להיות אני לא מאמינה - ושתבינו אני רציתי בן!!!!
והנה קיבלתי , להסביר את האושר אי אפשר כמו מתנה שאת היודע שתקבל ואז לוקחים לך את הידיעה באי ודאות - ואז מחזירים לך אותה ואז אתה יודע באמת כמה זה היה חשוב לך !
אציתי בן קיבלתי בן ואני מאושרת
עכשיו יש לנו לדון בעינין הברית =- זה כבר בדף אחר...

על ידי יעל_ג* » 07 דצמבר 2004, 15:35

אני בטוחה שלא תתפתי להלביש אותה בורוד - אבל חכי שהיא עצמה תגיע לגיל שאפשר להתחיל!! הארון של הבת שלי (בת שש כעת) נראה כמו גלידת תות מאז היותה בת שלוש - היא בוחרת את בגדיה לבד בחנות ואיכשהו הם תמיד בקשת הגוונים של ורוד-סגול ולפעמים יש קצת כתום. אגב, בני (בן 4 כעת) רצה רק ורוד גם הוא עד לפני כחצי שנה. הוא לבש את בגדיה בגאווה רבה ובחנות הנעלים ביקש רק נעלים ורודות. השיא היה בפורים - הוא התעקש להתחפש לפיה עם שמלה (מדהימה יש לציין) בצבע סגול. לפני שישה חודשים הוא קם יום אחד בבוקר והתחיל להפוך כל דבר לחרב ולהרוג רעים!!!

על ידי אומניקי* » 06 דצמבר 2004, 16:00

אני מאוד מסכימה עם מה שנכתב כאן. אני בהריון הראשון, אנחנו מאוד שמחים ומתרגשים, ואתמול עברנו סקירה מוקדמת וגילינו את מין היילוד... זו בת!
ולא שלא רציתי בת, רציתי בת או בן, חשבתי שסיכויים של 50-50 הם די טובים לשני הצדדים ולא כל כך רציתי כבר בשלב הזה לדעת איך להתייחס אליו/אליה..
ביומן שכתבתי לתינוקי האהוב/ה ניסיתי להיות כמה שפחות מוטית, כי באמת לא היה אכפת לנו - ילד ראשון, נשמח עם מה שיבוא... ובהחלט שקלנו להתאפק, לא לדעת עדיין, אבל בנזוגי כבר היה סקרן נורא, וגם אני ראיתי שאני לא מסתדרת עם חוסר-ההטייה-המגדרית שניסיתי לסגל לעצמי... בהתחלה קצת התאכזבתי, כי זה בת ולא בן, ולא בגלל שרציתי יותר בן, פשוט בגלל שעכשיו זה לא משהו, שללנו משהו אחד, האופציות נסגרו.. ועדיין, אתמול לא נרדמתי כל הלילה כשחשבתי עליה, ואיך היא תיראה, ואיך היא תתנהג, וכמה אני לא אוכל להיפרד ממנה לשניה...
ובינינו, יש גם נשימה אחת ארוכה לרווחה, כי לא נצטרך להתמודד, בינתיים, עם ברית-מילה ופיפי-בקשת בזמן החלפת החיתול... אבל נכון שאני לא "אתפתה"? נכון שאני לא אלביש אותה בורוד רק בגלל שהיא בת? איכס, אני שונאת ורוד... אני נורא רוצה שתהיה לה יותר מאופציה אחת, ואני גם יודעת מנסיון, שנורא כיף לפעמים להיות קצת-בן... מקווה שנצליח. בינינו, אנחנו כבר מאוד משתדלים..

על ידי ענבל* » 19 נובמבר 2004, 08:48

אני דמיינתי את מין העובר בתחילתו של כל אחד מההריונות - ותמיד טעיתי...
אבל, כן ידעתי (מבדיקות) במהלך ההריון את מין העובר.
בכל פעם הידיעה מלווה באכזבה קלה, למשל - הייתי בטוחה שיש לי בן (למרות שרציתי בת), בסקירות מערכות גיליתי שיש לי בת. האושר היה גדול אבל הוא היה מלווה בקורטוב של עצב על הבן שחשבתי שיש לי בפנים - אבל אין לי.
אני מאוד שמחה שאת תהליך ההסתגלות ל"אבדן" הזה, יכולתי לעשות במהלך ההריון, ועוד בשלב מוקדם יחסית (שבוע 16) ולא ישר אחרי הלידה כשהרגשות שלי אמורים לפעול בכיוונים אחרים לגמרי.

על ידי ברונית_ב* » 17 נובמבר 2004, 10:07

על בת נראה לי שהייתי מעמיסה הרבה יותר ציפיות. למה כבר אפשר לצפות מבן? הוא יכול להפתיע אותי רק לטובה
בדיוק! D-:

על ידי סמדר_נ* » 17 נובמבר 2004, 09:52

יש לי בולבול בגוף
הידיעה הזו היתה מבחינתי הכי איומה. לא שלא ידעתי זאת, באיזשהו מקום, גם לפני הסקירה -- אבל האישור הזה גרם לי להרגיש ממש כאילו תומתי חוללה. זה הכניס אותי לדיכאון, צום ובחילה (לא בחילת הריון, במקרה הזה) של יום שלם כמעט. וזה ההריון הראשון שלי.
גם עכשיו עדיין לא השלמתי לגמרי עם הידיעה, ועדיין מקנאה באמהות לבנות, אבל לפחות אני כבר לא רוצה להרוג אותו...
עם זאת, קשה לי עדיין להתקשר אליו, ואני די בטוחה שלו הוא היה בת זה היה לי קל יותר. לפחות לפי תמונות האולטרסאונד הוא נראה העתק גמור של אביו, מה שבכלל גורם לי לחשוב שאני רק בית הגידול הנרמס והנבעט. אז אני כמעט לא מדברת איתו, חוץ מאשר כשהוא בועט יותר מדי/פחות מדי לטעמי.
אבל, אולי איפהשהו זה לטובתו. על בת נראה לי שהייתי מעמיסה הרבה יותר ציפיות. למה כבר אפשר לצפות מבן? הוא יכול להפתיע אותי רק לטובה.
אולי כשהוא יוולד כל מה שכתבתי כאן ייראה לי חסר חשיבות, שלא לומר תמוה, אבל כרגע אלה הן התחושות.

על ידי תות_שדה* » 16 נובמבר 2004, 22:49

היי, יש לי בולבול בגוף
לא חשבתי על זה ככה...

גם לי היתה הרגשה כל ההריון שזה בת. לא שרציתי בת פשוט "ידעתי".
בסוף יצא לי בן. לא הבנתי איך זה יכול להיות. כל מי שניבא לי בת האמנתי לו ומי שנביא לי בן: אמרתי: אני לא מאמינה לו.

אפילו בהתחלה שהוא נולד הייתי חושבת עליו בתור בת. היה קשה להתרגל.
היום אני אומרת שאולי חשבתי שהוא בת בגלל שהוא יפה כמו בת...

היום אני מאוהבת בבן שלי.

על ידי אני* » 16 נובמבר 2004, 21:32

ארטה וברונית, תודה. כ"כ טוב שאתן כותבות.

על ידי ברונית_ב* » 16 נובמבר 2004, 09:16

אני
גם אני פינטזתי על בת. היה לי ברור שזו בת. בהריון טיפל בי חבר בשיאצו והוא אפילו אישש לי את זה. באחד הטיפולים הוא ממש ראה את הנשמה של בתי מגיעה לחדר ומעבירה לי מסרים של אור ואהבה (-:
לעומת זאת חמותי היתה סגורה על בן. יש לה בבית מטוטלת, ובאחד הימים היא שיסתה בי כמה מנכדיה (בנים) שישאלו האם זה בן או בת. יצא בן! לא עמדתי בפיתוי וניסית בעצמי עם המטוטלת - שוב יצא בן! >-( ישר צלצלו לי במוח כל הפחדים מהברית וכל הכעסים על כל הגברים שעיצבנו אותי בחיים, וכל מיני תחושות לא מעובדות... הפכתי להיות אריה בסוגר, רק שהכלוב היה פנימי.
ועדיין, קיוויתי שזה רק הרצון של חמותי הניד את המטוטלת בכיוון בן והמשכתי לקוות לבת.

לסקירת מערכות הגעתי חיוורת, עם ניצני כאב ראש. ברגע שהרופא אמר שהוא רואה בולבול ביקשתי סליחה, נסתי לשירותים והקאתי את נשמתי. הכאב ראש הפך בשניות למיגרנה. הפסקול של קלטת הוידאו מתעד את עצמת האכזבה בקולי, מה אכזבה - אימה.

כשיצאתי מהסקירה חיכו לי על המזכירה הודעות עליזות מחברותי התומכות, כולן אגב אמהות לבנים, שהשתוקקו כבר לדעת. אחרי שיללתי להן בטלפון פתאום שמתי לב שאני לא כל כך עצובה כמו שחשבתי. זיהיתי בחירה, ידיעה, כבר הקלה. פתאום נולדה בי שמחה חדשה, שלא הכרתי. שמחה במשהו ודאי, נוכח, קיים, לא פנטזיה, הבן שלי! הוא איתי פה בגוף, היי, יש לי בולבול בגוף (-: מוזר מאוד.
כמובן, ברגע שהוא נולד התעלפתי מאהבה...
אהבה שרק גדלה ומתעצמת ומאפשרת לי להביט עמוק לתוך המהות של אדם, לפני הג'נדר, בין היתר.

על ידי ארטה* » 14 נובמבר 2004, 08:41

אני - אם כל-כך קשה לך עכשיו אולי טוב שגילית לפני הלידה וכך יהיה לך הזמן להסתגל?

אני כבר באמצע ההריון

את רק באמצע ההריון - עוד נשאר חצי הדרך לשוחח במין הנכון

_אני יודעת שברגע שהוא יוולד אני אתעלף מאהבה ולרגע לא יעבור לי בראש "כ"כ רציתי XXX". ובכל זאת.
מה אני עושה עם זה? אני חייבת לעבוד על זה. לא יודעת איך._
התשובה בגוף השאלה - ברגע שהוא/היא י/תגיח הכל כבר יעבור...

על ידי אני* » 13 נובמבר 2004, 20:40

כל כך לא מתאים לי שזה יקרה לי. הריון לא ראשון ואני לא מסתדרת עם המין של העובר שלי. נשמע כזה דבילי. כ"כ רציתי את ההריון הזה. לא רציתי לדעת את המין, הוא רצה. ויתרתי. לא נראה לי שאחד ידע והשני לא, גם לא היה לי כ"כ עקרוני לא לדעת. חשבתי שאני מתה כשהרופא אמר.
אני כבר באמצע ההריון ולא מסוגלת לדמיין את העובר שלי במין שאמרו לי, מדברת איתו במין שאני רוצה. ממש מפגרת. תמיד נשמע לי הזוי לגמרי כל אלו שקשה להן עם המין. רבאק, תגידו תודה שהכל בסדר, יש תינוק בריא, מה זה משנה מה זה?
אני יודעת שברגע שהוא יוולד אני אתעלף מאהבה ולרגע לא יעבור לי בראש "כ"כ רציתי XXX". ובכל זאת.
מה אני עושה עם זה? אני חייבת לעבוד על זה. לא יודעת איך.

(מאוד חושפני לי לכתוב את זה.)

על ידי ה_עוגיה* » 01 יוני 2004, 22:12

פחחחח. אם היה כלכך ברור שזאת החלטה של הילד אז זה היה פוטר את ההורים מהדיון....

<טוב חלאס, זה שיך לדף אחר הדיון הזה>

על ידי תות_שדה* » 01 יוני 2004, 21:31

עוגיה, כמעט עניתי "כן" של ההורים בלבד, אבל אז הבנתי: זו החלטה של הילד בלבד.

על ידי ה_עוגיה* » 01 יוני 2004, 16:35

תות - דיון עם עוג. זאת החלטה של ההורים בלבד, לא?

על ידי אביב_חדש* » 01 יוני 2004, 14:39

אני לא רציתי הפעם לדעת מה מין העובר והצלחתי להתחמק במי השפיר (סימנתי X במשבצת ה"לא רוצים לדעת"). בנזוגי מאוד רצה לדעת וטען שקיבל רמזים מהרופא באולטראסאונד של מי השפיר.
בסקירה שעשינו בשבוע 24 אי אפשר היה להתעלם מהצ'ופצ'יק הגדול (שיהיה בריא) שבלט לו שם... כן, אז יש לנו בן, ובנזוגי הבטיח לקטנה שהיא לא תישאר הבת היחידה...

על ידי תות_שדה* » 01 יוני 2004, 11:55

אז יש פה דיון גדול
דיון עם מי? עם עצמך? עם בן זוגך? המשפוחה?

גם אני סובלת מ דחיינות כרונית אבל משום מה את הנושא הזה סגרתי עוד לפני שרציתי בכלל ילדים...

על ידי ה_עוגיה* » 31 מאי 2004, 23:14

אותי זה כאילו לא מעניין.
אבל רק בכאילו.
כי עוד אין לנו בן ואם זה בן אז יש פה דיון גדול על כל העניין הזה של הקיצוץ שטרם דנו בו כי היתה לנו בת.

אולי פשוט צריך לדון בנושא ולהחליט וזהו, לא משנה מה מין העובר הנוכחי...

<עוגיה כלכך אוהבת לדחות דברים...>

על ידי אמא_של* » 31 מאי 2004, 23:03

אני לא רציתי לדעת, בניגוד לבעלי.
בלידה הקודמת בעלי היה איתי עד 20 דקות לפני צאת התינוק (כשעתיים לפני כניסת השבת). המיילדת אמרה שיקח עוד זמן, ובעלי נסע עם הבן הבכור כדי לא להתקע. 20 דקות אחרי שיצא, התקשרתי אליו ואמרתי לו "יש לנו בן...". הוא לא הבין מה ההתרגשות, הרי הוא ידע. רק אחרי כמה דקות הוא נזכר שאני לא ידעתי...

על ידי תות_שדה* » 31 מאי 2004, 22:32

היי..הדף קם לתחייה...
מאז כבר ילדתי (בן) והייתי בטוחה שיש לי בת...
והלידה לא היתה קצרה אלא ארוכה ארוכה.......4 ימים....(אולי לא הייתי סקרנית מספיק?P-:)

נראה לי שבפעם הבאה ארצה לדעת מה יש לי. ככה סתם כדי לראות איך זה כשיודעים. לנסות את שני הצדדים של המטבע.

ו דנה ה אהבתי את מה שכתבת!

על ידי דנה_ה* » 28 מאי 2004, 22:22

לגבי לדעת או לא את מין העובר מראש - נראה לי שאם הטבע פועל כך שאיננו יודעים את מין העובר לפי סימנים חיצוניים אז אולי באמת איננו אמורים לדעת ושהעובר/ית זקוקים וזכאים לפרטיות הזו שעד הלידה.
חוץ מזה שאם יודעים, אז כבר לכולם יש תוכניות ודעות וציפיות מן התינוק, שזה נראה לי מיותר. מגיעים לו כמה חודשים שבו הוא מה שהוא בלי כל העומס של ציפיות הציבור ממנו.
אגב, אותו עיקרון פועל להערכתי לגבי מתי לספר לגבי הריון - כשרואים.

ברור שיש המון מקרים שיוצאים מן הכלל.

על ידי עדי_יותם* » 12 ינואר 2003, 22:24

עם שני הילדים, ידעתי מה יש לי די מההתחלה, גם בלי בדיקות. לא הופתעתי באולטרסאונד.
עם השני, רציתי בשלב מסוים לא לדעת, אבל לבן זוגי זה היה חשוב. והיה גם נושא המילה שלא היה סגור.

על ידי תות_שדה* » 10 ינואר 2003, 22:14

אז ככה, ברור לנו שאם זה יהיה בן אז אין ברית (וגם אם זאת תהיה בת....). את עבודת ההכנה עשינו כבר לפני שנה.
אבל אני לא יודעת אם הסקרנות תהרוג אותי. אני מקווה שלא.
שמעתי גם על מישהי שסיפרה שבגלל שהיא לא ידעה את מין העובר, היתה לה לידה מהירה יותר בגלל שהיא כבר רצתה לדעת מה יש לה.....

אני גם עשיתי עבודת הכנה (כן או לא לברית) וגם השארתי מקום להפתעה.
הרגשתי שמה שאיפשר לי קשר עמוק לעובר זה שמהרגע שהוא היה בבטני קיבלתי אותו כמו שהוא. בלי לעשות
בדיקות כמו מי שפיר או סקירת מערכות. הרגשתי שזה שינה לי המון (זה הריון השני שלי, ובראשון בדקתי כל מה שנבדק).
אבל את אני ואף אחד לא חיב לחשוב בדרך שלי.

על ידי בשמת* » 10 ינואר 2003, 16:34

אני העדפתי לדעת.
ראשית, כי אני סקרנית נורא.
שנית, אני לא אוהבת הפתעות.
שלישית, זה איפשר לי קשר יותר עמוק לתינוקות שלי כבר מהבטן.

לי זה היה נפלא לגלות את ההפתעה כשהיא מגיעה. מה גם שזה חידד לי את ההקשבה שלי למה הולך לבוא ומסתבר שתמיד ידעתי.

על ידי אמא_אדמה* » 07 ינואר 2003, 23:02

אני מאוד רוצה להיות מופתעת אבל בכל זאת לא סגורה על זה , כי אם זה בן, יש לי המון
עבודת הכנה לעשות על המשפחה, כי אנחנו לא רוצים לעשות ברית...

על ידי אישה_אחת* » 07 ינואר 2003, 19:23

אומנם אני לא בהריון כרגע (אבל הייתי עד לפני חודשיים) לדעתי לא לדעת זה מדהים. האמת שגם אני לא רציתי לדעת אבל בגלל אילוץ אחד כן גילינו את מין העובר. אני יודעת שבפעם הבאה אני אשאיר את זה בחוסר ידיעה עד ללידה. אולי אלונה רוטר תענה לך היא עברה את כל ההריון בלי הידיעה,

על ידי תות_שדה* » 07 ינואר 2003, 12:13

לדעת את מין העובר או להשאר בהפתעה?
מה אתם אומרים?
אני בשבוע ה-10 להריון וחושבת שאני רוצה להשאר בהפתעה|מתנה| ולא לדעת את מין העובר עד הלידה.
יש עוד נשים כמוני? אני לא יודעת אם אצליח להחזיק מעמד.....

שליחת תגובה

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: מין העובר