על ידי נוסעת_סמויה* » 05 מרץ 2008, 10:03
מעתיקה ברשות מתוך
אמא ללי בלוג:
חיתולי הכיס המתוחכמים עוד ענקיים [על מאיה התינוקת], ובינתיים אנחנו עם חיתולי בד רגילים (פריפולד) וכיסויי פלסטיק מהסוג הכי פשוט שיש. (...) ואז גיליתי את הבעיה הבאה - הסוג הזה של חיתול נשאר רטוב. אין משהו שיחצוץ בין הפיפי לגוף. והבנתי שמה שאני מחפשת עכשיו זה מלבן של פליס, שאפשר יהיה להניח בין החיתול בד לגוף, כדי שהפיפי יחלחל הלאה והגוף שלה יישאר יבש. וכמובן שאפשר לקנות בדיוק מלבנים כאלה באתרים של חיתולים, אבל הרגשתי שאני לא רוצה. שנראה לי מטופש לשלם $10 על 6 מלבני בד, וחוץ מזה לא בא לי לצרוך עכשיו. אז נתתי לצורך להסתובב יומיים, והבוקר ראיתי בארון שלי מין עליונית פליס כזאת שהיא מאד קצרה (כנראה שזה היה אופנתי מתישהו לפני מיליון שנה בתואר ראשון כשקניתי את זה). והסתכלתי עליה, לרגע תהיתי איך בכלל קרה שזה הגיע איתנו לאמריקה ולא נמסר עם ערימות הבגדים שפיניתי לפני הנסיעה, כי אין סיכוי שאני אצא מהבית עם הבגד הזה. וגם בתוך הבית הוא לא ממש מחמם כי הוא מגיע עד הפופיק בערך אז הנה! יש לי פליס לגזור ממנו מלבנים, בלי לקנות שומדבר מבחוץ. כנראה שבשביל זה הוא בא לאמריקה
דפוס החשיבה הזה הוא די חדש לי, ויש בו משהו שמרגיש מאד נקי ונכון. מכונס. מתמקד בצורך ולא רץ החוצה לחפש את הפתרונות. גם את הבית לא ממש ארגנו לכבוד בואה של מאיה. לא קנינו לה אמבטיה, ועוד אין שיטה מסודרת לטיפול בכל החיתולים, וגם עריסה קטנה הזמנתי רק לפני כמה ימים ואמורה להגיע בקרוב. כדי שיהיה לה איפה לישון במשך היום כשהיא לא על הגוף. אפשר להסתכל על זה כלא מאורגן, לא אחראי, לא מתכנן. "הרי ברור שצריך, למה לא לארגן מראש?". ככה לימדו אותי לראות דברים כאלה (...) אבל אני בוחרת עכשיו להסתכל על זה אחרת. ברור? שצריך? אולי. נחכה שנגיע למצב, ונראה. הרבה מהדברים שכל כך "ברור" שצריך אותם, הם בעצם מיותרים לגמרי. ואני מעדיפה להיות קצת בלי ולבין מה באמת חיוני, מאשר למלא את הבית בדברים מיותרים.
ובכלל, הדברים הכי חיוניים מגיעים על הדרך. קנינו פה המון דברים ביד שנייה מאנשים (כמעט כל הריהוט שלנו), ובהרבה מקרים קיבלנו גם משהו בחינם שמישהו כבר לא היה צריך כי הוא בכל מקרה עובר דירה. ופעם אחרי פעם מסתבר שהדברים האלה שקיבלנו בחינם הם הדברים הכי טובים, הכי שימושיים. באמת יש שפע ביקום. ודווקא כשמצמצמים את הצריכה ואת אינסוף החפצים, אפשר להרגיש את השפע בצורה הרבה יותר ברורה...
מעתיקה ברשות מתוך [po]אמא ללי בלוג[/po]:
חיתולי הכיס המתוחכמים עוד ענקיים [על מאיה התינוקת], ובינתיים אנחנו עם חיתולי בד רגילים (פריפולד) וכיסויי פלסטיק מהסוג הכי פשוט שיש. (...) ואז גיליתי את הבעיה הבאה - הסוג הזה של חיתול נשאר רטוב. אין משהו שיחצוץ בין הפיפי לגוף. והבנתי שמה שאני מחפשת עכשיו זה מלבן של פליס, שאפשר יהיה להניח בין החיתול בד לגוף, כדי שהפיפי יחלחל הלאה והגוף שלה יישאר יבש. וכמובן שאפשר לקנות בדיוק מלבנים כאלה באתרים של חיתולים, אבל הרגשתי שאני לא רוצה. שנראה לי מטופש לשלם $10 על 6 מלבני בד, וחוץ מזה לא בא לי לצרוך עכשיו. אז נתתי לצורך להסתובב יומיים, והבוקר ראיתי בארון שלי מין עליונית פליס כזאת שהיא מאד קצרה (כנראה שזה היה אופנתי מתישהו לפני מיליון שנה בתואר ראשון כשקניתי את זה). והסתכלתי עליה, לרגע תהיתי איך בכלל קרה שזה הגיע איתנו לאמריקה ולא נמסר עם ערימות הבגדים שפיניתי לפני הנסיעה, כי אין סיכוי שאני אצא מהבית עם הבגד הזה. וגם בתוך הבית הוא לא ממש מחמם כי הוא מגיע עד הפופיק בערך אז הנה! יש לי פליס לגזור ממנו מלבנים, בלי לקנות שומדבר מבחוץ. כנראה שבשביל זה הוא בא לאמריקה
דפוס החשיבה הזה הוא די חדש לי, ויש בו משהו שמרגיש מאד נקי ונכון. מכונס. מתמקד בצורך ולא רץ החוצה לחפש את הפתרונות. גם את הבית לא ממש ארגנו לכבוד בואה של מאיה. לא קנינו לה אמבטיה, ועוד אין שיטה מסודרת לטיפול בכל החיתולים, וגם עריסה קטנה הזמנתי רק לפני כמה ימים ואמורה להגיע בקרוב. כדי שיהיה לה איפה לישון במשך היום כשהיא לא על הגוף. אפשר להסתכל על זה כלא מאורגן, לא אחראי, לא מתכנן. "הרי ברור שצריך, למה לא לארגן מראש?". ככה לימדו אותי לראות דברים כאלה (...) אבל אני בוחרת עכשיו להסתכל על זה אחרת. ברור? שצריך? אולי. נחכה שנגיע למצב, ונראה. הרבה מהדברים שכל כך "ברור" שצריך אותם, הם בעצם מיותרים לגמרי. ואני מעדיפה להיות קצת בלי ולבין מה באמת חיוני, מאשר למלא את הבית בדברים מיותרים.
ובכלל, הדברים הכי חיוניים מגיעים על הדרך. קנינו פה המון דברים ביד שנייה מאנשים (כמעט כל הריהוט שלנו), ובהרבה מקרים קיבלנו גם משהו בחינם שמישהו כבר לא היה צריך כי הוא בכל מקרה עובר דירה. ופעם אחרי פעם מסתבר שהדברים האלה שקיבלנו בחינם הם הדברים הכי טובים, הכי שימושיים. באמת יש שפע ביקום. ודווקא כשמצמצמים את הצריכה ואת אינסוף החפצים, אפשר להרגיש את השפע בצורה הרבה יותר ברורה...