בדף [po]יציאה בכריעה[/po] יש הרבה טיפים לפעוטות (ככה הדף התחיל בעצם. בהמלצות סירים... ;-))
תמרושרוש, אני יכולה לנסות לערוך קלות ולשלוח לך פרטי, בטח.

[u]אני לא מצליחה למצוא תמונה שאפשר להעלות לרשת[/u]
תוכלי לשלוח לי למייל???

[u]יש עוד רעיונות?[/u]
לכרוע כשכפות הרגליים על המושב של השירותים ואת תומכת בו לפי הצורך? אחלה תנוחה לדעתי, אצלנו היא משתכללת מיום ליום...

[u]תכלס, לא תפסתי אותה אף פעם בירכיים, תמיד השענתי עליי במידת הצורך והחזקתי את הרגליים מכפות הרגליים צמודות לגוף, לא פעם ביד אחת.[/u]

:-0
אני אנסה בפשפוש הבא...

רק רציתי לציין, שעלעלתי היום באלבום התמונות ובכל תמונות הפשפוש אני מפשפשת אותה בכריעה שלה! מגיל אפס.
אז איך בגיל אפס? תכלס, לא תפסתי אותה אף פעם בירכיים, תמיד השענתי עליי במידת הצורך והחזקתי את הרגליים מכפות הרגליים צמודות לגוף, לא פעם ביד אחת.
אני לא מצליחה למצוא תמונה שאפשר להעלות לרשת בלי מבוכה... אז אני אנסה למצוא משהו אחר...
בינתיים מקווה שזה עוזר למישהי.

[u]עדיין מחפשת רעיון לפשפוש מתוך שינה[/u]
הילד ישן בלי מכנסיים השיטה דומה לזו של ניצן ואצבע אחת מאי שם למטה מכוונת ישירות לתוך הסיר. אמנם לקח כמה חודשים של אימונים והסיר שלנו ממש מתאים לזה בול (יש לו משענת מצחיקה כזו שמשמשת חומת הגנה מעולה) אבל עובד בהנחה שהעולל מוכן להתפשפש ולא מעדיף לשחות בשלולית מתחת לפוך (גם כן סוג של העדפה...).

בשביל בן? באמת לא יודעת... אולי לבשמת יהיה רעיון. אצלנו היא יונקת בערסול, ואני בפישוק קל והקערה הרחבה בין הרגליים. הפישה יורדת לקערה בעקרון.

אה, תמרוש, אבל האפרוח שלי כבר גדול והגב שלי כבר שבור...
תנוחות עצמאיות בלבד בשבילי!!
(טוב, מה זה עצמאיות.. שרוב המשקל מוחזק על ידו ואני תומכת. תנוחת פשפוש קלאסית עד לפני חודש זה די והותר..).

בינתיים מקריאה פה אתמול הצלחתי להבין (אוף, למה אני לא מבינה דברים כה פשוטים לבד?) שבמקום לוודא כמו בתנוחת פשפוש קלאסית שהבולבול לא עולה למעלה, בפשפוש בעמידה עלי לוודא שהבולבול לא יורד למטה!! (- ז"א במקום לשים את האצבע שלי למעלה, לשים אותה למטה)
טוב, בכל זאת אף פעם לא היה לי בולבול וחסרה לי ההבנה הבסיסית בעניינים אלה.

אז בקיצור הרבה פחות טיפות פיפי על המכנסיים...

עדיין מחפשת רעיון לפשפוש מתוך שינה..

>תמרוש<

[u]ואם אתן מפשפשות באסלה, לאן הולך הפיפי? הוא הרי עף ישר קדימה![/u]
אני משקיעה את הישבן שלו לתוך האסלה כשהרגליים (הירכיים) שלו נשענות על הקרש, וכך גם הפיפי נכנס פנימה. תנוחת פשפוש קלאסית עם התאמה לאסלה.

איזה דף מצוין!
הקטנצ'יק (שנה) אוהב לעשות בכריעה- פיפי, קקי. הוא גם אוהב לעשות את זה על הרצפה ופחות בכל מקום אחר )-:
אנחנו כורעים על השיש שליד הכיור (בשירותים כמובן)- עם הפנים לכיור בפיפי, עם הפנים לאמא והטוסיק מעל לכיור בקקי (זה קצת בעייתי כי בכל אופן כשעושים קקי יוצא פיפי, ואני צריכה לשים איזה מגבת ביני לבינו אחרת אני רטובה. הבעיה השניה זה שאני מרגישה כאילו אני מלמדת אותתו שזה בסדר לעשות פיפי על אמא...
על סיר הוא לא היה מוכן לשבת לשניה, גם קערות מביאות לו את הסעיף, וכשאנחנו הולכים לאסלה הוא רק מנסה לחקור את הפלא הזה ולא לעשות בה כלום.
לאחרונה התחלנו לפשפש בעמידה על דופן האמבטיה ואז הפיפי הולך לאמבט. אבל זה לא רלוונטי לקקי. ואם אתן מפשפשות באסלה, לאן הולך הפיפי? הוא הרי עף ישר קדימה!

יש איזשהי בעיה בהשתנה בעמידה?
יש איזשהו רעיון לסרבני סיר- קערה- אסלה?

בלילה אני מפשפשת אותו כמו קטנטן על מגבת. רוב הזמן הוא מסרב. אבל נראה לי מבאס להעמיד אותו מתוך שינה, לא?

אמאללי, בקרוב היא כבר תטפס לשם בעצמה. :-)
ככה הקטינא עושה קקי כבר הרבה זמן. ממש כיף לראות את הכריעה העמוקה והבריאה הזאת.

רק רציתי לשתף, שהבוקר היא שוב עשתה קקי בשירותים כשהיא עומדת על הקרש ונשענת עליי, וממש יכולתי לראות איך מהתנוחה הזאת מתפתחת אחר כך הכריעה. היא נשענה עליי עם החלק העליון של הגוף, ושלחה את הטוסיק אחורה וקצת למטה. זאת אחלה תנוחה, הקקי מגיע מייד למקום המיועד בלי תחנות ביניים, ואם אני יושבת על שרפרף אז גם ממש קל לי להחזיק אותה כמה זמן שזה לוקח. :-)

להפשיל את המכנסיים לברכיים. לא יותר נמוך. מאד משנה. איפה נרטב לה? באמצע או ליד הרגליים?
אפשר להשתמש עדיין בחצאיות עם גרביון עם חור גזור בתוסיק. (פשוט לגזור את הקטע שבין המשולש התפור מאחור.)
מטעמי קור ואולי צניעות, אפשר ללבוש מכנסיים מתחת לחצאית, ואז אפשר להנחות אותה לפשוט לגמרי את המכנסיים כשהיא משתינה.
אצלנו זה רלבנטי כבר המון זמן, והיא מפשילה עד הברכיים, כורעת נמוך מאד ומשתינה בלי תקלות.

טוב, סוגיה. לא מצאתי מקום חי יותר להעלות אותה. גדולתי, כאמור, אלופת הפיפי בכריעה ("פלייה" בלשוננו עמוסת הבאלט קלאסי) אבל... בדרך כלל מסתובבת עירומה או עם חצאית בלי תחתונים מתחת וזה מקל עליה ללכת הצידה ולעשות וגמרנו. והנה הגיע קצת קור לאיזורנו ולפעמים היא עם מכנסיים (בעיקר כשהיא רוצה לטפס על עצים) ואז יש לה פיפי, היא מנסה לעשות בנחת בצד בלי עזרה וחוזרת מבועסת עם מכנסיים רטובים, כל כך רצתה לעשות לבד בלי עזרה כמו גדולה. כל דרך שלי ללמד אותה איך להחזיק את המכנסיים לא ממש הועילה ואם אני מחזיקה לה היא מתבעסת שלא עשתה לבד. כשאנחנו בחוץ, בטבע אני עושה לידה ומראה לה בדיוק איך מחזיקים וכו' אבל דוגרי גם לי הכי פשוט עם חצאית (אבל לא לטפס על עצים). היש למישהו רעיון? לכולכן זה יהיה רלוונטי בעוד שתי שניות בערך.

טוב, קראתי....
(אני לא בטוחה שבעיון יתר, אולי פספסתי משהו)
ונראה לי שכל התהליך קצת מוקדם מדי בשבילנו עדיין? כלומר, הוא נעמד עם תמיכה אבל לא הכי יציב ולא עומד לבד, וכל התנוחות האחרות יהיו מעשיות יותר אחרי שתהיה לו עמידה עצמאית, לא?

בינתיים אנחנו מפשפשים כרגיל במקומות "גמישים" (מעל אמבטיה ובשיחים) ופחות אוהבים אסלות, אבל זו [po]שביתת פשפושים[/po] נורמלית אצלו. אסלה היא בניקוד הכי נמוך.
ומפספסים קקיים באופנים מוזרים למדי :-P
ומגדלים שיניים ונמצאים בביקורים אצל מיליון אנשים - זה לא הזמן לחידושים והמצאות בתחום...

בעצם, אפרופו חידושים, אנחנו כן לומדים [b]לא להכניס יד לזרם![/b] :-D. או במנטרה שלי: "קודם משתינים, אחר כך נוגעים!" (או שנהיית לנו מזרקה משוגעת למדי)

סלט, אני ממש שמחה לשמוע! @}

[u]לאחרונה (בלי קשר לתנוחה) היא גם מתכופפת לראות מה יוצא[/u]
כן, גם שלי. איזה מצחיק זה....

זו פשוט תנוחה גאונית! (כריעה על כפות הידיים שלי).
פתר לי את את בעיות ההשתוללות מעל הכיור. חשבתי שזו תהיה אקרובטיקה, אבל מסתבר שזה מרגיע אותה וגורם לה לעשות את מה שהיא צריכה לעשות די מהר.
לאחרונה (בלי קשר לתנוחה) היא גם מתכופפת לראות מה יוצא :-)

<יוצאת מהדף, עד שהיא תתחיל לעמוד...>

טוב, רק פתחתי את הפה... :-( .
עכשיו הוא מסרב כמעט לכל פשפוש ולכל מקום שמציעים לו. מיד אחרי זה נעמד (תומך בשולחן) ועושה על הרצפה.
זו לא סתם שביתת פשפושים, זה משבר העמידה! הקטנטון (8 חודשים) אוהב לעמוד ולא מוכן להתכופף.
אני צריכה למצוא רעיונות יצירתיים לתקופה הזאת.

[po]מדור בלי חיתולים[/po]

[u]הו הו!![/u]
הדף הזה הוא [u]בתזמון מושלם בשבילי[/u]
הוא לא אוהב את הסיר כבר הרבה זמן. מבחינתו זה משהו זר ולא מוכר (למרות שהתפשפש בו לא מעט כשהיה קטן).
הוא יושב, עומד כשהוא אוחז בכל דבר בערך ומשתין בעמידה כשמזדמן לו :-) בד"כ דרך סורגי הלול.
אני מניחה שכריעה תגיע אחרי עמידה עצמאית, נמתין בסבלנות @}

הו הו!! מתישהו אני גם אקרא את הכל... תודה לכולכן ותמשיכו בינתיים בלעדי, אני אחבור אליכן כשיתאפשר לי
@}@}@}@}@}@}
@}@}@}
@}

(אז זה כן נושא שמצדיק דף נפרד? איזה יופי. כבר חשבתי שאני מעמיסה דפים סתם, במקום לדחוס את הכל ב [po]תנוחות פשפוש[/po])

אם כך, נשמע על פניו שהיא ממש מוכנה לזה. לדעתי זה מאפשר מעבר מאד חלק להמשך כריעה עצמאית. לנו היה שלב ישיבה על סיר שהיא לא אהבה ואני גם לא, אז חזרתי לתנוחה הזאת והעפתי את הסירים ונתתי לה לכרוע על מגבת על הרצפה. (זה רעיון גם לאחרות) היום יש לנו גם סיר, כשהיא בוחרת להשתמש בו, היא יושבת לפיפי מהיר (הוא די נמוך) וומטפסת עליו וכורעת עליו בשביל קקי :-)
אם את מרגישה שזה אקרובטיקה, אז אולי את לא מייצבת אותה מספיק טוב עלייך (על הגוף לא על כפות הידיים) זו צריכה להרגיש תנוחה בטוחה לשתיכן.

היא כמעט בת חצי שנה. אקטיבית מאוד וחזקה.
עוד לא יושבת (אבל רוצה).
בכל מקרה, את הכריעה על הידיים אני מרגישה בנוח לעשות כשאני יושבת על הספה ומפשפשת לקערה. בעמידה כשהיא לפעמים משתוללת מעל הכיור אני לא עושה כזאת אקרובטיקה :-)

סלט, בת כמה היא?
חשוב להשעין אותה עלייך בנוחות בהתחלה, שלא יווצר לחץ מיותר על רצפת האגן.
כשלעצמה זו איננה תנוחה בעייתית, אבל אם יש נטייה לבעיות, עדיף לא להחמיר אותן בגלל שממהרים.
@}

ניסיתי, ואכן היא מחזיקה את עצמה יפה מעל הקערה. לא הצליחה לעשות שומדבר בתנוחה הזאת, אבל נראה שאפשר לעשות את זה מעט כל פעם וזה יתרום לחיזוק כללי של השרירים הרלוונטים ולהתאמן על התנוחה.

בסיבוב הזה הכל שונה כי התחלתי לפשפש בגיל חמישה שבועות ובפעם הקודמת התחלנו בישיבה עם תמיכה על סיר קטן בגיל חצי שנה, כך שהישיבה אצלה היתה מקושרת לצרכים ועם קטנטונת זה ממש לא ככה. בינתיים.

ממש מגיל צעיר. לאזוכרת ספציפית. אבל המספר זה לא מה שמשנה. מה שמשנה זה שמרגישים שהתינוק האישי המיוחד והייחודי {@ יכול להחזיק את עצמו יציב על רגליים מקופלות במידה מסויימת (יעני לא המצב הזה שנשפך כשהם עוד פיצים, אבל מצד שני ממש לא צריך תינוק עומד יציב. פשוט תינוק שלא קורס כשמחזיקים אותו ככה. שמגיב לתנוחה ומחזיק את עצמו.)
איך יודעים מתי זה קורה? פשוט מנסים. אם מרגישים שהתינוק מחזיק את עצמו, מסמנים, אם לא, חוזרים לירכיים ואז מסמנים.
מאד מוקדם.

גם להשאר עם האצבע על הדופק, להרגיש אותו. אם מתחיל לנוע באי נוחות לחזור לירכיים. לא להשאר יותר מדי זמן בתנוחה.
(כמה זה יותר מדי? עד שהוא מסמן שלא נוח לו. בלי סטופר.)

[u]כריעה נתמכת על אמא מעל קערה.[/u]
ניצן, באיזה גיל זה היה?

הופ, נזכרתי בעוד משו...
אצלנו היה מעבר שבו היא כרעה לי על כפות הידיים. כלומר במקום להחזיק אותה מתחת לירכיים, כפות רגליה היו מונחות על כפות ידיי, וגווה נשען עליי. כריעה נתמכת על אמא מעל קערה.

קלמנ, קחי את זה צעד קדימה. כשאת יושבת עם הפנים לנאגרה, הניחי את כפות רגליה בפישוק על שני צידי מושב האסלה לידך. תני לה להשען עלייך בנוחות ולהיות בתנוחה כריעתית נתמכת. פששששש....

מישהי מוכנה להעתיק לפה את המלצות הסירים מ{{}}[po]יציאה בכריעה[/po]? זה ממש בראש הדף... למעשה הדיון התחיל בכריעת ילדים ותינוקות...

פוצ' עושה בסיר מגיל חצי שנה בערך, פחות או יותר מאז שלמדה לשבת היטב.
ואיך עושים? בהתחלה חיבקתי אותה מאחור בזמן שהיא ישבה על הסיר, והשמעתי את הצליל המפורסם פשש...פששש
בתוך פעמיים היא כבר הבינה טוב מאוד מה זה הסיר הזה. אחרי שהתרגלה לסיר, אני יכולה להושיב אותה עליו גם בלי הצליל הקסום והיא כבר יודעת מה לעשות הלאה.
זה מאוד נוח להושיב אותה על הסיר שלה בזמן שאני יושבת על האסלה (טריק שלמדתי באחרונה מ{{}}[po]ילדת טבע[/po]).

איך בחרנו?
הלכנו לחנות, היו שלושה סוגים, הושבתי אותה על כולם וברגע האחרון לא לקחתי את הנוח ביותר, שיש לו כפתור עם מוזיקת מידי בלתי נסבלת D-:
אני מאוד מרוצה מהסיר שלנו. הוא בדיוק למידתה, היא יושבת עליו בלי שום תמיכה כבר חודש בערך (גם היא בת תשעה חודשים), ונוח לה מאוד לזוז איתו (אבל לא לקום ממנו בעצמה. יתרון בשבילי).

באסלה אנחנו משתמשות לפעמים בתנוחה הפוכה, שהיא בעצם תנועת פשפוש קלאסית. אני יושבת עם הפנים לניאגרה ומחזיקה אותה כמו תינוקת קטנה. אחרת (כלומר קדימה) זה משפריץ לי.

פעם כבר דיברתי טובות על הסירים שמצאתי כשהחיפושית שלי הגיעה לשלב הישבה על הסיר. הצלחתי למצוא סירים ממש ממש נמוכים כאלו שכשהיא עושה קקי יש בדיוק מרחק מדוייק כדי שהוא לא יגע בטוסיק. הישיבה שלה על הסיר היא ממש כריעה עמוקה.
ברגע שבמבי שלנו התחיל לשבת הוא סרב לתנוחות פשפוש שלא בחיק הטבע וגם אז רק לפיפי, קקי הוא מעדיף לעשות בכריעה (ישיבה על סיר נמוך מאוד). רק בלילה יש לנו עדיין עניינים ואני מפשפשת אותו בתנוחה מאוד משונה מעל הסיר שיושב על מגבת כי יש גבול לכמה טוב אני מכוונת מתוך שינה (וזה בהנחה שהתחשק לו להודיע לי לפני ולא אחרי שעשה...).
החיפושית שהיא כבר אוטוטו בת שלול וחצי עדיין מעדיפה חזק לעשות בסיר, גם לי זה מאוד נוח כי אני לא צריכה לבלות מול דלת השרותים כשהיא עושה והיא יכולה להמשיך בעיסוקיה תוך כדי (הכי אוהבת לשחק בישיבה על הסיר) אבל הנה, לפני כמה שבועות אני מקבלת ממנה הזמנה לשרותים שם אני מוצאת אותה על האסלה עושה קקי בכריעה מושלמת, כולה אושר. עכשיו כשמתחשק לה אקרובטיקה היא מטפסת, לפעמים מתחשק לה סמי-אקרובטיקה אז היא שמה לעצמה את הישבנון כדי לטפס בקלות אבל עדיין בדרך כלל מעדיפה סיר.
בשבלולון מעדיף כאמור באופן מוחלט לעשות קקי בסיר בחמש בבוקר כשאני מצחצחת שיניים. יצא לנו להשתמש בחוץ בסיר מתקפל (אמא אחת הביאה למפגש) וזה היה להיט, מאוד מאוד נמוך וחזר מידית לאדמה, חבל שבאותו היום לא הבאנו כלים לחול כי אז גם הייתי חופרת מתחת בור ומכסה באדמה ולא רק בעלים.

אח, [po]תמרוש רוש[/po], תמיד דפי הפשפוש שלך הם בתזמון מושלם בשבילי....
קטנתי אוהבת לעשות קקי בעמידה, וגיליתי בימים האחרונים שיטה חדשה - היא עומדת על הקרש של השירותים תוך כדי שאני מחזיקה אותה ותומכת בה, ועושה קקי ככה. זה לא [b]הכי[/b] נוח אבל הוא ברובו נופל לתוך השירותים :-P. ואם היא משתפת פעולה אני לא מתנגדת... זה קצת קשה להחזיק אותה ככה, במיוחד כשהיא כל הזמן זזה, אבל יש לי תחושה שזה שלב זמני.
בישיבה היא לא ממש מסכימה לעשות - קקי בוודאי שלא אבל גם פיפי לא. היא מסכימה להתפשפש מידי פעם עדיין בתנוחת פשפוש קלאסית והרבה פעמים לא מסכימה בכלל.

אין לי כח לכתוב "מאמרון" אז אני אוסיף מדי פעם חתיכות מידע, מקווה שזה בסדר מבחינתך, תמר.

אז ככה, למיטב הבנתי גם בנים אמורים להשתין בכריעה. יש מבנים של פין (במיוחד אחרי מילה) שזה לא פשוט בהם, אלה שמרססים מעלה. אבל זה לא המצב [b]הטבעי[/b] של מבנה הפין. באופן טבעי שחרור יציאות אמור להעשות בכריעה, אצל זכרים ואצל נקבות הפיפי אמור ליפול קדימה יחסית והקקי ישירות מטה. (כלומר יש הפרדה בין השניים והפיפי לא מתערבב בקקי ומסריח אותו כמו שהיה קורה באסלה או אילו עשינו את הצרכים לתוך בור יחיד.

לגבי תינוקות, הרי בהתחלה התנוחה הפסיבית שאנחנו מחזיקים אותם בה היא "כריעתית" המעבר הלא טבעי הוא לישיבה ואני חושבת שעדיף לדלג עליו לגמרי. לכן לא כדאי להשתמש בישבנון או בסיר ייעודי מערבי אלא להשאר עם קערות נמוכות וגיגיות.

דבר ראשון - למידה נעשית מדוגמה אישית. אצלנו השירותים פתוחים ויש שני שרפרפים. זה לא שאני קוראת לה לבוא לראות :-P אבל אני לא מסתירה את הפעילות החיונית הזו מפניה.

כשהוא במצב עמידה, אם את רואה שהוא רוצה לפשפש, במקום להרים אותו, נסי לגעת בעדינות בבסיס הגב שלו. מעל עצם הזנב. לשים יד מלאה שם, עם האצבעות כלפי מטה, ולתת [b]כיוון[/b] לתנועה כלפי מטה. [b]בשום אופן לא לדחוף אותו כלפי מטה או להכריח אותו[/b] רק לתת לו כיוון, לדבר עם הגוף שלו.
בהזדמנויות שהוא כורע בעצמו? להניח שם את היד ל"תזכורת" נוירולוגית... :-) אפשר להגיד במילים "אתה כורע" ולחייך אליו. מה שיותר נוח לך בתקשורת איתו.

באופן טבעי אין צורך בזה, כי כולם כורעים סביב הילד. אבל כדי שההתנהגות האינסטינקטיבית הזו לא תאבד בים של אנשים עם יציבה מחורבנת וישיבה גרועה יותר, יש לעזור לה, לדאבוננו, לעבור לקורטקס. כלומר כן, להשתמש בשפה (קורטקס קדמי), לציין שעכשיו יש כריעה, אם את רוצה (אני לא עשיתי את זה) אפשר לדבר בשבח הכריעה :-)

כשעוזרים לו לכרוע, שימי מתחתיו קערה נמוכה נמוכה. כמעט כמו צלחת עמוקה למרק. גם אצל בנות בכריעה נמוכה יש "סכנה" של השפרצה קדימה. אצלנו פתרנו את זה עם קערה שקנינו בחנות לבעלי חיים - קערה לשתיית מים לכלבים :-) הדפנות שלה פשוט עולות ישר למעלה, בלי שיפועים, והיא שטוחה ולא עמוקה מדי. אם הילד כורע "טוב" אז התוסיק שלו כמעט נוגע בקרקעית הקערה. במקרה של קקי זה יכול קצת לבעס אותם.

אפשר לבנות מתקן מאד מאד מאאאד פשוט מעץ (זה מה שאני עשיתי בהתחלה) לוקחים ארבע קורות קצרות מניחים שתיים על הצד (לא שוכבות, על החלק הארוך והצר, כלומר עומדות על הצד) במרחק של כ40-50 סמ זו מזו. משכיבים עליהן שתי קורות נוספות ארוכות יותר (הפעם בשכיבה ממש, על הצד הארוך והרחב) ליצירת מלבן, ברוחב הרגליים של הקטן. מחברים הכל יחד. אפשר לעשות לזה וריאציות. הרעיון הוא ליצור גובה שבתוכו/מתחתיו אפשר להכניס קערה בנוחות, ושהילד עדיין ירגיש בטוח לעמוד שם. יותר מאורח הוא גם ידע לרדת ולעלות מזה בעצמו. אפשר להניח קרוב למשהו שיאפשר לו להחזיק.
היתרונות? לא נוגע עם הטוסיק בקקי ועדיין כורע כריעה עמוקה עמוקה.
החסרונות? לא פעם הם מצליחים לרסס לכל הכיוונים ולא לקלוע לקערה (אפשר להניח מגבת או חיתול טטרה מתחת להכל) קצת יותר מסורבל לתינוק קטן.
אבל מצד שלישי, זה יכול לתרום לשיווי משקל בהמשך :-)

זהו בינתיים. זה עוזר?

[u]ואני מרגישה שתנוחות הפשפוש המקוריות כבר מתחילות להיות לא רלוונטיות לגביו[/u]
הבן שלי עדיין מאד אוהב לעשות קקי בתנוחת פשפוש בחצר (בן שנתיים ותשע...)
פיפי בעמידה הוא התחיל לעשות ביוזמתו ברגע שלמד להעמד. בגיל שנה ומשהו, כשהיה מספיק יציב בשביל זה, לימדתי אותו לעלות על שרפרף כדי להשתין באסלה בעמידה. להשתין בגינה בעמידה הוא די למד לבד... רק הראיתי איך להפשיל את הבגדים בלי שיירטבו. (אם הילד לא נימול צריך ללמד אותו לכוון גבוה, או להוריד את המכנסיים לגמרי, אחרת הזרם ילך למטה וירטיב אותם.)
לכרוע עצמאית הוא לא מסכים בשום אופן (כדי לעשות את צרכיו, הכוונה, כשהוא משחק אין לו בעיה לכרוע). הוא מעדיף שאחזיק אותו, או לשבת על האסלה. ממש לאחרונה הסכים פעם פעמיים לכרוע בלי עזרה.
גם סיר הוא פסל באופן גורף (הוא גם ילד מאד גדול ולא ראיתי שום סיר שיכול להתאים לו).
הכי טוב לזרום עם הילד...

תמרוש, כל הכבוד על הדף!
נושא חשוב מאוד לדעתי, לפעמים לא שמים לב שהם כבר בעצם גדולים...!
יש לי המון תובנות (מעצמנו) וגם המון שאלות ורצון לשמוע וללמוד מאחרים...
אבל כרגע צריכה לזוז.
[u]מצפה לדיון בכליון עיניים[/u]

כשאני אתעורר בעוד 4 שעות בערך אני אתרום את מה שיש לי לדף החשוב הזה, בינתיים יש כמה רעיונות והתייחסויות חשובות ב{{}}[po]יציאה בכריעה[/po]

לאני כבר זמן מה באותו מצב בדיוק, מין תקופת מעבר בין קערת פשפוש לסיר\ישבנון.
לפעמים הוא מסכים לקערה ולפעמים רק לישבנון שלו.

[u]איך לבחור סיר? ואיך... מה בדיוק לעשות אתו?[/u]
אני בחרתי סיר שיהיה גדול מספיק כדי שישב בנוח ואוכל לראות אם הוא עושה פיפי וגם שיהיה נוח וקל לנקות אותו.
בנתים הוא מסרב לשבת עליו.


[u]איך משתמשים באסלה?[/u]
האסלה אצלנו זה המקום המועדף עליו. פעמים רבות יהיה לו פיפי והוא יסרב בכל תוקף לקערה אבל על האסלה ישב בלי בעיות. מה שכן, רעשן או משהו לשחק או לנשוך אותו עוזר להושיב אותו שם בשקט.


[u]איך להימנע מישיבה על האסלה (השבנון מחריד אותי בתנוחה שהוא מזמין)? גם במקומות אחרים ולא רק בבית?[/u]
לנו יש ישבנון מרופד, קטן ונוח.
בבתים של אחרים אני מתישבת עד הסוף של מושב האסלה ומחזיקה אותו בתנוחת פשפוש עם הגב שלו נשען עלי.
אני לוקחת את הקערה שלו איתי לכל מקום, כך שמחוץ לבית היא האפשרות העיקרית. חשבתי לעבור בקרוב לסיר מתקפל עליו הוא יכול לשבת.

[u]ובלילה מה? (לדעתי בזמן האחרון הוא מסרב לפשפש בלילה בגלל התנוחה הלא מתאימה - הוא מרגיש את הסיר או האסלה בגב וישר מקשת אותו)[/u]
בדיוק כמו אצלנו!
אני כבר פעם נתתי לו לעשות העמידה במיטה תוך שאני מכוונת את הקערה לזרם הפיפי.
בפעמים אחרות פשוט שמתי לידו חיתול מגבת מרובע (כמו טטרא אבל מבד מגבת, אפשר מין הסתם גם סתם טטרא) והצעתי לו להתפשפש על זה בשביכה או שרצתי איתו לשירותים.

בכל מקרה, לדעתי זו רק תקופת מעבר. כשהוא יתרגל לסיר או ישבנון יהיה הרבה יותר קל.

זוטון כבר בן 9 חודשים, מתיישב לבד, נעמד ועומד עם תמיכה, ואני מרגישה שתנוחות הפשפוש המקוריות כבר מתחילות להיות לא רלוונטיות לגביו. שלא לדבר על ה"סירים" (קערות אפייה עם שפה מוגבהת) שהשתמשתי בהם עד עכשיו.

טוב, אז איך עושים את זה?
מתי אפשר לעבור לפשפוש בעמידה? ואיך בדיוק?
איך לבחור סיר? ואיך... מה בדיוק לעשות אתו?
איך מלמדים כריעה?
איך משתמשים באסלה?
איך להימנע מישיבה על האסלה (השבנון מחריד אותי בתנוחה שהוא מזמין)? גם במקומות אחרים ולא רק בבית?
ובלילה מה? (לדעתי בזמן האחרון הוא מסרב לפשפש בלילה בגלל התנוחה הלא מתאימה - הוא מרגיש את הסיר או האסלה בגב וישר מקשת אותו)
ועוד שאלות שלא עולות לי כרגע...

מצפה לדיון בכליון עיניים