על ידי אמאלה_קצת_מבולבלת* » 17 נובמבר 2009, 14:48
קצת רקע -
עומדת לפני לידה, כבר ממש לא לידה ראשונה, וכמו כל קודמותיה גם זו עומדת להיות בבית,
רוב הלידות היו אמנם מטלטלות מאוד פיזית ונפשית, אבל מבחינה טכנית לא מסובכות. השתיים האחרונות היו ממש לידות בזק, אחת ארכה שעה וחצי, האחרונה - שעה.
בלידה האחרונה חוויתי משהו מוזר - ירידת מים בלי צירים בכלל, אבל עם רעידות חזקות מאוד בכל הגוף וממש תחושה של אימה, פחד מוות שפתאום השתלט עלי.
זוכרת את עצמי שוכבת במיטה כדי להרגיע את הרעידות, מסתכלת דרך החלון ומרגישה שאני עומדת למות. כלום לא כואב, אין צירים, וכולי רועדת ועומדת למות.
אחר כך כשהתחילו הצירים ההרגשה לאט השתנתה, הרגשתי שאני יכולה לעמוד בזה, מצליחה להשתתף ולא להתנגד, ותוך כלום זמן הלידה נגמרה בטוב, ואני רק עוד נשארתי עם הזעזוע הזה של הפחד עוד ימים רבים אחרי.
עכשיו אני בתשיעי, בלילה התחילו צירים, לא מאוד כואבים, אבל מלווים ברעידות החזקות האלו, ובתחושת הפחד האיומה. אחרי שעתיים בבוקר כשכבר הדלקתי את הדוד של המים החמים, ואת הרדיאטור,
ואמרתי לבעלי שאפשר להתקשר למיילדת, הכל הפסיק. פתאום.
בערב חזרו הצירים, יחד עם הרעידות והפחד, ושוב הפסיקו אחרי שעה.
אני לא יודעת מה קורה, מפחדת מהפחד הזה יותר מאשר מהלידה, מפחדת מהלידה, מפחדת מהכאב, מפחדת מזה שהפחד שלי עוצר אותה - עוד אף פעם לא קרה לי שצירים התחילו ונפסקו סתם כך.
מה לעשות?
אולי מישהי מכירה את הפחד מוות הזה ויודעת לייעץ לי מה לעשות איתו
דרך אגב - נתקלתי בו בעבר בלידות הקודמות, אבל רק בשלב המעבר, והוא היה יחסית קצר, ולא היה לי זמן להתכונן אליו לפני, פשוט צעקתי ופחדתי עד שהתחלתי ללחוץ,
עכשיו אני רק רוצה להצליח לקבל את הלידה, מפחדת שהפחדים שלי דוחים ודוחים אותה
קצת רקע -
עומדת לפני לידה, כבר ממש לא לידה ראשונה, וכמו כל קודמותיה גם זו עומדת להיות בבית,
רוב הלידות היו אמנם מטלטלות מאוד פיזית ונפשית, אבל מבחינה טכנית לא מסובכות. השתיים האחרונות היו ממש לידות בזק, אחת ארכה שעה וחצי, האחרונה - שעה.
בלידה האחרונה חוויתי משהו מוזר - ירידת מים בלי צירים בכלל, אבל עם רעידות חזקות מאוד בכל הגוף וממש תחושה של אימה, פחד מוות שפתאום השתלט עלי.
זוכרת את עצמי שוכבת במיטה כדי להרגיע את הרעידות, מסתכלת דרך החלון ומרגישה שאני עומדת למות. כלום לא כואב, אין צירים, וכולי רועדת ועומדת למות.
אחר כך כשהתחילו הצירים ההרגשה לאט השתנתה, הרגשתי שאני יכולה לעמוד בזה, מצליחה להשתתף ולא להתנגד, ותוך כלום זמן הלידה נגמרה בטוב, ואני רק עוד נשארתי עם הזעזוע הזה של הפחד עוד ימים רבים אחרי.
עכשיו אני בתשיעי, בלילה התחילו צירים, לא מאוד כואבים, אבל מלווים ברעידות החזקות האלו, ובתחושת הפחד האיומה. אחרי שעתיים בבוקר כשכבר הדלקתי את הדוד של המים החמים, ואת הרדיאטור,
ואמרתי לבעלי שאפשר להתקשר למיילדת, הכל הפסיק. פתאום.
בערב חזרו הצירים, יחד עם הרעידות והפחד, ושוב הפסיקו אחרי שעה.
אני לא יודעת מה קורה, מפחדת מהפחד הזה יותר מאשר מהלידה, מפחדת מהלידה, מפחדת מהכאב, מפחדת מזה שהפחד שלי עוצר אותה - עוד אף פעם לא קרה לי שצירים התחילו ונפסקו סתם כך.
מה לעשות?
אולי מישהי מכירה את הפחד מוות הזה ויודעת לייעץ לי מה לעשות איתו
דרך אגב - נתקלתי בו בעבר בלידות הקודמות, אבל רק בשלב המעבר, והוא היה יחסית קצר, ולא היה לי זמן להתכונן אליו לפני, פשוט צעקתי ופחדתי עד שהתחלתי ללחוץ,
עכשיו אני רק רוצה להצליח לקבל את הלידה, מפחדת שהפחדים שלי דוחים ודוחים אותה