מיכלולה יקרה , מה שלומך??
אני רוצה להראות זווית ראייה נוספת לעצבות-
לא במקום העצב של הורמוני הלידה, חלילה ...
גם אני הצבעתי לתנועה הירוקה ( וגם אני חושבת שחייבים להחליף את השם, הוא בלבל רבים).
אבל אני לא עצובה.
גם לא בגלל מי שנבחר.
כי שינוי לא מתחיל בפוליטיקאים, הוא מתחיל אצלנו, בבתים שלנו, במשפחות שלנו, בקהילות שלנו..וזה מדבק (בטוב).
וכל עוד אנחנו ממשיכים / ממשיכות לעשות את העבודה -
אני שמחה ורגועה ומלאת השראה וכוח להמשיך בכך.
( אגב, היום נפגשתי עם שון ואהלה, אנו מכינות את המפגש הבא של נשות חזון באוקטובר- והמשפטים שעלו לנו בחלימה המשותפת לקראת המפגש :
peace is personal; וגם one peace / piece at a time
וכך אני חווה את המציאות, חלק-חלק אני מרכיבה את הפאזל מחדש, חלק חלק נרכיב פאזל של מציאות חדשה, מציאות אחרת)
וכן- בוודאי שהייתי שמחה עם עוד המוני בית ישראל היו מבינים כמה שזה חשוב, וכמה שכדור הארץ שלנו והאדמה שלנו זקוקה לנו היום יותר מתמיד,
וכמה שאנחנו זקוקים למערכת יחסים אחרת עם האדמה.
ולגבי ימין ושמאל- אני חושבת שזה פאסה. בחיי. זו רק כותרת ללא תוכן כמעט.
נראה לי שזה לא רלבנטי. יש דברים יותר חשובים. הלוואי שאנשים כבר יבינו את זה.
ועלתה לי מחשבה בשבועות החארונים, החל מהמלחמה-
יש כל כך הרבה אנשים נפלאים, משפיעים, שאינם "מתערבבים" בפוליטיקה, בגלל כל מה שמשתמע מהמילה.
ואז מה שקורה זה שכל האנשים שאני פחות סומכת עליהם, מגיעים לפוליטיקה.
איך בא לי שאנשים כמונו יהיו שם. עוד.
עוד כמונו.
שלא רק נסתכל מהצד ונגיד "אוי...זה לא צריך להיות ככה"...
שנוכל באמת להשפיע.
בקיצור-יש לי הרהורים רבים על כך, על להיות מעורבת יותר בפוליטיקה עצמה.