למי שיש לה ביוץ מוקדם יש פתרונות הרבה יותר פשוטים מכדורים. חבל באמת שלא יודעים על זה.
מי שצריכה הכי פשוט להרים טלפון ל'מכון פועה' (נחמדים וכיף לדבר איתם. עם המון נסיון בכלל בתחום הפריון ונותנים גם פתרונות לכל סוגי הבעיות בפריון) 02-6515050
המלצה בחום!!

מרד הטובלות - טור על אימותינו שבחרו במסורת משלהן.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4342679,00.html

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

ואני, אגב, הייתי הולכת על החוויה האמיתית האורתודוכסית. אם טובלים, אז עד הסוף...

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

חבל על החוויות המבוזבזות. מגיע לנו באמת הטוב ביותר ויש הרבה כאלה. לא טוב לך במקווה מסויים? נסי אחר. יש ברוך השם הרבה והרי בסופו של דבר זה עניין של יחסי אנוש, כמו בכל אינטראקציה רגישה. בהצלחה והרגשת התעלות לכולם!!

יש מקווה בקיבוץ חנתון ליד צומת המוביל. המקום יתאים למי שמעוניינים בטבילה במקווה המנוהל על פי גישה רוחנית מסורתית ליברלית. מקווה שיוויוני, אפשר לבחור לטבול לבד או בנוכחות מלווה.
[url=http://www.echannaton.org/?[po]page]מקווה בקיבוץ חנתון[/url] id[/po]=63

לטובלת, קיבלתי את דברייך, ותודה.
שנה טובה גם לך.
העניין הוא איננו הבחירה בדרך האורתודוכסית. גישה סגורה בעיני, היא כאשר לא עולה על הדעת שיש אפשרות שמישהו אחר רואה דברים באופן אחר.
שבת שלום.

[u]אגב, הכתב האשורי, שמות החודשים ועוד ... כול זה לא עברי -יהודי אלא השפעות זרות.[/u]
נכון.
[u]אפילו המילה דת היא פרסית.[/u]
שוב נכון (-:

יש לי אפילו אנקדוטות קטנות על ההערות האלה, אבל די, התרחקנו לגמרי מנושא הדף. אם תרצי לשמוע - מוזמנת לדף שלי.

[u]כשאת כותבת שהוסב הדין על זבה גם על נידה רגילה, זה מעורר שאלה. מדוע?[/u]
ממליצה לקרוא את הספר של ד"ר דניאל רוזנק "להחזיר טהרה ליושנה". עוסק בדיוק בשאלה הזו ומציע כיוונים (לא הלכות).
בכל מקרה, ככל שנלמד יותר את הנושא ונהפוך מומחיות בו, יחד עם אנשים אמיצים כרוזנק ועוד רבנים אחרים שלא כותבים באופן פומבי אבל פוסקים, כשטורחים לשאול אותם, באופן מותאם ונכון.
השינוי, כמו הרבה שינויים אחרים, יבוא מאתנו. כמו שהיום הרבה אשכנזים אורתודוקסים אוכלים קטניות בפסח, וד"ל.

[u]ברשותך אני משאירה אותה פתוחה, ולא נותנת כאן מענה אלטרנטיבי לתיאוריה של החוקרת שהזכרת.[/u]
רשותי נתונה, כמובן :)
[u]אני רוצה לציין שמבחינת התפיסה המדעית היום אלו לא אותן אותיות. שׁי"ן ושׂי"ן נאלצות לחלוק סימן גרפי אחד מאילוצי מיעוט אותיות בכתב האשורי שהעברית אימצה, אך אלו שני עיצורים שונים בתכלית, ומעולם לא נוצרה ביניהם קרבה.[/u]
תודה, הארת את עיניי. ידעתי שאנו כותבים בכתב אשורי אך לא ששני אלו עיצורים שונים, מעניין.
ועדיין, מכיוון [po]ש אך[/po] שערי פרשנות לא ננעלו, כמובן._ אני בוחרת לדבוק בפרשנותי. שטן עבורי הוא כול הזדמנות שאני מרגישה נטושה, נטושה מעצמי, מקירבה לבורא, אבל זה כבר לא לדף הזה.
אגב, הכתב האשורי, שמות החודשים ועוד (כמו למשל ההחמרה בדיני הנידה, לדעתי) כול זה לא עברי -יהודי אלא השפעות זרות. זה לא גורע מאהבתי והערכתי ליהדות, להיפך.
הספר של עילם גינדין מראה גם כמה כרוכות שתי התרבויות, האיראנית והיהודית, בקשרים עזים, גם לשונית.
אפילו המילה דת היא פרסית.
[u]שנה טובה ומתוקה גם לך[/u]
תודה @}

תודה על התגובה המפורטת.
[u]כשאת כותבת שהוסב הדין על זבה גם על נידה רגילה, זה מעורר שאלה. מדוע?[/u]
אני מצטערת, השאלה הזאת גדולה מדי בשבילי כדי להיכנס אליה כאן ועכשיו. ברשותך אני משאירה אותה פתוחה, ולא נותנת כאן מענה אלטרנטיבי לתיאוריה של החוקרת שהזכרת.
[u]שמתי לב ששטן ונטש הן אותן אותיות[/u]
כיוון שאני במקרה באה מהתחום, אני רוצה לציין שמבחינת התפיסה המדעית היום אלו לא אותן אותיות. שׁי"ן ושׂי"ן נאלצות לחלוק סימן גרפי אחד מאילוצי מיעוט אותיות בכתב האשורי שהעברית אימצה, אך אלו שני עיצורים שונים בתכלית, ומעולם לא נוצרה ביניהם קרבה. עד כאן מבחינה מדעית, אך שערי פרשנות לא ננעלו, כמובן.
שנה טובה ומתוקה גם לך @}

בוקר טוב, [po]כינור לשירייך[/po] ( אגב, כינוי נפלא בחרת לך), גם לי אין כונה להתווכח איתך, אלא להבהיר מספר דברים.
[u]דברים שאולי לך הכותבת היו ברורים כשכתבת, אך למי שקורא את ההודעה נשמעים אחרת[/u]
מודה לך על שהבהרת את נושא הגלות, לי זה באמת היה ברור אבל אולי לא למי שקוראת.
לגבי השאר, גם אני
[u]באתי רק להעמיד כמה דברים על דיוקם.[/u]
כשאת כותבת שהוסב הדין על זבה גם על נידה רגילה, זה מעורר שאלה. מדוע?
זבה היא מקרה יוצא מהכלל, כמו שאפשר לקרוא גם בוויקיפדיה:
"בהלכה, זבה היא אשה שמדממת שלושה ימים רצופים בימים בהם לא צפוי וסת. על פי החוק המקראי, אישה זו טמאה בטומאת נידה, אך בניגוד לנידה רגילה שמדאורייתא נטהרת שבעה ימים אחרי תחילת הדימום, הזבה צריכה להמתין עד שיהיו שבעה ימים שלמים ללא דימום ("שבעה נקיים"), ורק אז תוכל להיטהר בטבילה במקווה."
מדוע הוחלט לפתע לקחת מקרה נדיר, כמו זבה, ולהחיל אותו על כול הנידות? בעיניי זה אומר דרשני.
[u]הממ... מומלץ להציץ באיוב פרק א'.[/u]
אז זהו, שלא רק הצצתי אלא קראתי את כול הספר הקשה והנפלא הזה, ולמדתי אותו. וכמו שכתבתי, הוא כנראה נכתב לאחר גלות בבל ואכן השטן שם מופיע בתפקידו החדש.
אגב, בלימוד של ספר איוב שמתי לב ששטן ונטש הן אותן אותיות. עבורי זה היה לימוד מאוד משמעותי.
כינור, מאחלת לך שבת שלום ושנה טובה ומבורכת.

סליחה [po]פלוני אלמונית[/po]. ממש לא התכוונתי לפגוע או לזלזל. כתבתי "מצחיקה" ברוח טובה. קבלי את התנצלותי. בכנות.
רק להבהיר- נכון שבעיני ההלכה שאינה אורתודוכסית אינה בגדר "הלכה". מודה באשמה.. אולי אני סגורה וכו' ואולי לא, אבל זו דעתי.
מה שכנראה לא הבנתי בשאלה שלך זה לאיזו הלכה את מתכוונת, ולכן שמעתי סתירה בין הרצון לשמור על ההלכה לבין שאלת רב קונסרבטיבי.
אגב, לא חשבתי שאת באמת רוצה לעבוד על מישהו.
שוב סליחה אם נפגעת ממני, ושנה טובה.

למיםחיים תודה על העיצות.
שנה טובה גם לך.

[po]לעוד מישהי[/po]:
לא באתי להתווכח עם מסקנותיה של עילם גינדין (בעיקר לאור העובדה שלא קראתי את הספר) - באתי רק להעמיד כמה דברים על דיוקם. דברים שאולי לך הכותבת היו ברורים כשכתבת, אך למי שקורא את ההודעה נשמעים אחרת.

כל חוף קצת מבודד יכול להתאים.
מעין צריך להיות כזה שאפשר לטבול כל הגוף ולהיות מוקפת מים בלי לגעת בכלום.
קחי איתך חברה שתבדוק שכל השערות שלך נכנסות (ושתזהיר אם בא מישהו ותשמור על הבגדים והחפצים).
שנה טובה.

האם יש כאן מישהי שטבלה או טובלת בים או במעין ויכולה להמליץ על מקום כלשהו שיתאים?

לטובלת - רב קונסרבטיבי זה בעיניך כנראה, אני מניחה, מישהו שלא פועל על פי ההלכה. יש מי שחושב אחרת.
אורתודוכסיה זו גישה. כמו שיש גישות אחרות. והן לגיטימיות.
ולגבי ההערה שלך על מצחיקה - לא התכוונתי להצחיק.
בתגובה שלך יש משהו דומה ביחס שלך לגישה קונסרבטיבית וההערה שלך אלי - "מצחיקה" - מעביר משהו לא נעים וארוגנטי וסגור.
ואגב - אף אחד לא מעוניין ולא רוצה לעבוד על אף- אחד.

[u]גלות בבל, יש לציין (לרוב כשאומרים גלות חושבים על זו של האלפיים שנה).[/u]
ברור, לכך התכוונתי.

_השטן מופיע קודם לגלות במקרא אבל במובן של מיכשול
הממ... מומלץ להציץ באיוב פרק א'._
היא הנותנת, ספר איוב כנראה נכתב מאוחר יחסית, לאחר הגלות.
ממליצה לקרוא את ספרה של עילם גינדין, מרתק ופוקח עיניים ( גם לי שמאוד אוהבת את המקרא).

[u]בתקופת חז"ל הוסב הדין של זבה על כל נידה, ונקבע מינימום של ארבעה או חמישה ימים לפני השבעה גם למעטות שמדממות פחות. השינוי נבע בחלקו מפוסקי ההלכה ובחלקו ממנהגי הנשים באותו דור.[/u]
מה גרם לחז''ל לשנות זאת ולהחמיר, דווקא אחרי החשיפה לדיני הטומאה והטהרה של הזורואסטרים? לא מקרי, לדעתי.

ליתר דיוק:
[u]שבתורה כתוב על שבעה ימים נקיים וחז''ל הוסיפו עוד חמישה ימים[/u]
בתורה יש לנידה דין של שבעה ימים ולזבה דין של עד תום הדימום + שבעה ימים, בתקופת חז"ל הוסב הדין של זבה על כל נידה, ונקבע מינימום של ארבעה או חמישה ימים לפני השבעה גם למעטות שמדממות פחות. השינוי נבע בחלקו מפוסקי ההלכה ובחלקו ממנהגי הנשים באותו דור.
[u]זה קרה אחרי הגלות[/u]
גלות בבל, יש לציין (לרוב כשאומרים גלות חושבים על זו של האלפיים שנה).
[u]השטן מופיע קודם לגלות במקרא אבל במובן של מיכשול[/u]
הממ... מומלץ להציץ באיוב פרק א'.

לא קראתי את הדף מראשיתו, אבל רוצה רק להעיר שבתורה כתוב על שבעה ימים נקיים וחז''ל הוסיפו עוד חמישה ימים.
זה קרה אחרי הגלות, ולפי ד''ר תמר עילם גינדין בספרה המצוין: הטוב הרע והעולם - על איראן הטרום איסלמית , יש סבירות גבוהה שזה קרה בעקבות השפעה זורואסטרית על היהדות, כי זה הופיע אצלנו אחרי הגלות.
לא רק הנידה, הרבה מושגים אחרים כמו השטן ( השטן מופיע קודם לגלות במקרא אבל במובן של מיכשול ), גן עדן וגיהינום, העןלם הבא ועוד.
כול אלו מושגים של הדת הזורואסטרית הפרסית, בעיקר דיני הטומאה והטהרה שלהם מאוד מחמירים ובהרבה מקרים חז''ל אכן מחמירים יותר מאשר במקרא ( זו כמובן לא הסיבה היחידה לכך אבל בהחלט חשובה).

[po]פלוני אלמונית[/po], מצחיקה אחת...
אם חשוב לך לדעת מהי ההלכה (אכן, מעיין וים הם מקווה טבעי כשר, ע"פ ההלכה האורתודוכסית), אז למה שתלכי לרב קונסרבטיבי?...
ומצד שני- ההלכה האורתודוכסית לא ממש מתירה לנשים שאינן נשואות לטבול (חוץ ממקרים ספציפיים. למשל- הבן-איש-חי כותב שגם הרווקות יטבלו לפני ראש השנה, ואני מכירה מישהי שקיבלה היתר מהרב אריאל כדי לעלות להר הבית. אבל לא שמעתי על היתר לקיים יחסי אישות לפני החתונה.)
אגב, בירושלים יש תופעה של רווקות שטובלות (המממ..לא ממש כדי לעלות להר הבית), והבנתי שהבלניות קיבלו הוראות מפורשות לא להטביל אותן. כמובן, תמיד אפשר לעבוד על הבלנית, אבל ברור שאם ההלכה לנגד עינייך אז זה לא ממש קורקטי..

אולי תספקי פרטים ברורים יותר
מה בדיוק את רוצה לדעת ?
אני משערת שלטבול אפשר בדיוק כמו אשה נשואה וככל הידוע לי כל מקור מים חיים מתאים מעיקר הדין (ים, מעיין וכו...)
אבל זה ככה על קצה המזלג בלי לערוך בירור רציני בעניין ואולי אני טועה
בכל אופן, לדעתי זה לא האתר המתאים לשאלות כאלו, אבל זו דעתי.

יש לי שאלות על טבילה - הלכות.
על קיום טבילה אצל נשים לא נשואות.
ועל מקומות לטבילה שאינם מקווה מוסדר. - ים או מעינות - שאלה קונקרטית - היכן יכול להיות מקום כזה שיתאים?
אשמח למידע או גם מישהי שיכולה להדריך ולסייע במייל או בטלפון.
האם למשל כדאי לפנות לרב או רבה קונסרבטיבים למידע?

מתנצלת שארוך
לפי מה שהבנתי גם גבר טמא למה גברים לא טובלים???


המוות הוא אבי אבות הטומאה; כל הטומאות שבתורה קשורות בדרך כלשהי למוות.
גם זרע שיוצא מגוף של גבר, או דם-וסת שיוצא מגוף של אישה, יש בהם מוות - יש בהם תאי זרע או ביצית שהיו יכולים להתפתח ליצור חי, אולם, כשהם יוצאים מהגוף הם מתים, ולכן הם טמאים ומטמאים כמו מת.

דיני הטומאה הקשורים למותם של תאי-חיים אלה מפורטים בספר ויקרא, פרק טו. בפרק יש, לאחר הכותרת, [b]" וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר, דַּבְּרוּ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵהֶם...[/b] ארבעה חלקים:

•טומאה חמורה של גבר - זיבה - זרע שיוצא מגוף של גבר באופן לא טבעי (פסוקים 2-15): [b]"אִישׁ אִישׁ, כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ - זוֹבוֹ טָמֵא הוּא. וְזֹאת תִּהְיֶה טֻמְאָתוֹ בְּזוֹבוֹ: רָר בְּשָׂרוֹ אֶת-זוֹבוֹ, אוֹ-הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ - טֻמְאָתוֹ הִוא..."[/b] גבר זב הוא טמא כל עוד יוצא ממנו זרע, ועוד שבעה ימים נקיים לאחר מכן, ועד שהוא טובל במים לאחר מכן; והוא צריך להביא קרבן לאחר שנטהר.

•טומאה קלה של גבר - קרי - זרע שיוצא מגוף של גבר באופן טבעי (פסוקים 16-18): [b]"וְאִישׁ, כִּי-תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת-זָרַע--וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת-כָּל-בְּשָׂרוֹ, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב. וְכָל-בֶּגֶד וְכָל-עוֹר, אֲשֶׁר-יִהְיֶה עָלָיו שִׁכְבַת-זָרַע--וְכֻבַּס בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב. וְאִשָּׁה, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת-זָרַע--וְרָחֲצוּ בַמַּיִם, וְטָמְאוּ עַד-הָעָרֶב"[/b] - גבר שיוצא ממנו זרע טמא עד שהוא טובל במים, ועד הערב לאחר מכן.

•טומאה קלה של אישה - נידה - דם שיוצא מגוף של אישה באופן טבעי, בזמן הוסת החודשי (פסוקים 19-24): [b]"וְאִשָּׁה כִּי-תִהְיֶה זָבָה, דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ - שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ, וְכָל-הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד-הָעָרֶב..."[/b] - אישה נידה טמאה בסך-הכל שבעה ימים, כולל הימים שבהם ראתה דם, ועד שהיא טובלת במים לאחר מכן (פירוט);

•טומאה חמורה של אישה - זיבה - דם שיוצא מגוף של אישה באופן לא טבעי, שלא בזמן הוסת החודשי (פסוקים 25-30): [b]"וְאִשָּׁה כִּי-יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים, בְּלֹא עֶת-נִדָּתָהּ, אוֹ כִי-תָזוּב, עַל-נִדָּתָהּ: כָּל-יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ, כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה--טְמֵאָה הִוא..." [/b]- אישה זבה היא טמאה במשך כל התקופה שיוצא ממנה דם, ועוד שבעה ימים נקיים לאחר מכן, ועד שהיא טובלת במים לאחר מכן (פירוט); והיא צריכה להביא קרבן לאחר שנטהרה.
מבנה הפרק הוא כיאסטי (בצורת X - בהצלבה):
•החלק הראשון והחלק האחרון מדברים על הטומאות החמורות יותר - הטומאות הלא-טבעיות, שמחייבות את הטמא או הטמאה לספור שבעה ימים נקיים לפני שהם נטהרים ולהביא קרבן אחרי שהם נטהרים;
•שני החלקים האמצעיים מדברים על הטומאות הקלות יותר - הטומאות הטבעיות, שנמשכות זמן קצר יותר.
שני החלקים הראשונים מתייחסים לגבר (טומאה חמורה וטומאה קלה), ושני החלקים האחרונים מתייחסים לאישה (טומאה קלה וטומאה חמורה); מעיון מדוקדק בפסוקים, ניתן ללמוד על ההבדלים ביניהם.
מפסוק 3, "וזאת תהיה טמאתו בזובו" ניתן ללמוד, שהטומאה של הגבר-הזב תלויה בזובו, כלומר, ביציאת הזרע מגופו, ומכאן:

[list=1]
[*] אם יוצא ממנו זרע שלוש פעמים ברציפות באופן לא טבעי, אפילו ביום אחד, הוא כבר נחשב לזב; כך למדו חז"ל בספרא (סימן קכה): [b]"טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים"[/b].
[*] רק יציאה של זרע מטמאת את הגבר, ולא יציאה של דם או נוזלים אחרים; כך למדו חז"ל בספרא (סימן קכז): "בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם".
[/list]
מפסוק 25, "ואשה כי יזוב זוב דמהימים רבים בלא עת נדתה" ניתן ללמוד, שהטומאה של האישה-הזבה תלויה בימים, כלומר, במספר הימים שבהם יוצא ממנה דם באופן לא טבעי, ומכאן:
[list=1]
[*] רק אם יוצא ממנה דם באופן לא טבעי במשך שלושה ימים רצופים היא נחשבת לזבה; ולא אם יוצא ממנה דם כמה פעמים ביום אחד.
[*] רק יציאה של דם מטמאת את האישה, ולא יציאה של נוזלים אחרים
[/list]

מבחינה דתית יש כמה דברים:
שכבת עם חברה שלך - אתם לא נשואים, זה 1.
שכבתם אחרי ששתית - אסור לקיים יחסי מין כשאתה שיכור, זה 2.
השתמשת בקונדום שזה אסור, זה 3.
לגבי לשכב עם אישה במחזור - זה כרת. אז מה אתה שואל בעצם?

כי מבחינה דתית ספרתי 4 חטאים עיקריים (בין לבין יש עוד הרבה - כמו ייחוד), ועל כל זה אפשר לעשות תשובה. איך עושים תשובה? שאל רב. בהצלחה!

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

שכבתי עם חברה שלי בזמן המחזור ... כמובן זעם קונדום .. היא אמרה לי שהיא במחזור ואני מהשתיה לא יחסתי לזה חשיבות .. אני יודע שזה אסור האקט היה מאוד קצר ועל הקונדום לא היה דם מה אני עושה עכשיו ??? ומה ההשלכות מבחינה דתית? תעזרו לי

נועה, את פשוט מקסימה. הדרך בה את מחפשת את הטוב בכל דבר, גם בדף הזה שנפגעת בו... ממש מרגש.
מאחלת לך ובטוחה שתצליחי למצוא את דרכך עם העניין הזה @}

כן נועה אם יש לך אפשרות לשלוח הודעות את יכולה לשלוח ל- 0546565120. הוא לא פעיל בעיקרון אבל אוכל לפתוח אותו בשביל ההודעה.

נועה -
הבנת את מה שנייסיתי להסביר לך לגבי הטבעת?? כי לא ראיתי תגובה שלך...

אם את רוצה להמשיך לפתח את זה את יכולה ליצור איתי קשר במייל
ppaolina250#gmail.com

מלכה, יש אפשרות, בכיף, רק שלא בא לי לפרסם כאן את המייל שלי...
אפשר אולי לשלוח לך אותו לאנשהו?

|אוף|
בכל זאת מקווה שלא ימחק הדף הזה.

נועה, יש איזה אפשרות לכתוב לך יותר בפרטי?

[po]כינור לשירייך[/po]

שמחה מאוד מאוד שלא שגיתי בראותי לראשונה את הדף ושהבנתי נכון, שייעדת אותו לנו, לשומרות הנידה.
נעזרתי מאוד בשיח הפנימי הזה.
תודה לך לגמרי על כל מה שכתבת בעבר ועל התייחסותך לענייני האישי. תודה!!!
הייתי רוצה לקוות ולייחל שאוכל להמשיך.
אבל כנראה שאחרות מצאו לנכון להסיט את הדף לכיוון אחר, לבוא בטענות כלפי הצגת קיום הלכה מלא, ולנגן על המצפון שזה מראה את העניין כדיכוי נשים...
ואין בזה צדק כי הנה את, כפותחת הדף, נתת את הבמה והמקום לשיח בענייני ההלכות הללו ותחושותיהן של השומרות...
חבל. הלך לו היופי של שיח וקרוב קרובות....

מלכה צודקת, אף אחת לא ניסתה לקרב. אז תרגיעו.

יאללללללה, אני מתקשה להיפרד, חחחחחח....

כל טוב.....

ואכן אף אחת פה לא ניסתה לקרב רחוקות אלא להביע את הרגשותיה ורגשותיה כלפי המצווה. מי שהרגישה מאויימת, זו בעייתה הבלעדית, והיא תרגיש ככה כלפי כל מצווה שידברו עליה כאן באתר ובכל מקום.

ובכלל משהי פה קראה במקרה את הדף "ברית מילה"? את כל הנגד שכתבו שם על מצוות המילה? אני לא הרגשתי שם בכלל מאויימת, אמנם הגבתי שם אבל לא בגלל שאני פוחדת ממשהו אז למה פה מנסים להשתיק ושם מותר לכתוב ככל העולה על רוחם בשם ה...? ואסיים לפני שיכתבו שאני מעבירה נושא.

[u]אחת הטענות שהגיעה אלי שקיום ההלכה החרדי מהלך איימים על כאלו שרחוקות מנידה... ההפך ממטרת הדף.[/u]

[u]משנה העובדה שלשם כך הוקם הדף ואני קילקלתי....[/u]

את רוב הדברים שיש לי להגיד אני לא אומרת, כי מאוד רוצה שהמריבה הפומבית הזאת תדעך. אבל על המשפטים האלה חשוב לי כמי שפתחה את הדף להגיב ולהצהיר: הדף הזה לא נפתח לצורך קירוב רחוקות. זו לא הייתה מטרתי וזה לא דבר שאני מאמינה בו. הדף הזה נפתח לצורך קירוב קרובות ושיח פנימי בין כל אלה שהלכות נידה הן חלק מחייהן. כך כתבתי גם בראש הדף.

מלכה,
תודה רבה על דברייך.
מים קרים לנפש עייפה. :)
לא התכוונתי אלייך כשדיברתי על אמירה צינית אלא לאחת הפלוניות שכבר אין לי מושג מי מהן היא מי, שכתבה בכמה אזכורים שאם רצוני להקפיד ולסבול אז....
ובסוגריים, לפני שיזעמו שסוטות שוב, אני תמיד מראה לרב. תמיד. בחיים לא מטמאה על דעת עצמי.

[po]אליה בליה[/po]
תודה! חיבוק גם לך!

נועה מזל טוב, מאחלת לך רק טוב בעזרת ה'.
באמת גם אני חשבתי למה לא כתבו בכלל בראשית האתר ולא רק בראשית בדף שהדיון הוא לא לאישה החרדית הפנאטית והחשוכה (והמשך כיד הדמיון הטובה של מי שהמציא את התיאורים האלו).
כשפגשתי את האתר לראשונה מאוד שמחתי מצאתי בו הרבה נושאים שכדאי לתת עליהם את הדעת, מצא חן בעיני שיש מקום שאפשר להביע דיעה מבלי שכולם "יתנפלו עליך" ויבהלו ממה שאמרת.
אבל אם בכל זאת, זאת הרוח הנושבת פה ויש מגמתיות שלילית אז באמת אין מה לעשות פה.
בכלל לא הרגשתי שנועה סטתה מנושא הדף. הרי כל חטאה היה שהיא רצתה להרגיש באמת את האהבה למצוות הנידה חרף סבלה וזה הנושא ש"כינור" פתחה בשלו את הדף. אז הדברים התפתחו קצת לצדדים ומידי פעם היתה משהי שהזכירה. ומה בשאר הדפים הנושאים לא מוסטים מידי פעם לכיונים אחרים? מי שלא נעים לה לקרוא את הדברים כי הם מידי מחייבים, או כי היא מרגישה נחיתית, כן נחיתית, שתקרא דפים אחרים.
[u]ולומר בעייתך שאת ממשיכה להקפיד זה אמירה צינית ולא ממש רגישה.[/u]
נועה, את כוונתך פה למה שאמרתי בדברי האחרונים שאולי את מחמירה סתם על עצמך, אז כוונתי היתה שאולי יש דברים שקרו לך ויכולת לפתור אותם על ידי שאלת רב מבלי לטמאות את עצמך וחלילה לא היתה שום ציניות בדברי.

יו איזה גועל יש בכמה תגובות פה.
בהצלחה נועה (())

[u]ולהגדיר את הדיון ופתיחות הלב כמיסיונריות (דברייך שלך) זה סתימת פיות[/u]
אלה דבריי [b]שלי[/b]. אני זו שכתבתי לפני מספר ימים על מיסיונריות. (לא שלך, של אחרות כאן). ונכנסתי בדיון עם [po]מלכת שבא[/po] .

אני לא הפלונית שכתבה לך הבוקר, ואין לך מה להאשים אותה.
להבהיר לכולן: אני גם לא כתבתי לך במייל, אם קיבלת מיילים כפי שטענת (למרות שלא ראיתי שפרסמת פה כתובת מייל).

מעבר לזה: את כותבת באתר שלא מגדיר עצמו כדתי. לא בהכרח חילוני, אבל ממש לא דתי ולא מחויב לדת. זה מקום פומבי, אל לך להתפלא שהתגובות שאת מקבלת ישקפו גוונים שונים. את יכולה להאמין שזה מפני שדרכך "מהלכת אימים" על חילוניות, אם זה גורם לך להרגיש טוב יותר.

בהצלחה בדרכך (באמת. כאב לי הלב לקרוא את סיפורך ואני מאחלת לך כל טוב).

[u]אני לא אהיה צבועה: באופן אישי אני לא מצטערת שאת פורשת מהדף.[/u]
תודה.
מאוד מחמם את הלב.
ומאוד בוגר ואנושי לכתוב את זה.

אגב,
קיבלתי את אחת הטענות שהגיעה אלי שקיום ההלכה החרדי מהלך איימים על כאלו שרחוקות מנידה... ההפך ממטרת הדף.
זו האמירה היחידה ההוגנת בכל הסיפור...
(לכן קבלתי על כך שלא כתבו בראשית הדף מיהו קהל היעד שלא שייך אליו...)
לא משנה אם עקרונית זה נכון או לא, משנה העובדה שלשם כך הוקם הדף ואני קילקלתי....
לכן מפסיקה לכתוב ונותנת לכן את מלוא הבמה לספר על דרככן.

_יש כאן פתיחות לכמה דרכים?
כן. למשל לדרך של חילונית ללכת לטבול בלי שום קיום הלכה אחרת מנידה.
זה בסדר גמור לכתוב את זה כאן ולספר על זה.
אבל חלילה לקבל בשוויון נפש תיאור של קיום המצווה בדרך החרדית. חלילה..._

אני לא יודעת מה כתבו לך במייל,
אבל ממה שראיתי כאן בדף עצמו, אף אחד לא התרעם על השיתוף שלך.
כן התרעמו על התגובות השיפוטיות שלך כלפי דרכים אחרות.
כאן בדף הזה אף אחד לא אמר שלספר על הדרך החרדית זו מיסיונריות, אבל כן אמרו שלכתוב על דרך אישית של אדם אחר שהיא כמו לתת סטירה לקב"ה זו מיסיונריות.

אני לא אהיה צבועה: באופן אישי אני לא מצטערת שאת פורשת מהדף.
אני גם חושבת שמלכתחילה הדיון שפתחת לא קשור לדף הזה במיוחד, אלא יותר לדפים [po]אמצעי מניעה לדתיים[/po], [po]דף לשומרות נידה[/po] ואפילו [po]מניעת הריון בזמן הנקה[/po].
זו דעתי בלבד.

[po]פלוני אלמונית[/po]
לא יפה לך...
אני מנסה לסיים יפה ואת מתלהמת ללא כל מטרה...
אולי גם מיותרת התגובה שלי אבל חשוב לי לא להשאיר רושם קטנוני...
לא רציתי תגובות מסוימות.
הסברתי לכן מדוע לא את כל עצותיכן יכולה לקחת כי מחוייבת לאורח חיים שונה.
להתעצבן ולכעוס על זה, זה לא בוגר וחכם.
ולומר בעייתך שאת ממשיכה להקפיד זה אמירה צינית ולא ממש רגישה.
ולהגדיר את הדיון ופתיחות הלב כמיסיונריות (דברייך שלך) זה סתימת פיות.
ולבקש שאמשיך לכתוב רק לא אספר על דרך קיום המצווה הזו אצלנו, זה מגוחך.. ( כך התבקשתי במייל אישי... )
יש כאן פתיחות לכמה דרכים?
כן. למשל לדרך של חילונית ללכת לטבול בלי שום קיום הלכה אחרת מנידה.
זה בסדר גמור לכתוב את זה כאן ולספר על זה.
אבל חלילה לקבל בשוויון נפש תיאור של קיום המצווה בדרך החרדית. חלילה...

די,
בואי נרגיע,
לפחות שיישאר זיכרון מתוק מהפרידה....

_חבל שלא הוסיפו בראש הדף שהוא מיועד לכל אישה באשר היא, בתנאי שהיא לא חרדית חשוכה ופנאטית.
הדף היה נשאר במתכונתו היפה והרצויה.
והרבה עוגמת נפש הייתה נחסכת ממני._
מאד לא מסכימה עם זה.
לדעתי [b]את[/b] היא זאת שרצית לקבל רק תגובות מסוימות מאד שתומכות ותואמות לגמרי את אורח החיים שלך.
כל דבר אחר פגע בך.
אני חושבת ש [b]לך[/b] היית ציפייה לא מציאותית למצוא רק מה שתואם להשקפותייך בדיוק.
לא ראיתי בדף הזה בוז ודחייה כלפי החרדים או אורח חייהם (אולי בתגובה אחת מכל התגובות שקיבלת וגם זה היה מינורי).
לא היו כאן השתקות של דעות או מחשבות מסוימות.
חבל להכפיש אנשים שהם באמת מקבלים ומכילים.
_כנראה אמשיך את המסע לבדי.
אני בדרך העולה בית קל, ואני אגיע!!! הבטחתי לעצמי!!!_
זו למשל אחת ההתבטאויות המתבדלות והמתנשאות שקוממו כמה אנשים.
אף אחד לא אמר שדרכך היא לא נכונה עבורך, אבל כאן יש פתיחות לכמה וכמה דרכים שכל אחת היא הנכונה למישהו אחר ואין צורך לנפנף בזה.

אני מאוד שמחה בשבילך נועה! כ"כ מרגישה אותך ואת ההרגשה העילאית והמאושרת אחרי שטובלים ובעיקר אחרי הרבה זמן! זה נראה שכל העולם מאושר כמוך, לא כך?
אין לי מה להוסיף על מה שקרה כאן בדף ואני לא רוצה להיות מעורבת אבל את צודקת בכל מילה, ואנו מתמודדות עם הקשיים היומימיים אבל יודעות שזהו התכלית בחיים והעיקר בחיים.
הצליחי הלאה!
חרדית מאושרת וגאה

היי בנות....
נעדרתי כאן כמה ימים....
התלבטתי מאוד אם לכתוב כאן גם עכשיו...

קודם כל,
אשמח אתכן שאני בעיצומם של ימי השמחה והאושר.
ב"ה הצלחתי להגיע למקווה ( באמת נס, הייתה לי שריטה בנרתיק שצבעה את הבדיקה של ערב הטבילה, ב"ה שיכולתי לטבול!)
הטבילה הייתה נהדרת.
היפה ביותר שאני זוכרת.
יתכן ובזכות הכוחות שאספתי כאן.

ולצערי אני חוששת שכאן נפרדות דרכנו.
בימים האחרונים שכתבתי כאן החלו לנשוב רוחות מאוד לא נעימות.
ואחר כך גם נכתבו לי למייל דברים במפורש.
אורח החיים שלי אינו תואם את אופוריית הדף.
סיפור חיי פגם וקלקל את מה שרציתן שיופיע כאן.
על כך הסליחה.
בתמימותי חשבתי שבב"באופן טבעי" יכול כל אחד לומר את מה שטבעי לו.
טעיתי.
חבל שלא הוסיפו בראש הדף שהוא מיועד לכל אישה באשר היא, בתנאי שהיא לא חרדית חשוכה ופנאטית.
הדף היה נשאר במתכונתו היפה והרצויה.
והרבה עוגמת נפש הייתה נחסכת ממני.

התאהבתי בדף ממבט ראשון, זהו המקום היחיד בו הרגשתי שאני יכולה לצאת מנקודת המבט העצובה שלי על הלכות נידה.
כשפניתי לאינטרנט כל מה שראיתי היה רע. אוסף של נשים ממורמרות, רותחות על נשיותן, טומאתן, תורתן, מה לא...
מהמקומות הללו יכולתי רק ליפול, להידרדר ולשקוע בתהומות הייאוש והמרה השחורה.
ואז קרה לי נס ופגשתי את הדף שלכן.
התרגשתי מאוד רק למקרא שמו.
נפעמתי עוד יותר כשעיינתי בהגיגים שהעליתן.
הרגשתי, כאן אוכל למצות ולהבין עם עצמי את הסוגיא הלא פשוטה הזו של חיי...
להגיע למקום טוב ובריא יותר ...
ולא.
כנראה אמשיך את המסע לבדי.
אני בדרך העולה בית קל, ואני אגיע!!! הבטחתי לעצמי!!!
אבל לא יודעת אם כאן...
בן אדם לא אוהב להיות במקום בו חש לא רצוי, בו לא יכול להתבטא בלי שיאמרו לו "תישאר כמובן, אבל תשתיק את מחשבותיך... את אורח חייך..."

תודה רבה לכולן.
גם אם זה נגמר לא נעים, ההתחלה הייתה טובה, יפה ומועילה.
עזרתן לי המון בעצם האוזן הקשובה והאוהדת.
נתתן לי מגוון רעיונות לשינוי התחושות ונקודת המבט.
העליתן המון אופצייות לשיפור מצבי הפיזי הלא קל.
מודה לכן מאוד!!!!
ומצטערת ומתנצלת בעיקר בפני כינור לשירייך שכאבה את מה שקרה לדף שפתחה, וכן בפני כל מי שחשה נפגעת או מזולזלת מדברי.
מעולם לא רציתי להתייהר או להתנשא.
חס ושלום.

"שנזכה כולנו לטהרה הראויה לבנות ישראל..."

[u]כתבה פה מישהי והלינה מרות על המרורים שהיא אוכלת כבר שנים בגלל פסיקות של רבנים, והיא עוד מתאמצת להחמיר למרות הסבל הגדול שלה,[/u]
נועה האם את סובלת בגלל פסיקות של רבנים או בגלל ההלכה? לא נראה לי שבגלל שאת סובלת ממצב כלשהו (הדימום הלא שגרתי שלך) רב יכול להתיר לך דבר שהוא החלטי בהלכה, במיוחד אם אין חוו"ד רפואית. הבנתי שהיית אצל רופא אבל אולי את צריכה ללכת לרופא אחר ו"להפוך את העולם" כדי שיבדקו מה קורא איתך כי זה באמת לא דבר רגיל.ואחכ ללכת לרב שיאמר גם את הדעה ההלכתית כי זהו זה ככה אנחנו חיים.
ולך פלונית (חבל שאין לך כינוי יותר מוגדר כי יש הרבה פלוניות פה), הרבה בנות פה רוצות לעזור ולהציע הצעות נכון לא תמיד הן רלוונטיות אבל מה לעשות זו דרכן של נשים לפתח ענינים גם אם אין קשר ביניהם. ולכן מידי פעם נעצרים ומשתדלים לחזור לענין שבשלו נפתח הדף. אבל תדעי שגם אם בנ"א יש לו קושי מסויים בקיום מצוה זה לא אומר שהוא צריך לוותר עליה. אני מבינה ממך ואם זה לא נכון תכתבי לי בבקשה, שאת אומרת אם לנועה קשה, שתשקול שוב. מה היא אמורה לשקול? את המשך ההנקה? אם כן, אני הייתי אישית מוותרת עליה כי אם היא מ זיקה לי או מונעת ממני לקחת מניעה עם הורמונים אז אין ברירה. את המניעה לשקול? את מה היא אמורה לשקול שוב? נכון שכתוב וחי בהם אבל יש דברים בהלכה שאי אפשר להקל בהם בגלל שקשה לנו ולכן היא צריכה ברור מקיף יותר אצל רופא אחר כדי להבין מה קורה אצלה ואז ללכת לרב ולשמוע את דברו.
אגב בגלל זה ספרתי לה שאצלי היו הרבה פעמים כתמים ולפעמים גם דימומים (אמנם לא חזקים כמו שנועה מתארת) והם לא היו מטמאים בכלל וגם שהיה לי איתם הרגשות של התכווצות הרחם. אולי היא סתם מחמירה על דעת עצמה אא"כ כל פעם היא הולכת להראות לרב. (נועה, אם כן תתקני אותי)

[list]
[*] יכול להיות שאת מחליפה את הטבעת לא על פי ההוראות?? למה את לא מצליחה להחדיר 2??
[/list]
לא. לא יכול להיות. זה לא כל כך מורכב.
פשוט מוציאים אחת ומכניסים את השנייה.
עם התהליך הטכני אין בעיה.
הבעיה מתחילה תוך יום יומיים אחרי, הכתמות ודימומים... לזה אני קוראת שלא מצליחה לחבר כי כל הרעיון הוא לדחות את הדימום, ואם הוא מופיע למרות זאת, גם אם קל ולא מחזורי, לי זה כבר לא עוזר...*

נראה לי שהבנתי מה הבעייה. בכל טבעת ספוג XX חומר שנספג לאיטו לתוך צוואר הרחם. לאחר פרק הזמן שרשום בהוראות, החומר הפעיל (ההורמונים) "נגמר" ולכן הגוף מקבל "איתות" להתחיל תהליך של דימום. נסי לדעתי האישית, להחליף את הטבעת כשבוע לפני המועד ה"נכון" או להוסיף טבעת חדשה על הקיימת כמה ימים לפני...
אולי זה ימנע מהגוף את המסר השגוי..

[u]יש פה הרבה מקום למחשבות נוספות בנושא הנידה ולרבנים אין טאבו על המחשבות שלך ושלי. אין שום קשר בין הדברים.[/u]

ודאי שיש קשר בין הדברים. אין לי התנגדות לדף בגלל שהוא מרכז תכני דת. יש לי התנגדות לדף שטוען "כזה ראה וקדש". כתבה פה מישהי והלינה מרות על המרורים שהיא אוכלת כבר שנים בגלל פסיקות של רבנים, והיא עוד מתאמצת להחמיר למרות הסבל הגדול שלה, אמנם רבות כאן הביעו אמפתיה אבל לא נשמע הקול שאומר "אולי תחשבי שוב? אולי תזכרי את הכלל 'וחי בה, ולא שימות בה'? את כלה צעירה, האם באמת את רוצה להעביר כך את ימייך, בסבל ותסכול, כי את רוצה להחמיר? כי אם כן, מה הופכת להיות המטרה של המצווה הזו?"

אני בכלל לא קולטת מדברייך ש"יש פה הרבה מקום למחשבות נוספות בנושא הנידה". אולי יש להן מקום, אבל הן לא נמצאות בדף זה... מלבד איזה איזכור על אחד הרבנים שמקל או פחות מחמיר. ושוב חוזרים לשיתוף בנושא גלולות ובדיקות של בלניות, שזה כמובן חשוב ומעניין את מי שטובלת, אבל מה הערך המוסף פה? למה כותבים על זה כאן, על בדיקת שבעה נקיים? ואם כבר כותבים, למה עושים את זה כפשוטו בלבד?

[u]מענין אם ההערה שלך מופיעה בדפים אחרים שהנושא שלהם לא דתי/הלכתי בכלל, והביאו שם ציטוטים ו"פסיקות" בשם רופאים, הוגי דעות, סופרים, וכל מיני.[/u]
ההערות שלי מופיעות בהמון דפים. דפים שיש בהם רק טון אחד ואין עליו עוררין, לא משנה מה נושאם...
יש פה דפים למשל בעד ונגד בדיקות רפואיות שונות, עם דיונים ארוכים ונימוקים לכאן ולכאן.

ההסתייגות שלי אינה בגלל שהדף דתי. אלא בגלל שהוא חוזר שוב ושוב על הקולות המוכרים, שאפשר למצוא גם באתרים דתיים למיניהם (לא מכירה לעומק). אין כאן שום ניסיון לדון על מנהג הנידה, מה מקורותיו ההיסטוריים, האם הוא באמת נחוץ בצורתו הנוכחית, לפחות במקרי קיצון כמו שתואר פה, או שמא ניתן להסתפק בביטוי סמלי שלו. כמו שעושים למשל בדפים באתר הזה על ברית מילה, דנים בעד ונגד ומנסים להבין "מי נגד מי". גם שם כותבים דתיים והנושא הוא דתי, כמתבקש. אז מה.

אני שואלת שוב: מה הערך המוסף של דף שיתוף "פנימי" על נידה, באתר זה, עבור הגולשים בו?

למען הסר ספק - אני לא מציעה למחוק את הדף. אבל מבאס אותי לראות לאיזה כיוונים הוא מתפתח.

[u]איך לכל הרוחות אפשר לדעת בוודאות דבר כזה?[/u]
בדיקת דם - פרופיל הורמונלי - ביום ה-3 של הדימום החשוד.

במקרה שלי, הייתי די בטוחה שזו וסת כי היא הגיעה עם הכאבים האופייניים.

פאולינה,
יכול להיות שזה היה העניין. שהדימום מהלידה הפסיק לזמן מה ואז חזר...
ולא הייתה שום ווסת אלא רק שאריות...
איך לכל הרוחות אפשר לדעת בוודאות דבר כזה?
לא יאומן כמה רפואת הנשים היא עדיין דבר עמום ולא החלטי...

[u]יכול להיות שאת מחליפה את הטבעת לא על פי ההוראות?? למה את לא מצליחה להחדיר 2??[/u]
לא. לא יכול להיות. זה לא כל כך מורכב.
פשוט מוציאים אחת ומכניסים את השנייה.
עם התהליך הטכני אין בעיה.
הבעיה מתחילה תוך יום יומיים אחרי, הכתמות ודימומים... לזה אני קוראת שלא מצליחה לחבר כי כל הרעיון הוא לדחות את הדימום, ואם הוא מופיע למרות זאת, גם אם קל ולא מחזורי, לי זה כבר לא עוזר...
חבל...
כי לכל כך הרבה בנות זה כן מצליח...

_[po]דף מיסיונרי[/po]?
מה בדיוק הערך המוסף של דף כזה באתר כזה? למה אין פה מקום למחשבות נוספות בנושא הנידה חוץ
מלצטט רבנים ולהודיע ש טוב להחמיר?_
יקירתי:
יש פה הרבה מקום למחשבות נוספות בנושא הנידה [b]ולרבנים אין טאבו על המחשבות שלך ושלי[/b]. אין שום קשר בין הדברים.

מענין אם ההערה שלך מופיעה בדפים אחרים שהנושא שלהם לא דתי/הלכתי בכלל, והביאו שם ציטוטים ו"פסיקות" בשם רופאים, הוגי דעות, סופרים, וכל מיני.
ברגע שהדברים נוגעים לדת ומביאים דברים בשם רבנים זה הופך ל"מסיון".

משכב לידה מוגדר כ 6 שבועות לאחר הלידה שבהם הרחם חוזרת למצב שלפני ההריון
[url=http://www.tipa.co.il/articlePage.asp?articleId=29]משכב לידה - תופעות פיזיולוגיות

בימים הראשונים האישה מדממת במשך 6-8 ימים, כשמתוכם ביומיים הראשונים הדימום חזק ואדום. בימים ראשונים אלו יכולים לצאת גושי דם כשאת עוברת ממצב של שכיבה לעמידה וזו תופעה נורמלית. אם נראה לאישה שהיא מדממת יותר מדי, עליה לפנות לאחות או לרופא לבדיקה.

במשך הזמן הדימום הופך להפרשה ורדרדה ואחר כך חומה כמו בסיום מחזור הווסת, ותהליך זה יכול להמשך לאורך כל תקופת משכב הלידה. לעומת זאת ישנן נשים שאצלן מסתיים הדימום תוך 3 שבועות.[/url]
יכול להיות שמבחינת ההפרשות הגוף עדיין לא סיים את משכב הלידה??

יכול להיות שאת מחליפה את הטבעת לא על פי ההוראות?? למה את לא מצליחה להחדיר 2??

[po]דף מיסיונרי[/po]

מה בדיוק הערך המוסף של דף כזה באתר כזה? למה אין פה מקום למחשבות נוספות בנושא הנידה חוץ מלצטט רבנים ולהודיע ש [u]טוב להחמיר?[/u] :-0

לא רוצה להפריע לדיון רק להזכיר בשקט שאני אוספת סיפורים על נושא המקווה.
מי שרוצה לחקור את הנושא ולראות לאן הוא מביא אותה מבחינה ספרותית מוזמנת מאד לאתר שלי
www.michalwosner.co.il
תודה רבה

[u]כל אמצעי המניעה עושים בעיות.[/u]

אמצעי המניעה ההורמונליים

[u]למה לא חיכית קצת? זה הרי צפוי...[/u]
למה לא חיכיתי? לא בגלל סיבה רצינית פשוט כי נגמרה לי חפיסת הגלולות ערב לפני ופחדתי שאם אמשיך ואקנה עוד אז לא אפסיק ופשוט החלטתי וזהו. חוץ מיזה שזה היה מחזור שהיה אמור להיות ולא הגיע בגלל שהפסקתי את הגלולות כי ערב לפני כן כן לקחתי.
ובענין שהתחלתי לחיות. ממש ככה. נהיה לי מצב רוח טוב, חיוניות, רזיתי בצורה חיובית והיה לי כיף. בקרוב אצלך.

[u]איזה מחזור הוא לא מגעיל?[/u]
המחזור שלי לא מגעיל אותי,
כל ההערות האלה על הצורך להתבייש בווסת ובגוף לא קשורות לדיון ומאוד מבאסות (אני מרגישה כאילו אומרים לי שאני צריכה להיגעל או להתבייש), אשמח אם תימנעו מזה....

[u]לא הבנתי איך יש כאלה שעושות התקן או לוקחות גלולות למשך שנים.[/u]
אני עדיין לא מבינה.
אבל כנראה שהרבה כן מסתדרות.
עובדה שהרבנים ממליצים לנסות. כי כשזה מצליח, מה יותר נפלא מלהאריך טהרה?

[u]באותו יום שהפסקתי את הגלולות הייתי צריכה לטבול בשעה טובה ומוצלחת אבל באותו יום לפני השקיעה קיבלתי מחזור [/u]
למה לא חיכית קצת? זה הרי צפוי...

[u]האמת היא שהרגשתי שחזרתי לחיות.[/u]
בטוחה שככה הרגשת.
מחכה ליום הזה שבו גם אני ארגיש.

אז זה מה שאמרתן כל הזמן וגם הרבנים אומרים שכל אמצעי המניעה עושים בעיות. ותמיד חשבתי שהבעיה היא אצלי ולא הבנתי איך יש כאלה שעושות התקן או לוקחות גלולות למשך שנים.
כשלקחתי גלולות היה לי מחזור (רק לאחר כמעט שנה הוא התחיל) לגמרי לא סדיר וגם ממש מגעיל (איזה מחזור הוא לא מגעיל?) ובין לבין היו לי דימומים שהיו לי יום אחד ואחכ כתמים פנימיים למשך כמה ימים. גם אני הייתי הולכת למקווה אחת להרבה זמן ועד שהייתי מגיעה לזה לקח זמן כך שיכולנו להיות ביחד אחת ל... והיינו מאוד מתוסכלים מיזה. עד שהחלטנו להפסיק שנתיים בדיוק מהלידה האחרונה. באותו יום שהפסקתי את הגלולות הייתי צריכה לטבול בשעה טובה ומוצלחת אבל באותו יום לפני השקיעה קיבלתי מחזור שהיה סופר תקין כאילו לא קרה כלום. האמת היא שהרגשתי שחזרתי לחיות.

[u]נועה סליחה על הנדנוד כי אולי לא הבנתי. יש לך דימומים שלא נגמרים מאז שהתחלת לקחת סרזט?[/u]
כשהתחלתי סרזט היו לי דימומים שבוע כן שבוע לא. מה שגרם למצב שתמיד בסביבות המקווה התחיל דימום חדש.
זה נמשך כמה שבועות, גם כשהכפלתי מינון סרזט וגם כשעברתי למיקרולוט... עד שהרופאה הואילה בטובה להביא לי מרשם לנוברינג...
ויחד עם הנוברינג יתמיד מופיע לי מחזור, שתמיד מתארך ונסחב ומעצבן...
ולא הולך לי לחבר טבעות כמו שהחברה ממליצה וכן הרבנים המבינים במניעה.
ברוב המקרים זה עוזר. לי :=(

נועה סליחה על הנדנוד כי אולי לא הבנתי. יש לך דימומים שלא נגמרים מאז שהתחלת לקחת סרזט?

_ואז נתנה לי סרזט ואמרה שזה יפתור הכל, הריון, מחזור, הכל.
מה זאת אומרת שזה יפתור לך את בעיות המחזור? שלא יהיה לך מחזור כל זמן המניעה ע"י סרזט?
כי לי לאחר שנה מהלידה התחיל מחזור (ואיזה מחזור שלא תדעו) ואת הסרזט כבר לקחתי כחודשיים לאחר הלידה._
הסרזט בתחילת ההנקה מונע מחזור.
אח"כ, בגיל שנה, כשההנקה כבר פוחתת, ההורמון של הסרזט לא חזק מספיק וההורמונים הטבעיים מתגברים ומגיע מחזור.

[u]לדעתי בכל הנושא של דימומים אין לרופאים הרבה מושג,[/u]
אין להם מושג.
ושתעזי להגיד להם את זה... איך הרופאה שלי התרתחה כשניסיתי לחלוק עליה ולומר מה ייעצו לי במכון פועה... " אה, הרבנים!!!! הרבנים אמרו לך!!!! טוב, אז אם את רוצה לשמוע להם, אחריותך!!!!" וכו'....

[u]מאוד יכול להיות שאת יכולה להפסיק את המניעה [/u]
אהמממ... את מבינה שזו לא החלטה שקל לקבל....
ובכלל, נראה לי שאחרי כזו התערבות מסיבית הגוף יחזור לתפקד כרגיל ולא כמצב הנקה...

טובלת,
עשרה שבועות אחרי לידה הם פרק זמן אחר מחמישה שבועות. פשוט כפול.
כלומר, גם זה נראה לי נורא ולא פייר. לקבל כבר ווסת... אבל חמש שבועות? מה אומרת?

אנחנו לא מדברות על זה שלא ניתן לקבל מחזור בהנקה מלאה, יש הרבה נשים שמקבלות וזה אינבידואלי לכל אחת, אומרים שזה בד"כ כמו האמא, וזה באמת לא קל בפרט כשיודים שיכול להיות משהו אחר ויותר טוב.
אנחנו מדברים שלא קורה שמקבלים כבר מחזור חמש שבועות אחרי לידה, (גם את אומרת שזה הגיע אצלך אחרי 10 שבועות).
ולכן ההשערה היא שלא היה לה כלל מחזור אלא רק דימומים ובפרט שהם לא נגמרו אחרי חמש שש ימים כמקובל.

[u]זה מתחלק בדיוק 12-12...[/u]
12 יום בשביל להיות טהורה זה מעט אפילו לא שבועיים אבל בשביל להיות נידה עד הטבילה זה טוב.
ככל שאני קוראת את הדברים שלכן אני מוצאת שזה קורא אצל הרבה ועושה הרגשה שלרופאים אין בדיוק מענה לזה.

[u]כן, אבל מתי טבלת, כמה זמן אחרי הלידה קיבלתי את המחזור?[/u]
אני כבר לא כל כך זוכרת, נדמה לי שהגעתי להפסק טהרה אחרי חודשיים או טיפה יותר. אז קיבלתי בערך 10 שבועות אחרי הלידה. אבל בהנקה מלאה!

[u]זה מאוד קשה לקבל כל 24 יום לא? זה יוצא שבקושי שבוע וחצי אתם מותרים?[/u]
זה מתחלק בדיוק 12-12...

כן, אבל מתי טבלת, כמה זמן אחרי הלידה קיבלתי את המחזור?
אצל נועה זה לא מחזור, כי זה דימומים לא נגמרים בכלל, אלא משהו ארוך ארוך

זה מאוד קשה לקבל כל 24 יום לא? זה יוצא שבקושי שבוע וחצי אתם מותרים?

_כי למדתי בקורס הכנה ללידה שאישה שלא מניקה כלל יכולה לקבל תוך 6-8 שבועות מהלידה מחזור.
אז לא יתכן שאני כן קיבלתי._
זה ייתכן.
אני, בהנקה מלאה, קיבלתי את הווסת הראשונה בדיוק יומיים אחרי הטבילה הראשונה אחרי הלידה. וזו בוודאות היתה וסת, כי אחרי 24 יום הגיעה עוד אחת, ואחרי 24 יום עוד אחת... למזלי (בדרך כלל זה לצערי, אבל אז זה היה טוב) אני מבייצת בדר"כ ביום ה-11, אז לא הייתי צריכה להסתבך עם אמצעי מניעה.

כמו שאת מחזיקה מעמד גם אני אחזקתי אבל בהרבה עצבים ומתחים נפשיים לא קלים.
אני בדיוק הייתי בתסריט כמו שאת מספרת והייתי אצל הרופאה בשבוע השישי לביקורת אחרי לידה וסיפרתי לה שהיה לי דימום ממש כבד שבוע קודם ומיד היא אמרה לי ש"כן כנראה היה לך וסת ובעז"ה תכנסי שוב מאד מהר להריון" ומאוד נבהלתי כי לא רציתי ללדת כ"כ מהר אבל עוד לא היתי בקטע שלחשוב על לקחת מניעה,
ומה את חושבת זה באמת לא היה שום כלום וסת אלא כמו שסיפרתי לך למעלה,
כבר היה לי את זה אח"כ כמה פעמים, ולדעתי בכל הנושא של דימומים אין לרופאים הרבה מושג,
אני עברתי כבר כמה לידות ומתמצאת בזה טוב ויודעת שזה לא יכול להיות וסת, אלא פשוט אולי חולשה של הגוף ודוקא מלידה ללידה הגוף יותר מתחזק.
וגם אני עשיתי טעויות ופשוט למדתי על בשרי.
מאוד יכול להיות שאת יכולה להפסיק את המניעה על כל סוגיו ולחכות שהדימומים יפסיקו, תנסי אולי לקחת את המיץ רימונים שמאוד מאוד עוזר
ולהרויח אח"כ חודשים יפים ומאושרים בלי דימומים.
כמה זמן את אחרי לידה? האם ההנקה עדיין מלאה? בד"כ עד עשרה חודשים אפשר להניק די מלא. ז"א לפחות שמונה עד עשר פעמים ביממה.
אם את עכשיו טהורה אז תמשיכי כמו עכשיו עם המניעה שאת נמצאת אבל אם את עם דימום אז תפסיקי את המניעה, ותסבלי עוד קצת עד שהגוף יחזור למצב בלי מניעה אבל אח"כ הכל יסתדר.

דרך אגב לי לא עזר המיץ רימונים, אבל שמעתי שלהרבה מאוד זה כן עזר ווכשתכננתי ללכת לרפלקסולוגית, הייתי אז בשבעה נקיים והיא אמרה לי שלא כדי לי לבוא כי הטיפול שלה יכול לגרום לדימום נוסף, (כאילו היא משחררת בטיפול את כל הדמומים שנמצאים עדיין וגם בכל שהמקום רגיש והיא מטפלת בו) והיא אמרה שברגע שיתחיל דימום נוסף שאבוא אליה, וב"ה בסוף זה היה הטבילה האחרונה ואחר כך הכל הסתדר.

[u]ואז נתנה לי סרזט ואמרה שזה יפתור הכל, הריון, מחזור, הכל.[/u]
מה זאת אומרת שזה יפתור לך את בעיות המחזור? שלא יהיה לך מחזור כל זמן המניעה ע"י סרזט?
נועה, אשמח לשמוע. (שמת לב איזה חרוז יצא לי?)
כי לי לאחר שנה מהלידה התחיל מחזור (ואיזה מחזור שלא תדעו) ואת הסרזט כבר לקחתי כחודשיים לאחר הלידה.

[u]נועה - אני חושבת שאת טועה כשאת טוענת שקיבלת את המחזור,[/u]
גם אני מזמן התחלתי לחשוב כך.
כי למדתי בקורס הכנה ללידה שאישה שלא מניקה כלל יכולה לקבל תוך 6-8 שבועות מהלידה מחזור.
אז לא יתכן שאני כן קיבלתי.
ולכן יש לי המון טענות לרופאה שלי.
היא פסקה לי נחרצות שזה מחזור.
ובגלל זה כל כך נלחצתי והתחלתי עם המניעה.
מאיפה היא יודעת???

[u]לקח חצי שנה משוגעת של נידה וטהרה[/u]
איך החזקת מעמד?

[u]לדעתי הטעות היתה שהתחלת לקחת מניעה, שזה ממש גרוע וגורם לעוד דימומים מיותרים הרב הגדול של הנשים סובלים מזה ומתחרטים על הרגע שהתחילו עם המניעה (דווקא של הנקה)[/u]
אם אכן זה לא היה מחזור זו הייתה טעות איומה...
אבל אסביר לך משהו, רציתי נואשות למנוע מחזור. לא רק הריון. אין לך מושג איזה אכזבה ודיכאון זה היה לשמוע את הרופאה" כן, ווסת, מה הבעיה? הכל בסדר, חזרת לתפקד..."
ואז נתנה לי סרזט ואמרה שזה יפתור הכל, הריון, מחזור, הכל.
אז לקחתי :-(
( לו הייתי יודעת שאין לי מחזור הייתי סומכת על הנקה ונרות. לפחות בהתחלה. )

[u]בלידות הבאות עשיתי כמו שרשום פה למעלה וב"ה מלידה ללידה הכל הסתדר, ובפעם האחרונה טבלתי אחרי שש שבועות מהלידה ולא קיבלתי כלל עד גיל שנה[/u]
מה עשית? לקחת את מיץ הרימונים?
וואו, איזה כיף לשמוע סיפור אופטימי!
רוצה מאוד לקוות שגם לנו יש סיכוי בפעמים הבאות.

[u]אני הולכת באופן קבוע עם תחתון שחור ולא מסתכלת כלל על הטישוי.[/u]
גם אני.

מענין. דווקא אני שמעתי שכן יכול להיות מחזור לאחר הדימום השל הלידה. אני למשל טובלת כמעט שלושה חודשים לאחר הלידה כי אני לא מצליחה להתנקות. אומנם אין לי ממש דימומים חיצוניים אבל פנימי עדיין יש כתמים על העד ואיני יכולה לטבול.
איך אומרים? כל אחד והעבודת ה' הפרטית שלו. אבל בד בבד צריך לעשות איזו השתדלות

נועה - אני חושבת שאת טועה כשאת טוענת שקיבלת את המחזור,
זה לא היה כלל מחזור זה היה דימומים בגלל ההנקה וזה יכול להיות אפילו שטפונות, בעיקר אם את עוד אומרת שלא יכלת להתנקות מזה.
גם אני סבלתי מהרבה דימומים אחרי הלידה כי והנקתי ובלידה הראשונה לקח חצי שנה משוגעת של נידה וטהרה וכו' ובגיל חצי שנה הפסיק הכל,
בפרט אם הגוף שלך מדממם, בעיקר משהו לא נשלט, אז את בכלל לא פוריה ואין סכוי שתכנסי להריון , במצב זה צריך לחכות עד שירגע הכל ויעבור ואז תניקי בלי בעיות.
ולדעתי גם בלי מחזור,
אפשר בזמן הזה לנסות כל מיני דברים טבעיים, או רפלקסולוגיה,
וכשמצליחים לטבול ללכת כל הזמן עם תחתון שחור - הרבנים ממש ממליצים על כך, ולא להסתכל בנייר טישוי בכלל שמתנגבים, והכל יהיה בסדר,
לדעתי הטעות היתה שהתחלת לקחת מניעה, שזה ממש גרוע וגורם לעוד דימומים מיותרים הרב הגדול של הנשים סובלים מזה ומתחרטים על הרגע שהתחילו עם המניעה (דווקא של הנקה),
יש בבני ברק אישה שיש לה גמ"ח של מיץ רימונים שמאוד מחזק את הרחם,
והיא יודעת גם מאוד לעזור לכל הבעיות הנ"ל והיא בדיוק שומעת מה קורה ואומרת כמה טיפות לקחת כל יום והכל בחינם,
היא גם עושה מיץ של קליפות רימונים למצבים יותר קשים.
בלידות הבאות עשיתי כמו שרשום פה למעלה וב"ה מלידה ללידה הכל הסתדר, ובפעם האחרונה טבלתי אחרי שש שבועות מהלידה ולא קיבלתי כלל עד גיל שנה
אני הולכת באופן קבוע עם תחתון שחור ולא מסתכלת כלל על הטישוי.
אם יש לך עוד שאלות, אשמח לעזור לך...

נועה, בבקשה תכתבי "לי" [email protected] . חשוב לי לכתוב לך משהו, אבל זה לא מתאים במדיה ציבורית.

בברכה,

נמרה

_ההנקה לא רק שלא מסייעת אלא מכבידה ואוסרת הרבה
זה לא מדויק, נועה, זו לא ההנקה שמקלקלת אלא אמצעי המניעה הם שמטריפים את הגוף. כך שאם בחרת לקחת אמצעי מניעה, זו בחירה לגיטימית ונצרכת אבל את לא יכולה להתלונן על הקב"ה "אני מניקה ותראה מה קורה!"_
דווקא לא.
הבלגן התחיל עוד לפני שהתחלתי עם אמצעי המניעה.
קיבלתי מחזור עוד לפני שהייתי אצל רופאת הנשים...
ולהתנקות ממנו פשוט לא היה שייך.
והרב, וכמוהו שמענו מעוד הרבה אחרים, מיד שאל ( כשראה טיפות זערוריות על עדים ) היא מניקה? כי ההנקה גורמת לזה. יש להנקה קשר ישיר להתכווצות הרחם. כמו שאחרי לידה היא זו שאחראית על כך שהרחם תחזור לגודלה הטבעי...
לכל אישה זה קורה אבל אישה שלא מקבלת מחזור לא יודעת את זה כי לא מחטטת שם כ"כ הרבה... ואישה שכן, נופלת בבדיקות.
לכן, בהוראת רב, עוד לפני אמצעי המניעה, הורדתי את הבדיקות למינימום. פעמיים. אחרת, לא תהיה טהרה...
מחברה שגם מקבלת מחזור שמעתי שרופאים גדולים אמרו לה, או הנקה או טהרה. לא ילך לך ביחד.

[u]אם בחרת לקחת אמצעי מניעה, זו בחירה לגיטימית ונצרכת אבל את לא יכולה להתלונן על הקב"ה "אני מניקה ותראה מה קורה!"[/u]
גם עם המשפט הזה קשה לי.
אישה חייבת הפוגה בין לידה ללידה.
בזמן הגמרא היה ברור שזה כך והייתה מסולקת דמים שנתיים.
כיום הגוף כ"כ חלש, וזה לא עובד, אבל זה לא אומר שאשיה יכולה להביא ילד כל שנה. להפך!! הגוף נחלש!!!
אני לכשעצמי, אם לא הייתי מקבלת מחזור, הייתי שוקלת היטב כמה לסמוך על ההנקה... לפחות בהתחלה...
אבל במצב של ווסת חמש שבועות אחרי לידה??? כלומר, תוך חודש וחצי יכולתי להרות שוב?
נשמע לך מעשי? הגיוני?
לא הייתה לי ברירה אלא לפנות לאמצעי המניעה....

[u]ההנקה לא רק שלא מסייעת אלא מכבידה ואוסרת הרבה[/u]
זה לא מדויק, נועה, זו לא ההנקה שמקלקלת אלא אמצעי המניעה הם שמטריפים את הגוף. כך שאם [b]בחרת[/b] לקחת אמצעי מניעה, זו בחירה לגיטימית ונצרכת אבל את לא יכולה להתלונן על הקב"ה "אני מניקה ותראה מה קורה!"
מה שכן, רק בהנקה אמצעי המניעה כאלה איומים אז הקשר כן קיים אך באופן עקיף.
הלוואי שתמצאי פתרון טוב |L|
וכמובן אנא עדכני כי יש הרבה נשים בבור הזה...

וואי התיאורים שלך על הבהלה ממש כמו שהיה לי. בעלי היה עוד בבית הכנסת ולמזלי אמא שלי היתה אצלי והיא כל כך הרגיעה אותי. אני חשבתי שזהו ההריון נגמר חלילה ושאולי אנחנו כבר מזמינים אמבולנס לבי"ח והיא אמרה לי שלא כדאי והרבה נשים חוות את זה וזה בסדר כל עוד אין החמרה.
בענין הקושי שלך, אמר לי פעם הרב יהודה שיכנזי (פוסק בבית הדין הספרדי בירושלים ופוסק גדול גם בנידה) שהיום הדור שלנו הוא מאוד חלש לעומת דורות קודמים. וזה מובן ראי איזה אוכל אנחנו אוכלים. החיים שלנו רחוקים להיות כמו צורת החיים שלפני 100 שנה לדוגמא, ועודיותר רחוקים מזמן אבותינו. זה מה שמשפיע על הגוף שלנו וגורם לנו להיות הרבה פעמים לא טהורות כי בסך הכל דימום שלא בא בזמן הטבעי שלו זה מחולשת הגוף או ממתח. אני לא חושבת שפעם הנשים היו כל כך הרבה פעמים נהיות נידות שלא בזמן המחזור. לכן בזמן שלהן כמו בזמן ביהמ"ק למשל, היו מחמירים איתן יותר לגבי טומאות כי זה לא היה קורא כל כך הרבה. אבל היום שדורנו חלש יותר יש הקלות לדוגמא בנושא צומות (כמובן בהיתר רב ולא על דעת עצמנו).
עוד דבר שאולי תקחי לתשומת ליבך אולי זה נסיון בשבילנו? אם כן זה מראה כמה אנחנו גדולות! כי אם קשה לנו זה מראה באיזה דרגה גבוהה אנחנו.
נועה יקרה כל מה שאני אומרת לך, זה לא רק לך אלא בעיקר גם לעצמי. אני גם מתחזקת מיזה.
אני רוצה לקרוא בנושא הזה עוד קצת מתוך ספרים אולי בשבת כשיהיה לי יותר זמן ואז אוכל לשתף אותך במה שקראתי. להתי' בינתיים אני צריכה לצאת למפגש אחים/יות.

[u]לתורה חשוב שהאיש והאישה יהיו כמה שיותר במצב של היתר מאשר במצב של איסור ובריחוק[/u]
אני מאמינה שזה ככה.
ולכן קשה לי מאוד עם כך שאין לנו סייעתא דשמייא בעניין.
כלומר, שההנקה לא רק שלא מסייעת אלא מכבידה ואוסרת הרבה...
עלינו לא חל רצון ה' הזה? מרגיש לי מאוד לא טוב בקטע הזה...
כאילו, איך יכול להיות שיש זוגות שלהם אין פרקי זמן ארוכים להיות ביחד? הרי התורה רוצה להתיר להם כמה שיותר, אלוקים רוצה שיהיו יחד כמה שיותר... אז איך? למה?
זו שאלת אמונה, אני יודעת, אבל היא מציקה לי. אם ה' רוצה שאיש ואישה יהיו יחד, וזה חשוב מאוד, למה לא הולך? ולמה זוג צריך לקיים הלכות כל כך קשות בלי סוף בעוד זוג אחר פטור?
כן. יש ניסיונות וכל אחד עובר בחיים דברים אחרים.
אבל זה נראה לי כמו ניסיון לא צודק... ח"ו כמובן... סתם משתפת...
נראה לי לא צודק שיש הלכות שהן בסיסיות וחצי מהאנשים פטוריםמהן... לא יודעת, אני מסתבכת עם הסבר תחושותיי ובלבולי...

[u]אגב נועה, בהמשך לתהיותיך שבשלן נפתח הדף הזה, חשבת כמה עוד יותר קשה שאישה בהריון ואיזה כיף כל הזמן הזה מותרים ופתאום חלים עליהם כל איסורי הנידה[/u]
חשבתי. ועוד איך. כי גם לי קרה משהו בהריון.
לא נאסרנו אבל הספיק לי המתח...
קמתי בבוקר אחד כשכולי מלאה הפרשה לא ברורה, כהה למדי...
רצתי לשירותים מבועתת, הכל דביק, נורא. פשוט נורא.
שתי מחשבות חלפו בי כבזק וזעזעו אותי.
האחת- זהו. זה נגמר...
השנייה- אנחנו אסורים...
לבעלי המבוהל לקח המון זמן לקלוט מה קרה... יואו כמה בכיתי...
עד שקיבלנו תשובה מהרב הטריפה אותי המחשבה שזה חיים פשוט מעל הטבע, שקורה לי דבר כל כך מפחיד ומה שצריך להעסיק אותי זה שאולי חייבת להתכסות כי אנחנו אסורים ואולי אסור לי לבכות על כתפיו..
הסוף היה טוב, הותרנו, לעובר היה שלום...
אבל הבאסה, הו איך שאני מבינה אותך, מלכה, זה נורא לאישה בהיריון להיאסר.

אופס. נמחק לי איזה משפט. מוסדות דור ודור עוסקים בעניני טהרת המשפחה ומקיימים קורסים להכשרת בלניות ומדריכות כלה ועוד

ספרתי לכן את זה לא סתם. כשהייתי לוקחת גלולות היו לי המון כתמים לפעמים יום לפעמים חצי יום ולפעמים יומיים. ואני בתומי ישר "פרשתי". ז"א אמרתי לבעלי שאני נידה ובאמת ככה חשבתי. לפני שנה בערך התחלתי ללמוד קורס של מוסדות דור ודור, (יש גם לגברים רק לא לבלנים (-:) ) בקורס למדנו בצורה מעמיקה את הלכות הנידה והטהרה ,סתם דרך אגב עשיתי זאת כי לאחר 8 שנות נישואין הרגשתי איזו שחיקה בנושא והייתי חייבת רענון.
בקיצור, לאורך כל השיעורים המרצות היו אומרות לנו שלא תמיד הכתם הוא טמא ותמיד אבל תמיד חייבים ללכת להראות לרב כדי שיפסוק אם טמא או טהור כי מה שהוא יודע זה לא מה שאנחנו רואות גם כשעושים הפסק טהרה ויש לי ספק אם הכתם הוא דם או סתם הפרשה אני צריכה ללכת לרב שיפסוק ולא להחמיר על עצמי ולדחות את ההפסק למחר. במילים אחרות, לתורה חשוב שהאיש והאישה יהיו כמה שיותר במצב של היתר מאשר במצב של איסור ובריחוק.
ומאז אני משתדלת להראות לרב (יותר נכון בעלי מראה לו) כל דבר שיש לנו ספק במראה, ובצורה כזו גם אני יותר שלימה עם עצמי.

ומקרה שהיה לי לאחרונה. אני בהריון חודש שלישי. לפני שבועיים בשבת אני קמה בבוקר עם דימום, שהיה לי רק באותו יום. למחרת דיברתי עם הרב ותארתי לו מה שצריך והוא אמר לי לספור שבעה ןלטבול אבל בלי ברכה. בקיצור ביום הטבילה לקראת הערב אני בודקת והעד עם כתם (אויש). כמעט אמרתי לבעלי הלך עלינו היום, אבל מיד אמרתי לו צריך להראות לרב. וברוך ה' שהרב התיר לי לטבול.
אגב נועה, בהמשך לתהיותיך שבשלן נפתח הדף הזה, חשבת כמה עוד יותר קשה שאישה בהריון ואיזה כיף כל הזמן הזה מותרים ופתאום חלים עליהם כל איסורי הנידה עד שהתרגלו לתת ולקחת אחד מהשני בלי שום בעיות. פעם ראשונה שזה קרה לי הפעם וזה ממש מבאס.

[u]לכן שלח אותי לבודקת טהרה (יודעות מה זה?[/u]
כן. יודעת. אומנם אף פעם לא הלכתי כי אצלי לא היו פצעים, אלא התחלות של דימומים שנמשכו אח"כ כמה ימים...

[u]וברוך ה' שזה אכן לא היה מטמא ויכולתי לטבול. [/u]
וואו, איזה מדהים ששאלתם ונס שהלכת!!!
וטוב שאת מעלה כזה סיפו רכי שמעתי שזה קורה די הרבה.
בנות, אל תפצעו את עצמכן!!!
תעשו הכל בנחת, ברוגע, ומי שמצליחה אז גם בשמחה, באהבה...

[u]לנועה הרבה הרבה |L| [/u]
תודההההההההההההההההההההההה
גם לכולכן!!!!!!!!!!!

[u]אבל לי כבר קרה כמה פעמים שבבדיקה האחרונה התחיל דימום חדש ולא יכולתי לטבול,[/u]
[u]תסריט מוכר עד אימה...[/u]

גם לי זה קרה כמה שעות לפני המקווה אז בעלי הלך לרב עם העד בדיקה הרב ראה את הדם (סליחה על התאור אולי לא נעים) והוא אמר אכן דם! ז"א מטמא. הוא שאל אותי אחכ בטלפון אם יש לי פצע אמרתי לו שלא הרגשתי כלום. הוא כמובן שלא יכול לבדוק אותי ולכן שלח אותי לבודקת טהרה (יודעות מה זה?) והיא בדקה אותי פנימי ובאמת ראתה שזה פצע ואז היא הסבירה לי שעקב זה שלא קיימנו יחסים כל אותה תקופה האזור יש יובש במקום ולכן צריך להיזהר לא להכניס את העד חזק אלא בזהירות. ראו הוזהרתן!
וברוך ה' שזה אכן לא היה מטמא ויכולתי לטבול. |יש|
יכול להיות שזה הסיפור שהיה אצליכן.

לנועה הרבה הרבה |L|

[u]נועה את כותבת ברמה מאוד איכותית!!![/u]
תודה! חמודה...

_שלא יקרה לך כלום
אבל לי כבר קרה כמה פעמים שבבדיקה האחרונה התחיל דימום חדש ולא יכולתי לטבול,_
תסריט מוכר עד אימה...
לכן ביקשתי שתתפללו ;-)

[u]שתלכי בפעם הבאה רק אחרי שתחליטי שאת מסיימת עם ההנקה[/u]
אמן! אמן!!! אמן!!!!!!!! אמן!!!!!!!!!!

נועה את כותבת ברמה מאוד איכותית!!!
שלא יקרה לך כלום
אבל לי כבר קרה כמה פעמים שבבדיקה האחרונה התחיל דימום חדש ולא יכולתי לטבול,
ואוי ואבוי היה לי אם כבר הייתי מתחילה בהכנות, הקושי עוד יותר קשה.
לפי הדיבורים שלך זה נראה שאת מאוד קרובה לבקר שם במקוה... 9-: |יש|

מחזיקה לך אצבעות ושתלכי בפעם הבאה רק אחרי שתחליטי שאת מסיימת עם ההנקה

הנה, אני אתקן!
תחזיקו לי אצבעות, תתפללו, ואצא מאפלה לאורה בקרוב, חחחח....
כתבתי כבר מתישהו שעם מקווה וטבילה יותר קל לי. ואפילו הולך גם בשמחה.
כתבתי שמתיחסת להכנות כחווית ספא מרעננת.
וחברות שואלות אותי, איך? איך? זה הרי כל כך מלחיץ?
אז נכון. זה לא צחוק. גם אני יודעת שדין כרת עומד ותלוי בכשרות טבילתי.
אבל קודשא בריך הוא סומך עלי, ונותן לי ולכל אישה את היכולת לעמוד במשימה בהצלחה.
אז בלי לחץ.
אני פשוט מתחילה את ההכנות יום קודם.
כן.
אני תמיד רואה במקווה כאלו שמגיעות לשם אפילו עם לק על הציפורניים. נו, אז בטח שאח"כ הן נכנסות לפאניקה שכן יורד ולא יורד, והעצבים והחום עולים מאוד מהר.
בשביל מה?
אני, את כל הסרות הלק, השיער, הציפורניים עושה בנחת ביום שלפני. עם הרבה כיף, אהבה וטיפוח עצמי.
ואז, למחרת, בבית או במקווה פשוט מצחצחת שיניים, נכנסת לאמבטיה חמה, ושוקעת בה. לגמרי. וחושבת על דברים טובים ויפים. וממלאה הרבה סבון...
אח"כ מברישה את שערי, מעיינת בגופי בנחת, וכשהכל מוכן טובלת ברוגע ובשמחה.

גם לי מאוד כואב הכיוון שהדף תפס. אני לא יודעת איך אפשר לתקן.

היי...
יש לי הרבה מה לענות, להגיב ולבסס, אבל סיכמנו שזה לא הדף.
ובעיקר רוצה לשתוק בגלל העובדה שהטון שהשמענו כאן נקלט כמתנשא ומזלזל...
אז, עזבו, אוקי?
אם תרצה מישהי , תפתח דף בעניין ההוא ומי שיהיו לה כוחות וחשק לפולמוסים תבקר שם. זו הצעתי....

[u]תודה שכתבת. גם אני מרגישה ככה. אפילו אם לא התכוונו.[/u]

אשמח מאוד מאוד אם הדיון יחזור להתמקד בנושא המקורי... ברשותכן [po]דף לעריכה[/po]

[u]עדיין יש לי רושם של זילזול מהצד החרדי בדיון כאן וחבל. למעשה זה הדבר היחיד שמפריע.[/u]
תודה שכתבת. גם אני מרגישה ככה. אפילו אם לא התכוונו.

ל [b]שרה[/b] , אני מזמינה אותך לקרוא ולפנות אלי דרך דף הבית. בדף הזה יש סיפורים ועדויות אישיות, לא הלכות ולא לימוד.

בברכה,

נמרה

_פלונית קצת סותרת את עצמה שלא מעניין אותה לדעת מה אמרו הראשונים לגבי הרחקות כי זה לא הלכה למשה מסיני אבל כן רוצה לדעת היכן דיברו על גרביים...
הראשונים רלוונטיים או לא?_
איפה ראית שנאמר שלא מעניין לדעת מה אמרו הראשונים? בוודאי שדברי הראשונים הם הבסיס.
זו פשוט דמגוגיה ומהסוג הלא נעים.
אגב, אין לי שום רגשי נחיתות מול החרדים. אני לא מזלזלת אבל גם לא מסכימה ואין לי בעיה עם זה.
זכותו של כל אחד לחיות לפי השקפתו.
אני לא מנסה לשכנע אף אחד בצדקת דרכי, רק רציתי להבין קצת יותר את הצד השני.
בדיוק כמו נועה שניסתה להבין את ההיגיון באיסורים השונים.הדיון ההשקפתי באמת לא קריטי.
עדיין יש לי רושם של זילזול מהצד החרדי בדיון כאן וחבל. למעשה זה הדבר היחיד שמפריע.
אני מקווה שאני טועה.

טוב, חברייא,
אני בגישה של מלכת שבא, לעצור את הדיון ההשקפתי הדתי-חרדי כאן.
זה לא הדף המתאים.
הגענו לכך כי רציתי נואשות להבין מה ההיגיון באיסורים שונים, גיליתי שלא אצל כולם נוהגים כך, קינאתי קלות ואז ניסיתי להבין את הראש החרדי שלנו, למה הוא כן שומר...
אבל עזבו, בואו נמשיך לכבד אחת את השנייה ואת אורחות חייה ולהעלות רעיונות שנותנים כוחות. כי הבסיס שלנו כן זהה.