סוף שבוע מעצים במדבר

שליחת תגובה

טוב לבלוע צפרדע מפעם לפעם מאשר להיות חסידה
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: סוף שבוע מעצים במדבר

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי פלוני_אלמונית* » 07 יולי 2011, 11:25

אימאן

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי פלוני_אלמונית* » 27 יוני 2010, 16:20

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי תקווה* » 01 דצמבר 2008, 12:55

מתגעגעת למה שהיה

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אהבה_לנשמה* » 04 מרץ 2008, 00:20

איזה מעגל מקסים ופותח לב היה לנו היום בלוד... איזה אושר. המון המון תודה! חיבוק גדול לכל הנשים שיוצרות ומניעות את היופי הזה. |L|

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיכלול_ה* » 18 פברואר 2008, 22:22

רוצה להתטרף לתודות. תודה אמל על האירוח ועל פתיחת הלב. תודה שנתת לי הזדמנות להכיר נשים אמיצות, חכמות, אוהבות.
תודה לכל הנשים שהגיעו והביאו עצמן למעגל. תודה לרונית על ההנחייה הנינוחה הבטוחה. תודה לבית שלך, תודה למים, תודה לאוויר, תודה אדמה, תודה לאש תודה לתופים. תודה לאמון שאת נונת לנו ולאמון שנו נותנות לך.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיכל_צמות* » 18 פברואר 2008, 21:12

ערב מעצים בבית של אמל - זה מה שחוויתי אתמול.
תודה לך אמל על שארחת אותנו בבית (המדהים) שלך. החוויה העוצמתית והמדהימה הזו - והנשים היפות החדשות שהכרנו החזירו אותי עם אנרגיות מדהימות. הטיהור של הבית שלך טיהר לי את הלב.
תודה לרונית על ההנחייה המדוייקת והנעימה.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אהלה* » 05 פברואר 2008, 23:29

"לדרך בבל שני מעברים
והבחירה הקשה פותחת בנבצר
זהו משחק הגורל הגדול.....
מקום ההתגלות, שאלות ודרך
ויד מחפשת בצללי האור
מבקשת, שבויה....."

מאת: מי מוזפר-עירק
מתוך: קולות מן הים האחר- אנתולוגיה לשירת נשים ערביות בת-זמננו.

סאלאם / שלום .

בימים אלו שבהם הקור שורר בחוץ,
אנחנו נאספות שוב יחדיו במעגלים
של נשים מכל כיווני הרוח והדרך
להחם את הלבבות במפגשים משותפים.

המעגלים יתרחשו במועדים ובמקומות הבאים:

ביום ה' 7/2/2008 בפארדיס בשעה 19:30

עם איבתיסאם/נירית/יעל פינקרפלד/ ענבר.

נפגשות אצל איבתיסאם ומשם הולכות ברגל לביתה של פאטמה עודה.

אשת קשר לשאלות והוראות הגעה:

נירית שפירא - 0546968702

איבתיסאם - 0547433956

m ibtisam@hotmail.com



ביום א' 17/2/2008 אצל אמאל בג'ת בשעה 18:00

עם רונית נשר/עיטאף עוואד /מיקי קריגר.



הוראות הגעה לאמאל יישלחו בנפרד.

אשת קשר לשאלות והוראות הגעה-

רונית נשר- 052-6660363.

אמאל - 04-6280194 . 050-5439125.

[email protected]



ביום שני 18/2/2008 בשעה 19:30 בשוהם.

עם בלהה/שון/מור/זהרה

במרכז אתגר בשוהם.

הוראות הגעה:מרכז אתגר רחוב המצפה 36 שוהם

מכביש 444 מצפון-ברמזור לשוהם ימינה כיכר שנייה-יסעור- שמאלה בצומת טי שמאלה הכביש מתעקל ימינה ומיד ימינה לחנייה של המבנה.

מכביש ים ת"א לרדת ביציאה של פתח תקווה בצומת אל-על ימינה רמזור 3 שמאלה לשוהם

בתוך שוהם: כיכר 7-יסעור- ימינה וההמשך כנ"ל.

אשת קשר לשאלות והוראות הגעה:

שון אפרימה -0507867368

זהרה שלו- 0547973291

[email protected]
[email protected]





ביום ה' 21/2/2008 בדבורייה בשעה 19:30

עם עיטאף עוואד/יעל מי-אורה/אהלה מוזיקנט

אצל בית סבתי- עיטאף- במרכז הכפר מול בית המועצה.



אהלה - 0523704774

עיטאף- 050-7637058

[email protected]



אתן מוזמנות להגיע ולהביא חברות



אנא, השתדלו להודיע, במייל או טלפונית, על כוונתכן להגיע,

בכדי שנתארגן בהתאם.



תרומה של 20 ש"ח תתקבל בברכה, כמו גם כיבוד משמח לב ובטן.



באהבה, נשות המעגל.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיכל_צמות* » 21 ינואר 2008, 12:15

מעגל שיתוף למעגל המורחב של נשות החזון - בהנחייה של חגית וייס ומיכל עגני ביום רביעי הקרוב בשעה 10:30 במרכז "מלב אל לב" בגבעת עדה. מרכז חדש ומרענן שפתחה ענת ברודה.
המעוניינות להשתתף - נא להיות בקשר עם ענת ברודה, על מנת שתוכל להתארגן בהתאם לכמות הבנות (וגם כדי לקבל הכוונה למרכז) בטלפון 054-5728080.
סליחה על ההודעה המאוחרת - בפעם הבאה נשתדל להקדים ולהודיע מראש.
מחכות לכן באהבה.
חגית ומיכל.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיכלול_ה* » 11 ינואר 2008, 13:39

מחר אנחנו נוסעות למפגש נשות חזון בשוהם. ההסעה יוצאת מכרכור. יש מקום לעוד נשים. נשים שגרות באזור חדרה פרדס חנה או שרוצות לקחת איתנו טרמפ מוזמנות להצטרף אלינו למסע.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיכל_צמות* » 11 ינואר 2008, 13:18

מלא זמן לא הייתי כאן. היה מעגל מעצים ועוצמתי בפרדס חנה - תודה רבה למיקי (()), עיטאף(()) ורונית(()). תודה @} לכולכן שהתחברתן ועזרתן לי לשלוח אנרגיה מרפאה ומכילה - זה היה מאד חשוב עבורי. תודה לסיגל (()) על העבודה המשותפת והממוקדת.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מותק* » 10 ינואר 2008, 22:42

החזון שלי הוא שנוכל לקיים מעגלים,
ועוד מעגלים שיתרחבו לעוד מעגלים.
ושתהיה אפשרות לעוד נשים להצטרף, ומכל אחת נקבל את האיכויות הייחודיות לה,
וביחד ניצור משהו יפיפה.
( אנחנו כבר יוצרות משהו יפיפה!).

ויש לי עוד חזון-
ללמד גברים את הדרך הנשית.
כלומר, שגם הם יתחברו לעוצמה הנשית, לחלקים הנשיים, מבלי לאבד את החלקים הגבריים והעוצמה הגברית,
ואז נראה לי שהעולם שלנו יראה קצת אחרת.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי נומ* » 09 ינואר 2008, 23:07

רגע...עוד כמה מילים בקשר לחזון-
אני מאד הייתי שמחה לשמוע את החזון שלכן, של נשים שונות, בקשר לכל מיני היבטים בחיים.
איזה חזון יש לכן?
האם יש לכן חזון בקשר למשהו?
( למשפחה, לילדים, לעבודה, לקהילה..וכו')
אני מאד מסוקרנת לשמוע את החזון שלכן!

לי למשל, התחיל לעלות חזון של גן ילדים מיוחד, לילדים עם צרכים מיוחדים, אבל הוליסטי.
כי יש הרבה גנים אלטרנטיביים, אנתרופוסופיםם וכו',
אבל לא לילדי החינוך המיוחד, שזה תחום שקרוב לליבי.

זה חזון אחד.

חזון שני הוא לעשות משהו שקשור בהעצמת נערות במצוקה.
לפני כמה שנים עבדתי במוסד לנערות במצוקה, התנדבתי שם שנתיים, ומאז בגלל ענייני החיים שלי, לא הזדמן לי לחזור לשם. ותארו לכן שעוד כמה מאיתנו, נגלה, שיש לנו חזון משותף, ונוכל שלתף פעולה, לא מדהים?

כי ממה שאני חוויתי בשיטים -
היינו קבוצה מדהימה של נשים צדהימות ועוצמתיות.
בוודאי יש לנו כוח להזיז הרים, לא בבת אחת, בקצב של תהליך כמובן,
אבל אני מאד מאמינה בכוח שלנו. הכוח הנשי השקט.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי נומ* » 09 ינואר 2008, 23:01

_פעם זה היה בית שניתן לפגוש פה אחיות
היום כולן אלמוניות גם אני לא היתי משיהי היה לי שם
כל כך מתגעגעת למה שהיה פעם_

לא קצת נסחפנו?
זה נשמע כאילו הפורום הזה קיים מיליון שנה...

אני חושבת שהפלוניות אלמוניות והמישהי יות הגיעו אחרי שהתחילו כאן לטחון בשכל,
במקום להשתמש בפורום כבמה להעצמה.

ואני חושבת שקצת שקט נותן דווקא זמן לחשוב מה אנו רוצות כאן,
ומה אנו מבקשות מעצמנו בפורום הזה.
( מעצמנו, לא מנשות החזון הוותיקות, הן לא הגננות שלנו).

אז אולי אני אתחיל:
מה אני מבקשת מפורום זה?

שנשמע על מעגלים ברחבי הארץ, מה היה, מה עשיתן,
שזה ישמור על הקשר ביננו.

הייתי שמחה שזו תהיה במה להעצמה,
שאם מישהי עושה משהו מעניין, לאו דווקא שקשור לנשות החזון, אלא שקשור בעקיפין, או לנשים-
שהמישהי הזו תספר על זה כאן,
ואולי יווצרו שיתופי פעולה.
לא בכוח, בהזמנה פתוחה.

פחות מבקשת השתפכויות רגשיות של מי שנכנסת לתהומות רגשיים ומשפריצה כאן תסכולים, את זה הייתי מעדיפה לחסוך מאיתנו.
הייתי שמחה לשמור על נימה חיובית ומלאת חזון.

ומה אתן מבקשות מפורום זה?

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי משיהי* » 09 ינואר 2008, 20:14

פעם זה היה אחרת

הלוואי שזה יחזור
פעם זה היה בית שניתן לפגוש פה אחיות
היום כולן אלמוניות גם אני לא היתי משיהי היה לי שם
כל כך מתגעגעת למה שהיה פעם
ןחבל להעניש אותי בלנטוש את הבית כי מישיהי לא שייכת מתחילה לקטר
הלוואי שזה יחזור וחבל שזה נגמר כך
ןאם לנו אני קוראת לנשות החזון שיתנו אלטרנטיבה אחרת שאפשר לכתוב ולהרגיש עוד הפעם בבית
כתוב פה קחו זמן להפנמה אולי זה מה שאני צריכה לעשות לוותר על מה שהיה ולהפנים מצב חדש שאתן כבר לא פה

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי פלונית_אלמונית* » 07 ינואר 2008, 10:39

רציתי לאמר תודה על המעגל המדהים שהיה אתמול!!!!
תודה לרונית נשר, למיקי ולעיטאף המדהימות,
תודה גם לחגית, מיכל ומיכל על הטיהור המרגש!

התרגשתי לחוות את הרכות שהייתה בטקס, התרגשתי מכל הנשים שהגיעו,
שמחתי לפגוש את הנשים החדשות מקלאנסואה.
ובאמת על הבוקר, כשפתחתי את ברז המים, נזכרתי בכן, בעוצמות שקיבלנו אתמול,
תודה לכולכן!!!

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מי_מה* » 06 ינואר 2008, 22:46

רק רוצה להבהיר שהמכשפה שכתבה פה היא לא אני (אני לפעמים כותבת פה בכינוי הזה, זכר לבלוג שהיה לי פה לפני שנה, ועכשיו שהוא כבר במקום אחר אני שוכחת לפעמים להחליף שם והמחשב שלי זוכר אותי ככה יוצא שאני עוד משתמשת בכינוי הזה). לא שזה משנה הרבה אבל רק בשביל הרקורד.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי עודפלונית* » 06 ינואר 2008, 16:54

הקישוור בהחלט מספיק.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי פלונית* » 06 ינואר 2008, 15:20

תודה מותק, אני אישית הייתי מעדיפה להשאיר רק את הקישור אולי כי לאחרונה כולנו חווינו כאן מספיק עומס בלאו הכי... תודה |L|

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מותק* » 06 ינואר 2008, 01:13

רוצה להפנות אתכן לדף בנושא בו אנו מתדיינות- ההכלה.
תקראו גם את מה שכתבו אילנה אילן ורונית נשר- בסוף הדף.
אולי בעצם אפשר להעתיק את זה לכאן?
http://www.elaisha.com/cgi-bin/chiq.pl?[po]הקשבה אימפטית[/po]

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיכלול_ה* » 05 ינואר 2008, 23:33

אבל כשאני שומעת מה שאומרים לפשוט אישה שתלך לטיפול בא לי להגיד לכל האנשים שאני מכילה תלכו לטיפול לא אכפת לי יותר לא יכולה להכיל יותר את התוקפנות שלכם מספיק להיות עליונה יפת נפש

כשקראתי את זה בפעם הראשונה חשבתי שאת מתכוונת שזה אלים שייעצו פה לפשוט אישה ללכת לטפול אבל בקריאה נוספת הבנתי שאת בעצם רוצה להגיד לכמה אנשים שאת מקשיבה ומנסה להכיל שכדאי להם ללכת לטיפול. האם הבנתי נכון?
אם כך אני מאוד מזדהה, גם אני לפעמים לא יכולה יותר לשמוע את הצרות והקיטורים של אחרים (כן גם במשפחה). חושבת לעצמי למה אני הכתובת? אם קשה לכם טפלו בעצמכם. אני מוכנה לשמוע ושמחה להאזין לאנשים שההקשבה הזו עוזרת להם להתפתח ולעשות עבודה של ריפוי אבל נמאס לי לשמוע אנשים ששנים מתוסכלים מאותן בעיות ולא עושים דבר בעניין.

אני דרך אגב מאוד מתרשמת ונפעמת מכך שבעקבות ביקורת התפתח כאן דיון על ריפוי נפרדות. על היכולת שלנו להכיל אחרים ועל אחריות שכל אדם לוקח לריפוי של עצמו.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי משיהי* » 04 ינואר 2008, 17:55

ההתכתבות פה גורמת לי להרגיש רע כלפי עצמי באופן עקיף אני חושבת על עצמי כמה אני מכילה אנשים ופותחת את הלב וחושבת שאני צריכה לשדר את התדר של האהבה ובכל פעם שפוגעים בי אני מבינה ומכילה את התוקפנות של האחרים בעיקר בגלל שהם משפחה ,ובכל פעם להגיד לעצמי שאני מודעת יותר מהצד השני ,אבל כשאני שומעת מה שאומרים לפשוט אישה שתלך לטיפול בא לי להגיד לכל האנשים שאני מכילה תלכו לטיפול לא אכפת לי יותר לא יכולה להכיל יותר את התוקפנות שלכם מספיק להיות עליונה יפת נפש .

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי חני_בונה* » 04 ינואר 2008, 10:34

ויש כאן מאמר .....
קראתי אותו.
רוצה לומר איך אני רואה את האהבה דרך המאמר:
מי ש"מתחבאת" מאחורי האור והאהבה זה המדוייק שלה. זה בדיוק מה שנדרש לה . האור והאהבה מרככים לה את הקושי.
ובקשר ל"לפגוש את הרגשות" שעל כך מדברת המחברת. זה בדיוק מה שהיא עושה - יוצרת תדר של אהבה ומאפשרת לכל מי שפוגש את הרגשות שלו להיות בתדר של אהבה.
בספר "כוחו של הרגע הזה" מוזכר גוף הכאב שמה שמזין אותו זה כאבים ופחדים ומה שמקטין אותו זה להסתכל על המצב מנקודה אחרת, לא "מבפנים". ברגע ש"פוגשים" את הרגש ונותנים לו מקום נמצאים במקום קצת אחר מאשר להיות בתוכו. ההתמרה כאן מפחד לאהבה מתרחשת מעצמה.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי חני_בונה* » 03 ינואר 2008, 17:47

אופס, הדפוס המגונן שלי......האהוב.....
תודה חגית.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיכלול_ה* » 03 ינואר 2008, 14:24

חגית אהבתי את הקישור שנתת. הנה עוד סיפור קצר על רגשות http://www.turtlezen.com/twowolves.html.

והנה התרגום: שני הזאבים/ שבט הצ'ירוקי
איש חכם וזקן משבט הצ'רוקי לימד את נכדיו על החיים...
הוא אמר להם: " מאבק מתרחש בתוכי, מלחמה נוראית והיא בין שני זאבים.
זאב אחד הוא רשע- הוא פחד, כעס, קנאה, עצב, חרטה, חמדנות, יהירות, רחמים עצמיים, אשמה, טינה, נחיתות, שקרים, גאווה שקרית, תחרות, עליונות ואגו.
השני הוא טוב- הוא שמחה, שלום, אהבה, תקווה, שיתוף, בהירות, ענווה, טוב לב, חסד, חברות, נדיבות, אמת, חמלה ואמונה.
אותו מאבק מתרחש בתוככם וגם בתוך כל אדם אחר."
הם חשבו על כך לרגע ואז אחד הילדים שאל את סבו:" ואיזה זאב מנצח?"
הצ'רוקי הזקן ענה בפשטות:" זה שאתה מאכיל".

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיכלול_ה* » 03 ינואר 2008, 14:11

תודה ענקית לכל מי שכתבה כאן השבוע על השעור החשוב שלקחתי לחיים. אני מרגישה בזמן האחרון שכל תהליך המודעות והריפוי של עצמי מואץ ברמות שלפעמים אני בכלל לא מסוגלת לקלוט או להכיל.
לפני יומיים ראיתי את הסרט של אל גור "האמת המטרידה". אם לא ראיתן לכו לראות ומהר. אל גור מסביר בצורה ברורה ומדוייקת שהעולם שלנו מתחמם ברמות מבהילות ואם לא נעשה עכשיו משהו כדי לשנות את המצב יהיה כבר מאוחר מדי. אני רוצה לזעוק ולהגיד לכולם שיתעוררו שיטפלו בעצמם כדי שיהיו פנויים להיות באהבה למען האדמה שלנו האוויר שלנו. שטיפול בנפרדות זה משהו כל כך בסיסי ונחוץ ושכבר אי אפשר לחכות. תודה לכולכן שאתן בדרך וכי אתן עושות עבודת מודעות. אני רצוה שכל ההאנשים בעולם ירפאו מנפרדות. שנוכל לנשום אוויר נקי, לדעת שלילדים ולנכדים שלנו יהיה מים ואוויר ואדמה מתחת לרגליהם.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי חני_בונה* » 03 ינואר 2008, 10:10

אישה עם מטאטא יקרה,
תודה על דברייך.
בדף הבית שלך כתבת:
בפנים מסתתר ילד שכל רצונו הוא להיות אהוב
כל כל מדוייק.
וכשאנו נפגעים ונעלבים אפשר להניח יד רכה על הבטן ולומר לה: אהבה. זה מזכיר לילד הפנימי שבנו שהוא אהוב.
לא פשוט אך אפשרי.
תודה ואהבה

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אישה_עם_מטאטא* » 03 ינואר 2008, 09:51

אחריות יקרות.
הכוונה היתה אחיות יקרות.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אישה_עם_מטאטא* » 03 ינואר 2008, 09:20

חגית, אהבה לנשמה, פשוט אישה. בכולנו יש אור ויש צללים. אני יכולה לזהות בעצמי בקלות בין היתר את הנזקקת, את הצמאה לאהבה, את הנעלבת והכועסת כשנראה לי שאהבה זו אינה ניתנת לי. את הפוגעת והמטיחה. הו, לשוני חדה כתער ומכתה יכולה לפלח ולהכאיב. כן, מאוד חשוב לקבל ולחבק את הצללים. כל צל שלנו נוצר במקור כדי להגן עלינו בזמנים של מצוקה ועם הזמן הפך לדפוס השולט בנו וגורם כאב. מלחמה בצל, התכחשות אליו, הדחקה שלו, רגשי אשמה, כל אלה רק מגבירים את נוכחותו. אני אישית איני זקוקה להתנצלותך. אני נוטלת אחריות לרפא את הפצע שנוצר בי בעקבות הדברים שלך. לטפל בכל מה שצף ועלה בעקבות זאת. אני אהיה בסדר. מבטיחה. אני מאמינה שגם שפירית ומכשפה ונשים אחרות ימצאו מרפא למה שקרה. אהובה, אינך צריכה "לתקן את עצמך" בשבילנו. הרי הסבל הכי גדול והכאב, נגרם לך. כשאנשים מתרחקים ממך. את לבד תחליטי אם ברצונך לרפא ולשנות את הדפוסים המכאיבים לך כל כך. דפוסים שמרחיקים ממך את אותו הדבר שאת כל כך רוצה. אהבה.
אני מאחלת לך אהבה גדולה לעצמך ולסובבים אותך.

חני נבוא, המילים שלך נכונות והאבחנה מדויקת. ההתכתבויות האחרונות לא היו אהבה. הלוואי והייתי במקום הזה שאת מתארת. הלוואי שכל העולם היה במקום הזה. מקום בו מטיחים בי דברים קשים וכל מה שאני יכולה לחוש זו אהבה. מקום שבו מאיימים עלי ועל חיי וכל מה שאני יכולה לחוש זו אהבה. אני לא מדברת בציניות. אני מאמינה שבאמת מקום כזה אפשרי. תארו לעצמכן נשים נפלאות שכולם היו במקום הזה. במקום כזה, לא יכול להתקיים סבל. איזה חזון נפלא. זהו החזון שלי. המציאות כרגע היא שעדיין אינני שם. יש עוד עבודה לעשות. אני עושה עבודה על מנת לרפא את הפצעים שלי כדי שליבי יהיה שלם ועדיין לא הגעתי לשם. ולפי המציאות שאני רואה, רוב האנשים עדיין לא שם. זוהי בדיוק הנפרדות שאנחנו מדברות עליה.
ואולי טוב שקרה מה שקרה. קיבלנו תזכורת שנפרדות יכולה לקרות לא רק בין עמים ואנשים זרים אלה גם בין אחיות. בואו נראה איך מרפאים את זה. כעת שזה קיבל צורה מוחשית. מה עושים עכשיו? ושוב גם כאן מה שעולה לי הוא שכל אחת תמצא דרך לרפא את הפצע הזה שנוצר. האם למישהי יש רעיונות נוספים? בוא נתחיל כאן ועכשיו אחריות יקרות.

|L| מירה

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי חני_בונה* » 02 ינואר 2008, 09:57

מאד מעניין מה שקורה בדף הזה. מרשה לעצמי להסתכל מבחוץ לומר:
בחלק נכבד מהדף התדר שהיה דומיננטי מאד היה תדר האהבה
כעת נאמרים דברים מתדר של פחד בשם האהבה.

והיא אמרה לי שהיא חשה שזה לא פייר. שזה כפוי טובה. שהיא משקיעה כל כך הרבה מאמץ כדי שדברים יקרו
שזה בסדר גמור להרגיש כך אבל זו לא אהבה. באהבה אין מצב של כפוי טובה_ ו _לא פייר היא יכולה בהחלט להחליט שלא מתאים לה להמשיך. מבחירה. אהבה זו בחירה. זה לקום ולהגיד לעצמי אני משלמת מחיר יקר הרבה יותר ממה שאני יוצאת נשכרת.

ומלים הן כמו חור בלב
לא. מילים הם לא כמו חור בלב. לב שהוא שלם לא יכול להיות מושפע לרעה רק לטובה, ולב שאינו שלם מה שירפא אותו זו אהבה.
נכון שלמילים יש כוח ומשקל . מי שקובע את השפעתן הוא המקשיב.

אהבה

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מותק* » 01 ינואר 2008, 23:50

אני פשוט לא מבינה על מה הטענות ועל מה האכזבות שלך פשוט אישה?

על זה שהגיעו כוהנות מדהימות בהתנדבות מארה"ב ולא ביקשו שכר על עבודתן?
על זה שהתארגנה קבוצת נשים, נשות חזון, שעובדות איתנו בהתנדבות?
על זה שאת לא חלק ממשהו שרק התחיל?
בהטחות והאשמות את רק מרחיקה, בטח לא מתקרבת או מקרבת.

שמעתי היום מאחת מנשות החזון שמרב התכתובות האחרונות כאן ובמייל ( מה שתכבה אורית במייל כתגובה למייל המזמין והיפה של אהלה) - בא לה פשוט לקום ולעזוב את המעגל הגדול.
כי היא שמה שם את הלב שלה,
כי היא שמה שם את הנשמה.
ומאז שיטים הרבה ממה שהיא שומעת זה טענות.
למה זה לא בסדר ולמה כך ולמה כך...
והיא אמרה לי שהיא חשה שזה לא פייר. שזה כפוי טובה. שהיא משקיעה כל כך הרבה מאמץ כדי שדברים יקרו,
וחלק מהנשים יודעות רק להעביר ביקורת.
כמה קל להעביר ביקורת...
היא לא נכנסת לפורום הזה, לכן חשוב לי להשמיע את קולה, אני מקווה שזה בסדר.

היה לי מאד עצוב לשמוע את זה, היא חשובה בעיניי למעגל.
לא רוצה שהיא תעזוב, בטח שלא בתחושה כזו.
נשות חזון וותיקות- אני מקווה שתקראו את זה:
אני מודה לכן. אני חשובת שהרבה נשים משליכות עליכן דברים עתיקים, פצעים מההיסטוריה שלהן.
אל תקחו את זה אישית.

הדימוי שעולה לי הוא שהכוהנות מקולורדו השאירו אתכן לבד, בשטח קרב, איתנו...
צר לי שהדימוי שעולה לי הוא כל כך מזעזע.

נשים יקרות,
המסע רק התחיל,איזה יופי לצעוד צעדים יחדיו, איזה יופי ללמוד ביחד,
איזה יופי לא לדעת. לגלות את הידע ביחד.
תודה על המסע הזה.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי שפירית* » 01 ינואר 2008, 23:15

סיפור מעניין, מכשפה.

פשוט אישה, נדמה לי שאני מזהה מסגנון הכתיבה מי את.
זו לא פעם ראשונה שאת עוברת ממרומי השמיים למעמקי התהומות.
נשמע שפעם את במרומי השמיים מאושרת וטובת לב, מלאת הודייה,
ופעם את במעמקים ותהומות.

יקרה, זו העבודה שלך עם עצמך, כפי שכתבה אישה עם מטאטא,
חשוב לי לאמר לך בצורה הכי ישירה וכנה שאפשר : אנחנו לא חלק מהתהומות הללו.

אני מזדהה עם מה שכתבה אישה על מטאטא,
לפעמים להכיל, ולקבל, ולעטוף ולחמול את החושך, את הבוטות,
אלו מילים יפות מאד, רוחניות.
אבל לפעמים, כשיש אביוז, כשיש ניצול בוטה, או כשיש אלימות-
צריך להגיד- די!
אני לא חלק מזה!
אל תשליכו עליי!.

אז אני אומרת, מבקשת:
אל תשליכו עליי ציפיות, אל תשליכו עליי את כאבי העבר שלכן,
אל תשליכו עליי את פצעי הגדילה שלכן.
אם כל אחת תיקח אחריות על הריפוי שלה, נוכל ביחד לרפא נפרדות.
ובוודאי שאפשר לבוא למעגל ולבקש תמיכה,
אך זו אנרגיה שונה לגמרי אם מגיעים ממקום של: אני צריכה תמיכה, אני מרגישה בחוץ, אני רוצה להיות שייכת, יש לי פצע שם.
או שבאים עם מיליון השלכות.

פשוט אישה- את באמת מצטערת? את באמת מזהה דפוס חוזר? אז גשי לטיפול פסיכולוגי, טפלי בפצעייך,
זו תהיה העבודה המשמעותית, נדמה לי, בעקבות מה שאת מתארת.

כל מה שכתבת- אין לו קשר אלינו.
לא לנו, לנשים החדשות שהיו בשיטים, ולא לותיקות.

ולכולנו - שווה קצת לעיין במונחים הפסיכולוגיים:
השלכה, העברה, הזדהות השלכתית.

פשוט אישה - מה שאת עשית לנו- זה הזדהות השלכתית. זה מה שעושה תינוק לאמו, מטופל למטפל שלו.
וואללה- אני לא המטפלת שלך. גם נשות החזון הוותיקות לא המטפלות שלך.
לכי בבקשה לטיפול.

נראה לי שריפוי הנפרדות עובר קודם כל בלקיחת אחריות אישית,
ולא סחיבת הכלל אל מעגל הדרמה הפרטי של כל אחת.

אני יודעת שאלו מילים לא פשוטות,
אך זו האמת שלי כרגע. חשוב לי שהיא תישמע.

ומעבר לזה, אני בהודייה עמוקה לכל מה שהמעגל הזה הביא לתוך חיי.
תודה לכן.
שמחה להכיר אתכן עוד קצת כל פעם.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מכשפה* » 01 ינואר 2008, 22:50

והרי סיפור:
אישה צעירה בכפר אחד אמרה מילים חריפות ודוקרות לרעותה
ולאחר מעשה התחרטה עד מאד.
הלכה הצעירה לזקנת הכפר וביקשה בעצתה כיצד תוכל לכפר על דבריה.
חקרה הזקנה לדעת אם אכן מוכנה הצעירה להתאמץ ונענתה בחיוב.
לפיכך, ביקשה ממנה לקרוע כרית של נוצות פוך ולעבור בלילה בכפר
ולהניח נוצה על פתחו של כל בית בכפר.
הלילה היה קר וסוער, אך הצעירה - נחושה בדעתה- עשתה כמצוות הזקנה;
אלא שמרבית הנוצות התעופפו להן ברוח והיא לא יכלה להחזירן למקומן.
למחרת בבוקר התייצבה אצל הזקנה וסיפרה לה את קורותיה.
הביטה בה הזקנה ואמרה- כשם שהנוצות עפות ברוח, כך גם מילים שנאמרו:
לא ניתן להשיבן למקומן..........

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אישה_עם_מטאטא* » 01 ינואר 2008, 13:48

לא יודעת וכן יודעת למה אני כל כך מוטרדת ממה שפשוט אישה אמרה. הרי אני גם הייתי "אורחת" במדבר. אני לא מהמארגנות לכן כביכול ההאשמות לא הטחו בפני. אחר כך באה התנצלות כנה שאני מאמינה שבאה מהלב. אז למה זה מטריד אותי עד כדי כך שהרגשתי צורך להגיב ולעוץ עצות? למה אני קוראת את התגובה האחרונה שלך מיכלולה ומשהו בי מתפוצץ?
פתאום הבנתי למה זה קשור. בעבר הייתי במערכת יחסים שבה סבלתי מהתעללות מילולית. וזה נשמע בדיוק ככה. הטחת האשמות ועלבונות ואחר כך התנצלויות. ההתנצלויות היו כנות וגם הכאב והמצוקה שגרמו לו לדבר אלי כפי שדיבר. אך זה לא ריפא אותו. לא קילף ממנו שום שכבה. ההתפרצויות תכפו וגברו עד ששמתי לזה סוף ונפרדתי ממנו. על הפצע הזה לחצו לי המילים שלך פשוט אישה, וגם התגובה האחרונה שלך מיכלול ה שאני מאוד אוהבת את מה שאת כותבת.
פשוט אישה, אין לי שום ספק שלא מתוך רוע לב כתבת את הדברים. כתבת אותם מתוך כאב ותסכול גדול אך לי קשה להגיד שאני שמחה שפרקת כאב. כמו שלא אשמח אם מישהו יכה אותי מתוך תסכול. אני מניחה שאני מדברת בשם עצמי בלבד. מאוד מפריעה לי הדרך בה התבטאת וקשה לי גם עם ההתנצלות שאני מאמינה שהיא מאוד כנה אך לא תמנע ממך להתבטא כך גם בפעם הבאה.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיכלול_ה* » 01 ינואר 2008, 12:51

פשוט אישה, תודה על השיתוף, על הכנות, על האומץ. גם על השיתוף המכווץ הכועס וגם על ההתבוננות בו ממקום חומל ואוהב. ההתבנוונות הזו היא מקום של צמיחה וגדילה. תהני מזה, הודי לעצמך על כך שקילפת מעצמך עוד שכבה של כעס. שאת בדך לריפוי.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אישה_עם_מטאטא* » 01 ינואר 2008, 11:36

פשוט אישה, אני רואה את הכאב שלך. כאב של המצאותך במעגל הסיפור, מעגל ההזכרות, מעגל הדרמה. מאחלת לך שתוכלי במהרה לצאת אל המעגלים החיצוניים ולעבור ריפוי וטרנספורמציה. אף אחת ואף אחד לא יכול לעשות זאת בשבילך. רק את. רק את המרפאה הגדולה של עצמך ושל העולם שאת יוצרת. אנחנו יכולות לתמוך, לעודד, לתת השראה אך בסופו של דבר, זאת האחריות שלך לרפא את פצעי העבר. רק את יכולה לעשות את הצעד החוצה.
אני שולחת לך אהבה.
לכן נשות החזון, נשים יפות שהיו בסוף השבוע במדבר, אני מודה שהענקתן חוויה מדהימה שתזכר בי לעד, כלים שאשתמש בהם ואת החזון. חזון של שבט. חזון של עולם בריא וחומל. מאחר ולא הבנתי זאת כהבטחה, איני יכולה להתאכזב. חלום נפלא ניתן לי שם במדבר. אני מודה לכל מי שהייתה שם על החלום.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אמל* » 31 דצמבר 2007, 23:08

happy new year שנה טובה של אושר שמחה ואהבה לכולן ,שנה של שגשוג וצמיחה בעולם הרוחני והגשמי ומי יתן ותהיה שנה של הרבה פירגון
לקראת השנה החדשה ממישהי שלא ידעה לפרגן שולחת לכולן את ברכת הפרגון ,ןמפרגנת לכן על שהייתן אחת אחת מדהימות .

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיכל_צמות* » 31 דצמבר 2007, 21:33

שנה טובה - שנת רעות ואהבה. שנה שבה נעצים ונתעצם כל אחת בדרכה. שנה של נחת ואורך רוח. שנה של שלווה פנימית עמוקה.

שנה טובה

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי נעה_רונן* » 31 דצמבר 2007, 18:43

שוברת שתיקה.... :)

פשוט אישה... פשוט מחבקת אותך.. מחבקת את הכאב, מכילה את האכזבה...
לא, אלו לא רק מילים הנזרקות לחלל הזה... זו כוונה כנה ואמיתית הבאה מתוכי...מתוך כך שחשתי את מה שאת חשה...
יש בי מקום שמזדהה עם חלקים ממה שכתבת. משערת שאם הייתי כותבת אז, כשהייתי בעין הסערה הייתי כותבת דברים דומים. אבל... כל אחת מגיבה אחרת לסיטואציות.. אני בחרתי להיעלם, לקחת פסק זמן למחשבה נוספת לאחר "נסיון פקיעין".
בוחרת שלא לנתק מגע ומצד שני גם לא יוצרת אותו.
מחכה בסבלנות לראות מה יביא יום ולאן ינשבו הרוחות..
כהרגלי, יושבת בשקט בצד, מתבוננת ולומדת...

את ימי המדבר אף אחד לא יוכל לקחת ממני. העוצמה הנשית, האחווה הנשית, את מעגל הלמידה, את החוויה..
צריך רק לזכור שבכל אחת מאיתנו נרקם החלום על פי הבנתה, על פי דרכה ולא תמיד דרכנו היא גם דרכן של האחרות.

איני יודעת מי את ומה ניסית לארגן... אשמח אם תצרי איתי קשר בכל דרך שמתאימה לך, הפרטים שלי מופיעים בדף הקשר..

מיכל.. ענקית... כמו תמיד...:)

מחבקת את כולכן
מי יתן ובשנה זו נקדם את החזון... כל אחת בדרכה ועל פי חלומה...
חג שמח לכל מי שחוגגת
נעה

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיכל_צמות* » 31 דצמבר 2007, 15:02

מיכלול ה (()). את מדהימה!

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיכלול_ה* » 31 דצמבר 2007, 00:23

אישה נוספת, תודה רבה על השיתוף שלך.
פשוט אישה אני רוצה לכתוב לך שגם אם יש בך תסכול וכעס את לא לבד, כולן רוצות אחווה נשית. אנחנו (כל אחת מאיתנו) עוד לומדות מה זה אומר, איך עושים את זה. איך מרפאים את עצמנו מכל הפצעים שהעולם המערבי פער בתוכנו). אולי אם היית שלמה עם הפרדותך מנשות החזון לא היה לך צורך להכריז על כך באתר אינטרנט בשם בדוי. ואם הכרזת את מה שהכרזת אני דווקא חושבת שיש בך רצון לתגובה, לחמלה להקשבה, לריפוי, אחרת לא היית כותבת את דברייך. אני מזינה אותך לראות בהצהרתך הזדמנות לריפוי, לצמחיה אישית, להדהוד כוונותייך הטובות והטהורות.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי שפירית* » 31 דצמבר 2007, 00:10

קוראת את ההתכתבויות ולא כל כך מבינה את המהומה.

הייתי במדבר, אני חדשה בעניין.
נהניתי מאד.
היה מדהים.
הכוהנות האמריקאיות מדהימות,
נשות החזון מקסימות,
כל המעגל היה מיוחד, ולקחתי כמה כלים לעבודה עצמית ולעבודה על ריפוי נפרדות.
מה יהיה בהמשך?
כנראה מה שאנחנו ניצור במעגלים.
בינתיים ממש ממש נחמד לי ונעים לי, וכיף לי,
ואני כן מרגישה שבט נשים,
גם אם לא מכירה את כולן, עצם הישיבה המשותפת, העבודה המשותפת, הנשים המקסימות שכן הכרתי-
בשבילי זה שווה ה-מ-ו-ן.
אני מרגישה המון אנרגיה של אהבה במעגל הזה.
ויש כמה מאוכזבות, תמיד יהיו, בכל מקום, בואו לא נעשה מזה יותר ממה שזה.
מי שמתאים לה- סבבה, במילא ממשיכה לבוא.
מי שלא-
מאחלת לך שתמצאי מקום בו תרגישי שייכת, ואהובה, ורצויה, ומסופקת, ושבט נשי.

אהבה גדולה שולחת אליכן.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אישה_נוספת* » 31 דצמבר 2007, 00:04

באהבה ובאמפטיה רבה

מיכל, את כתבת כל כך יפה, את די נשמעת כמו אשת חזון, מדברייך!

חיייבת לציין שכשאני קראתי את דבריה של פשוט אישה, גם אני התכווצתי,
וגם היו בי רגשות מעורבים עלייך, פשוט אישה, שאינני יודעת מי את, ולכן גם אני בוחרת לא להזדהות:
עלתה לי חמלה רבה , וגם קצת פליאה על הציפיות הגבוהות, וגם קצת כעס על ההכללות והתוקפנות.

כי כנראה הציפיות שלך, אישה, היו כל כך גבוהות, ואולי גם לא ריאליות,
ונשמע ממה שכתבת, שאת ממש ממש מאוכזבת, ומתוסכלת, ונשמע שקצת מיואשת מהחיים עצמם, ולא רק מנשות חזון.
אולי הפעילות של נשות חזון משקפת לך את ניסיונותייך שלך להרים דברים? כפי שכתבת?

אני השתתפתי רק בשלושת הימים במדבר, ועדיין לא מרגישה חלק מהמעגלים,
וגם לא יצא לי להשתתף במעגלי המשך שהיו, בגלל עבודתי.
יחד עם זאת לא שמתי כל כך הרבה ציפיות.

מה, חשבת שתוך 3 ימים ומעגל עבודה אחד הכל ישתנה?
חייך ישתנו? פתאום יהיה שבט נשי?
(סליחה אם זה נשמע נוזף, זו לא הכוונה, אני באמת שואלת מתוך סקרנות).

ממה שהבנתי, הקבוצה של נשות חזון עבדה כמה שנים ביחד, וגם הן עדיין בתחילת התהליך, ולא בסופו.

אז אנחנו שכולה היינו 3 ימים במדבר?
( ואני כותבת אך ורק על ההקשר של הפעילות הספציפית הזו. כי לי יש ניסיון רב שנים בעבודה עם ערבים ויהודים, וגם בעבודה אנרגטית. ואני מניחה שלעוד נשים הממעגל).

מחשבותיי הן:
שחלק מהנשים התבונן על נשות חזון וציפה מהן להרים וגבעות, אינני יודעת מדוע, כי הן לא הבטיחו כלום- הן "רק" עשו את עבודתן נאמנה, בהתנדבות ובמסירות. ונראה לי שחלק מהנשים השליכו עליהן כל מיני דברים שבכלל לא באג'נדה שלהן.
ואח"כ כשנשים אלו ראו שזה לא באג'נדה התאכזבו נורא.

אז ככה:
זה בסדר להתאכזב, ולהרגיש שמעגל מסוים זה לא המקום שלך,
אבל אז זה לא בא עם כזאת דרמה.
זה פשוט:
וואאלה, ניסיתי, לא מתאים.
זה קרה לי בכמה וכמה מעגלים. לא הלכתי ללכלך על זה בפורום כלשהו.
אין צורך לצעוק את משנתך המתוסכלת בראש חוצות, זה ממש ממש לא תורם לשום חזון.


אתן רוצות להיות חשובות? רוצות לקחת מקום?
קחו!
מה זה קשור לנשות החזון?
את רוצה לעשות פרוייקטים- תרימי!
תגייסי את אותן נשים שהן בראש שלך.
למה להשליך את זה על 3 ימים במדבר? מה הקטע?

אני אישית, כמו מיכל, מרגישה שאת מה שקיבלתי- לא ניתן לקחת.
זה ממש עמוק בתוכי.
לא תמיד יודעת להגדיר במילים את מה שקיבלתי,
אבל יודעת שזה דבר עצום וגדול. מרגישה.

מחכה להמשך עבודה משותפת, ומקווה להגיע לאחד המעגלים במרכז או בדרום.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיכלול_ה* » 30 דצמבר 2007, 23:20

פשוט אישה. קוראת, מזדהה וכואבת את מה שכתבת. אני לא חושבת ששבט נשים גם יחד זו אשליה, אך כן חושבת שעדיין יש תהליך ארוך כדי שנשים ילמדו לעשות את הדבר הזה. אני בעקבות נשות חזון הבנתי שאני כמהה לשבט ולמדתי שהשבט שלי הוא לא עם נשים שאינני מכירה עדיין אלא דווקא עם הנשים שאני כבר מכירה, עם אחיות, דודות, חמות, שכנות, אמהות של ילדים מהגן של הבת שלי. שאני צריכה ליצור את השבט שלי מתוך חיי היום יום שלי - ויש לי עוד דרך ארוכה לשם אני כל כך רחוקה מזה וברור לי שרוב המעצורים הם אצלי שהעבודה היא בתוכי.
אני כותבת לך ולי דברים שעולים לי בעקבות ההזדהות עם מה שכתבת. אצלי יש מקום גדול של כמיהה לשבט שעדיין איננו קיים. השמחה שהנה יש משהו שמתקרב לזה ולגלות שגם הוא רק דוגמית של מה שאני רוצה, שבעצם זה רק מסביר לי מה אני רוצה אבל זה עוד כל כך רחוק מזה. אבל רוצה להגיד לך ובעיקר לעצמי שאם יש לך ייעוד ודרך לעבור ולהיות בעולם אז את לא צריכה את נשות החזון כדי לללכת בדרך. מצאי לך את דרכך להרגיש שבט, להתפייס עם עצמך, להתפייס עם ההורים, עם השכנים, עם החברים. לאהוב את כולם פשוט כי הם שם ולהכיל את כולם בשמחה ובאהבה.
הדברים שכתבת כיווצו אותי, סגרו אותי, קשה לי לקרוא את מה שכתבת. אני מזמינה אותך לחשוב חיובי, לחפש את המקומות שריפאת את הניפרדות בחייךאין לי מושג ממה את מאוכזבת ומה ניסית לעשות, למה ניסית לרתום את נשות החזון. אבל מניסיוני סגירה של דרך, או וויתור על חלום יכולה להוביל לדכאון. עדיף ללכת בדרך לא ברורה או בדרך עם מכשולים מאשר לוותר על הליכה בדרך. ורק לשם הסרת ספק, גם אני חדשה בתהליך נשות החזון ותוהה האם זוהי דרכי, האם אני חלק מזה, ומצד שני את מה שקיבלתי כבר לא ניתן לקחת ממני, גם אם אתאכזב בהמשך אני לא חושבת שניתן לחזור אחורה וטוב שכך. אם ראית שיש לך דרך ללכת אז הרמת הידיים עלולה להביא לייאוש, למוות של משהו בתוכך. יש לך הזכות הגדולה להבין שזה בידייך לעשות את השינוי בחייך ובחיים של אחרים. אני מאחלת לך שתמצאי את הדרך שלך בצורה ברורה ותמצאי את השותפות והשותפים לדרך, שהעשייה שלך תהיה מהקשבה אמיתית לצרכים שלך ושל אחרים ולא מתוך רצון לעשות לשם עשייה בלבד, שלא יהיה שום אגו שמוביל את התהליך.

גם אני אישית מרגישה שלאחר סוף השבוע המעצים במדבר וביציאה מהאופוריה שאחריו נשארתי עם הרבה בלבול ושאלות שאין לי ממי לקבל תשובות. שכרגע נשות החזון כהתארגנות לא יכולה לספק לי את הצורך בשיתוף וביצירת שבט. ולמדתי אני למדתי להנמיך ציפיות מנשות חזון, לקבל מה שאני יכולה לקבל לדרך שלי בשמחה ובאהבה ולא לצפות שחיי ישתנו או שאמצע את השבט שלי בעקבות התהליך הזה שבחרתי להיות שותפה לו. זכרי כי גם הנשים שהחלו את הדרך הזו לפנייך חדשות בתהליך. אין לנו לצערי בעולם המערבי דוגמא אמיתית לשבט לאחווה נשית. כולנו לומדות ומגלות שיש לנו עוד דרך ארוכה לעבור, יש לנו מה ללמוד ולא תמיד יש ממי, יש עוד הרבה נשים וגברים שלא הכירו את נשות החזון שמנסים ללמוד דרך חדשה, ולפעמים בדרך יש עליות ומורדות, יש מכשולים. אבל אם הדרך ברורה ומדוייקת את תלכי בה. לא תהיה לך ברירה ללכת בה, כי זאת הדרך שלך. אנא היי סלחנית ורחומה עם מה שקורה. וגם סבלנית. למדתי שציפיות לשנות את כל העולם מתסכלות אותי ומשתקות אותי, לעומת זאת ציפיות לשנות את עצמי ובעקבות כך להדהד את השינוי והעוצמה למשפחתי, לחבריי לשכיי מלהיבה אותי. אני רואה שזה קורה בחיי היום יום שלי, באדוות קטנות מאוד, אך לכל אדווה כזו יש עוד ועוד אדווה כך שאם מסתכלים על התמונה בקטן יש שינויים, יש התקדמות . אני מזכירה לעצמי כל יום להנות מהפירות הללו במקום להיות מתוסכלת שעדיין לא הצלתי את העולם. אני מזמינה אותך להיות אופטימית.

אני מרגישה שיותר משאני מנסה לענות לך אני מבהירה דברים לעצמי, מקווה שזה יצא מובן כי אני מרגישה שערבבתי בין שני הדברים הללו - תשובה לך ותשובה לעצמי על שאלות שאני שואלת את עצמי.

באהבה ובאמפטיה רבה, מיכל.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אהלה* » 30 דצמבר 2007, 21:37

"כל אחת מאיתנו מהווה
עלה כותרת בפרח אחד גדול .
בכל אחת טמון הפוטנציאל של הזרע,
של הפריצה והלבלוב, של הניצן והפרח.
יחד אנחנו יוצרות פרח מדהים ביופיו
שמשתנה בכל רגע ורגע."

נשים יקרות !
בימים אלה של פרוס השנה החדשה,
ביחד עם תחושת ההתכנסות פנימה
שמביא איתו החורף בכנפיו;
גל של נשיות עובר באדמה הזו,
מביא עימו מהות רכה של צמיחה פנימית
יוצר את נבטי הבריאה והלבלוב של האביב.

אנחנו מתכנסות שנית למעגלים ברחבי הארץ
מתוך אהבה, כבוד הדדי, הקשבה ותמיכה;
מזמינות כל אחת להביא לידי ביטוי את מתנותיה
לחלוק את החזון, ליצור חיבור מודע עם הרוח
להתעוררות הנשיות המקודשת באדמה הזו,
ולחלום יחדיו את ההיזכרות - ריפוי - התמרה.

המעגלים המתממשים הם:

ביום ה' 3/1/2008 בפארדיס בשעה 20:00
עם איבתיסאם/נירית/יעל פינקרפלד/ ענבר.
בבית של איבתיסאם בפארדיס.
אשת קשר לשאלות והוראות הגעה:

נירית שפירא - 0546968702

איבתיסאם - 0547433956

m ibtisam@hotmail.com



ביום א' 6/1/2008 בזכרון יעקב בשעה 18:00
עם רונית נשר/עיטאף עוואד /מיקי קריגר.
עדיין לא נקבע מקום.
ברגע שיהיה לנו מקום נודיע, עדיין אין לנו,
ואנחנו מקוות שהנשים יתגייסו לכך.
אשת קשר לשאלות והוראות הגעה-

רונית נשר- 052-6660363.

עיטאף עוואד- 0507637058

[email protected]



ביום ה' 10/1/2008 בדבורייה בשעה 19:00
עם עיטאף עוואד/יעל מי-אורה/אהלה מוזיקנט
בבית סבתי של עיטאף- במרכז הכפר מול המועצה.
אשת קשר לשאלות והוראות הגעה-
אהלה - 0523704774
עיטאף- 050-7637058
[email protected]



במוצ"ש 12/1/2008 בשוהם בשעה 19:00

עם בלהה/שון/אמאל/מור/זהרה
אצל בלהה במרתף.
אשת קשר לשאלות והוראות הגעה:

בלהה קריצר- 0523308845

שון אפרימה - 0507867368

[email protected]



ביום א' 13/1/2008 בטל שחר בשעה 19:00
עם מיקי קריגר ורונית שפי
בביתן שבטל שחר.
אשת קשר לשאלות והוראות הגעה:
מיקי קריגר - 0526445333
רונית שפי 0526995333
[email protected]



אתן מוזמנות להגיע ולהביא נשים נוספות.
אנא עשו מאמץ והביאו איתכן חברות/ אחיות ערביות.

אנא, השתדלו להודיע, במייל או טלפונית, על כוונתכן להגיע, בכדי שנתארגן בהתאם.

תרומה של 20 ש"ח תתקבל בברכה.

באהבה, נשות המעגל.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי פלונית_אלמונית* » 30 דצמבר 2007, 09:10

יש מפגש בטל שחר, זה ליד קסטינה.
אצל מיקי קריגר.
אני חושבת שבימים הקרובים יפרסמו כאן את כל הפרטים.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מתעניינת* » 30 דצמבר 2007, 07:46

האם יש מפגש בדרום? קו קריית גת באר שבע? או אשקלון?

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיכלול_ה* » 29 דצמבר 2007, 22:32

אילה יקרה, אהלה כתבה שתפרסם כאן בדף את התאריכים בהן יתקיימו פגישות עבודה ולימוד. מפגשים כאלו אמורים להתקיים בכמה מקומות בארץ בכל שישה שבועות. בעקרון כל אחת שרוצה יכולה להצטרף.
ידוע לי שיש אחד בזכרון ב6.1 ועוד אחד כמה ימים לפני בפארדיס, וגם מפגש ב12 לינואר מוצאי שבת בשוהם. אם את באזור את מוזמנת.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אילה_בו* » 29 דצמבר 2007, 15:24

שלום לכוהנות,
אתן נשמעות מדהימות-
איך מצטרפים אליכן? אפשר להצטרף?
אתן פתוחות לזה, או שרק מי שהייתה במדבר מגיעה למפגשים שלכם?

ואם אכן אפשר להצטרף - למי פונים? ובמה זה כרוך? כמה עולה מפגש?
וואיי, המון שאלות, אך כבר כמה זמן שאני מסתכלת על הדף שלכן, ונשמע שאתן עושות עבודה מדהימה, ואני גם רוצה.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אהבה_לנשמה* » 27 דצמבר 2007, 20:15

אהובה - אני כבר הרבה זמן חשה צורך עז להודות לך יקירה ! תודה לך שפתחת את הדף הזה, שאיפשרת לכולנו מרחב ובמה לבטא ולשתף. (()) |L| @}

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיכל_צמות* » 27 דצמבר 2007, 16:49

לפעמים השקט מבורך! אהבה- את קורנת ממנה (מהאהבה) וזה נפלא. חיבוק גדול לך (()).
אני יודעת שביום ראשון ה- 6.1.08 המפגש באזור זכרון, בהנחייה של רונית, מיקי ועיטאף. (מאמינה שאותן מנחות ממשיכות?).

רוצה לנצל את ההזדמנות הזו שיצר גם השקט - ולהודות לבנות שמנחות את המעגלים הללו - לכולכן, בכל המעגלים. אני מרגישה שלפעמים השאלות שלנו (הבנות משיטים, שמצטרפות אליכן באהבה) נשמעות ומרגישות לא ממש מפרגנות. כמו שאני חווה אותן - הן באות ממקום שבודק את הדרך, את המקום שלנו בתוך כל מה שנוצר וגם מהבלבול של החוויה הרגשית שמלווה לכל זה שבא והולך. (מאמינה שגם לכן הוא לא תמיד זר).
יצא לי מתנצל משהו, אבל בעצם רק רציתי לא לשכוח לומר לכולכן תודה @} (())

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי פלוני_אלמונית* » 25 דצמבר 2007, 19:24

עוד השבוע ייצא מייל לכולן עם העדכון על כל המעגלים הבאים.
בברכה, אהלה

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיכלול_ה* » 25 דצמבר 2007, 16:02

מי יודעת מתי מפגשי העבודה הבאים? אשמח אם מי שיודעת תעדכן כאן.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אהבה_לנשמה* » 24 דצמבר 2007, 19:39

המממ.... לפעמים השקט מבורך! המון אהבה ממני! |L| (()) @}

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אמל* » 22 דצמבר 2007, 21:44

מה קורה חברות , שקט פה !

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אמל* » 19 דצמבר 2007, 21:44

אין על מה חגית,אני גם מתפללת בשביל כולנו,
אהבה לנשמה מה שלומך? איך היה יום ההולדת נו ספרי לנו

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי חגית_וייס* » 17 דצמבר 2007, 19:39

שלום לכולן, יקרות.

אהבה לנשמה, אהובה, מזל טוב ויום הולדת שמח... מאחלת לך המון שמחה, צמיחה ובעיקר -א ה ב ה...

רוניתוש, תודה על הקישור הנפלא...

בימים האחרונים לא נכנסתי לפורום, כל ההתכתבות הרגישה לי כבד מדי והרגשתי שהאנרגיות שהרגשתי, של שימור אוירת האשרם הקסומה בכל פעם שנכנסתי לפורום מעט התפוגגו... התגעגעתי ונכנסתי היום, ואני רואה שזה "התאוורר" קצת...

אמל יקרה, תודה על הדברים שכתבת. ריפוי הנפרדות, הביחד שלנו, כל חלקי הפאזל שמתחברים יחד לשלם אחד, שלם.
אני מתפללת שנדע להיות חלק שלם בתוך השלם הגדול הזה, ודרך כך לרפא את הנפרדות בנו וסביבנו.

אוהבת, חגית.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אהבה_לנשמה* » 17 דצמבר 2007, 13:29

http://www.leshomra.co.il/

שלום אהובות, מזמינה את כולן להגיע לכנס הזה - ראו קישור מצורף למעלה. אני אישית אשמח אם תהיינה יותר ויותר נשים שקרובות ללבי ושאוכל להרגיש עטופה ושייכת.
אם יש נשים מן המרכז שמגיעות ותוכלנה לקחת אותי טרמפ, אשמח ואודה מאוד. הרבה הרבה אהבה ושיהיה לי יום הולדת נפלא! |L|

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי רונית_שפי* » 16 דצמבר 2007, 20:54

שלום לכן יקרות ואהובות,
זמן רב שלא ביקרתי במעגל הוירטואלי שוקק החיים הזה.
החיים (ובעיקר המוות - של סבתי האהובה והמופלאה, שנפרדה מאיתנו בגיל 97)לקחו אותי, ואני אותם לכיוונים קצת אחרים... פנימה...
קריאת המילים שלכן באופן טבעי מביאה עימה געגועים לביחד שלנו, לשבטיות הנשית שאני כלכך אוהבת, ומרגישה בתוכה הכי נכון. הכי בבית.
אז סילחו לי על כך שלא נכחתי באופן אקטיבי.
הלב שלי לא נעדר מכאן אף לרגע.
אמל אהובה, הגיע אלי מסר שחיפשת אותי.
מאד מאד אשמח לשמוע את קולך. את מוזמנת להתקשר אלי דרך מיקי.
הצטערתי לקרוא על הארוע הקשה שעבר עלייך ועל גיסתך.
כמעט כמו כל אישה אחרת, קודם כל אני חשה הזדהות עם מה שעברת.
ובהמשך, מה שעולה בי הוא שהנה עוד תזכורת עבורנו הנשים, לקחת את שרביט המנהיגות ולהביא ריפוי לאחיותנו ולאחינו. להבריא את העולם ולאזן אותו.
וזה בדיוק מה שאנו עושות, בקצב הנשי, בדרך הרכה והעדינה. ככה.
א ה ב ה,
רונית.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיכל_צמות* » 16 דצמבר 2007, 12:11

רונית - תודה על הקישור הנפלא!

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אמל* » 15 דצמבר 2007, 21:11

אין בעד מה אהובה ,אני מקווה שהכל בסדר אצלך ושאת מרגישה יותר טוב,ןמתי יום הולדת בסוף

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אהבה_לנשמה* » 14 דצמבר 2007, 22:49

אמל אהובה - המון המון תודה על האור והאהבה שהענקת לי.... הייתי זקוקה לזה ותודה ששיקפת לי אותי - דרכך! |L| את אחות אמיתית!!! (())

מאחלת לכולן שבת מקסימה ושבוע נפלא. אני אישית ממש ממש בעד מעגל שיתוף במרכז בקרוב. יש המון דברים שהייתי רוצה לבטא, אבל אני זקוקה לכן בפיזי, מוחשיות, מתבוננות, מחבקות, נושמות, קשה לי מאוד לבטא את כל מה שאני עוברת לאחרונה במרחב הוירטואלי הזה. @}

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי רונית_נשר* » 14 דצמבר 2007, 19:58

ועוד משהו שכדאי לראות-
מתוך אתר הסרט- הסוד,

אליכן, באהבה

לחצו על הקישור הבא: http://www.metacafe.co.il/watch/763130/

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי רונית_נשר* » 14 דצמבר 2007, 12:59

ואוווווווווו ,מתנצלת שתפסתי הרבה מקום
אמל, מה דעתך לשנות קצת את המשפט:

ואוווווווווו ,תפסתי הרבה מקום !

אמאל, זה נפלא שאת תופסת מקום, הרבה מקום, ה-מ-ו-ן מקום-
יש לך המון מה להגיד, ואנחנו רוצות לשמוע את זה.

(אגב, אני כבר בריאה, ...ותודה על כל איחולי ההחלמה - הרבה בזכות הטתא הילינג אכן הייתה החלמה מהירה )

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיקי* » 14 דצמבר 2007, 11:30

אמל אהובה

לכל אחת המקום והמרחב שלה בתוך המעגל המקודש הזה ולכן, במעגל שלנו אף אחת לא צריכה להתנצל על המקום שאותו היא לוקחת.
מה גם שאני מרגישה שהדברים שאת משתפת בהם כ"כ כ"כ חשובים לכולנו.

אני מאושרת לשמוע אותך ככה. זה עוד שיקוף לנשמה המיוחדת שאת.

ולמי ששאלה - אני מיקי מנשות החזון (לא מיקי הבלונדינית שכותבת כאן תחת הכינוי הזה בדיוק וגם היא עכשיו מנשות החזון).
ורוניתוש - תודה לך אהובה על הקול שאת מביאה לכאן עבור כולנו. אוהבת אותך.

שולחת חיבוקים
מיקי

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אהלה* » 14 דצמבר 2007, 00:53

אמאל אהובה !
מרגישה את אורך זוהר מבעד למילים.
שמחה איתך.
שמחה בשבילך.

אוהבת ומחבקת.
אהלה

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אמל* » 13 דצמבר 2007, 23:03

ואוווווווווו ,מתנצלת שתפסתי הרבה מקום

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אמל* » 13 דצמבר 2007, 23:02

ערב טוב אהובות
ואוווו יש לי כל כך הרבה לספר ואני מתה מעיפות אז אנסה לכתוב בקיצור ואלי לא יוןדעת מה יצא,
אז קודם כל תודה רבה לברכות החמות שהיו ביום הולדתי אתמול .
תודה חגית ורונית מור ומיכל אהבה לנשמה ואילה וכל מי שהתקשרה ודאגה לשלומי
אז שלומי בסדר חוויתי חוויה טרומטית יצאתי ממנה חזקה מחוזקת ולמדתי המון דברים .
אז איך נרפאתי כמו שאומרת חברתי החכמה היקרה רונית נשר ותקישיבו לה כי אני בדיוק חוויתי את זה השבוע על בשרי רק דרך הביחד ניתן להביא את הרפוי ורק כי היתן ביחד איתי שלחתן לי ריפוי
דאגתן והיה לכן חשוב ממני יכולתי לעבור את החוויה הקשה הזאת
עם הרבה תובנות וחוזקות אז וולה רונית את כל כך צודקת ואני דוגמה חייה לדבריך ,
זה שנתנתן לי את המקום הזה איפשר עבודת הרפוי
והעבודה שלכן היתה מקסימה כי באותו יום שכתבתי ישנתי כמו מלאך עד הבוקר התעוררתי ליום חדש
יום הולדת חדש עם הרבה שמחה ותובנה
שזה קרה כדי ללמד אותי שאם אני מרגישה שאני לא מוגנת כי באותו יום לא ביקשתי להיות מוגנת
ולא עשיתי את ההגנות שלי שאני עושה כל יום
והתפילה שלי של האור וכל מה שלמדנו בשיטם וזה לא ממקום של האשמה אלא ממקום של תובנה
של צורך אמיתי בהגנות ההלו שהזכיר לי שדווקא באותו יום לא נתנתי להן מקום וזמן הראוי להן.
וזה רק סמל קטן לחשיבות של העבודה ביחד
זה כמו גוף שלם והוא שלם על כל חלקיו לכל חלק יש חשיבות רבה
יש נפרדות העין עושה את עבודת הראיה האוזן השמיעה ועוד מלא בתוכו
אבל הכוח הוא במהות של השלם והשלם זאת עבודת אומנות זה האדם בהתהותו.
אבל יש גם את האיגו שמשתלט ורוצה להנהיג ורוצה שלבד וחושב להיות חשוב
נחשב זה שישבחו אותי לבד אבל זאת רק אשליה
הרי אפשר ביחד ועדיין להיות מיוחד ביחד עם עוד מיוחדים ,
והתמונה הרחבה זאת לא רק אני אלא עוד הרבה אלמנטים יפים מיוחדים שמרכיבים אותה
מין פאזל שאני חלק ממנו ורק על כל חלקיו הפאזל מורכב וברור ואם חלק חסר אז זאת לא תמונה שלמה.
אז כפי שאתן שמות לב אני מאד בעד הביחד ולא מרגישה לבד
ולי יש חזיונות כמו רונית בלי להיות עם חום אפילו שאנחנו רוקדות ביחד
ומוזיקה ותופים משהו באמצע גונגל קסום איפה שהו
ויש באמצע מקדש מאד קדוש שאנו טובלות את עצמנו אחת אחת
ומתרחצות בו והשאר מחוץ ומסביב למעין הטהור הזה רוקדות להן ושרות
והיא טובלת את עצמה במי טוהרה מים מרפאים
וסביבכשאני טובלת נמצאות כולכן עוטפות אותי באור
ושרות ועושות לי ריפוי
וברברה מחבקת אותי והרבה אבל הרבה אהבה יש מסביב
וזאת המהות האמיתית של כולנו להיות ביחד כדי לרפות אחת את השניה וזה הריפוי של הקולקטיב שלנו .
אז היה לי יום מדהים נפלא שהתחיל עם מור אהובה שחגגה לי יום הולדת בבית קפה מקסים
והסתיים עם בעלי והבנות הנפלאות שקנינו להן בגדים לחג שלנו בשבוע הבא
ותודה שוב מקירה ומעריכה לכל האהבה והתמיכה שלכן
ויש לי צורך להודות ולשלוח אור וחיבוק לכן אחת אחת
שתמכתן ורפיתן אותי ממה שעברתי כי באמת זה קרה בזכותכן ובזכות הביחד הנפלא הזה
לרונית והחלמה מהירה מתוקה שולחת לך אור וריפוי ואהבה וחיבוק גדול
לחגית אחותי מתוקה שלי תודה רבה ,
לאהבה לנשמה תודה על הברכה המהמממממת ששלחת ליום הולדתי הבנות לא מפסיקות לשמוע את השיר שיוצא מהעוגה
בלהה אהובתי היום שמעתי ממור שאנחנו קרובות משפחה בגלגול קודם תודה לריפוי
לזוהרה תודה על התמיכה
לאישה יקרה עם מטאטא המון אור ותודה
למיכל תודה שהתקשרת זה תמך בי וחיזק אותי ולא מפריע לי אף פעם שאת מתקשרת
לבלהה אוהבת אותך מעומק נשמתי ומתגעגעת לך יקירתי
למיקי תודה רבה ממקום חם ןעמוק בתוך הלב אוהבת אותך
למור תודה רבה על הבוקר המקסים זה היה לא מהעולם הזה אני לא יודעת אם בכלל קלטת זה היה מפגש מעולם אחר לא יודעת איך להסביר לך
אילה מתוקה שלי תודה רבה אוהבת אותך מאד
לנועה רונן תודה שאת פה מקווה שניפגש
לכולכן ביחד תודה שולחת לכן המון שמחה שיש לי ממש עכשיו בזמן שאני כותבת ומקווה שתרגישו הרבה אור ואהבה ממני
נראה לי שכתבתי יותר מדי למישיה שיחסית עייפה מאד האהאההההההההההההההההה
לילה של חלמות מתוקים ושינה של מלאכים
אוהבת אמל ,תקווה, HOPE

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי בלהה* » 13 דצמבר 2007, 21:31

נשים יקרות שלום
אני רואה אל הצורך העצום של נשים לדבר ולשתף את קורותיהם בשיטים ומה שקרה מאז.
דיברתי עם זהרה לפני כמה ימים וחשבנו לעגל מעגל שיתוף בשהם. אני רואה שהיא הציעה את זה כבר.
בנתיים התרקם לו מעגל בבנימינה. יופי!
אני פונה אליכן נשות מעגל בנימינה האם אתן מרגישות טוב עם זה שנעגל עוד מעגל מקביל (בעצם כמה ימים אח"כ) באזור המרכז, כדי שכולן תוכלנה להשתתף?
אולי נפיץ את שני המעלים והתאריכים בין כל נשיות שיטים?
מחכה לתשובה

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי זהרה* » 13 דצמבר 2007, 15:55

שלום לכול הנשים המקסימות
רק עכשיו התפנתי לראות את כול ההתכתבויות והשאלות שעולות ובאות מהמעמקים, אניי הייתי מאוד עסוקה בעיניינים משפחתיים משמחים חגגנו לבני הצעיר בר מצווה ביום ג' האחרון וההפקה הזו מיקדה את כול תשומת הלב שלי ,הייתה חוויה יוצאת דופן ושונה מאוד ממה שחושבים על בר מצווה ואני עדיין מלאה ומפנימה את כול מה שהיה , תודה למור שעזרה לי לראות כמה דברים נוספים...
ועכשיו אני רוצה להיות איתכן ולשתף מהמקום שאני נמצאת בו לגבי כול מה שקשור בנשות החזון
אני מרגישה חלק מהקבוצה הזו מאחר וישנו קול מאוד חזק בתוכי שאומר לי להישאר ולהיות ושזו אכן הזדמנות נפלאה להביא ריפוי ואחדות וללמוד בתוך עצמי ולהמשיך וללמד ולהביא מההתנסויות והידע הלאה, אני חושבת שהחלק החזק ביותר הוא המקום שלא עוד לבד, היצירה המשותפת נשכחה מאיתנו אנחנו נשים חזקות שיודעות הרבה לבד ויודעות לעשות מצויין לבד כול אחת מביאה איתה כישרונות ויכולות מרובים והביחד -אותו אנחנו לומדות ויש לנו דרך לעשות ואנחנו עושות בהחלט, התחברנו לפני שנתיים וחצי נעננו לקריאה כול אחת ממקומה, מה שחיבר אותנו למעשה היו הטקסים והקריאה של לילה ואנה ליצור יצירה משותפת למען ריפוי ואחדות, באנו ומאז אנחנו נעות במעלה הספירלה, ראיתי את כול השאלות שנשאלו ואני לא רוצה לחזור על התשובות, אני יכולה להוסיף שגם אני שלא נסעתי לקולורדו הייתי נוכחת למען הקבוצה במהלך השהות ובתהליכים שהיו לפני ואחרי, מהמקום שלי שאלתי את עצמי לא פעם האם אני שייכת או לא שייכת לקבוצה הזו עברתי דרך ארוכה יחד עם כולן ובהחלט אני חלק ,היום אני יודעת את זה הרבה יותר ברור, אני חושבת שכדאי לחשוב על מה קורה לנו מהיום מנקודת הזמן הזו, מה היה במעגלים הקודמים אני מסכימה עם מור שאפשר לפנות ישירות לכול אחת מאיתנו זה לא נראה לי רלוונטי לכתוב את זה כאן, אני מבינה את הצורך לשתף בחוויה שעברנו בשיטים ושבהחלט נוצר שם משהו מאוד חזק, נראה לי מבורך להיפגש למעגלי שיתוף כאלה, אני אישית אשמח מאוד למעגל שיתוף כזה במרכז אצל בלהה אם היא תוכל או במרכז בשוהם במקום שאני עובדת, בזמן שההדהוד פנימי חזק עולים איתו גם הפחדים והשאלות והמראות וזה חשוב להתבונן בכול אלה ולקבל את כול החלקים כחלק מהשלם באהבה, זו מהות עבודתינו כך אני מרגישה לראות את הכול ,באמת ,ולקבל ,ליצור שלום בתוכנו ומחוצה לנו
אמל יקרה, שולחת לך ריפוי ואהבה תנשמי ותתחברי למקום בתוכך שזקוק לחמלה וסליחה ואהבה -חיבוק גדול
מיכלול ה - אני מאמינה שאנחנו בשלות לעשות שינוי ולהביא ריפוי אנחנו צועדות בדרך הזו , הלמידה שלנו עכשיו היא באמת להגדיל ולהרחיב את מעגלי ההשפעה והעשייה ולשם כך אנחנו פועלות , יש גם מקום לסבלנות צעד אחר צעד לפעול ממקום של מלאות לחבר את הקו והמעגל בעיתוי המתאים ולנוע...
בואו נתכוונן לכך שבמעגל הבא יצטרפו אלינו עוד נשים ערביות ונגדיל ונרחיב את העשייה שלנו
חיבוק גדול לכולכן
זהרה

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי רונית_נשר* » 13 דצמבר 2007, 15:46

אהבה לנשמה-

מזל טוב !!!!!!!!!!!! |L| |L| |L|
(קראתי מה שכתבת למעלה באחת מהודעותייך ( האם מחקת אותה?) - שהדברים שכתבת נעלמו בבליל המילים של כולן ושלא קיבלת את ההתייחסות שרצית. עלתה לי מחשבה שאולי זה בגלל הניק ניים, שאולי לא יודעים מי את כי את כותבת בכינוי, וקשה יותר להתייחס לכינוי מאשר לאדם עצמו. אולי???).

מעגל שיתוף ביורט בבנימינה ביום רביעי ה-19.12, בשעה 10:30 בבוקר

איזה יופי !!!!
לצערי לא אוכל להשתתף בשעה זו, אך אם צריך עזרה כלשהי- אני לרשותכן, בטלפון, במייל, מה שתרצו.
בחרתן תאריך מקסים שמתרחשים בו הרבה מפגשים נשיים-
זה גם יום המפגש של מנחות שאקטי חורף, וגם יום המפגש של מעגל קולורדו...

מיכל צמות-
בואי נמשיך בשיחה על תחושת הנפרדות- האם אפשר? האם עוד נשים חשות כך לגבי ההנחייה?

נשיקות.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי רונית_נשר* » 13 דצמבר 2007, 15:38

הי אהובות,
מה שלומכן?
אני ביום מחלה, בבית...
הגוף שלי צעק לי שלשום שיש יותר מדי עומס, והעיניים והאף התחילו לזלוג, והחום עלה...
אז הקשבתי לו היטב,
ואמרתי לגוף- שאני מבינה רמזים גם ללא מחלה,
והרבה יותר כיף לקחת חופש כשמרגישים בריאים ולא חולים.

בקיצור-
לשמחתי הגוף הבין את העניין, ונשאר רק החום....

יש 2 דברים מעניינים שמתרחשים אצלי כשיש לי חום גבוה:
אחד - אני מדברת המון שטויות, כמו סוטול טבעי כזה. זה מצחיק...
2 - אני מקבלת visions ברורים מאד, בחלומות ובזמן הערות. וגם תובנות כאלו.

באחת התובנות אני רוצה לשתף:

שמתי לב לכך שכמות נכבדה מהנשים שהיו בשיטים, במעגל הגדול,
מדברות על תחושת ה"לבד" לעומת ה"ביחד".
וכמובן שזה קשור לריפוי הנפרדות,
אבל היום אני רוצה להעלות משהו נוסף.

אתמול בלילה, ראיתי כמה חיזיונות, שקיבלתי כבר בעבר, שהייתי בקולורדו.
אשתף בשניים מהם.
******
ראיתי חלק מאיתנו, שוהות ביחד, במקדש יפיפה.
זה היה ממזמן.
חלק עסקו בשירה מקודשת,
חלק ניגנו בכלים שאני לא מכירה, ולכן לא יודעת לאמר לכן מה הם היו.
המוזיקה הייתה נפלאה. מרפאה.
היו שם גם ילדים. בנים ובנות.
עשינו עבודת קודש.
גרנו בקודש.
היה קשה לנו לצאת החוצה, אל החול, אל היומיום.
זה לא היה לנו רגיל, ולא קל. לכן, לרב נמנענו מלצאת החוצה, מחוץ למקדש, שהיה עבורנו בית.
נוצרה הפרדה בין קודש וחול. בין הבית המקודש בפנים, לכל מה שקורה בחוץ.
********

בחיזיון אחר ראיתי כמה מאיתנו עובדות בקבוצה. הייתה אנרגיה מאד מאד חזקה.
הרבה ריפוי.
הרבה כוח, ללא אגו.
אבל זה היה מסוכן עבורנו. זאת אומרת,
לא עבורנו- אנחנו ידענו לעשות שימוש לטובה באנרגיה העוצמתית הזו, אבל היו כאלו שחשבו שזה מסוכן.
אז הפרידו אותנו.
עבדנו רק אחת אחת לטובת משהו כללי, במושגים של אז לא היה לזה שם,
אבל במושגים של היום זה כמו לעבוד לטובת תאגיד או משהו כזה.
פיצלנו את הכוח שלנו, את העוצמה שלנו.
ומאז זה כבר לא היה אותו הדבר.
תחושה גדולה של לבד. עבודה לבד. אסרו עלינו את ה"ביחד".
והאנרגיה השתנתה לגמרי.
(הרבה הרבה עצב עולה לי כשאני כותבת את זה ונזכרת בזה).
******

אז מדוע בעצם אני כותבת את זה?
אני לא ממש יודעת, מרגישה שזה צריך להכתב, והולכת עם זה.
כנראה שמישהי צריכה לקרוא את זה...

וגם כי נזכרתי בתחושה שהייתה לי בקולורדו, ולפני קולורדו,
ובכל כך הרבה מסרים וסיפורים וזכרונות עתיקים שעברו לי אז דרך הגוף (גם לעוד נשים שהיו שם),
וחשבתי שבעצם בשיטים וגם אח"כ לא דיברנו על כך.
ורציתי לשתף כדי להעלות גם את זה למודעות, ואולי זה ייקל לחלקכן את התהליך, עצם ההבנה.

כי אני חושבת שהרבה ממה שחלק מכן חשות כעת, ומבטאות בימים אלו, מאז שיטים
( בפורום, במיילים אישיים, בשיחות, במעגלים ),
קשור לזכרונות עתיקים מאד.
לחיים אחרים שלנו.
וזכרונות אלו רוצים להרפא.
remember heal transform

מי שמרגישה נטושה כעת, ומרגישה לבד,
מאד ייתכן כי זה לא רק ה"לבד" שלה,
אלא היא חווה את הלבד של התת מודע הקולקטיבי.

ואז זה נחווה הרבה יותר גדול ועצום וקשה להכלה.

אני זוכרת היטב יום ספציפי בקולורדו, במהלך אחת הפעילויות שעשינו,
התחיל לעבור לי דרך הגוף, המון מידע עתיק, זכרונות כואבים שמבקשים ריפוי. סיפורים אנושיים.
והיה לי קשה להכיל את כל זה.
( אגב, לא להבהל, לא כל אחת מקבלת מידע דרך הגוף...זו הדרך שלי לעבד מידע עתיק משום מה)
מכיוון שרב המידע היה קשור לנפרדות, ללבד, להפרדה -
זה מה שאני חוויתי באותו יום. הרבה לבד.
חשתי מאד לבד, הרגשתי שאני לא יכולה להיות שותפה לפעילות, ופרשתי לחדר.
במקביל אליי היו עוד מספר נשים שחוו חוויות דומות. יהודיות, עבריות, אמריקאיות.

רק בחדר הבנתי שתחושת ה"לבד" היא לא שלי נטו.
שאני מרגישה לבד, וחווה לבד כי זה קשור להרבה מאד דברים אחרים.
ושהריפוי יהיה דרך ה"ביחד".

רק בדיעבד כשחזרנו לארץ, והמשכנו לעבוד ביחד, הבנתי אתה משמעות העמוקה של לחזור לעבוד ביחד.

זה לא תמיד פשוט.
כי לעיתים העבודה ביחד, החזרה לעבוד ביחד, מעוררת כאבי עבר, זכרונות רדומים, חיים קודמים.

אנחנו עובדות עם הזכרונות האלו, נותנות להם מקום. וזה מה שמאפשר את הריפוי.

ובעצם, אם חושבים על המעגלים הקונצנטריים:
אנחנו מנסות לצאת מהמעגל של הסיפור, של הדרמה האישית
("אני מרגישה לבד, אני מרגישה נטושה...אני מרגישה...")
למעגלים החיצוניים,
ולתמונה הרחבה יותר.
מה זה בא ללמד אותנו?
איזה ריפוי יש שם לעשות? עבורי ועבור העולם?
כמובן שדרך מתן מקום לרגשות, למה אני מרגישה.
ולזכור שאני חלק מתמונה רחבה יותר.

מחבקת אתכן,
רונית.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי נעה_רונן* » 13 דצמבר 2007, 14:31

אח... המרחק, המרחק.....
אהבה לנשמה, איך הייתי רוצה להיות שם.. איתכן ביום-ההולדת...
אולי ביום אחר הייתי עוד איכשהו מצליחה, אבל ביום שני המדובר אני מנחה 4 סדנאות בזו אחר זו באמירי-הגליל....
אהיה איתך ואיתכן שם בליבי... שולחת אהבה גדולה לנשמה....

מור יקירה ואהובה, המחבקת האולטימטיבית.. תודה לך על התואר שנתת לי :)))))))))))
יש לי באמת עוד שאלה קטנה, ככה, סתם, על הדרך... שלא בהכרח קשורה לנשות החזון אלא למדיה הזו...
יש כאן בנות שמזדהות תחת ניק ואיני יודעת מי הן.. מיכל צמות, מכלול...? מיקי - איזו מכולן??? וכן הלאה....

מיכלול - מזדהה עם מה שכתבת - תודה לך...

חיבוקים לכולן
שיהיה לנו סופ"ש נהדר

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיכל_צמות* » 13 דצמבר 2007, 08:50

אולי צריך לעשות מעגל חיבוק...? :) שולחת לך חיבוק גדול (()) ועוד ועוד (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) אשמח לתת אותו גם לא וירטואלי - אנרגטי.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אהבה_לנשמה* » 13 דצמבר 2007, 07:12

תודה נעה, על החיבוק!!! זקוקה לו מאוד מאוד מאוד בימים אלה ! ותודה לך אמל אהובה יקרה מקסימה יפה נהדרת! שמעתי את הודעתך והיה כל-כך כיף להתענג על קולך. אוהבת אותך המון! |L| ושמחה שאת יודעת מי אני... (())

ביום שני הקרוב בשעה 20:30 אני מעגלת מעגל יום-הולדת, נשים מאזור המרכז ובכלל... מוזמנות לבוא לחבק ולברך. אני ממש מתענגת לאחרונה על חברתן של נשים אהובות ואוהבות ועבורי זאת לידה אמיתית מחדש.

שיהיה לנו יום מבורך וסופשבוע מקסים. אוהבת אתכן המון - בגוף, בלב, ברגש, בנפש, בנשמה, ברוח, וגם בכוחה של המלה הכתובה! |L| |L| |L|

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיכלול_ה* » 13 דצמבר 2007, 00:21

ואוו, לקחתי מנוחה מהמחשב ליומיים ויש כאן בדף שלנו כל כך הרבה רגשות ותגובות ותהיות שאני מנסה להבין ולהכיל וקשה לי לעשות את זה מול מסך קר ומנוכר. זה מתחבר אצלי לכמיהה חזקה להרגיש את השבט לא רק דרך מחשב או טלפון אלא ביום יום, רוצה לגור ליד אנשים עוצמתיים. לא רוצה לנסוע רחוק כדי להרגיש אהובה.

אני שולחת חיבוק גדול לכל הנשים שהביעו צורך בתמיכה ובאהבה, שיהיה לכן (וגם לי) את היכולת למצוא את האהבה בתוכנו פנימה אך מצד שני להרגיש שהאחיות שפגשנו הן לא רק מילים באתר אינטרנט אלא משהו יום יומי, חלק בלתי נפרד מהחיים.
תודה לך אהבה לנשמה שאת עושה אותי אחות שלך וגם למיכל ששיתפת אותי ברגשות שלך וגם לכל מי שלא יצא לי דבר איתה השבוע אבל הייתי שמחה מאוד לעשות זאת לו היה לי את כל הזמן בעולם לשם כך.

חגית, אני אגיע למפגש ביורט. האם פרסמתן את המעגל גם במייל? אני חושבת שזה כדאי.


ולגבי נשות חזון, מכל מה שקרתי אני מרגישה שכרגע מה שניתן להגדרה כנשות חזון הוא רק העבודה של המעגלים המאורגנים על ידי הקבוצה שהיתה בקולורדי. מבחינתי זה בסדר. אם זאת אני מרגישה שכולנו חווינו חוויה מאוד עוצמתית ויש בי צורך לשתף ולהשתתף במשהו גדול יותר מעבודה אנרגטית. לכן יש בי צורך להשתתף במעגל שיתוף עם הנשים שהיו בשיטים מעבר למפגשי העבודה המאורגנים על ידי הנשים שהיו בקולורדו. אני מאוד אשמח אם אחת הנשים שהיו הקולורדו תוכל להגיע למפגש ביורט ולתמוך בנו ואם לא ביורט אז לארגן מפגש אחר שמטרתו היהיה שיתוף וגם הבהרה או חשיב משותפת איך אנחנו לוקחות את החזון שלנו למציאות בארץ. מה אנחנו יכולות או לא יכולות לעשות בשם נשות חזון.
התחושה שלי היתה שיש לנו כוח ויכולת לעשות משהו למען העולם. למשל משהו כמו שנועה הציעה. אני בכלל לא בטוחה שזה הקריאה שלי אבל אם נועה תהיה מדוייקת ותקרא לי להצטרף לעשייה אני אעשה זאת בשמחה כי אני יכולה ורוצה לעשות משהו. אני שואלת את עצמי ואתכן מתי לפי דעתכן נהיה בשלות כנשים עצמאיות או כקבוצה לעשות שינוי קונקרטי בעולם. עם כל הכבוד למעגלים והתודה שלי לעבודה האנרגטית שאני לומדת לעשות ועושה אני רוצה לדעת מתי יהיה לי ולנשים אחרות כח ויכולת להעניק את העוצמה שלנו לאחרים?. העולם מחכה לנו, אני חסרת סבלנות רוצה ללמוד ולהתעצם מהר כי העולם חולה ויש המון ריפוי לעשות. רוצה לקבל מכן כוח וחיזוקים ללכת בדרכי אחרי הקריאה שלי ומצד שני רוצה מאוד למצוא שותפות לדרך. רוצה שתקראו לי לבוא לעזור לכן בקרחאות שלכן.

יצא לי קצת מבולבל אך התחושה הכללית שלי היא שיש צורך לקיים מעגל של שיתוף שכן קשור לנשות חזון, יש נשים שעברו תהליך עמוק מאוד מאז שיטים והן זקוקות לתמיכה הזו ויש עוצמה לשיתוף ולביחד ולא לתמיכה פרטנית בטלפון או במייל. אני מבקשת מהנשים שהיו בקולורדו לראות איך הן יכולות להענות לקריאה הזו שלי ושל שאר הנשים שעלתה כאן.

וללילה טוב. מיכל

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי נעה_רונן* » 12 דצמבר 2007, 23:42

אני קוראת וקוראת... והלב יוצא...
אולי צריך לעשות מעגל חיבוק...? :)
אמל, אהבה לנשמה, אישה עם מטאטא...אין לי מילים אבל שולחת לכולכן חיבוק ענק (לכל אחת לחוד...)

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי חגית_וייס* » 12 דצמבר 2007, 22:45

היי חברות,

מי מגיעה למעגל ביורט ב-19.12?
אנא, עדכנו כאן בפורום, או באימייל, או בטלפון.

מצפה כבר לפגוש אתכן שוב, באהבה.
חגית.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיכל_צמות* » 12 דצמבר 2007, 17:26

מעגל שיתוף ביורט בבנימינה ביום רביעי ה-19.12, בשעה 10:30 בבוקר. להוראות הכוונה אפשר לשלוח מייל ל [email protected], או לדבר טלפונית עם חגית וייס, אמל או מיכל עגני. (הטלפונים שלנו ברשימה). כל מי שהייתה בשיטים או השתתפה במעגל אחרי ומעוניינת לשתף ולהשתתף - מוזמנת!

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אישה_עם_מטאטא* » 12 דצמבר 2007, 16:43

לאמל אהובה, שולחת לך אנרגיית ריפוי. כשקראתי את מה שכתבת, שוב ראיתי כמה אנחנו הנשים נוטות לחפש את האשמה בנו במקרים כאלה. את לא אשמה אמל. לא עשית שום דבר שהביא את המעשה עליך. אדם חולה נקרא בדרכך. שולחת לך חיבוקים עוטפים ומגנים.

לנוע רונן ואהבה לנשמה, לא הגבתי ולא נענתי ליוזמה שלכן למעגל בפקיעין משום שהייתי עסוקה בתהליכים אישיים. הרגשתי ואני עדיין מרגישה שאיני יכולה ללכת להשכין שלום בחוץ כל עוד מתנהלת מלחמה בתוכי.
אני עוברת כעת תהליכים רבי עוצמה. השבוע היתי עסוקה בצורך הזה שלי להיות אהובה. להיות מוערכת. ומצד שני החור השחור בתוכי שלא נותן לי להרגיש אהובה באמת. השבוע קרו לי דברים שבסופו של דבר הובילו אותי למצב שאני אוהבת את עצמי גם אם מהסביבה אני מקבלת ביקורות וסרובים. בכוונה לא פניתי אליכן לעזרה וגם לא לחברים אחרים שלי. הרגשתי שאני צריכה לעבור את התהליך לבד. שאני לא יכולה להיות תלוייה באהבה חיצונית כדי להרגיש טוב עם עצמי. משום שזה בלתי אפשרי לי.
הו זה לא אומר שלא אשמח לקבל אהבה חיצונית והרבה. דווקא כעת אני מסוגלת לקבל אותה ולתת את אהבתי.
אחרי כמה ימים שלא ביקרתי כאן, קראתי את כל מה שכתבתן, ואני מודה לכל אחת ואחת מכן על תשומת הלב, על האהבה, על הרצון והאיכפתיות. אני שמחה כל כך על שהכרתי אתכן.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי זוהר* » 12 דצמבר 2007, 13:41

מי מוביל? מי שמרגישה רצון ויכולת וזה משתנה ואין אחת שמובילה כי :" כולנו שוות במעגל".

אהלה,
תודה אישית על המשפט הזה.
חיבוק.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מור* » 12 דצמבר 2007, 09:11

אמל יקירה שלי,
לא שמתי לב ששלחתי את המייל בלי שהתיחסתי למה שעברת, אני שולחת לךבאפן אישי אהבה, אהבה , אהבה וריפוי וחיבוק גדול ואמהי, חברי, של אחות, אוהב ומכיל....
מחכה כבר לפגוש אותך ומקווה שהתכנית שלנו עדיין בתוקף.
אוהבת אותך מאד.
מור

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מור* » 12 דצמבר 2007, 09:09

שלום לכולן, נשים יקרות.
כמו כולנו, גם אני רוצה לומר תודה לנועה שמייצגת
את שואלת השאלות,
השאלות שלך מאד נוגעות,
חלקן במקומות ברורים וחלקן במקומות לא ברורים,
לפחות מבחינתי,
קראתי את כל מה שנכתב כאן ואני מביעה את דעתי האישית לשאלות .
אני אנסה לעשות את זה בקצרה,
כי אם כל זה שזה מאד מעניין וחשוב,
אורך המיילים, והתכתובת ,
אותי מעייפת ולעיתים אני מוצאת את עצמי מאבדת את הריכוז.

היותי משתייכת לקבוצת נשות החזון, מהווה בשבילי אתגר,
אני לא תמיד יודעת למה אני שם, או מהממטרת העל, או אפילו, לפעמים מה המטרות המשניות,
אני יודעת יחד עם זאת, שמקומי שם, יש לי דחף פנימי חזק ,
ולא מוסבר להשתייך לקבוצה הזאת,
הייתי אומרת, כמו שכתבתן שאני מרגישה שאתן ה"בית" שלי, השבט שלי,
אולי התחלנו פעם משימה חשובה מאד ועלינו להמשיך אותה כעת,
ביחד,
גם אם לא תמיד אנחנו יודעות לאן זה לוקח אותנו.
אני לא מנסה כאן להוריד מהאחראיות שלי , אלא משתפת בתחושות הרגשיות שהקבוצה הזו מעוררת בי.
מהו "נשות החזון", ארגון? התארגנות? קבוצה?
האם החזון והמטרות של "נשות החזון" הוגדרו?
לכן אני חושבת שאנו לא ארגון או אגודה או עמותה אלא קבוצת נשים שמאמינו שיש בנו היכולת להביא או לפחות לסייע לשינוי להתחולל, השינו י מבחינתי הוא בכמה רמות, ברמה הלאומנית / לאומית, ברמה העדתית, ברמה חברתיתי/ /מעמדית וברמה האישית של כל אחת מאיתנו.

החזון לא הוגדר בצורה ברורה וחד משמעית, ויחד עם זאת, תחילת החזון היא המפגש בינינו והעבודה המשותפת, מתוך המקום הזה, אני מאמינה שיגיע החזון הברור.
מי מוביל את "נשות החזון"? האם מישהי/הן מרכזות בפועל ומהווה/ות כתובת מרכזית?
מכיוון שהקבוצה התחילה בעקבות החזון של לילה ואנה ביחד איתה, אני מאמינה שהן מובילות את הקבוצה, יחד עם זאת, כאן, בנציגות שלנו בארץ, קבוצת המנחות או הנשים שעבדו כבר כשנתיים עם לילה ואנה, מובילות את העבודה בארץ, לחלק מאיתנו יש נוכחות חיצונית יותר מורגשת ולכן אולי הן יכולות להקרא" המרכזות" , למרות שבפועל , כל המנחות לוקחות חלק בארגון, כל אחת לפי כישוריה.

מה שמות הנשים שהיו בקולרדו ומה הן למדו שם?
בתור אחת מנשות החזון שעובדת עם הקבוצה כבר שנתיים ולא נסעתי לקולורדו, אני מרגישה כאן צורך אישי לומר שגם הנשים שלא נסענו לקולורדו באפן פיזי, הייינו חלק מהקבוצה שם, החזקנו את האנרגיה, ליווינו אותן מכאן, עבדנו במקביל באותה התקופה על טקס משמעותי וקיבלנו את הכלים שהנשים שנסעו , למדו שם.
כל השאר כבר נאמר ואין צורך לחזור על זה.
מדוע רק הנשים שהיו בקולרדו לקחו על עצמן את בניית המעגלים והנחייתם וזה לא נפתח לנשים נוספות?
שוב אני מביעה את דעתי האישית, ויכול להיות שחלקכן תתרעמנה על כך, זה בסדר מבחינתי.
אני מאמינה שבבוא היום, גם נשים אחרות שהיו בשיטים והצטרפו לקבוצה, תוכלנה להנחות מעגלים בנוסח נשות החזון, אם יתאים להן, ויחד עם זאת, אנחנו כקבוצה, עבדנו ביחד במשך שנתיים על פי ההנחיות של לילה ואנה, התגבשנו, למדנו, "נשברנו," "התפרקנו", התגבשנו ועברנו דרך שהביאה אותנו
לנקודה הזאת, להנחות את המעגלים.
מבחינתי הדרך מכאן היא משותפת ולכן אני לא רואה סיבה שבמשך הזמן גם נשים אחרות לא תוכלנה להצטרף להנחיה.

האם נדע מה היה במעגלים שהתקיימו?
אם הכוונה ל"האם נדע מה היה במעגלים שהתקיימו לפני שיטים, בכל תהליך העבודה, אז התשובה שלי היא, שלא נראה לי רלונטי לכתוב את זה כאן ומי שמתענינת יכולה לשאול את המשתתפות שהיו במעגלים האלה,
ואם השאלה היא האם נשתף במה שקורה במעגלים שהיו ויהיו כדי שכולן יוכלו לדעת מה קורה בכל מעגל, אני חושבת שזה נחוץ ורצוי לעשות כן, או דרך מיילים, או דרך עלון מסודר.

עד כאן, עניתי על כל מה שהיה רלוונטי,
שוב תודה על הכל,
אני שולחת המון אהבה, הקשבה וחיבוק מכאן...זה מה שיש לתת לכן נשים אהובות.
מור

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיקי* » 12 דצמבר 2007, 02:53

שלום לכן אהובות, אחיות יקרות

אמל - נשמה יפה שכמותך. אני כ"כ מצטערת שהיית צריכה לעבור דבר כזה.
מחבקת אותך ועוטפת אותך בחום וברוך. אני איתך יקרה, וכאן בשבילך - אם רק תבחרי.

קראתי בנשימה אחת את כל מה שכתבתן כאן. וואוו!!! קסום ומעורר התרגשות ואני מלאה בכן.
לאורך השבועות האחרונים קיבלתי מיילים בנוגע לפורום הזה. מודה שהחיים לקחו אותי לכיוון אחר.
בזמן הזה, של אחרי שיטים, נושא האובדן והמוות דפקו על דלתי מספר פעמים. החיים זימנו עבורי התמודדות עם הנושאים האלה, רק שהפעם - ממקום אחר.
הפעם, עם הכלים שקיבלתי ולמדתי מהאחיות שלי למעגל (כאן או במקום אחר בעולם).
בזכות כל זה, יכולתי לתמוך, לטפל וללוות אישה בת 97 שנפרדה. הצלחתי להיפרד מכלבתי האהובה שהיתה לצידי במשך למעלה מ- 10 שנים. ועוד ועוד הזדמנויות רבות עוצמה שכאלה.

אני שומעת את הקולות שעולים מתוך המעגל. יושבת בתוכו ומקשיבה.
אני מרגישה שאחרי שיטים נוצר מצב שחלק מהנשים חוו שהנה נמצא המקום שבו הן יכולות לפעול יחד עם עוד נשים - למען מטרה אחת.
ואתן יודעות מה? זה ממש נכון!
העניין הוא שלא תמיד ברור באיזו דרך זה יקרה.
לפני כמה ימים (...?) שלחתי לכולן מייל בקשר למחשב של עימאן. מתוך המעגל קמו נשים וענו לי שהן תשמחנה לעזור. הנה, עשיתי משהו יחד עם אחיותי למעגל.
מי היה מאמין? אנחנו תומכות באחות שלנו מיריחו!!!
תמיד חלמתי שאוכל להושיט יד ולהגיע לנשים פלסטינאיות, והנה זה התאפשר.

אנחנו יושבות ביחד בתוך המעגל, פוגשות עיניים, פוגשות לבבות ולא תמיד יודעות. רק יכולות להביא את עצמנו. ככה. כמו שאנחנו.
אז אני מביאה את עצמי לכאן, למעגל הווירטואלי (הקשה, עבורי) עם כוונה שלמה.
לא, מיכלי אהובה, אין כאן הפרדה או נפרדות.
ישנו מעגל שנפגש כבר שנתיים ועושה איזשהו תהליך, מתוך התהליך הזה נוצרה ההזדמנות להרחיב את הרשת וליצור חיבור עם עוד ועוד נשים ולעשות גם יחד איתן עבודה של ריפוי הנפרדות.
ועדיין, ישנו אותו מעגל, שממשיך להיפגש וליצור.
לא כי
לא בגלל
לא מעל
לא יותר
ברור שהעשייה רק תתחזק ותתרחב עם הצטרפות של עוד נשים.
עבורי, החלק הכי משמעותי הוא דווקא לוותר על הידע של איך זה אמור להיות, ולתת לדברים פשוט להיות.
נוכחתי, הרבה בזכות האחיות החכמות, המקסימות והמהממות שלי, שבדרך הזו - קורים קסמים.
וכן, הרבה בזכותכן, אנחנו לומדות את ה-איך.

ובנוגע לפקיעין, תודה על כך שאתן משתפות כאן על דבר כ"כ חשוב.
בגלל שאני לא יכולה לראות את עצמי מצליחה להגיע פיזית לפקיעין, ובגלל שאני יודעת כמה התכווננות של מעגל לבבות יכולה לתמוך ולהועיל, אני אשמח מאוד אם נוכל לקבוע מועד לישיבה משותפת בתוך מעגל כזה.
אז ביום רביעי (היום) 12.12 בשעה 23:30 אני אשב בתוך המעגל ואתחבר למגן המקודש של הכוהנות ומתוך ליבי אשלח חוט של אור עדין ורך לכל אנשי פקיעין. אשמח מאוד אם תשבו יחד איתי באותה השעה ותשלחו לפקיעין את מה שהלב שלכן ידריך אתכן לשלוח.

אני לא כ"כ יודעת מה זה ה"מרגיעון" שכולכן מצטטות כאן אבל בי עלה משפט לאורך הכתיבה:
לרפא את הנפרדות זה למצא דרך לאחדות. בכל דרך.
לזה אני מחויבת.
איך ביחד. איך ביחד. איך ביחד...
כי לבד אני כבר יודעת.

שמחה על כך שהמילים הכתובות גם הן הגיעו אלי וממני אליכן.
לא תמיד מצליחה לבטא בצורה ברורה בכתב את מה שעולה בתוכי.

אוהבת כל אחת ואחת מכן, וזוכרת את העיניים של כולכן
נפרדת היום מאחותנו, מונא, שטסה לאוסטרליה (כן, לינא, היא מדהימה לגמרי!!!)
שולחת את אהבתי לך אהלה אהובה. כמה שאת אמיצה על הנסיעה הזו.
חיבוק גדול לך אמל - ולגיסתך. מקווה שהצלחתן למצא שקט בתוך הסערה.
ורוניתוש מקסימה אחת - פשוט תודה. אני אוהבת אותך מאוד...

שלכן
מיקי

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי בלהה* » 12 דצמבר 2007, 00:47

אמל יקרה
אני שולחת לך חיבוק גדול רך ואוהב.
מזמינה אותך להכנס לתוכו,לנשום, לחוש חום, שקט, ויופי.


רונית תודה על התגובה. אני גם לומדת.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי רונית_נשר* » 11 דצמבר 2007, 21:40

אז אני מבקשת שתשלחו לי רפוי
אמל - אני שולחת לך ריפוי יקרה, וחיבוקים, ורוך ואהבה.
כל כך מצטערת שחווית את זה.
אם את רוצה לדבר- תתקשרי אליי. חיבוקים המון המון המון.

מיכל צמות מקסימה שכמותך :
מרגיש לי מנוכר הניתוק הזה.

צר לי שאת חווה את זה כך,
זו ממש לא האנרגיה עליה מדובר.
זו הייתה בקשה מפורשת ותנאי של לילה ואנה להמשך המעגלים.
מכל מיני שיקולים רחבים, שאשמח לפרטם בהמשך,
גם שיקוליים לגאליים (חוקיים).

היו לנו על זה אינספור דיונים עם לילה ואנה, ושיחות וועידה טרנסאטלנטיות אחרי שיטים.
נכנסנו פנימה, שוחחנו, הקשבנו, התפללנו, ביררנו, בדקנו,
והאנרגיה כולה התכווננה למבנה הזה,
זה מה שאנחנו שמענו מאמא אדמה כששוחחנו.

אגב, כידוע, כולנו עושות את זה בהתנדבות לאור החזון הנפלא של לילה ואנה שהצטרפנו אליו.

ואני לא רואה בזה עניין של נפרדות- להפך:
הרי אם אתן מייסדות מעגלי שיתוף- אז איפה הנפרדות?
זה ה call שלכן, זה פשוט, לפי בקשתו המפורשת של לילה ואנה, לא יוכל להקרא "מעגל נשות חזון".
זה הכל.

האם זה השם שמשנה? האם האנרגיה?
מה בעצם עשה לך תחושת נפרדות?

כי אני חווה את זה אחרת:
איזה יופי שממעגל אחד גדול בשיטים-
יוצאים כמה וכמה מעגלים,
ואיזה יופי שבאחד המעגלים עולה צורך של מעגל שיתוף, ושחלק מהנשים המדהימות,
שאת בתוכן- לוקחות על עצמן את ארגון והנחיית מעגל השיתוף.
מקסים!!!!
חוויה של אחד ועוד אחד ועוד אחד - שיוצרת שלם מדהים.
ובוודאי שזה קשור קשר הדוק לשיטים, ולמעגל נשות חזון, בוודאי.
ובוודאי שתקבלו את כל התמיכה והפירגון מאיתנו, בלב פתוח ורחב.

אולי זה קטנוני. ההפרדה צורמת לי.

כפי שכתבתי , אני לא רואה את זה כנפרדות או הפרדה,
אלא כהרבה חלקים של אותו שלם.

אשמח לשמוע עוד על איך את רואה את זה, וחווה את זה.

לילה טוב.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיכל_צמות* » 11 דצמבר 2007, 21:21

אמל - קראתי מה שכתבת אחרי שכתבתי את דברי. ורציתי לדבר איתך - לחזק ולחבק. את נשמעת כל כך פגועה!
שולחת לך אור ואהבה והרבה אנרגיות של טוב. אני איתך בלב. עצוב כל כך שאת חוזרת הבייתה אחרי חוויה כזו ולא יכולה לשתף. לפחות היית עם גיסתך ולא לבדך - ויש לכן אחת את השנייה.
אוהבת אותך. שולחת לך חום ואהבה ומקווה שתצליחי לישון טוב הלילה.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי מיכל_צמות* » 11 דצמבר 2007, 21:09

_אם אנו רוצות להמשיך מעגלים של נשות חזון, לאור החזון של לילה ואנה,
אזי רק נשות חזון שהוסמכו ע"י לילה ואנה, ינחו מעגלים אלו.
מעגלים של טקסים, מעגלים של עבודת ריפוי הנפרדות ועבודה רוחנית אנרגטית.
אם אתן רוצות, כפי שאהלה כתבה, ליזום ולהנחות מעגלים נוספים,
אם יש לכן קריאה להנחות מעגל אחר, נוסף, שלא קושר לנשות החזון-
אנו נתמוך בכן בהחלט-
זה פשוט לא יהיה מעגל שעובד לפי הדרך של נשות החזון, אלא מעגל אחר. אתן תחליטו איזה אופי הייה למעגל שלכן.
וזה מקסים._

יעל מי אורה דיברה על מעגלים ללא הנחייה - שלא נשות החזון ינחו אלא כל הנשים שיהיו שותפות באותו מעגל יהיו אלו שינחו ושיהיו שותפות.
האם המעגל בשיבלי היה כזה? זה המעגל היחידי שלא שמעתי עליו.

וגם - מעניין אותי להיות חלק מנשות החזון ומהתנועה הזו - וכן, מעגל השיתוף שאנחנו מארגנות בקרוב הוא קשור קשר עז לנשות החזון ולחוויות שעברנו במדבר. מבחינתי ומבחינת הבנות שמארגנות אותו איתי (ותקנו אותי אם אני טועה) אנחנו עושות אותו מתוך השליחות לדרך של נשות החזון.
מרגיש לי מנוכר הניתוק הזה.

אני רואה גם את עצמי וגם את אמל וגם את חגית וגם את כל האחיות שמלוות אותי מאז שהיינו בשיטים כחלק מנשות החזון. הבנתי שזה חלק מהחזון שלכן - גם להרחיב את המעגל הזה. בעצם מהדברים כפי שאת מציגה אותן עולה הפרדה שלי קשה. אני לא רוצה בה. כן, למדתן לפנינו דברים, ויש לנו עוד הרבה מה ללמוד, אבל גם אם לא היינו בקולורדו, אנחנו עדיין באות ללכת אתכן בדרך.
גם בלהה לא הייתה בקולורדו (כדבריה) ועדיין - היא חלק ברור ונכבד (וחשוב) מקבוצת נשות החזון. נכון, אתן המייסדות. אתן למדתן קודם. אין על זה עוררין ואין כוונה לערער על זה. אבל התהייה מה קורה ואיפה הקשרים נרקמים ומה הדרך לא באה סתם. התחושה היא של הפרדת כוחות במובן הזה. הקשרים החמים בניכן והאחווה שבינכן לא ייחלשו עקב ההצטרפות שלנו - כפי שאני חווה את זה הם רק יתעצמו.

גם אני רוצה לדעת לאן הדרך מובילה. הגעתי למדבר מתוך תחושה שאני חייבת להיות שם, בלי שידעתי בכלל למה אני באה. אני שמחה שבאתי, כי קיבלתי כל כך הרבה - לפני ואחרי. מעבר לידע, גם אהבה, גם שלווה פנימה. מתוך כאן ברור לי שאני רוצה ללכת בדרך. אני רוצה ללכת בה יד ביד עם כל החברות החדשות שלי, וכמו שאני רואה את זה זה כולל גם אתכן, שהייתן שם לפני. ועכשיו אני מרגישה שלכן זה לא כך.

אולי זה קטנוני. ההפרדה צורמת לי.

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אמל* » 11 דצמבר 2007, 20:52

הטעויות בכתב זה בגלל שאני עייפה ועצובה

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי אמל* » 11 דצמבר 2007, 20:50

שלום לכולן אני עייפה מאד ומותשת אז אחיות זה לטוב ולרע כמו שאומרים אז יש לי בשורה רעה שאני מבקשת שתשלחו לי ריפוי כי אתמול בלילה בצעידת הערב שלי ושל גיסתי משיהו תקף אותנו פיזית וניסה לתפוס לה את החזה ואני עדיין בטרומה ורק עכשיו יכולה לדבר על זה ,קשה לי שאנשים חולים מסתובבים בינינו חיים איתנו כי זה קרה ממש ליד הבית שלה משיהו שסתם הלך לעברנו ושוחח בטלפון וכשהתקרב ניסה לתפוס לה ולי את החזה בשתי ידיו כי הלכנו צמודות וברח כך כאילו לא קרה שום דבר ולא שלא נזהרנו הלכנו במקום מואר כביש ראשי מלא מכוניות ליד הבית שלה לאן הגענו אני אומרת לעצמי ועוד מללללללללללללללא תהיות שיש לי בראש לגבי זה שאני אישה שעוברת התרדה מגבר ולזה שאני בהלם שיש אנשים שעושים זאת ולא מפחדים ולאיפה החלק שלי בזה שלנו דווקא הוא עשה את זה וכל מני שאלות שתאמינו לי קשה לענות עליהם וכל השמחה נעלמת ושאת חזקה אבל איך בדיוק זה קרה את שואלת הרי כל החיים חשבת שאת מוגנת ולך לא יקרה דבר כזה ולספר את לא יכולה כי זה בושה בתרבות שלך
אז אני מבקשת שתשלחו לי רפוי כי זה ממש השפיע עלי והרבה אהבה והקרת תודהה אני שולחת לכן על זה שאתן כאן בשבילי

סוף שבוע מעצים במדבר

על ידי נעה_רונן* » 11 דצמבר 2007, 10:13

בוקר טוב...
שון, לאחר שקראתי... רוצה להגיד לך שוב תודה על מה שכתבת...
יום נפלא לכולנו
נעה

חזרה למעלה