אני רוצה לצרף לדף החשוב הזה עוד סחר. [url=http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/797/712.html]סחר בבני אדם[/url]
ולצטט את [po]אחת עשרה[/po] מתחילת הדף:
[u]אבל מה שנתקע לי בראש היה כשהיא דיברה על כך ש"אנחנו לא באמת משלמים על הדברים שאנחנו קונים" (תרגום חופשי מהזיכרון). שאם אנחנו קונים מוצר כלשהו, במחיר שהוא נמוך בהרבה ממה שהוא אמור לעלות באופן הגיוני, לפי המורכבות שלו ומחזור החיים שהוא עבר, אז מישהו כן משלם עליו. המישהו הזה הוא בדרך כלל העובדים המנוצלים.[/u]

אז אנחנו לא משלמים את המחיר האמיתי גם כשאנחנו שוכרים סיני, תאילנדי וכו' לצורך טיפול בהורים הזקנים שלנו ולצורך חקלאי. אם אותו עובד זר שלכם (אני מקווה שזה ברור שאני פונה לאלה שיש להם) הגיע בדרך המתוארת בכתבה- זה המצב.

[u]בקרב הציבור אין מודעות לעקרון השכר ההוגן מכיוון שהדוגמא השלטת היא זו של התחרות[/u]
אני חושבת שזה לא העניין היחיד. מוצרים מהעסקה הוגנת עולים יותר לצרכן הסופי.
מסיבה זו קל להעלים עין ולהמשיך לקנות מוצרים יירודים שנוצרו בתנאי העסקה נוראיים.
הרי הצרכן לא רואה בעיניים שלו מה קורה בסין ובאפריקה, ואפילו ממה שקורה פה, ממש קרוב מתעלמים די בגסות.
ואני לא נכנסת בכלל לחוסר המודעות לכך שמוצרים שנבראו בתנאים כאלה, גם התדר האנרגטי שלהם נמוך, ולכן הצרכן מפסיד מהם בלי לדעת את זה אפילו.

רק מזכירה שיש בארץ כבר את [url=http://www.mtzedek.org.il/abouttav.asp]התו החברתי[/url] .

אני בקיאה בתקנים של סחר הוגן קיימים והם אכן מתייחסים לתנאי העסקה. למרבה הפלא הם מאפשרים להעסיק עובדים בתנאי עבדות (באפריקה) ומסתפקים בדיור סביר לעובדים, מרפאה....כלומר בדיוק מינימום הכרחי שהיה קיים גם בזמן העבדות.. כמו שכתבתי- היוזמות הן פרטיות וקובעות בעצמן את התקנים

אני חושבת שיותר ויותר בעלי עסקים וצרכנים מודעים לעניין השכר ההוגן וההעסקה של ילדים. הדרך שעובדת הכי טוב היא להפעיל לחץ של צרכנים על היצרנים ואת זה עושים ע"י יצירת תווי תקן שונים ומשונים-אבל שעובדים!
היצרנים מריחים שינויים בהרגלי הצריכה (לדוגמא מעבר לצריכה של מוצרים ללא חמרים משמרים) ומקימים תווי תקן שממקמים אותם גבוה מעל סטנדרטים קיימים. הם מעוניינים לשלם ולתמוך בתווי התקן כיוון שהם מגדילם את מעגלי הצריכה של מוצריהם ואף ממקמים אותם למעלה.
הבאתי דוגמאות מתחום הפרחים שמוכר לי, אני בטוחה שבעוד תחומים ישנם תקנים כאלו ואחרים.

הרעיון שחשבתי עליו [b]העסקה הוגנת[/b] הוא בעצם הליכה קדימה עם תווי התקן שקיימים והוספה של עוד אחד שמתייחס לעובדה קיימת ונוראית : העסקת ילדים, העסקה בתנאי שכר שלא מאפשרים לעובד מעבר לתנאי מחיה בסיסיים מאוד.
איך אפשר לתקן את זה אם העובדים לא מתלוננים ובעלי החברות מתעשרים?
לדעתי זה ניתן- רק בשילוב לחץ צרכנים מודעים עם בעלי עסקים שמייצרים ומעסיקים בצורה הוגנת.

אה (בחזקת עיקר שכחתי)... דרך נוספת לקידום סחר הוגן בלי פערי תיווך היא כמובן לקנות כמה שיותר דברים בקואופרטיבים אורגניים.
זו תמיכה ביצרנים קטנים
בלי פגיעה מופרזת בסביבה
בלי פער תיווך
עם קשר אנושי

[u]יש לי מין רעיון כזה שמסתובב לי בראש הרבה שנים והוא ליצור תו תקן חדש עולמי לכל המוצרים הקיימים שעונה על השם: העסקה הוגנת[/u]
זה באמת אחד הקריטריונים לקבלת תו התקן העולמי של סחר הוגן.

[u]בעיניי, עדיף שתקן יהיה כולל, ולא יעסוק רק בהעסקה הוגנת, אלא במוצר שמיוצר בסטנדרט בריאותי, סביבתי, מוסרי ואנושי גבוה.[/u]
ואכן, ארגונים שעוסקים בסחר הוגן בישראל מנסים ממש בימים אלה לנסח קווים מנחים לתקינת מוצרי סחר הוגן. אני מקווה שבסוף התהליך הוא יכלול התייחסות לתנאי העסקה, פערי תיווך, אפליית נשים וילדים, פגיעה מצומצמת בסביבה וכו'.
לדעתי זה בדיוק מה שנדרש עכשיו ממי שרוצה לקדם את העניין בישראל. כשיהיה תו כזה, תעלה גם המודעות.

ואשר ל [u]פער התיווך[/u] : אני חושבת שאין משהו בלתי הוגן בפער התיווך כשלעצמו. חוסר ההגינות מתבטאת בכך שפער התיווך מעלה את מחיר המוצר, אבל רוב הרווח לא מגיע ליצרנים אלא למתווכים. במקרה שלנו, למשל, פער התיווך הוא מינימלי ותפעולי וחלק הארי של הרווח מגיע ליצרנים. במקרה של חברות הקפה, לעומת זאת, חלק הארי של הרווח מגיע לידי המתווכים - התאגידים - ופירורים נזרקים למגדלי הקפה.
ככה זה, כמו שאמרה בניסוח מושלם [po]טלי מא[/po]: [u]הרעיון של [po]סחר הוגן[/po] הוא שאת משלמת יותר, כי אתה יודע שמי שמוכר לך צריך להרוויח ואת רוצה שהוא ירוויח.[/u]

[u]יש לי מין רעיון כזה שמסתובב לי בראש הרבה שנים והוא ליצור תו תקן חדש עולמי לכל המוצרים הקיימים שעונה על השם: העסקה הוגנת[/u]

מבלי להכנס לדיון הטכני כפי שפרטה [po]אחת עשרה[/po], אני רוצה להביע תמיכה על עצם המודעות לסוגיית [b]העסקה הוגנת[/b]. מושג שכמו סחר הוגן צריך לקבל כותרת בפני עצמו, למרות שהוא נכלל בעקרונות הסחר ההוגן.
בקרב הציבור אין מודעות לעקרון השכר ההוגן מכיוון שהדוגמא השלטת היא זו של התחרות: אתה מרוויח מה שאתה מצליח להשיג. ואם אתה משיג מעט, זה מגיע לך, כי אתה חתיכת אפס עצלן. ואם תמשיך לבלבל ת'מוח עם הדיבורים שלך על שכר הוגן... (איום מרומז).

[po]עפרה עדין[/po]
בעיניי העלית נקודה מעניינת מאד.
אני לא קונה פרחים כבר חודשים רבים, בגלל שניחשתי את הנקודות שכתבת למעלה, אפילו בלי שהיה לי את המידע הזה.
אם את יודעת על מישהו בארץ (ועדיף ת"א) שמוכר פרחים מגידול "אורגני" ובהעסקה הוגנת, ואם אפשר גם בשימוש סביר במים, אשמח לדעת על כך.

בנוגע לתו התקן - את מזכירה לי קצת דיון שמתקיים בין פעילי איכות הסביבה - האם צריכה להיות מפלגה שמוקדשת לענייני איכות הסביבה, או מפלגה "רגילה" שבין שאר הדברים מטפלת גם בנושאי איכות הסביבה.
בעיניי, עדיף שתקן יהיה כולל, ולא יעסוק רק בהעסקה הוגנת, אלא במוצר שמיוצר בסטנדרט בריאותי, סביבתי, מוסרי ואנושי גבוה.
להעלות מודעות לחשיבות הנושא זה בעיניי דבר אחד, אבל תחשבי על יצרן, שצריך להתמודד ולהגיש את עצמו לכמה וכמה תקנים, ואיזה מאמץ והוצאה כספית זו.
האמת היא, שלא קראתי כבר הרבה זמן את הסטנדרט של תקנים אורגניים בינלאומיים, אבל אפילו נדמה לי שנושא ההעסקה ההוגנת מופיע שם כחלק בלתי נפרד מהתקינה.

_אני חושבת שהתעסקות ברייטינג היא גם חלק מהעניין.
הרבה קוראים בשקט. צריך רק להמשיך לדבר ולסמוך.
flower_
מסכימה. כשהזכרתי את הנקודה הזאת, התייחסתי לדבריו של ז'ראר למעלה יותר בדיון.
כמובן שאשמח שהדיון יתפתח, אבל בטח לא מתוך לחץ.
ואני אפילו אין לי טלוויזיה....

אני רוצה לספר לכם על תווי תקן חברתיים אקולוגים מתחום שיווק פרחים עולמי: כדי לענות על תעמולה שלילית מצד ארגוני ירוקים כנגד מגדלי פרחים מזהמים וגם כדי למתג פרחים איכותיים כלפי מעלה, צצו להם בשנים האחרונות הרבה תווי תקן שונים ומשונים המעידים על הפרח שגדל תוך כדי שימוש מינימלי ומתועד של חמרי הדברה, שימוש מתון באנרגיה, תובלה ימית ולא אווירית תנאי העסקה ומגורים הוגנים וכדומה.
הבעיה העקרית עם תווי התקן היא שהם נוצרו ע"י גופים עצמאיים שקובעים בעצמם את כללי הכניסה שמתאימים להם. בכל מקרה זה שיפר במשהו את תנאי ההעסקה, לדוגמא, של שחורים בחממות הפרחים באפריקה, או הוריד את השימוש במתיל ברומיד לרבע (נאסר לחלוטין אבל כרגיל יש כאלו שמרמים , משיגים אותו ולא מדווחים).

אני יודעת שלאדוקים שבמחמירים כמו רבים מפעילי האתר, זה ממש כלום אבל בזכות לחץ של ארגונים ירוקים וכמיהה של יצרנים איכותיים לשווק ולבדל את עצמם, זה קורה! דברים משתנים לאט לאט.

יש לי מין רעיון כזה שמסתובב לי בראש הרבה שנים והוא ליצור תו תקן חדש עולמי לכל המוצרים הקיימים שעונה על השם:
[b]העסקה הוגנת[/b]
כלומר שאני אוכל לקנות מוצר שיש עליו תקן "העסקה הוגנת" ואני אדע שגוף מסוים פיקח על החברה היצרנית ווידא שהחברה מעסיקה רק אנשים בוגרים (לדוגמא מעל גיל 16), שתנאי השכר שלהם מאפשרים להם לשלוח את ילדיהם ללמוד (בשכר הלימוד בארצם) ולהתפתח, לקנות להם בגדים ואוכל מזין, לחסוך להם ללימודים על תיכוניים, לחסוך לעצמם כסף כדי לשפר יום אחד את מקום המגורים, הפרשות לבריאות ופנסיה.....בקיצור: משכורת של דולר או שניים ליום כמו באפריקה לא תתקבל כאן, כי זה בדיוק אבל בדיוק כמו להעביד אנשים (עבד גם קיבל אוכל, מקום מגורים ורופא כשצריך...).
אני רוצה שיהיה ארגון עולמי עם נציגויות בכל אזור ,וסטנדרטים מותאמים לכל רמת חיים בכל מדינה. כל עסק ישלם % מסויים מהמחזור שלו כדי לעבור בדיקה מטעם הארגון וכך יממן את הארגון העולמי הזה.

ע"י העלאת המודעות של האנשים לצריכה הוגנת של מוצרים עם תו תקן "העסקה הוגנת", ירד עם השנים ערכם של המוצרים ללא תו תקן. החברות השונות יצטרכו לשפר משמעותית את תנאי ההעסקה כדי להעלות את קרנם בעיני הצרכנים האיכותיים והעשירים (בכל העולם- הם אלו שמגיבים ראשונים ליוזמות מעין אלו).
העניים יהפכו לאנשים עם כבוד עצמי וקידום פוטנציאלי לדור ההמשך שלהם והעשירים יהפכו לעשירים פחות כי יצטרכו לשלם יותר לעובדיהם.

ושוב לענף הפרחים, מיודדי: לאחרונה הוקם תו תקן חדש בהולנד : "פרחים הוגנים- מסחר הוגן" שמאגד בתוכו כמה תווי תקן. דוגמא לשיווק יפה של המותג- הם הצליחו לשכנע את כל החברות הממשלתיות לרכוש רק פרחים עם תו התקן הנ"ל.

מה אתם חושבים?

אני חושבת שהתעסקות ברייטינג היא גם חלק מהעניין.
הרבה קוראים בשקט. צריך רק להמשיך לדבר ולסמוך.
{@

[po]שם דף מתאים[/po]?
הנושא הרחב זכה פה לדיונים עשירים ועירניים. אבל אולי לא כולם מכירים את המושג "סחר הוגן" במשמעותו העכשווית. כמו כן, לא לכולם יש מה לומר על זה דווקא. הדברים כבר נדונו בדפים אחרים.

[u]אנחנו כחברה [...] מותנים לאורחות חיים מכוונים צריכה ועדריות לא מודעת. וזה לא קורה סתם ככה במקרה. יש יד מכוונת. כי יש מי שמרוויח.[/u]
כן, אני למשל כתבתי על זה פה: [po]בשמת א[/po] (27.10.2004 15:44
אופס, לא הצליח לי קישור להערה. בדף [po]אמא לא מיניקה מתוסכלת[/po].
ובהודעה מאוחרת יותר כתבתי, שוב, הנושא הוא הנקה ותמ"ל:

_לכן אני חושבת שראוי להדגיש שיש במשחק הזה משתתפים שיש להם בו אינטרס כלכלי אדיר, ושהם מושכים בחוטים שאנשים לא מכירים אותם ולא מודעים להם.
למשל, כל העניין של התמ"ל בבתי החולים - ממש לא מנווט רק על ידי אי ידיעה תמימה של רופאים ואחיות שלא קיבלו הכשרה.
יש מי שדואג שהם כן יקבלו מידע מסונן מחברות התמ"ל, מידע שנבחר בקפידה כך שייראה "תקין פוליטית" ו"תומך בהנקה" , אך למעשה הוא מכוון לגמילה מהירה ומעבר לתמ"ל. יש מי שדואג שהם יקבלו תמ"ל חינם בכל מיני צורות, משלם על זה מיליונים - רק שיהיה, רק שהם ישתמשו בזה.
יש תאריכי תפוגה על התמ"ל שניתן במתנה - וגורם לחץ סמוי על האחיות "תשתמשי בזה, לפני שצריך יהיה לזרוק את זה".
יש עוד הרבה אספקטים פה, אפשר למצוא אותם אפילו באתר של ה-AAP.
מה שאני רוצה להגיד הוא:
לא לזלזל באינטרסים.
לא לזלזל בכוחות מכוונים.
לא להתעלם מאלה שבוחשים בקלחת._

_: זאת הסיבה שאני לקחתי את השיח שלי לפרספקטיבה רחבה יותר מאשר רק מה ומאיפה לקנות. כי הבעיה היא קודם כל תודעתית. קולקטיבית. אנחנו כחברה (העירונית, צרכנית, טכנולוגית, שוק-חופשית, גלובלית) מותנים לאורחות חיים מכוונים צריכה ועדריות לא מודעת. וזה לא קורה סתם ככה במקרה. יש יד מכוונת. כי יש מי שמרוויח.
וכנגד זה, יש שלל יוזמות קטנות ועצמאיות, שלא עונות להגדרה של "סחר הוגן" אך כן מקדמות אותנו להשתחרר מההתניה ולהשיג יותר שליטה ובעיקר איכות על חיינו ._

אני מסכימה איתך, רק התחושה שקיבלתי היא שחברי הקהילה פה די מודעים לשחרור מהתניה, לחיים שהם מחוץ למסלול הרגיל,
אבל מתגובות שראיתי פה ושם, דווקא הנושא הספציפי הזה נראה לי פחות מעסיק אנשים, ואני עדיין תוהה למה...
נדמה לי שגם העובדה שהדיון הזה זוכה בינתיים למספר די מצומצם של משתתפים, מעידה על כך.

Uninformed: זאת הסיבה שאני לקחתי את השיח שלי לפרספקטיבה רחבה יותר מאשר רק מה ומאיפה לקנות. כי הבעיה היא קודם כל תודעתית. קולקטיבית. אנחנו כחברה (העירונית, צרכנית, טכנולוגית, שוק-חופשית, גלובלית) מותנים לאורחות חיים מכוונים צריכה ועדריות לא מודעת. וזה לא קורה סתם ככה במקרה. יש יד מכוונת. כי יש מי שמרוויח.
וכנגד זה, יש שלל יוזמות קטנות ועצמאיות, שלא עונות להגדרה של "סחר הוגן" אך כן מקדמות אותנו להשתחרר מההתניה ולהשיג יותר שליטה ובעיקר איכות על חיינו .

[u]מדינת הרווחה האן-אינפורמד[/u]
לא רק המדינה היא אן-אינפורמד (על אף שאנחנו מזמן לא מדינת רווחה),
האזרחים לגמרי אן-אינפורמד. הרי חלק גדול מהבעיה זה שאזרחי המדינה לא מחונכים לשמירה על בריאותם, כבודם וזה של אחרים.
יש הרבה גורמים שמתאים להם להשאיר את המצב ככה.
כבר נתקלתי במקרים של אנשים שאכלו אוכל נורא ואיום, והמקרר שלהם היה ריק, אבל הם לא ויתרו על נסיעה לטורקיה או על הימורים וכו'.
פעם אחת הייתי בבית ירוד בצורה נוראית, אבל כל ציוד התינוק היה חדש ונוצץ. נו, סדרי עדיפויות...

מה עושים שאין פה כמעט חנויות פרטיות?
ניצן, אין פה כמעט חנויות פרטיות, כי הסופרים דורסים אותן.
הרי פעם היו רק מכולות. אני זוכרת את זה היטב מהילדות, וגם את התופרת, הסנדלר ועוד בעלי מקצוע קטנים ופרטיים.
ברגע שנכנסה שיטת הסופרים ו"השתמש וזרוק" כל אלה הפכו להיות לא רלוונטיים.
וגם היום, אנשים שעברו לצריכה של מזון אורגני, מתלהבים מ'עדן טבע מרקט' חנות שמכרה את עצמה לרשת סופרים גדולה, מחזיקה עובדים בשכר ניצול, מחזיקה הרבה מוצרים לגמרי לא אורגניים, ודורסת את חנויות הטבע הקטנות בגלל הכמויות הגדולות שהיא קונה וסטוקים מחיסול. חנות קטנה פשוט לא יכולה להתחרות בזה.
הכי גרוע זה שהקטנים מוצגים כ'גנבים' בגלל שהמחיר לאותו מוצר גבוה יותר.
אני בהחלט מבינה למה צרכנים חושבים כך, וגם אני התלהבתי פעם מ'עדן'. רק אחרי שהיה לי עסק בעצמי, כלומר הייתי בו זמנים בשני צדי המתרס, נפתחו לי העיניים. אבל לא כל אחד יכול להגיע להבנה בצורה הזאת....
אז מה עושים? מתעקשים בכל זאת לקנות מהקטנים או ישירות מהיצרנים / מגדלים כאשר זה ניתן, כדי שהתופעה תגדל שוב... זו דעתי.

התפיסה המיינסטרימית היא לא רק קדושת הצריכה. בדיוק הערב חשבתי על זה קצת, בתגובה לדף הזה. בעיני מדינת הרווחה האן-אינפורמד, יש ערך לכך שדברים יהיו בהישג יד. כמו שמסבסדים אוכל שהוא ממש לא בריא. בעיני בעלי הכוונות הטובות, לגמרי טובות ובלי ציניות, המצב שבו דברים הם יקרים מדי ולא בהישג ידם של עניים, הוא מצב לא תקין. וכך יוצא שחשוב להוזיל את מחיר הלחם והבשר והבגדים, וששקיות ניילון יהיו בחינם בסופר ושלא יעלו את מחיר הדלק. ופה, כשמדברים על סחר הוגן, יש אמירה שלא צריך להוזיל, אלא לשלם מחיר אמיתי ולקנות פחות.
לפני כמה שבועות קיבלתי מייל שרשרתי כזה שהסביר ששוק הדלק בארץ נשלט על-ידי מונופול של החברות הגדולות, ולכן - כדי להוזיל את מחיר הדלק - צריך מחאת צרכנים ולתדלק בתחנות של החברות הקטנות.
מקוה שאני מצליחה להסביר את עצמי.

[u]בעיני זה כן קשור לסחר הוגן, זו התפיסה שמאפשרת אותו[/u]
גם אני חושבת שזה כן קשור לסחר הוגן.
כש"לקנות" ו"לצרוך" הם משהו שאסור להפריע לו (יאללה, לקנות לקנות לקנות לבזבז לבזבז לבזבז אכול ושתה כי מחר נמות).
ואז באה התפיסה החדשה של [po]סחר הוגן[/po], ואומרת:
זה כן משנה.
זה לא תקין.
ביזבוז איננו אקולוגי. זה לא רק עניין של הכיס הפרטי.

ניצן, האם יש דרך לברר כמה באמת היצרנים מקבלים ומרוויחים? אולי אולי אולי הסופר כן נחמד ונדיב?
נראה לי שארצות הברית המציאה את השיטה של חוגי בית, אז למה לא חוגי בית של סחר הוגן? :-)

אוי, גם ההורים שלי ככה. :-/
בעיני זה כן קשור לסחר הוגן, זו התפיסה שמאפשרת אותו.

_...כדי לממן את האקולוגי היקר אני חוסכת במקומות אחרים.
מלים כדורבנות! אני איתך._
גם אני. אנחנו קונים מוצרים יקרים עד זוועה ומשתמשים בחסכנות (זה כולל שינוי מנהגי שימוש לגבי שקיות, מגבות נייר, נייר טואלט וכמעט כל מתכלה)

כשההורים שלי הגיעו לביקור, היו הרבה חיכוכים בגלל שהייתי פשוט מזועזעת מהקצב שבו חוסלו תבלינים, נייר טואלט, מים, סבון כלים, סבון כביסה, מלח (הזוי. הזוי הזוי הזוי.) ועוד. (לשם פרופורציה, הם [b]חיסלו[/b] בשבועיים דברים שלנו לוקח יותר משנה. :-S) מכמויות השקיות שפתאום הופיעו לי בבית אחרי שנים שאנחנו לא משתמשים בהן כמעט בכלל, מכמויות האשפה שהם ייצרו... (קונים הרבה, מקסימום מתקלקל אז זורקים. :-\) מזה שהם מכבסים מגבת אחרי שימוש אחד.
בהתחלה היה ממש זעם עלינו "אני אקנה לך מאה גלילי נייר טואלט, רק תעזבי אותי!", אבל עד סוף הביקור הם כבר ארזו בסופר רק בקרטון (אנחנו או לא אורזים או משתמשים בר"פ) ובאופן כללי קיבלו קצת יותר מודעות בנוגע לחסכנות מן הסוג הזה. "חסכנות" בנוסח, להוציא 200-300 דולר בסופר על מוצרים שעולים פי ארבעה מהזול, אבל להוציא מהם פי ששה יותר שימוש.

אבל זה לא ממש קשור לסחר הוגן. :-\
ושאלה לי עקרונית. בסופר שאנחנו קונים בו, זה שלא נותן לי להכנס יחפה, יש הרבה מוצרי סחר הוגן (במיוחד קפה שם יש מודעות ציבורית יותר גבוהה, אבל ממש לא רק) הרבה מכירות של יצרנים קטנים ופרטיים (אמנות, צעצועים עבודת יד, כאלה) אבל זה עדיין נמכר בסופר גדול. כלומר שסביר שהיצרנים נמחצים תחת חוקים דרקוניים, או שהם לא כאלה קטנים ופרטיים... :-S מה עושים?
ומה עושים שאין פה כמעט חנויות פרטיות?

"טוב נו"www.baronsoap.com
הדף בעברית לא ממש מתפקד, וגם כמה דפים אחרים באתר. לא נורא, רצינו סבון, לא אתר. :-)

[url=http://www.baronsoap.com/hebrew/index.html]תיקון ללינק[/url]

תודה בשמת. גם אני אומרת את זה לאנשים. אני לא זוכרת, מאד יכול להיות שאפילו למדתי את זה ממך.

_למה? כי הסבון שאני קונה נקי מכימיקלים, ומיוצר בעבודת יד פה בארץ על ידי אם ובתה.
איזה סבון? גם אני רוצה כזה._
[url=http://www.baronsoap.com/hebrew/index.html]סבון הברון[/url]
אני קונה דרך שכנתי [po]נועה בר[/po].

ואגב, גם אני אומרת לאנשים כבר הרבה זמן, שזה לא שהאקולוגי יקר - זה שהלא-אקולוגי זול מדי, ואנחנו משלמים עליו ועוד איך, במקום אחר.

_שנית, כן, אני קונה אלטרנטיבות אורגניות שמחירן פי ארבע ולפעמים יותר.

...כדי לממן את האקולוגי היקר אני חוסכת במקומות אחרים._
מלים כדורבנות! אני איתך.

[u]פעולה ירוקה עוסקת בסחר הוגן.[/u]
[po]קלמנ טינה[/po], עם כל זאת שאני תומכת מאד בפעילות שלכם, העמותה היא דוגמא לכך שסחר הוגן לעתים כרוך בפערי תיווך.
זו בדיוק דוגמא ליוזמה ברוכה, שהיצרנים בה לא היו מגיעים לקהל הלקוחות בצורה אחרת.
כמובן, שיש עדיין הבדל של שמים וארץ בין זה לבין פערי תיווך הנובעים מייצור בתנאי ניצול בארצות רחוקות, אבל זו לא מכירה ישירה, ומוסיף כמובן למחיר בהתאם.
אני היום לא רואה דרך לבטל את הפער הזה, כי אחרת אנשים לא יידעו על קיומם של מוצרים כאלה.
ולמי שמתעניין - הזעתר מצוין!

[u]למה? כי הסבון שאני קונה נקי מכימיקלים, ומיוצר בעבודת יד פה בארץ על ידי אם ובתה.[/u]
איזה סבון? גם אני רוצה כזה.

_מסכימה, ושוב, השאלה היא מה קורה כשאנחנו כן קונים דברים. אפילו ברמת נייר הטואלט, שעבורו כורתים עצים בדרום אמריקה, הוא מלא רעלים (מולבן בכלור ועם חומרי בישום, לחות, הדפסים וכד') ומן הסתם מיוצר בתנאי העסקה לא הוגנים (זו השערה, לא עובדה).
אם היית יודעת שיש אלטרנטיבה לרכוש נייר טואלט אקולוגי, שעשוי מעצים בגידול מבוקר, מולבן בחמצן ומיוצר בתנאים הוגנים אבל עולה פי ארבע (זה בדוק) היית קונה?_
ראשית, אני קונה נייר טואלט שמיוצר מנייר ממוחזר, ונדמה לי שהוא מיוצר בארץ.
שנית, כן, אני קונה אלטרנטיבות אורגניות שמחירן פי ארבע ולפעמים יותר.
תראי, אני יכולה לקנות סבון נקה7 שאני מאוד אוהבת, נדמה לי שיש בפחות מ-3 שקלים. במקום זה אני קונה סבון שעולה יותר מפי 4.
למה? כי הסבון שאני קונה נקי מכימיקלים, ומיוצר בעבודת יד פה בארץ על ידי אם ובתה.
בתור פיצוי אני מוותרת על קנייה של דברים אחרים. במלים אחרות: כדי לממן את האקולוגי היקר אני חוסכת במקומות אחרים.

[url=http://www.greenaction.org.il]פעולה ירוקה[/url] עוסקת בסחר הוגן. האתר אמנם בתהליכי שיפוץ נרחבים ובינתיים אפשר לקרוא רק את האתר הישן,
אבל גם ככה יש הרבה מה לקרוא על הסחר ההוגן בישראל. (מבטיחה לשפץ את האתר בקרוב. עוד מעט. יש מתכנתי דרופל פנויים?).
גם עמותת סינדיאנת הגליל עוסקת בסחר הוגן.

בישראל, סחר הוגן אינו רק כל מה שצוטט בצדק מוויקיפדיה, אלא גם סיוע למגזרים שנמנעת מהם נגישות למסחר (למשל בגלל אפליית נשים או בגלל הכיבוש). פעולה ירוקה מנסה לצרף לפעילות המסחרית אנשים שלא יכולים להשתתף בשוק ה"חופשי".

ומה זה עוד סחר הוגן?
ההבנה שבתרבות שלנו, שנשלטת בידי חברות, האזרחים הם קודם כל [b]צרכנים[/b] וכוח ההשפעה העיקרי שלנו הוא כלכלי וצרכני.
החרמת מוצרים מהתנחלויות גורמת לחברות גדולות להעמיד פנים שהן מייצרות בתוך שטחי ישראל ולא בשטחים הכבושים (למשל יקבי ברקן או בייגל-בייגל), כדי לחזור אל השוק האירופי.
(כן, כן, גם פיתוח עסקים בשטח כבוש אינם סחר הוגן)

[u]אני לא רואה אפשרות ריאלית היום ליצור מצב שאנשים רק מייצרים ומוכרים ישירות את תוצרתם. הלוואי שזה היה אפשרי. אולי אני טועה?[/u]

זה מחזיר אותנו לעימות הנצחי בין ראוי למצוי.
המצוי הוא שקברניטי העולם מובילים אותו לכיוון הנגדי של [u]סחר הוגן[/u].
האקטיביסטים האקולוגים (שאני מכניס פנימה את כל היוזמות, כולל חינוך ביתי ורפואה טבעית) בעצם שוחים נגד הזרם. מייצרים מציאות חלופית במו ידיהם, שואפים אל הראוי.
לכן, מה שיש לעשות על מנת לחזק את תנועת ההתנגדות הזו היא להמשיך ליזום, להקים, להפעיל, לדבר על כך, לכתוב, לפתוח דף [po]סחר הוגן[/po] בבאופן ;-).

תהליך כזה עוזר לציבור להחזיר לעצמו את השליטה על חייו. למשל, לגדל את ילדיו בבית, למחזר את המים, לגדל מזון אורגני מקומפוסט ביתי, לייצר לעצמו את חפציו, להחליף את תוצרתו עם חבריו בסחר חליפין.

וכדוגמה היסטורית, המהטמה גנדי הבין שאחד מכלי הנשק המרכזיים נגד שלטון הכיבוש הבריטי הוא כלכלי, והוא הפך את היוצרות: הבריטים בכובשם את הודו חיסלו את התעשייה המקומית, בעיקר את אריגת הבדים המסורתית, ע"מ למכור להם את תוצרי התעשיה הבריטית, בעיקר הטקסטיל. אז הוא יזם מהלך להחזרת מלאכת האריגה הביתית, ויישם את זה על עצמו. מהלך זה תרם לקריסת הכלכלה הבריטית שאז התבססה על ניצול הקולוניות.
כזכר לעקרון זה, הנול מופיע בדגל הודו.

_דווקא אם אוספים שאריות לקומפוסט, לא צריך פח זבל לזבל הרגיל - משתמשים בשקית בלבד וכשהיא מלאה זורקים אותה. למשל, שקית של נייר טואלט. ממילא מה שהולך אז לפח הן בעיקר אריזות.
אני גם התחלתי למחזר את סלסילות הפלסטיק ששולחים לי בהן דברים אורגניים מהמגדל. את אלה עם המכסה המשק מקבל מחדש, ובאחרות אני משתמשת כמו בשקיות. זה יותר רב פעמי._
מסכימה עם הכיוון, אבל לא מצליחה ליישם לגמרי. גם אם משתמשים עוד פעם בסלסילות הפלסטיק, הן נערמות, כי כל שבוע קונים אוכל. הבית שלי כבר נראה כמו מחסן פלסטיק כי אני לא מסוגלת לזרוק פלסטיק במצב טוב...

[u]אני משתדלת לקנות מאנשים באתר הזה[/u]
מסכימה איתך.

[u]ובעיקר - משתדלת לא לקנות דברים שבעבר היינו קונים. אנחנו מסתכלים זה על זה: "בעצם, אנחנו לא צריכים את זה".[/u]
מסכימה, ושוב, השאלה היא מה קורה כשאנחנו כן קונים דברים. אפילו ברמת נייר הטואלט, שעבורו כורתים עצים בדרום אמריקה, הוא מלא רעלים (מולבן בכלור ועם חומרי בישום, לחות, הדפסים וכד') ומן הסתם מיוצר בתנאי העסקה לא הוגנים (זו השערה, לא עובדה).
אם היית יודעת שיש אלטרנטיבה לרכוש נייר טואלט אקולוגי, שעשוי מעצים בגידול מבוקר, מולבן בחמצן ומיוצר בתנאים הוגנים אבל עולה פי ארבע (זה בדוק) היית קונה?
ואני יודעת שיש אנשים שמשתמשים בבידה, אבל אני מוכנה להמר על כך שרוב אנשי הקהילה הזאת עדיין משתמשים בנייר טואלט. וזו רק דוגמא אחת מני רבות.

ז'ראר,
תודה שוב על ההתייחסות, ועדיין אני לא מסכימה איתך, שדיון בנושאים דומים יכול להחליף דיון ישיר בנושא הזה, שיש לו חשיבות בעיניי בפני עצמו.
צמצום צריכה הוא מצוין, אבל מה קורה כאשר אנחנו כן קונים דברים חדשים? בכל זאת כל אחד מאיתנו נתקל במצבים כאלה.
ולגבי צמצום פערי התיווך - לעתים המוצר עדיין נשאר יקר, על אף צמצום פערי התיווך, מכיוון שהמוצרים מיוצרים בסדרות קטנות על ידי יצרנים קטנים, לפעמים בעבודת יד.
ואי אפשר לגמרי לבטל את פערי התיווך. למשל, רציתי למכור כובעים מכותנה אורגנית עם הגנת UV. לא מצאתי אף יצרן ישראלי שתופר כאלו כובעים. גם אם היה יצרן ישראלי כזה, עדיין היה נוצר פער תיווך, כי הוא מייצר ואני מוכרת. אני לא רואה אפשרות ריאלית היום ליצור מצב שאנשים רק מייצרים ומוכרים ישירות את תוצרתם. הלוואי שזה היה אפשרי. אולי אני טועה?

מההגדרה הזאת ניתן לראות שהסחר ההוגן הוא אלתרנטיבה לחשיבה הכלכלית השולטת בכלכלה הגלובלית, ולכן היא בעצם אופוזיציה. ועל כן נלחמת על חייה. על כל צעד קדימה בזירה הזו, כלכלת ההון הגלובלית כובשת אלף מילין. כמו פרשת גיוס קרקעות חקלאים עצמאיים באתיופיה ע"י חברות לייצור חומר גלם לטובת ביו דיזל, ושינוי מעמד החקלאים לשכירים של תאגיד. במקום לגדל לעצמם את מזונם, הם מייצרים סחורה לייצוא, ומועסקים בתנאי ניצול, ותלויים בתאגיד בכדי להשיג את מזונם (ראי [po]משבר המזון בעולם[/po]).

[u]לא התכוונתי להניח הנחות מזלזלות לגבי אנשי 'באופן', רק שהייתי טיפה מופתעת שדיון כזה לא קיים כבר. הוא נראה לי מאד מתבקש כדיון בפני עצמו בקהילה כזאת.[/u]

אני מודה שהתבטאתי באירוניה קלה, זהו דחף שקשה לי לשלוט בו :-)

אמנם לא נוצר דיון עם השם המדוייק [u]סחר הוגן[/u] אך התפיסה הזאת נמצאת כחוט השני בכלל שיחות הקהילה והחיים שלה הלכה למעשה. אם אתחיל לתת כאן שמות דפים קשורים, יהיה דף האינדקס הארוך ביותר באתר, שלא לדבר על הזמן שזה יקח לי :-).

מה שמסביר את הקושי שיש לדף הזה להתניע: כי למעשה, מבקרי האתר דנים בנושאים שניתן לסווג תחת הכותרת _[po]סחר הוגן [/po], אך כל סוגייה בדף הרלוונטי לה. [po]בלי חיתולים[/po] למשל מתחבר לצמצום צריכה, צמצום פסולת לא מתכלה, חיזוק הקשר עם התינוק, מודעות ההורים לצרכיו של התינוק, שחרור מדפוסים תרבותיים שמתנים את תפיסתנו בכל הנושאים שציינתי...
גם חינוך ביתי ניתן לסווג תחת הגדרה זו. לידות בית. רפואה טבעית והוליסטית. פרמקלצ'ר. מחזור מים בבית... וזה רק בשלוף.

אז אנסה באמת למקד את תשומת הלב במושג הזה, ונתחיל מההגדרה בוויקיפדיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%97%D7%A8_%D7%94%D7%95%D7%92%D7%9F

[h=3]עקרונות הסחר ההוגן הם:[/h]

[list]
[*] יצירת הזדמנויות ליצרנים מעוטי יכולת כלכלית
[*] שכר הוגן
[*] יצירת עצמאות אצל היצרנים
[*] תנאי עבודה הולמים
[*] שוויון מגדרי
[*] שמירה על הסביבה
[/list]

[b]פירוט[/b]
בניגוד למשווקים רגילים, מטרת משווקי סחר הוגן אינה הגדלת רווחיהם. בשיטת הסחר ההוגן מצמצמים בפערי התיווך בין היצרן לצרכן ובכך ניתן להחזיר לידי היצרן 40% מהמחיר הקמעונאי למוצר. מסחר הוגן מחזיר רבע עד שליש מן הרווחים בחזרה ליצרנים. אחת מדרישות התקן לסחר הוגן הוא כי תהליך היצור יתרחש בהליך משותף, זאת כדי להבטיח תנאי עבודה הוגנים ואת השתתפותם של כל היצרנים בהחלטות הנוגעות לתהליך הייצור. ארגוני ההפצה והתקנים של הסחר ההוגן מעודדים את הקואופרטיבים של היצרנים לספק לכל חבריהם הטבות בריאות, טיפול בילדים ואפשרות להלוואות. בנוסף מעודדים את היצרנים להשקיע חלק מרווחיהם בחזרה בקהילותיהם.

לטענת תומכי שיטת הסחר ההוגן, [b]הסחר החופשי, למרות המשתמע משמו, הוא גישה אידאולוגית הגורסת כי לשם רווחים "כל האמצעים כשרים"[/b]. גישה זו, לטענתם, מתבטאת ביחס לא הוגן למגזר היצרני (החקלאים בשדות הקפה, פועלים בסדנאות היזע וכו') - החל משכר מתחת לשכר המינימום המקומי, איסור על התארגנות היצרנים באיגודי עובדים, שעות עבודה מרובות ולפעמים אף פגיעה פיזית בעובדים.

שיטת הסחר ההוגן נותנת ליצרנים אפשרות למחייה הוגנת תוך שמירה על אורח חייהם, על ידי מסחר המתקיים ישירות עם היצרן, ללא תיווך של תאגיד בעל מטרות רווח ותוך מתן כבוד ליצרן.

דווקא אם אוספים שאריות לקומפוסט, לא צריך פח זבל לזבל הרגיל - משתמשים בשקית בלבד וכשהיא מלאה זורקים אותה. למשל, שקית של נייר טואלט. ממילא מה שהולך אז לפח הן בעיקר אריזות.
אני גם התחלתי למחזר את סלסילות הפלסטיק ששולחים לי בהן דברים אורגניים מהמגדל. את אלה עם המכסה המשק מקבל מחדש, ובאחרות אני משתמשת כמו בשקיות. זה יותר רב פעמי.

אני משתדלת לקנות מאנשים באתר הזה.
[po]פרחי באך[/po]
בגדים יד שניה או מהאתר ([po]נורית מאור שביט[/po] למשל)
סדנאות (למדתי לאפות לחם שאור מ [po]עדינה ניפו[/po], וזה אומר: לא מכונת לחם, פחות לחם קנוי, בלי שמרים)
שמפו מחנות "בשבילנו"
סבון הברון דרך [po]נועה בר[/po]
קרם פנים מ [po]ניבה שקד[/po]

ביצים אורגניות אני קונה מהמגדל (ישירות) או מהמשק שמוכר את הביצים של אותו המגדל. אני גם מחזירה למגדל את הקופסאות, כי הוא ממחזר אותן.
יש עוד, לא זוכרת כרגע.
ובעיקר - משתדלת לא לקנות דברים שבעבר היינו קונים. אנחנו מסתכלים זה על זה: "בעצם, אנחנו לא צריכים את זה".

נקודה נוספת - גם עבור מישהו שמאד מודע, המכשלות ליישום רבות.
מוצרי ניצול (המנצלים לרעה גם אנשים וגם משאבים של כדור הארץ) נמצאים סביבנו בכל אשר נלך. למעשה, ביומיום הצרכני שלנו כמעט שאין לנו איך להתחמק מהם, ואת זה אני אומרת כמי שבאמת ממעטת בצריכה.
היום, למשל, הייתי חייבת לקנות פח זבל. הפח הישן (מהמתכת) נחלד לגמרי והוא גם גדול מדי עבורנו, כי אנחנו עושים עכשיו קומפוסט וצריך לזרוק בתכיפות גבוהה יחסית לערימה.
אז איזו ברירה הייתה לי, חוץ מאשר לקנות פח מפלסטיק, שבטח מכיל חומרים רעילים וסביר להניח שהוא מיוצר בסין (ארץ הייצור לא צוינה בתווית)?
לפחות סימן המיחזור שלו היה 5... סוג של נחמה לעניים.

[u]זו לא הבעיה עם המכולות, זו הבעיה עם הסופרים.[/u]
[po]טלי מא[/po], אני מאד מסכימה איתך, רק שהתופעה עוד הרבה יותר רחבה מזה, כי המכולות והסופרים הם רק יחידות הקצה. כל המערכת שמאחוריהם, פועלת בצורה דומה.
עסקים קטנים היום נמצאים במלכוד, כי כאשר הם מנסים להרוויח ביושר, הם יוצאים בעיניי הלקוחות כיקרנים (וכמובן שתמיד יהיו גם 'גנבים', אבל בעיניי הם מיעוט), מכיוון שהצרכן לא רואה את התמונה שמאחורי הקלעים. היום, כשאני נמצאת משני צידי המתרס, אני מבינה את בעלי העסקים, אבל כמובן שגם את הצרכנים.
היום, למשל, ראיתי שחברתי קנתה ביצים אורגניות במחיר הרבה יותר זול מזה שאני קונה בד"כ (כ- 25% פחות). לרגע התלהבתי וחשבתי לעצמי שאני צריכה לבקש ממנה לקנות גם בשבילי (כי מי לא רוצה לחסוך קצת, ולקבל את אותו מוצר). אבל מיד אחר כך חשבתי לעצמי - רגע, על חשבון מי ההנחה הזאת? הרי אם אני אקנה אצלהם, אני אמנע פרנסה מהחנות הרגילה שאני קונה בה, שהיא בבעלות משפחתית ואני אוהבת אותה. אז לאיזה כיוון ללכת? להיות חסכונית או מתחשבת / מודעת?

[po]צל הימים[/po], קודם כל תודה רבה על היותך המגיב הראשון לדיון זה...
[u]אני חושב שיש פה איזה שניים-שלושה אנשים שהרעיונות האלו נמצאים בטווח המושגים שלהם...[/u]
לא התכוונתי להניח הנחות מזלזלות לגבי אנשי 'באופן', רק שהייתי טיפה מופתעת שדיון כזה לא קיים כבר. הוא נראה לי מאד מתבקש כדיון בפני עצמו בקהילה כזאת.

[u]ואגב The story of Stuff[/u]
ואגב Stuff, כמו עם הרבה דברים, לא מיתרגם טוב ל'דברים'.
יש במושג הזה עומק, שאי אפשר לתרגם אותו לעברית במילה אחת. בעיניי הוא מבטא תרבות שלמה, שהלכה לאיבוד בפרופוגנדה הנקראת 'תרבות הצריכה'

[u]יוזמה ברוכה, לפתוח דף בנושא [po]סחר הוגן[/po] flower.[/u]
תודה.

[u]הרגיל זול מידי[/u]
יפה כתבת, [po]טלי מא[/po]{{}}. כל מילה.

[u]הבעיה עם הרבה מכולות, היא שבעליהן בוחרים לעתים לתמחר את המוצרים בצורה ממש מוגזמת[/u]
זו לא הבעיה עם המכולות, זו הבעיה עם הסופרים.
המכולות מקבלות מחירים שונים מהספקים, הן עובדות באופן שונה לחלוטין ולא יכולות להרשות לעצמן לתמחר כמו סופר*, במיוחד לא אם מטרתן הוא לאפשר מחייה הולמת לבעלי-משפחה.


[sub]([b] דוגמה אחת - בסופר, בד"כ, [/b]הספקים** (שטראוס, נאמר) משלמים על מקום מדף מובחר!, הם משלמים לסופר. הם שולחים עובדים שמסדרים את המדפים, עושים ספירות מלאי ולוקחים תוצרת ומוצרים ישנים. במכולת לרוב העסק צריך לעשות את המילוי, ההזמנה וכו' בעצמו. בנוסף, הפחת, לרוב - על חשבון העסק. אבל זו רק דוגמה.)[/sub]

בדוגמה שאת נתת - אולי בעל המכולת הקשיש יכול היה להסתפק בפחות, אולי אפילו הוא לא יכול היה, ולכן סגר.

זה כמו שכששאולים את הבוסית שלי למה חקלאות אורגנית צריכה להיות כל-כך יקרה היא מתחילה את התשובה שלה מכך שהחקלאות הקונבנציולית היא [b]זולה[/b].
כלומר - הרגיל זול מידי, זה לא שהאורגני יקר מידי.
החקלאות הרגילה נמכרת במחירים גרועים בד"כ, אלא אם יש [po]משבר המזון בעולם[/po], או אם אתה נמצא באיזור אקלים (הערבה) שמאפשר לך לעשות ירקות שאין לאחרים בתקופה המסוימת.

הסופר זול מידי, מי שמנסה להתחרות במחירים של הסופר בלי לקבל את ההטבות העצומות שיש לתאגידים הללו - מפסיד.
אני חושבת שהרעיון של [po]סחר הוגן[/po] הוא שאת משלמת יותר, כי אתה יודע שמי שמוכר לך צריך להרוויח ואת רוצה שהוא ירוויח.
אחרת מה עשינו בזה?

<[po]טלי מא[/po] לא מקבלת זמן מחשב מרובה ללחם ולשעשועים [sub](טוב, ללחם כן, לשעשועים לא)[/sub], לא מתחייבת לעמוד בקצב של דיון, אם יהיה>
<מתנצלת מראש>

[u]קראתי לא מזמן כתבה בתל אביב על העלמות המכולות.[/u] הבעיה עם הרבה מכולות, היא שבעליהן בוחרים לעתים לתמחר את המוצרים בצורה ממש מוגזמת. מתחת לבית שלנו יש שתי מכולות, אחת מהן היתה יקרה בטירוף והשניה - יקרה יותר מהסופר (הלא זול) הסמוך, אבל במעט. השתדלנו תמיד לקנות שם. לאחרונה בעל המכולת הקשיש מכר אותה, והבעלים החדש החליט לתמחר בדומה למכולת הסמוכה. בצר לנו, אלא אם מדובר במוצר בסיסי, אנחנו הולכים לסופר.

גם אני (אנחנו) [u]משתדלת לקנות מעסקים מקומיים קטנים (אבל אין הרבה כאלה).[/u]

[u]אני משתדלת לקנות מעסקים מקומיים קטנים (אבל אין הרבה כאלה).[/u]

זה בדיוק היעד של [u]הסחר ההוגן[/u].
הרשתות מתרשתות להן, ובולעות וגם חונקות את העסקים הקטנים.
שמתם לב לנוף בתי הקפה בארץ בשנים האחרונות, לפשיטת הרשתות (אני בכוונה נמנע מציון שמות)?
כדי שבעל עסק קטן ישרוד מול יריב כזה, הוא צריך להיות ממש חריף. ואם הוא כבר כזה, הוא כבר ממשיך עם התנופה, ופותח עוד סניף, ועוד סניף, והופ, יש לנו רשת. הנה כי כן, כך צומחות להן רשתות.

בזירה הזאת, מה שאנחנו יכולים לעשות, זה באמת להעדיף את העצמאיים הקטנים.

וזה מחזיר אותנו לשורש הבעייה: אחת הסיבות שהרשתות צומחות והקטנים נעלמים היא ההבדלים באופי וברמת השירות. קראתי לא מזמן כתבה בתל אביב על העלמות המכולות. ראיינו איזה אחד כזה מפעם, שהתלונן על נטישת הלקוחות. אך ככל שהוא פרס את טענותיו, התמונה התבהרה: גם אני לא הייתי נכנס אליו. חוסר הבנה בוטה של צרכיו של הקונה. כזה סוחר של פעם, שמסתפק בלהביא מגוון מצומצם של מוצרים, ולא מתעניין לדעת מה הם הצרכים של הציבור. שריד מתקופת הצנע שאמרו תודה על כל פירור שניתן היה למצוא על המדף, ושההעסקאות הבאמת מעניינות נסגרו מתחת לשולחן, לכן היה חשוב להיות מקומבן עם המכלותניק, מה שהעניק לו מעמד מורם מעם. מעמד שיש שעדיין לא הפנימו שאבד עליו הכלח.
טוב, זו דוגמה מעט קיצונית אך היא נועדה להמחיש את פערי הגישות בין עסקים שמביא עליהם את גורלם.

אני משתדלת לקנות מעסקים מקומיים קטנים (אבל אין הרבה כאלה).

[u]סחר הוגן זה גם לקנות מאנשים שמכירים, מהקהילה הקטנה שליד הבית[/u]

לוקליזציה: יש לזה התייחסות בדף [po]משבר המזון בעולם[/po].

סחר הוגן זה גם לקנות מאנשים שמכירים, מהקהילה הקטנה שליד הבית, וגם לגבי זה אני די בטוחה שיש דפים פה באתר..

[u]איין ראנד טענה טענות כלכליות משכנעות.[/u]

אותי מעניין עד כמה היא פיתחה מודלים שונים מהנחות היסוד של הזרם הקלאסי, דהיינו אדם סמית.
מודל כלכלי, וכל מודל תיאורטי, צריך להיות לוגי, קהרנטי, מובנה. אחרת, מט לנפול בנשוב רוח ניתוח לוגי.
המודל הקלאסי יוצא בין היתר מההנחה שהאדם רציונאלי ולכן, כל מה שהוא עושה הינו בהכרח טוב, נכון ויפה.
והמצחיק בעניין, שלא לומר פרדוקסלי, שיש כאן גם הנחת יסוד דתית, שבורא עולם מכוון את הכל אל עבר הטוב, שזו עוד סיבה שהשוק יעיל וצודק.

הביקורת הכלכלית, בין אם תחת התווית 'סוציאליזם' או 'אקולוגיה' נובעת מהפער בין התיאוריה הקלאסית לבין המציאות בשטח: עוני, אלימות, זיהום, אומללות.

המתח הזה בין תיאוריה למציאות מלווה את האדם מהיום שהוא היה מסוגל ולנסח רעיונות מופשטים, שמרגע ניסוחים, פשטו ופרחו להם באוויר ונסחפו אל הספירות הדלילות של הפשטה טהורה מנותקת מכל קשר אל המציאות. דוגמה היסטורית נאה ניתן למצוא ב-"מסעות גוליבר", בביקור שלו בעיר המעופפת Laputa (האם יש כאן רובד אירוני נוסף, שסוויפט ידע ש-'פוטה' זה זונה בספרדית?) שם הוא לוקח עד אבסורד את המחקר והעיסוק האינטלקטואלי התלוש מכל הקשר [דרושות דוגמאות].

זרמי 'הריאליזם' שמצאו ביטוי גם בספרות המאה ה-19 ניסו לחזור חזרה אל הקרקע מתוך כל האידאיליזציה. לא במקרה ריאליזם וסוציאליזם יצאו מאותה קלחת: זהו אותו תבשיל. קארל מארקס בזמנו כבר תיאר את הסבל של הפועל באורח החיים התעשייתי, והשתמש (האם הוא היה הראשון?) במונח 'ניכור' - Alienation.

ונכיוון שנאה דורש, נאה מקיים, אני יורד מספירת ההפשטה אל נושא הדף, [po]סחר הוגן[/po], וקושר אותו אל אותו זרם שמנסה לתת פתרונות מציאותיים לבעיות המציאות, ולא באידאליזציה.

[u]בנוסף ביקרתי היום באתר של מקדמי רעיונותיה של איין רנד, כגון אנכיות, שקצפו כנגד ה{{}}[po]סחר הוגן[/po].[/u]
איין ראנד טענה טענות כלכליות משכנעות.
ואגב, תפיסת האנוכיות שלה מאוד מעניינת, ולא שיגרתית. כך גם תפיסת ההקרבה שלה. שווה קריאה, מתוך הבנה שבלי הבנה של ההגדרות שלה לא כדאי להשתמש במונחים האלה סתם. צריך לדעת שהם לא בהכרח אומרים מה שאנחנו חושבים שהם אומרים...

עכשיו, הטענות הכלכליות של איין ראנד היו בנויות:
א. בצורת תיאוריה - תיאוריה ניבויית, כך שאם היא מופרכת, אז ברור שהתיאוריה לא עובדת בשטח ומכאן, לא נכונה.
ב. עם הרבה מאוד מרכיבים. למשל, אי גביית מיסים באופן מוחלט. לעומת זאת, מימון דברים שהמדינה צריכה לממן (כמו משטרה, כבאי אש וכדומה) מאחוז מסוים על "מס" על עיסקאות גדולות. משהו בסיגנון מע"מ. והרעיון הוא, שאתה לא משלם חלק מההכנסה שלך, אלא אתה משלם לפי כמה שאתה מוציא, ואם אתה כל כך עשיר שאתה עושה עיסקאות במיליונים, אז הוגן שאחוז מסוים מזה יילך לממן צרכים ציבוריים.

עכשיו, אם ב' לא מתקיים - אז כל המבנה הכלכלי שאיין ראנד הטיפה לו לא מתקיים.
אז מה יש לממשיכים החקיינים נגד [po]סחר הוגן[/po]?

ראשית הוא נובע מהעובדה שכמה מהנחות התיאוריה של ראנד פשוט הופרכו, כי היא התייחסה לחברה כאל מערכת סגורה ולא לקחה בחשבון כלכלה של עולם ראשון שנסמכת על ניצול וזיהום העולם השלישי (כך שיש פתח מילוט לבעיות במקום שהן ייפתרו בתוך המערכת בצורה הוגנת מלכתחילה), ובגלל גורמים נוספים.
ושנית הוא נובע מהעובדה שחלק גדול מהדרכים שהיא הציעה בכלל לא מתקיימות, אז ממילא אין לנו עולם כמו שהיא רצתה, אז ברור שיש תחלואים שגם היא היתה מסכימה שצריך לטפל בהם.

הדף עדיין לא הצליח להתניע, אז ככה כדי לתת כיוון, הרעיון של [po]סחר הוגן[/po] עומד בניגוד לזרם המרכזי בכלכלה, שגם נקרא קפיטליזם, שטוען שהמשק מעצם היותו שוק יעיל הוא הוגן וצודק, ואין מה לפתח מודלים אחרים של צדק, שעקב זאת יהיו לא צודקים בעליל. בנוסף ביקרתי היום באתר של מקדמי רעיונותיה של איין רנד, כגון אנכיות, שקצפו כנגד ה{{}}[po]סחר הוגן[/po]. זה יכול להיות כיוון, להתחיל מדיון סביב הלגיטימיות של העקרון הזה... :-)

מסכימה. הנושא מעסיק אותי ואני משתדלת להעדיף לקנות מעט וביוקר על פני הרבה ובזול. המחיר שאנחנו משלמים על דברים לא כולל בתוכו את העלות שלכאורה אף אחד לא משלם, ולמעשה כולנו משלמים.

[u]תהיתי עד כמה חברי קהילת באופן מודעים לנושא זה ועסוקים בו, ואילו פתרונות כל אחד מוצא לעצמו בעניין זה.[/u]

אני חושב שיש פה איזה שניים-שלושה אנשים שהרעיונות האלו נמצאים בטווח המושגים שלהם... ואם נחפור טוב, אולי נמצא גם איזו פיסת דף שדנה בזה בעקיפין, מזווית זו או אחרת, ככה ברפרוף :-). רשימת הדפים ארוכה, ככה סתם בשלוף עולים בי [po]פשטות מרצון[/po], [po]עלות החיים באופן טבעי[/po], [po]האם זה מוסרי לגור בצמוד קרקע[/po], [po]אלטרנטיבה לבנקים[/po]...
אני מציע שהדף הזה יהיה מקום להביא דוגמאות ליישום סחר הוגן ברחבי העולם, ומקרים של שיפור ביחסי ניצול עסקיים, כולל עובדים ששיפרו את תנאי העסקתם, במשק שצועד בנחישות בכיוון הנגדי...

ואגב The story of Stuff, כמה אנשים כאן ישבו על המדוכה וטרחו לתרגם אותו: [po]הסרט סיפורם של דברים[/po], [po]תרגום הסרט סיפורם של דברים[/po].

ואני כבר זמן מה מסתובב סביב הסרטון והנושא בכלל Money as debt.

יוזמה ברוכה, לפתוח דף בנושא [po]סחר הוגן[/po] @}.

לפני כמה זמן נחשפתי לסרטון The story of Stuff. סרטון מדהים ופוקח עיניים, המספר על מחזור החיים של מוצרי הצריכה, החל משלב הייצור (בעלי אינטרסים, ניצול משאבים טבעיים, ניצול עובדים, זיהום אוויר וכד') וכלה בשלב סיום החיים (המהיר) של המוצרים האלה והגדלת מחזורי הקניה שלהם. ראשית, אני מאד ממליצה לראות את הסרטון הזה, שמוגש באופן קליל ונעים. אם רוצים קישור אני אוסיף.

להרבה דברים שהוצגו בסרטון הייתי מודעת, אבל מה שנתקע לי בראש היה כשהיא דיברה על כך ש"אנחנו לא באמת משלמים על הדברים שאנחנו קונים" (תרגום חופשי מהזיכרון). שאם אנחנו קונים מוצר כלשהו, במחיר שהוא נמוך בהרבה ממה שהוא אמור לעלות באופן הגיוני, לפי המורכבות שלו ומחזור החיים שהוא עבר, אז מישהו כן משלם עליו. המישהו הזה הוא בדרך כלל העובדים המנוצלים.
לנו, כצרכנים, נוח הרבה פעמים לא להסתכל על זה, כי אנחנו מחפשים לקבל תמורה כמה שיותר טובה עבור כמה שפחות כסף. לפעמים אנחנו פשוט לא מודעים לכך שאנשים אחרים עובדים בתנאי רעב וניצול, בכדי שאנחנו נוכל להנות ממוצרים זולים. גם כשיש את המודעות, אנחנו מרגישים הרבה פעמים קושי להוציא על מוצר, שנותן לנו תמורה דומה (על אף שמוצרי ניצול הם פעמים רבות גם באיכות ירודה) יותר כסף.

תהיתי עד כמה חברי קהילת באופן מודעים לנושא זה ועסוקים בו, ואילו פתרונות כל אחד מוצא לעצמו בעניין זה.

כשאני רוכשת מוצרים חדשים, אני משתדלת ככל שניתן לרכוש אותם מסחר הוגן -
מזון אורגני, ביגוד אורגני (ההיצע לא גדול עדיין אבל איפה שניתן), מוצרים מיצרנים מקומיים (שזה גם סחר הוגן וגם חוסך עלויות יבוא ואת הנזק הסביבתי הכרוך בו) וכד'.
כדי לחסוך אני עושה את הדברים הבאים:
[list]
[*] ממעטת לצרוך, קונה רק מה שאנחנו באמת צריכים (מתכננת כמויות אוכל ובגדים, קונה מעט צעצועים וכד')
[*] מה שאפשר קונה מיד שניה (שזה פותר את הבעיה חלקית, כי את המוצר החדש קנה מישהו, אבל על כך אין לי שליטה).
[*] מה שאפשר מכינה לבד.
[/list]

אשמח לתגובות והתייחסויות.