סיגל ב

שליחת תגובה

גובה העיניים נלמד מתוך התבוננות
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: סיגל ב

סיגל ב

על ידי אתי* » 07 אוקטובר 2020, 20:30

עדיין מלאה באנרגיות, ראיתי אותה באחת ההפגנות לפני שבוע. אלופה אמיתית

סיגל ב

על ידי פלוני_אלמונית* » 05 אוקטובר 2020, 08:59

|L| אוצר, מרגשת!

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 01 מאי 2012, 21:42

הו....!
בדיליי של חודש אני רואה שכתבת לי :-)
תודה חמה יקירה.
אני כל כך מעט מסתובבת כאן... :-)
חיבוק!

סיגל ב

על ידי עדי_ל* » 31 מרץ 2012, 22:54

שאפו על מילותייך בעצרת הזדהות עם אזרחי סוריה
ריגשת
ובכלל על כל פועלך
סחתיין
ליל מנוחה

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 18 דצמבר 2011, 01:29

חופשי.
לא התכוונתי אחרת. התכוונתי שהידיים שלי מלאות. יש עוד המון ענייני מהפכה שאני לא מצליחה לקדם כמו שהייתי רוצה :-). אבל בואי נדבר :-).

סיגל ב

על ידי ריש_גלית* » 17 דצמבר 2011, 22:08

מקווה שיהיה לי זמן אני מוצפת בענייני מהפכות.
איך שאנחנו פה תופסים את הבעיות של שיח זה לגמרי ענייני מהפכות (-:

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 17 דצמבר 2011, 20:08

הי מותק.
בכיכר? וואלה לא חשבתי על זה.
לגבי שיח - אני המומה יחד איתך ממה שאני שומעת.
לא יודעת איך אוכל לעזור אבל תתקשרי אלי מחר, מחרתיים, מקווה שיהיה לי זמן אני מוצפת בענייני מהפכות. תתקשרי :-). 052 %^$ 3748970

סיגל ב

על ידי ריש_גלית* » 17 דצמבר 2011, 18:14

תודה אור-לי @}. אני עוקבת בפייסבוק, לפעמים, אבל אולי תשימי קישור בככר?
אגב, אשמח לסיעור מוחות אתך בנושא שיח (-:.

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 17 דצמבר 2011, 14:11

שלום למי שבמקרה יעבור כאן.... :-)
אני לא נמצאת כאן בשוטף, אבל לבי כאן - תמיד.
עדכונים מפעולת מחאה שעשינו השבוע
גם כאן
והצטרפות לחתימה

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 16 אוגוסט 2011, 11:12

היום דיון בעניין חינוך עם פאנל מומחים בגן מאיר בתל אביב. שש בערב. תבואו!

סיגל ב

על ידי דני* » 13 אוגוסט 2011, 14:23

היי אורלי
הייתי רוצה לקחת חלק בעניין הארכת חופשת הלידה. כיצד אפשר לעשות זאת? אולי יש לך מושג? אני תל-אביבית. אפרת 052-8313037

סיגל ב

על ידי טוהר_אהבה* » 12 אוגוסט 2011, 07:49

אני מבינה שיש לך נגישות למרחב המהפכה שבו אפשר להשמיע את קולנו ולקדם את השינוי בתחום החינוך
אשמח לדבר טלפונית
אני ב 052-4670045
077-3354006

סיגל ב

על ידי גילית_ט* » 11 יולי 2011, 15:26

תודה על הרצון, העיקר שנמסר למישהו ולא לפח

סיגל ב

על ידי טוהר_אהבה* » 28 יוני 2011, 18:01

גילית ביקשה ממני לאסוף עבורה את הכסא אוכל .ושכחתי. אוף...
תוכלי לשמור לה אותו אצל עודד בחצר ואאסוף שבוע הבא מתישהוא בדרך לבית הורי? לא רחוק...
תודה
נעמה

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 27 יוני 2011, 22:09

טוהר, התנור מחכה לך...

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 27 יוני 2011, 22:09

הכל נמסר ונמכר!

סיגל ב

על ידי גילית_ט* » 27 יוני 2011, 13:16

אם מישהו מגיע אלייך מהצפון, אשמח לכסא

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 27 יוני 2011, 06:23

הי נעמה, כן אני אני ליד עודד. בשמחה. הוא תנור שנראה כמו תנור נפט אבל שמו בו ספירלה. הוא ישן כזה אבל נראה מגניב.
במבי, משולב כן - אפייה וכיריים.

e3]לינק לתמונת התנור 2 1 187535 20110626190630[/po].jpg

גם,
הכסא אוכל מתקפל. נקנה בשילב לפני בערך שש וחצי שנים. לא זוכרת איזו חברה משהו אירופאי, אולי איטלקי. היה בשימוש מעט יחסית עם כל אחת מהבנות. (שתי בנות בסה"כ).

סיגל ב

על ידי גם* » 26 יוני 2011, 22:48

איזה כסא אוכל לתינוק למסירה? מתקפל?
חברה? בן כמה?...
תודה

סיגל ב

על ידי במבי_ק* » 26 יוני 2011, 21:31

תנור משולב זה אומר שהוא עם גז?

סיגל ב

על ידי טוהר_אהבה* » 26 יוני 2011, 21:28

שלום אורלי
אני אשמח לקבל את התנור הספירלי שמחמם מעולה
אגיע מחר,יום שני, מכוון התענכי"ם לכוון מושב ינוב,מזרחית לנתניה (בית הוריי...)
את עדיין ליד עודד ואורלי?

תודה
נעמה

סיגל ב

על ידי חוט_השני* » 22 מאי 2011, 23:25

גם לי המלצה חמה מאוד על מובילים נהדרים וזולים יחסיתאבל אני לא ליד הפרטים אז אני מקווה לזכור לכתוב לך מחר או שתסמסי לי תזכורת
נשיקות

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 22 מאי 2011, 10:54

נועה - בהצלחה ובהנאה!!! (())

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 22 מאי 2011, 10:53

גם על פירוק לא רק על אריזה.
רעיון.
תודה תודה לכולם!

סיגל ב

על ידי נועה_ברוך* » 20 מאי 2011, 18:25

הי, את עושה לי שרות דלוקס :-) בדיוק לקראת מעבר, כך שכל פיסת מידע שתקבלי תוכל גם לעזור לי.
בהצלחה עם השידרוגים. חיבוק גדול!

סיגל ב

על ידי אנונימי » 20 מאי 2011, 16:21

וגם אני נכנסתי בדיוק כדי להמליץ על שרון.
אז היא ממש לא אחותי - אבל אני ממש ממליצה בחום.
ואגב - גם על פירוק לא רק על אריזה.

אנחנו התחלנו לחסוך למעבר הבא לקחת אותה גם לאריזה וגם לפירוק.

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 20 מאי 2011, 00:27

תודה רבה!!!!

סיגל ב

על ידי הרגע_שלפני* » 19 מאי 2011, 23:41

סידור בתים-
יהיה בסדר, שרון - 0522899899
http://www.will-b-beseder.co.il/
היא אחותי אבל אני ממליצה עליה בעיקר כי היא מעולה במה שהיא עושה.

סיגל ב

על ידי ולריה_י* » 19 מאי 2011, 22:21

הובלות שהיו 10 ממש-
אליצור הובלות- רמי
http://elizur.pws.co.il/

סיגל ב

על ידי אמת_וצדק* » 19 מאי 2011, 22:02

מובילים שהשתמשנו בשירותיהם והיינו מרוצים:
מיכאל - בד"כ הכי זול ולכן שכרנו שירותיו כבר כמה וכמה פעמים - 052-2453795
סרגיי - יותר נחמד ושירותי ממיכאל, היינו מרוצים מאוד כשהוביל עבורנו, ויש לו אורזת מצוינת שעובדת אתו כבר שנים (טניה) - 050-8149903
שניהם נותנים שירות של הובלה ואפשרות גם לאריזה ולפריקה. לגבי סידור ומיון - אני לא יודעת.

סיגל ב

על ידי לירי_יער* » 19 מאי 2011, 20:28

אהלן
באתי להמליץ על מסדרת מארגנת אורזת מעולה
שמה נורית האובר
052-3790439

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 19 מאי 2011, 11:57

מדגישה: מוזמנת בשמחה להתקשר. אל תהססי!

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 19 מאי 2011, 11:54

וואו.
לא הייתי כאן כמה כמה ימים.
הגמד חיוכון, קראתי בהתרגשות רבה את דברייך. ממש נגעת לי בלב.
אני שולחת לך חיבוק גדול גדול גדול.
אם את רוצה לשאול משהו ספציפי, את מוזמנת גם להתקשר אלי
052
3748970
מחבקת אותך מעומק הלב.

סיגל ב

על ידי הגמד_חיוכון* » 09 מאי 2011, 00:39

היי אור-לי יקרה
קראתי בנשימה אחת את כל מה שכתבת כאן בפוסטים והתרגשתי מאוד.
בדיוק מתארת בבלוג את מה שעובר עלי כרגע. שזה בערך מה שכתבת על התקופה שלך של השנה וחצי שבה התאוששת לאט לאט.
אני בדיוק שם עכשיו ולא ממש רואה את האור שבקצה המנהרה... מאוד חשוך פה , עצוב ואבוד...
נעים לשמוע מילים כמו הזדמנות, דלת שנפתחת ואור ושמחת חיים אמיתית.
זה מביא עוד המון תקוה ואופטימיות שלמזלי עוד חיים קצת בתוכי.
זכורים לי עוד דיונים קטנים איתך בתקופה שהייתי אמא צעירה ורחוקה... עזרת לי אז מאוד ואת עוזרת לי עכשיו.
אז תודה על השיתוף ובכלל. אז והיום. א.

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 30 אפריל 2011, 04:17

תודה רבה לילי ב! @}

או רורה,
כל כך מרגש אותי מה שכתבת.
זה תמיד מפתיע אותי לפגוש במישהו שהכתיבה שלי בהארץ עשתה לו משהו.
הכתיבה שם היתה כל כך טעונה וכל כך נפיצה, ומטחי העגבניות השבועיים שם היו כל כך חזקים ;-), שכשאני שומעת שזה נגע במישהו באופן חיובי - אני ממש מתרגשת.
תודה גדולה שבאת לומר לי את זה, ותודה חמה על הפרגון בכלל. :-)

סיגל ב

על ידי או_רורה* » 28 אפריל 2011, 21:37

אני מאלה שהפוסט שלך בהארץ שינה להם המון דברים בחיים.
דרך הפוסט שלך גיליתי את באופן.
את כתבת נפלא ועדיין, ואשמח לבוא לקבוצות שלך (אבל לא של גירושים..).
ואת אכן נראית מדהים!

סיגל ב

על ידי לילי_ב* » 26 אפריל 2011, 23:18

מדריכת המסעות שלי היא אפרת מפרדס חנה (מופיעה ברשימת המטפלים באתר של המסע) היא אחראית לשינוי די משמעותי בחיי
נראה לי שתלוי איזה בן אדם את ומה מתאים לך

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 22 אפריל 2011, 05:34

תודה עדינה! (())

סיגל ב

על ידי עדינה_ניפו* » 20 אפריל 2011, 18:58

היי אורלי, אני הלכתי למטפלת בשיטה בתקופת החרדות הקשות שלי, אישה מקסימה ומטפלת בחסד - היא ברמת גן -
שמה - אביבית דימור
המספר שלה - 037312797
אני ממליצה עליה בחם.
אם את רוצה לשאול עליה עוד את כמובן מוזמנת להתקשר (-:

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 20 אפריל 2011, 15:00

תןןדה רבה על הסקירה המפורטת! :-)
אשמח להמלצות על מטפלים באזור השרון, עמק חפר, תל אביב.
@}

סיגל ב

על ידי אפרת_מ* » 20 אפריל 2011, 13:53

לגבי מטפלים בשיטת המסע..
מאורין מדהימה.ה מטפלת הראשונה בארץ. לפני 3 שנים כבר היה צריך לחכות כחצי שנה בממוצע לטיפול אצלה.
(מצד שני יש היום כ-50 מטפלים בארץ, אז אולי יש עליה פחות עומס. מצד שני הרבה יותר שמעו על השיטה. אז סקפטית).
יש לא מעט מטפלי מסע מצוינים.
אני עשיתי את המסלול, אבל עובדת כרגע בתחום אחר ולא כמטפלת, ומכירה את רב המטפלים בארץ.
לאה שהמליצו עליה היא מקסימה (העבירה לי את הטיפול השני במסע בסדנה הראשונה בארץ, שעשינו יחד. הראשון היה אצל מאורין).
סוניה גם היא מקסימה אמיתית. למיטב ידיעתי עשתה כמה סדנאות ולא את מסלול המטפלים המלא (ואת הקורסים המתקדמים שמועברים רק בחו"ל).
תאמרי היכן את בארץ, ואשמח להפנות אותך למטפל/ת מוצלחים באזורך.

בהצלחה!

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 16 אפריל 2011, 22:30

תודה רבה!

סיגל ב

על ידי ענת_גיגר* » 15 אפריל 2011, 23:30

תשאלי את עדינה.

סיגל ב

על ידי ההולכת_בדרכים* » 15 אפריל 2011, 19:31

מנחה ומטפלת מדהימה בשיטת המסע - מאורין ברודי 050-5509150

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 15 אפריל 2011, 16:05

תודה רבה לכן!

סיגל ב

על ידי סאלי_תדמור* » 14 אפריל 2011, 22:03

אורלי יקרה,

יש לי חברה שמטפלת בשיטת המסע. היא גם עשתה הסמכה בהתמקדות והיא נפלאה גם בזה - למעשה היא הפרטנרית הקבועה שלי להתמקדות :-) אז את יכולה להבין ש"יש לה את זה".
שמה לאה וגנר, הנה הטלפון שלה: 052-4637898. היא גרה באמירים, קצת צפונית, אבל אולי היא עובדת גם במרכז. בכל אופן את העבודה הזו אפשר לעשות נפלא מרחוק - אנחנו עושות בטלפון כל הזמן.

תהני |L|

סיגל ב

על ידי רוקדת_לאור_ירח* » 14 אפריל 2011, 21:09

בקשר ל"מסע" (יש לי ניסיון מעולה עם זה, בתור אחת שעשו לה, לא בתור מטפלת. מי שתדע לענות לך היא סוניה זרחי שגם מטפלת/טיפלה בשיטה וגם מכירה הרבה מאד אנשים שעוסקים בשיטה.

סיגל ב

על ידי אורנה* » 30 מרץ 2011, 18:51

אורלה-לה
סתם נכנסתי לראות מה קורה איתך ומצאתי הרבה פוסטים יפים ומעניינים. סך הכל התובנות של שתינו מאוד דומות.
אהבתי את הבחירה במילה "פיצול"
בהקשר זה רציתי לספר לך על אירוע נחמד. יהודה אטלס (שהוא איש מאוד כריזמטי) בא לכיתה של נעמונת כשהייתה בכיתה ג' ודיבר איתם. במהלך השיחה סיפר על הפצע האישי שלו בעקבות גירושין ואמר שכל גירושין זה טראומה לילדים. נעם פשוט קמה ממקומה ואמרה לו "לא נכון".
המורה ספרה לי על זה בהתרגשות, דווקא כדי לבליט את החשיבה העצמאית שלה, אבל אני קיבלתי מזה נחמה מאוד מאוד גדולה והבנה שאולי הילדים שלי חוו קושי גדול בעקבות ההחלטה של ההורים שלהם, אבל לא בהכרח טראומה או חורבן.
בהצלחה עם הסדנאות
ואגב אני כבר בפרק ההמשך המשך של המשפחה החדשה. שלחתי לך חומר בענין.

סיגל ב

על ידי נשואה* » 28 מרץ 2011, 19:53

אשמח אם תגיבי בדף במה בן זוגי מועיל לי

תודה :-)

סיגל ב

על ידי מי_מה* » 13 מרץ 2011, 06:29

(())

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 12 מרץ 2011, 23:54

כל מקרה לגופו!
מסכימה.

סיגל ב

על ידי פלונית* » 12 מרץ 2011, 15:58

נדרשות תעצומות נפש גדולות כדי לקום ולומר: עד כאן.
כל מקרה לגופו! לעתים נדרשת פשוט מנה הגונה של מיאוס שגורמת לו לקום ולברוח. שום תעצומות נפש ושום בטיח.

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 11 מרץ 2011, 10:12

תודה במבי יקרה! (())

סיגל ב

על ידי במבי_ק* » 11 מרץ 2011, 09:02

רק עכשיו אני קוראת. מאוד מרגש לקרוא את הכל (מהסוף להתחלה :-)). בעיקר שמחתי והתרגשתי מ:

ושמתי לב שעם הגמישות, הרכות והפתיחות למה שהחיים מציעים לי, באו גם השלווה, הקלילות והשמחה. שמחת חיים אמיתית...

מרגש, משמח. תודה שאת משתפת. ובהצלחה ענקית בהכל!

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 10 מרץ 2011, 23:39

תודה רבה חלוקית! :-)

סיגל ב

על ידי חלוקית_נחל* » 10 מרץ 2011, 07:53

כתבת כול כך יפה ומרגש @}
מצד אחד כול כך פשוט והגיוני, אבל, כשה"מתנות" הלא רצויות מתגלגלות לפתחנו, קשה לראות את הברור. תודה על התזכורת |L|

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 09 מרץ 2011, 23:59

מקסימה אחת. תודה! (())

סיגל ב

על ידי עדינה_ניפו* » 09 מרץ 2011, 22:14

כתבת כל כך יפה אורלי!
מקסים ומעורר השראה,
תודה

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 09 מרץ 2011, 22:09

כמה צעדים בנעלי הצד השני - פוסט 4

בסיפורי גירושין ופרידה מאוד קל להזדהות עם הצד שנעזב. הלב יוצא לנוכח הכאב של זה שנכפתה עליו פרידה מבלי שרצה בה. גם בסיפור שלי, כמו שחשפתי טפח ממנו בפוסטים הקודמים, קל לחוש אמפתיה לאישה שהמציאות סטרה לה בעוצמה בפתאומיות. אבל חשוב לזכור, שבסיפורי גירושין (ובוודאי גם בסיפור שלי) לאף צד אין מונופול על הכאב.

אני בוחרת הפעם שלא להיכנס לסיפור האישי שלי כדי לשמור על פרטיותם של המעורבים האחרים, אבל אני כן רוצה לנסות להיכנס לנעלי אלה שעוזבים, בין אם הם גברים או נשים.

זה תפקיד לא פשוט, לקום וללכת. לסגור את הבאסטה. למרות שלרבים זה יכול להיראות כבריחה מהתמודדות, אני חושבת שיש בהחלטה הזו הרבה אחריות. בפרט כשמדובר במשפחות עם ילדים. נדרשות תעצומות נפש גדולות כדי לקום ולומר: עד כאן. לא רוצה יותר. מיצינו.

כשאני מדמיינת מה עובר על מי שיוזם גירושין, אני מבינה שיש אפשרות שגם הוא חווה את הכאב הגדול של החלום ושברו. ולמרות שהוא זה שקם והולך, אולי גם הוא חווה חוויה של נטישה. ולמרות שהוא זה שעוזב ועל פניו נראה שהוא שולט במצב, הרי הוא יזם את המהלך, אולי גם הוא מרגיש סטירה מצלצלת של מציאות חייו, שהביאה אותו למקום שממנו אין חזור.

בסיפורי גירושין לאף צד אין מונופול על הכאב. אבל לזה שיוזם את הגירושין, יש לא פעם מטען עודף גדול ומכביד: רגשות אשם.

בתרבות שלנו ישנה נטייה להסתכל בעין ביקורתית כנגד זה שיוזם גירושין. "מה הוא לא חושב על הילדים...?". בתרבות שלנו ישנה הנחה סמויה לפיה יש רק דרך אחת טובה לגדל ילדים, והיא בתא משפחתי מאוחד. ואז מי שיוזם את פירוק התא המשפחתי, נתפס ככזה שלא עשה הכל למען ילדיו. והוא מרגיש אשם... אשם מאוד.

אבל מה קורה כשבתוך התא המשפחתי הזה לא טוב? האם עדיין זו הדרך הכי טובה לגדל ילדים? האם שלמות התא המשפחתי גוברת על הכל? האם הילדים ירוויחו יותר עם תא משפחתי מאוחד, אפילו אם הוא מפורר לגמרי מבפנים?

אני בכלל לעיתים חשה שיותר משהאדם מחליט לקום ולעזוב, נדמה לי שההחלטה לקום ולעזוב "מחליטה את האדם". יש לי לפעמים תחושה שההחלטה הזו מוצאת את האדם. אולי הוא לפתע מבין שזה גדול ממנו וחזק ממנו... כי יש רגעים בחיים, שאי אפשר יותר להתווכח עם הקול הפנימי, עם המצפן שאומר לך שנכון לך עכשיו לנוע הלאה.

אני רוצה להדגיש אני לא באה כאן לעודד אנשים לקום ולהתגרש. ממש לא! אני חושבת שזה צעד מאוד גדול ומי שעושה אותו כדאי שיהיה שלם איתו, ושיוודא שהוא עשה כל מה שהיה ביכולתו לפני הבחירה בצעד הזה. יש טיפולים זוגיים שעושים ניסים וחבל לפספס את הסיכוי לזוגיות מתחדשת ומשובחת עם ההורה השני של ילדיך.

מצד שני, אני גם לא באה לעודד אנשים להישאר במצב שהוא לא טוב להם. אין ספק שכשלא טוב, כדאי לחפש דרך שתביא טוב. גירושין לטעמי האישי, אמורה להיות בחירה שנעשית אחרי שמנסים דרכים אחרות כמו טיפול זוגי מעמיק. אבל חשוב לי לומר שאני לא מעודדת לשום כיוון, בעיקר כי אני לא יודעת מה נכון לכל אחד. אני גם לא מאמינה שמה שנכון לאחד, נכון לאחר. לכל אחד יש את מה שנכון עבורו, וכולנו תמיד צריכים להקשיב פנימה עמוק ולברר מה נכון לנו. ולפעול בהתאם לזה.

אבל כן חשוב לי לומר למי שהחליט מתוך שלמות פנימית שגירושין זה הדבר הנכון עבורו, שרגשות אשם הן עניין מיותר, לא נחוץ וגם לא בריא. לא לאדם ולא לילדיו שמפנימים שנעשה כאן משהו "לא טוב". כי אין טוב אחד. יש כל מיני סוגים של טוב. ולפעמים נוצרת משוואה של הורים נשואים ביחסים לא טובים, לעומת הורים גרושים ביחסים מצוינים. אז מה עדיף לילד?

הנה אפילו הביטוי הזה: פירוק משפחה. הוא כל כך שלילי, כל כך מטיל אשמה מלכתחילה. אני רוצה להניח כאן ביטוי חליפי: "פיצול משפחה". לא, המשפחה לא מתפרקת עם ההחלטה על גירושין, אבל בהחלט כן - המשפחה מתפצלת לשני תאים נפרדים. לשני בתים. זה שיוזם אינו מפרק ואינו הורס. הוא מפצל. הכל בסדר. מותר להתגרש, מותר לעזוב, מותר לומר די, מותר לרצות לחיות אחרת. מותר. ולא צריכים להרגיש אשמים על כך.

בסיפורי גירושין לאף צד אין מונופול על הכאב. לאף צד גם אין מונופול על רגשות האשם. גם הצד הנעזב מרגיש אשם, אשם מאוד. כמה תסריטים הוא מריץ בראש על כך שלו הוא היה נוהג אחרת... הדברים היו אחרת. (זו רק השערה כמובן, שאינה עושה חסד עימנו, כי אף פעם אין לנו מושג מה היה קורה אילו...).

ואם לסכם, רגשות אשמה הם עניין מיותר לכשעצמו.
(כדאי גם להיזהר מלהרגיש אשמים על כך שלפעמים פשוט מרגישים אשמים)

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 05 מרץ 2011, 10:11

עדינה אהובה,
כמה זה אוניברסלי, הגלגל מסתובב, הזמן לא נעצר לרגע, רגע אנחנו פה ורגע אנחנו שם.
כל כך אוניברסלי.
כולנו מתמודדים עם אותם עקרונות חיים: הבלתי צפוי ממשיך לקרות שוב ושוב ושוב... :-)
(())גדול וגעגועים!

סיגל ב

על ידי עדינה_ניפו* » 04 מרץ 2011, 16:56

אוי לא ראיתי את הפוסט הקודם לזה, אין לי עכשיו זמן לקרוא אבל המשפט הפותח
איך יכול להיות שמה שלא רציתי שיקרה, הפך למתנה הגדולה של חיי
הוא משפט שלי כידוע לך!

סיגל ב

על ידי עדינה_ניפו* » 04 מרץ 2011, 16:55

כמה פעמים קמתי בשנה האחרונה בתחושה הזאת (כמו שאת יודעת)?!
תודה שאת משתפת אורלי, כתבת כל כך יפה ומדויק.
כמה זה אוניברסלי, הגלגל מסתובב, הזמן לא נעצר לרגע, רגע אנחנו פה ורגע אנחנו שם.
משחק אחד ארוך ומתגלגל...
נשיקות חמות ושבת שלום

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 04 מרץ 2011, 12:05

בחזרה במנהרת הזמן - פוסט אישי 3
(נכתב 18.2.11)

בוקר. פותחת עיניים. יש את השנייה הזו, שבה הגוף ער והתודעה עדיין מתמהמת. גונבת עוד כמה שניות מתחת לשמיכה.
העיניים, נפוחות מדמעות האתמול, נפקחות לרווחה, רואות את המראות המוכרים של חדר השינה. הנה הכל מוכר ורגיל. הנה, הכל בסדר, הכל לגמרי רגיל, רגיל, רגיל. פשוט רגיל....

ואז התודעה מזדקפת. מרימה ראש מבעד לשמיכה. והמציאות החדשה נוחתת באכזריות שוב במרכז הפרצוף.
אוי אלוהים...
[הבוקר שאחרי היום ההוא]

אני כנראה עומדת למות. אי אפשר לחוות כזה כאב ולהישאר בחיים. זהו, זה רשמי, אני עומדת למות. אולי אני כבר מתה בכלל. אולי אני לא כאן. אולי זה סתם שאריות גוף של אתמול, מהזמן שעוד היו לי חיים. נגמרו לי החיים. בוודאות.

לא יכול להיות שזה מה שקורה עכשיו. לא יכול להיות.
זה שטויות. המצאה של מישהו. בדיחה חולנית.
תיכף הכל יחזור להיות נורמלי. זה סתם חלום רע. תיכף הוא יסתיים. זה לא קורה באמת.
לא יכול להיות שזה מה שקורה באמת.
אוי אלוהים...

ומה עכשיו?
מה יהיה? מה יהיה?
מישהו כאן יכול לומר לי מה יהיה?
סליחה, מישהו כאן יכול לומר לי שיהיה בסדר?
הלו???
יש כאן מישהו???

ריק. הבית ריק.
הנה קיר. ועוד קיר. ועוד קיר.
שלוש-עשרה שנה יחד. ועכשיו קיר.

חסר לי ההוא שהיה כאן, שהוא גם חבר שלי, שיגיד לי שהכל יהיה בסדר.
אני יודעת, זו זכותו לא לרצות להיות פה יותר, זכותו... לגיטימי, אבל אפשר לקבל לרגע את החבר שלי בחזרה?
שיחבק אותי לשנייה, יאסוף את הדמעות, ימחה את ההלם מפניי ואז שיחזור לזה שהוא לא פה?

והילדות...
אוי הילדות!
מה יהיה עם הילדות??!!
אוי אלוהים, מה יהיה עם הילדות???
והבית? רגע! איפה נגור? איפה נהיה? האם זה כבר לא הבית שלנו?

וכסף!
אוי אלוהים... יש כאן ילדות לגדל, אני צריכה כסף!
איך אני אסתדר?
הכל מתפרק.
הכל מתפרק בבת אחת.
אלוהים אדירים איך אני אתמודד עם הכל?

מה יהיה...? מה יהיה???
סליחה, מישהו כאן יכול כבר לומר לי מה יהיה?
הלו???
מישהו???

[הימים שאחרי ההודעה שקיבלתי על סיום נישואיי]
[משחזרת עכשיו]

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 04 מרץ 2011, 12:02

איך יכול להיות שמה שלא רציתי שיקרה, הפך למתנה הגדולה של חיי - פוסט אישי 2 (נכתב ב-16.2.11, מעלה עכשיו לכאן)

אחת השאלות הרלוונטיות לכל אדם, בין אם הוא רווק, נשוי או גרוש, היא מה עושים עם מה שהחיים מגלגלים לפתחנו.

אני זוכרת שכשהבנתי שנישואיי הסתיימו ושמעתה החיים משתנים, עברה לי מחשבה אחת בראש: "אני לא רוצה להרגיש קורבן. אני לא רוצה להרגיש מסכנה".
כמובן שמחשבות לחוד ומציאות לחוד, וכמו שסיפרתי בפוסט הקודם, הייתי שבורה במשך תקופה ארוכה, ובהחלט הרגשתי מסכנה... זו היתה תקופה מאוד קשה.
לקח המון זמן להסתגל להבנה שהחיים משתנים.
לעכל את מה שקורה.
והרבה מאוד קרה באותם חודשים. כי לא רק שבבת אחת השתנו החיים והסתיימו הנישואים, עכשיו היה צורך גם להתמודד עם הליכי גירושין.

בחודשים הראשונים בעיקר לא הבנתי למה זה קרה לי, איך יכול להיות שזה מה שקרה לי, אני בכלל לא אמורה להיות אחת שדבר כזה קורה לה, ועוד כאלה מחשבות מהסוג הזה...
יחד עם זאת, לצד כל זאת, בחרתי לתת פתח למחשבות אחרות (רחמנא ליצלן) להזדחל פנימה, ובשקט בשקט התחלתי להגות בהן...
"האם יכול להיות שהדבר הנורא שקורה לי עכשיו הוא בעצם משהו טוב עבורי?"
זו היתה שאלה שנתתי לה מקום קטנטן. בלחש שאלתי אותה. שאף אחד לא ישמע. שאני לא אשמע...

עם הזמן, הגברתי את קולי, ויום אחד גיליתי תשובות מפתיעות.
כן. מה שלא רציתי שיקרה - זה הדבר הנכון ביותר עבורי. הקללה, הפכה לברכה. איזה מזל שזה קרה!
זה מה שהייתי זקוקה לו!

איך דבר כזה יכול לקרות?
איך יכול להיות שהלא רצוי הופך לרצוי ומבורך?
זה תהליך שלקח את הזמן שלו. ובעזרת השראה שקיבלתי ממורים מעולים חוללתי אצלי שינוי עמוק של נקודת הסתכלות על החיים, החלפת זוג משקפיים...
זה סוג של גישה תועלתית כלפי החיים ולמה שהם מביאים לנו.

קצרה כאן היריעה להסביר יותר לעומק, אבל את הדרך הזאת שעשיתי, ואת כל הטוב שקיבלתי בעקבותיה, ואת הכלים שעוזרים להגיע לקסם הזה, אני רוצה להעביר הלאה, לכל מי שמרגיש שהוא רוצה לקבל את זה, לכל מי שישמח לקבל את זה.

וכן, נכון, הגישה הזו מתאימה לא רק למתגרשים, זה מתאים לכל אחד שקורה לו מה שהוא לא רוצה שיקרה לו - שזה פחות או יותר כולם....
אבל כרגע אני מנחה מפגשים רק למתגרשים... ;-)

כאמור, יש לי כל כך הרבה על מה להודות.
החיים שלי התמלאו בטוב ובקסם, מאז שקרה לי מה שלא רציתי שיקרה...

אור-לי

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 21 פברואר 2011, 10:12

הו!
סליחה הולכת! ראיתי ראיתי, היה שטף של מגיבים ששטף לי חלק מאונות המוח... אבל הנה הן התייבשו חזרה :-)
בשמת, לימור, הולכת,
הבנתי. אעלה בקרוב.
תודה תכלת על החיבוק. האור כבר נוכח. הוא היה נוכח כל הזמן, רק הייתי צריכה להבחין בו... ;-)

סיגל ב

על ידי ההולכת_בדרכים* » 20 פברואר 2011, 22:55

אהלן הולכת! טוב לראותך!
חשבתי שכבר ראית אותי מגיבה לפוסטים שלך בפייסבוק :-) אבל היה שטף כזה עצום של פרגונים שם שאולי נבלעתי בהמון :-)

בדיוק רציתי לבוא ולכתוב שיש עוד פוסטים בפייסבוק שפתוחים לכולם לקריאה. אני לא יודעת אם מישהו שאין לו חשבון בפייסבוק יכול לקרוא...
מי שלא בפייסבוק לא יכול לקרוא, לכן הצעתי שתעלי אותם בשלמותם גם לכאן, כמו שעשית עם הראשון @}

סיגל ב

על ידי לימור* » 20 פברואר 2011, 19:37

גמני לא בפייסבוק!

סיגל ב

על ידי בשמת_א* » 20 פברואר 2011, 18:43

אני לא יודעת אם מישהו שאין לו חשבון בפייסבוק יכול לקרוא...
אני לא בפייסבוק. לא יכולה לקרוא.

סיגל ב

על ידי תכלת_שמים* » 20 פברואר 2011, 16:57

אני קוראת בעיקר בשקט פה ושם, בכל מיני מקומות קראתי אותך (לרוב לא הגבתי), אבל עכשיו אני מגיחה מתוך איזושהי גומחה רק לתת (())
מקוה שתמצאי את האור מתוך החושך {@

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 20 פברואר 2011, 08:36

אהלן הולכת! טוב לראותך!
תודה...

בדיוק רציתי לבוא ולכתוב שיש עוד פוסטים בפייסבוק שפתוחים לכולם לקריאה. אני לא יודעת אם מישהו שאין לו חשבון בפייסבוק יכול לקרוא...

סיגל ב

על ידי ההולכת_בדרכים* » 19 פברואר 2011, 19:01

לא תעלי לפה גם את הפוסטים הבאים? קראתי אותם בפייסבוק והם מאוד מרגשים ועוצמתיים @}

סיגל ב

על ידי ההולכת_בדרכים* » 19 פברואר 2011, 19:00

_את מעוררת השראה שחבל על הזמן.
מדהימה הדרך שעברת, דרך שנעשתה גם עבור עצמך וגם עבור כל כך הרבה אחרים.
והכל כל כך יפה. את, ומה שמימשת בתוכך, וכמובן גם הטקסט והתמונה והפלייר.
בהצלחה!_

כל מילה!

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 19 פברואר 2011, 07:21

וואו, איזה כיף, כמה פרגון!
תודה לכן נשים יקרות. תודה!

סיגל ב

על ידי תמי_גלילי* » 18 פברואר 2011, 19:51

מה שכולן אמרו (())

סיגל ב

על ידי ריש_גלית* » 17 פברואר 2011, 22:51

בהצלחה! @}
(מזל שיש לי מרגל בפייסבוק, אחרת הייתי בהלם מוחלט (-:).

סיגל ב

על ידי עירית_לוי » 17 פברואר 2011, 20:03

את מעוררת השראה שחבל על הזמן.
מדהימה הדרך שעברת, דרך שנעשתה גם עבור עצמך וגם עבור כל כך הרבה אחרים.
והכל כל כך יפה. את, ומה שמימשת בתוכך, וכמובן גם הטקסט והתמונה והפלייר.
בהצלחה!
|L|

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 17 פברואר 2011, 17:38

איזה כיף לפגוש כאן את כולכן! תענוג.
תודה תודה!
ו עצם מעצמי (()) ממני.

סיגל ב

על ידי דלית_ב* » 17 פברואר 2011, 09:36

(())

סיגל ב

על ידי יעל_צ* » 17 פברואר 2011, 09:35

בהצלחה! @}

סיגל ב

על ידי שיבולת_שועל* » 17 פברואר 2011, 08:31

וואו אורלי!
מפרגנת (-:
את נראית מיליון ועוד.
והסדנא שלך נשמעת מקסימה.
מאחלת לך הצלחה גדולה, ואולי ניפגש בסדנאות שלך בתחומים אחרים...
נאוה

סיגל ב

על ידי עצם_מעצמי* » 17 פברואר 2011, 06:42

מזדהה כמובן,מאד
עברתי בדיוק אותו תהליך וכנראה בערך באותה תקופה,כך מסתבר
מודה
מודה
מודה
על השינוי ועל התובנות,המהות והאיכויות החדשות שהוא הביא לחיי

יחד עם ההודיה וטובות ההונאה שמביא איתו ה"לבד"
יש גם הרבה בדידות בלחיות ללא שותף בוגר קרוב
כחד הורית עם ארבעה ילדים בחינוך ביתי,החיים לא קלים
אבל יש בהם הרבה יותר קלילות
רגעים
רגעי חסד

סיגל ב

על ידי סיגל_ב* » 17 פברואר 2011, 03:40

וואו...........
תודה לכולכן!!! @} @} @}

סיגל ב

על ידי עולם_חדש_מופלא* » 16 פברואר 2011, 22:48

וואו!
תודה ששיתפת

סיגל ב

על ידי ירח_לבן* » 16 פברואר 2011, 21:04

|Y| @}

סיגל ב

על ידי ציל_צול* » 16 פברואר 2011, 20:40

וואו, מאיפה בכלל להתחיל? את מד-הי-מה. נראית פשוט נפלא וכותבת מרגש ואישי והכל עושה חשק לפגוש ולהכיר אותך.
התרשמתי עמוקות.
מצטערת, אבל מרגישה שמעט המילים האלה בכלל לא מתקרבות לתחושה האמיתית שלי מול השינוי והטקסט שלך.
זה פשוט נפלא!

סיגל ב

על ידי טלי_מא* » 16 פברואר 2011, 19:18

_כתבת נפלא
את נראית נ פ ל א_
ואני מאוד מתרשמת מהמקצועיות של העיצוב והצילומים. (והטקסטים, כמובן! מה שלא מפתיע כשמדובר בך)
יופי.
|Y|

סיגל ב

על ידי בשמת_א* » 16 פברואר 2011, 18:05

כתבת נפלא
את נראית נ פ ל א
מוכרחים להתגרש בשביל לבוא למפגשים שלך? באסה...

סיגל ב

על ידי פלונית* » 16 פברואר 2011, 17:36

אני חיה בזוגיות טובה
ובא לי בכל זאת להצטרף למפגשים......:)

סיגל ב

על ידי גלי_לבנדר* » 16 פברואר 2011, 16:17

וואוו איזו יפה את ( גם בפנים וגם בחוץ)!

סיגל ב

על ידי פלוני_אלמונית* » 16 פברואר 2011, 15:54

שמאחורי כל משבר מסתתרת הזדמנות למשהו טוב יותר. שהמשבר והשינוי שהוא מביא עימו, מגלמים בתוכם ההזדמנות לחיים טובים, מקפצה לטוב שרק מבקש לבוא אלי. וכדאי שאפתח לו את הדלת...
כמה מדוייק!

חזרה למעלה