^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני מחפשת את הספר אינדי אינדי על ילד אינדאני והסוס אודה מאוד למי שיעזור לי למצוא את הספר מנחם מרים חולון

הנה עוד אחד: "חץ לשמיים" - סיפורי אלים ועלילות גיבורים שכתב אדיר כהן. יש שם שער שמוקדש לסיפורים אינדיאנים.

שבט דב המערות.....
יו, איזה ספר, יו איזו סדרה!
לטעמי אין כל בעיה לקרוא בגיל שניתן לקרוא כזה עב כרס לבד. סביב 9-10.
התיאורים מדהימים, הפירוט כל כך מושקע ויסודי, התיאורים המיניים מגיעים רק בספרים המאוחרים יותר, ואם הילד/ילדה המשיכו להתעניין(התמכרו) אחרי הספר הראשון הם ישמחו לגלות שמין יכול וצריך להיות חוויה חיובית
דווקא בספר המאוחר יותר מוקיעים את מעשה האונס ומגנים אותו בצורה חריפה. זה נפלא.
האומץ של הילדה-נערה-אישה הזו, האישיות שלה, העצמאות, החיוביות...אח...אילו יכולתי להכיר את עיילה...
שמישהו כבר יסביר לג'יין גודאול שהיא חייבת לסיים כראוי את הסדרה הזו.

"החליל הקסום" - אגדה של בני המאיה שסיפר שלמה אבס ואיירה הלה חבקין

"החליל, האינדיאנים ואני" של יהודה גלעד.
סיפור על קשר מיוחד, בצלילים ובמילים, המתקיים בין חואן,
אינדיאני בונה חלילים ובין הסופר שהגיע לג'ונגל בחיפוש אחרי האינדיאנים האמיתיים.
גלעד, מוסיקאי ומחנך, לומד על אמנות ההקשבה שבטבע,
כשהחליל מקשר בינו ובין הסביבה בה הוא נמצא.

אינדי-אינדי מאת שרלוטה זולוטוב, תורגם ע"י אנדה עמיר. איורים מקסימים. מתאים לגילאי 4-5. סיפור מתוק על חברות בין סוס פצוע לילד אינדיאני קט שדואג ומטפל בו. ספר שקשה מאד להשיג

דרכו של גשש / טום בראון
ספר ההשראה של שומרי הגן. שווה מאד.אפשר להשיג בטלפון 1-800-7733555

מישהו שמע על אינדי- אינדי? ספר ילדות שהלך לבלי שוב ושנים אני מנסה לאתר....

נזכרתי בעוד אחד - "שומרת הגחלת": זהו מחזה לילדים עפ"י אגדת עם אינדיאנית. המחזה מבוסס על אגדה מתוך הספר "דרך הלקוטה". כתוב וערוך כמחזה שממש ניתן להציג עם הילדים. איורים יפהפיים בשחור לבן

שמעתי פעם מ-Erika אריקה על ספר שהיא קראה עם הבת שלה (נדמה לי שהוא נועד למבוגרים, אני לא בטוחה),
על ילדה 'לבנה' בת 12 שנפלה בשבי של האינדיאנים, ואחרי כמה שנים, כשאיפשרו לה לחזור לחיות עם ה'לבנים' היא לא רצתה ובחרה להמשיך לחיות עם האינדיאנים. מתוארים שם החיים שלהם, הטכסים וכו'.
נדמה לי שזו אותה ילדה בעצמה שמספרת את הסיפור, כשהיא כבר אישה מבוגרת.
אני לא זוכרת אם זה סיפור אמיתי שהיה (אולי כן?).
וגם לא זוכרת את השם של הספר.
אבל זה נשמע ממש ממש מעניין....

אריקה קראה אותו באנגלית, ואני לא יודעת אם יש אותו בעברית.

אם מישהו יודע יותר פרטים, יכול לכתוב.
או אם מישהו מתעניין, אולי יכול לשאול את אריקה.

קראתי בשנה האחרונה ספר (למבוגרים) : דרך הלקוטה .
יש שם שילוב בין היסטוריה מנקודת המבט של בן שבט שחי כיום כפי שקיבל מסביו ובין סיפורי עם שהוא מספר.
אני מצאתי את הספר מאד מעניין ונראה לי שחלק מהתוכן שלו יכול להתאים לילדים.

ספר אחר של רות אנדרהיל שנזכרה כאן: "כנף-בּוֹנֶה" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ב. טרם הספיקותי כי רק אתמול קניתי (יד שנייה. לא נראה לי שאפשר להשיג חדש).
לקטנים: "אינדי אינדי", ציורים יפהפיים וסיפור מרגש, אם כי לא ברור כמה אינדיאני אותנטי הוא. התרגום קצת קשה. וכמובן, הספר ישן-נושן ולא יודעת איך ניתן להשיגו.

סדרת דברי ימי האופל (אח זאב, הולך הרוח, טורף הנשמות). מוגדרת כ"הארי פוטר של עידן האבן". לא כל הסדרה תורגמה עדיין. הנוער שאני מפגיש עם הספר חוזר אלי עם תגובות נלהבות.
יש גם את בת מונטסומה שזה כבר משהו אחר לגמרי וקשור לתרבות האצטקית

אדמת הסלעים המלוחים מאת סט אוק

לא ספרים אינדיאניים , באיזה שהוא מקום ההיפך
סידרת הספרים "בית קטן בערבה"
תיאור של היום שלהם שכול כולו עבודה ואיך מכינים הכול לבד ולפי העונה.
אני חוזרת לקרוא את זה עכשיו בהתקף נוסטלגיה. הספר הראשון מתרחש כשהיא בת 5 והיא מתארת מה היא עושה ואיך היא ואחותה שותפות לעבודת המשק.
יש גם חלקים מעצבנים ומוסרניים.

"דרכו של הגשש"- טום בראון.
סיפור החניכה של המחבר וחברו ע"י הסב האינדיאני של החבר.
טום בראון הוא חלק מההשראה של עופר ישראלי להקמת שומרי הגן

אין לי ילדים, אבל נתקלתי בספר כאשר ידיד סיפר ממנו לילד בן חמש שמאוד התעניין.
הספר מיועד במקור למבוגרים, אבל מתאים לדעתי לקריאה משותפת.

התכנים האלימים בתרבות האינדיאנית הם חלק מהתרבות שלהם,מההיסטוריה והמורשת שלהם,ולתפיסתי גם חלק מהחיים שלנו (לצערי... אבל כך אני מרגישה , בחיים בחברה מליטריסטית,בארץ שאוכלת יושביה ובעולם מלא שטנה ואלימות)
החשיבות לליווי שלנו כהורים איננה לעטוף את ילדינו בבועה תמימה ונאיבית,נטולת כל גילויי רוע אלא לכוון ולהיות בשבילם-מקור לדוגמא-איך מתמודדים ומתנהגים מול הגילויים האלו,מקור לנחמה,לעזרה
אני כאמא לא מעוניינת להסתיר מילדיי מידע אודות "כוחות הרשע" בעולם, אבל כן חשוב לי להיות נוכחת בסביבתם אם וכאשר ירצו לפנות אליי בשעת מצוקה אישית

זהו.
נראה לי שאת המשך הדיון בנושאי אלימות אפשר להמשיך בדפים אחרים
אלא אם כן יש התייחסות עניינית לתחום התרבות האינדיאנית בספרי ילדים

אשמח לשמוע עוד ספרים מומלצים ממי שכן חיפשו באגף הילדים/נוער

תודה

נעמה תודה על התשובה המפורטת ועל פתיחת הדף,
אני מקווה שעוד ספרים אינדיאנים לילדים יעלו פה.

_האם יש קשר בין חינוך ביתי לבין חשיפה למיניות מבוגרת?
האם יש קשר בין חינוך ביתי לבין מתן לגיטימציה לילדים להסתובב בעירום?_
קרוטונית, את צודקת, זאת הסקה שלי מתוך הסביבה והחוויה שלי, ואיך שהוא אצלינו יש קשר כזה.

בכל אופן אשמח גם להרחיב את נושא
האלימות בכלל והמינית בפרט שמלווה תיאורים בטכסטים שמתוארים בספרים שצויינו להלן
בינתים לפי ראות עיני ההבדלים ממש גדולים, ילדי וילדי חברי שגדלים ללא טלויזיה, ללא חשיפה לחדשות,
אלימות ומיניות, משחקים משחקים אחרים לגמרי מהמשחקים של ילדי השכנים [מכל המשפחות בסביבה]
אשר כן חשופים, המשחקים האלה תמיד מוסתרים מעיני המבוגרים [זאת אומרת שבתפיסה יש בהם משהו אסור]
כשמבוגר מגיע תמיד יש קפיצת בהלה, לפעמים יש בהם חיקוי של אונס, בבתים האלה הטלויזיה פתוחה כל הזמן,
חלק גדול מהפעמים על תוכניות וסרטים למבוגרים, ועוד דבר הילדים האלה מתביישים בגופם, נבוכים וצוחקים על העירום של ילדי
ועם זאת במשחקים מהסוג הזה העירום מככב, ילדי מוצאים את המשחקים האלה משעממים ולא נעימים ולרוב מסרבים להשתתף, בלי שום הכוונה שלנו.

הדף הזה כנראה יצטרך להתפצל מתי שהוא, מה הקשר בין ספרים אינדיאנים לילדים והשפעת החשיפה למיניות ואלימות בטלויזיה על ילדים?

אני לא יודעת לגבי טקסטים מינים ואלימים בספרים בינתים הם נחשפים למינימום האפשרי, המציאות מזמנת לנו מספיק הזדמנויות
לשוחח על הנושא בגדר ההתמודדות היום יומית.
בכל זאת מעניין אותי איך אתן מתמודדות עם זה ואהבתי מאוד את מה שלילה טוב ונעמה כתבו.
ועוד דבר אנא ציינו את גיל הילדים, שלי בן שש ובת שמונה.

יש ספר נוער נפלא של רות אנדרהיל (אנתרופולוגית) שנקרא זמר האיילות, על משפחה אמריקנית מהחלוצים שמבלה חורף עם שבט אינדיאני. יש לה גם עוד ספר שמתאים לילדים/נוער.
יש גם ספר שקראנו לא מזמן - פאבלו הנער מ.. משהו. אני צריכה לבדוק.
אני חושבת שיש עוד כמה לנוער בסוגה הזאת.
הבת המרכזית שלי מתעניינת בזה מאוד, לא הקראתי לה את שבט דוב המערות אבל כן כשקראתי בעצמי את עמק הסוסים היא מאוד רצתה לשמוע והקראתי לה את רוב החלקים. יש תאורי מין חיוביים אבל מאוד מפורטים וזה לא הרגיש לי נכון להקריא אותם. כן בגדול הסברתי לה מה קורה וגם אמרתי שעיילה צריכה חוויה מתקנת כי נפגעה בפעם הראשונה.
הסברתי כי היא מאוד התעניינה בזה ורצתה לדעת.

ואני שמה לב להבדל בינם לבין ילדים אחרים שכן חשופים, הם מנסים לגרור את ילדי לשחק משחקים בעלי רקע מיני, אבל ילדי לא מראים התענינות ומעדיפים משחקים אחרים, לעומת זאת ילדי מסתובבים עירומים בלי בושה בעוד הילדים האחרים ממש מתפלצים מזה [בטח הבנת שאנחנו בחינוך ביתי בסביבה בית ספרית]
האם יש קשר בין חינוך ביתי לבין חשיפה למיניות מבוגרת?
האם יש קשר בין חינוך ביתי לבין מתן לגיטימציה לילדים להסתובב בעירום?

לבקשת ה"קהל" (שירה...), התבקשתי לשתף אודות ספרים אינדיאנים לילדים שקראנו בבית

ובכן,אף אחד מהספרים שאפרט אינו כתוב במיוחד לילדים
ובכל זאת,בחרתי לקרוא אותם עם ילדיי (בעיקר בן ה 9,כשהיה בן 8 ...)

מעגל אבנים: מדהים!!! (לא אינדיאני.סיפור המתרחש בתקופת האדם הקדמון(תאור של 3 תקופות שונות בהיסטוריה האנושית),אבל מבחינתי שייך לאותו תחום עניין)

נוצה שסועה- ספר אינדיאני מרתק שמספר סיפור על צעיר יהודי,ישראלי,בן למשפחה דתית שהסתירה ממנו את היותו בן לאם אינדיאנית שיוצא לחפש את שורשיו. החיבור-ההקבלה בין הערכים ,תפיסות העולם,האמונות,המנהגים בין היהדות והאינדיאנים מרתקת ומרגשת.

המוהיקני האחרון- אני לא הסכמתי לקרוא את הספר עם בני בגלל התיאורים הקשים של פיצוח הגולגלות וכאלו,אבל אבא הסכים ושניהם נהנו מאד.
אחרי הספר הם ראו את הסרט
יש עוד ספרים בסדרה שאני לא זוכרת את שמם

קניתי פעם את "13 האימהות הקדומות של השבט" אבל האמת היא שלא קראתי אותו בסוף,סתם מצאה חן בעיני הכותרת והתקציר שמאחור...

שבט דב המערות


שירה

נעמה, אני רוצה לכתוב לך משהו אבל כדי שלא יהיו אי הבנות, הקדמה:אני קוראת אותך כבר המון זמן, אני מאוד מעריכה אותך
ומ-א-ו-ד מחבבת אותך, אני חושבת שאת אישה מיוחדת ואמא נפלאה.
ועכשיו לשאלות שלי [שאחרי ההקדמה אני מקווה שיקראו בתמימות ולא כביקורת חלילה]
קראתי את שבט דב המערות בעבר ולזכרוני הוא לא ממש מתאים לילדים, יש בו תיאורים מיניים מפורטים, ואפילו אונס, איך התמודדת עם זה?
השבוע כהכנה ליום השואה סיפרתי לילדים על השואה [די בתמצות אבל כנראה לא מספיק] הגדולה בלילה התחילה לבכות ואמרה שהיא מפחדת ושלא הייתי צריכה לספר להם, באופן כללי הם לא חשופים לתכנים מיניים בטלויזיה ובכלל, רק לאהבה [חיבוקים נשיקות שלנו ההורים וזוגות בסביבה] ואני שמה לב להבדל בינם לבין ילדים אחרים שכן חשופים, הם מנסים לגרור את ילדי לשחק משחקים בעלי רקע מיני, אבל ילדי לא מראים התענינות ומעדיפים משחקים אחרים, לעומת זאת ילדי מסתובבים עירומים בלי בושה בעוד הילדים האחרים ממש מתפלצים מזה [בטח הבנת שאנחנו בחינוך ביתי בסביבה בית ספרית]

את הספרים האחרים שהצגת אני לא מכירה ואשמח לקצת יותר פרוט לגביהם, ילדי שוב בתקופה אינדיאנית וחשבתי לחפש להם ספרות שתעשיר את החויה האינדיאנית שהם חווים.

אגב גם לי יש את 13 האמהות של השבט ותהיתי אם יענין אותם.
אולי אפתח דף בנושא ספרים אינדיאנים לילדים.


נ ע מ ה

מזמינה לדיון בנושא האלימות בכלל והמינית בפרט שמלווה תיאורים בטכסטים שמתוארים בספרים שצויינו להלן

התלבטות לגיטימית ומובנת מאליה : האם לקרוא/לא לקרוא עם הילדים את הטכסטים האלו

בין גיל 7 ל 8 , בני הביע עניין רב בכל הקשור לחיים פרמיטיביים /מסורתיים הקשורים לתרבויות עתיקות
חיפשתי בספרייה ספרים "אינדיאניים"מיוחדים לילדים ולא מצאתי. (מתוודה שלא ממש חיפשתי טוב טוב. אני בטוחה שמי שיפשפש היטב-ימצא גם כאלו)
אולי בתוכי רציתי לחשוף אותם ל"דבר האמיתי", בדיוק כמו שאני נותנת להם לשחק בכלי האוכל האמיתיים ולא בתחליף-צעצועים מפלסטיק , או כמו שקוראים פרשת השבוע מהטכסט המקורי של התנ"ך ולא מתקצירים מיוחדים לילדים.

היות והתעניינתי בעצמי מאד מאד בספר מעגל אבנים ,ישבתי לקרוא אותו בסלון ולא יכולתי להפסיק את הקריאה מרוב שהייתי מרותקת,החלטתי לשתף את בני בקריאה ,בלי שידעתי שמחכים לי גם קטעים קשים בהמשך.
כשהגעתי לתיאורים שאינם רלוונטים לו- פשוט צינזרתי. חלק ניסחתי בצורה מעודנת ונרמזת בלבד,כדי לא לפגוע במסר שהסיפור מעביר
וחלק פשוט השמטתי.
אז הוא עוד לא ידע לקרוא כך שהיתה לי "שליטה" על מה שאני מספרת ומה לא
(זה היה הספר הראשון שהתחיל לקרוא בעצמו,אז היה לנו תמריץ לעודד את הקריאה. הוא קרה משפט,אבא קרא דף. בהדרגה הוא קרא פסקה ואבא קרא פרק שלם)
בתי הגדולה כבר ידעה לקרוא,אבל אותה לא עניינו הסיפורים האלו,במיוחד לא הקטעים האלימים
היות ובני הוא ילד טבע אמיתי אמיתי,הוא מכיר ויודע היטב אודות ההזדווגות והחיזור והכל-אצל בע"ח ולכן ההתיחסות למין כ"הזדווגות" בקרב בני האדם הפרמיטיביים התקבלה בהבנה ברורה מאליה

הספר היה מלא בכל כך הרבה תיאורים בעלי ערך בעיני-אודות צמחי מרפא וילודה טבעית וחיים בשבט וליקוט וצייד והיסטוריה אנושית ומעמד האישה החכמה והחיבור לאמא אדמה והאמון בעולם והרוחניות ו...מלא דברים עוד,מלא...
שהיה שווה לי
חוצמזה-הסוף:שבו היתה הכי הרבה אלימות מינית, היה חזק מאד מאד מבחינת המסר שהספר בא לתת: הווא מסביר מאין התחילה האלימות בעולם שלנו. זה מסר חשוב חשוב חשוב. עצוב עצוב עצוב,מאד עצוב, אבל חשוב כדי להבין למה חייבים למגר את האלימות הזו מחיינו ואיך לעשות את זה- כמו שזינה השלישית עשתה לבן שלה. זה מחדד את התפקיד ההורי שלנו: ללמד את ילדינו לשלוט ביצר האלימות שטבוע בהם משחר האנושות.
להתעלם ממנו ולומר "אצלנו אין אלימות" ,כמו שעושים בחינוך האנתרופוסופי למשל: זו טעות חינוכית לדעתי.
האלימות טבועה בנו. היא חלק מהאנושיות שלנו ועלינו כהורים ללוות את ילדינו בתהליך הלמידה של איך לרסן את האלימות הזו.

לגבי הקשר בין קריאת הספרים ובין החיים : אצלנו בבית יש גבולות מאד ברורים בנושא. וכשמשהו מאד ברור לך,הוא גם מאד ברור לילדים
וכשזה ברור לילדים-זה יהיה ברור גם לשכנים שרואים אותם עירומים. כך אני מאמינה
בהחלט הבהרתי שמעשים כמו אונס הם אלימות נוראה בתרבות האנושית כפי שאני רואה את מוסריותה
אבל בטבע קורים דברים כאלו כל הזמן,גם אצל בע"ח מבויית כמו הכלב הבייתי: הכלב של השכנים "עולה" על הכלבה המיוחמת ולא ממש שואל או מתחשב בה. היא יכולה ליבב והוא ימשיך בשלו.
זה מזעזע לדעתי וקשה לצפייה(אני עצמי לא מסוגלת),אבל בני התעניין בזה ממקום מאד בריא וטבעי,כחוקר טבע,(צפר...) אז איפשרתי את זה

לעומת זאת ,את המוהיקני האחרון לא הייתי מסוגלת לקרוא איתו. התיאורים המזעזעים של המלחמות העקובות מדם-זה לא בשביל הלב הרגיש שלי. בשביל זה יש לו אבא שהסכים
אח"כ הם ראו את הסרט

אם זה טוב/לא טוב? נכון/לא נכון?
לא יודעת
עצם זה שהילד בחר את הספר בעצמו כספר קריאה ראשון שלו ועצם זה שאבא יושב איתו וקורא איתו יחד-זה בעל ערך יותר מהנזק שבחשיפה לאלימות.

גילוי נאות: אין מצב שאתן לילדיי לראות סרטים עם אלימות אבל להבדיל-כן מספרים על אלימות בקריאת פרשת השבוע מהתורה למשל

ועוד חוצמזה אחרון: כעובדת סוציאלית במקצועי נחשפתי לכל כך הרבה מקרים מזעזעים,שכדי שלא ירוצו לי תסריטים בראש וסיוטים בלילה,אני מעדיפה שילדיי ידעו להיזהר מאנשים/ילדים שיכולים לפגוע בהם
אני מלמדת אותם זהירות לא ע"י הפחדה עם סיפורי זוועה (שאגב שומעים בחדשות ברדיו כמעט כל יום. אנחנו פשוט לא שומעים חדשות), אלא ע"י הצבת גבולות ברורים מאד- זה הגוף שלי ורק לי מותר לגעת בו, חשוב לשמור על מקומות אינטימיים שיישארו אינטימיים-צנועים (רק הקטנים הולכים ערומים)
וכו"...