על ידי תמרוש_רוש » 04 אפריל 2010, 07:27
עונה לסקר:
עד גיל שנתיים וחודש, בחצי שנה האחרונה הרבה הנקות ביום (שש, שבע או אולי יותר), עם הרבה סיבות רגשיות. בגיל שנתיים וחודש גמל את עצמו בן לילה, מהנקות יום ולילה כאחד.
שלושה ימים אחרי הגמילה, הוא
כן ינק פעם אחת, בלילה, בדיוק מספיק כדי לפתוח לי את כל הסתימות, וזהו. זה היה אקט של טוב לב. אין לי מילה אחרת לזה.
ומאז, הוא מדי פעם מביא לי בובה להנקה, ובודק מקרוב שהתפיסה נכונה
נקודות, אני לא מומחית.
אבל קראתי ספר מאוד מעניין על הנקה (Fresh Milk, מומלץ), ובו היה סיפור אחד על ילד שנגמל בגיל שש. עד אז לא היתה לו שום בעיה להיות הרחק מאמא, אבל כשהוא היה לידה - ינק! ולא רצה להיגמל, ונגמל (ביוזמתו, אבל באי רצון מופגן) לפני תחילת בית הספר, כי היה לו ברור שזה "קצת" בניגוד לנורמות החברתיות. וביום כתיבת הסיפור, בגיל 8, הוא עדיין מתגעגע להנקה והיה שמח לחזור, אם אמא שלו היתה נותנת לו.
יש ילדים כאלה.
מסקנה שלי: "גמילה טבעית" היא לפעמים ביוזמת הילד, ולפעמים ביוזמת האם... ויש פה ושם ילדים שמבחינתם ימשיכו לינוק עד קץ הדורות, או בכל אופן הרבה אחרי שאמא שלהם תשים להם גבול.
ולדעתי, גם גמילה ביוזמת האם יכולה להיות רכה ואוהבת. גם אם זה לא מה שהילד היה רוצה.
אם בספטמבר הוא יתחיל ללכת למסגרת האם זה חיוני להפסיק הנקה או שמא דווקא להמשיך?
אם זו המסגרת הראשונה שהוא נכנס אליה, ואם מתאים לך להמשיך להניק, אז נשמע לי דווקא טוב להמשיך עוד קצת, וכך לעזור למערכת החיסונית להתמודד עם החשיפה למיקרובים שבאה עם קבוצה גדולה של ילדים. הנוגדנים ושאר מרכיבים חיסוניים ומעודדי-חיסון עוברים בחלב גם בהנקה אחת ליום.
עונה לסקר:
עד גיל שנתיים וחודש, בחצי שנה האחרונה הרבה הנקות ביום (שש, שבע או אולי יותר), עם הרבה סיבות רגשיות. בגיל שנתיים וחודש גמל את עצמו בן לילה, מהנקות יום ולילה כאחד.
שלושה ימים אחרי הגמילה, הוא [b]כן[/b] ינק פעם אחת, בלילה, בדיוק מספיק כדי לפתוח לי את כל הסתימות, וזהו. זה היה אקט של טוב לב. אין לי מילה אחרת לזה.
ומאז, הוא מדי פעם מביא לי בובה להנקה, ובודק מקרוב שהתפיסה נכונה :-D
[hr]
נקודות, אני לא מומחית.
אבל קראתי ספר מאוד מעניין על הנקה (Fresh Milk, מומלץ), ובו היה סיפור אחד על ילד שנגמל בגיל שש. עד אז לא היתה לו שום בעיה להיות הרחק מאמא, אבל כשהוא היה לידה - ינק! ולא רצה להיגמל, ונגמל (ביוזמתו, אבל באי רצון מופגן) לפני תחילת בית הספר, כי היה לו ברור שזה "קצת" בניגוד לנורמות החברתיות. וביום כתיבת הסיפור, בגיל 8, הוא עדיין מתגעגע להנקה והיה שמח לחזור, אם אמא שלו היתה נותנת לו.
יש ילדים כאלה.
מסקנה שלי: "גמילה טבעית" היא לפעמים ביוזמת הילד, ולפעמים ביוזמת האם... ויש פה ושם ילדים שמבחינתם ימשיכו לינוק עד קץ הדורות, או בכל אופן הרבה אחרי שאמא שלהם תשים להם גבול.
ולדעתי, גם גמילה ביוזמת האם יכולה להיות רכה ואוהבת. גם אם זה לא מה שהילד היה רוצה.
[u]אם בספטמבר הוא יתחיל ללכת למסגרת האם זה חיוני להפסיק הנקה או שמא דווקא להמשיך?[/u]
אם זו המסגרת הראשונה שהוא נכנס אליה, ואם מתאים לך להמשיך להניק, אז נשמע לי דווקא טוב להמשיך עוד קצת, וכך לעזור למערכת החיסונית להתמודד עם החשיפה למיקרובים שבאה עם קבוצה גדולה של ילדים. הנוגדנים ושאר מרכיבים חיסוניים ומעודדי-חיסון עוברים בחלב גם בהנקה אחת ליום.