_בשמת, אפשר שאלה ספציפית בענייני ניסוח?
איך משיבים לשאלה "עד מתי את חושבת להניק אותה?"_
יש פה דף על זה! אוף, מי זוכר מה שמו? אני הולכת לאיבוד באלפי הדפים באתר. לא מצאתי ב
מדור הנקה.
ממש היה הדיון הזה.
אבל תשובה מחוייכת טובה היא באמת: "עד הבת מצווה ואפילו לא דקה יותר!"
או "לא יודעת, חשבתי שעד הגיוס כאילו?" (עם סימן שאלה, וחיוך. תמיד בחיוך).
בקיצור, התשובות הכי טובות הן האבסורדיות, אבל בחיוך גדול. מה אפשר להגיד אחרי זה?
וברצינות:
למה לענות בכלל?
הרי זו לא שאלה.
זו נזיפה, ביקורת והתערבות שתלטנית בעניינייך שמחופשת לשאלה.
התשובה האמיתית, בינך לבין עצמך היא, "מי את בכלל שזה עניינך?"
תשובה כזאת כמובן שלא אומרים בפרצוף, אבל זה יכול לעזור לך לחשוב את זה בלב, כדי שתזהי מה עומד בפנייך.
לעתים נדירות תיתקלי במישהו שהשאלה שלו אמיתית. זו יכולה למשל להיות אמא מיניקה אחרת, שמתלבטת בסוגיה, ורוצה לשמוע ממך מה את חושבת. רק במקרה כזה, שהשאלה אותנטית ובאה מעניין כן ואמיתי ורוצה לשמוע אותך, אחרי שווידאת שזה המקרה, מותר לך לענות תשובה (התשובה שלך בוודאי "אין לי מושג,
כרגע זה מתאים לנו..." (-: ).
אבל כאמור, במקרה הרגיל - זו בכלל לא שאלה ואין צורך להתייחס אליה כאל שאלה.
ליתר דיוק, לגישתי,
אסור להתייחס אליה כאל שאלה.
זו אחת הסיבות לתשובות ההומוריסטיות: הן לא נותנות תשובה. הן עושות צחוק ולא נותנות לשואל לשלוט בך או להכתיב לך או להתערב לך בחיים. לא פתחת פתח. לא השארת סדק בדלת.
אם את רוצה, את יכולה להתייחס ישירות לעובדה שהרגע העבירו עלייך ביקורת או ניסו להתערב לך בפולשנות בחיים. אם את מרגישה לגמרי בטוחה בעצמך, לגמרי לא כעוסה אלא רגועה ושלווה והגעת למסקנה שבמערכת היחסים הספציפית, את מעוניינת להסיר את המסווה מעל ההתנהגות הזאת. אבל שוב, אזהרה שלי, ברוב המקרים זה לא חכם.
אם כן, אז תגובה שחושפת את מה שמנסים לעשות לך היא משהו כגון: "הממ, אני מבינה שמאוד חשוב לך לדעת?" או "יש סיבה מיוחדת לשאלה שלך?" או אפילו "הממ, זה לא נשמע לי כמו שאלה" או "אני לא בטוחה שהבנתי את כוונתך. את יכולה לנסח את זה בצורה יותר ברורה?" (כן, בטח, אילו היא היתה מסוגלת לבטא את הפולניות במלואה, היא היתה כבר מזמן אומרת "ממש לא מוצא חן בעיני שאת מיניקה". כן, ברור. מה לקחת ממנה? השד שלך שייך לה? כואב לה שטוב לך וטוב לילדה שלך?).
כאשר מחזירים שאלה, במטרה לא לענות אלא לחשוף את העובדה שלא מדובר כלל בשאלה תמימה, אז חשוב להקשיב ולהמשיך להקשות בשאלות.
בכל מקרה לא לענות על השאלה.
אבל יש אנשים, שאם תשאלי אותם בחזרה, משהו כמו "יש סיבה מיוחדת לשאלה שלך?", עשויים במפתיע לקלוט שזה כמו
אף פעם אל תשאלו אישה אם היא בהריון ולהגיד לך בכנות: "האמת, אין!" ולהבין שהשאלה לא לגיטימית.
ומי שמתעקש:
"הממ, אני לא יודעת מה לענות, אני עוד צריכה לחשוב על זה".
תשובה שיכולה להחזיק כל זמן שאת מיניקה. אחרי שתגמלי, תוכלי לענות... (רק אז תדעי כמה זמן זה באמת לקח).