על ידי סמדר_נ* » 23 דצמבר 2007, 22:07
סמדר איך אצלכם" נשאר בחדרו ?
בגדול -- כן. אם מאיזושהי סיבה ההרדמה ממושכת, אחד מאיתנו ולפעמים שנינו נרדמים שם...
לעתים עובר אלינו באמצע הלילה, לפעמים מבקש לישון איתנו מתחילת הלילה, ומאפשרים לו (ואני משתדלת לא לחשוף שזו עדיין האופציה העדיפה מבחינת אמ'שלו, ולא רק מסיבות פרקטיות). נראה לי שזה מתחלק 60% מהזמן במיטה שלו, 40% במיטה שלנו. משהו כזה. כלומר, יש מושג של "החדר שלי" ו"המיטה שלי", וכברירת מחדל הוא מעדיף אותו.
ת'אמת? צודק, זה גם מה שאני הייתי בוחרת במקומו. צריך פרטיות בחיים. ואינדיבידואציה וכאלה.
אחד הדברים שאני לומדת הוא שזה תהליך. אם רוצים שזה יהיה זבנג וגמרנו אז צריך להפעיל שיטות זבנג וגמרנו -- וזה לא הסגנון שלי.
כמו גמילה מהנקה (ואללה, היום הינקתי רק פעמיים מתוך ה 4 המסורתיות היומיות, ואפילו לא שמתי לב לזה עד רגע זה).
לייט, אם הילדה כבר עזבה את המיטה המשפחתית -- התהליך כבר התחיל, והעניין הוא שהוא לא חייב להיות לינארי. גם אם נראה לך עכשיו ששבו הדפוסים הישנים, הזרע כבר נזרע. היא לא תישאר אתכם במיטה לנצח. מתישהו, ייתכן מאד שבעוד לא הרבה זמן -- היא תודיע שוב על יציאה. ואז תחזור. ואז שוב תצא. ליותר זמן. תחזור רק לביקורים. תצמצם ביקורים. תאפס ביקורים. תביא את החבר שלה ותנעל את הדלת.
כל זה -- רק אם את בעניין של לתת לדברים לקרות לבד. אם קשה לך כבר במיטה המשפחתית ויש בכך משום הפרעה רצינית לאיכות חייך -- לדעתי עדיף שתוציאי. הכוונה בכל מקרה למיטה משפחתית, לא למיטת סדום או מיטת פרוקרוסטס (או איך שלא קראו לו). אני רק לא כל כך יודעת להגיד לך איך, כי אין לי ניסיון בזה.
אינקו --
[u]סמדר איך אצלכם" נשאר בחדרו ?[/u]
בגדול -- כן. אם מאיזושהי סיבה ההרדמה ממושכת, אחד מאיתנו ולפעמים שנינו נרדמים שם...
לעתים עובר אלינו באמצע הלילה, לפעמים מבקש לישון איתנו מתחילת הלילה, ומאפשרים לו (ואני משתדלת לא לחשוף שזו עדיין האופציה העדיפה מבחינת אמ'שלו, ולא רק מסיבות פרקטיות). נראה לי שזה מתחלק 60% מהזמן במיטה שלו, 40% במיטה שלנו. משהו כזה. כלומר, יש מושג של "החדר שלי" ו"המיטה שלי", וכברירת מחדל הוא מעדיף אותו.
ת'אמת? צודק, זה גם מה שאני הייתי בוחרת במקומו. צריך פרטיות בחיים. ואינדיבידואציה וכאלה.
אחד הדברים שאני לומדת הוא שזה תהליך. אם רוצים שזה יהיה זבנג וגמרנו אז צריך להפעיל שיטות זבנג וגמרנו -- וזה לא הסגנון שלי.
כמו גמילה מהנקה (ואללה, היום הינקתי רק פעמיים מתוך ה 4 המסורתיות היומיות, ואפילו לא שמתי לב לזה עד רגע זה).
לייט, אם הילדה כבר עזבה את המיטה המשפחתית -- התהליך כבר התחיל, והעניין הוא שהוא לא חייב להיות לינארי. גם אם נראה לך עכשיו ששבו הדפוסים הישנים, הזרע כבר נזרע. היא לא תישאר אתכם במיטה לנצח. מתישהו, ייתכן מאד שבעוד לא הרבה זמן -- היא תודיע שוב על יציאה. ואז תחזור. ואז שוב תצא. ליותר זמן. תחזור רק לביקורים. תצמצם ביקורים. תאפס ביקורים. תביא את החבר שלה ותנעל את הדלת.
כל זה -- רק אם את בעניין של לתת לדברים לקרות לבד. אם קשה לך כבר במיטה המשפחתית ויש בכך משום הפרעה רצינית לאיכות חייך -- לדעתי עדיף שתוציאי. הכוונה בכל מקרה למיטה משפחתית, לא למיטת סדום או מיטת פרוקרוסטס (או איך שלא קראו לו). אני רק לא כל כך יודעת להגיד לך איך, כי אין לי ניסיון בזה.
אינקו -- :-D