עוזרת הבית ואני

שליחת תגובה

יש רק אדם אחד, הוא לא אף אחד מאיתנו, והוא קיים בכל אחד מאיתנו.
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: עוזרת הבית ואני

עוזרת הבית ואני

על ידי תמרול_ה* » 07 ינואר 2014, 11:51

גם אני עבדתי כמה שנים בנקיון בתקופת הלימודים, ממש לא מתה לנקות, והחלטתי שזה לא בסדר העדיפות הגבוה שלי לנקות לבד את הבית, אז פעם בשבועיים, אני מארגנת זאת כך שאני מבשלת ומכבסת ביום הנקיון.
יש אשה חביבה שבאה לנקות, ובסוף היום הבית נקי, המקרר מלא אוכל וכל המצעים מוחלפים.
כך שזמן העבודה בבית הופך להיות ממונף לכמה דברים ביחד, וזה תורם להרגשה הטובה לעשות הפסקות ביחד, לשתות משהו ולאכול משהו.
וכמובן לשלם שכר הוגן. ואין את התחושה של הפרזיטיות הזאת, עם הרגליים למעלה כאשר מישהו אחר עובד...
זו הדרך שמצאתי שמתאימה לי לענין הזה....

עוזרת הבית ואני

על ידי ביישניתית* » 07 ינואר 2014, 10:06

מנסיון - כל מה שכתבת מאוד מעניין

עוזרת הבית ואני

על ידי מנסיון* » 31 אוגוסט 2012, 00:15

מה שמגעיל זה היציאות של הרבה מעסיקות.

פעם כשעבדתי בזה כסטודנטית בערך שנה, נתקלתי בכל מיני מצבים מוזרים.

מישהי אמרה שהיא רוצה עוזרת לשעתיים אצלה ושעתיים אצל השכנה. לעבודה הקשה. 4 שעות של שטיפה וקרצוף ושאיבת אבק, ניקוי כיריים ושירותים. בשני בתים! היא גם רצתה את זה בפחות 5 שח לשעה ממחיר השוק, וגם אם יישאר זמן לסדר לה ניירת. יופי שזו עבודה במילא פיזית וקשה אבל כשעוזרת מגיעה ל-4-5 שעות חצי מזה זה סדר וקצת כלים וקצת ניירות וקצת מכל דבר, ויש איזון בין הכוחות שנדרשים ממנה באותן שעות שבין כה וכה מגיעות בלי הפסקה. הגישה שלה היתה שהיא מחפשת מכונה שתשטוף ותשאב ולא מישהי שתנקה, תטפח ותתחזק את הבית.

מישהי אחרת, ניקיתי אצלה תקופה, משפחה מקסימה. בתקופה מסויימת הפסקתי בגלל לחץ בלימודים והודעתי על כך מראש והיא מצאה עובדת אחרת.
ואז היא התקשרה היסטרית אם אני יכולה לבוא בשבת כי הבית מטונף, המנקה הנוכחית הבריזה לה ביום שישי וקשה לה (היא היתה בהריון עם שני ילדים). הגעתי נגד רצוני, הייתי בתקופה שלא היה לי זמן לנשום והיא ידעה שאני מגיעה רק כי התקשיתי לסרב לנוכח מצבה., באותו ערב היא אמרה שבגלל שהגעתי בטרמפ עם השכנה (גרתי רחוק ממנה) היא תחזיר אותי וככה הוסיפה - לא תשלם לי נסיעות. הזוג הזה הרוויח יפה מאוד, היה להם בית משלהם (בלי משכנתא) שניהם במקצועות חופשיים מניבים כסף רב .
זה היה מביך. עבדתי בשבת (!) כשתכננתי קצת לבלות והיא ידעה על והיא התקטננה איתי על 10 שח שהיו חלק מתשלום קבוע ועד לאותו רגע לא חשבתי על הצד שלה, אבל כשהיא אמרה זאת חשבתי לעצמי איך היא לא חשבה לתת תוספת על ההקפצה ועל זה שעבדתי בשבת והבית באמת היה מטונף (עשו שיפוצים ונאלצתי לנקות ולקרצף צבע וטיח, לא ניקיון סטנדרטי).
וזה לא הכסף, זו התחושה שהיא מתחשבנת איתי על שקלים בלי לראות את התמונה המלאה ואת המקום ממנו באתי אליה ביום ההוא.
אחר כך שמעתי שהם כך עם הרבה נותני שירות, מוציאים את המיץ.

ומישהי אחרת אמרה שיש להם מלא בעלי חיים בבית (שזה - בתרגום - הרבה שערות, הרבה לשאוב, לנקות משטחים בהדיקות לפעמים יורת מפעם אחת, לטאטא פעמיים, וספונג'ה עם כפול מים ולפחות פעמיים גריפות). שהבית גדול, שהיא רוצה רק 4 שעות פעם בחודש ובמחיר שוב נמוך ב-20 שח מהמחיר המינימלי.


ורק סיפור מצחיק בכל זאת, הגעתי פעם אחת מכל הבתים שניקיתי לבית שהיה כל כך נקי שלא הבנתי מה צריך לנקות. בעלת הבית היתה חולת ניקיון, אפילו מגירת פיצ'פקעס לא היתה לה, השטיח היה מבריק כאילו נקנה אתמול, הסדינים מוחלפים שם כמה פעמים בשבוע. מעולם לא טיאטתי בכזויסודיות ולא יצא כלום! כאילו טאטאה בבוקר או משהו. ניקיתי וכל הזמן ניסיתי למצוא מקומות שכוחים שבהם הנקיון שלי יהיה באמת אפקטיבי ולא היה. ארונות המטבח? כלהמוצרים מאופסנים, כמו חיילים, הכל לבן וצחיח! אבק מהשולחנות לא היה לנקות. הפסנתר מבריק, החלונות שקופים יותר מהמשקפיים שלי, והכל מסודר כמו פלס ביחס לקווים ולזוויות, לצבעים ולהכל. אמא'לה.
מהשוק השתמשתי רק בסמרטוטים חדשים, שמא המשומשים ילכלכו את הנקי נקי הזה :-D

ניקיתי אצל משפחות נעימות וטובות ובסך הכל זו היתה עבודה מצויינת (שאני שוקלת זמנית לחזור אליה, לאור הלחץ הכלכלי ולמרות שאני עוסקת במקצוע חופשי),

אבל אנשים ובטח נשים צריכות להיות שלמות עם עצמן וכנות עם עצמן כשהן מזמינות עוזרת.
יש כאלה שהן קמצניות או חושבות שמדובר בהתנדבות, רק כי זה לא מקצוע, זה משהו שגם הן יכולות לעשות, אבל הן לא מספיקות - אז מה פתאום לשלם נורמלי עבור שעות נורמליות לבית עם לכלוך נורמלי?
יש כאלה שמרגישות שזה מותרות ויש להן יסורי מצפון - אז הן מחפשות את המינימום שבמינימום לתתולקבל את המכסימום שבמכסימום. הן לא שמות לב שהן רוצות לשכור את שירותיה של אישה שתיכנס להן למגירת התחתונים עוד מעט, שאמורה לנקות ולהבריק את הבית ושהיא עובדת בזה, זו לא מתנה. וכששוכירם מישהי כזו, כדאי להתייחס אליה כמו לספרית. להבין שטיפול אישי מחייב יחס אישי ותגמול הוגן (לא הרבה, רק הוגן).

דרך אגב, באזור המרכז חסרות מנקות טובות, חוקיות, ואמינות (בכל זאת לא מכניסים כל אחת לבית) שחבל על הזמן. שמעתי שהן מגיעות קודם לראות את הבית ולא מקבלות כל עבודה. שהן מבקושת חומריניקוי מסויימים, שקשה למצוא עוזר בימים מסויימים, שהרב הלא מקבלות עבודה של פעם בשבועיים כי זה דופק להן את הלוז ולא מפנה מקום ללקוחה אחרת שתרצה כל שבוע.

יש מחסור בעובדות ניקיון ואני שמחה, כי זה מעלה את השכר לשעה, ומשפר תנאי עבודה ומאפשר להן להשתכר בכבוד (ואני עם התארים והעניינים מרוויחה פחות לשעה ממנקה, אז לא שווה להוסיף עבודה צדדית?).

וכשאני חושבת על העבודות שעברתי מאז, במשרדים עתירי ממון או בעסקים קטנים - בכולן יש אלמנט של ניצול, מעט מעט הם אדיבים ונוהגים בהגינות בעובדים. באחד לא שילמו לי פיצויים, בשני הפרישו לי לפנסיה רק משכר היסוד, באחר שילמו לי משכורת נמוכה, באחד היחס היה מחפיר, ובאחר המשכורת היתה גבוהה אבל דרשו שיעבוד לעבודה. ואני יודעת שזה כך כמעט בכל מקום, חוץ ממשרדים ממשלתיים שכפופים לחוקים ולהסדרים הסתדרותיים. פלא שעובדי פלאפון מצטרפים להסתדרות.

האם זה שוק העבודה של ימינו?

עוזרת הבית ואני

על ידי שירה* » 05 יולי 2012, 21:30

הלכלוך בבית הוא טביעת אצבע גנטית שלנו

וואלה! אהבתי. אני חושבת שזה יותר מורכב מזה בשביל להיות טיעון סופי בעניין אבל זה מאוד משכנע. מתחברת לגמרי.
תודה.

עוזרת הבית ואני

על ידי פלוני_אלמונית* » 05 יולי 2012, 20:20

קראתי את כל הדף בבת אחת ואני עם רוזמרין מהמלים הראשונות. יש לי מענה לקשר בין לנגב את הטוסיק ולהיניק וכו' לבין הניקיון בבית. כי זה בדיוק אותו דבר. הלכלוך בבית הוא טביעת אצבע גנטית שלנו - שאריות צואה באסלה, שיערות באמבטיה ובכיור, תאי עור מתים ושיערות נוספות בתלתלי האבק הביתי בכל החדרים, ריח זיעה על המצעים והבגדים, רוק, חרצנים מצוצים ודברים לעוסים על כלי האוכל. הכל מריח בריח שלנו, הכל צועק שזה אנחנו. כמו חתימת שתן של טריטוריה. אז בזה שמישהו אחר ייגע, ינגב אחריי את הטביעה הגופנית שלי מביתי?

קודם כל מביך. כמו שמישהו ינגב צואה מהטוסיק שלי. שנית למה שאישה זרה תנגב צואה ונטפי שתן (ואולי קיא מדי פעם) מהשירותים שלי? זה אחריות של מי שלכלך.

ברגע שזה יוצא בצנרת מחוץ לבית ומתערבב עם הפסולת של השכנים ונכנס למרחב הציבורי, זה כבר סיפור אחר. יש הפרדה מאוד ברורה (אם כי משתנה לאורך הדורות) בין המרחב הפרטי לציבורי.

להשוואה עם אנשי תיקונים - כשחשמלאי מגיע לתקן בית מנורה, זה לא אישי - לא כי השתנו על המנורה או כי דרכנו עליה או נגענו בידיים מלוכלכות. מקסימום לכלכנו את המפסק, ובדרך כלל הוא עוד ישאיר לנו לכלוך שאנחנו נצטרך לנקות - ומי לא הרגיש/ה את הצמרמורת של חדירת זר כשניקתה אחרי שיפוצים בבית.

עוזרת הבית ואני

על ידי אבישג_א* » 04 יולי 2012, 21:57

וואי רוזמרין עשית לי יסורי מצפוון נוראיים שאפילו שתכננתי לא לגלוש עכשיו נכנסתי לקרא
את צודקת באמת התייחסת לסוגיה
סליחה, סליחה, סליחה
אבל זה באמת עניין של מעמדות בחברה שזה נתפס בה כמעמדות (לא אצלנו בכל אופן)

והשבוע אצלנו לפחות רחוק מלהסתיים (זהו, אתם כבר סוגרים את השבוע ? שחיתות של ממש (-: )

עוזרת הבית ואני

על ידי רוזמרין* » 04 יולי 2012, 21:43

מה ההבדל בין להתחלק לבין לקחת עזרה בתשלום ? בשני המקרים אני לא מבצעת (ולא יודעת לבצע בעצמי)
אם הדוגמאות שהבאתי כאן (בימים האחרונים, לא לפני שנתיים, כן?) על ההבדל בין הדברים לא הובנו על ידך אז צר לי. אולי יהיה מישהו אחר שיכתוב בצורה בהירה יותר. סוף שבוע נעים שיהיה לך.

עוזרת הבית ואני

על ידי אבישג_א* » 04 יולי 2012, 20:45

וחוץ מזה, נראה לי שבאופן מעשי אנחנו די באותו ראש, לא ככה?
לא, אנחנו עושים הכל בעצמנו, אתם סתם עירוניים המנהלים אורח חיים מינסטרימי להחריד (-:
לא, סתם, אבל ככה הייתם לא ? (אגב, השולחן נשבר לנו אתמול והבנות הציעו שנתקשר להזמין שולחן, אני אמרתי מה פתאום אבא יבנה וכולם נאנחו בצער (-: )

ולכן כשצריך להתחלק במשימות אז יופי שיש לנו בעל, ילדים, חברים, שכנים והורים. גם אפשר לפזר משימות פחות אהובות וגם, במקרה של בני זוג, לעשות הפרדה. פחות מומלץ אבל אפשרי
מה ההבדל בין להתחלק לבין לקחת עזרה בתשלום ? בשני המקרים אני לא מבצעת (ולא יודעת לבצע בעצמי)

אילו היית רווקה שגרה לבד, היית צריכה לטפל בכל תחומי חייך לבד. גם אם, חס וחלילה, תתאלמני/תתגרשי/בעלך יחטוף אירוע מוחי. בגלל זה חשוב לדעת מה שיותר על כל צדדי החיים, כולל התנהלות כלכלית.
תהיי בריאה עם הדוגמאות שלך, מצאת על מה לדבר ועם מי (ואגב דוגמאות, פעם הבאה תלכי על חדירות או פיגועים כדוגמא למוות, זה יותר IN כאן)
לפי הקו הזה כדאי שאדע לעשות הכל בעצמי, הכל כולל הכל, שמא יום אחד וכו... היתרון של היום שתמורת כסף אתה יכול להעביר משימות שנואות ולעשות את מה שאתה אוהב ומוצלח בו (ובו מן הסתם תוכל להרוויח טוב ולממן את השאר).
להיות מוכנה לכל מקרה, נשמע מאוד לא אופטימי וסוג של הישרדות

עוזרת הבית ואני

על ידי רוזמרין* » 04 יולי 2012, 13:22

מזכיר לי שתי חברות שערכו ביניהן הסכם : אחת שמרה על הילדים והשנייה ניקתה את הבית שלה ושל חברתה.
מעולה! עזרה הדדית ולא מעסיק ועובד. אני מכירה משפחות שהיו עושות תורנות בייביסיטר בחמישי בערב וכך כל זוג יכל לצאת פעם בשבועיים לבילוי.

ולכן כשצריך להתחלק במשימות אז יופי שיש לנו בעל, ילדים, חברים, שכנים והורים. גם אפשר לפזר משימות פחות אהובות וגם, במקרה של בני זוג, לעשות הפרדה. פחות מומלץ אבל אפשרי.
אילו היית רווקה שגרה לבד, היית צריכה לטפל בכל תחומי חייך לבד. גם אם, חס וחלילה, תתאלמני/תתגרשי/בעלך יחטוף אירוע מוחי. בגלל זה חשוב לדעת מה שיותר על כל צדדי החיים, כולל התנהלות כלכלית.

וחוץ מזה, נראה לי שבאופן מעשי אנחנו די באותו ראש, לא ככה?

עוזרת הבית ואני

על ידי אבישג_א* » 04 יולי 2012, 11:41

תראי רוזמרין, גם אני בעד שעות עבודה שפויות יותר והורדה במקביל של רמת החיים המקובלת והנוצצת (אם כי תמיד חשבתי על כך יותר מהצד הנשי עד שאב אחד העיר לי שגם הוא היה רוצה להיות יותר עם משפחתו ואת עכשיו מחדדת יותר את הדברים).
ספציפית אלינו, אני חושבת שהרבה מלאכות אנחנו עושים בעצמנו (כולל בניית הבית שלנו שבנינו כמעט לגמרי לבד בלי עזרה ובלי פועלים - התיכנון שלנו, כל הסידורים אני טיפלתי, בעלי בנה לבד לגמרי שזה מטורף ממש ועזרה לקחנו רק באינסטלציה וחשמל וקנינו חלונות - אבל דלתות למשל הוא עיצב)
אבל לנו יש מזל, שיש בינינו תיאום מושלם במלאכות, יש דברים שאני ממש שונאת לעשות אז עושים במקומי וזה עוזר לי מאוד : קניית בגדים (אמא שלי), תסרוקות לבנות (בעלי), תפירה (בעלי). יש דברים שאני אוהבת לעשות והוא שונא - לנהל אותנו כלכלית למשל. מה היה קורה אם הייתי חייבת לעסוק במה שאני שונאת ? לא יודעת, אבל זה לא נשמע לי רעיון טוב.
אני חושבת שזה דווקא נחמד שאפשר להתחלף בעבודה עם אנשים אחרים, אישית אני אוהבת את עבודות הבית אבל אם מישהי ממש סובלת מזה אני בעד שתיקח עזרה ותהיה שפויה יותר. מזכיר לי שתי חברות שערכו ביניהן הסכם : אחת שמרה על הילדים והשנייה ניקתה את הבית שלה ושל חברתה.

עוזרת הבית ואני

על ידי רוזמרין* » 03 יולי 2012, 11:29

רוזמרין, ממש בשבילך. מהיום בבוקר...
תודה, שירה. ממש מעורר קבס על הבוקר. הכתבה מובילה אותי לחשוב על אותה הפרדה שנהוגה בעולם המערבי בין מרכיבים שונים של החיים, לבודד אותם ולחשוב שהם יכולים להיות בריאים בנפרד.
בכתבה מדובר על שקיות אוכל "בריא" (ירקות, פירות ודגנים מלאים ואורגנים מרוסקים למאכל במציצת קשית לילדים בני 3 ומעלה שבעצם מחליפים את הגרבר של הינקות). אבל לאכול בריא, משמעו בעיניי, זה לשבת בנחת, עדיף בחברה, ולאכול גם מרכיבים לעיסים. השילוב הזה מאפשר גם לנפש וגם לגוף למצות את החיים מתוך המזון.

דוגמא נוספת להפרדה היא תעשיית התרופות והוויטמינים. האם באמת ויטמין C הוא טוב לנו כשהוא בא בנפרד ולא בתוך המזון שבו הוא נמצא?

והנה כתבה מאתמול על חוסר האיזון שבין קריירה לבית ובין גברים ונשים באותו עניין
למה אני מלננקת לכאן? כי אותו חוסר איזון הוא חלק ממה שגורם לאנשים להרגיש שהם לא יכולים הכל ולכן את העבודה הם מבצעים אבל את מטלות החיים הם מעבירים לאחרים.
זו הסיבה שהשינוי האישי לא יתרחש ללא שינוי מערכתי.
החזון שלי, שכבר כתבתי עליו בהזדמנויות שונות:
יום עבודה של 5 שעות בלבד. משכורת של 5 שעות= משכורת של יום מלא.
מה זה יאפשר?
  1. בני הזוג יוכלו לעבוד שניהם ולהתחלף. אחד בבוקר ואחד מהצהריים.
  2. יהיו פחות מובטלים כי בצמצום ש"ע יצטרכו יותר עובדים.
  3. חינוך ביתי יהיה אפשרי גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת זמינות.
  4. גם אם הילדים ילכו לבי"ס, יהיה להורים שלהם זמן ואנרגיה לבלות איתם.
  5. לא תהיה בעיית עומס ואפשר לבצע את כל מטלות החיים בלי להתפרק.

עוזרת הבית ואני

על ידי רוזמרין* » 03 יולי 2012, 11:05

את מציגה משהו מאוד אישי כאילו היה נכון לכולם (גם אם את לא מתכוונת לזה).
שירה, אין לי אחריות על שמיעתך, אבל שימי לב כמה פעמים אני מכניסה בכתיבה שלי את המילים "מבחינתי", "לדעתי", "בעיניי". הבנתי שאני נשמעת כמו גורו ואין לי שום רצון לכך אז זה מה שאני יכולה לעשות כדי שאנשים יבינו שזו השקפת העולם שלי. מקורית, לא מועתקת ממקורות אחרים אבל בהחלט מקבלת השראה מקריאה, שמיעה ונסיון.

שהעסקה של אנשים במלאכות כאלה היא בעלת פוטנציאל להשחתה של המידות
בדיוק לזה כיוונתי. לא השחתה במובן הנפוץ של שחיתות. וההשחתה הזו היא משהו שנתקלתי בו כ"כ הרבה פעמים בחיי, אצל אנשים שהכרתי אותם לפני ואחרי.
ההשחתה הזו יכולה לקרות לאנשים שנהיו מנהלים, עשירים, פוליטיקאים, פרופסורים וגם אצל אנשים שהתחילו להעסיק עובדים שיעשו את העבודה במקומם.

ההשחתה באה לידי ביטוי בכל מיני אופנים. בצורת דיבור (המשפט ה"אהוב" עלי הוא הפיכת העובד לסוג של חיית מחמד: העוזרת הנפלאה שלי, העובד המסור שלי וכד'), בסגנון ההתייחסות לעובד שהוא שונה מאד מהסגנון בו, למשל, תבקשי מבעלך לעשות משהו (לעוזרת, לדוגמא: אני מבקשת שתנקי פה, פה וגם פה ואחר-כך תעשי את זה ואת זה ותקפידי על כך ועל כך. לבעל: אתה מוכן לנקות את השירותים בבקשה?). אופן נוסף של ההשחתה הוא מערכת ציפיות שהולכת וגדלה ככל שהאדם מתנתק מאותה עבודה. כשאדם כבר שנים לא ניקה את ביתו, רמת הציפיות שלו להגדרת בית נקי הופכת להיות מופרכת (לא תמיד, לא כולם, אנחנו מדברות על פוטנציאל להשחתה, כן?). כנ"ל המנהל שכבר מזמן לא ביצע את העבודה שהוא דורש מאחרים (ואולי אף פעם לא).

<במאמר מוסגר, אוסיף שכל העניין הזה של רמת הדרישות והציפיות שלנו מן הזולת לעומת מה שנדרוש מעצמנו, היא סוגייה גדולה בהרבה בעיניי. היא כוללת גם את רמת הציפיות שלנו מילדינו, מהורינו וחברינו וגם מפוליטיקאים ומפלגות. זה פשוט מרחיב מדי את נושא הדף אז לא אפרט אבל זו עוד נקודה לבחינה בין אדם לעצמו>

עוזרת הבית ואני

על ידי שירה* » 03 יולי 2012, 08:17

רוזמרין, ממש בשבילך. מהיום בבוקר...

http://www.haaretz.co.il/gallery/recipes/1.1746252

עוזרת הבית ואני

על ידי שירה* » 03 יולי 2012, 08:12

טוב, עוד משהו בעקבות שיחה עם האיש.
הוא טוען, ואני מסכימה, שהעסקה של אנשים במלאכות כאלה היא בעלת פוטנציאל להשחתה של המידות. כלומר, זה לא בהכרח קורה לכל אחד אבל יש בזה סיכון. למשל להגיע למצבים שלא נוקפים אצבע בבית ושניקיון נתפש כאיזו גזירת גורל נוראית. אני פשוט מתמקדת יותר בזה שאין קשר הכרחי בין הדברים ושאפשר בהחלט להעסיק מנקה פעם בשבוע או שבועיים ולהישאר בדיוק אותו דבר, לנקות בעצמי לכל אורך השבוע, ולהיעזר בה כדי לשדרג את הניקיון מדי פעם. נגיד... לשטוף את הרצפה...

ולעניין זה, אני מסכימה מאוד עם רוזמרין בנוגע לחינוך אבל גם כאן חושבת שזה לא קשור למנקה. יש הורים שמנקים רק בעצמם אבל תוך כדי סינון קללות, רטנוניות וקיטורים. ואז עובר מסר לילדים שזו מלאכה לא ראויה, או בזויה או משהו שהוא "לא חלק מהחיים". ויש הורים שמעסיקים מנקה אבל לכל אורך השבוע או השבועיים עד שהיא מגיעה מנקים בשמחה, בשותפות עם הילדים, ומעבירים מסר מאוד ברור בנוגע לשייכות של ניקיון אל החיים. כלומר, חינוך מאוד חשוב בקטע הזה, אבל זה עובד לשני הכיוונים. אפשר לחנך את הילדים שניקיון זה חלק מהחיים ושזו משימה משפחתית כמו הכנת אוכל או צחצוח שיניים, ושאין בזה שום דבר מעצבן, גם כאשר פעם בשבוע מגיעה מנקה לעזור במשימה הזו.

עוזרת הבית ואני

על ידי שירה* » 03 יולי 2012, 06:57

אבישג, די אמרתי כל מה שהיה לי לומר :-)
ואני חרדה מהישאבות לאתר...
משאירה לכן את הדיון המעניין ואת העברת חלקים ממנו לאן שבא לכן.
רוזמרין, תודה. כרגיל אצלך, גרמת לי לחשוב.

עוזרת הבית ואני

על ידי אבישג_א* » 03 יולי 2012, 06:54

שירה, דיון על מהו מוסר ומי קובע אותו הוא מרתק אמנם אבל אני חושבת שהוא לא שייך לכאן (ויכול להתאים לעוד המון דפים אחרים שמגדירים כאן מה בסדר ומה לא) - ככל הזכור לי יש דפים באתר שעוסקים בעניין, בדף אסור לומר מדברים על מוסר חברתי (אבל אין דיון בעניין, רק מעלים את הנקודה ושופכים מה אסור לומר לדעתם).
אולי תפרידו את הנקודות ותעבירו לדף מתאים או תפתחו דף בעניין (נושא שגם אותי מרתק אגב ואשמח להשתתף בו)

עוזרת הבית ואני

על ידי שירה* » 03 יולי 2012, 06:35

אני מבינה שאת גם קצת מנסה לפסכלג אותי באופן אישי, על סמך סיפור קטן שהבאתי
ממש לא! מה שאני מנסה זה לומר שאת מציגה מאוד בנחרצות עמדה שהיא מאוד אישית, ואולי נובעת מסיפור החיים שלך (אכן, כמו אצל כולנו) באופן שמשלח ביקורת במי שחי אחרת. כשאני כותבת לך אני מבינה שיש לי פה קושי עם הסגנון יותר מאשר עם התוכן. כי את מציגה משהו מאוד אישי כאילו היה נכון לכולם (גם אם את לא מתכוונת לזה). כשמדובר בביקורת זה כבר מקפיץ. האוזניים שלי שומעות כאן בת קיבוץ, שכבר לא חיה בקיבוץ..., אבל צועקת כל כולם שהם מופקרים ומושחתים. ברור לי שאין לך שום אחריות על מה שהאוזניים שלי שומעות אבל משתפת אותך כדי שתדעי למה בעצם קשה לי עם האופן בו המסר שלך מועבר.

יצא לך בטח לראות סרטים על חיי ציפורים.
בטח. אבל אינני ציפור בשום מובן שהוא. לפעמים גם אני תוהה מה היו עושים בעלי החיים לו היה להם כסף או את האפשרות של "מיקור חוץ" לחלק ממשימות החיים שלהם. בכלל לא בטוח שהם היו בוחרים אחרת מהרבה בני אדם. אין טעם לדעתי בהשוואה בין קבוצות, או אילו בלמידה מקבוצה אחרת, כאשר לאחת הקבוצות אין בכלל אפשרות בחירה ב"משתנה" שאליו מתייחסים. כאשר אין אופציה לתת למישהו אחר לנקות אז מנקים לבד וזהו. בלי שום שיפוט של המעשה או מחשבות בנוגע אליו. אבל כאשר יש אפשרות הדברים האוטומטיים זוכים פתאום למחשבה.
לפי ההיגיון של ההשוואה לבעלי החיים את גם אמורה לא לבשל שום דבר ולא לחמם שום דבר באמצעים מלאכותיים וגם לחשוב שמי שנוהג כך משחית את מידותיו.

_מי מגדיר בכלל מהם החיים? ומי מגדיר מתי המידות מושחתות?
כל אחד שרוצה להגדיר- מגדיר, לא כך?_
נו, ברור. אבל מי שמגדיר קבוצה גדולה של אנשים, שבאופן מאוד נוח לא כוללת אותו עצמו, ככאלה שמידותיהם מושחתות, צריך להסביר את עצמו היטב. ובדברים שלך אני לא מצליחה למצוא את הטיעון המשכנע הזה שהופך את עמדתך האישית למשהו שאולי נכון לרבים.

_האם "החיים", בשבילך שירה, הם כל הדברים שכסף יכול לקנות? האם הרגשת "חיה" יותר כי קנית עוד זוג נעליים יקרות או נסעת שוב לחו"ל?
אני מעולם לא הרגשתי כך_
טוב,אולי זה המקום להיחשף קצת ולהגיד שזה ממש לא אני. כמוך, גם אני מעולם לא הרגשתי חיה יותר כי קניתי משהו. יש לי תיעוב גדול לקניות מכל סוג שהוא וצרכנות עודפת ממש מרתיעה אותי. אני חיה חיים צנועים מאוד, אין לי אוטו, אני נוסעת לחו"ל רק אם מישהו ממן לי את זה וילדיי במערכת הציבורית וכו' וכו'. אל תתפתי לדמיין אותי כאיזו אשה עם הרבה כסף. אחרי הלידות שלי העסקתי מנקה לתקופה קצרה אבל כעיקרון אנחנו מנקים את ביתנו בעצמנו. אין לנו גנן כי אנחנו גרים בדירה בבניין. הצרכים שלי דומים מאוד לשלך. הבדל בינינו הוא שאני לא חושבת שמי שיש לו צרכים אחרים מידותיו בהכרח מושחתות. מבחינתי, על זה מסתובב הדיון.

חינוך ביתי שייך לאותה קטגוריה של טיפול בעצמנו ובבני ביתנו.
גם מבחינתי. לי פשוט אין כוח לזה. אבל גם אני הייתי שמחה לא לעשות מיקור חוץ לחינוך של ילדיי.

מה זו ראייה אובייקטיבית בעינייך ולמה היא חשובה לך יותר?
תודה על המראה. ראייה אובייקטיבית לא חשובה בעיניי בכלל ואני לא חושבת שיש חיה כזו. כמו שאמרתי, הבעיה שלי היא שאת יוצאת מראייה סובייקטיבית של עצמך (שזה סבאבה) אבל משליכה מזה על כלל החברה (שזה מיותר בעיניי וגם לא יכול להיות "נכון" בשום מובן).

אני אשמח להתדיין איתך על שתי שאלות שמנקרות לי.
1) מהן מידות מושחתות לדעתך ולמה לדעתך הן מאפיינות אחרים ואיך הן קשורות דווקא להעסקת מנקה ולא נובעות מהרבה דברים אחרים?
2) למה ניקוי בית כן וחשמל בבית לא? למה אנחנו לא אמורים לדעתך ללמוד מגיל צעיר לעסוק בחשמל, ללמד את ילדינו לעסוק בחשמל כמו שאנחנו מלמדים אותם לנקות, ולעשות את כל תיקני החשמל בבית בעצמנו? או אינסטלציה? כלומר, אם הבית הוא בשר ומבשרנו ואין הפרדה בין חומר לגוף, האם לא יהיה נכון לטעון שכדי לא להשחית את המידות עלינו לדעת לבצע כל משימה של תחזוקת הבית בעצמנו? שיפוצים וסיוד ותיקונים שונים ואיטום...
אני שואלת את זה כי אני חושבת שוב על הציפורים שלך :-) אם הבית הוא מערה או קן או חור מתחת לאבן אז מאוד קל להכריז עליו כחלק מהחיים ולעשות כל מה שצריך כדי שהוא יהיה שמיש ונוח.אבל אם מתרחקים מהטבע, והולכים לגור בין קירות, עם מערכת מים וחשמל, ושאר דברים שנוטים להתקלקל, אז זה כבר סיפור אחר. ושימי לב שכאשר גרים בחושה או באוהל אין שום עניין או שאלה מי ינקה אותם. זה עולה כשגרים בבית. אז אולי מה שמשחית את מידותינו אלו המגורים בבית, שהם סמל כלשהו להתרחקות שלנו ממה שטבעי.

עוזרת הבית ואני

על ידי רוזמרין* » 03 יולי 2012, 00:37

שירה, אני מבינה את הלבטים שלך וגם לי עוברים הרהורים והתלבטויות לא פעם, גם על דברים שכבר חשבתי שהחלטתי לגביהם. אני בסך הכל מציעה נקודת מבט אחרת על מה זה חיים ומה זה פנטזיות של חיים. וגם נק' מבט על בחירות שלנו שהן לפעמים בחירות חברתיות (כך עושים כולם מסביבי). אני מבינה שאת גם קצת מנסה לפסכלג אותי באופן אישי, על סמך סיפור קטן שהבאתי. אני אנסה לענות לך על חלק מהמשפטים שכתבת אבל תזכרי שזו רק השקפה שלי (ומסתבר שגם של עוד כמה אנשים, אולי לא רבים בחברה שלנו כיום).

אני חושבת שיש הבדל בין דברים שהם בשר מבשרי, טוסיק, הנקה, ילדים, לבין דברים שהם חומר, כמו בית או נקיון.
יצא לך בטח לראות סרטים על חיי ציפורים. ראית איך הן בונות את הקן שלהם? זוג ציפורים טורח על ביתו, בלי לחשוב שצריך לקרוא לעוזר. האם הקן הוא פחות חומרי מהבית? ומהי בכלל ההפרדה הזו בין חומר לגוף לנפש? בניית בית וטיפוחו הוא תולדה של צורך. זה קיים בכל בעלי החיים. את חושבת שהם עושים הפרדות כאלה? אני סבורה שהכל היינו הך.

מי מגדיר בכלל מהם החיים? ומי מגדיר מתי המידות מושחתות?
כל אחד שרוצה להגדיר- מגדיר, לא כך?

כאשר אין כסף יש פחות דברים שאפשר לקרוא להם "החיים" אבל זה לגמרי סובייקטיבי. ואז נותנים את השם "החיים" למה שנמצא בתחום האפשרויות
האם "החיים", בשבילך שירה, הם כל הדברים שכסף יכול לקנות? האם הרגשת "חיה" יותר כי קנית עוד זוג נעליים יקרות או נסעת שוב לחו"ל?
אני מעולם לא הרגשתי כך. מבחינתי, החיים הם נורא פשוטים. אוויר נקי לנשימה, מים טובים לשתיה, מזון מזין, בריאות טובה, משפחה, חברים, נתינה וקבלה, קורת גג נעימה וצנועה, גידול עצי פרי וירקות, רגשות, מחשבה, טבע. פנטזיות על החיים הם צימר עם ג'קוזי, טיול בפריז, ילדים מדוגמים, גוף מדוגם, זוגיות מדוגמת, בית מדוגם. רצון לחיים כמו במגזינים ובסרטים הוליוודים. גם המושג "קריירה" שייך בעיניי לפנטזיות על חיים.

מי שמערכת החינוך הציבורית יקרה ללבו יחשוב שזוהי אם כל חטאת והשחתה של המידות. זה הרי אבסורד, לא?
מערכת החינוך בשבילי היתה אילוץ כתוצאה מהצורך לבנות את חיינו מאפס. ברגע שיכולתי לאפשר את זה- חזרתי הביתה לחיות עם הילדים. לצערי, כבר היה מאוחר מדי לחינוך ביתי כי הם כבר היו גדולים מדי לשינוי. בתחילת הדרך הם היו בחינוך ציבורי, שאכן היה מועדף עלי, אבל האלימות וחוסר הטיפול בה גרמו לנו לשינוי המסלול. מבחינתי, חינוך ביתי שייך לאותה קטגוריה של טיפול בעצמנו ובבני ביתנו.

אני מציעה שאולי הלבשת עמדה מוסרית על משהו שהוא לגמרי סובייקטיבי רק משום שאלו החיים שלך ואת בוחרת להשקיע כספך בדברים אחרים.
נו, זה קצת מעגלי, לא? כמו הביצה והתרנגולת. וברור שזו ראייה סובייקטיבית. מה זו ראייה אובייקטיבית בעינייך ולמה היא חשובה לך יותר?

עוזרת הבית ואני

על ידי שירה* » 02 יולי 2012, 21:41

ומעלה עוד נקודה, ברמה קצת יותר פילוסופית.
מי מגדיר בכלל מהם החיים? ומי מגדיר מתי המידות מושחתות?
היו זמנים, ובטח יש כאלה גם היום, שמי שיכול היה להרשות לעצמו שכר מלביש/ה. מישהו שהיה כמו משרת אישי, אשר בחר את בגדיו ועזר לו ממש פיזית להתלבש. או להתקלח. ולאנשים הללו נותר המון זמן לעשות עם הכסף שלהם דברים מגניבים שהם קראו להם החיים.
כאשר אין כסף יש פחות דברים שאפשר לקרוא להם "החיים" אבל זה לגמרי סובייקטיבי. ואז נותנים את השם "החיים" למה שנמצא בתחום האפשרויות, ושכולל גם דברים שהם בסדר גמור אבל לא ממש מגניבים. כמו ניקיון. ואז דברים כמו "מישהו שעושה לי מקלחת" או "מישהו שמלביש אותי" מוגדרים כמידות שהושחתו.

רוזמרין, אני מציעה שאולי הלבשת עמדה מוסרית על משהו שהוא לגמרי סובייקטיבי רק משום שאלו החיים שלך ואת בוחרת להשקיע כספך בדברים אחרים. למשל... חינוך בבית ספר חצי פרטי כדי שילדייך לא יחוו אלימות.
מי שמערכת החינוך הציבורית יקרה ללבו יחשוב שזוהי אם כל חטאת והשחתה של המידות. זה הרי אבסורד, לא?
לדעתי אבסורד. בדיוק כפי שנוכחות מנקה בבית עשויה להשחית את המידות. בתכלס, אין שום קשר בין הדברים. המידות יכולות להיות מושחתות בלי מנקה או איתה. והן יכולות שלא להיות כאלה עם מנקה או בלעדיה.

עוזרת הבית ואני

על ידי אבישג_א* » 02 יולי 2012, 21:01

ומה שחשתי, ולא בפעם הראשונה באתר, שעל אף שטרחתי לכתוב רבות והקדשתי זמן לחשוב על נושא ולהביע אותו בדף מסויים- מגיע אדם שלא טורח לקרוא את כל הדף לפני שהוא קופץ לשאול/לברר/להתווכח ולמעשה מבקש ממני לחזור על דבריי כי אצה לו הדרך.
רוזמרין יקרה, אני אייצג עכשיו את הצד השני
יש כאן המון חומר מרתק באתר, ולעיתים יש תחושה שהכל כבר נכתב ונאמר, לעיתים יש נושאים שמטרידים אנשים או שהם קוראים כאן משהו ורוצים להגיב עליו - אז אפשר להציע שיחפשו באתר ויקראו (ומציעים) ויש מצב שהם ימצאו כבר תשובה לשאלה שלהם או הערה דומה.
הבעיה היא שלא תמיד (ואולי לרוב) יש לנו כוח וזמן להשקיע שעות (וזה שעות) בחיפוש אחר התשובה הספציפית, מה עוד שהרבה פעמים יש תשובות קרובות שכמעט עונות, אבל לא לגמרי, ואז לא נעים לשאול שוב.
מצד שני מרגיז שאנשים קופצים להעיר בלי לקרא ומטריחים כותבים וקוראים למחזר שוב ושוב את הדברים
אני השתדלתי ללכת בדרך האמצע, השקעתי לא מעט זמן בקריאת הדף, נכון, לא קראתי את כולו, אולי גם לא את רובו, אבל קראתי חלקים גדול ממנו. קראתי את ההערות שלך ואת ההשוואות שלך למקלחות למשל ואת ההיבט המוסרי ואת הצד של המעביד וכן הלאה, לא הסכמתי עם הדברים והעליתי אותם. התשובה שלך לא מספקת אותי, כתבתי כבר וכתבתי שוב, ההשוואה לטיפול בילדים לא נכונה נקודה, כי גם בטיפול בילדים אנחנו לוקחים לעיתים עזרה, אפילו אמהות בחינוך ביתי.
ולשאר הדברים שכתבת ושירה כתבה אתייחס בהמשך ב"ה, מעניין אותי הדיון אבל היום ממש הגזמתי עם האתר ועוד לא נגעתי במחקר, אז לילה טוב כולם

עוזרת הבית ואני

על ידי שירה* » 02 יולי 2012, 20:08

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

אם אני אוהבת לקרוא יותר מאשר להתקלח? מאשר להניק? מאשר לשחק עם הילדים?
רוזמרין, עוד משהו בנוגע לדברים שכתבת מזמן. אני חושבת שיש הבדל בין דברים שהם בשר מבשרי, טוסיק, הנקה, ילדים, לבין דברים שהם חומר, כמו בית או נקיון.
נכון, אפשר להוריד את הסטנדרט של הנקיון. גם בעיניי זה רצוי. אלב עדיין, אני מתקשה להבין איך את מחברת בין נקיון של בית, משהו חומרי כל כך, לבין הנקה או טוסיק או ילדים. זה בעצם חיבור ממש שרירותי בנוגע לשאלה מהם החיים ומה לא.
כלומר, למה נקיון כן וחשמל לא? כי מישהו החליט שכל אדם מספיק בנקיון? וכי מישהו החליט שאם אני מבינה במשהו אז הוא גם חלק מהחיים שלי?
אשמח להסבר איך בכלל התחברו לך הדברים מלכתחילה.

עוזרת הבית ואני

על ידי שירה* » 02 יולי 2012, 19:47

רוזמרין, תודה על הדברים. מעלה משהו משלי בתגובה לדברים שלך, שעוררו אצלי הרבה מחשבה.
למה, בעצם, לעשות הרבה ילדים אם קשה לתפקד עצמאית ?
כי לפעמים חושבים שאפשר ואז מגלים שאי אפשר. כי לפעמים הכל בסדר הרבה זמן ואז פתאום מישהו מאבד את העבודה.
אבל מעבר לזה - כי עצמאות היא מושג חמקמק. מהי עצמאות? לכל אחד הגדרה משלו.

למה לגור בבית ענק אם קשה לנקות עצמאית?
כי למישהי כזו נקיון בצורה עצמאית לא נראה מאוד חשוב. יותר חשוב המרחב הגדול והנעים. או החפצים.

למה לחיות ברמת הוצאות גבוהה אם קשה להתכלכל עצמאית? מי יממן לנו? ממי "מגיע" לנו?
לדעתי זו שאלה שונה מאוד מהאחרות ששאלת. אם נגמר לי הכסף סימן שחייתי ביותר ממה שיש לי. וזו בעיה גדולה. אבל אם הצלחתי לממן את כל מה שרציתי מהכסף שיש לי אז הכל בסדר ואין לשפוט אותי על הצרכים שעלו בי או על סדר העדיפויות שלי.

אז ההורים יעזרו כלכלית, ואולי גם בשמירה, והמנקה תעזור בבית, והמטפלת והגנן יעשו את שלהם והעיקר- אני עשיתי מה שבא לי ולא מה שמתאים לסיטואציה.
אני רואה כאן ערבוב של הרבה דברים שונים.
אם להורים יש לעזור כלכלית שיעזרו. ועדיף ברוחב לב, באהבה ובשמחה. למה לא? וגם חברים. כבר כמה פעמים נתתי כסף לחברות כשהיה צריך כי באותה תקופה היה לי ולהן לא. לפעמים הצטערתי על זה אחר כך כי פתאום היה לי פחות. אז מה? כסף זה לא מטרה. ואם למישהו יש הרבה שיחלוק עם הקרובים ללבו שאין להם. לא רואה בזה שום רע. ואם יש הרבה אין גם רע בהסתמכות מוקדמת על כסף כזה. ובייביסיטר? אותו דבר. אם יש מישהו קרוב ששומר בשמחה ונהנה מה רע בזה? ואם נוצרה מערכת יחסים שבה זה ברור שהעזרה הזו ניתנת בשמחה אז מותר להסתמך עליה ולחיות קל יותר. זה רצוי. זה שריד קטן של קהילה ושל עזרה הדדית שכבר פסו מן העולם.
המנקה והגנן זה כבר סיפור אחר. אין שום קשר הכרחי בין העסקתם לבין תפישת מטלות הבית. אני יכולה לתפוש את המטלות כראויות וכחלק מהחיים אבל עדיין לרצות לכלות את זמני על משהו ראוי יותר בעיניי. אם יש לי כסף לשלם על זה הכל בסדר. אם אין לי, ואני חושבת שהשירות הזה מגיע לי, זו בעיה. אם אין לי אני מנקה ברצון בעצמי. ובשמחה. אם יש לי אני משלמת ביד רחבה לאשה אחרת שחפצה בעבודה הזו ומתפנה לדברים אחרים ראויים לא פחות. למשל, לקחת על עצמי עוד עבודה שאני אוהבת, לעסוק שעות ארוכות יותר בתחביב, להיות עוד עם הילדים, לקרוא ספר...

ההתייחסות לדברים הפשוטים של החיים כעבודה וסבל.
כפי שאמרתי, אין כל קשר הכרחי בין התיחסות כזו לבין שכירת מנקה. ממש ממש לא רואה זאת כך. אני מנקה פחות לא כי זה סבל. פשוט כי אני רוצה לעשות בזמן הזה עוד משהו שאני רואה אותו כחלק מהחיים ולדעתי הוא יותר כיף, מעניין, מתגמל, מצמיח מאשר נקיון.

הדרישות המחמירות והולכות מצידנו מרגע שלא אנחנו עושים את הדברים האלה, אלא מי ששילמנו לו.
גם פה, קשר לא הכרחי. אני חושבת שזה עניין של הסתכלות. ואפשר לאמץ הסתכלות אחרת. כזו של נדיבות והודייה לאנשים שצירפנו אלינו לחיים ועושים עבודה כזו אחרת. בלי ציפייה שהם יהיו נהדרים אלא רק בני אדם. ובלי ציפייה שעבודתם תהיה ללא רבב אלא דומה מאוד לזו שהיינו עושים בעצמנו. מי שמאמץ נקודת השקפה אחרת (או פשוט מחזיק בה מאז ומעולם, כמוני) מעסיק אחרים בלי ליפול לאף אחת מן המלכודות שציינת. ומה שיפה לדעתי זה שגם מי שמועסק על ידי בעלי השקפה כזו מתנהל אחרת לגמרי בתוך המערכת הזו. קצת כמו במשפחה במקום כמו בעולם של עבודה ויחסי עבודה.

אני מסכימה עם הרבה דברים שכתבת, רוזמרין. הדבר שאני נוגעת בו הוא ההנחה המובלעת שהמצב שבו נמצאים רוב האנשים בהקשר הזה הוא תוצר טבעי ווודאי של העסקה כזו. לדעתי הוא לא.

עוזרת הבית ואני

על ידי רוזמרין* » 02 יולי 2012, 18:16

אבישג, אני אשמח לענות על דברים חדשים שצצים. זו גם הזדמנות טובה בשבילי לבדוק את עצמי האם השתנה משהו בגישה שלי לעניין. משפחה מרובת ילדים זו אכן דילמה שלא הועלתה קודם לכן (כן הועלו בעיות זמניות או כרוניות של מחלות, תאומים, שמירת הריון וכו') אז אני מתייחסת לזה. לעומת זאת, השאלה "אם זה עושה טוב למישהי אז למה לא?" כבר הועלתה לא פעם ותוכלי למצוא מחשבות בנושא לאורך השנים. אגב, אני יודעת שאני נקראת לפעמים כגסת רוח ויש שנפגעים ממני. צר לי על כך וזו לא כוונתי אבל אני מנסה לומר את מה שאני חשה. ומה שחשתי, ולא בפעם הראשונה באתר, שעל אף שטרחתי לכתוב רבות והקדשתי זמן לחשוב על נושא ולהביע אותו בדף מסויים- מגיע אדם שלא טורח לקרוא את כל הדף לפני שהוא קופץ לשאול/לברר/להתווכח ולמעשה מבקש ממני לחזור על דבריי כי אצה לו הדרך. ואני זו רק דוגמא קטנטנה. אני מניחה שלבשמת או יונת או אורנה או עירית יצא לענות על אותן שאלות, באותו דף, פי כמה וכמה ממני, רק כי לא טרחו לקרוא אותו בשלמותו.
אז אולי הן לא מתוסכלות מכך ואולי הסבלנות והסובלנות שלהן גדולה בהרבה משלי. אני מתוסכלת מכך. לא אישית כלפייך, רק מקווה שתביני את מה שקשה להעביר באינטרנט (תחושות, אינטונציה).

אז עכשיו אני חושבת על משפחה עם הרבה ילדים....
למה, בעצם, לעשות הרבה ילדים אם קשה לתפקד עצמאית ? אם קשה למצוא זמן לכל ילד ולהתבונן בו ובצרכיו? אם אי אפשר לעשות דברים אחרים?
או, למה לגור בבית ענק אם קשה לנקות עצמאית? או למלא את הבית בחפצים עד שאי אפשר לנקות מהר וסביר?
או, למה לחיות ברמת הוצאות גבוהה אם קשה להתכלכל עצמאית? מי יממן לנו? ממי "מגיע" לנו?

הדוגמאות האלה, בעיניי, משקפות קבלת החלטות מסוג "זה מה שטוב לי" (במובן של "זה מה שמתחשק לי") ואי לקיחת אחריות אישית על כך.
אז ההורים יעזרו כלכלית, ואולי גם בשמירה, והמנקה תעזור בבית, והמטפלת והגנן יעשו את שלהם והעיקר- אני עשיתי מה שבא לי ולא מה שמתאים לסיטואציה.

אתן לך דוגמא מעצמי. בעלי ואני עוזבי קיבוץ. זה אומר שיצאנו בלי פרוטה לדרכנו והיינו צריכים להיבנות לבד. למצב כזה לא התאים (שימי לב, זה הרבה):
יותר משני ילדים, חוגים לילדים, רכב בן פחות מעשר, נסיעות לחו"ל, נופש במלון, סיורים במוזיאונים, הצגות וסרטים יותר מפעם בשנה, בגדים חדשים מדי עונה, קניית רהיטים ובטח עוד כמה דברים ששכחתי.

למה שני ילדים? כי שנינו חייבים לעבוד במשרות מלאות, ובזמן הפנוי צריך שיהיה זמן לכל ילד וגם לכל הדברים האחרים.
למה ההצטמצמות בהוצאות? כדי שנוכל לשלם את הסכום שדרשו מאיתנו בבי"ס החצי פרטי שאיפשר להם לא לחוות אלימות (כן, כי מסננים ילדים כאלה).

אבל כל זה הוא בגדר תוספת והרחבה לדברים שהעליתי לפני כן. הבילבול בין עבודה לחיים, ההתייחסות לדברים הפשוטים של החיים כעבודה וסבל, הדרישות המחמירות והולכות מצידנו מרגע
שלא אנחנו עושים את הדברים האלה, אלא מי ששילמנו לו (בית מבריק, ילדים מחונכים, הצלחה במבחנים, גינה לתפארת קנאת השכנים וכו').

עוזרת הבית ואני

על ידי שירה* » 02 יולי 2012, 17:54

האם את מצפה שאני או חבריי לדעה נחזור במיוחד בשבילך על ההסבר?
רוזמרין, מי אמר משהו על ציפיות? אבישג הלכה להזמין אותך לדיון במיוחד? מה את רוצה ממנה?

סתם חומר למחשבה - כשאת כותבת ככה יש סיכוי קטן שמישהי שדווקא כן בא לה לחזור על הדברים שלה תענה. כי מה, היא פראיירית של אבישג?
למה לא להשאיר את זה פתוח ולתת למי שרוצה לענות?
בכלל, אני חושבת קצת כמו אבישג, שמהחזרות יוצאת התקדמות. יש הרבה דברים שכתבתי באתר יותר מפעם אחת וכל פעם שניסחתי מחדש יצא לי קצת אחרת. גם כי הייתי במקום אחר וגם כי הניסוח לפעמים שינה לי את הדעה או חידד אותה. ולפעמים זה העמיד אותי מול כותבת אחרת ויצא דיון שונה לגמרי מהמקורי. אני בעד חזרות. ומי שלא רוצה לחזור על עצמה שפשוט... לא תעשה את זה.

ואלה, רוזמרין, בחיי, איזו תגובה מבאסת. זה בעצם מה שרציתי להגיד.

עוזרת הבית ואני

על ידי אבישג_א* » 02 יולי 2012, 16:45

ציינת שקראת את רוב הדף, אז מדוע את שואלת כשכבר ניתנו הסברים להתנגדויות במשך שנים? אפילו השאלה שלך כבר נשאלה. האם את מצפה שאני או חבריי לדעה נחזור במיוחד בשבילך על ההסבר?
  1. ציינתי שקראתי חלק גדול מהדף - אין זה אומר שאת רובו
  2. את ותיקה ממני באתר ואמורה לדעת שאין סוף דיונים חוזרים על עצמם בוראיציות שונות ע"י שואלים שונים, משהו תמיד מתחדש, אחרת אפשר היה לסגור את האתר, כידוע "אין חדש תחת השמש". והגישה הזו אגב, שהדברים כבר נאמרו, היא שמונעת כאן דיונים חדשים ומרתקים.
  3. הבאתי שאלות ותשובות שהועלו כאן ואותי לא סיפקו.
ואם היא בוחרת להביא הרבה ילדים עד שאין אפשרות לתפקד, מדוע שזה יגמר בנקיון? זה גם נורא מסובך לשחק איתם, להחליף להם,לטייל איתם, להאכיל אותם, לקלח אותם... - אם לא שמת לב, אמהות, גם בחינוך ביתי, לוקחות עזרה גם בטיפול בילדיהם, נדיר מאוד למצוא מישהי שאף פעם לא לוקחת עזרה עם הילדים שלה (גם במקלחות, גם לטייל איתם, בהחלט, לא יודעת איך את גידלת את ילדייך). על כך ציינתי כבר שהדוגמאות שהבאת ממש לא מספקות אותי, כנ"ל הדוגמא הנוכחית שלך.
  1. אם מעיקות עלייך שאלותיי, בכיף, את מוזמנת להתעלם מהן, אל תטריחי את עצמך, בטח לא באופן שענית קודם.

עוזרת הבית ואני

על ידי רוזמרין* » 02 יולי 2012, 14:58

אני לא מבינה מה נטפלתם דווקא לתחום עוזרות הבית
כי זה דף על עוזרת בית. אבל את בהחלט יכולה לקחת את זה למחוזות אחרים.

מי שמחזיקה עוזרת פעם בשבוע, הרי לא מדובר בעובד על בסיס יומי שהולך ומנקה אחריהם
הרבה מאד מהמעסיקים מתרגלים לא לעשות המון דברים, כי העוזרת מגיעה פעם בשבוע. מנסיוני, זה יכול להגיע עד לכלים בכיור במשך שלושה ימים וסימני צואה בשירותים ואפילו כתמי מיץ וקפה על הרצפה שמחכים לגואל.

היא לא מצליחה להתמודד עם הבית ועם שישה ילדים וכשהיא יכולה היא לוקחת קצת עזרה
גם על זה דובר למעלה. שישה ילדים זה חתיכת מציאות לא קלה. אם כולם עדיין קטנים ולא יכולים להיות שותפים בנקיון ושמירתו, ברור שצריך עזרה. האם העזרה תימשך גם כשהגדולים יהיו גדולים? אז זו כבר לא עזרה בעיניי. זה אותו פינוק שלא אחזור עליו כרגע (ואני יודעת שלא כולם חושבים כמוני, לא צריך לפתוח מחדש בויכוח, כל הדעות כבר רשומות למעלה).

ואם היא בוחרת להביא הרבה ילדים עד שאין אפשרות לתפקד, מדוע שזה יגמר בנקיון? זה גם נורא מסובך לשחק איתם, להחליף להם,לטייל איתם, להאכיל אותם, לקלח אותם...

ועדיין, אם זה עושה טוב למישהי, למה לא ?
ציינת שקראת את רוב הדף, אז מדוע את שואלת כשכבר ניתנו הסברים להתנגדויות במשך שנים? אפילו השאלה שלך כבר נשאלה. האם את מצפה שאני או חבריי לדעה נחזור במיוחד בשבילך על ההסבר?

עוזרת הבית ואני

על ידי יעל_ג* » 02 יולי 2012, 13:53

שמחה לספר שזו גם ההזדמנות שלנו - המעסיקים עוזרות בית - להיות מעבידים הוגנים. החודש - חודש יולי - הוא זמן תשלום ההבראה והחופשה השנתיים ואני על ששפר מזלי בחיקי ואני יכולה לשמור על חוקי עבודה הוגנים ולשלם זאת לעוזרת הנאמנה שלנו שעובדת אצלנו כבר שמונה שנים. לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיה.

עוזרת הבית ואני

על ידי אבישג_א* » 02 יולי 2012, 13:47

קראתי חלק גדול מהדף, לא היום, ויש לי מס' תהיות שלא מניחות לי, אז הנה הן עולות

אני לא מבינה מה נטפלתם דווקא לתחום עוזרות הבית

אם נתייחס לצד העובד, עוזרת בית פרטית (לא דרך חברות קבלן זוועתיות) מרוויחה יפה יחסית (לעבודה שחורה), גמישה בשעות, מנהלת של עצמה (נכון, היא צריכה להתחשב בבקשות של המעבידים ועדיין יש לה גמישות רבה בבחירת השעות).
וכבר כתבת רוזמרין, אי שם למעלה, שזו לא עבודה רעה בכלל
אם כבר צריך לצאת נגד עובדי קבלן שעובדים בתנאים מזעזעים ממש, הופתעתי שמישהי כתבה כיבכול בחיוב על חברות קבלן שמנקות, ממש הזוי מבחינתי.

לגבי הצד של המעביד, קראתי את הדוגמאות על כך שניקיון זה חלק מהחיים כמו שמתקלחים למשל
אני לא מסכימה, גם בטיפול בילדים אנחנו לוקחים עזרה, אפילו אמהות בחינוך ביתי, חלקן או רובן נעזרות לעיתים בשמרטפית
אני כן חושבת שזה בעיקר התפקיד שלנו, אבל מי שמחזיקה עוזרת פעם בשבוע, הרי לא מדובר בעובד על בסיס יומי שהולך ומנקה אחריהם, עדיין עיקר העבודה על בני הבית ולקבל עזרה לעתים נחוץ ואף הכרחי, אני לא מבינה איזה פגם יש בכך.
יש הבדל גדול מבחינתי בין להעסיק מישהו שכל היום מנקה אחרי המעביד (כמו לקחת מטפלת לרוב היום לילדים או לשלוח אותם למסגרות מלאות) לבין לקחת עוזרת פעם בשבוע (ולהעזר במטפלת מדי פעם)

לגבי מעמדות : בחברה שבה אני חיה עזרה בניקיון ממש לא קשורה למעמדות, יש לי חברה שמצבם הכלכלי על הפנים, אני אישית עזרתי לה כלכלית יותר מפעם אחת, היא לא מצליחה להתמודד עם הבית ועם שישה ילדים וכשהיא יכולה היא לוקחת קצת עזרה (פעם בשבוע שבועיים). אני דווקא חשבתי בעבר לעבוד קצת בניקיון (יותר במוסד ולא בבתים), זו עבודה גמישה עם שכר טוב יחסית לעבודות שחורות אחרות. באופן תיאורטי יכלתי גם לעבוד אצלה כשמצבי הכלכלי טוב בהרבה משלה.
יש חברות שזה עניין של מעמדות אבל זה ממש לא מצב מחייב, היא לא משרתת היא נותנת שירות בדיוק כמו המטפלת והחשמלאי (וגם על כך כתבו כבר למעלה)

ורק להבהיר, לנו אין מנקה, גם אם היה לי כסף לכך לא הייתי לוקחת, אני אוהבת את עבודות הבית, יש לי עזרה מצד בעלי והילדים והמחשבה שמישהי תחטט לי בבית דוחה אותי ממש. ועדיין, אם זה עושה טוב למישהי, למה לא ?

עוזרת הבית ואני

על ידי רוזמרין* » 20 יוני 2012, 16:28

הי, לא ראיתי את זה, ורד. שמחה בשמחתך.
רק רציתי להגיד שמי שהתחיל עם זה היה בחור בשם ירון. עד שקראתי את דבריו לא הצלחתי להבין את ההתנגדות הפנימית שלי לעניין. מה ששיתופי אינטרנט יכולים לעשות לנו זה דבר נהדר.

עוזרת הבית ואני

על ידי פלוני_אלמונית* » 20 יוני 2012, 15:08

ואני לא יכולה בלי עוזרת הבית שלי :-)

עוזרת הבית ואני

על ידי ורד* » 17 יוני 2012, 15:31

הדף הזה מלווה אותי כבר בערך שנתיים...הפסקנו להעסיק מנקה, הפסקנו להעסיק גנן. המשפטים ששכנעו אותי להפסיק את העזרה היו בעיקר המשפטים של רוזמרין

סוג העניינים שאדם אמור לעשות לעצמו, לביתו ולילדיו ל ב ד.
חושבת שנקיון שייך לחיים ולא לעבודה.
אם היה לי חשוב בשביל עצמי בית מבריק, אז הייתי מקדישה לכך את הזמן הראוי...

זה חשוב לי, אז שיניתי סדרי עדיפויות. למדתי הרבה מהדפים פליי ליידי ו מאותגרת אירגון הבית. הילדים התחננו שאפסיק להעסיק מישהי שמנקה, הם מעדיפים לסדר ולנקות (והם עושים את זה יפה מאד :-)). מאשר שמישהי שאינה מבני הבית תגע להם בדברים האישיים שלהם בחדרים שלהם. גם בן זוגי מעדיף לנקות, ולא לשלם למישהי זרה (לדעתו, והאמת גם לדעתי, הוא מנקה לא פחות טוב ממנה, ובמקרים רבים יותר טוב ויותר יסודי ממנה).

חששתי שיפריע לי שהבית אף פעם לא מבריק כולו בבת אחת, כי אין לי/לנו כוחות לנקות את כולו בבת אחת, אבל ברגעים המעטים שאני מרגישה חוסר נחת מכך, אני חוזרת למשפטים של רוזמרין ובכלל קוראת את הדף ומרגישה משוחררת. השתחררתי מהתמכרות לנקיונות של מישהי זרה :-)

<רוזמרין - תודה!>

עוזרת הבית ואני

על ידי אמא_נמרה* » 18 אוקטובר 2011, 13:18

ממש לא.
לא רוצה אף משרתת או עבד, רק עבודה בשכירות בשכר הוגן, ומעדיפה להעסיק את אזרחי המדינה ולא עובדים מבחוץ.

עוזרת הבית ואני

על ידי שאלה* » 18 אוקטובר 2011, 10:34

שאלה- אם עכשיו היה יוצא חוק שאומר שעובדים זרים יכולו לשמש כמשרתות ועבדים כאן בארץ בעבודות הבית וכדומה האם הייתם מעסיקים אותם כעת?

עוזרת הבית ואני

על ידי פלוני_אלמונית* » 05 אוקטובר 2011, 11:14

שאלה חדשה - 1. מישהי קראה את הספר the help ?
האם זה גרם לכן תובנות לגבי הסוגיה של עוזרת הבית ואני?

עוזרת הבית ואני

על ידי אילה_א* » 23 פברואר 2011, 21:53

אין מה להשוות בין עובדי בית באפריקה שאם לא מעסיקים אותם ימותו ליטרילי ברעב
לבין אנשים שעובדים בנקיון בישראל
ובכל זאת הגישה ההיא בעייתית (על אף נכונותה) משום שהיא מקבעת את מצבם של העניים באפריקה בתור עניים
אני חושבת שהבעיה האמיתית עם העניין מורכבת מזה שעובדי הנקיון בישראל הם לרוב לא אנשים שזה מקצועם אלא סתם משהו מזדמן ולכן אין אליו הרבה כבוד
ומנגד אני זוכרת משפחה שעבדתי אצלה בטיפול בילדים שהיו משאירים את הבית ברמות טינופת שלא יאמנו (אפילו על ידי ג'יפאית כמוני) כי מחר או מחרתיים המנקה באה
שזה פשוט גועל נפש מחריד
תמיד הייתה עוברת לי המחשבה לצלם את כל הליכלוך והכיור המלא בכלים מטונפים והמטבח עם כתמים וג'וקים מגעילים שמחכים לעוזרת ולפרסם באתר שפירסם תמונות של הדירה הזאת בתור אחת הדירות היפות בישראל עם צילום של הזוג היפה הנקי המטופח עומד בדירה הנקיה היפה המטופחת שלו
ורק אני ידעתי שהם הכי מלוכלכים ליכלוך ששום מנקה לא יכול לנקות

עוזרת הבית ואני

על ידי א_ל_ה* » 23 פברואר 2011, 19:46

יש גם סדרה של הספרים על הבלשית. גדול חבל"ז. כלומר מוסרט.

עוזרת הבית ואני

על ידי שגית_רי* » 20 פברואר 2011, 15:00

אגב במה עוסק הספר ולמה הוא נקרא כפי שהוא נקרא?

הספר הוא חלק מסדרת ספרים שנקראת "סוכנות הבלשיות מס 1" והגיבורה שלהם היא מא ראמוצוואה, אשה אפריקאית מבוצוואנה, בלשית פרטית ובעלת סוכנות בילוש.
אבל הספרים הם לא ספרי מתח ובילוש אלא בעיקר על התרבות האפריקאית ועל אפריקה והנשים באפריקה ממבט ממש אוהב ומכבד. וכתב אותם גבר שיש לי הרגשה שהוא לבן (רגע, בדקתי, כן, הוא לבן ממוצא סקוטי שנולד וגדל באפריקה). ספרים מקסימים.
ולמה הספר שהזכרתי נקרא "דמעות של ג'ירפה" זה כדאי לקרוא כדי לדעת...(וגם כי אני לא זוכרת הכל ולא רוצה להרוס הפואנטה..)

עוזרת הבית ואני

על ידי מצ'רה* » 20 פברואר 2011, 09:22

"סוכנות הבלשיות מס 1" של מק'קול סמית אלכסנדר. (ספרים מעולים!)
נכון!

עוזרת הבית ואני

על ידי פלוני_אלמונית* » 19 פברואר 2011, 23:33

_בכל מקרה -
הדף הזה הזכיר לי משהו שקראתי בספר "דמעות של ג'ירפה" מתוך הסידרה "סוכנות הבלשיות מס 1" של מק'קול סמית אלכסנדר. (ספרים מעולים!)
בבוצוואנה, מא ראמוצווה וארוסה, מר ג'י.אל.בי מטקוני חונים מול בית של אדם בעל פרנסה מסודרת (פרופ' באוניברסיטה) ורואים שהגינה והבית שלו מוזנחים ולכן ברור שהוא לא מעסיק עוזרת בית וגנן.
שניהם מסכימים שמדובר כאן באדם מאד אנוכי, כי אם יש לאדם היכולת, חובתו המוסרית היא לאפשר תעסוקה ופרנסה לעוד אנשים - להעסיק עוזרת בית וגנן._

תותחית.
אהבתי.
יותר חזק מכל הנסיונות הפילוספיים להסביר.י


אגב במה עוסק הספר ולמה הוא נקרא כפי שהוא נקרא?

עוזרת הבית ואני

על ידי שגית_רי* » 19 פברואר 2011, 21:21

קראתי חלקים מהדיון, לא את כולו..
והייתי עוזרת בעברי. לא התלהבתי מהחדירה לפרטיות של האנשים שהגעתי אליה מתוקף עבודתי ולא חושבת שהייתי רוצה לאפשר כזו חדירה לפרטיות שלי אבל אין לי ענין עקרוני עם עוזרות בית, בעד או נגד.

בכל מקרה -
הדף הזה הזכיר לי משהו שקראתי בספר "דמעות של ג'ירפה" מתוך הסידרה "סוכנות הבלשיות מס 1" של מק'קול סמית אלכסנדר. (ספרים מעולים!)
בבוצוואנה, מא ראמוצווה וארוסה, מר ג'י.אל.בי מטקוני חונים מול בית של אדם בעל פרנסה מסודרת (פרופ' באוניברסיטה) ורואים שהגינה והבית שלו מוזנחים ולכן ברור שהוא לא מעסיק עוזרת בית וגנן.
שניהם מסכימים שמדובר כאן באדם מאד אנוכי, כי אם יש לאדם היכולת, חובתו המוסרית היא לאפשר תעסוקה ופרנסה לעוד אנשים - להעסיק עוזרת בית וגנן.

עוזרת הבית ואני

על ידי דלית_ב* » 17 פברואר 2011, 08:36

ניצן, אני חושבת שאולי עדיף שאני אמקד מה מעניין אותי-
איך מתאפשר להם כלכלית לעבוד מעט שעות ולעסוק בתחביבים יקרים (סירות, אופנים, סוסים, ציוד לבנית בית וכו')?
איך הקשר שלהם עם הטבע?

אבשו קורא לי, תיכף יוצאים לטיול :-)

עוזרת הבית ואני

על ידי דלית_ב* » 17 פברואר 2011, 07:56

ניצן, ספרי עוד בבקשה.

מבחינתי ניקיון, זה סעיף תחת תחום "תחזוקה". חלק מאוד גדול מהתחום הזה וגם כזה שיש בו המון "שוטף".
מה אם הייתי שוכרת מישהי לבוא לבצע תיקונים, שרברבות, נגרות וכד' על בסיס קבוע?

רגע. בעצם הכי מגניב זה צוות תחזוקה.
תמיד ידעתי שאפשר לעשות מאיתנו עסק

עוזרת הבית ואני

על ידי דלית_ב* » 17 פברואר 2011, 07:42

האם יש כאן אחת שהייתה רוצה להיות עוזרת בית אם הייתה לה אפשרות להרוויח עשרה או עשרים אחוז פחות לשעה ובמקום זה לעשות שימוש בכישורים המיוחדים שלה?
אני אני! (עוד לא קראתי את ההמשך אחרי המשפט הזה, הוא דרש פיתוח מיידי. וקיבל.
רק להחליף מילה אחת וזה די החלום שלי. לפחות חלק משמעותי בו. חלק מהכישורים המיוחדים שלי, הם לנקות ולסדר בתים שחיים בהם אנשים שאני אוהבת, בין השאר כי אני מרבה לבקר אנשים ויוצא שגם אני משתמשת בבית שלהן בעצמי :-)
אצל אמי זה מה שאני עושה כבר שנין (יצא :בטעות" אני לא מתקנת). אני אגב לא רוצה לקבל תשלום בכסף. כסך יש לי. אני מעדיםה שיחה טובה ואוכל מזין (לצד זכות שימוש מוגבלת בחפצים בסיסים - מזרון, שמיכה, נעלי בית וכד'). יותר נוח ונעים לי בחיים כשהצורך שלי בלקחת חלק בטיפוח הבית (שאינו שלי), היה מתקבל בקלות.
כסף משלמים לאנשים אחרים כשרוצים באופן שגרתי, קבוע. כדי לקבוע פגישה.

חוזרת לקרוא את ההמשך.

עוזרת הבית ואני

על ידי עוברת_אורח* » 17 פברואר 2011, 07:39

הכל שייך לחיים. למה אני לא יכולה לבחור מה אני עושה בחיים שלי ומה אני מעבירה למישהו אחר?

תראי, אני מבינה את זה שאת רואה בעייה בזה שאנשים נמצאים "בעבודה" ובגלל זה אין להם זמן לחיים, כולל כל מה שהם עשויים לכלול. אני גם מבינה את זה שחשוב לדעת לעשות את הדברים, כדי שאם תצטרך-תדע (וזה גם בהקשר של חינוך ילדים). אני רק לא מבינה למה ספציפית נקיון הוא חלק כל כך בלתי נתן להפרדה מהחיים שלא טוב ולא נכון שמישהו אחר יעשה אותו.

(אני מקווה שאת לא קוראת אותי בטון תוקפני או משהו. אני באמת מנסה להבין מה העקרון שעומד מאחורי הדברים שלך)

עוזרת הבית ואני

על ידי רוזמרין* » 17 פברואר 2011, 07:17

אם אני אוהבת לקרוא יותר מאשר לנקות
אם אני אוהבת לקרוא יותר מאשר להתקלח? מאשר להניק? מאשר לשחק עם הילדים?

למה זה פסול ולא מוסרי
בכלל לא מדרגת את זה. רק חושבת שנקיון שייך לחיים ולא לעבודה, זה הכל.

עוזרת הבית ואני

על ידי עוברת_אורח* » 17 פברואר 2011, 03:39

אני מצטערת, רוזמרין, אני לא מבינה.
אם אני אוהבת לקרוא יותר מאשר לנקות, אם אני אוהבת לבשל יותר מאשר לתפור, אם אני אוהבת לגדל ירקות יותר מאשר לתלות כביסה - מה רע בזה שאני אעשה את מה שאני אוהבת ולא את מה שאני לא אוהבת? למה זה פסול ולא מוסרי?

עוזרת הבית ואני

על ידי ניצן_אמ* » 16 פברואר 2011, 21:28

_לא מספיק נקי
זו עבודה שאני לא אוהבת
זה מפנה לי זמן לדברים אחרים
אנחנו מרוויחים מספיק כדי לשלם למישהו אחר.
אין חלוקה בנטל עם הבן זוג_
חחח. חחח ושוב חחח.
אני לא ברוב. שוב. :-D


ניצן, הם גם משתתפים בגידול הילדים, בבישול ובנקיון?
הם מושלמים. מה נראה לך? גם, וגם, וכרגע, הם בונים בית. אני, אם היו בונים לי בית בידיים, בזמן כזה קצר, אולי לא הייתי לחוצה תחת שיבשלו לי בשנה הזו. ככה נראה לי.

עוזרת הבית ואני

על ידי בשמת_א* » 16 פברואר 2011, 17:50

רוב אלה ששוכרות עוזרת עושות את זה לא בגלל שהן בשמירת הריון (איך הזכרון שלי, הא?)
אחלה! (-:

_לא מספיק נקי
זו עבודה שאני לא אוהבת
זה מפנה לי זמן לדברים אחרים
אנחנו מרוויחים מספיק כדי לשלם למישהו אחר.
אין חלוקה בנטל עם הבן זוג_
תראי: "לא מספיק נקי" זה הרבה פעמים "אם אנקה יותר זה יהיה על חשבון הילדים ואני לא עומדת בעומס אז אני צריכה עזרה"; "אין חלוקה בנטל עם בן הזוג" זה "אני לא יכולה לעשות הכל לבד, אני לא עומדת בעומס אז אני צריכה עזרה". את מסכימה איתי שחלק מאלה שכתבו את זה גם ככה, פשוט לא עומדות בעומס?
אמא לארבעה בחינוך ביתי שרוצה גם לאפשר להם חופשיות ו-גם להתייחס אליהם ו-גם להאכיל אותם ו-גם להסיע אותם וגם וגם וגם - איפה היא תחפש הקלה לעומס שלה?
כל אחת מחפשת את ההקלה והעזרה במקום אחר. הכרתי פעם מישהי שלקחה בייביסיטר כדי שהיא תוכל לשטוף את הבית בזמן שהבייביסיטר לוקחת את הילדים לגן שעשועים...

עוזרת הבית ואני

על ידי רוזמרין* » 16 פברואר 2011, 17:06

הם בונים במו ידיהם בית בהרים (זה היה באלפים) בית ענק, שתי קומות, מבודד ועשוי סוף הדרך, בארבע ידיים ופחות משנה. אנשים שרוכבים יום יום על הסוסים שרועים אצלם בחצר אחרי שהם חוזרים מהעבודה המשרדית שלהם.
ניצן, הם גם משתתפים בגידול הילדים, בבישול ובנקיון?
אני מכירה מישהו שמתנדב במד"א, ביחידת חילוץ ובמשטרה. אם נשאר לו זמן פנוי, הוא הולך לדוג. המשימות הביתיות לא מעניינות אותו ולתחושתי, הוא "בורח" מהבית כדי לא לעזור. אבל הבריחות שלו הן מהסוג שכולם מתפעלים מהן אז מה כבר אשתו יכולה לומר?

עוזרת הבית ואני

על ידי רוזמרין* » 16 פברואר 2011, 17:02

או שרוזמרין פשוט השתכנעה ושינתה את דעתה ואני לא הבנתי?
בשמת, את מסכימה איתי שלנגב את הטוסיק ולהתקלח זה חלק מהחיים ולא עבודה? אם כן, אז נכון שיש מצבים בהם צריך עזרה חיצונית כי האדם לא יכול בעצמו? אז ככה מבחינתי זה נקיון הבית והבישול. חלק מהחיים שלפעמים צריך עזרה.

בשיחות כאן, לאורך השנים, רוב אלה ששוכרות עוזרת עושות את זה לא בגלל שהן בשמירת הריון (איך הזכרון שלי, הא?), שברו רגל, ילדו שלישיה, או הגיעו לגיל זיקנה. כך לפחות הן טוענות.
הסיבות שראיתי כאן (ובעולם האמיתי) הן:
לא מספיק נקי
זו עבודה שאני לא אוהבת
זה מפנה לי זמן לדברים אחרים
אנחנו מרוויחים מספיק כדי לשלם למישהו אחר.
אין חלוקה בנטל עם הבן זוג

זה יותר מובן עכשיו?

עוזרת הבית ואני

על ידי גוונים* » 16 פברואר 2011, 15:57

די, ניצן... עוד?

(אבל למה בלי שמות? ככה לא נדע איך קוראים לחלומות שלנו (-: )
(טוב, אולי אפשר לנסות לנחש...)

עוזרת הבית ואני

על ידי בשמת_א* » 16 פברואר 2011, 15:51

חשבתי שזה מה שהיא אמרה, לא? לא הבנתי נכון?
רוזמרין דיברה על זה שכל אדם צריך לעשות את זה בעצמו, לא?
כלומר, היא לא הצדיקה את השימוש בעוזרת בית.
אבל ברגע שהיא מקבלת, ש"יש מצבים בהם כמות הטיפול המוטלת על אדם אחד אינה פרופורציונלית ליכולתו" - מכאן נובע (לפי ההגיון שלי) שהיא כן מצדיקה היעזרות בעוזרת בית במקרים שתוארו כאן בדף (לא ניצול ולא משרתים אלא עזרה בתשלום).
או שרוזמרין פשוט השתכנעה ושינתה את דעתה ואני לא הבנתי?

עוזרת הבית ואני

על ידי ירח_לבן* » 16 פברואר 2011, 15:14

אילו לא יכלת, כלכלית, לשכור מנקה- האם היית עדיין מלאת דרישות כלפי הסטנדרט?
אני באופן אישי הייתי מוותרת על כמות גדולה מהאוכל, רכב, איזור מגורים...בקיצור הכל, לפני שהייתי מוותרת על עוזרת.

ניצן, זה התיאור שלך היה אכזרי משהו... טוב, רגע, הבן שלי מחכה לי בחוץ עם הסוס, רצה לדהור. יאללה בי.

עוזרת הבית ואני

על ידי ניצן_אמ* » 16 פברואר 2011, 14:15

_יש מצבים בהם כמות הטיפול המוטלת על אדם אחד אינה פרופורציונלית ליכולתו.
אבל רוזמרין, זה בדיוק המצב אצל (חלק מ)אלה שבוחרים להעסיק עוזרת - הם מרגישים שכמות הטיפול המוטלת עליהם אינה פרופורציונאלית ליכולתם, ולכן זקוקים לעזרה בתחום הזה_
חשבתי שזה מה שהיא אמרה, לא? לא הבנתי נכון?

עוזרת הבית ואני

על ידי בשמת_א* » 16 פברואר 2011, 14:01

די, ניצן... עוד?

עוזרת הבית ואני

על ידי בשמת_א* » 16 פברואר 2011, 13:54

יש מצבים בהם כמות הטיפול המוטלת על אדם אחד אינה פרופורציונלית ליכולתו.
אבל רוזמרין, זה בדיוק המצב אצל (חלק מ)אלה שבוחרים להעסיק עוזרת - הם מרגישים שכמות הטיפול המוטלת עליהם אינה פרופורציונאלית ליכולתם, ולכן זקוקים לעזרה בתחום הזה 0-:

לכן אני ממש מסכימה עם בשמת.
או שלא הבנתי מה את אומרת או שיש כאן בלבול...

עוזרת הבית ואני

על ידי ניצן_אמ* » 16 פברואר 2011, 13:39

טוב, אז בלי לנקוב בשמות מקומות, הייתי במקומות שבארבע כבר כולללללם בבית (כולל בעלי החנויות) הולכים לאכול יחד, ולבלות יחד את הערבים, שבכל סופשבוע לא עוברות 10 דקות שלא רואים משפחות גוררות סירות לאגמים כדי לבלות יחד בפיקניקים על המים, במקומות שיש בהם בתי ספר יסודיים ומעלה למדריכי פעילות חוץ (קצת לומדים עיוני, אבל מלא בחוץ, על אפניים, בסירה, צונחים ומה לא... מהמם) במקומות מושלגים שאנשים יוצאים בהם יום יום עם הילדים לפעילות חוץ, הליכות, שיט, דיג, קטיף וכו'
במקומות שבהם לכולם יש תחביבים רציניים ופנאי לעסוק בהם. יש. נשבעת.
פגשתי איש צעיר ואבא שלו שאחרי בהם חוזרים הביתה מהעבודה (האבא יצא לפנסיה מאד מוקדמת, הבן עובד עד 3 כל יום) הם בונים במו ידיהם בית בהרים (זה היה באלפים) בית ענק, שתי קומות, מבודד ועשוי סוף הדרך, בארבע ידיים ופחות משנה. אנשים שרוכבים יום יום על הסוסים שרועים אצלם בחצר אחרי שהם חוזרים מהעבודה המשרדית שלהם.

עוזרת הבית ואני

על ידי רוזמרין* » 16 פברואר 2011, 10:53

חיים. חיים. לא ייאמן איזה חיים.
תפרטי בבקשה... קשה לדמיין איך נראים חיים כאלה. כמה שעות? מה אחרי העבודה? איך השיתוף?
ראוי שזה ייכתב כאן ועוד אנשים יוכלו לקבל רעיונות איך אפשר אחרת. לפעמים אנחנו כל-כך רגילים לצורת חיים מסויימת שאפילו לא עולה על קצה חוטמנו שאולי כדאי לבחון אותה מחדש.

עוזרת הבית ואני

על ידי ניצן_אמ* » 16 פברואר 2011, 10:45

חיים. חיים. לא ייאמן איזה חיים.

עוזרת הבית ואני

על ידי רוזמרין* » 16 פברואר 2011, 10:41

רוזמרין, עכשיו את לי מובנת לגמרי
אנחת רווחה.

יש מקומות רבים (!!) בעולם המערבי שבהם עובדים באופן שפוי.
איפה? כמה שעות ביום? ואותם ברי מזל- האם הם זוכרים לחיות את החיים או שבזמן הנותר הם קונים דברים ורואים טלוויזיה?

עוזרת הבית ואני

על ידי ניצן_אמ* » 16 פברואר 2011, 10:17

יש מצבים בהם כמות הטיפול המוטלת על אדם אחד אינה פרופורציונלית ליכולתו.
אילולא היה זה כה תלוש, את זה הייתי מגריינת.

יש מקומות רבים (!!) בעולם המערבי שבהם עובדים באופן שפוי.

רוזמרין, עכשיו את לי מובנת לגמרי. @}

עוזרת הבית ואני

על ידי רוזמרין* » 16 פברואר 2011, 10:12

קו ההשפלה לא עובר בסוג העבודה אלא במשפיל, שזה, תמיד יהיה מי שמרגיש את עצמו מעל מישהו אחר, יהא זה זונה או עוזרת בית.
לגמרי מסכימה איתך. אני בכלל לא חושבת שהעבודה הזאת משפילה. אני גם לא מדברת על הצד של העוזרת.
שוב, הטענה שלי היא לגבי המחשבה ששטיפת רצפות או החלפת נורה או פתיחת סתימה בכיור הן עבודות ולא חלק מהחיים. מצד שני, אם היתה נולדת לי שלישיה, בטוח שהייתי צריכה עזרה גם עם אמבטיות ובילוי עם התינוקות. זאת אומרת שיש מצבים בהם כמות הטיפול המוטלת על אדם אחד אינה פרופורציונלית ליכולתו.

אז בעצם, השיחה על עוזרת בית היא, מבחינתי, רק דוגמא למצב שאנחנו בעולם המערבי הגענו אליו. מצב ששבו אנחנו כל הזמן עושים "עוד מאותו דבר" במקום לעשות "קצת מכל דבר".
אני לא זוכרת באיזה דף כתבתי את זה, אבל אני חושבת שאילו היינו עובדים באופן שפוי (נאמר 4-5 שעות ביום) וזה היה מספיק לקיום (לא של מותרות, של חיים בפשטות וצניעות)- היו קורים כמה דברים נחמדים. בני הזוג היו נמצאים אחד עם השני הרבה יותר זמן וגם עם ילדיהם וגם עם חבריהם וגם עם עצמם.
עם כסף מועט יותר, היינו מבלים בבית או מחוץ לו במשחק, טיול, קריאה ושיחה. המטלות של נקיון, בישול, וטיפול בילדים היו נעשות במשותף, אולי אפילו עם החברים ו/או השכנים.

את חושבת שאף אחד לא מנקה את הביוב שלך? שהקקי נוסע באין מפריע ופורש על איזה אי בודד? מה בדבר אשפה? פינוי גופות? זה נכון שתיאורטית אנחנו צריכים לאסוף את הכביסה המלוכלכת שלנו בעצמנו, אבל לעצום עיניים ולהגיד שהכביסה לא באמת מלוכלכת, נראה לי קצת עקום.
אני כנראה לא מסבירה את עצמי היטב אם זה מה שהבנת.

עוזרת הבית ואני

על ידי פלוני_אלמונית* » 16 פברואר 2011, 09:58

אני מצטערת, אבל כל האמירות הללו שזה ממש משתלם כי זה כסף טוב וזמן פנוי, לא נשמעות לי עד הסף מהימנות, האם יש כאן אחת שהייתה רוצה להיות עוזרת בית אם הייתה לה אפשרות להרוויח עשרה או עשרים אחוז פחות לשעה ובמקום זה לעשות שימוש בכישורים המיוחדים שלה? גם אם זה תוספ לזה יותר זמן ומחשבה ותשומת לב ביום?
לכן אני ממש מסכימה עם בשמת.
אלו שכן הולכות לעבוד בזה הרי שזה עבודה מזדמנת עבורן בשלב הלימודי (סטודנטיות), ואם זה בתור עבודה לחיים אז בדרך כלל זה לא מבחירה מוחלטת אלא מאילוץ, והשאלה איזה אילוץ.
ולכן זה מייצר את המתח הזה, מתח שנוצר גם מהקשר המאוד אישי שיש בין המעסיקה לעוזרת שלה וסקלת העבודות הרבות שהיא יכולה בעצם לדרוש ממנה לבצע ובכללן עבודות שמהשיח כאן עולה שכאשר הן לא מתבצעות על ידך אלא על ידי מישהי שעושה זאת עבורך - יש כאן אלמנט משפיל או פחות כבוד.
אין שום טעם להסתיר זאת.
לכן גם לדעתי אם מדובר בהעסקה של סטודנטית שהחליטה שזה מה שהיא תעשה בזמן הלימודים אזי זה מעורר הרבה פחות רגיות בהקשר הזה אין לך שום עליונות עליה, כישורייך המיוחדים לא הביאוך למקום שהיא עושה עבורך את העבודה אלא זה רק עניין של זמן היו ם היא כאן ומחר שןם, מה שאין כן, אם מדובר במישהי שבחרה את העבודה הזו כמקצוע בדרך כלל כאילוץ והסיטואציה הכי קשה לכל הפחות עבורי מבחינת התחושה היא כאשר המעסיקה היא בחורה צעירה שבמקרה שפר גורלה והיא בעלת הכנסה גבוהה מאוד או בעלה , והעוזרת מבוגרת ממנה בשנים מספר. זה הופך את העניין לעוד יותר עדין. ולדעתי כמה שהמעסיקה לא תהיה נחמדה ומתחשבת היא לעום לא תוכל למחוק לחלוטין את התחושה שלא פשוטה של העוזרת על הפער הזה אלא אם כן מבנה הנפש שלה הוא כזה שטוב לה בסיטואציה הזו והצלחתה של מעסיקתה היא זו שמהווה מקור לגאווה בעיניה.

עוזרת הבית ואני

על ידי בשמת_א* » 16 פברואר 2011, 09:06

שוב אין לי פואנטה
יש, יש פואנטה.
אני מוכרחה להודות, שכאמא בחינוך ביתי, ד"ר והכל, חשבתי לא פעם ולא פעמיים לעבוד בתור עוזרת בית.
ברצינות לגמרי.
וכעבודה שעשויה לתת לי סיפוק, ופרנסה בכבוד.

עוזרת הבית ואני

על ידי ניצן_אמ* » 16 פברואר 2011, 08:32

מה זה קשור לסוציאליזם? ולמה צריך לטפטף כל כך הרבה סופרלטיבים לא נעימים כדי להעביר נקודה?

לעניין עצמו - רוזמרין, אני לא מסכימה איתך (:-))
קו ההשפלה לא עובר בסוג העבודה אלא במשפיל, שזה, תמיד יהיה מי שמרגיש את עצמו מעל מישהו אחר, יהא זה זונה או עוזרת בית.
את חושבת שאף אחד לא מנקה את הביוב שלך? שהקקי נוסע באין מפריע ופורש על איזה אי בודד? מה בדבר אשפה? פינוי גופות? זה נכון שתיאורטית אנחנו צריכים לאסוף את הכביסה המלוכלכת שלנו בעצמנו, אבל לעצום עיניים ולהגיד שהכביסה לא באמת מלוכלכת, נראה לי קצת עקום.

אני מפרידה בין נושא העבודה בחברה המתועשת ובין עבודה שהיא בעצם סוג של עזרה הדדית כשיש קהילה. אני לא חושבת שזה נכון לשאוף לביטול מוחלט של עזרה הדדית. כאשר יש קהילה, כל אחד תורם יותר במקומות שבהם הוא יכול יותר, ופחות במקומות שפחות, ונעזר היכן שיכול. אני חושבת שאני מוצאת טעם לפגם ברהבתנות ובמשרתים, כן. אבל עוזרת בית? לאמהות עם ילדים לבד בבית?? זה ממש צורך השרדותי. אולי הייתי מעדיפה איזו צעירונת שתבוא יום יום לעזור לי עם הסדר ותרוויח מזה טוב ותראה חיים אחרים, ולא הייתי מרגישה שהיא משרתת אותי, אבל כרגע עוזרת זה הכי טוב שיש לי, וזה עוזר לי מאד. אגב, היא מרויחה הון (בטוח שהרבה יותר ממני :-P) ויכולה לחיות מאד בנוחות (עובדת שעתיים עד ארבע בכל בוקר, מרויחה המון, כל שאר היום פנוי לה. נשמע מעורר קנאה אפילו.)

שוב אין לי פואנטה כי אני לא מצליחה לקרוא את דבריי שוב כי יושב עליי ילד ושר.

עוזרת הבית ואני

על ידי רוני.של.4* » 16 פברואר 2011, 08:20

סוציליזם מתייפיף והשקטת המצפון על חשבון פוטנציאל ההשתכרות של אחרים.
לא הוגן. זכותה של רוזמרין להרגיש את שהיא מרגישה, ולפעול על פי דרכה. בדיוק כפי שהזכות שלי לעשות מה שמתאים לי. זה לא הופך את הדרך שלה ל"סוציאליזם מתייפיף", ולא את הדרך שלי ל"קפיטליזם מתחזר" ולא שום דבר. זה בסה"כ שתי דרכים שונות לראות את העולם שלנו בהקשר הזה של הנקיון או העשייה בבית. חבל להפוך את זה למלחמת עולם, לא?

עוזרת הבית ואני

על ידי פלוני_אלמונית* » 16 פברואר 2011, 07:38

ואם זה בסדר להיות עוזרת, לתפיסתך, אז איך היא בכלל אמורה למצוא עבודה אם זה לא בסדר להעסיק אותה? ridiculous!

מסכימה באלף אחוז.

הוא אשר אמרתי - סוציליזם מתייפיף והשקטת המצפון על חשבון פוטנציאל ההשתכרות של אחרים. "בבחינת "אני את נפשי היצלתי"

בשביל זה הקומוניזם כל כך הצליח.... וגם החברה הקיבוצית לא עברה משבר וממשיכה בדרך של השיתוף הטוטאלי.....

עוזרת הבית ואני

על ידי רוזמרין* » 15 פברואר 2011, 14:22

אני אשתדל לענות, אבל דחילק, מה את כועסת עלי? רק בגלל שאני מזכירה לך את חמותך? הרי אינך מכירה אותי בכלל.

את לא מתכוונת לאדם, את מתכוונת לאישה,
לא, אני מתכוונת שגם גבר אמור לטפל בעצמו, ביתו, ילדיו וכו'. אני מבינה שאצלכם אין איזון ולכן הכל נופל עליך. במצב כזה, ברור שאת צריכה עזרה אלא אם תורידי סטנדרט. מה עושה חד-הורית שאין לה כסף לעוזרת?

אני לא מבינה למה נקיון וסקס זה הקשר נורמלי בדיון שכזה - דווקא זה מעיד על נכות, בעיני.
מפני שאני מנסה לנתק את הקשר שבין עבודה לנקיון וגידול ילדים. שני האחרונים שייכים, בעיניי כמובן, לחיים עצמם. בדיוק כמו סקס, טיפול בכלב, מקלחת, כביסה, אוזן קשבת לחברים ועוד.

עבודה זו המצאה של בני אדם (קופים שהולכים לחפש אוכל הם לא קופים בעבודה). זה נועד לפרנסה אבל התרחב בעשורים האחרונים לעבדות של ממש ואז אנשים כל הזמן עושים "עוד מאותו דבר" במקום לעשות "קצת מכל דבר".
אם את עו"ד, את תעבדי עשר, שתים-עשרה שעות בניירת משפטית. קופים הולכים לחפש אוכל ובדרך הם קצת משחקים, קצת מתנקים וכו'. האיזון שלנו הופר והייתי שמחה אם היינו נדמים קצת יותר לקופים.

הסיבה (אצלנו למשל) היא שיש המון המון לכלוך! בבית עם ילדים
המון זה משהו יחסי. הסטנדרט שלך גבוה משלי, כנראה. הרי גם אני גידלתי ילדים קטנים. מצד שני, בעלי ואני תמיד היינו שותפים לטיפול בבית.

ואם זה בסדר להיות עוזרת, לתפיסתך, אז איך היא בכלל אמורה למצוא עבודה אם זה לא בסדר להעסיק אותה?
ראשית, אני לא מקטלגת כבסדר/לא בסדר או כטוב/רע. זו כבר הפרשנות שלך.
שנית, יש הרבה מקצועות שנעלמו כשכבר לא היתה להם דרישה ואנשים החליפו מקצוע.
שלישית, וזה בטח יכעיס אותך שוב, זה בסדר להיות זונה אם יש דרישה אבל אני מקווה שיום אחד הגברים יבינו שזה בעייתי ולא ידרשו את זה. ברור שהנזק הנפשי לעוזרת לא מתחרה בזה של הזונה. כל עוד מתייחסים אליה בכבוד ובגובה העיניים- אין כאן השפלה.

לאורך הדף ציינתי כמה פעמים שנקודת ההסתכלות שלי היא האדם ששוכר עוזרת ומה הם מניעיו ולא מנקודת מבט של העוזרת ואיך מתנהגים אליה.

עוזרת הבית ואני

על ידי רוצה_להיות_באופן_לשעבר* » 15 פברואר 2011, 12:23

כל העשיות האלו הן חלק מחיינו, וכמו שכתבתי לפני חמש שנים, אדם צריך לטפל בעצמו (גופו ונפשו), בביתו,ובמשפחתו.

את לא מתכוונת לאדם, את מתכוונת לאישה,
האם צריך להיות נכה כדי לקבל עזרה (בתשלום!) בנקיון הבית?
האם כולן צריכות להצליח הכל לבד, רק כי את חושבת שכך "אדם" צריך לעשות?
האם את מקבלת ש"אדם" הוא מושג שמאגד בתוכו מליונים, וספציפית לדיון זה נשים, שלכל אחת יכולות ואילוצים משלה?


אני לא מבינה למה נקיון וסקס זה הקשר נורמלי בדיון שכזה - דווקא זה מעיד על נכות, בעיני.

אני גם חושבת שזה מגוחך (ridiculous) שגברים יביעו דעה בנושא,
בשעה שעבודות הבית - רובן ככולן, הן באחריות האישה.

אז זה יפה מאוד שרון מושון ודובון חושבים שזה לא ראוי ושזה שקול לניגוב הישבן (אוי לא, הסייעת בגן של בתי מנגבת לה את הישבן! מידותי מושחתות!).

אין ספק שעוזרת לא היתה נחוצה אם היו שני בעלי הבית פעילים בנושא הזה, אבל המצב הוא שאחד (אחת!) מהן נושאת בנטל לבדה. מוכנה כן להסכים שהעסקת עוזרת היא, באיזשהוא מקום, סוג של תעודת עניות שמעידה על בעלי הבית.

הסיבה היחידה היא שהסטנדרט עלה

לא, הסיבה (אצלנו למשל) היא שיש המון המון לכלוך! בבית עם ילדים,
ואני, שמנקה כל יום, חייבת עזרה כי מה לעשות, אני לא רובוט עם מידות מושלמות. עכשיו גם אמא שלי, שעושה הכל לבד ואין לה ילדים קטנים, סופסוף הקשיבה לי ושכרה גם היא עזרה. גם היא לא נכה! ברוך ה', "סתם" הזדקנה. בכלל, מתי לדעתך מותר לעזור לבנאדם?
רק אם זה חינם?
ואם זה בסדר להיות עוזרת, לתפיסתך, אז איך היא בכלל אמורה למצוא עבודה אם זה לא בסדר להעסיק אותה? ridiculous!

ממש הרגזת אותי, עם ההתנשאות שלך. טריגר לחמותי.

עוזרת הבית ואני

על ידי פלוני_אלמונית* » 13 פברואר 2011, 09:20

_אני חושבת שיש אנשים ששואבים תחושת סיפוק מזה שמשרתים אותם, מכרכרים סביבם, גורמים להם להרגיש חשובים.
סליחה, אני אתקן. אני חושבת שכולנו נהנים מזה בפוטנציה, אבל חלקנו כל כך מודעים למה שעומד מאחורי זה (העובדה שזה פונקציה של פערים כלכליים, שצד אחד עושה את זה מפני שהוא צריך, שיש בזה משום השפלה וכו' וכו') שההנאה הפוטנציאלית הזו מתגמדת מיד ע"י מבוכה, חוסר נעימות ובושה.
אבל מי שלא מודע, ובמיוחד מי שמאמין שהכסף שלו קונה הכל ("שילמתי אז מגיע לי") בהחלט מעודד את הפער המעמדי הזה ומחזק אותו._

לצערי אני לא חושבת שזו פונקציה של ההכרה בערך הממוני של הנהנה.
זו סוגיה אחרת לגמרי.
אם למשל ניקח את הסיפורים של שרה נתניהו - אני לא חושבת שככל שאכן מה שמסופר זו אמת ואני ממש מדגישה - "ככל" אזי ההנאה שלהו לא נשאבת מכך שיש לה כסף והוא קונה הכל אלא פשוט מזה שיש אשה אחרת שמשרתת אותה, נכנעת בפניה , נותנת לה כבוד שאינו סטנדרט במקומותינו, ולעניות דעתי זו הנאה מאוד מסויימת שיש כאלו ששואבים אותה מהסיטואציה ויש כאלו שלא, הרי זה ברור שכאשר עוזרת נדרשת להגיש קפה לבבעלת הבית זה לא בגלל שהיא לא יכולה לעשות זאת בעצמה אלא היא נהנית מהפינוקק הזה שמביאים לה למיטה, או שהיא פשוט רוצנטיקנית חסרת תקנה שמעוניינת להמשיך לחות קצת כמו שחיו במאה ה - 19 שהמשרתת האישית הייתה מעלה לגבירה את הקפה למיטה בבוקר (סליחה את כל ארוחת הבוקר) ובאותה מידה ברי שהן לא תשאבנה את אותה הנאה כאשר סטודנטית שעושה עבודות לעת מצוא - מגישה לה קפה בבית הקפה השכונתי. מצד שני אותה עוזרת של גב' נתניהו היא כנראה מסוג הנשים שהמשכורת הטובה והזכות לעבבוד בביתם של אנשים מפורסמים או חשובים הוא בעל משקל רב בעיניה מאשר למשל הכבוד העצמי כביכול של מישהי שאומרת או קי, אני עוזרת בית, אבל לא משרתת, ולא מוכנה בחיים להגיש קפה לבעלת הבית שלי או להימנע מלקרוא לה בשמה הפרטי אלא ב"גברתי " או "גב' נתניהו" בלבד בעת שהיא קוראת לי בשמי הפרטי. האבסודר הגדול הוא שיש דברים מהסוג הזה שלמשל בחו"ל וגם במדינות מערב אירופה הם סטנדרט ואילו אצלנו הם מקור להידינויות בעיתונות ולטוקבקים, בחו"ל יש הרבה אלמנטים שכאן נתפסים כגינוני כבוד פסולים ובזויים ושם הם מעשים בכל יום, מכל מקום אלא אם נדבק בגישתו של אפלטון שיש אנשים שפשוט נולדו עבדים בנשמתם (דעה שכמובן לא רווחת היום...) הרי שאין מקום אלא לשוב ולהודות שההנאה היא בדרך כלל חד צדדית מעצם מתן השירות מצד שני יש בהחלט נשים או גברים שיהנו מהעובדה שהם זוכים לתת שירות לאנשים מפורסמים, מכובדים או עשירים וכו....

עוזרת הבית ואני

על ידי בשמת_א* » 12 פברואר 2011, 23:28

לקרוא בדף הזה דירבן אותי לנקות
D-:
גם אותי. רק עכשיו קלטתי! איזה כיף עכשיו בבית הודות לכן (-:

עוזרת הבית ואני

על ידי דלית_ב* » 12 פברואר 2011, 22:07

לקרוא בדף הזה דירבן אותי לנקות :-)
תודה.

עוזרת הבית ואני

על ידי ניצן_אמ* » 12 פברואר 2011, 17:27

נראה לי שעוזרת בית זה כמו פסיכולוגית - בראש ובראשונה צריך התאמה.
לאשה קרובה אליי יש עוזרת שעושה בשבילה הכל, כולל לסדר ולארגן, כי היא לא יודעת. אני לקחתי עוזרת שאלופה בניקיון כי לסדר קל לי, ולמעשה, אני לא אוהבת שמארגנים לי דברים אחרת, כי מאד חשוב לי ההגיון הפנימי שיש בדברים ויש דיוק באופן שבו אני מניחה אותם כדי שיתאימו לי.

פעם הייתי בארוחת חג ההודיה ואחת המתארחות היתה ישראלית שאמא שלה היתה עוזרת בית בעבר. תוך כדי שכולם היו אחרי הארוחה היא הרימה את כל המטבח. מה שהיה מדהים אצלה היה הקצב. היא תקתקה עבודה כמו מכונה, ולימדה גם אותי (שאני מהירה בדברים האלה) שלא עוצרים. תק תק תק תק ועובדים. כאשר יהיו לי יותר כוחות ומשאבים (ופחות ילדים קטנים) אני אוכל לעשות את זה. נכון לכרגע, אנחנו במצב האנושי הרגיש ביותר שיש - הורים לילדים קטנים ואנחנו אמורים להיות עטופים בעזרה משפחתית וקהילתית. מכיוון שאין לנו את כל אלה - עוזרת בית בתשלום זה המינימום שאנחנו יכולים לעשות כדי לאפשר לעצמנו את הבחירות הלא קלות שלנו.

עוזרת הבית ואני

על ידי הדס_צומחת* » 12 פברואר 2011, 16:08

אני מאוד זקוקה לעוזרת. אני לא יודעת לנקות, אבל יודעת איך בית צריך להראות. והבית שלי כמו הבתים שתוארו - שבוע אחרי העוזרת, כאילו לא ראה עוזרת מעולם...
אני לא אוהבת שמכרכרים סביבי, אבל גם לא אוהבת לעבוד בשביל העוזרת (כמו ניצן אמ). אותי העוזרות של ניצן תיסכלו אותי ברמות. אני יודעת שהבית שלי מבולגן ומלוכלך. בשביל זה אני צריכה מישהו שיעזור לי! אם הייתי יכולה לנקות ולסדר לבד, לא הייתי לוקחת עוזרת. ובהחלט, הבית נראה יותר מבולגן אח'כ. אפילו הבת שלי התחרפנה מזה, שכל החדר אצלה על המיטה.
זה לא אומר שאני מגעילה לעוזרות שמגיעות. אני עושה כמייטב יכולתי - אספק להם כל מה שירצו, ואעזור כמיטב יכולתי, אבל היכולת שלי מועטות... (בתחום הזה) ואם יש מישהו/י שזו העבודה שלה, ויודעת לעשות זאת היטב, אז למה לא להעסיק אותה ולשלם לה על זה? וכולם מרוצים. הכסף שלי, ניתן למישהו שצריך אותו, כדי שיוכל לשלם לנותן שירות אחר, שהוא צריך. מה רע?

עוזרת הבית ואני

על ידי עוברת_אורח* » 10 פברואר 2011, 17:54

אני חושבת שיש אנשים ששואבים תחושת סיפוק מזה שמשרתים אותם, מכרכרים סביבם, גורמים להם להרגיש חשובים.
סליחה, אני אתקן. אני חושבת שכולנו נהנים מזה בפוטנציה, אבל חלקנו כל כך מודעים למה שעומד מאחורי זה (העובדה שזה פונקציה של פערים כלכליים, שצד אחד עושה את זה מפני שהוא צריך, שיש בזה משום השפלה וכו' וכו') שההנאה הפוטנציאלית הזו מתגמדת מיד ע"י מבוכה, חוסר נעימות ובושה.
אבל מי שלא מודע, ובמיוחד מי שמאמין שהכסף שלו קונה הכל ("שילמתי אז מגיע לי") בהחלט מעודד את הפער המעמדי הזה ומחזק אותו.

עוזרת הבית ואני

על ידי פלוני_אלמונית* » 10 פברואר 2011, 16:04

מי זו שכתבה כך? ומדוע זו דרכה? האם זה כלאחר יד או מחוסר מחשבה או מתפיסת עולם?

עוזרת הבית ואני

על ידי ניצן_אמ* » 10 פברואר 2011, 15:09

ממה שעולה כאן לכאורה אנחנו בגן עדן סוציאליסטי.
חחחח... הצחקת אותי. אילו זה היה כך לא הייתי מרגישה צורך עז להמלט מפה...
בועה, או כמו ששנו חכמות - בועית.

עוזרת הבית ואני

על ידי בשמת_א* » 10 פברואר 2011, 14:51

כולן נחמדות לעוזרות שלהן, כולן מאוד עדינים ונזהרים בכבודם של נותני השירותים למיניהם
מי זה "כולן"?
רק מי שכתבו בדף הזה.
יש עוד רבים ורבות שנכנסו לדף הזה ולא כתבו בו כלום - אי אפשר לדעת לאיזה סוג הם שייכים.
יש לפחות אחת שכתבה בדף הזה, שמתיאוריה אפשר להבין שהיא כן מתייחסת לעוזרת כאילו יש ביניהן פער מעמדי.
ויש כל עם ישראל, כמה עכשיו? שבעה מיליון סך הכל? שלא כתבו פה כלום...
אז עם כל הכבוד לדיון כאן - ויש כבוד - הכללות אי אפשר להסיק מפה.

עוזרת הבית ואני

על ידי פלוני_אלמונית* » 10 פברואר 2011, 14:33

אני באמת תוהה האם עדיין קיים אצלנו פער מעמדות כמו שאומרת ויקי כנפו או שכולנו כמו הדעה הרווחת פה שכולם בעצם שווים ורק יש הבדלים טכניים מי עושה איזו עבודה. ממה שעולה כאן לכאורה אנחנו בגן עדן סוציאליסטי.
כולן נחמדות לעוזרות שלהן, כולן מאוד עדינים ונזהרים בכבודם של נותני השירותים למיניהם פערי שכר הם רק טאפט אבל כולנו באמת רקמה אנושית אחת חיה....
האם זה כך? או שזו אשליה מתוקה?
ואם זה כך אז איך המחאה של ויקי כנפו שכל כולה רק נגד הפער המעמדי ולאו דווקא נגד הפגיעה הכלכלית - תופסת כזו תאוצה?

עוזרת הבית ואני

על ידי עננים_בקפה* » 10 פברואר 2011, 09:04

כן
אז לא עבדתי אצלם :-)

עוזרת הבית ואני

על ידי פלוני_אלמונית* » 10 פברואר 2011, 09:01

ונתקלת במעבידים / מעבידות שלא נהגו כך? שכן נהגו בהתנשאות?

עוזרת הבית ואני

על ידי עננים_בקפה* » 09 פברואר 2011, 21:01

בשלבים שונים של חיי עבדתי בניקוי בתים. מבחינתי הסכמתי לעבוד רק בבתים שנהניתי לעבוד בהם. בעלי בית נעימים, בתים יפים שנעים להיות בהם, משפחות שבהם היחס אלי היה כאל בעלת מקצוע שנותנת שרות ולכן זכאית להערכה על כך. עם חלק מהמשפחות נשמרו קשרים שנים אחרי.
אני חושבת שחלק גדול מהעובדה שההתנסות שלי היתה חיובית היתה הגישה שלי לעיניין.
בתקופות אחרות עבדו אצלי מנקות ומנקים וגם מהצד השני של המשוואה היה לי חשוב לשמור על התחושה הנעימה שלי עם הבן אדם, ז"א ידיעה מוחלטת שאני מקבלת שרות מאיש מקצוע ולכן אין כאן עיניין של מעמדות אלא של תפקידים.

עוזרת הבית ואני

על ידי לי_צ'י* » 09 פברואר 2011, 18:29

השאלה היא אם היו אומרים לך "נשלם לך פי שתיים" אבל בואי תגורי אצלנו ותעשי את כל עבודות הבית בלי יוצא מן הכלל, גם היית הולכת? או לא תגורי אבל תבואי כל יום בבוקר ותלכי בערב, עבור משכורת של פי כמה וכמה היית עושה את זה?
ברור שלא, אני עובדת בזה בגלל החנ"ב, אני מנקה מתי שנח לי, לפעמים מאוחר בערב או בשבת, לפעמים הילדים באים איתי, לפעמים זו משימה משפחתית ממש, וגם לא נראה לי שהיו משלמים לי 100 ש"ח לשעה עבור נקיון בית.
אבל בעקרון, העבודה שאת מציעה לא נשמעת לי רעה בכלל.

עוזרת הבית ואני

על ידי אמא_נמרה* » 09 פברואר 2011, 18:18

בשמת - תודה על הסיקור המרתק של ההיסטוריה של הנקיון וסטנדרט הדיור!


גם אני חשבתי על זה אחרי שכתבתי. זכרתי משהו מאחד השיעורים שלך על סדר וניקיון. הדירה של סבתא שלי תמיד היתה יותר קטנה, היו להם פחות חפצים, פחות בגדים.

עוזרת הבית ואני

על ידי רוני.של.4* » 09 פברואר 2011, 18:05

שאם היה נשפך לה קפה על הרצפה- הוא היה מחכה לי כל השבוע על אף שזה היה מוציא אותה מדעתה

יוצאת מבית מבריק וחוזרת אחרי 3 ימים לסדום ועמורה.

יש לי חברה,קיבוצניקית שאוכלת בוקר וצהריים בחדר אוכל, שקנתה מספיק כוסות וצלחות לה ולמשפחתה כדי שלא תצטרך לשטוף במשך שבוע עד שהעוזרת מגיעה

וואו, טוב. זו כבר הפרעה של ממש :-/ מסתבר שאני לא כזאת גרועה, אחרי הכל :-D

בשמת - תודה על הסיקור המרתק של ההיסטוריה של הנקיון וסטנדרט הדיור! זה באמת מרתק. איך הפכנו לעבדי צריכה בעל כרחנו, אפילו בלי לחשוב שאנחנו כאלה...

עוזרת הבית ואני

על ידי בשמת_א* » 09 פברואר 2011, 17:41

נ.ב. מה זה "בספר שלי" ?
בקוד האתי שלי.

שירות המדינה לא קשור לשום דיסטנס. זו לא בעיה של דיסטנס, ודיסטנס לא יפתור את זה. גם לא בעיה של שירות. וגם לא בעיה של עוזרת בית.
נראה לי שהמקום לתלונות האלה הוא באתר אחר. (לעריכה בהמשך, כולל הודעתי זו).

עוזרת הבית ואני

על ידי פלוני_אלמונית* » 09 פברואר 2011, 17:35

אני דווקא לא חושבת שראיית העולם הזו רווחת.
אני כן חושבת שאחת הסיבות שהשירות הציבורי בארץ הוא כל כך בזבזני היא שאין אוירה של מחוייבות ומה לעשות כמו שבעלי אומר אפשר להיות סחבקים כשאתה מפקד של חיליים בסיירת מטכ"ל אבל לא כשאתה מפקד טנק של צוות בפלוגה רובאית....

עוזרת הבית ואני

על ידי פלוני_אלמונית* » 09 פברואר 2011, 17:32

נו באמת....
רואים שאת לא בשירות המדינה....
אני לא אומרת, יש ויש. יש כאלו שיורקות דם גם עבור משכורת זעומה, אבל יש לצערי גם אבטלה סמויה והשאלה האם היא הכרחית.
זו מערכת שמאוד קשה לפטר בה, או לעשות כל סנקציה אחרת, כי יש הסתדרות וכאלה, ואת צריכה להיות בוסית של מזכירה שמבוגרת ממך באיזה עשר שנים. מי את שתגידי לה משהו, אם עשר שנים היא התרגלה שהיא באה לעבודה בשמונה, שותה קפה עם הפקידות האחרות הולכת באמצע לסופר (לרבע שעה שהופכת לשעה), וכשאת שוקלת אילו צעדים את יכולה לעשות כי היא הרי התרגלה לזה, את נתקלת בועד עובדים שלא מאפשר לגעת בעובדים, בטח לא עם ותק, על כן אני שואלת האם אין מקום להגדרות ברורות, שאולי ייטיבו את המצב הזיפט שאת נכנסת אליו בעל כורחך, כי מה לעשות, את התקדמת לתפקיד ניהולי של מישהי שפרשה, אבל המזכירה שלה לא פרשה...

נ.ב. מה זה "בספר שלי" ?

עוזרת הבית ואני

על ידי עשב_השדה* » 09 פברואר 2011, 17:29

בשמת,
מה את מתפלאת , כאילו לא כל העולם כמעט נוהג בדיוק ככה
הפרדה הפחתה בערך, שליטה והפקת רווח מנחיתותו של נותן השירות הנאמן,
ובמקביל אמונה שאם לא יהיה דיסטנס (שזה במילים אחרות הורדה בערך , התנשאות ופלצנות)
לא יהיה שרות נאמן ,
מעטים (אבל יש) , מקבלי שירות המעריצים את נותני השירות
ומעטים (בתוך אותה פרדיגמה) החשים גאווה לבצע את תפקידם כנותני שירות, וראויים ו"שווים"
וכל עניין הכוחנות בעולם ממש לא פתור עדיין ועולם כמנהגו נוהג אלא אם כן מניפים דגל אחר וחוקים אחרים
של אחדות ושוויון הערכה וכו'.....
איזו ראיית עולם מוזרה!מוזרה אבל רוווחת ..... וחבל

עוזרת הבית ואני

על ידי בשמת_א* » 09 פברואר 2011, 17:01

האם הדיסטנס לא נדרש כדי למנוע ממזכירות לפרוק כל עול?
איזו ראיית עולם מוזרה!
מה שמונע ממני "לפרוק כל עול" בעבודה שלי זה דיסטנס ממישהו? 0-:

חזרה למעלה