האמת היא שלהגיד לעצמי שהבעיה היא במקום ובאנשיו יהיה לשקר לעצמי.
ולא שאני לא משחקת עם המחשבה לעבור,ולא מעט,יש למשל מצפה גלילי שבו חיה חברה יקרה שכל פעם שאני מבקרת אני מחליטה שעלי לגור שם לידה...
אבל אז אני חוזרת אל ביתי המפנק והנהדר,והמרווח-מה שחשוב מאד בגלל מספר הנפשות הגדול והמורכבות של המשפחה שלנו(ילדים שלי,ילדים שלו..)ונזכרת שלמצוא משהו ברמה הזו בחוץ הוא מעבר ליכולותינו כרגע,ומה באמת עם עבודה,ב"ס ודיעותיהם של בני המשפחה האחרים ...
כך
שחמו מה (אני ממש אוהבת את הכינוי שלך!) את צודקת,
אבל- באמת כל זה שטויות,הקושי שלי עם אנשים אינו נובע רק מהמקום,יש לי קושי פשוט לעמוד מול אנשים שלא מראים כלפי רגש חיובי כלשהו- החל מהתענינות וכלה באהבה,באותו רגע.
כן הנה עכשיו אני עושה עוד חיבור-גם מול בן זוגי שאוהב אותי מאד מאד -אסור לו לכעוס עלי!
כשהוא כועס-זה זורק אותי כלכך רחוק שלוקח לי ימים לחזור משם. ואפילו אם אני מבינה את כעסו!
יש בי חלק שמיד מסכים עם דעתו של העומד מולי (או מה שלדעתי היא דעתו) שחושב שאני-לא צודקת,לא ראויה,לא מעניינת,לא יפה,לא טובה,ותוסיפו כל "לא" נוסף שעולם בדעתכם..
ושם אני לא אני יותר
אני כנראה הילדה ה"אשמה תמיד" שהייתי
אנשי היישוב משקפים לי את זה הכי כי איפה עוד אני פוגשת אנשים? כשאני מלמדת-ושם מראש ברור שהם חושבים שאני מספיק טובה כי הם משלמים לי,וכשאני לומדת-ששם יש חיבור קבוצתי נפלא בגלל החומר הנלמד, ועם קומץ חברות שכולן מחוץ ליישוב,ועם כל אחת יש לי חיבור מאד עמוק ומיוחד.
ופה אני נתקלת באותם הפרצופים,שחלקם ד"א לא כאלה גרועים... בסה"כ האנשים פה טובים,אבל בגלל שאנחנו שנים חיים אחד ליד השני,ורובם ניזונים מ"דיבורים על" ואני שתמיד הייתי אאוט סיידרית, רובם לא מכירים אותי בכלל.
אבל שוב,אני חייבת להחזיר אותי לעיקר,מה שחשוב זה שאדע לא לתת למפגשים האלה שבטח יגיעו ולא חשוב איפה אגור,לא לתת להם לערער אותי ככה! ערך עצמי בתוכי ש
יהיה שלי
שאני אדע שאני טובה וראויה ו
לא חשוב מה אחרים חושבים.
לדעת שאני טובה,לדעת באמת,להאמין ולזכור,לא לשכוח
להשאיר את האבא הזה רחוק רחוק בעבר איפה שהוא שייך (בגלגולו ההוא-כי היום הוא רק איש מזדקן שכבר לא מאיים עלי בשום דרך)
מה יכול לחזק לי את הערך העצמי ?
יותר חוויות טובות ומחזקות,של הצלחה,במיוחד בתחום התקשורת עם אנשים,וגם עם עצמי,ויש אין סוף הזדמנויות לתרגל,רק להפסיק לפחד מזה..
אולי לשנן משפטים מחזקים,
למשל אם הייתי מוצאת פה ביישוב חברה אחת טובה. זה יכול לעזור.אולי
אז אני עושה הזמנה כזו- למצוא יש מאין-
ואולי זו כבר תהיה התוצאה ולא הגורם..
ותודה לכולכן! @}
האמת היא שלהגיד לעצמי שהבעיה היא במקום ובאנשיו יהיה לשקר לעצמי.
ולא שאני לא משחקת עם המחשבה לעבור,ולא מעט,יש למשל מצפה גלילי שבו חיה חברה יקרה שכל פעם שאני מבקרת אני מחליטה שעלי לגור שם לידה...
אבל אז אני חוזרת אל ביתי המפנק והנהדר,והמרווח-מה שחשוב מאד בגלל מספר הנפשות הגדול והמורכבות של המשפחה שלנו(ילדים שלי,ילדים שלו..)ונזכרת שלמצוא משהו ברמה הזו בחוץ הוא מעבר ליכולותינו כרגע,ומה באמת עם עבודה,ב"ס ודיעותיהם של בני המשפחה האחרים ...
כך [po]שחמו מה[/po] (אני ממש אוהבת את הכינוי שלך!) את צודקת,
אבל- באמת כל זה שטויות,הקושי שלי עם אנשים אינו נובע רק מהמקום,יש לי קושי פשוט לעמוד מול אנשים שלא מראים כלפי רגש חיובי כלשהו- החל מהתענינות וכלה באהבה,באותו רגע.
כן הנה עכשיו אני עושה עוד חיבור-גם מול בן זוגי שאוהב אותי מאד מאד -אסור לו לכעוס עלי!
כשהוא כועס-זה זורק אותי כלכך רחוק שלוקח לי ימים לחזור משם. ואפילו אם אני מבינה את כעסו!
יש בי חלק שמיד מסכים עם דעתו של העומד מולי (או מה שלדעתי היא דעתו) שחושב שאני-לא צודקת,לא ראויה,לא מעניינת,לא יפה,לא טובה,ותוסיפו כל "לא" נוסף שעולם בדעתכם..
ושם אני לא אני יותר
אני כנראה הילדה ה"אשמה תמיד" שהייתי
אנשי היישוב משקפים לי את זה הכי כי איפה עוד אני פוגשת אנשים? כשאני מלמדת-ושם מראש ברור שהם חושבים שאני מספיק טובה כי הם משלמים לי,וכשאני לומדת-ששם יש חיבור קבוצתי נפלא בגלל החומר הנלמד, ועם קומץ חברות שכולן מחוץ ליישוב,ועם כל אחת יש לי חיבור מאד עמוק ומיוחד.
ופה אני נתקלת באותם הפרצופים,שחלקם ד"א לא כאלה גרועים... בסה"כ האנשים פה טובים,אבל בגלל שאנחנו שנים חיים אחד ליד השני,ורובם ניזונים מ"דיבורים על" ואני שתמיד הייתי אאוט סיידרית, רובם לא מכירים אותי בכלל.
אבל שוב,אני חייבת להחזיר אותי לעיקר,מה שחשוב זה שאדע לא לתת למפגשים האלה שבטח יגיעו ולא חשוב איפה אגור,לא לתת להם לערער אותי ככה! ערך עצמי בתוכי ש[b]יהיה שלי[/b]
שאני אדע שאני טובה וראויה ו[b]לא חשוב מה[/b] אחרים חושבים.
לדעת שאני טובה,לדעת באמת,להאמין ולזכור,לא לשכוח
להשאיר את האבא הזה רחוק רחוק בעבר איפה שהוא שייך (בגלגולו ההוא-כי היום הוא רק איש מזדקן שכבר לא מאיים עלי בשום דרך)
מה יכול לחזק לי את הערך העצמי ?
יותר חוויות טובות ומחזקות,של הצלחה,במיוחד בתחום התקשורת עם אנשים,וגם עם עצמי,ויש אין סוף הזדמנויות לתרגל,רק להפסיק לפחד מזה..
אולי לשנן משפטים מחזקים,
למשל אם הייתי מוצאת פה ביישוב חברה אחת טובה. זה יכול לעזור.אולי
אז אני עושה הזמנה כזו- למצוא יש מאין-
ואולי זו כבר תהיה התוצאה ולא הגורם..
ותודה לכולכן! @}