על ידי ענת_לראות* » 25 מרץ 2007, 19:57
שלום לכולכם. רציתי לשתף אתכם במאמר חדש שכתבתי:
חיבוק במקום משקפיים
שיפור ראייה אצל ילדים – שיטת בייטס, ועוד..
הסיטואציה חוזרת על עצמה:
מגיע ילד בן 6 או בן 16, מלווה באביו או אימו, "אני לא רואה טוב מהלוח". בד"כ הם מגיעים אלי אחרי שכבר נעשו ניסיונות לשפר את המצב ע"י שינוי מיקומו בכיתה (יותר קרוב ללוח), אך מסתבר שיש ביקוש רב "ליד הלוח", ולא תמיד יש מקום לכולם. הם כבר ביקרו אצל אופטומטריסט שכבר המליץ על משקפיים, אבל הם באים לעשות ניסיון אחרון למנוע את הגזרה.
כשד"ר בייטס, רופא העיניים מניו-יורק, גילה (לפני 100 שנה), שניתן לשפר ראייה, התייחסו אליו בזלזול גמור, במיוחד חבריו הרופאים, אך כשהוא הרחיב את מחקרו ועזר לאלפי אנשים לשפר את ראייתם, כבר היו כאלו שהתחילו להאמין לו.
ד"ר בייטס הכניס לבתי-ספר תרגול פשוט ביותר שגזל לא יותר מדקות ספורות בכל יום, וגרם לשיפור דרסטי בראייה.
כשההצלחה התרחבה לעוד מקומות, הממסד, החרים אותו ועבודתו הופסקה.
ליקויי הראייה נגרמים ממתח נפשי!
נכון, ישנה גם תורשה, אבל בל נשכח שגם התנהגויות עוברות במשפחה. ילד שהוריו מתוחים, סביר שיגדל עם לא פחות מתח מהוריו.
הילדים שסובלים מליקויי ראייה, זקוקים לתמיכה ואהבה, יותר מהכל.
התזמון שבו הראייה מתחילה להתדרדר אינו מקרי (גם לא אצל מבוגרים): גירושים של ההורים, מוות של אחד ההורים, קושי חברתי, ביטחון עצמי נמוך, כל אלו ועוד אירועים רבים נוספים מעלים את רמת המתח התמידית שאליה חשוף הילד.
העיניים, שהן אחד האברים הרגישים בגוף, נוטות להינזק ראשונות מהמתח. המתח מגיע לעין, וגורם לה לשנות את צורתה לאליפסה (קוצר ראייה) או לפחוסה (רוחק ראייה), או גורם לבעיות נוספות כגון פזילות, צילינדר(אסטיגמציה) ועוד..
התרגילים בשיטת בייטס, גורמים להורדת המתח בעיניים וכתוצאה מכך, להחזרת גלגל העין לצורתו המקורית- עגול. דהיינו, שיפור הראייה ושיפור בריאות העין.
ראייתנו משתנה ללא הרף.
אם אנו מתוחים, עייפים, טרודים, מודאגים או חולים, ראייתנו תחלש; לעומת זאת, כשאנו שמחים, רגועים, נמצאים בטבע... ראייתנו משתפרת. זכור לי מקרה של נערה שהגיעה עם אביה, לאחר שעשתה 3 בדיקות ראייה, באותו היום, אצל 3 אופטומטריסטים שונים, התוצאות היו שונות לגמרי ...
כדרך קבע, אני מבצעת את התרגיל הבא: אני נותנת לאנשים לקרוא את טבלת הבדיקה, ולאחר הרפייה של מספר דקות, הם קוראים אותה שוב. ב90% מהמקרים יתרחש שיפור בראייה, לעיתים הוא יהיה דרסטי ביותר.
כשרמת המתח של הילד (וגם של מבוגר), לא משתנה, יכול לקרות מצב שבו הילד יתַרגל בצורה סדירה, אך לא נראה שיפור משמעותי. שיפור הראייה צריך לבוא בשילוב של הורדת המתח בחיי הילד- יותר תמיכה, יותר הקשבה, יותר חיבוקים, יותר פתיחות - ותרגול יומיומי.
חשוב לי לומר, שהילד צריך לרצות את השיפור.
ילדים שרוצים משקפיים, לא ישפרו את ראייתם, גם אם ההורים מאד רוצים בשיפור ומאמינים בשיפור. לכן אם הילד לא מתעניין, אולי כדאי לחכות לזמן בו הוא ישנה את דעתו (למרות שלעיתים, אחרי פגישה אחת, הילד משתכנע שהוא כן רוצה לשפר את ראייתו).
מנסיוני, שיפור הראייה אצל ילדים, ולשמחתי , זה קורה לא מעט,
מלווה בשיפור כללי: יותר שמחה, יותר ביטחון עצמי, יותר קבלה עצמית וכו'.
משקפיים, הם אביזר שמחליש את הראייה.
הן 'מחייבות' את העיניים לשמור על רמת המתח הגבוהה שלהן, ועם הזמן, עם עליית רמת המתח, הראייה שוב נחלשת.
ילד שראייתו מתחילה להחלש אך עדיין אין לו משקפיים, ישפר את ראייתו יותר בקלות ויותר מהר מילד שהמשקפיים הם חלק בלתי נפרד מאפו. אך גם ילדים (ומבוגרים), שכבר מרכיבים משקפיים, משפרים את ראייתם בעזרת התרגול.
לכן מומלץ בחום רב, לראות את היחלשות הראייה של ילדכם כסימן איתות, שהוא/היא זקוק/ה ליותר תמיכה, אהבה, הקשבה, חיבוקים... וכל ילד לפי צרכיו. אפשר לראות לעיתים במשפחה אחת ילד אחד הזקוק להמון גילויי אהבה ומגע, ואחיו לא ממש אוהב חיבוקים. לכל ילד יש לתת את הנחוץ לו, צריך להיזהר מהשוואות.
התדרדרות הראייה קוראת לכם לעשות מעשה , ולא להשתיק את הסימפטום ע"י משקפיים.
אפשר לראות את ההליכה למדריך/ה בשיפור הראייה, כהזדמנות לעשות שינוי בראייה החיצונית אך גם הפנימית של הילד, וגם שלכם.
לרוב כשאין מודעות לנושא, המספר רק הולך וגדל עם השנים.
לכן זה כל כך מרגש, לראות ילד משפר את ראייתו, ובמיוחד ילד שכבר מרכיב משקפיים, ומוריד בהדרגה את המספר, עד שהוא יכול בלעדיהם.
שלום לכולכם. רציתי לשתף אתכם במאמר חדש שכתבתי:
[b]חיבוק במקום משקפיים[/b]
שיפור ראייה אצל ילדים – שיטת בייטס, ועוד..
הסיטואציה חוזרת על עצמה:
מגיע ילד בן 6 או בן 16, מלווה באביו או אימו, "אני לא רואה טוב מהלוח". בד"כ הם מגיעים אלי אחרי שכבר נעשו ניסיונות לשפר את המצב ע"י שינוי מיקומו בכיתה (יותר קרוב ללוח), אך מסתבר שיש ביקוש רב "ליד הלוח", ולא תמיד יש מקום לכולם. הם כבר ביקרו אצל אופטומטריסט שכבר המליץ על משקפיים, אבל הם באים לעשות ניסיון אחרון למנוע את הגזרה.
כשד"ר בייטס, רופא העיניים מניו-יורק, גילה (לפני 100 שנה), שניתן לשפר ראייה, התייחסו אליו בזלזול גמור, במיוחד חבריו הרופאים, אך כשהוא הרחיב את מחקרו ועזר לאלפי אנשים לשפר את ראייתם, כבר היו כאלו שהתחילו להאמין לו.
ד"ר בייטס הכניס לבתי-ספר תרגול פשוט ביותר שגזל לא יותר מדקות ספורות בכל יום, וגרם לשיפור דרסטי בראייה.
כשההצלחה התרחבה לעוד מקומות, הממסד, החרים אותו ועבודתו הופסקה.
ליקויי הראייה נגרמים ממתח נפשי!
נכון, ישנה גם תורשה, אבל בל נשכח שגם התנהגויות עוברות במשפחה. ילד שהוריו מתוחים, סביר שיגדל עם לא פחות מתח מהוריו.
הילדים שסובלים מליקויי ראייה, זקוקים לתמיכה ואהבה, יותר מהכל.
התזמון שבו הראייה מתחילה להתדרדר אינו מקרי (גם לא אצל מבוגרים): גירושים של ההורים, מוות של אחד ההורים, קושי חברתי, ביטחון עצמי נמוך, כל אלו ועוד אירועים רבים נוספים מעלים את רמת המתח התמידית שאליה חשוף הילד.
העיניים, שהן אחד האברים הרגישים בגוף, נוטות להינזק ראשונות מהמתח. המתח מגיע לעין, וגורם לה לשנות את צורתה לאליפסה (קוצר ראייה) או לפחוסה (רוחק ראייה), או גורם לבעיות נוספות כגון פזילות, צילינדר(אסטיגמציה) ועוד..
התרגילים בשיטת בייטס, גורמים להורדת המתח בעיניים וכתוצאה מכך, להחזרת גלגל העין לצורתו המקורית- עגול. דהיינו, שיפור הראייה ושיפור בריאות העין.
ראייתנו משתנה ללא הרף.
אם אנו מתוחים, עייפים, טרודים, מודאגים או חולים, ראייתנו תחלש; לעומת זאת, כשאנו שמחים, רגועים, נמצאים בטבע... ראייתנו משתפרת. זכור לי מקרה של נערה שהגיעה עם אביה, לאחר שעשתה 3 בדיקות ראייה, באותו היום, אצל 3 אופטומטריסטים שונים, התוצאות היו שונות לגמרי ...
כדרך קבע, אני מבצעת את התרגיל הבא: אני נותנת לאנשים לקרוא את טבלת הבדיקה, ולאחר הרפייה של מספר דקות, הם קוראים אותה שוב. ב90% מהמקרים יתרחש שיפור בראייה, לעיתים הוא יהיה דרסטי ביותר.
כשרמת המתח של הילד (וגם של מבוגר), לא משתנה, יכול לקרות מצב שבו הילד יתַרגל בצורה סדירה, אך לא נראה שיפור משמעותי. שיפור הראייה צריך לבוא בשילוב של הורדת המתח בחיי הילד- יותר תמיכה, יותר הקשבה, יותר חיבוקים, יותר פתיחות - ותרגול יומיומי.
חשוב לי לומר, שהילד צריך לרצות את השיפור.
ילדים שרוצים משקפיים, לא ישפרו את ראייתם, גם אם ההורים מאד רוצים בשיפור ומאמינים בשיפור. לכן אם הילד לא מתעניין, אולי כדאי לחכות לזמן בו הוא ישנה את דעתו (למרות שלעיתים, אחרי פגישה אחת, הילד משתכנע שהוא כן רוצה לשפר את ראייתו).
מנסיוני, שיפור הראייה אצל ילדים, ולשמחתי , זה קורה לא מעט,
מלווה בשיפור כללי: יותר שמחה, יותר ביטחון עצמי, יותר קבלה עצמית וכו'.
משקפיים, הם אביזר שמחליש את הראייה.
הן 'מחייבות' את העיניים לשמור על רמת המתח הגבוהה שלהן, ועם הזמן, עם עליית רמת המתח, הראייה שוב נחלשת.
ילד שראייתו מתחילה להחלש אך עדיין אין לו משקפיים, ישפר את ראייתו יותר בקלות ויותר מהר מילד שהמשקפיים הם חלק בלתי נפרד מאפו. אך גם ילדים (ומבוגרים), שכבר מרכיבים משקפיים, משפרים את ראייתם בעזרת התרגול.
לכן מומלץ בחום רב, לראות את היחלשות הראייה של ילדכם כסימן איתות, שהוא/היא זקוק/ה ליותר תמיכה, אהבה, הקשבה, חיבוקים... וכל ילד לפי צרכיו. אפשר לראות לעיתים במשפחה אחת ילד אחד הזקוק להמון גילויי אהבה ומגע, ואחיו לא ממש אוהב חיבוקים. לכל ילד יש לתת את הנחוץ לו, צריך להיזהר מהשוואות.
התדרדרות הראייה קוראת לכם לעשות מעשה , ולא להשתיק את הסימפטום ע"י משקפיים.
אפשר לראות את ההליכה למדריך/ה בשיפור הראייה, כהזדמנות לעשות שינוי בראייה החיצונית אך גם הפנימית של הילד, וגם שלכם.
לרוב כשאין מודעות לנושא, המספר רק הולך וגדל עם השנים.
לכן זה כל כך מרגש, לראות ילד משפר את ראייתו, ובמיוחד ילד שכבר מרכיב משקפיים, ומוריד בהדרגה את המספר, עד שהוא יכול בלעדיהם.