על ידי בשמת_א* » 02 אוגוסט 2006, 17:36
שיש בה מן החוצפה לדבר על דברים כאלה בכזאת קיצוניות, כשהיא בעצמה לא חוותה הורות.
אם תקראי אותה בעיון, תביני שהיא בכלל לא כתבה מדריך להורות.
למען האמת, היא כותבת בראיון או במאמר אחר, באנגלית, שהיא הופתעה מאוד כשקלטה שאנשים רוצים להשתמש בספר שלה כמדריך לגידול ילדים.
הכותרת בתרגום לעברית היא של המתרגמת, "לגדל ילדים מאושרים".
היא עצמה התעניינה בנושא לא כ"אמא" אלא כבת.
היא חשבה על איך שהיא גודלה בצורה לא נכונה, היא ועוד מיליוני אמריקאים.
כשהיא כתבה את הספר, היא בעצם רצתה לספר לאנשים "תראו מה הפסדתם", "תראו איך הילדות שלכם השאירה אצלכם שריטות".
ופתאום, מה קרה?
אנשים אחרים, שהיו הורים או שעמדו להפוך להורים, קראו את הספר שלה ואמרו לעצמם: "זה לא צריך להיות ככה! אנחנו יכולים לנסות לגדל את הילדים שלנו יותר טוב! עם פחות שריטות!"
אז לחיות בשבט אנחנו לא יכולים כבר.
אבל לא להשאיר את התינוק שלנו בתינוקייה אנחנו יכולים.
לחיות בבקתה בלי מים זורמים, חשמל, מזגן, תנור, בגדים, מזון מוכן, קריאה, כתיבה, תקליטים וכו' וכו' וכו' אנחנו לא יכולים כבר (ולו רק מפני שצריך לשלם אצלנו מיסים על הבקתה ועל האדמה ויש חוקים נגד עירום פומבי... (-; ).
אבל להבין את התינוק, כשהוא מושפע באופן שלילי מהחשמל, הבגדים וכל השאר אנחנו יכולים. כי אנחנו מבינים שהוא לא בנוי לזה, שזה לא היה אמור להיות ככה, וזה עוזר לנו לגלות אמפתיה וגם קצת לעשות שינויים שיקלו עליו (למשל, מבינים את החשיבות של כיבוי החשמל כדי לעזור לתינוק לישון, או של טיול בחוץ במנשא כדי שהתינוק יראה חושך וכוכבים ויצליח להירדם).
סתם, כמה תובנות.
[u]שיש בה מן החוצפה לדבר על דברים כאלה בכזאת קיצוניות, כשהיא בעצמה לא חוותה הורות.[/u]
אם תקראי אותה בעיון, תביני שהיא בכלל לא כתבה מדריך להורות.
למען האמת, היא כותבת בראיון או במאמר אחר, באנגלית, שהיא הופתעה מאוד כשקלטה שאנשים רוצים להשתמש בספר שלה כמדריך לגידול ילדים.
הכותרת בתרגום לעברית היא של המתרגמת, "לגדל ילדים מאושרים".
היא עצמה התעניינה בנושא לא כ"אמא" אלא כבת.
היא חשבה על איך שהיא גודלה בצורה לא נכונה, היא ועוד מיליוני אמריקאים.
כשהיא כתבה את הספר, היא בעצם רצתה לספר לאנשים "תראו מה הפסדתם", "תראו איך הילדות שלכם השאירה אצלכם שריטות".
ופתאום, מה קרה?
אנשים אחרים, שהיו הורים או שעמדו להפוך להורים, קראו את הספר שלה ואמרו לעצמם: "זה לא צריך להיות ככה! אנחנו יכולים לנסות לגדל את הילדים שלנו יותר טוב! עם פחות שריטות!"
אז לחיות בשבט אנחנו לא יכולים כבר.
אבל לא להשאיר את התינוק שלנו בתינוקייה אנחנו יכולים.
לחיות בבקתה בלי מים זורמים, חשמל, מזגן, תנור, בגדים, מזון מוכן, קריאה, כתיבה, תקליטים וכו' וכו' וכו' אנחנו לא יכולים כבר (ולו רק מפני שצריך לשלם אצלנו מיסים על הבקתה ועל האדמה ויש חוקים נגד עירום פומבי... (-; ).
אבל להבין את התינוק, כשהוא מושפע באופן שלילי מהחשמל, הבגדים וכל השאר אנחנו יכולים. כי אנחנו מבינים שהוא לא בנוי לזה, שזה לא היה אמור להיות ככה, וזה עוזר לנו לגלות אמפתיה וגם קצת לעשות שינויים שיקלו עליו (למשל, מבינים את החשיבות של כיבוי החשמל כדי לעזור לתינוק לישון, או של טיול בחוץ במנשא כדי שהתינוק יראה חושך וכוכבים ויצליח להירדם).
סתם, כמה תובנות.