על ידי טמי באומר, עצמון, מוא"ז משגב* » 29 יולי 2010, 16:14
ברשותי 2 קומפוסטרים מהדגם שנמכר במוא"ז משגב, לא משהו אבל אחת ל 3 חודשים אני מוציא יבול מכובד מאחד הקומפוסטרים ( כ 3 ארגזי פלסטיק גדולים). כל האשפה הביתית (שמותר) עוברת לקומפוסטר, כל הגזם, כסחת וכו' מהגינה והבוסתן גם היא עוברת לקומפוסטר. הקומפוסטר עצמו נקי מריחות, זבובונים ושאר מרעין בישין וגם ממרחק של מטר אין שום עדות למתחולל בפנים.
אני מחזיק קומפוסטרים מזה 15 שנה ורק בשנה האחרונה התייצבתי על תהליך שאני יכול לכנותו כמוצלח (עד לפני שנה החזקתי פח אשפה נוסף בחוץ ...). על קצה המזלג – העקרונות :
כל תכולת המטבח המתכלה עוברת לקומפוסטר. גם תבניות ביצים, קליפות ביצים קשות וקפה ממכונת הקפה, שום ובצל גם כן. לא מכניס קליפות ביצים חיות, בשר ומוצריו גבינות. דברים קשים/יבשים כמו תבניות ביצים ולחם יבש) נותרים בכיור זמן מה כך שיירטבו ויספגו קצת מים. ליד הפח האשפה הרגיל פח אשפה עם תכולה המיועדת לקומפוסטר.
בגינה ערמה עם כל העלים והזרדים. הערמה מורטבת אחת לשבוע ולאחר מכן מכוסה בעלים חדשים כך שתוכה תמיד רטוב ולח. בעבר טמנתי בה קבוצת תולעים אדומות שהתרבו וכל הערמה מלאה בה. הערמה נמצאת במקום בו הגג מטפטף את הלחות המתעבה בלילות הקיץ ואת הגשם בחורף מה שמקטין את הצורך בהשקיה נוספת. הרקב שמתפתח בפנים הוא למעשה קומפוסט בשלביו הראשונים.
בנוסף, לידה ערמה עם הענפים העבים וכו', הללו יכנסו לקומפוסטר עוד כשנה לכשיעברו תהליך בלייה עם הזמן.
שאריות המזון שיוכנסו לקומפוסטר יוכנסו באחת מארבעת הפינות, יפוזרו קלות ויכוסו בשכבה של 3-5 ס"מ מהרקב שבערמת העלים. הרקב יכיל כבר תולעים אדומות. השכבה העבה יחסית והעובדה שאני מייד מוסיף עוד מעט מים יוצרים שכבה שלא מאפשרת לריח לצאת ולזבובונים להיכנס לשכבה בה האוכל ומכאן העדר ריחות לוואי וזבובונים. כעבור יום-יומיים תעלה הטמפרטורה באזור החדש עדות נאמנה לתהליך הקומפוסטיזציה. כעבור שבוע האזור הנ"ל יריח כמו אדמת יער טחובה, ריח נעים ונקי.
שהקומפוסטר מתמלא ( כ 3 חודשים) אני מפסיק את מילויו ועובר לשני שתוכנו זה עתה פוזר בגינה וחוזר חלילה. בתקופה שהקומפוסטר יעמוד וימתין למילוי של הקומפוסטר האחר אערבב אחת לשבועיים עמוק ככל האפשר את תוכנו.
ללא כל קשר באיזה שלב נמצא התהליך יש לדאוג ללחות רבה בקומפוסטר לכל עומקו, הלחות חיונית לתהליך. אין להגזים בהרטבה / יבוש. יש להקפיד על סגירת הקומפוסטר ממניעים שונים ובהם איבוד לחות, מניעת הגעת בע"ח למזון ועוד.
הטיפול הנ"ל דורש כ – 15 דקות עבודה בשבוע, חוסך זריקת אשפה, מצמצם משמעותית את פליטת גזי המתאן לאוויר, מקטין משמעותית את טביעת כף הרגל האקולוגית שלנו בעולם. כתמורה נקבל אחת לכמה חודשים קומפוסט ריחני ונעים (ריח שמזכיר יער אירופי גשום), עשיר מאין כמוהו מאוסף המרכיבים שיצרו אותו, בריא לצמחים וגם לנפש. אני לא פוסל שימוש בקומפוסט קנוי אך יש לדעת כי מרבית הקומפוסט הקנוי מקורו בשפכים של בעלי חיים ובני אדם, מכיל עפ"י רוב חיידקים פתוגנים, מתכות כבדות ועוד, לבטח פחות מרנין מהקומפוסט הביתי.
כל בעל קומפוסטר תקין ישמח לחלוק אתכם קבוצת תולעים שעד מהרה תהפוך אצלכם לכנופיה של ממש וזכרו כי כל תולעת אדומה אוכלת כל יום מזון שהוא כמחצית ממשקל גופה ופולטת קומפוסט מוכן לשימוש.
נו – שוכנעתם?
טמי
ברשותי 2 קומפוסטרים מהדגם שנמכר במוא"ז משגב, לא משהו אבל אחת ל 3 חודשים אני מוציא יבול מכובד מאחד הקומפוסטרים ( כ 3 ארגזי פלסטיק גדולים). כל האשפה הביתית (שמותר) עוברת לקומפוסטר, כל הגזם, כסחת וכו' מהגינה והבוסתן גם היא עוברת לקומפוסטר. הקומפוסטר עצמו נקי מריחות, זבובונים ושאר מרעין בישין וגם ממרחק של מטר אין שום עדות למתחולל בפנים.
אני מחזיק קומפוסטרים מזה 15 שנה ורק בשנה האחרונה התייצבתי על תהליך שאני יכול לכנותו כמוצלח (עד לפני שנה החזקתי פח אשפה נוסף בחוץ ...). על קצה המזלג – העקרונות :
כל תכולת המטבח המתכלה עוברת לקומפוסטר. גם תבניות ביצים, קליפות ביצים קשות וקפה ממכונת הקפה, שום ובצל גם כן. לא מכניס קליפות ביצים חיות, בשר ומוצריו גבינות. דברים קשים/יבשים כמו תבניות ביצים ולחם יבש) נותרים בכיור זמן מה כך שיירטבו ויספגו קצת מים. ליד הפח האשפה הרגיל פח אשפה עם תכולה המיועדת לקומפוסטר.
בגינה ערמה עם כל העלים והזרדים. הערמה מורטבת אחת לשבוע ולאחר מכן מכוסה בעלים חדשים כך שתוכה תמיד רטוב ולח. בעבר טמנתי בה קבוצת תולעים אדומות שהתרבו וכל הערמה מלאה בה. הערמה נמצאת במקום בו הגג מטפטף את הלחות המתעבה בלילות הקיץ ואת הגשם בחורף מה שמקטין את הצורך בהשקיה נוספת. הרקב שמתפתח בפנים הוא למעשה קומפוסט בשלביו הראשונים.
בנוסף, לידה ערמה עם הענפים העבים וכו', הללו יכנסו לקומפוסטר עוד כשנה לכשיעברו תהליך בלייה עם הזמן.
שאריות המזון שיוכנסו לקומפוסטר יוכנסו באחת מארבעת הפינות, יפוזרו קלות ויכוסו בשכבה של 3-5 ס"מ מהרקב שבערמת העלים. הרקב יכיל כבר תולעים אדומות. השכבה העבה יחסית והעובדה שאני מייד מוסיף עוד מעט מים יוצרים שכבה שלא מאפשרת לריח לצאת ולזבובונים להיכנס לשכבה בה האוכל ומכאן העדר ריחות לוואי וזבובונים. כעבור יום-יומיים תעלה הטמפרטורה באזור החדש עדות נאמנה לתהליך הקומפוסטיזציה. כעבור שבוע האזור הנ"ל יריח כמו אדמת יער טחובה, ריח נעים ונקי.
שהקומפוסטר מתמלא ( כ 3 חודשים) אני מפסיק את מילויו ועובר לשני שתוכנו זה עתה פוזר בגינה וחוזר חלילה. בתקופה שהקומפוסטר יעמוד וימתין למילוי של הקומפוסטר האחר אערבב אחת לשבועיים עמוק ככל האפשר את תוכנו.
ללא כל קשר באיזה שלב נמצא התהליך יש לדאוג ללחות רבה בקומפוסטר לכל עומקו, הלחות חיונית לתהליך. אין להגזים בהרטבה / יבוש. יש להקפיד על סגירת הקומפוסטר ממניעים שונים ובהם איבוד לחות, מניעת הגעת בע"ח למזון ועוד.
הטיפול הנ"ל דורש כ – 15 דקות עבודה בשבוע, חוסך זריקת אשפה, מצמצם משמעותית את פליטת גזי המתאן לאוויר, מקטין משמעותית את טביעת כף הרגל האקולוגית שלנו בעולם. כתמורה נקבל אחת לכמה חודשים קומפוסט ריחני ונעים (ריח שמזכיר יער אירופי גשום), עשיר מאין כמוהו מאוסף המרכיבים שיצרו אותו, בריא לצמחים וגם לנפש. אני לא פוסל שימוש בקומפוסט קנוי אך יש לדעת כי מרבית הקומפוסט הקנוי מקורו בשפכים של בעלי חיים ובני אדם, מכיל עפ"י רוב חיידקים פתוגנים, מתכות כבדות ועוד, לבטח פחות מרנין מהקומפוסט הביתי.
כל בעל קומפוסטר תקין ישמח לחלוק אתכם קבוצת תולעים שעד מהרה תהפוך אצלכם לכנופיה של ממש וזכרו כי כל תולעת אדומה אוכלת כל יום מזון שהוא כמחצית ממשקל גופה ופולטת קומפוסט מוכן לשימוש.
נו – שוכנעתם?
טמי