אני עם כל מה שכתבו לך לפני
קודם כל, חיבוקים לך ואיחולים לקטנה @}@}@}
_אני מתעייפת מידי. מרגישה שהחיים קצת כבדים. כל החלטה ענקית עלי כהר.
לאיפה זולגות האנרגיות שלי?_
נו, באמת
גברת מושלמת מתמודדת עם גידול ילדה בת שנתיים, פלוס עבודה במשרה מלאה (אצלי בלקסיקון, כל מה שמעל ל- 30 ש"ש זה משרה מלאה. בשביל הורים בטח), פלוס עבודת עומק רגשית רצינית ומחויבת, פלוס בעיות שינה מתמשכות של התינוקת שפוגעות בזמן המנוחה היקר שלך. שלא לדבר על צרות רפואיות שהיו לכן לא-מעט בזמן האחרון.
ואז היא מתפלאת לאן הולכות האנרגיות....
כי הן אמורות להישאר במקום ולתדלק אותך לעוד מרתון-יומיומי כזה, לא?
לא.
לא.
אה, כן, שכחתי את הניואנס: ממש ממש לא.
(())
ועכשיו ברצינות.
קודם כל, תודה על החתיכה החסרה בפאזל שאיכשהו
הצלחת לא להסגיר בדף על גמילה מהנקה לילית:
לפעמים, היא ישנה בבוקר עם אבא עד 10 או אחרי. את השנצ בגן בין 12 ל1 היא מפספסת, ואז היא נירדמת אצל המטפלת בין 3 ל4. זה כבר ממש מאוחר ובלילה היא מתקשה לישון, וחוזר חלילה.
אלמנטרי, ווטסון.
מנגנון עירות-שינה הוא כמו נדנדה. אי אפשר לטפל בקצה אחד שלו בלי להתייחס לקצה השני...
אז קודם כל, את צריכה אפשרות לנוח, כל יממה.
ובשביל זה היא צריכה לקום מוקדם בבוקר, בשעה 8 לכל המאוחר, כדי ששתיכן תוכלנה לישון בשעה נורמלית בלילה ולהרוויח את השעות המוקדמות לשינה טובה ואמיתית.
עכשיו:
כשמחברים את כל חתיכות הפאזל ביחד, יוצא - לדעתי - שמעון זה הדבר הכי נכון עכשיו.
כי:
א. במעון יש הרבה פחות ילדים מאשר בגן הנוכחי שלה.
אני לא טועה ואני לא צוחקת עלייך. מבחינה תפקודית (ואצל מרפאה בעיסוק אובססיבית כמוני, רק הבחינה התפקודית תופסת) מספר הילדים בגן
איננו אבסולוטי, אלא הוא היחס המספרי בין הילדים, הצוות והמרחב.
בגן הנוכחי שלה יש מאסה של 15 ילדים על מינימום מטפלת ומינימום מרחב.
צפוף מאוד, ומעט מאוד ויסות של מבוגרים, מעט מאוד מאוד תשומת לב אישית.
במעון יהיו 24 ילדים על, אני מנחשת, פי שלוש מרחב ופי 4 מבוגרים.
שזה אומר, שלעתים נדירות היא תצטרך להתמודד עם עוד 14 ילדים אף-באף כמו שהיא צריכה עכשיו, כי לפחות חלק מהם יהיו בפינה אחרת, או מווסתים על ידי מבוגרים אחרים.
ב. עם מעון יש לה הרבה יותר סיכוי להתעורר בשעה נורמלית וכפועל יוצא גם ללכת לישון בשעה נורמלית, לישון טוב יותר בשעות המוקדמות של הלילה, לקום בבוקר בראש טוב, יותר מווסתת ויותר מוכנה להתמודד עם האתגרים של גן (כל גן), ולתת לך את הלילה שלך.
כלומר, המעון יצמצם שני גורמי סטרס מאסיביים.
יכול להיות שהוא יוסיף גורם אחר. למשל, את הנקשות בלוח הזמנים. או גננת לא סימפטית. המעון הזה לא אידיאלי. אבל לדעתי, בהינתן שאת תלכי לעוד ביקור או שניים שם, תקבלי תחושה טובה יותר של הצוות, ואז תבקשי את מי שמוצאות חן בעינייך הכי (עדיפות א' ועדיפות ב', אולי נבון לבקש שתיים), הוא יעזור לך לטפל בשני גורמי לחץ גדולים ומכריעים יותר.
דרך אגב, גננת טובה יכולה מאוד לעזור לילדים להתכונן למעבר משלב לשלב, להחליק את המעברים האלה בנעימות, ולנהל את סדר היום השרירותי בצורה שתרגיש לילדים הרבה פחות שרירותית. זה לא בשמיים.
עזרה ראשונה:
יש לך עוד ימי מחלה שאת יכולה לנצל? אז תנצלי אותם. זיהום בעקיצה זו סיבה מוצדקת לחלוטין ליום מחלה, בסיטואציה שלך.
קשה לך, קשה לה, קשה לכולכם.
וכמובן, לגייס עזרה ממקור אחר כדי לאזן את המערכת: זשעתיים של ניקיון בית, מיקוד-חוץ לבישולים לשבועיים הקרובים, משלוחים מהסופרמרקט, כל דבר שעובד לכם.
