קשר עם המטפלת

שליחת תגובה

אמירת תודה פשוטה, בדרכה, מניעה את העולם.
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: קשר עם המטפלת

קשר עם המטפלת

על ידי כינור_לשירייך* » 26 ינואר 2011, 11:17

ביקשתי מהבייביסיטר שתרכז את כל הסידורים שלה (סופר, דואר וכו') לשעות העבודה אצלנו, כדי שלקטנה יהיה כיף לצאת החוצה וללכת לכל מיני מקומות מעניינים בזמן שאני תקועה מול הניירות, הספרים והמחשב.

איזו גישה מקורית ורעננה. ממש עושה טוב על הלב.

קשר עם המטפלת

על ידי בשמת_א* » 26 ינואר 2011, 11:11

_אני ובעלי הגענו לפיתרון שאני מאוד שמחה איתו-
הוא פשוט ילך מוקדם יותר לעבוד באותו יום ואז גם יחזור מוקדם יותר
ויוכל להיות איתה במקום ביביסיטר!!! איך לא חשבתי על זה קודם? :)_
מעולה מעולה!

כשהתינוקת שלי היתה בגיל דומה, וכמובן יונקת, הייתי חייבת לגמור את הדוקטוראט. בחרתי בייביסיטר כאשר אצלי, אני עבדתי בבית והיא ירדה איתה לעשות סיבוב בעגלה אחרי הנקה, בשעות הצהריים שבהן ממילא היתה ישנה תמיד כשעתיים. אם הלכתי לאן שהוא - שתיהן באו איתי. לעבודה, לבית הספרים הלאומי, לא משנה לאן. תמיד היה איפה להסתובב עם התינוקת שלי כך שהיא במרחק של דקות בודדות ממני אם רוצה לינוק או מתגעגעת מכל סיבה אחרת. אם התינוקת שלי התעוררה מייד הן חזרו אלי להנקה.
ככה, מצד אחד היתה לי בייביסיטר ויכולתי לעבוד.
מצד שני לא נפרדתי מהתינוקת שלי והייתי תמיד זמינה לה.
הבייביסיטר שלנו הפכה במהירות לבת המשפחה, והבת שלי מאוד אהבה אותה. לכן, כשגדלה, הן גם הלכו יחד לכל מיני סידורים (ברגל בשכונה). ביקשתי מהבייביסיטר שתרכז את כל הסידורים שלה (סופר, דואר וכו') לשעות העבודה אצלנו, כדי שלקטנה יהיה כיף לצאת החוצה וללכת לכל מיני מקומות מעניינים בזמן שאני תקועה מול הניירות, הספרים והמחשב.

קשר עם המטפלת

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 26 ינואר 2011, 10:00

להישאר לזמנים קצרים עם ביביסיטר כשאנחנו לא רחוקים למקרה הצורך
תתחילו עם בייביסיטר בחדר השני. או בייביסיטר שלוקחת אותה החוצה לרבע שעה-חצי שעה וחוזרת. כמה פעמים כאלה עד שהיא תרגיש ביטחון עם הבייביסיטר, וגם תרגיש שאתם סומכים על הבייביסיטר. זה מאוד חשוב.

קשר עם המטפלת

על ידי כולי_אמא* » 26 ינואר 2011, 09:24

כן נכון יתכן שיהיה בסדר
נראה לי שהקושי האמיתי היה עם זה שאני "חייבת"לעשות זאת,
וזה קורה פתאום ללא הכנה, ואז יש בי פחד שביתי לא תבין מה קורה,
תרגיש נטושה.
אבל...
אחרי שכתבתי כאן אתמול בלילה וראיתי כמה זה מטלטל אותי
אני ובעלי הגענו לפיתרון שאני מאוד שמחה איתו-
הוא פשוט ילך מוקדם יותר לעבוד באותו יום ואז גם יחזור מוקדם יותר
ויוכל להיות איתה במקום ביביסיטר!!! איך לא חשבתי על זה קודם? :)

ובמקביל נתחיל לבדוק את האפשרות שלה להישאר לזמנים קצרים עם ביביסיטר כשאנחנו לא רחוקים למקרה הצורך.

אז מזל שכתבתי...

קשר עם המטפלת

על ידי ורד_דרור* » 25 ינואר 2011, 22:26

אמא, נראה לי ששעתיים וחצי בשבוע זה זמן עדין להתחלה של היפרדויות מדי פעם.
ביתי נשארה מדי פעם עם גיסתי או עם אמא שלי, לשעתיים בכל פעם
והיה יותר פשוט ונעים ממה שחשבתי
יכול להיות שהיא תבכה מעט כשתלכי אבל זה אך נורמאלי וסביר להניח שהיא תירגע לאחר דקה או שתיים
אם את סומכת על האמא אז לדעתי אין מה לדאוג.
9 חודשים זה זמן הבשלה לפני לידה, הלוא כן?

קשר עם המטפלת

על ידי כולי_אמא* » 25 ינואר 2011, 22:01

ביתי האהובה בת 9 חודשים בקרוב
אני ובעלי (שעובד מהבית חלק מהשבוע) איתה כל הזמן, היא מעולם לא נשארה עם מישהו שהוא לא אחד מאיתנו.
עכשיו קיבלתי הצעה לעבוד פעמיים בשבוע לשעתיים וחצי,
פעם אחת בעלי יהיה איתה ובפעם השנייה הוא לא יוכל להיות איתה כיוון שזה יום שהוא לא עובד מהבית.

אני רוצה לקחת את העבודה וחוששת מכך שאולי זה מוקדם מידי להשאירה בלעדינו,
בעלי לא מרגיש כמוני...
אני תוהה מה הדרך הטובה ביותר לעשות זאת?
להשאירה עם ביביסיטר? עם אחת האימהות מהשכונה שהיא כבר מכירה ואז יהיה איתה עוד ילד?
אולי אז האמא לא תוכל לתת מספיק תשומת לב?

אני לא יודעת אם לצפות לקושי או שיכול להיות שזה יעבור בטוב...
אשמח למחשבות,עצות ותמיכה

קשר עם המטפלת

על ידי אוליב* » 14 מרץ 2010, 12:52

אצלי הגדול דווקא הסתגל יפה, והשני צרח.
גם אצלי: הגדול הסתגל היטב. השניה צרחה, ועכשיו זה השלישי. אבל הוא, הקטנצ'יק, הכי ילד אמא יחסית אליהם (עד כמה שאני זוכרת).

לכו לשם החל מהשבועיים שלפני התחלת העבודה.
לא מעשי. אני מתחילה לעבוד כמה ימים אחרי פסח, ובפסח זה לא נוח לה. אנחנו נלך לשם מייד אחרי פסח לכמה ימים איתי ואז בלעדי.

אל תשתמשי בזמן הזה כדי "לבחון אותה"
ממש לא בוחנת אותה. היא מטפלת שלנו כבר חמש שנים במצטבר. אנחנו מרוצים ממנה עד הגג, אוהבים אותה, שני הגדולים שלי מתבאסים שהקטנצ'יק הולך לשם ולא הם...אני באמת סומכת עליה לחלוטין.
תודה.

קשר עם המטפלת

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 14 מרץ 2010, 12:45

הקודמת שלי צרחה שלושה שבועות עד שהסתגלה
ראשית, אל תשליכי מילד אחד למשנהו (גם אם שניהם שלך...). אצלי הגדול דווקא הסתגל יפה, והשני צרח.

אז הוא ילך למטפלת לארבע וחצי שעות ביום, בבוקר,
בהתחשב בנסיבות, זה כנראה הכי פחות גרוע שאפשר. זה לא כייף חיים, אבל לא הכי נורא בעולם.. 4 שעות זה זמן אפשרי לגיל הזה, ואם מתוכן הוא יישן חלק מהזמן אז בכלל.

הוא לא מוכן בקבוק (גם לא כשהוא עם בעלי, ובטח שלא איתי).
אני הייתי מציעה לך להפסיק לנסות לתת בקבוק. כשיגיע הזמן, והוא יהיה איתה, בזמן אמת, אם יהיה רעב - ייקח בקבוק.
בינתיים חבל על הניסיונות האלה מצדך, במשך חודש שלם, להילחץ ולהלחיץ אותו... הוא הרי לא אמור לקבל את הבקבוק ממך, למה שייקח? תתפנקו יחד עם ההנקה בשעות האלה, כל עוד אפשר.
זה גם כלל ידוע, שאצל המטפלת/סבתא תמיד אוכלים מוצקים יותר טוב, "מסכימים" לישון צהריים וכולי, מאשר עם אמא. גם זה בסדר.

אז אולי עכשיו תבקרי את המטפלת, סתם בשביל שהוא יכיר את הריחות. אפילו בתשלום, שהיא תרים אותו. שהוא יכיר את התינוק השני שאיתו הוא יחלוק במטפלת. נראה לי כדאי
מסכימה. לכו לשם החל מהשבועיים שלפני התחלת העבודה, נגיד 2-3 פעמים, לאיזה שעה כל פעם. בטח בתשלום. כשאת נמצאת שם, כשאת היא המטפלת בו אבל תוך כדי כך הוא רואה שאת "סומכת עליה".
ואגב, אל תשתמשי בזמן הזה כדי "לבחון אותה" - כבר בחרת בה, עכשיו זה הזמן לשדר שלמות כלפיו... תתרכזי בזה שלתינוק יהיה נוח.

קשר עם המטפלת

על ידי אוליב* » 14 מרץ 2010, 12:39

הוא רואה אותה. היא גרה לידי, אני נכנסת אליה, היא נכנסת אלי.
אני מתכוונת לבוא איתו להיות שם כמה ימים לפני שאשאיר אותו שם לגמרי לבד. כך עשיתי עם הבכור (וזה עבד יופי) וגם עם אחותו (וזה לא ממש הועיל). כך עשיתי גם כשהם נכנסו לגן, נשארתי עד שהם אמרו לי ללכת.
אבל איכשהו אני מרגישה שזה לא יעזור - הוא לא מוכן ללכת לידיים של אף אחד חוץ מבעלי וממני (גם לא לאמא שלי, גם לא לאחיות שלי, למרות שאנחנו נמצאים שם לפחות אחה"צ אחד בשבוע, למשל). אני מרגישה שההתסגלות תהיה קשה בכל מקרה.

קשר עם המטפלת

על ידי א_ל_א_ן* » 14 מרץ 2010, 12:31

אז אולי עכשיו תבקרי את המטפלת, סתם בשביל שהוא יכיר את הריחות. אפילו בתשלום, שהיא תרים אותו. שהוא יכיר את התינוק השני שאיתו הוא יחלוק במטפלת. נראה לי כדאי.

קשר עם המטפלת

על ידי אוליב* » 14 מרץ 2010, 11:58

גם אני מגלה שקשה לי.
בעוד חודש אני חוזרת לעבודה.
הוא יהיה בן 10 חודשים. ילד מנשא וידיים, צמוד צמוד לאמא.
אין לי ברירה. אני חייבת לעבוד (אין לנו אפשרות לצמצם כלום, ובאמת שעשינו את זה כדי שאשאר איתו עד עכשיו. ובדקנו כל דבר אפשרי. פשוט אין לי כרגע ברירה). אז אני חוזרת לעבוד כמו שהיה עם הקודמים - עובדת בערב ובלילה (שאז האיש איתם, וזה בסדר) אבל בלי לישון אי אפשר. אז הוא ילך למטפלת לארבע וחצי שעות ביום, בבוקר, שאז אני אלך לישון.
הוא רק יונק (ניסיתי והוא לא מוכן בינתיים אוכל אחר). הוא לא מוכן בקבוק (גם לא כשהוא עם בעלי, ובטח שלא איתי).
זה יהיה לו נורא.
אוף.
אני סומכת על המטפלת במאה אחוז. היא נהדרת, הוא יהיה שם רק עם עוד תינוק אחד, והיא הסכימה שהבכור שלי יבוא להיות איתו אצלה אם אראה שצריך (אין לי בעיה להוציא את הבכור מהגן מדי פעם).
ובכל זאת, אני מרחמת עליו מעכשיו.
הקודמת שלי צרחה שלושה שבועות עד שהסתגלה, ואחר כך היתה שנתיים אצל אותה מטפלת ועד היום היא מבקשת ללכת אליה ומאד אוהבת אותה. אבל השלושה שבועות האלו היו סיוט. ואני הולכת לעשות לו את זה. איזה מין אמא אני.

קשר עם המטפלת

על ידי עשב_השדה* » 04 יולי 2009, 14:52

אורורה, איפה אתם גרים?

קשר עם המטפלת

על ידי אל_פקה* » 29 יולי 2008, 21:26

אני סטודנטית, ולצורך הלימודים נעזרת במישהי שאני מאוד מרוצה ממנה פעמיים בשבוע, בערך באותו אופן בו את תיארת. כמה עצות, מהנסיון שלי איתה (חלק חוזרות על דברים שנאמרו פה): הרגשתי יותר נוח עם מישהי צעירה. אני פחות חוששת שהיא מרגישה שהיא יודעת טוב יותר ממני ממרום נסיונה ושנותיה, והיא הרבה יותר קשובה לרצונותי. יותר נותן לי תחושה שאני ה"בוס". חיפשתי מישהי שיש לי כימיה איתה ושנוהגת ומתנהגת אל בני כפי שהייתי מעוניינת. בכמה שבועות הראשונים, אני או בעלי היינו כל הזמן איתה. אני מתארת לעצמי שמהצד שלה (ושל המטפלת מהנסיון שלך) זה קצת מעיק, אבל לדעתי זה מאוד חשוב גם לך וגם לקליינט האמיתי... ככל שתבלי איתה יותר זמן, כנראה שיהיה לך פחות קשה להשאיר אותם לבדם לראשונה. נראה לי קצת מוגזם להשאיר אותם לבד (אפילו בחדר הסמוך) מיד בהתחלה. גם אם יש כימיה, אמון זה דבר נרכש. בסיטואציה אחרת, לא היית מרגישה רע אם לא היית מסכימה להשאיר אותו לבד עם אדם נחמד אך זר, וזה בעצם מה שקרה פה. כפי שנאמר, לא כדאי להשאירם לבדם בשעות "קשות", אלא לתת להם לצאת יחד לגינה, לטיול בשכונה, וכו'. אל תהססי לנסות מספר מטפלות שונות לאורך תקופה, לפני שאת משאירה אותם לבד. הזמן והכסף שווים את השקט הנפשי. בהצלחה @}

קשר עם המטפלת

על ידי אמא_של_אורי* » 29 יולי 2008, 18:28

או רורה אני כ"כ מזדהה..... שלי בת 8 ח' כמעט ולא זזתי ממנה עד עכשיו סנטימטר כי אני מרגישה שזה מה שהיא צריכה. אבל אני צריכה גם את חיי בחזרה לא רק להיות אמא של אורי. לחזור לעבוד חלקי מאד אפילו. הבנזוג עובד בעבודה שאי אפשר לבנות עליו באופן קבוע שיגיע בשעה מוקדמת (למרות שהוא בסה"כ נמצא סביר בבית ביחס לעבודה בעולם המערבי... וגם מעורב מאד בגידול של הפיצי) בקיצור בלי תמיכה/עזרה אין לי סיכוי לצאת מהבית.
ואין תמיכה משפחתית ואין חברות עם ילדים ופתרון המטפלת/ביביסיטר נראה כ"כ מלאכותי ומאיים...
בקיצר לא מסוגלת לשחרר (ואולי בצדק- דווקא אהבתי את מה שכתבה סמדר בעניין הזה) ומתחילה להרגיש מחנק בביתי שלי....

קשר עם המטפלת

על ידי רוקדת_לאור_ירח* » 29 יולי 2008, 01:29

בתור אחת שנעזרה המון אבל "רק כשחייבים" וויתרה על הזכות לצאת בערב בערך שנתיים ומשהו, לאחרונה סופסוף (הילדה בת יותר משלוש) הבנתי שכשאני נעזרת לא רק כשאני חייבת להיות בעבודה או משהו בסגנון הזה, כשאני מבקשת עזרה פשוט כי בא לי לצאת או כי ככה סתם, זה נותן לי אויר לנשימה ויש לי הרבה יותר סבלנות וכוח.
לשמחתי, יצא לי עד היום להיעזר כמעט רק במשפחה (מלבד המשפחתון שהיתה לי תחושה של משפחה לגביו רוב הזמן). דווקא מהמקום הזה אני אומרת שכדאי למצוא עזרה. אני לא בטוחה שלמצוא עזרה לערב זה פיתרון טוב, אולי למצוא מישהי אחרי הצהריים כשאתם שותים קפה והיא בגינה לא רחוקה משם. אני לא יודעת איך הבן שלך אבל בדרך כלל להשאיר בערב זה יותר בעייה, כל ענייני השינה וההרדמה ולהתעורר למישהי שהיא לא אמא עשוי להיות יותר מסובך עם רוב הילדים שאני מכירה.
הבעיה עם למצוא מישהי מתחילה כשבאים עם חששות לגבי מה אפשרי ומה לא. כבר אמרתי לך- תחליטי מה חשוב לך ותחפשי לפי זה, זו הזדמנות ללמוד להגיד למישהי מה הצרכים המדויקים שלך. וגם הבייביסיטר הכי נפלאה בעולם- אפשר להעיר לה ולדרוש ממנה בצורה יפה לשנות דברים מסויימים שלא נראים לך. בשבילי ההורות זה שיעור באסרטיביות. אמנם אני נכשלת כל הזמן, אבל לפחות מתאמנת ומשתפרת.

קשר עם המטפלת

על ידי או_רורה* » 27 יולי 2008, 22:58

סמדר, את אכן קצת שיפוטית.
ובנימה אחרת, אני מאוד הייתי רוצה את פתרון הביניים. טוב לי עם ילדי, מאוד, אבל זקוקה... גם לבטא חלקים אחרים בעצמי.
רוצה פתרון ביניים - אני ובעלי חשבנו ששנינו נעבוד חצי משרה ונתחלק בזמן - אבל עדיין צריך עוד עזרה מבחוץ.

את יודעת, סתם, לפעמים נורא בא לי ללכת לשתות קפה באיזה ערב עם בעלי לבד. לא עםנ חברה - עם בעלי. ולבד. אפילו בשביל זה צריך עזרה.

קשר עם המטפלת

על ידי או_רורה* » 27 יולי 2008, 22:55

כן, חגית, נראה לי שזה מה שיהיה, חלקית.
היא תהייה איתי בבית קצת וקצת בחוץ... חייבת עזרה שבטית, אין ויכוח בכלל. קשה לי להודות בזה שאני צריכה עזרה. רגילה להיות.. חזקה? טיפשי.

קשר עם המטפלת

על ידי חגית_ל* » 27 יולי 2008, 22:52

_אני בהריון ועוד מעט יהיה עוד תינוק, ואז מה? אהיה זקוקה לזמן אחרי הלידה, לנוח.
האוורור שבן הזוג מאפשר לא מספיק כל כך._

זה באמת קשה בהפרש כזה קטן! חייבים עזרה שבטית, מישהי שתהיה איתך שאת סומכת עליה. זה לא אומר שאת צריכה להיפרד מהבכור, היא יכולה להיות נוכחת איתך בבית.

קשר עם המטפלת

על ידי פלונית* » 27 יולי 2008, 21:46

סמדר את מאוד שיפוטית....

קשר עם המטפלת

על ידי סמדר* » 27 יולי 2008, 19:12

טוב, כמובן שלא מכירה אותך מספיק כדי להבין דברים. למה רע? אני לא יודעת. האם רע כי את עם תינוקי בבית? את מעדיפה לצאת החוצה לעבוד? יותר נעים מלהיות עם תינוקי?
אם ככה למה בהריון שוב?
הכי טוב לדעתי כמובן, שתישארי עם ילדייך בבית או אבא יישאר (למרות שאת זה יותר טבעי), עד שיהיו גדולים יותר, אבל אם לא תוכלי הרי תמצאי את הפיתרון. בטח תחפשי מטפלת לטעמך ותצאי לעבוד. לא?

קשר עם המטפלת

על ידי או_רורה* » 27 יולי 2008, 15:56

יקירות, שלום לכן.

באמת חשבתי לפתוח את הדף הזה מחדש.

תינוקי כבר בן שנה וחודשיים. אני בהריון. אין מטפלת.רע לי.

עכשיו אחד, אחד.
קודם כל, אני בבית כבר שנה וחודשיים עם המתוק, ועד עכשיו פחות או יותר הסתדרתי. בעלי עוזר כמה שהוא יכול, וזה הרבה. הוא מגיע מוקדם, חצי יום לא עובד בכלל, עושה המון. באמת המון.
אבל... אני בהריון ועוד מעט יהיה עוד תינוק, ואז מה? אהיה זקוקה לזמן אחרי הלידה, לנוח.
האוורור שבן הזוג מאפשר לא מספיק כל כך.

וגם.... אני רוצה לחזור לעולם, לעבוד חלקית אולי, במקצוע שלי, ללכת קבוע ליוגה בהריון (ובלילה זה לא אופציה) ולספורט - ואנו חייבים עזרה.

אבל איך? קשה לי...

קשר עם המטפלת

על ידי סמדר* » 27 יולי 2008, 00:40

אם היה פה הכרח,
אבל בסך הכל את ובעלך יכולים לחלוק את הזמן עם תינוקכם, ולתת אחד לשני את האוורור הדרוש ולא להיות ביחד ובלעדיו בגיל כה רך. אם אפשר להימנע ממטפלת , עדיף. לא??

ואני חושבת שלא במקרה הפיזיות של התינוק בגיל שבו הוא עוד מוגדר כתינוק דורשת שהוא יהיה "על הידיים" ולא משוחרר את לא אמורה לשחרר אותו .

אני עם ילדים כבר כמה שנים ומעולם לא השארתי אותם עם מטפלת, אלא אם כן היה מצב חרום ואז הם היו עם בן משפחה לזמן מוגבל.
אני חושבת שצריך לשחרר בהדרגה רבה, במגבלת הכסף והכוחות הנפשיים- אבל אתם שניים, למה שלא תתחלקו במשימה ותתנו לתינוקכם את הטוב ביותר?

קשר עם המטפלת

על ידי מתעניינת* » 27 יולי 2008, 00:04

או רורה,
אשמח לשמוע איך העניין התפתח מאז. את עדיין משוטטת פה באתר?
אני גם לקראת מטפלת עם תינוק בן 10 חודשים- וההרגשה דומה...

קשר עם המטפלת

על ידי בת* » 04 מאי 2008, 13:24

אוף איתך... נכנסתי כדי לראות מה את חושבת עלי! אין לך עדכונים?

קשר עם המטפלת

על ידי בת* » 04 מאי 2008, 13:24

אוף איתך... נכנסתי כדי לראות מה את חושבת עלי! אין לך עדכונים?
}וסיף. אבל מאוד אהבתי את הגישה שלך, ואהבתי לקרוא את ההתלבטויות ואת התהליך עד כה.

אני באופן אישי די מעדיפה להיות עם ילדים מאשר לעשות עבודות בית, כך שאיני יודעת אם הייתי רוצה להיכנס לתפקיד משולב כזה.
(וזאת על אף שאני מאוד מאמינה בגישה שאת מתארת, ונראה לי שזה הדבר הנכון ביותר).
מצד שני, נראה לי מאוד מעניין ומספק להיות בקרב משפחה כמוכם ולקבל השראה מהגישה ומאורח החיים, ובטח שיש הרבה ללמוד מכם, כך שאולי זה בכל זאת היה שווה את זה?

אשמח להמשיך לקרוא ולחוות דרכך את התהליך.

{@

קשר עם המטפלת

על ידי חוט_השני* » 10 אפריל 2008, 00:11

דווקא מישהי צעירה, שאין לה ניסיון עשיר ורב שנים עם ילדים, יכולה להיות יותר מתאימה.
|Y|

קשר עם המטפלת

על ידי תזמורת_הים* » 09 אפריל 2008, 14:59

היא כל הזמן ניסתה להגיד לי ללכת.לשחרר
לי היה מאד מפריע אם הבייביסיטר היתה חושבת שתפקידה להחליט במקומי מתי לשחרר.
את יכולה לומר לה את זה, אבל אני חושבת כמו בשמת שעדיף למצוא מראש מישהי שלא חושבת שצריך "לשחרר" תינוקות ולא תצטרכי להסביר לה את מה שעבורך הוא מובן מאליו.

קשר עם המטפלת

על ידי קוראת* » 09 אפריל 2008, 11:06

שאלה: את התחברת אליה?
נראה לי ששם את צריכה לבדוק. חוץ מזה, מנסיון של אותו דבר בדיוק (והיום המטפלת היא כמו משפחה שלנו, ובטח שלקטנה שלי) הייתי עושה את זה סופר הדרגתי.
וגם מצהירה בפניה שזו הדרך. אני יודעת שזה יכול להשמע מוזר אבל את המעבידה שלה הבוסית. את מחליטה איך הדברים יהיו.
ואם את מחליטה שזה יהיה הדרגתי אז בשבוע הראשון למשל, כולם יושבים יחד בסלון. אח"כ הם יושבים בסלון ואת במטבח, וכן הלאה. לאט לאט.
גם לך מגיע זמן הסתגלות.

נראה לי מהצד שלה, שהיא רצתה נורא להוכיח לך שהיא באמת מסתדרת ושיש לה נסיון וכו'. את יכולה בעדינות להגיד לה שגם לך מגיע נסיון בלשחרר וזה לא קורה ביום אחד. כל אימא לומדת לשחרר בסופו של דבר, ואף אחד לא יכול להכתיב לה את הקצב. השאלה היא אם היא יכולה להיות שם בקצב שלך.

כשאני הצגתי כך את הדברים למטפלת שלי קיבלתי רק אמפטיה. זה היה מדהים ומאד קרב בינינו.

קשר עם המטפלת

על ידי אילה_א* » 09 אפריל 2008, 07:34

היא כל הזמן ניסתה להגיד לי ללכת.לשחרר
לפני כמה שבועות איזו אמא שאני עובדת אצלה סיפרה לי שקשה לה להשאיר את התינוקת שלה עם הסבתא (החורגת) ואולי היא צריכה לשחרר
ואני עניתי לה משהו כזה : תינוקות בגיל הזה אסור לשחרר צריך כל הזמן להחזיק אותם
אם משחררים הם נופלים .
ואני חושבת שלא במקרה הפיזיות של התינוק בגיל שבו הוא עוד מוגדר כתינוק דורשת שהוא יהיה "על הידיים" ולא משוחרר את לא אמורה לשחרר אותו .
נסי למצוא מישהי אחרת שתוכל להבין זאת, וכשתמצאי אותה הדברים "ישתחררו" "יזרמו" יתאימו.
(עובדה שאיתי היא שיחררה ועם הסבתא לא, מעידה על סוג של התאמה )

קשר עם המטפלת

על ידי אמא_ללי* » 09 אפריל 2008, 03:32

אולי שווה לבדוק עוד מישהי לפני שאת מתחילה להעסיק אותה? לא תמיד המלצות של אחרים קולעות, כי כימיה ואינטואיציה הן מרכיב סופר-חשוב כשבוחרים מטפלת. כימיה ואינטואיציה שלך ולא של אחרות (למרות שעדיין יכול להיות שהיא נפלאה - עם אמהות וילדים אחרים).
מסכימה. ויש לי עוד משהו להציע - לפעמים דווקא מישהי צעירה, שאין לה ניסיון עשיר ורב שנים עם ילדים, יכולה להיות יותר מתאימה. כשהייתי במצב הזה (תינוקת בת כמה חודשים, השארתי עם בייביסיטר פעם בשבוע לכמה שעות) מצאתי סטודנטית חמודה ואחראית, שלא היו לה תיאוריות מפותחות על מה ואיך צריך לעשות עם ילדים, ופשוט הלכה עם מה שאני רציתי וביקשתי.
וכיוון אחר - אולי פשוט להגיד לה בצורה מפורשת שאת לא ממהרת להשאיר אותו, שחשוב לך בהתחלה לשהות עם שניכם ולראות איך זה הולך, ולתת לזה עוד ניסיון.
והכי חשוב- בעיני המקור הכי משמעותי לאינפורמציה במצב כזה הוא תחושת הבטן. היא משקללת בתוכה באופן לא מודע את כל מה שצריך לדעת כדי להחליט את ההחלטה שתהיה נכונה עבורך ושתרגישי איתה נוח.

קשר עם המטפלת

על ידי אורי_יורמן* » 09 אפריל 2008, 02:58

הקושי שלי זה בלעמוד על שלי ובמה שטוב לילד שלי.
אולי יעזור אם תנסחי פה כמה מהדברים שהיית רוצה __לעמוד על שלי לגביהם

קשר עם המטפלת

על ידי עלמו_נית* » 08 אפריל 2008, 21:39

מסכימה עם התגובות שכתבו לך.

אין לי נסיון רב בהשארת הבנות

המרגיעון כותב לי: אין ידיעה נקנית אלא בהתבוננות פנימה!

לכי לפי ה כימיה ואינטואיציה שלך ולא של אחרות.
כשקראתי על הקושי מולה הרגשתי חוסר נוחות בבטן.

זה הזכיר לי נסיון גרוע להשאיר את הילדה במקום שהכל בו נראה ונשמע טוב, אבל אחרי מעט זמן (כשהרגשתי שמנסים לקצר את הפרידה שלנו בניגוד להבטחות) לא הרגיש לי טוב. בחינה נוספת של הפרטים אישרה שממש לא התאים לנו.

חיכית תקופה ארוכה, תתני לתהליך המשמעותי הזה (עבור כל הצדדים) את המקום הקצב והזמן שלו, כדי שתוכלו להפיק מהשינוי תועלת.

עוד נקודה למחשבה שאני מניחה שכבר חשבת אבל לא ראיתי שהתייחסת לנושא: אולי עזרה מסוג אחר? משהי שתתלווה אלייך ללימודים? משפחה שתוכל להיות איתו כשאת עם בעלך, כך שבנך ירוויח גם חברת ילדים נוספים, משפחתון? ראיתי ברמת גן גם משחקייה עם שירותי בייביסיטר. השאלה אם את תרגישי בנוח שנמצאים אצלך (כמובן שלכל סידור יש יתרונות וחסרונות...)

קשר עם המטפלת

על ידי בשמת_א* » 08 אפריל 2008, 10:45

ואני באתי. היא כל הזמן ניסתה להגיד לי ללכת.לשחרר. שיהיה בסדר.
כשניסיתי בייביסיטר (איתי בבית, כדי שאוכל לעבוד ולהניק) פעם ראשונה היה משהו דומה. תוך שלושה ימים הבנתי שהיא פשוט לא המתאימה. לא בראש שלי, לא באותה גישה, לא התאים לי.
ואז מצאתי בייביסיטר אחרת.
לא קרה מקרה כזה, שהיא אמרה דבר כזה. בכלל.
למה לא קרה? כי היא היתה בדיוק בראש שלי, בדיוק מה שרציתי, בדיוק במינון הנכון, ולא בגלל שאמרתי לה - בגלל שהיא כזאת. שהגישה שלה לילד ולאמא היתה בדיוק כזאת. למשל, היא כיבדה את הקצב של שתינו. בלי לחשוב על זה בכלל. היא לא מיהרה לנתק. לא עלה בדעתה.
חומר למחשבה.

קשר עם המטפלת

על ידי חגית_ל* » 05 אפריל 2008, 22:13

אני ממש לא דוגמא טובה. לא סומכת על אף אחד.

קשר עם המטפלת

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 05 אפריל 2008, 19:44

זה עצוב לגלות שבעצם הקושי שלי זה מולה ולא בלהשאיר את הילד איתה.
למה זה עצוב? להפך, זה מדויק - ולכן יעזור לך לנסות לפתור את הקושי.

אבל.... היא הגיעה השבוע לשעה ניסיון. רציתי לראות אם הילד יתחבר אליה בכלל. הוא התחבר, ישב איתה בסלון וגם איתי ועם בעלי, אבל היה עדיין עם חצי עין עלינו. אחר כך היא לקחה אותו לשחק בחדר, ואני באתי. היא כל הזמן ניסתה להגיד לי ללכת.לשחרר. שיהיה בסדר. ובאמת, ניסיתי, עמדתי מחוץ לחדר, וראיתי את הילד קופץ עליה וצוחק.
מהניסיון שלי - לא משאירה כל כך מהר את הילד לבד עם מישהי חדשה. אני מזמינה אותה קודם לשעתיים-שלוש, כשאני שם, מקסימום יוצאת להביא משהו מחדר אחר. אם האוירה טובה ומשהו מתפתח ביניהם, נהדר, אני יכולה לחכות קצת בחדר השני. אבל ממש לא לצאת לפי לוח הזמנים של המטפלת.

היא כל הזמן ניסתה להגיד לי ללכת.לשחרר. שיהיה בסדר.
יכול להיות שמי שצריכה לשחרר זו היא... אולי בגלל חוסר ביטחון שלה? (כלומר, רוצה להוכיח בכל מחיר את יכולותיה). בכל אופן, את לא אמורה לקבל הוראות ממנה. קודם כל מה שאת והילד מרגישים בנוח איתו. לא מרגישים בנוח - לא עושים צעד אחד נוסף. ואת זה גם היא צריכה לדעת, ואם היא לא יודעת - להזכיר לה.

אולי שווה לבדוק עוד מישהי לפני שאת מתחילה להעסיק אותה? לא תמיד המלצות של אחרים קולעות, כי כימיה ואינטואיציה הן מרכיב סופר-חשוב כשבוחרים מטפלת. כימיה ואינטואיציה שלך ולא של אחרות (למרות שעדיין יכול להיות שהיא נפלאה - עם אמהות וילדים אחרים).

קשר עם המטפלת

על ידי אלה_לי_לה* » 05 אפריל 2008, 17:34

אז מה מכאן?

בחרי מה תרצי ונעזור לנסח, חבל להשאר עם תחושות שכאלו



את האמא, כמה שהיא מדהימה היא עדין רק תחליף

קשר עם המטפלת

על ידי או_רורה* » 05 אפריל 2008, 16:50

הקושי שלי זה מולה. הקושי שלי זה בלעמוד על שלי ובמה שטוב לילד שלי. קשה לי בגלל שיש לה ניסיון רב, קשה לי להבהיר את עצמי בצורה אסרטיבית אך מכבדת. זה עצוב לגלות שבעצם הקושי שלי זה מולה ולא בלהשאיר את הילד איתה.
בזה אני בטוחה, למרות שיש לי דמעות בגרון, כי אני יודעת שזה לכל כך מעט זמן....

קשר עם המטפלת

על ידי או_רורה* » 05 אפריל 2008, 16:48

אז איפה הבעייה? לקח לי המון זמן למצוא מישהי שיש לי כימיה איתה, שיש לה ניסיון, שהמליצו עליה אנשים מאוד מוערכים בעיני, עד כאן - טוב.

אבל.... היא הגיעה השבוע לשעה ניסיון. רציתי לראות אם הילד יתחבר אליה בכלל. הוא התחבר, ישב איתה בסלון וגם איתי ועם בעלי, אבל היה עדיין עם חצי עין עלינו. אחר כך היא לקחה אותו לשחק בחדר, ואני באתי. היא כל הזמן ניסתה להגיד לי ללכת.לשחרר. שיהיה בסדר. ובאמת, ניסיתי, עמדתי מחוץ לחדר, וראיתי את הילד קופץ עליה וצוחק.

אז היה בסדר, אבל........

קשר עם המטפלת

על ידי או_רורה* » 05 אפריל 2008, 16:44

קשה לנו עם קבלת עזרה מההורים, ובכלל, אחרי 10 חודשים הגעתי למצב שאני תשושה ומרוקנת נפשית, וככה גם בעלי, וזקוקה לעזרה מספר שעות בשבוע. לישון, לכתוב, ללמוד, לקפוץ לספרייה.

קשר עם המטפלת

על ידי או_רורה* » 05 אפריל 2008, 16:43

קשה לי.
טוב, נעשה סדר: ה"מטפלת" היא מישהי מקסימה, שאמורה לשהות עם בני המתוק בן ה-10 חודשים במשך כמה שעות, פעם או פעמיים בשבוע. זה הכל.
אני איתו בבית, לא עובדת, חיה איתו, הצורך במטפלת התעורר כי פעם בשבוע אני הולכת ללמוד, ועוד פעם בשבוע אני ובעלי חושקים בקצת זמן איכות.

קשר עם המטפלת

על ידי יפעת_ו* » 03 מרץ 2008, 22:05

לא עושים את הנקיונות ביחד עם הילדים, לא מאפשרים להם בכלל להתקרב לאזור המטבח, המטפלות עסוקות כל הזמן בהשגחה והפרדת כוחות ואין זמן לתת להם לעשות דברים "מסוכנים" כמו שטיפת כלים.

לא ממש מסכימה. בגנים מסויימים, דוגמת אנתרטפוסופי/מונטיסורי, דווקא הילדים מגיל צעיר מאוד לוקחים חלק בכל הדברים הללו (בישול ארוחות, נקיונות, אפייה וכו'). ממספר ימים שהצטרפתי לגן אנתרופוסופי, ראיתי שכל זה קורה אבל כחלק משגרה, מסדר יום.

אם הבנות אוכלות ארוחת בוקר יחד ואח"כ ברור שהמטפלת שוטפת כלים, (אלא אם ביתך זקוקה לה) היא תוכל מעצמה להחליט אם בא לשטוף ולעזור או שלא. כך גם למטפלת ברור מתי היא בעצמה שוטפת כלים כחלק מהסדר יום שלה.

לדעתי הזמן יכניס את הדברים לריתמוס הנכון.
אצלנו בבית בכל בוקר אחרי הארוחה מטטאים את הקטספטרופה. אם בני רוצה להצטרף - תפדאל, אם לא, הוא יודע שזה מה שאני עושה בדקות הקרובות (שוב אלא אם...).

קשר עם המטפלת

על ידי יפעת_ו* » 03 מרץ 2008, 22:05

לא עושים את הנקיונות ביחד עם הילדים, לא מאפשרים להם בכלל להתקרב לאזור המטבח, המטפלות עסוקות כל הזמן בהשגחה והפרדת כוחות ואין זמן לתת להם לעשות דברים "מסוכנים" כמו שטיפת כלים.

לא ממש מסכימה. בגנים מסויימים, דוגמת אנתרטפוסופי/מונטיסורי, דווקא הילדים מגיל צעיר מאוד לוקחים חלק בכל הדברים הללו (בישול ארוחות, נקיונות, אפייה וכו'). ממספר ימים שהצטרפתי לגן אנתרופוסופי, ראיתי שכל זה קורה אבל כחלק משגרה, מסדר יום.

אם הבנות אוכלות ארוחת בוקר יחד ואח"כ ברור שהמטפלת שוטפת כלים, (אלא אם ביתך זקוקה לה) היא תוכל מעצמה להחליט אם בא לשטוף ולעזור או שלא. כך גם למטפלת ברור מתי היא בעצמה שוטפת כלים כחלק מהסדר יום שלה.

לדעתי הזמן יכניס את הדברים לריתמוס הנכון.
אצלנו בבית בכל בוקר אחרי הארוחה מטטאים את הקטספטרופה. אם בני רוצה להצטרף - תפדאל, אם לא, הוא יודע שזה מה שאני עושה בדקות הקרובות (שוב אלא אם...).

קשר עם המטפלת

על ידי פלוני_אלמונית* » 03 מרץ 2008, 17:14

_אבל בגן המטפלות מתעסקות גם בילדים (הרבה יותר ילדים-פר-מטפלת) וגם בניקיונות.
מה ההבדל בעצם?_
ההבדל הוא שבגן מטפלים בילדים X שעות ואז משכיבים את כולם לישון ביחד ומתנפלים במהירות על הכלים והשטיפה לפני שהם מתעוררים, ואחרי שהם הולכים מעבירים עוד ויש כדי שיהיה נקי למחר.
לא עושים את הנקיונות ביחד עם הילדים, לא מאפשרים להם בכלל להתקרב לאזור המטבח, המטפלות עסוקות כל הזמן בהשגחה והפרדת כוחות ואין זמן לתת להם לעשות דברים "מסוכנים" כמו שטיפת כלים.
כשמדובר על מטפלת אחת וילד אחד אז אפשר לתת גישה לכל הדברים שנחשבים בד"כ ע"י ההורים כלא מתאימים לילדים, והמטפלת צריכה להבין את הגישה הזאת כדי להיות מוכנה לטפל בילד בתנאים כאלה.

קשר עם המטפלת

על ידי פלוני_אלמונית* » 03 מרץ 2008, 17:14

_אבל בגן המטפלות מתעסקות גם בילדים (הרבה יותר ילדים-פר-מטפלת) וגם בניקיונות.
מה ההבדל בעצם?_
ההבדל הוא שבגן מטפלים בילדים X שעות ואז משכיבים את כולם לישון ביחד ומתנפלים במהירות על הכלים והשטיפה לפני שהם מתעוררים, ואחרי שהם הולכים מעבירים עוד ויש כדי שיהיה נקי למחר.
לא עושים את הנקיונות ביחד עם הילדים, לא מאפשרים להם בכלל להתקרב לאזור המטבח, המטפלות עסוקות כל הזמן בהשגחה והפרדת כוחות ואין זמן לתת להם לעשות דברים "מסוכנים" כמו שטיפת כלים.
כשמדובר על מטפלת אחת וילד אחד אז אפשר לתת גישה לכל הדברים שנחשבים בד"כ ע"י ההורים כלא מתאימים לילדים, והמטפלת צריכה להבין את הגישה הזאת כדי להיות מוכנה לטפל בילד בתנאים כאלה.

קשר עם המטפלת

על ידי טלי_מא* » 03 מרץ 2008, 16:10

רגגגעעעעע!!
אבל בגן המטפלות מתעסקות גם בילדים (הרבה יותר ילדים-פר-מטפלת) וגם בניקיונות.
מה ההבדל בעצם?

קשר עם המטפלת

על ידי טלי_מא* » 03 מרץ 2008, 16:10

רגגגעעעעע!!
אבל בגן המטפלות מתעסקות גם בילדים (הרבה יותר ילדים-פר-מטפלת) וגם בניקיונות.
מה ההבדל בעצם?

קשר עם המטפלת

על ידי מחשבות* » 02 מרץ 2008, 16:13

המודעה היתה "מטפלת ועבודות בית קלות" (או משהו כזה).

מנסה:
דרושה סייעת בית (לטיפול בילדים ולעבודות בית קלות)

קשר עם המטפלת

על ידי מחשבות* » 02 מרץ 2008, 16:13

המודעה היתה "מטפלת ועבודות בית קלות" (או משהו כזה).

מנסה:
דרושה סייעת בית (לטיפול בילדים ולעבודות בית קלות)

קשר עם המטפלת

על ידי אילה_א* » 01 מרץ 2008, 01:30

אני באופן אישי די מעדיפה להיות עם ילדים מאשר לעשות עבודות בית
אה חשבתי שזה ברור אם לא צריך לשחק או לעשות משהו עם הילד אני רוצה לקרוא בחיים לא הייתי לוקחת עבודה כזאת

קשר עם המטפלת

על ידי אילה_א* » 01 מרץ 2008, 01:30

אני באופן אישי די מעדיפה להיות עם ילדים מאשר לעשות עבודות בית
אה חשבתי שזה ברור אם לא צריך לשחק או לעשות משהו עם הילד אני רוצה לקרוא בחיים לא הייתי לוקחת עבודה כזאת

קשר עם המטפלת

על ידי סוסת_פרא* » 29 פברואר 2008, 23:56

תודה שקראת לי לכאן. רק עכשיו הזדמן לי להיכנס.
האמת, אני לא מרגישה כ"כ שיש לי מה להוסיף. אבל מאוד אהבתי את הגישה שלך, ואהבתי לקרוא את ההתלבטויות ואת התהליך עד כה.

אני באופן אישי די מעדיפה להיות עם ילדים מאשר לעשות עבודות בית, כך שאיני יודעת אם הייתי רוצה להיכנס לתפקיד משולב כזה.
(וזאת על אף שאני מאוד מאמינה בגישה שאת מתארת, ונראה לי שזה הדבר הנכון ביותר).
מצד שני, נראה לי מאוד מעניין ומספק להיות בקרב משפחה כמוכם ולקבל השראה מהגישה ומאורח החיים, ובטח שיש הרבה ללמוד מכם, כך שאולי זה בכל זאת היה שווה את זה?

אשמח להמשיך לקרוא ולחוות דרכך את התהליך.

{@

קשר עם המטפלת

על ידי אילה_א* » 28 פברואר 2008, 11:13

האמת שנשמע טוב
וכאמור צריך לתת לזה המון זמן
כי סביר להניח שהיא עבדה לפני כן בבית שציפו ממנה לקפל את כל הכביסה בצורה מדוייקת בזמן שהתינוק ישן או משהו כזה ואף פעם לא לתת לילדים להכניס את הידיים לכיור .

קשר עם המטפלת

על ידי טלי_מא* » 28 פברואר 2008, 10:17

אה, חשוב לי להוסיף - אין לי בעיה איתה בכלל.
הדברים שאני מגלגלת בראש קשורים יותר לציפיות התרבותיות והחברתיות שיש מהמקום של "מטפלת" או "עוזרת-בית" (בעיקר מהדיכוטומיה ביניהם)
אין בליבי עליה על שאלה הציפיות שלה, ההיפך הוא הנכון - היא מכירה בכך ומוכנה להיות קשובה לאופי השונה של הדברים שאני מבקשת.

קשר עם המטפלת

על ידי טלי_מא* » 28 פברואר 2008, 06:54

תודה {@

ההתנסחות כאן עזרה לי מאוד להבין מה אני רוצה בדיוק, מה סדרי העדיפויות שלי ולמה.
שוחחנו אתמול עם המטפלת והבהרתי לה את עמדותי אלו.
אמרתי שענין עבודות הבית נועד ל-
  1. שהיא לא תהיה כל הזמן ליד הבת. אלא שיהיו לה עניינים משלה ללכת אליהם כשהבת רוצה להיות איתי או משחקת לבד. כדי שגם הבת לא תרגיש שיש מישהו שהתפקיד שלו זה להיות איתה/ להפעיל אותה/ להשגיח עליה בלבדית.
  2. שהבת תהיה נוכחת בזמן שהדברים האלה מתרחשים בבית ותראה אותם קורים, גם אם היא בוחרת לא להשתתף.
  3. שהעשייה הזו תהיה אפשרות והזמנה לבת להצטרף אליה (אל העשייה).
  4. שהבית יהיה נקי יותר ומסודר יותר.
והיה חשוב לומר לה ש{{}}וזה גם סדר העדיפויות מבחינתי. הדגשתי גם דברים שלמדתי מכאן, כמו זה שאני לא מצפה שיהיה נקי אחרי שהיא היתה פה כאילו היתה עוזרת בית אלא ההיפך - התהליך חשוב לי מהתוצאה פה. אם הילדה באה לעזור לה - אז קיפול הכביסה המשותף חשוב מזה שכשהיא תלך כל הכביסה תהיה מקופלת ובארון. אמרתי לה שאנחנו צריכים את העזרה הזו בניקוי ובסידור הבית אבל שכשיש ילדים בבית זה בסדר גמור אם זה לא מתנהל במהירות, ביעילות ובצורה לינארית.

וגם אמרתי לה שחשוב לי שהיא תגיד תמיד כשמשהו מפריע לה, אחרת היחד לא יהיה נעים. הדגשתי את זה מאוד.
היא מצידה אמרה שהיא יודעת שאמרנו שאנחנו מתנהלים קצת אחרת ושהדברים כאן שונים אז היא מנסה להבין איך ומה אנחנו מבקשים. שמכיוון שזה שונה אז זה קצת מבלבל.

חוץ מזה ולפני-כן. אני ישבתי במשרד והיא שטפה כלים והגדולה הצטרפה אליה לזמן ארוך ואני הקפדתי לשבת כאן גם כששמעתי בכי וחיכיתי שהבת תבוא אלי (והיא באה וחיבקתי אותה) ועשיתי דבר דומה גם כשהן בישלו ביחד. אז זה כבר, אני חושבת, נתן להן חוויות חיוביות בתוך הבית וכשאני זמינה לחיבוקים ולחיזוקים.
זו כמובן לא היתה ממש יוזמה שלי, אלא שהענין הזה שהמטפלת עושה דברים מעניינים ששווה להצטרף אליהם (כלים!! בישול!!) עבד. אני רק הקפדתי להישאר בחדר אחר גם במצבי משבר.
אבל אני לא חושבת שזה היה קורה לפני כן, כלומר עצם זה שאנחנו כבר שבוע לתוך התהליך וכבר קצת יותר משבוע המטפלת איתנו ומנקה ומסדרת וכו'...

וזה בכלל לא היה הדבר הכי מורכב איתה אתמול:
מסתבר שהיא מאוד אוהבת לבשל ואתמול לא היה זמן לאיש שלי להשפיע מקסמיו (נסענו למפגש בצהרים), אז האתגר הגדול ביותר שלי היה בכלל לשחרר אליה את ענין הבישול שתכין לנו משהו לנסיעה. פפווו... זה היה קשה. אני לא חושבת שמישהו אחר מהאיש אי-פעם בישל פה אצלנו בהסכמה שלי. ~מילא לשחרר את הילדות, אבל את הקיבה...?? ;-)>

קשר עם המטפלת

על ידי אילה_א* » 28 פברואר 2008, 00:27

המון המון זמן
נכון
גם אני חושבת

קשר עם המטפלת

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 27 פברואר 2008, 23:13

_אתן כותבות שאני מעמידה אותה במצב בלתי-אפשרי.
אבל אני חושבת שהמצב לא בלתי-אפשרי אלא שונה. שונה ממה שרגילים אליו_
נראה לי שהמצב שאת שואפת אליו דווקא אפשרי. רק שכדי שהוא יהיה טבעי בהרגשה ויזרום בלי הקפדות שלך כל הזמן, צריך לתת לזה המון המון זמן הסתגלות, עד שכל הצדדים ירגישו בנוח ויהיו מספיק איזונים ובלמים.

קשר עם המטפלת

על ידי אילה_א* » 27 פברואר 2008, 23:05

כן אבל זה בדיוק הפוך ממה שרצוי בעיני אנשים שחושבים שילדים הם חלק מהחיים
רצוי שילדים ידעו שבית לא מתנקה מעצמו ויראו שמנקים אותו ואף יקחו בכך חלק
רק שהרבה יותר מסובך להגיע למקום הזה

קשר עם המטפלת

על ידי מחשבות* » 27 פברואר 2008, 16:15

הכרתי בחורה צעירה מחו"ל שעבדה בבית תל אביבי על תקן מטפלת ועבודות בית קלות
תוך זמן קצר היא הרגישה שהדרישה בלתי אפשרית, שכמעט אין דבר כזה
הפתרון שהתגבש: שעתיים ביום האמא היתה לוקחת את הילדים לשחק בחוץ, ואז ההיא היתה שמה מוזיקה בפול ווליום ונכנסת בבית.

קשר עם המטפלת

על ידי אילה_א* » 27 פברואר 2008, 09:29

למה לשלוח אותה עם מישהי שמבחינתה היא זרה לטיול ארוך?
לא טיול ארוך כן פעולות יזומות
שילכו הן למכולת
זה מה שעלה לי ראשון
אבל אחר כך עלה לי מה בעצם את רוצה ? כי פתאם לא ברור לי לגמרי בגלל כל מיני דברים שכתבת אני אחפש אותם למשל :

אם הילדה משחקת לבדה אני מצפה שלא יציקו לה בשאלות כמו: "מה את עושה?" אף מטפלת הגיונית לא מציקה לילדים סתם (אני מקוה שאני לא משליכה מעצמי על השאר) אני תמיד אעדיף לבהות מאשר להציק לילד כי אני יודעת שאיזה קלות זה יכול להתהפך ושהוא יציק לי .לכן בילד עסוק לא נוגעים ולא מדברים מלבד דברים של השרדות רוצה לשתות צריך פיפי רוצה לאכול .

למרות שבנושאים אחרים כבר קיבלתי- "אמרת לי את זה כבר" אוקי זה סימן לא טוב או סימן לצעירות , מותר לך להגיד את אותה הוראה כל שבוע למעשה יש זוג שאני עובדת אצלם שגיליתי שמרגיע אותם להגיד לי שהילד יתקלח ויאכל ואני אכוון לו את המים ושיקרא במיטה
אז לפני שהם יוצאים אי אומרת להם מה עם עידו הוא אכל ? או מתי הוא צריך להתקלח ואז אה כן טוב ששאלת (פעמיים בשבוע) הוא צריך להתקלח ותכווני לו את המים ועוד .
אמשיך אחר כך צריכה לצאת

קשר עם המטפלת

על ידי טלי_מא* » 27 פברואר 2008, 02:58

תודה תודה תודה לכולכן שכתבתן. {@

אוד ליה,
מירכוז זו לא מילה גסה, הכל במינונים...
ברור.
לא כתבתי אחרת. אנחנו משחקים עם הילדה, קוראים לה ספרים. אם ארבעתנו (אני עם מנשא, הילדה והמטפלת) הולכות לחנות ובדרך הילדה רואה את הפרות ורוצה ללכת לשם (או לעקוב אחרי הכלבה, או לקטוף חוביזות) ואני חייבת לגשת לחנות אז המטפלת ממשיכה איתה (במקומות שלפני-כן הייתי צריכה לזרז אותה או ללכת איתה ולוותר על העבודה). הולכים איתה לפרות, לעיזים, עולים לגג כי היא מבקשת...
רק כדי להבהיר.

ואגב- גם אני הייתי מתבאסת אם הייתי עונה למודעה שדרושה מטפלת והייתי צריכה לשטוף כלים כל היום...
המודעה היתה "מטפלת ועבודות בית קלות" (או משהו כזה). התלבטתי מאוד בנושא הנוסח וניסיתי שיהיה בהיר ככל שניתן בכמות המילים הזעומה שיש שם.

אילה א,
תודה שבאת.

אם הבחורה הצליחה לצלוח אותו תני לה הרבה קרדיט - המון .
לא יודעת אם היא קראה את מה שהדפסתי לה. לא שאלתי, אני לא רוצה שהיא תרגיש שאני עושה לה מבחנים או משהו.
בכל אופן, פשוט חיפשתי קיצורי-דרך כדי להבהיר את עמדתי בנושא שהיה לי הכי חשוב - כבוד לילדה.

החנות שאני מנהלת חנות ירקות ופירות (בעיקר). בננות לא עושות טוב לילדה, גם לא פירות הדר. אבל היא לא מבינה את זה ממש. היא מבקשת בננות בתוקף, אני מסבירה חזור והסבר שהן עושות לה לא טוב בבטן ומציעה לה תפוחים (וגם לוקחת תפוחים וחותכת בחדווה לעצמי). פעם היא היתה הולכת על התפוחים, לאחרונה זה לא עובד ואנחנו מתפשרות על תפוזים. היא פשוט דורשת בצורה שמבהירה לי שזה חשוב לה מאוד וחוזרת על כך שהיא לא רוצה תפוחים.
דומה לסיפור שלך?
התשובה שלי - אם יש משהו שחשוב לה ואני לא מצליחה להסביר לה את הבעיתיות כך שהיא תבין אז אין מה לעשות. חשוב לה. היא רוצה מאוד. מה, אם אני רוצה שוקולד מאוד-מאוד אני לא אלך בסוף ואקנה אותו? ואני מבוגרת עם יכולות דחיית-סיפוקים של מבוגרים.

אבל אם ככה בכל זאת על רגל אחת נראה לי שכדאי לעשות לילדה ולמטפלת סוג של בונדינג על ידי טיול עם כוונה
גם קרוטונית כתבה את זה.
אני צריכה לחשוב על זה.
לכל שאר המטפלות היא נקשרה כי הן היו באזור, עובדות בחנות. היא מכירה אותן "מהרקע". והן לפעמים היו מרימות אותה, מדברות איתה, מציעות לה פרי או ירק. למה שאיתה זה לא יקרה?
למה לשלוח אותה עם מישהי שמבחינתה היא זרה לטיול ארוך?

היא רגילה שאנשים באים והולכים פה, לפעמים היא הולכת איתם ואז מחזירים אותה. בנות רבות שמסתובבות כאן הן מבחינתה חברות שלה. מעולם לא שלחתי אותה למשימות מיוחדות עם הנשים האלה.



אה כן, וזה הכל הכל בגלל עפרון פחם (וגם מיכלונת פה).

האם את מפנה אליה את הקטנה? הסברת לה שזו כתובת נוספת?
עפרון, היית אצלנו בבית.
כשבאת אלינו הביתה בפעם האחרונה, עד כמה שזכור לי, היא הושיבה אותך על הספה והביאה לך סיפור. וכמה פעמים לפני זה היא ראתה אותך? (וכל הפעמים היה משהו דומה, גם כשהיא רק ידעה להושיט ידיים ולמלמל...)
היא מבקשת ממנה לקרוא לה, היא שוטפת איתה כלים, היא (הפפאיה) לקחה אותה להראות לה את העיזים.

ועדיין, זה שונה מהגדרת התפקיד של "מטפלת" -
אם הילדה משחקת לבדה אני מצפה שלא יציקו לה בשאלות כמו: "מה את עושה?" או כאלה...
אני רוצה שהבית ימשיך להתנהל.
אני רוצה שאורי יחזור למטבח נקי.
אוףף... |אוף|

קרטונית,
אני אמרתי לה כבר שמבחינתי עבודות הבית הן משהו לעשות בזמנים שהילדה משחקת. או שאפשר להזמין לעבודות הבית את הילדה, ואמרתי שלעשות את עבודות הבית עם הילדה חשוב יותר מאשר לעשות אותן מהר וביעילות.
אולי אני צריכה לחזור על זה. (למרות שבנושאים אחרים כבר קיבלתי- "אמרת לי את זה כבר" :-) )


אתן כותבות שאני מעמידה אותה במצב בלתי-אפשרי.
אבל אני חושבת שהמצב לא בלתי-אפשרי אלא שונה. שונה ממה שרגילים אליו.
אני רוצה שהיא תהיה זמינה לילדה, אבל לא תידחק לעולמה.
אני רוצה שהילדה תתרגל לאט לקיומה ותחליט מה המינון שבו נוח לה לקבל אותה (לפעמים זה פשוט עומד על זה שאם היא רוצה ללכת למקום אחד כשאני במקום אחר - היא חייבת ללכת עם המטפלת).
אני חושבת שלצורך כך הכי מתאים שיהיה לה משהו אחר לעשות בזמן הזה.
נוח לי שאלו עבודות הבית.
עם זאת, אני לא רוצה שהיא תקבל את הרושם שאחרי שהילדה תתרגל אליה אני כן ארצה שהיא תפעיל אותה כל הזמן. גם אח"כ אני ארצה שבזמנים שהילדה פונה לעיסוקיה גם המטפלת תפנה לעיסוקיה (ולא תשב ותסתכל עליה, למשל).

קשר עם המטפלת

על ידי אוד_ליה* » 27 פברואר 2008, 01:22

אני אישית הבאתי מישהי (נערה) שתשחק עם הילדים בזמן שאני עושה את עבודות הבית (פעמיים/שלוש בשבוע- שעתיים בכל פעם).
נכון, גם אני לא בעד מירכוז הילד. מצד שני- אם זו מטפלת שבאה נגיד 8-10 שעות שבועיות והילד נהנה איתה- זה כמו שבעוד 10 שנים למשל יהיה לי עוד ילד ואז הגדולים ישחקו עם הקטן... ז"א מירכוז הילד בתור אורח חיים והלך רוח- לא, יחס אישי לכמה שעות שבועיות- כן כן כן...
יש לי גם חברה רווקה שהבן שלי אוהב נורא. אין מצב שהיא באה והוא לא מטפס עליה ומשחק איתה, והיא גם אוהבת אותו נורא. כמה שעות של מירכוז טהור. לדעתי לא כל כך נורא. ביום יום אני לומדת ומלמדת שיעורים פרטיים והילד (בן שנתים ו-4) יודע להעסיק את עצמו כשאני עסוקה (כמובן שאני "שם" בשבילו אם הוא צריך אבל בד"כ הוא די עצמאי), וגם יש לי עוד תינוק בן 8 חודשים, אז אי אפשר גם למרכז אותם באופן גורף... אבל כן- פעם בכמה זמן, כשאני מרגישה את הצורך (שלי או שלו)- כן יהיה מירכוז- משחק משותף, שיחה... מירכוז זו לא מילה גסה, הכל במינונים...

ואגב- גם אני הייתי מתבאסת אם הייתי עונה למודעה שדרושה מטפלת והייתי צריכה לשטוף כלים כל היום... קחי בחשבון שמי שמגיעה לטיפול בילדים בד"כ עושה את זה מתוך אהבה לילדים. שנים טיפלתי בילדים (בתור מתבגרת)- ומה לעשות, לא מתוך עצלנות או משהו- חיפשתי דווקא להיות עם הילדים כי זה מה שאני אוהבת לעשות...

קשר עם המטפלת

על ידי אילה_א* » 27 פברואר 2008, 00:36

אם סטיתי מיד מהנושא נא למחוק אותי מיד

קשר עם המטפלת

על ידי אילה_א* » 27 פברואר 2008, 00:36

תשמעי קראתי עכשיו את תחילתו של הזה שצירפת והוא כתוב כל כך דמגוגי ברמות מבאסות ודבר שני מלאה ברמות מבאסות לגמרי
אם הבחורה הצליחה לצלוח אותו תני לה הרבה קרדיט - המון .
ובאופן כללי מה שכתוב שם שצריך לתת לילדים להחליט הוא נכון ,אבל באופן פרטני כולנו יודעים כמה זה מבאס שהולכים עם ילד לסטימצקי ורוצים לקנות ספר של דקוטור סוס והוא רוצה את פסטיגל על הזמן (סיפור אמיתי לא אחת מהדוגמאות ההזויות שאני ממציאה לפעמים) והם עולים אותו דבר וברור לך שאחד זבל והשני משהו שישאר להרבה שנים איפה תשימי את הכסף, כן הכסף שלך אבל המתנה לילד ?
לא יודעת איך זה קשור לדף אבל זה מה שחשבתי כשקראתי את הלינק שצירפת (כלומר רק את חציו הראשון) והאם לקנות לילד את הספר של דוקטור סוס זה דומה לעיקור צועני ? אולי זה מבטל את מה שהוארוצה באיזה שהוא אופן אבל תורם לו (לא לעם השוודי לצועני עצמו)
וכדי לא להשאיר אותכן במתח אני קניתי את הפסטיגל על הזמן וההורים החליפו אותו בלי לשאול את הילד לדעתו .

קשר עם המטפלת

על ידי עיפרון_פחם* » 27 פברואר 2008, 00:25

איזה באסה, טלי, בתקופה אחרת זה כ"כ היה מתאים לי לבוא אליכם לשטוף כלים עם הפפאיה הקטנה והחמודה שלכם. רק שעכשיו אני במקום אחר, ולמרות שעדיין מאד קשה, יש לי מטרה שם, ואני מתעקשת, בינתיים, להמשיך לחתור לכיוונה (למרות שרוב הזמן אני מרגישה שאני הולכת עם הראש בקיר).
ממה שכתבת הבנתי שלעשות עבודות בית קלות, זה חלק גדול מהעבודה, במיוחד בהתחלה (גם אם הקטנה עוזרת...), כלומר להיות עוזרת בית + מטלות נוספות. אולי למטפלת זה לא היה מספיק ברור (אולי היא נהנית הרבה יותר מ"לטפל" בילדה, והרבה פחות מלרחוץ כלים, וקיוותה שזה יהיה חלק יותר משמעותי מהעבודה). נראה שהיא בעצם בתפקיד מטפלת, רק בזמנים שהקטנה פונה אליה מיוזמתה, או נעתרת להצעה שלה לבוא לעזור לה. אם ככה, מה באמת הסיכוי לדעתך שהקטנה תבקש ממנה תשומת לב? או שהיא עצמאית, או שהיא תבוא אלייך, לא?
האם את מפנה אליה את הקטנה? הסברת לה שזו כתובת נוספת?

בהצלחה...אני מקווה שתעדכני על המשך פורה יותר שמשמח את כל המעורבים.
נשיקות וחיבוקים לכולכם (())

קשר עם המטפלת

על ידי אילה_א* » 26 פברואר 2008, 23:34

אני אשן על זה לילה עד שזה יתחדד לי
היום כל כך לא מירכזתי ילד עד שהוא רץ לתוך נדנדה מתנדנדת והנדנדה חטפה מכה כואבת מאוד מהראש שלו .
לילד שלום .
אבל אם ככה בכל זאת על רגל אחת נראה לי שכדאי לעשות לילדה ולמטפלת סוג של בונדינג על ידי טיול עם כוונה (ללכת לקנות בול כמו שקרוטון הקטן ואני פעם עשינו)
כי אחרתאני לא רואה איך הילדה והמטפלת אמורות להקשר זו לזו מזה שהיא תיהיה בבית ותשטוף כלים ,ואת אם הבנתי נכון עוד מסתובבת שם תוך כדי .
ואחרון בקטנה בשמת גרה במקום שהמון מטפלות רוצות לעבוד בו ולכן כל מודעה שתתפרסם בשכונה ההיא תשיג המון טלפונים לא יודעת איפה את גרה
ואני יודעת שידעתי כי החלפת ניק (אולי תשלחי לי SMS עם הניק הקודם שלך ?)

קשר עם המטפלת

על ידי טלי_מא* » 26 פברואר 2008, 21:50

ובנוסף, המטפלת גם מצופה באמת-באמת לשטוף את הכלים כעבודה
לא כעבודה. (הנה את רואה, לא לגמרי מובנת. טוב שיש לי הזדמנות לשייף)
מצופה ממנה להציע לילדה לשטוף כלים איתה (היא יודעת המטפלת) ואם הילדה עושה דברים אחרים - להניח לה לעשות מה שהיא רוצה וללכת לשטוף כלים.
כרגע, כשהילדה עוד לא יודעת מי זאתהאישה שנכנסה לה לחיים פתאום, כן מצופה ממנה שתתעסק בענייני הבית על פני ניסיון ליצור קשר מאולץ עם הילדה. להיות באיזור ולהניח לילדה להצטרף אליה כשתתרגל.

<יאללה לישון ZZZ>

קשר עם המטפלת

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 26 פברואר 2008, 21:40

התלבטתי מה אני יכולה לעשות כדי להסביר לה את אופי ההתנהלות שלנו ובו אני רוצה שתשתלב. בהתחלה חשבתי לתת לה לקרוא את "עקרון הרצף", אבל מכיוון שלא קראתי אותו בעצמי ומכיוון שזה בכל-זאת ספר, ויתרתי לה.
:-D הצחקת אותי לאללה.

אני מקווה שיצאתי ברורה
בהחלט. את לא רוצה שהיא תמרכז אותה יותר מדי.

אולי ייכנסו לכאן מטפלות כמו אילה א שמוצאת עצמה נאלצת למרכז ילדים בעל כורחה... כי אחרת לא ישלמו לה.
אצלנו יש מטפלת שבמהלך הזמן ראיתי שממש אין טעם לתת לה להתרוצץ עם הילד בגינה, כי כבר משעמם לו בגינה והוא בכלל לא טיפוס של גינה. יוצא מזה שכל פעם שהיא באה אני נותנת להם משהו לעשות, איזה סידור קטן כמו ללכת לדואר לקנות בול או לחפש איזה סוג של מחבת או לזרוק בקבוקים לפח המחזור. מפה לשם כבר מלטפים חתולים, ישנים קצת בעגלה והופה עברו כמה שעות טובות.

אצלכם הטיפ הזה פחות תקף, בעיקר בגלל שאת צריכה עזרה בתוך הבית. משמע, יותר קשה לקחת את הילדה ולהגיד "בואי נשטוף כלים!" - כי אמא בסביבה וההתנהגות של הילדה היא אחרת.
ובנוסף, המטפלת גם מצופה באמת-באמת לשטוף את הכלים כעבודה, ולכן ייתכן שיהיה לה להרגשתה יותר "מלחיץ" לגמור את המשימה ביעילות כשהילדה לצדה.
יש פה קצת פרדוקס - אני מבינה לגמרי את הציפיות שלך, זה בעצם מה שאני מצפה גם מעצמי כאמא - להספיק את כל עבודות הבית ולא למרכז יותר מדי את הילד. אבל כשאת מצפה את זה ממנה כעובדת, את מצפה ממנה להראות הספק מסוים שצריך להיעשות. ובנוסף, שזה ישתלב ביחס מסוים לילדה, אמנות של איזון עדין שמצליחה הרבה פעמים, אבל בלי תעודת ביטוח. כאמא אני מוותרת לעצמי הרבה פעמים כשהאיזון העדין לא עובד בצורה מדויקת. אבל היא כעובדת לא תוכל לוותר לעצמה בקלות כל כך (ולכן הלחץ שלה מובן. אבל יכול להסתדר עם הזמן).

בנוסף, היו פה חברות היום וכשאני עבדתי או הייתי עם התינוקת ואמא שלהן הלכה הביתה, אז המטפלת הייתה צריכה להיות עם כל השלוש. זה לא בהגדרת התפקיד
זה באמת קצת לא פייר - בעיקר מצד החברות... הן השאירו את הילדות והניחו שאת תטפלי בכולן? או שהיא תטפל בכולן? מאיפה זה בא?

קשר עם המטפלת

על ידי טלי_מא* » 26 פברואר 2008, 20:24

טוב, יש לי התלבטות. אולי היא לא קשורה במאה אחוז לנושא ולדיון, אבל מילא.
|!| א-ר-ו-ך (נכתב בחלקים |יד1| - מקווה שיצא מובן)

יש לנו שתי בנות (שנתיים ו-3 חוד'). בהריון עם השניה היה לי ברור שאני מחפשת עזרה כי כל הזמן קראתי ואמרו לי כמה ההתחלה עם שתיים היא הכי קשה.
היתה לנו עזרה של בנות פה (אני מנהלת חנות), זה הלך די נחמד וטוב, הן מוכרות לגדולה, אוהבות אותה, משחקות איתה ממילא ויש תקשורת טובה. קצת כמו להכניס הביתה מישהו מאיזה שבט מורחב. אלא שסוג העבודה לא מתאים להן (ניסינו עם שלוש או ארבע) כי אנחנו לא יכולים להציע את היקף השעות הנחוץ להן (גם כשאנחנו נמתחים כדי לאפשר משהו זה לא יוצא משרה מספקת, מה לעשות...)
אז חיפשנו מישהי אחרת.
בהתחלה קיווינו שהיא פשוט תגיע. מסתובבים פה כל-כך הרבה אנשים, שחשבנו שבסוף נמצא מישהי שתתאים לנו ולה יתאים מה שיש לנו להציע. (יש לנו גם חדר נוסף בבית שחשבנו שאולי יתאים למישהי שתרצה גם מגורים וכלכלה באיזשהו סידור). נעזרנו בחברות, בהורים ובמי שיכולנו כי לא רציתי להישאר לבד עם שתיים.
זה לא הלך, אז לפני כשבועיים נכנענו ופרסמנו מודעה. אחרי התחבטויות רבות. לא רצינו להתחיל על דף חלק עם מישהי, רצינו שהיא תגיע מהשטח המוכר לנו.
הקפדנו על נוסח המודעה. חשבנו עליו הרבה.
הגיעו מספר פניות (המספר האסטרונומי שבשמת כותבת כאן למעלה כתגובה למודעה שלה נראה לי הזוי לחלוטין. אצלנו בכל סופי השבוע שהמודעה רצה עד עכשו קיבלנו אולי 20 פניות בסה"כ, רובן לא רלוונטיות). רובן מנשים מבוגרות עם ילדים גדולים. נכון שכתוב פה שגיל זה לא אישיו, אבל חשבתי לעצמי שרק להתחיל להסביר למישהי שכבר יש לה דרך משלה ואופי התנהלות עם ילדים ועם עבודות הבית, רק להתחיל להסביר לה למה אני מתכוונת בזה שאני רוצה שתכבד את רצונה של ביתי כאילו היה רצון של אדם מבוגר ושווה לשלנו... או כל מיני כאלה, נראה לי מסובך.
הזמנו שלוש לפגישה. אחת מטפלת עכשו בזוג תאומים, אני חושבת שהיא מיד הבינה את הראש שלנו והתקשרה למחרת לומר שלא מתאים לה הסגנון (היא בת 40 ויש לה שלושה ילדים).
אחת חמודה מאוד, קרובה מאוד אלינו ברוחה, עם פעוטה בת 1.3 שנכנסה זה עתה למשפחתון כי היא צריכה חברה. אני לא יכולתי לחשוב על המצב שבו היא תבוא אלינו כל בוקר, להיות עם הבנות שלי ואיתי, אחרי שהשאירה את הבת הקטנה שלה אצל אחרים. זה נראה לי אבסורד כואב מידי. לא שאי-העסקתה ישנה להיות הפעוטה בפעוטון, אבל... כבר מראש התחבטתי באיך אני אוכל לאפשר את זה שהיא תבוא אלינו עם הילדה. אבל זה נראה לי לא הגיוני - איך היא תעזור לנו עם עבודות הבית שאנחנו לא מגיעים אליהן? איך היא תעזור לי להרגיע שתי בוכיות אם יש גם שלישית? לא יודעת.
אז הלכנו על הצעירה ביותר, היא נחמדה מאוד.

התלבטתי מה אני יכולה לעשות כדי להסביר לה את אופי ההתנהלות שלנו ובו אני רוצה שתשתלב. בהתחלה חשבתי לתת לה לקרוא את "עקרון הרצף", אבל מכיוון שלא קראתי אותו בעצמי ומכיוון שזה בכל-זאת ספר, ויתרתי לה. הדפסתי לה את זה כי חשבתי שהכי חשוב זה להסביר את ענין הכבוד לילדים.
בסופו של דבר מסתבר שזה כנראה לא הכי מסובך, או אולי בגלל שהכי חששתי מזה אז זה יצא בסדר.

מה שכן מורכב - היום היא יצאה מתוסכלת. יש יותר מידי עבודות בית ופחות מידי התעסקות עם הילדה מבחינתה. בנוסף, היו פה חברות היום וכשאני עבדתי או הייתי עם התינוקת ואמא שלהן הלכה הביתה, אז המטפלת הייתה צריכה להיות עם כל השלוש. זה לא בהגדרת התפקיד.
בעצם אני מחפשת מישהי שתתמזג בפעילויות הביתיות שלנו, לא ממש מטפלת - לא ממש עובדת-בית.
אני רוצה שהיא תעסוק בעבודות הבית מהמון סיבות -
  • אני רוצה שהגדולה תתרגל אליה ותפנה אליה מיוזמתה. לא רוצה להגיד לה - תפני אליה - עד שהיא לא מוכנה.
  • אנחנו באמת צריכים עזרה עם הדברים האלה ("עבודות בית קלות").
  • חשוב לי שהבנות תהיינה חלק מההתרחשות הזו ואני לא רוצה שסידור וניקיון יתרחש כשהן ישנות או לא נמצאות. בד"כ הגדולה גם נהנית להשתתף בטאטוא, שטיפת כלים, כביסה וכדו'.
  • אני לא רוצה שהיא תתרכז בבנות. (התרכזות בילד) אלא שיהיה משהו אחר לעשות בלי "להטריד" את הבת כשהיא משחקת לה.
  • אם הילדה רוצה את אמא זה בסדר גמור. זה מותר וזה מגיע לה. לא חיפשתי מטפלת כדי שתחצוץ ביני לבין הילדה. אם הגדולה גם רוצה להיות איתי - מגיע לה, והיא לא צריכה להרגיש כאילו בעצם אמורה לפנות אל המטפלת. התעסקות בדברים אחרים בזמן הזה מאפשרת זאת.
מהטענות שלה (וגם מההתנהגות) היום הבנתי שיש פה בעיה של הגדרות התפקיד -
יש מטפלת (מסתובבת סביב הילדה ומפעילה אותה ורק אותה כל ילד צריך מטפלת) ויש עוזרת (עוסקת רק בניקיון יסודי ולא מסתכלת על הילדים בכלל).

פניות ממשיכות להגיע (ההה... לטפטף) כי המודעה לארבעה שבועות. אבל לא נראה לי נכון לחפש מישהי אחרת, בסה"כ אינטואיטיבית היא הרגישה לי בסדר (נו, לא היה לי מבחר אדיר).
אנחנו חושבים איך להסביר לה את תפיסת העולם שלנו בעניין הזה.
ואני חושבת שאולי בסופו-של-דבר ננסה להסביר, היא תבין ובכל-זאת היא תצא מתוסכלת מימים שבהם הילדה משחקת "יפה" לבד ולא צריך להתערב לה במשחקים אז יש הרבה זמן של עבודות בית בלעדיה.

<שיואו, אני מקווה שיצאתי ברורה. רוצים אותי... יאללה לשלוח>

קשר עם המטפלת

על ידי קיטי* » 16 יולי 2007, 12:19

את לא הולכת לעשות לה טובה! את הולכת לבחור רק את מי שהאינטואיציה שלך תגיד לך שהיא מתאימה לך, כי אחת כזאת - לא תצטרכי להגיד לה כמעט כלום. היא פשוט תהיה בראש שלך".

אני חושבת שהאמירה הזו נכונה ב 100% עבורי. המטפלת שבחרנו היתה היחידה שראיינתי, הגיעה עם צרור המלצות ונגעה לליבי. מההתחלה הייתי די בטוחה שהיא לא בראש שלנו, אבל היא אמרה לנו שתלך איתנו בכל מה שנרצה. והאמת היא שהיא עושה מאמצים גדולים ודברים יפים מאוד עם הקטנטן. אבל בכל פעם שצריך להעיר לה על משהו, או לשנות משהו בשגרה שבנתה, נכנסת ביננו מתיחות קשה. הפעם האחרונה זעזעה את כולנו ואני מתקשה להתאושש. אני רק חושבת על איך אני משאירה את הקטנטן שלי בבית עם אישה שכועסת על ההורים שלו. אני לא ישנה בלילה.

קשר עם המטפלת

על ידי נועה_בר* » 30 מאי 2006, 11:03

יופי של דף יצא פה. תודה ל אילה א שהזכירה לי את קיומו.

<סתם כתבתי כמה מילים לקבל מרגיעון ולהחזיר ל מה חדש>

קשר עם המטפלת

על ידי נועה_בר* » 24 נובמבר 2004, 23:15

בכלל לא העלתי בדעתי שהיא יכולה להיות רגועה אם את מכה את בנה.

_מה היית מצפה שתגיד לך? שלא מקובל שתכי את הילד
כן כן כן ושוב כן ._
בכלל לא עולה בדעתי להגיד שלא מכים כי זה כ"כ ברור מאליו.
אני לא קולטת את הקטע. איפה הגבול?
לא מכניסים חפצים לשקע חשמל,
לא משחקים במים של האסלה
לא יוצאים לבד מהבית
לא אוכלים חרא
להמשיך???

קשר עם המטפלת

על ידי אילה_א* » 24 נובמבר 2004, 20:23

מגיבה באופן רגוע
היא כן .בואי רק אני אגיד לך שכשהיא סיפרה לי שהיא הכתה אחד מהם אני יותר הזדעזעתי מאשר כשהיא חשבה שהיכיתי אותו .
אבל עזבי גם כך אני חושבת עליה יותר מידי .:-]

קשר עם המטפלת

על ידי אילה_א* » 24 נובמבר 2004, 13:58

עד הקטע האחרון הבנת אותי מעולה והייתה לי הסכמה מוחלטת עם מה שהיה כתוב .
מה שזעזע אותי לא היה ה"מתקפה " אלא להיפך הרבצת לו ? סבאבה כאילו להרביץ לילד זה הדבר הכי טבעי הכי ברור
מה היית מצפה שתגיד לך? שלא מקובל שתכי את הילד
כן כן כן ושוב כן .


לשחק איתו משחקים פיזי
אני עושה את זה כי זה חסר לו לא כי אני אוהבת את זה .
זה צורך שלו ואני נוטה להאמין שהיא יודעת את זה {ואולי אחת הסיבות שהיא בחרה בי בתור המטפלת שלו }



אחרי כן כשאמרתי לה שאני לא מכה ילדים אז היא אמרה לי בשלווה כן אני חושבת שציינת את זה פעם .
מה שמוכיח שיש עדיין אנשים שחושבים שמותר או אפילו צריך להכות ילדים
לכן את צריכה לבדוק חזור ובדוק מה המטפלת שלך חושבת על הכאת ילדים .
להבדיל מתאונות שהן קורות {כשההורים שם או לא}

רק דבר אחד ממה שהיה כתוב שם בפורום לא היה נראה לי נכון וזה שלבדוק שלא חסרות תקופות ההעסקה קודמות
אני למשל משתדלת לא לעבור ממשפחה למשפחה בלי כמה זמן של חופש בין לבין {תלוי כמה אני יכולה להרשות לעצמי}
והייתה תקופה שלא עבדתי כמה חודשים כי היה לבן הזוג שלי אז כסף.
ואני עדיין המטפלת הכי מושלמת בעיר .
רשימה נשמע טוב אולי לזה התכוונתי ולא הצלחתי להעביר את עצמי .

קשר עם המטפלת

על ידי טרה_רוסה* » 24 נובמבר 2004, 13:52

אילה, זה שהיא שאלה אותך באופן רגוע לא אומר שהיתה מגיבה באופן רגוע, אם היה מתברר לה שהיכית.

קשר עם המטפלת

על ידי נועה_בר* » 24 נובמבר 2004, 13:10

אולי הלינק המצורף יעזור לך ?
עזר מאוד! (להפתעתי ) בעיקר משום שמיד התחלתי ברשימה משלי :-)
תודה@} מחכה לפגוש אותכם.

קשר עם המטפלת

על ידי נועה_בר* » 24 נובמבר 2004, 12:36

אילה יקרה
זה נפלא שאת מביאה לדף הזה את הצד של המטפלת. רציתי גם לומר זאת קודם, אך היו לי בעיות מחשב + ילדה :-(. ביקרתי בדף שלך וראיתי את השיחה עם אמא אינקובטור ( שדרך-אגב גם אני הייתי כזו...), והיה לי מה להגיד ולא היה לי נעים כך להתפרץ לדף האישי שלך.
קודם כל אני מתנצלת שהרגשת כאילו יורדים עלייך, פשוט אולי הדרך שבה נכתבים הדברים ( שלא כמו בשיחה ) בגלל חוסר הפירוט וההסבר כך יצא שהמילים שבחרת להסביר את עמדתך קצת צרמו.
אנסה להסביר את עצמי שוב יותר בפירוט ומההתחלה:
אין סוף לדברים שצריך רצוי וכדאי להבהיר לפני שמפקירים אוצר קטן בידיה של מטפלת .
ה-"אין סוף לדברים" הוא בעייתי, כי אי אפשר לזכור הכל ויש דברים שחשובים ברמות שונות, ולכן לאחר שנבחרה האחת בקפידה מתוך הבנות בסיסיות ותחושה ואינטואיציה שיש כאן מישהי שאפשר לסמוך עליה, לדעתי צריך להדגיש את הקווים האדומים, לפחות בהתחלה. אח"כ אם יש פתיחות בין הצדדים ויש הבנות על דברים אחרים אפשר עוד פה ושם לחדד נקודות בעיתיות שמפריעות.
יוצא שאם צריך להבהיר לה בלי סוף.... כנראה לא ממש מתאימה. כך נראה לי.

בכל מקרה הבהירי מעל הכל שבטיחות היא כלל ברזל שעליו את לא מוכנה להתפשר.
בטיחות היא כלל ברזל, מי לא יודע את זה שהוא בא לעבוד עם ילדים/אנשים?
אולי את מתכוונת שדברים מסויימים שלי אישית ( בתחום הבטיחות ) יותר חשובים כמו למשל - אצלי בבית לא משחקים בחשמל.
(יש בתים שכן וזאת ראיתי בדף אחר). נכון. חשוב להגיד, מצד שני, שוב, קשה להנחית בלי סוף דברים על אוזניים חדשות.
מה שאני לומדת מהכתיבה הנוכחית ובעזרתך, שעלי להתכונן ולהכין את עצמי וזה כולל רשימת דברים כזו - כמו שאני חושבת שאת מתארת לגבי הדברים החשובים האישיים שלי .

גם מטפלת לא לגמרי אחראית תקלוט שיש לה כאן עסק עם מישהי שלא מוותרת ותתאמץ יותר להיות בסדר.
מצטערת אבל המשפט הזה פשוט מקפיץ אותי.
כי אם היא לא לגמרי אחראית - זו בעיה.
אם היא צריכה להתאמץ להיות בסדר - כמה זמן אדם יכול לעשות מאמצים? ( בחדר כושר אולי שעה? ) בסוף מתעייפים. וזה יקרה שאני לא אהיה מן הסתם, ואז מה?.

מהנסיון עם המטפלת האחרונה ראיתי שכמה שהעבודה היתה חשובה לה כי הזדקקה לכסף, שום מאמץ לא ננקט מצידה להיות יותר מקבלת, מתחשבת, נענית - כלום ! אז היא הלכה. וגם נורא כעסה כי היא הרגישה שהיתה מאוד בסדר.

מהדף שלך לקחתי לתשומת-ליבי נקודה אחת חשובה שהעלתה אמא אינקובטור.
יש דברים שקשה גם לי לדרוש או להקפיד בעצמי - למרות שהם נראים לי חשובים.
זו נקודה מאוד חשובה שפגשתי בה בעבודתי מול הורים.
הורים לעיתים מצפים שהגן או המטפלת יצליחו לעשות דברים שהם עצמם לא מצליחים. יש לי תחושה שזה קשור גם לכך שכסף מעורב בקשר. "אני משלמת, אז מגיע לי לבקש הכל" , גם הדברים שלי אישית קשה להקפיד עליהם כמו לרחוץ ידיים לפני האוכל או לאסוף טיטול שזרוק על הריצפה, היא צריכה להקפיד על זה כי חשוב לי.
כאן שוב, אם יש יותר מידי דברים כאלו שהם לא "מתלבשים" על האופי של המטפלת יהיה קשה לאורך זמן לדרוש ממנה. זה יכול להגיע 'למאבק' נצחי שאני מבקשת המון והיא לא עומדת בזה. לכן צריך כמה נקודות עיקריות ולא יותר.

לגבי המקרה הספציפי שלך:
_מה שבאמת זיעזע אותי זה השלווה שהיא הייתה מוכנה לשמוע שהיכתי את הילד שלה .
נכון צריך למצוא מישהו מהראש שלך וכדי לוודא את זה צריך לומר לו מה כן ומה לא מקובל עליך ._
זה באמת לא נעים ואפילו יכול להעליב, בעיקר אם יש כבר קשר ארוך ואת כ"כ מתאמצת עבור הילדים ופתאום באה עליך מתקפה של חוסר אמון.
מכות זה נושא רגיש! מאיה קיבלה מכה חזקה ונהיה לה סימן גדול בלחי, ואני הדגשתי שזה מזל גדול שזה קרה לה שהיא היתה עם ההורים שלה, כי על כל אחד אחר מייד הייתי מאוד כועסת ( לא שלא כעסתי על עצמי... אבל זה יותר קל :-( )
מה היית מצפה שתגיד לך? שלא מקובל שתכי את הילד ? או לא לשחק איתו משחקים פיזיים?
אני מאוד מבינה את הצד שלך, גם אני הייתי מטפלת הרבה שנים. הורים יכולים לזרוק הרבה חרא שיש להם בפנים, רק משום שהם מרגישים רע עם זה שאת נמצאת עם הילד שלהם במקומם ( רגשי אשמה אלגנטיים ומוסווים ) הקשר הזה הוא מאוד בעייתי מלחתחילה...
את לא יכולה להיות יותר טובה ממי שאת והיא צריכה להסתכל על התמונה הכללית - הגדולה, ולהבין שאת מצויינת לילדים שלה, להיכנס לתוך כל מקרה ספציפי - כולנו בני אדם, כולנו טועים ולכולנו ימים טובים יותר ופחות, לכל אחד יכול לקרות שהוא כועס או שאצלו הילד יקבל מכה. אסור לשכוח את זה.

קשר עם המטפלת

על ידי פרי_האהבה* » 24 נובמבר 2004, 00:13

נועה,
קראתי את כל הדף ונורא נורא נורא הזדהיתי.
מה שגרם לי לחשוב שעוד יותר חשוב לי למצוא זמן ושניפגש.
אלה כל הסיבות שאני לא משאירה את אלה עם אנשים זרים.

אולי הלינק המצורף יעזור לך ?

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... d=42864775

אם לא מתאים לך-תמחקי.
בינתיים, רק מחזקת את ידייך.

קשר עם המטפלת

על ידי אילה_א* » 23 נובמבר 2004, 20:26

טוב אם היו לי ספקות שצריך להגיד הכל , אבל באמת הכל , הן פגו לחלוטין היום :
אמא חוזרת מהעבודה, אנחנו מחליפות משמרות . הילד בא ואומר לה משהו על המריבות שהיו לו היום עם זה ועם ההוא ומוסיף בסוף: אילה הפילה אותי .
האמא מסתכלת עלי ואומרת לי באנגלית ובשלווה : הרבצת לו ?
אני מזועזעת אומרת לה שלא ומסבירה לה את הסיפור {שיחקנו משחק פיזי והוא נפל }


מה שבאמת זיעזע אותי זה השלווה שהיא הייתה מוכנה לשמוע שהיכתי את הילד שלה .
נכון צריך למצוא מישהו מהראש שלך וכדי לוודא את זה צריך לומר לו מה כן ומה לא מקובל עליך .

קשר עם המטפלת

על ידי ענת_שן_לוי* » 20 נובמבר 2004, 23:29

כמובן שיש גם צעירים ומנוסים, אני רק צריכה למצוא אותם...
הדגש בעיני הוא לאו דווקא על נסיון, אלא על אנשים שהם מראש יותר "בראש שלך", מהשבט שלך, אנשים שנעימים לך, שבין כה חושבים כמוך. לכך יועילו אינטואיציה, תיחקור קל בסגנון עדין, וכמה פגישות משותפות - איתך ועם הילדה.
היתה לנו בייביסיטר מדהימה בת 17. אישיות. הבעיה עם הצעירות האלו שהן פתאום פורחות לעניין אחר, (צבא, שנת שירות, לימודים בעיר אחרת), ואז צריך להיפרד מהן, ואם הן מדהימות, אז קשה להיפרד מהן, ועוד יותר קשה למצוא להן תחליף...

קשר עם המטפלת

על ידי נועה_בר* » 20 נובמבר 2004, 22:17

תודה נונה בי
מדובר בבית תינוקות בקיבוץ
מוכר, מוכר ושוב מוכר. גדלתי שם עבדתי שם. לא פשוט בכלל אבל היום לשמחתי כבר הרבה יותר "מקצועי".

תודות לדף הזה ולתגובות בו יש לי הרבה יותר 'כלים' לתשאל, לברר ולנסות לקלוט, מי אני רוצה ומה אני צריכה.
מרגישה ממוקדת יותר אך אופטימית פחות.
מבינה שפירסום המודעה במדס ( בעיקר סטודנטים ) יכול להוות מכשול שכן יש משהו עם הגיל הצעיר וחסר הנסיון שקשור בהבנה העמוקה יותר שלי- כאם, ושל ביתי - כמישהי שלא זקוקה דווקא לליצן שרק ירקוד לה.
כמובן שיש גם צעירים ומנוסים, אני רק צריכה למצוא אותם...
בנתיים המטפלת המדוברת תהיה (אם תהיה ) עם מאיה רק בנכוחותי, כשאזדקק לזה ולא יהיה לי פתרון אחר.
ראיתי שלא יכולה לסמוך עליה.

היו לי מחשבות להוסיף לדף הזה דיון נוסף, על בחירה של אנשים לעבוד בחינוך. עם ילדים.
שכן רוב הילדים בכל זאת יוצאים למשפחתונים, גנים והלאה.. אבל אולי זה מתאים גם למטפלות בכלל.
אני עבדתי שנים עם ילדים (לפני שנולדה ביתי ) מתוך הבחירה במקום הזה שרוצה ואפילו מרגיש חובה לאפשר לילדים לגדול בסביבה שפויה, שונה מזו שבה גדלתי אני, פתחתי בעצמי גן שבו אני עובדת עד היום.
אחד הקשיים הוא למצוא אנשים טובים לעבודה עם ילדים. הנושא הזה מעסיק אותי מאוד, מי בוחר לעבוד עם ילדים ומאיזה סיבה - אה, חוץ מכסף כמובן.
ואיך אפשר למצוא אנשים טובים שירצו להשקיע הכל או המון למען ילדים, וגם לגרום להם להישאר "בעבודה" זו לאורך זמן.

קשר עם המטפלת

על ידי נונה_בי* » 20 נובמבר 2004, 09:35

איך את מסתדרת עם זה?
נועה, במקרה שלנו היתה מערכת שלמה בנוסף למטפלת, כך שזה נראה לי שונה מאוד ואולי לא שייך לכאן. את מוזמנת לערוך החוצה.

ההתמודדות שלי בהתחלה היתה רק מול המטפלת. היתה ביקורת מתמדת על דרך הגידול שלנו: אני מטורפת (זו המילה שהמטפלת השתמשה בה) כי יש לי
שבוע עמוס כל כך ואני מתעקשת להניק ולשאוב במקום לתת תמ"ל, אני קיצונית כי אני מאכילה רק ירקות ופירות טריים (להבדיל מגרבר), אנחנו נשלם על זה שהילד ישן איתנו ועוד כל מני פנינים. מההערות האלו התעלמתי כי מדובר בבית תינוקות בקיבוץ והם מקבלים אוכל טרי, רק וידאתי שהן יודעות איך לטפל בחלב השאוב. אבל אחרי כשבועיים בהם הרגשתי שאני צריכה ממש להתווכח ולהתעקש על כל בקשה החל מלא לתת לו לאכול בסל-קל דרך לא לתת לו מאכלים מסוימים כי הוא היה מאוד מצונן, לא לתת לו לחם לפני גיל שנה ובטח לו בגיל 7 חודשים, לרשום לי כמה חלב (שאוב) הוא שתה, להקפיד להלביש לו גרביים כשהמזגן מקרר בעיקר כשהוא זוחל על הרצפה ועוד בקשות כאלה מאוד "קיצוניות" ו"יוצאות דופן" החלטתי לתת צ'אנס נוסף לפני שנוציא אותו.
יזמתי שיחה עם המטפלת, עד אז כל הבקשות נעשו תוך כדי, אמרתי לה איך אני מרגישה. פתחתי והודיתי לה על היחס החם לבן שלי ועל כך שאני מרגישה שהיא באמת אוהבת אותו ועושה את מה שהיא חושבת שטוב בשבילו (ואני באמת מאמינה בזה), ציינתי שברוב הדברים המשמעותיים אני מאוד מרוצה, אבל יש כמה דברים שהם חשובים לי ואני לא מוכנה שהיא תגיב כאילו היא קבלה ומסכימה ואחר כך כן או לא עושה על פי שיפוט דעתה. הסברתי שאני מוכנה לשמוע את דעתה אבל לא להתמודד עם הדיעה שלה ברמת ויכוח בכל פעם. אני מבקשת, היא יכולה לומר את דעתה ואני מחליטה.
זה לא עזר.
בעצם כבר עמדתי אז להוציא אותו אבל נהיינו חולים ובמשך הזמן שהיינו בבית כל המערכת (מרכזת חינוך בקיבוץ בו נמצא בית התינוקות, היועצת הפדגוגית, האחות, הפסיכולוג שמלווה את הצוותים וכו') התייצבה לצידי. עשו את זה בצורה מאוד חכמה. אני יודעת שהילד שלי מקבל את אותו יחס חם ומסור שהוא קיבל קודם מאותה מטפלת (עובדת בבית התינוקות חברה שקרובה אלי מאוד בגישתה ובדיעותיה) וממני נחסכו הויכוחים. מה שאני מבקשת מתקיים. אני גם יודעת שכל סיפור ההאכלה בסל קל וכמה דברים לא מוצלחים הקשורים בתזונה הוחלו על כלל הבית ולא רק לגבי הבן שלי, כך שכולם יצאו ברווח. אני רגועה עכשיו לגבי הטיפול אבל שומרת על עירנות.
לענין המטפלת לא הטיפול שלי עזר אלא התגייסות המערכת, שהכירה בכך שיש כאן בעיה שהיא מעבר למקרה הפרטי וטפלה ומטפלת בחכמה.

מה קורה אצלך? התחלת לחפש משהי אחרת?

קשר עם המטפלת

על ידי אילה_א* » 19 נובמבר 2004, 10:03

נועה כמו שמתברר לך כלום לא ברור. מצער, מבאס, אך כלום לא ברור . אני חושבת שלפי התגובות שתקבלי את תביני אם יש שם את האדם הנכון או שיש שם מישהו שזה נשמע לו כמו עבודה מגניבה וקלה . תבהירי בכל מקרה שזאת עבודה לא קלה .
הולכת על הכביש עם העגלה אם היו לך ספקות שכלום לא ברור .
הרבה פעמים מתגובות של מישהו להרצאת פתיחה כזאת את יכולה לקלוט שהוא לא מתאים .
ראי מה שבשמת כתבה .

קשר עם המטפלת

על ידי נועה_בר* » 19 נובמבר 2004, 09:19

זה כמו פרמקלצ'ר. להגיע למיטב עם כמה שפחות בזבוז משאבים. קחי לך את זה כפרוייקט. מגיע לך.
אוהבת את החכמה, החיבור לטבע - לטבעי האנושי, בקיצור.. תמשיכי להמטיר עלינו מטיפותייך.

אין סוף לדברים שצריך רצוי וכדאי להבהיר לפני שמפקירים אוצר קטן בידיה של מטפלת .
זהו בדיוק העניין, למה צריך להגיד שאחרי הגינה או אחרי האוכל צריך לרחוץ ידיים, מה? זה לא ברור?
בכל מקרה הבהירי מעל הכל שבטיחות היא כלל ברזל שעליו את לא מוכנה להתפשר בשום מצב -וכאן תבדקי אם היא מהנהנת . האסוציאציה שלי היא שיחה עם ביתי (גיל שנה וחצי) ולא עם אדם מבוגר.
שוב, מה? זה לא ברור? אם צריך להגיד את זה זה כבר מצביע על בעיה. קשה!

גם מטפלת לא לגמרי אחראית תקלוט שיש לה כאן עסק עם מישהי שלא מוותרת ותתאמץ יותר להיות בסדר.
אוי אוי ... אין לי מילים.
סליחה אילה. אני מאוד מעריכה את הדברים שאת כותבת פה באתר. באמת. אבל זה ממש לא נשמע לי טוב.

קשר עם המטפלת

על ידי אילה_א* » 19 נובמבר 2004, 00:56

נכון מטפלת צריכה הסברים וכתבתי למעלה שככל שהסברים יותר ברורים הקשר יהיה יותר בריא ויותר נעים לכל הצדדים .
מה להסביר?
מנהגים שנהוגים אצלכם בבית :לרחוץ ידיים גם לפני האוכל וגם אחרי האוכל ,לא לשתות לפני השינה, לא לעמוד על אדן החלון .....
דברים שחשובים לך: לתת לילדה לאכול כשהיא מבקשת או להבדיל רק בשעות הארוחה, להקפיד להסביר לה את טקס חצית הכביש לפני כל חציה להגיד:" ועכשיו נראה שאין מכוניות נסתכל שמאלה ימינה ושמאלה וימינה ורק אז נחצה". לקנות לילדה ארטיק ביום קיץ , כן לקחת מונית אם היא עייפה או עם יש בעיית מזג אויר .{האם את מפקידה בידיה קופה קטנה ?}


דברים שאת מצפה ממנה :לשים את הכלים במדיח אחרי ארוחה. לשחק איתה , לשיר לה שירים . לדווח לך במקרה שנראה לך שיש בעיה מסוג כזה או אחר ולפרט.
דברים שאינך מוכנה שיקרו : שהיא תרד עם הילדה לגינה בלי מעיל . שחברים שלה יבואו לבקר והיא תהיה עסוקה בהם . לילדה מותר ללכת לחברים מהגן {במקרה כזה תקבעי איתה מראש איך את מפצה אותה על השעות האבודות }
אין סוף לדברים שצריך רצוי וכדאי להבהיר לפני שמפקירים אוצר קטן בידיה של מטפלת .
בידקי שיש לכן דברים משותפים מבחינת תפיסת עולם, סדרי חשיבות .בכל מקרה הבהירי מעל הכל שבטיחות היא כלל ברזל שעליו את לא מוכנה להתפשר בשום מצב -וכאן תבדקי אם היא מהנהנת .
רק אם כן ויש לך תחושה טובה כלפיה תתחילי חפיפה עדינה שבה אתן מבלות שלושתיכן ביחד , רק כאשר תיהי משוכנעת שבחרת נכון תשחררי לאט אותה עם הילדה לעשות דברים לבד .
גם מטפלת לא לגמרי אחראית תקלוט שיש לה כאן עסק עם מישהי שלא מוותרת ותתאמץ יותר להיות בסדר . או יותר עדיף תחשוב שאת משוגעת ותברח כבר אז . ואם תבוא אחת ממש טובה אז היא תשאר למרות השיחה - תאמיני לי .
אני ממש מתבאסת שלא ניהלנו את השיחה הזאת אז ואת כבר נאלצת לפטר מישהי אבל עדיף עכשיו מאחר כך לא ?
>אילה יודעת שחלק מהדוגמאות שנתנה הן הזויות משהו<

קשר עם המטפלת

על ידי ענת_שן_לוי* » 19 נובמבר 2004, 00:21

כנראה שיש משהו בתפקיד הבוס שאני לא מצליחה להיכנס אליו
גמני. אבל לאט לאט לומדים - אין ברירה. אנחנו שלמדנו מהאמהות שלנו להתנצל על הקיום שלנו - שנבחר לעצמינו משהו טוב? שנהיה ראויות? עוד הזדמנות להזכר ב- Ilana]העת להיות מלכה Ilan Nov 03[/po].htm
תזכרי שלספק עבודה למישהי לא הופך אותך מייד למנצלת. להיפך זה דבר גדול ונהדר. דבר גדול ונהדר הוא להפיק ממי שעובד בשבילך את המיטב. זה כמו פרמקלצ'ר. להגיע למיטב עם כמה שפחות בזבוז משאבים. קחי לך את זה כפרוייקט. מגיע לך. (-:

קשר עם המטפלת

על ידי נועה_בר* » 18 נובמבר 2004, 22:42

_אמרתי לה, לא חשוב, אני אחכה. וחיכיתי שבוע-שבועיים. והיא התפנתה.
והיא באה לעבוד אצלי.
וזה היה מדהים כמה שלא היה צריך להגיד לה כלום._
באמת מדהים. גם אני חיכיתי למטפלת הראשונה בערך שבועיים, בלי בכלל לדבר איתה, רק בגלל מה ששמעתי עליה, ובאמת לא צריך להגיד לה כלום.

מעניין שעדיין לא הורדתי את המודעה ודווקא היום אחרי ימים רבים של שתיקה פתאום היו כמה טלפונים...

אבל האינטואיציה הזכירה לי: "את זוכרת שאמרת לי לבחור? ואת זוכרת שהסברת לא לתת לשכל לבחור, רק לי? אז תקשיבי לי ותשתקי! אני לא נותנת הסברים, את צריכה לסמוך עלי שאני פשוט יודעת ושהידע שלי - בניגוד לשכל שלך - מדויק !" גדול ! ( הולכת לגריין אותך, זה עכשיו ההובי שלי ;-) )
הלוואי ואהיה חזקה לזכור את משפט הזה, ושתהיה לי את הסבלנות לחכות - לאחת.
מעודד בכל מקרה, תודה @}

קשר עם המטפלת

על ידי בשמת_א* » 18 נובמבר 2004, 21:08

כנראה שיש משהו בתפקיד הבוס שאני לא מצליחה להיכנס אליו. בתחושה שלי בן-אדם או שיש לו את זה או לא, לבוא ולדרוש זה בעצם לבקש ממישהו משהו שלא באמת בא ממנו. ואז זה לא יחזיק.
מאוד הזדהיתי עם המשפט הזה.
כשאני חיפשתי עזרה עם התינוקת שלי בבית, חמותי מצאה לי חברה של חברה שלה.
פיטרתי אותה אחרי 3 ימים, והצורה שהיא התנהגה אחרי שפיטרתי אותה הוכיחה לי עוד יותר שהיא לא היתה לעניין.
באמת, לא נראה לי לעניין להסביר לאשה בת קרוב ל-60 שאני מבקשת לא להניח כביסה נקיה על שולחן אוכל מלוכלך (בזמן קיפול הכביסה ולפני ניקוי השולחן), ועוד כל מיני דברים. מה, אני אלמד אותה עכשיו לשים לב לדברים שלא איכפת לה מהם והיא לא שמה לב בעצמה?
לכן, כשפרסמתי מודעה בעיתון, אמרתי לעצמי משהו שהיה חדש לי בזמנו:
"את הולכת עכשיו לבחור בייביסיטר לפי האינטואיציה שלך", אמרתי לעצמי, "ותזכרי! לא חשוב אם הכישורים שלה נשמעים טובים והיא נשמעת נחמדה וכל זה. את לא הולכת לעשות לה טובה! את הולכת לבחור רק את מי שהאינטואיציה שלך תגיד לך שהיא מתאימה לך, כי אחת כזאת - לא תצטרכי להגיד לה כמעט כלום. היא פשוט תהיה בראש שלך".
צלצלו מאות נשים, אני לא מגזימה. אולי 200, אולי 300. היו לי דפים עם רשימות. שם, טלפון, ופרטים נוספים אם חשבתי שהיא אולי מתאימה. ראיינתי כמה. היו נחמדות ועשו רושם טוב, אבל האינטואיציה שלי אמרה לי "זה לא זה".
נכון שניסיתי להתווכח עם האינטואיציה שלי: "אבל למה? הן דווקא נראות בסדר גמור",
אבל האינטואיציה הזכירה לי: "את זוכרת שאמרת לי לבחור? ואת זוכרת שהסברת לא לתת לשכל לבחור, רק לי? אז תקשיבי לי ותשתקי! אני לא נותנת הסברים, את צריכה לסמוך עלי שאני פשוט יודעת ושהידע שלי - בניגוד לשכל שלך - מדויק !"
בסוף צלצלה מישהי. אני חושבת שבעלי בכלל ענה לשיחה, כי אני בדיוק הנקתי. הוא העביר לי את ההודעה. אין לי מושג למה, אבל ישר הרגשתי שהיא מתאימה לי. כשהתקשרתי אליה היה לי מאוד ברור שהיא מה שאני מחפשת. ודווקא היא בדיוק היתה צריכה לעבור דירה (בדיוק שני בתים ממני!) והיתה עם התחייבות קודמת לאיזו קייטנה. אמרתי לה, לא חשוב, אני אחכה. וחיכיתי שבוע-שבועיים. והיא התפנתה.
והיא באה לעבוד אצלי.
וזה היה מדהים כמה שלא היה צריך להגיד לה כלום.
וכל השאר היסטוריה...
(היינו יחד בערך שלוש שנים, ואז היא הלכה לחפש עבודה אחרת ומאז אנחנו "רק" החברות הכי טובות, וחוץ מזה שקראנו יחד את עקרון הרצף וגם בזה היינו באותו ראש, ובין השאר היא מסתובבת באתר הזה, עד כדי כך אנחנו באותו ראש D-: ).

קשר עם המטפלת

על ידי נועה_בר* » 18 נובמבר 2004, 20:29

למה את מתגוננת ומצטדקת בפני המטפלת?
גם אני הרגשתי שזה ממש לא בסדר - היפוך תפקידים!
הבנתי שטעיתי ביצירת הקשר הראשוני, לא שמתי דגש על הדברים החשובים. לא הייתי מובנת ( בעיקר לעצמי ) בנוגע למה אני דורשת ממנה.
באתי ממקום של מי שזקוקה לה ומקווה שתועיל מטובה ותעזור לי וניסיתי אולי גם למצוא - חן ( לא לבוא עם יותר מידי דרישות... ) מחוסר נסיון ( וביטחון ? ) שכחתי מי בעל הבית.
ובכלל, עכשיו כשאני חושבת על זה, אני מבינה שלא ממש ברור לי מה ואיך לדרוש. בכלל לדרוש נשמע לי רע אבל זה התפקיד וכנראה קשה לי לדרוש במפורש למרות שמבפנים אני דרשנית מקצועית.
כנראה שיש משהו בתפקיד הבוס שאני לא מצליחה להיכנס אליו. בתחושה שלי בן-אדם או שיש לו את זה או לא, לבוא ולדרוש זה בעצם לבקש ממישהו משהו שלא באמת בא ממנו. ואז זה לא יחזיק.

אם המטפלת הבאה תתגלה כדומה לקודמת - זה יעיד על בעיה שלך שמבקשת לעלות על פני השטח.
מסכימה!

אולי מי שיש לה נסיון יכולה לשתף, מה צריך לבקש או לדרוש ממטפלת? מהם הקישורים ואיך לחפש (או למצוא אותם. התמקדתי בקשר שלה עם ביתי ולא תיארתי לעצמי שיהיו בכלל קשיים אחרים ( שוב, חוסר ניסיון. או תמימות).

קשר עם המטפלת

על ידי אילה_א* » 18 נובמבר 2004, 19:52

בשמת כשאת מציגה את זה ככה זה נקרא מאוד נכון .אבל אני חווה כל כך הרבה הורים שלא מסוגלים לתת לילד שלהם לצאת מתחת לסינרם שאני בהחלט חושבת שאם נבחרה מטפלת ונבחרה עם סיבה ולא סתם כי היא הייתה זמינה, אז אולי כן כדאי לסמוך על התחושות .
כמובן שאין בכוונתי שמותר, אפשר או חלילה צריך לתת את הילד שלך לאדם זר שאינו מעורר בך תחושת בטחון .
אבל לזה מראש לא היית נותנת את המשרה לא?
> אילה חזרה עכשיו מיום עבודה ארוך עם המון ילדים צווחנים מקוה שהיא לא נשמעת מבולבלת מידי<

קשר עם המטפלת

על ידי בשמת_א* » 18 נובמבר 2004, 17:56

ובעיקר ללא הבנה לליבה ולרגשותיה של אם.
לא מתאימה.

אולי פה זה המקום שלך ללמוד לסמוך יותר גם על אנשים שהם לא תחליף הסבתא האידאלית
לא מסכימה. לדעתי, כשאמא לא סומכת על המטפלת, צריך קודם כל לבדוק את המטפלת. אין שום סיבה לסמוך על מישהו שמראה בהתנהגותו שאי אפשר לסמוך עליו! ולמה לסמוך כל כך בקלות על אנשים עם הדבר הכי חשוב והכי יקר לנו בעולם?
(באופן כללי אני אלרגית לרעיונות שאמהות צריכות "לסמוך" על זרים בקלות. זה מנוגד לטבע, מנוגד לכל הגיון, וגם - לצערנו - מנוגד למציאות המאוד לא נעימה שנשקפת אלינו מאסונות של אחרים).

לי יש בעיה גדולה גדולה עם מטפלת שלא קשובה לאמא. שמתגוננת או מתקיפה במקום להקשיב ולהפנים
גם לי. לפטר, ומייד. מסכימה עם ענת שן לוי בכל, ולגבי
אמרתי לה שאני בכלל לא מכירה אותה וכ"כ מהר נתתי בה אמון
המשפט הזה הקפיץ אותי, ואני אגיד לך גם למה:
למה את מתגוננת ומצטדקת בפני המטפלת? היא זו שצריכה להוכיח שהיא ראויה לאמון, ואין כאן שום מקום להתנצל בפניה. תאמיני יותר בעצמך, באינטואיציות שלך, ובבדיקות שלך.
שיהיה בהצלחה עם מטפלת אחרת!

חזרה למעלה