שלום יעל,
אני שמח שבאת. זה נחמד לראות שמילים שנכתבות כאן בפורום באינטרנט מתרגמות למעשים.
אני רואה אחרת את מה שהיה בהפגנה. וזה מענין כי שנינו היינו באותו מקום.
לדעתי לא היתה שם בכלל הרבה אלימות. הפעם היחידה היתה בפעם הראשונה שהמפגינים ירדו לכביד בתום ההפגנה. וגם אז זה נרגע תוך דקה שתיים והמשטרה נתנה לנו להלך בכבישים וכמעט לא נסתה למנוע זאת.
השוטרים דוקא התייחסו די בכבוד ואפילו הכווינו אנשים לעבר ההפגנה. המשטרה גם הפגינה איפוק לחסימת הכבישים וכ"ו. התנהגה ע"פ עדיף להיות חכם מאשר צודק.
נכון שהיתה אוירה מאוד כוחנית בהפגנה, כי הרי עמדנו וצעקנו צעקות רמות ומילים לא מאוד יפות.
שתי דברים אפשר לומר בקשר לזה:
א. באופן פרקטי ההפגנות הללו מאורגנות ע"י חברה צעירים. זה אותם חברה שמתרוצצים בשטחים ורואים מדי שבוע את כל העוולות הנוראיות. והם כועסים. כועסים מאוד (ובצדק). ושיש להם הזדמנות לעמוד ליד הבית של חלוץ ולצרוח עם עוד 200 איש שדן חלוץ אחראי לרצח, אז זה יוצא להם
באופן טבעי.
ב. חוץ מזה. מותר לצעוק. יש מעשים שדורשים צעקה. זה טבעי, זה אנושי. זה בסדר. אני חושב שהאקט הזה שבו צעדנו ברחובות של צהלה וצעקנו בקולי קולות שיש רוצח בשכונה היה ממש במקום.
אז אולי עוד יש תקוה?
בטח שיש !
לפי המקורות היהודים "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתיאש מן הרחמים"
ויש גם את את המשפט המופרסם של Margaret Mead
“Never underestimate the ability of a small group of people to change the world; indeed, it is the only thing that ever has.”
חוץ מזה שלפני 20 שנה אנשים שנחשבו שמאלניים מאוד מאוד קיצוניים דברו על מדינה פלסטינית והיום זה במצע של הליכוד.
אני מעתיק את הטקסט גם ל
כיבוש וחוסר מוסר .