על ידי ציפ_ציף* » 19 אוגוסט 2007, 22:58
לאט,לאט מתפוגג הענן של האופוריה ומתחילה נחיתה רכה למציאות רגילה,כביסות ,הערכות לשנת הלימודים-שלי ושל הילדים,
מתכוננים לבר מצווה של מס' 2.מנסים לארגן משהו נעים ופשוט,כאן בישוב.
ההתמודדות עם הילד לא פשוטה,המון קשיים רגשיים,המון התנגדויות,קושי גדול לרצות אותו.תחושה של בור שלא מכיל שום נתינה,שום שפע.
חזרנו היום לטיפול הוליסטי משולב וגם המטפלת רואה רגרסיה גדולה.
מביא אותי למקום של יאוש.
הילד מוכשר בטירוף,אבל לא עושה עם עצמו כלום.משקיע אנרגיות במריבות ובכעס על כל מה שזז.
התקשורת איתו הופכת להיות יותר ויותר טעונה.
מקווה שבזכות התפילות והטיפול לראות שיפור,איזו רגיעה,כדי שיוכל להתחיל את שנת הלימודים ממקום טוב יותר.
דווקא עכשיו הוא יושב עם אחיו והם מציירים יחד,אולי הטיפול כבר נותן ניצנים של תקווה???
סף התסכול שלו כל כך נמוך,שכל קושי קטן ביותר-למשל להוציא חביתה מהמחבת בלי שהמחבת תתהפך יכול לגרום לו לצאת מהכלים.
זה תמיד ככה שאחרי תקופה טובה מגיעה נפילה? סתם,האמת היא שאין כאן מציאות חדשה,הדבר היחיד שהשתנה זאת המודעות שלי,וזה כבר טוב,המודעות תביא בע"ה לשינוי,אמן.
לאט,לאט מתפוגג הענן של האופוריה ומתחילה נחיתה רכה למציאות רגילה,כביסות ,הערכות לשנת הלימודים-שלי ושל הילדים,
מתכוננים לבר מצווה של מס' 2.מנסים לארגן משהו נעים ופשוט,כאן בישוב.
ההתמודדות עם הילד לא פשוטה,המון קשיים רגשיים,המון התנגדויות,קושי גדול לרצות אותו.תחושה של בור שלא מכיל שום נתינה,שום שפע.
חזרנו היום לטיפול הוליסטי משולב וגם המטפלת רואה רגרסיה גדולה.
מביא אותי למקום של יאוש.
הילד מוכשר בטירוף,אבל לא עושה עם עצמו כלום.משקיע אנרגיות במריבות ובכעס על כל מה שזז.
התקשורת איתו הופכת להיות יותר ויותר טעונה.
מקווה שבזכות התפילות והטיפול לראות שיפור,איזו רגיעה,כדי שיוכל להתחיל את שנת הלימודים ממקום טוב יותר.
דווקא עכשיו הוא יושב עם אחיו והם מציירים יחד,אולי הטיפול כבר נותן ניצנים של תקווה???
סף התסכול שלו כל כך נמוך,שכל קושי קטן ביותר-למשל להוציא חביתה מהמחבת בלי שהמחבת תתהפך יכול לגרום לו לצאת מהכלים.
זה תמיד ככה שאחרי תקופה טובה מגיעה נפילה? סתם,האמת היא שאין כאן מציאות חדשה,הדבר היחיד שהשתנה זאת המודעות שלי,וזה כבר טוב,המודעות תביא בע"ה לשינוי,אמן.