על ידי פלוני_אלמונית* » 25 מרץ 2010, 10:46
זה מנוגד להיגיון שלי. אם יש בעיה ויש פתרון ידוע ופשוט לבעיה אז למה לסבול....????
אתה לוקח את הדיון למישור הפילוסופי. מבחינתי זה בסדר גמור, ואשמח להמשיך גם שם, אני רק מקווה שזה בסדר מבחינת פותחת הדף, ששאלה שאלה ארצית ומעשית, ובמישור הזה עניתי לה.
טוב, אז עולים על תיבת הסבון? עולים!
זה מנוגד להיגיון שלי
התשובה הפשוטה, הראשונה, הבסיסית, הנכונה ביותר, היא שזה לא אמור להסתדר עם ההיגיון שלך. או שלי. או של זרובבל אזולאי מכפר יהושע. קיבלנו תורה בסיני, ואנחנו מחויבים. מצווים ועושים. אני מניחה שהתשובה הזאת לא תמצא חן בעיניך, וזה בסדר גמור מבחינתי. שוב - זה לא אמור למצוא חן בעיני מישהו. זה המצב. אנחנו שומרי מצוות. אחרי שזה המצב וככה זה וזה מוחלט ואנחנו לא בוררים מה נאה בעינינו ומה לא נאה - בסוף מתברר שהרוב נאה בעינינו. אצלי לפחות זה ככה. לא הכול, אני מודה, אבל רוב המצוות - וזו המדוברת בתוכן - יפות ונכונות ואמיתיות ומאירות בעיניים הפרטיות שלי, ואני מוכנה להסביר לך את האור שאני רואה. ההמשך יישמע כמו סמינריון של ערכים - כן, כן, יש לי אור בעיניים, מה לעשות - אבל אני לא מטעם ערכים. אני לא תולה מודעות ומזמינה אנשים להרצאה שלי, ואני לא מנסה לשכנע. להפך, אני מזהירה: לא מוצא חן בעיניך, לא אוהב לשמוע הטפות - אז עזוב. סגור את החלון, דלג על ההודעה. יש מספיק דפים טובים פה באתר לקרוא. זה באמת לא חשוב לי לשכנע אותך ולא המגמה. רק כיוון שהבעת עניין אני עושה טובה ומוכנה לפתוח לך איזה חלון לעולם הפנימי שלי, אוקיי?
אם יש בעיה ויש פתרון ידוע ופשוט לבעיה אז למה לסבול....????
קרי לילה זה מה-זה לא פתרון לבעיה. מה זה כבר פותר? לא את הצורך בחיבוק גוף חי, בליטוף ובהתמסרות הדדית, לא את הצורך באהבה ובחיבה, בנתינה ובשיתוף, לא את הצורך במשפחה, פינה משלך בעולם, מקום ליצירה והתחדשות, צמיחה משותפת... כלום, כלום. אז האשכים כבר לא מכאיבים, בסדר. האשכים הכואבים הם סימפטום קטן למצוקה קיומית. "וכל מי ששרוי בלא אישה שרוי בלא טובה, בלא ברכה, בלא דירה, בלא תורה, בלא חומה, בלא שלום". אז אצלכם החילויינים מקובל לחפש פתרון נקודתי לכל חסר. לשכור דירה, לענג את הגוף, ליצור ידידויות, ואם הכול בא בחבילה אחת - גם יופי. אנחנו הדוסים מאמינים אחרת. הפתרון צריך להיות מערכתי. עונג הגוף צריך לבוא עם עונג הנפש, השכל, הרוח, הנשמה, העולם... הכול ביחד. כמו שלא נגיד שתינוק צריך לקבל מטרנה בשביל שלא יהיה רעב, חיבוק בשביל שלא יהיה עצוב, חיסון בשביל שלא יהיה חולה - אנחנו שואפים לפתרון מערכתי. התשובה הנכונה לכל הצרכים ביחד (רמז - מתחיל בה"א ונגמר בה"א).
ובינינו, כמה גברים באמת מקיימים את זה?
לא יודעת. כמו שאני לא יודעת כמה מצליחים לא להוציא מפיהם אף פעם לשון הרע. זה לא הופך את זה לפחות מצווה. גם אם אני נכשלת בזה פה ושם (ברור), אני לא מכריזה הכול או לא כלום. כמה שמצליחים יותר - יותר טוב.
[u]זה מנוגד להיגיון שלי. אם יש בעיה ויש פתרון ידוע ופשוט לבעיה אז למה לסבול....????[/u]
אתה לוקח את הדיון למישור הפילוסופי. מבחינתי זה בסדר גמור, ואשמח להמשיך גם שם, אני רק מקווה שזה בסדר מבחינת פותחת הדף, ששאלה שאלה ארצית ומעשית, ובמישור הזה עניתי לה.
טוב, אז עולים על תיבת הסבון? עולים!
[u]זה מנוגד להיגיון שלי[/u]
התשובה הפשוטה, הראשונה, הבסיסית, הנכונה ביותר, היא שזה לא אמור להסתדר עם ההיגיון שלך. או שלי. או של זרובבל אזולאי מכפר יהושע. קיבלנו תורה בסיני, ואנחנו מחויבים. מצווים ועושים. אני מניחה שהתשובה הזאת לא תמצא חן בעיניך, וזה בסדר גמור מבחינתי. שוב - זה לא אמור למצוא חן בעיני מישהו. זה המצב. אנחנו שומרי מצוות. אחרי שזה המצב וככה זה וזה מוחלט ואנחנו לא בוררים מה נאה בעינינו ומה לא נאה - בסוף מתברר שהרוב נאה בעינינו. אצלי לפחות זה ככה. לא הכול, אני מודה, אבל רוב המצוות - וזו המדוברת בתוכן - יפות ונכונות ואמיתיות ומאירות בעיניים הפרטיות שלי, ואני מוכנה להסביר לך את האור שאני רואה. ההמשך יישמע כמו סמינריון של ערכים - כן, כן, יש לי אור בעיניים, מה לעשות - אבל אני לא מטעם ערכים. אני לא תולה מודעות ומזמינה אנשים להרצאה שלי, ואני לא מנסה לשכנע. להפך, אני מזהירה: לא מוצא חן בעיניך, לא אוהב לשמוע הטפות - אז עזוב. סגור את החלון, דלג על ההודעה. יש מספיק דפים טובים פה באתר לקרוא. זה באמת לא חשוב לי לשכנע אותך ולא המגמה. רק כיוון שהבעת עניין אני עושה טובה ומוכנה לפתוח לך איזה חלון לעולם הפנימי שלי, אוקיי?
[u]אם יש בעיה ויש פתרון ידוע ופשוט לבעיה אז למה לסבול....????[/u]
קרי לילה זה מה-זה לא פתרון לבעיה. מה זה כבר פותר? לא את הצורך בחיבוק גוף חי, בליטוף ובהתמסרות הדדית, לא את הצורך באהבה ובחיבה, בנתינה ובשיתוף, לא את הצורך במשפחה, פינה משלך בעולם, מקום ליצירה והתחדשות, צמיחה משותפת... כלום, כלום. אז האשכים כבר לא מכאיבים, בסדר. האשכים הכואבים הם סימפטום קטן למצוקה קיומית. "וכל מי ששרוי בלא אישה שרוי בלא טובה, בלא ברכה, בלא דירה, בלא תורה, בלא חומה, בלא שלום". אז אצלכם החילויינים מקובל לחפש פתרון נקודתי לכל חסר. לשכור דירה, לענג את הגוף, ליצור ידידויות, ואם הכול בא בחבילה אחת - גם יופי. אנחנו הדוסים מאמינים אחרת. הפתרון צריך להיות מערכתי. עונג הגוף צריך לבוא עם עונג הנפש, השכל, הרוח, הנשמה, העולם... הכול ביחד. כמו שלא נגיד שתינוק צריך לקבל מטרנה בשביל שלא יהיה רעב, חיבוק בשביל שלא יהיה עצוב, חיסון בשביל שלא יהיה חולה - אנחנו שואפים לפתרון מערכתי. התשובה הנכונה לכל הצרכים ביחד (רמז - מתחיל בה"א ונגמר בה"א).
[u]ובינינו, כמה גברים באמת מקיימים את זה?[/u]
לא יודעת. כמו שאני לא יודעת כמה מצליחים לא להוציא מפיהם אף פעם לשון הרע. זה לא הופך את זה לפחות מצווה. גם אם אני נכשלת בזה פה ושם (ברור), אני לא מכריזה הכול או לא כלום. כמה שמצליחים יותר - יותר טוב.