על ידי מאי* » 28 נובמבר 2013, 08:51
כתבת הרבה דברים מעניינים, אבישג, אני אנסה להתייחס לנקודות הכלליות שלך, לא ספציפית לכל אמירה.
בעיקרון, עבורי, היהדות היא דרך חיים שניתנה לעם ישראל, בין השאר, כדי שיהיו אור לגויים. זו לא פריבילגיה לא חוקית, כי הרי המדרש מספר שהתורה הוצעה לכל העמים, שאמרו שהם מצטערים, אבל זה גדול עליהם. עם ישראל הסכימו לקחת על עצמם את השליחות של 'ממלכת כהנים וגוי קדוש'. זה שהם די מהר אחרי זה חטאו בחטא העגל רק מראה שזה לא אומר שבכך הפכנו מושלמים, רחוק מכך. פשוט הפכנו לעם שהסכים לקבל עליו שליחות – לנצח.
מכאן והלאה, כל ההעדפות ליהודים נובעות מהשליחות הזו. כמו שאת אומרת, מחללים שבת על יהודי כדי שישמור עוד הרבה שבתות, אבל, מלכתחילה, לא על גוי. גם העדפה להצלת נפש גבר על פני אישה (יודגש: מדובר דווקא בהצלת חיים, כשחייבים לבחור בין אחד לשני. לא כולל אישה הרה, אגב, שכל עוד העובר לא הוציא ראשו, מצילים את האישה על חשבון חיי העובר. בענייני רווחה כלכלית ורגשית, מצד שני, אישה קודמת לאיש.) היא מאותה סיבה: היהדות גורסת שלאיש יש הרבה יותר עבודה לעשות בעולם הזה כחלק מהשליחות שלו, כי הוא מחויב בהרבה יותר מצוות. המהר"ל מרחיב על כך שאישה נוצרה קרובה הרבה יותר לשלמות רוחנית. אחת הנגזרות של זה היא העובדה שבכל שלב בחייה היא קרובה הרבה יותר להשלמת השליחות שלה מאשר הגבר שנקודת הפתיחה שלו היא הרחק מאחור. (סיפור הבריאה עצמו מלמד את זה: הרי האדם נברא מהאדמה – האישה, לעומת זאת, נבראה כבר מהאדם). במילים אחרות, רוב ההעדפות ליהודים הם כמו ההעדפות להאכלת הצבא על פני האוכלוסייה האזרחית בשעת מלחמה. מנקודת המבט של היהדות, היהודים אמורים להיות בחזית, במלחמה על רוחניות העולם ותיקון העולם. העדפות אחרות הן בסגנון 'עניי עירך קודמים'. זהו מוסר אוניברסלי לפיו אתה עוזר לאח שלך לפני שאתה עוזר לאדם זר, ואתה עוזר לאנשי עירך לפני שאתה עוזר לאנשי עיר אחרת, וכך הלאה. כמאמר הפתגם האנגלי – charity begins at home.
אז היהדות לא פלורליסטית, אבל היא גם לא מפלה בלי סיבה. מעבר לזה, היא לא גזענית. מי שרוצה לקבל עליו עול תורה ומצוות יכול להתגייר ולהצטרף לעם היהודי, לא משנה אם הוא שחור או לבן, סגול או וורוד. מהצד השני, לעזוב את היהדות אי אפשר. מבחינת התורה, גם אם אתה צאצא לעשרה דורות של כמרים בפטיסטיים, כל עוד האימהות לאורך כל הדרך הן משושלת יהודית, אתה יהודי. גם אם אתה בכלל נזיר בודהיסט. אתה לא יכול לברוח מזה. נראה לי שזו נקודה שמרגיזה הרבה אנשים. אבל אפשר להסתכל על זה גם כך: התורה מכתיבה בחירה חופשית בכל מקרה. למרות העונשים המפורטים בתורה, כולל ארבע מיתות בית דין, בית דין לא יכול היה להעניש בלי שני עדים כשרים שהם עצמם התרו בחוטא טרם החטא, והסבירו לו את גודל העבירה והעונש הצפוי לו, והוא אמר 'אף על פי כן אני עובר'. כמה סיטואציות כאלה אפשריות בכלל? מרבית העונשים לחטאים בתורה הם בטווח של 'מיתה בידי שמים' 'כרת' (גם כן עונש שמימי) 'אין לו חלק לעולם הבא'. וכנ"ל. מי שטוען שאינו מאמין בתורה ובאלוקים – מה יש לו לירא מעונשים כאלה? ומי שירא מהם – כנראה שהוא מאמין, ואין לו אלא להתלונן על חולשת האופי שלו שהוא יודע מה האמת ומתעצל לחיות לפיה.
רק עוד נקודה אחת על היחס לגויים: על אף שעם ישראל קיבלו את מעמד 'ממלכת כהנים וגוי קדוש', חז"ל לא נמנעו מלציין שכאינדיבידואלים, לכל אדם יש בחירה וגם גוי יכול להתעלות בהרבה על יהודי. בדיוק כפי שיהודי ממעמד 'נמוך' יכול להתעלות על מישהו ממעמד 'גבוה'. נוסח הפסיקה: 'ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ – ממזר תלמיד חכם קודם'. איזה סיפור לומדים כל הילדים הדתיים כהמחשה לגודל מצוות כיבוד הורים? הסיפור על דמא בן נתינא, שהיה גוי כשר – וגם דוגמא ומופת לכיבוד הורים. בסופו של דבר, עמדת היהדות כלפי הערך הפוטנציאלי של כל אדם, יהודי או גוי, מתבטאת בציטוט הבא מתנא דבי אליהו: "מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ, בין גוי ובין ישראל, בין איש ובין אשה, בין עבד בין שפחה ־ הכל לפי מעשה שעושה כך רוח הקודש שורה עליו."
הכל לפי מעשה שעושה. זו, מבחינתי, תמצית היהדות. אני לא צריכה פלורליזם – זה מספיק לי לגמרי.
כתבת הרבה דברים מעניינים, אבישג, אני אנסה להתייחס לנקודות הכלליות שלך, לא ספציפית לכל אמירה.
בעיקרון, עבורי, היהדות היא דרך חיים שניתנה לעם ישראל, בין השאר, כדי שיהיו אור לגויים. זו לא פריבילגיה לא חוקית, כי הרי המדרש מספר שהתורה הוצעה לכל העמים, שאמרו שהם מצטערים, אבל זה גדול עליהם. עם ישראל הסכימו לקחת על עצמם את השליחות של 'ממלכת כהנים וגוי קדוש'. זה שהם די מהר אחרי זה חטאו בחטא העגל רק מראה שזה לא אומר שבכך הפכנו מושלמים, רחוק מכך. פשוט הפכנו לעם שהסכים לקבל עליו שליחות – לנצח.
מכאן והלאה, כל ההעדפות ליהודים נובעות מהשליחות הזו. כמו שאת אומרת, מחללים שבת על יהודי כדי שישמור עוד הרבה שבתות, אבל, מלכתחילה, לא על גוי. גם העדפה להצלת נפש גבר על פני אישה (יודגש: מדובר דווקא בהצלת חיים, כשחייבים לבחור בין אחד לשני. לא כולל אישה הרה, אגב, שכל עוד העובר לא הוציא ראשו, מצילים את האישה על חשבון חיי העובר. בענייני רווחה כלכלית ורגשית, מצד שני, אישה קודמת לאיש.) היא מאותה סיבה: היהדות גורסת שלאיש יש הרבה יותר עבודה לעשות בעולם הזה כחלק מהשליחות שלו, כי הוא מחויב בהרבה יותר מצוות. המהר"ל מרחיב על כך שאישה נוצרה קרובה הרבה יותר לשלמות רוחנית. אחת הנגזרות של זה היא העובדה שבכל שלב בחייה היא קרובה הרבה יותר להשלמת השליחות שלה מאשר הגבר שנקודת הפתיחה שלו היא הרחק מאחור. (סיפור הבריאה עצמו מלמד את זה: הרי האדם נברא מהאדמה – האישה, לעומת זאת, נבראה כבר מהאדם). במילים אחרות, רוב ההעדפות ליהודים הם כמו ההעדפות להאכלת הצבא על פני האוכלוסייה האזרחית בשעת מלחמה. מנקודת המבט של היהדות, היהודים אמורים להיות בחזית, במלחמה על רוחניות העולם ותיקון העולם. העדפות אחרות הן בסגנון 'עניי עירך קודמים'. זהו מוסר אוניברסלי לפיו אתה עוזר לאח שלך לפני שאתה עוזר לאדם זר, ואתה עוזר לאנשי עירך לפני שאתה עוזר לאנשי עיר אחרת, וכך הלאה. כמאמר הפתגם האנגלי – charity begins at home.
אז היהדות לא פלורליסטית, אבל היא גם לא מפלה בלי סיבה. מעבר לזה, היא לא גזענית. מי שרוצה לקבל עליו עול תורה ומצוות יכול להתגייר ולהצטרף לעם היהודי, לא משנה אם הוא שחור או לבן, סגול או וורוד. מהצד השני, לעזוב את היהדות אי אפשר. מבחינת התורה, גם אם אתה צאצא לעשרה דורות של כמרים בפטיסטיים, כל עוד האימהות לאורך כל הדרך הן משושלת יהודית, אתה יהודי. גם אם אתה בכלל נזיר בודהיסט. אתה לא יכול לברוח מזה. נראה לי שזו נקודה שמרגיזה הרבה אנשים. אבל אפשר להסתכל על זה גם כך: התורה מכתיבה בחירה חופשית בכל מקרה. למרות העונשים המפורטים בתורה, כולל ארבע מיתות בית דין, בית דין לא יכול היה להעניש בלי שני עדים כשרים שהם עצמם התרו בחוטא טרם החטא, והסבירו לו את גודל העבירה והעונש הצפוי לו, והוא אמר 'אף על פי כן אני עובר'. כמה סיטואציות כאלה אפשריות בכלל? מרבית העונשים לחטאים בתורה הם בטווח של 'מיתה בידי שמים' 'כרת' (גם כן עונש שמימי) 'אין לו חלק לעולם הבא'. וכנ"ל. מי שטוען שאינו מאמין בתורה ובאלוקים – מה יש לו לירא מעונשים כאלה? ומי שירא מהם – כנראה שהוא מאמין, ואין לו אלא להתלונן על חולשת האופי שלו שהוא יודע מה האמת ומתעצל לחיות לפיה.
רק עוד נקודה אחת על היחס לגויים: על אף שעם ישראל קיבלו את מעמד 'ממלכת כהנים וגוי קדוש', חז"ל לא נמנעו מלציין שכאינדיבידואלים, לכל אדם יש בחירה וגם גוי יכול להתעלות בהרבה על יהודי. בדיוק כפי שיהודי ממעמד 'נמוך' יכול להתעלות על מישהו ממעמד 'גבוה'. נוסח הפסיקה: 'ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ – ממזר תלמיד חכם קודם'. איזה סיפור לומדים כל הילדים הדתיים כהמחשה לגודל מצוות כיבוד הורים? הסיפור על דמא בן נתינא, שהיה גוי כשר – וגם דוגמא ומופת לכיבוד הורים. בסופו של דבר, עמדת היהדות כלפי הערך הפוטנציאלי של כל אדם, יהודי או גוי, מתבטאת בציטוט הבא מתנא דבי אליהו: "מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ, בין גוי ובין ישראל, בין איש ובין אשה, בין עבד בין שפחה ־ הכל לפי מעשה שעושה כך רוח הקודש שורה עליו."
הכל לפי מעשה שעושה. זו, מבחינתי, תמצית היהדות. אני לא צריכה פלורליזם – זה מספיק לי לגמרי.