על ידי ענת_שן_לוי* » 14 נובמבר 2003, 21:38
מירב, יש אנשים שחיים יפה מאד עם שבר כל החיים.
כשבני היה בן שמונה חודשים "כירוג ילדים מומחה" קבע שיש לנתח דחוף . (הוא אגב היה אמור לבצע את הניתוח בעצמו).(האין זה שילוב אינטרסים מעולה לגביו?)
היינו המומים. הילד עוד ינק כל שעתיים ולא יכולתי לדמיין אפילו להשאיר אותו בצום שש שעות לקראת הניתוח.
הלכנו להתייעצות נוספת אצל כירוגית ילדים מומחית בבי"ח דנה, והיא אמרה שממש לא דחוף, שאפילו לא בטוח אם זה כן שבר או לא שבר....היא אשה מקסימה, נדמה לי שקוראים לה ד"ר נגר.
אני הבנתי שהסיבה האמיתית היחידה לניתוח דחוף זה רק אם המעי נכלא, ואז זה לא ניתוח תוך שבוע, אלא ניתוח היום. ובסך הכל הסבירות של זה היא די נמוכה. והרופאים רצים לנתח כדי שחס וחלילה לא יכלא המעי. זה מזכיר לי את אלו שכורתות את השדיים פן יהיה להן סרטן השד.
הלכנו בסוף לכירופרקטית שעושה גם קינסיולוגיה, אורה גולן. היא קצת לחצה, קצת דחפה וקצת משכה, וגם הוציאה איזה קנאק רציני מהצואר, אמרה שזה יכול לעזור, וברוך השם, אנחנו כבר בני שלוש, לא עשינו שום ניתוח דחוף ואין כל בעיה.
מירב, יש אנשים שחיים יפה מאד עם שבר כל החיים.
כשבני היה בן שמונה חודשים "כירוג ילדים מומחה" קבע [b]שיש לנתח דחוף[/b] . (הוא אגב היה אמור לבצע את הניתוח בעצמו).(האין זה שילוב אינטרסים מעולה לגביו?)
היינו המומים. הילד עוד ינק כל שעתיים ולא יכולתי לדמיין אפילו להשאיר אותו בצום שש שעות לקראת הניתוח.
הלכנו להתייעצות נוספת אצל כירוגית ילדים מומחית בבי"ח דנה, והיא אמרה שממש לא דחוף, שאפילו לא בטוח אם זה כן שבר או לא שבר....היא אשה מקסימה, נדמה לי שקוראים לה ד"ר נגר.
אני הבנתי שהסיבה האמיתית היחידה לניתוח דחוף זה רק אם המעי נכלא, ואז זה לא ניתוח תוך שבוע, אלא ניתוח היום. ובסך הכל הסבירות של זה היא די נמוכה. והרופאים רצים לנתח כדי שחס וחלילה לא יכלא המעי. זה מזכיר לי את אלו שכורתות את השדיים פן יהיה להן סרטן השד.
הלכנו בסוף לכירופרקטית שעושה גם קינסיולוגיה, אורה גולן. היא קצת לחצה, קצת דחפה וקצת משכה, וגם הוציאה איזה קנאק רציני מהצואר, אמרה שזה יכול לעזור, וברוך השם, אנחנו כבר בני שלוש, לא עשינו שום ניתוח דחוף ואין כל בעיה.